'מעגלי תעסוקה', תכנית הדגל של שירות התעסוקה, שנחלה הצלחה גדולה, התקיימה ב-5 השנים האחרונות (החלה כפיילוט במרץ 2014) ב-36 לשכות ברחבי הארץ, עם למעלה מ-60 אלף משתתפים דורשי עבודה, כ-120 אלף אימונים אישיים כ-2100 סדנאות, וכ-52 אלף דורשי עבודה שהשתלבו בשוק התעסוקה. לדעת שירות התעסוקה, זוהי התכנית הגדולה ביותר ובוודאי האפקטיבית ביותר בטיפול בעוני בכך שמעבירה את עשרות אלפי משתתפיה מחיים תלויי קצבאות (נמוכות מאוד, בסביבות 2,000 שקל בחודש) – לחיים עצמאיים ומפרנסים.

מדו"ח מבקר המדינה, שפורסם במאי 2018, ציין המבקר בחיוב את פעילותו של שירות התעסוקה בשנים האחרונות; "לאור האפקטיביות המוכחת של תכנית 'מעגלי תעסוקה' שהבשילה לשלב של יישום קבוע", והמליץ "לתקצב ולהרחיב את תכנית מעגלי תעסוקה".

מתוך כך, שירות התעסוקה מיישם את המלצות המבקר ומרחיב את תכנית מעגלי תעסוקה ל-30 לשכות נוספות ברחבי הארץ. בשל ההתרחבות הגדולה שירות התעסוקה מעריך כי יחול גידול של למעלה מ- 7,500 דורשי עבודה בשנה שייקחו חלק בתכנית, זינוק של 50% מהכמות השנתית עד כה, כשרובם יכנסו לתכנית כבר במהלך השנה הבאה.

'מעגלי תעסוקה' הינה תכנית המאפשרת לתובעי הבטחת הכנסה להשתלב במהירות בעולם העבודה ומסייעת להם בשימור וקידום הקריירה. התכנית כוללת מגוון מסלולים ותכניות השמה ייחודיות בהתאמה למגוון דורשי העבודה. תכניות ההשמה מורכבות משילוב של אימון, סדנאות, השתלמויות וליווי לשכתי ממוקד, לצורך טיפול רציף ועקבי בתובעי הבטחת הכנסה תוך שילובם בעבודה מתאימה לרצונם ויכולתם, ומניעת גלישתם לעומק אבטלה ותלות רבת שנים בקצבאות.

 

עוד בנושא חדשות

כיצד הצלחת התכנית השפיעה עד היום על המשק?

מזה כ-50 שנה המשק הישראלי לא היה בשיעור אבטלה כה נמוך, העומד על פחות מ- 4%. ישנן סיבות שונות למצב התעסוקה המצוין בו אנו נמצאים כיום, אולם נתון אחד בטוח: אלמלא תכנית מעגלי תעסוקה לא הייתה קיימת – אחוז האבטלה הרשמי היה גבוה בהרבה.

מאז תחילת פעילותה של תכנית "מעגלי תעסוקה" בתחילת שנת 2014, ירד מספרם של תובעי הבטחת הכנסה המתייצבים בשירות התעסוקה בחודש ממוצע ביותר מ-50 אלף איש(!), מ-115.6 אלף דורשי עבודה בחודש דצמבר 2013 ל-61.5 אלף איש בחודש אוגוסט 2019. מחלקת המחקר של שירות התעסוקה ערכה ניתוח עומק של אחוז האבטלה של הלמ"ס ומצאה כי תכנית מעגלי תעסוקה שהשפיעה בצורה דרמטית על שיעור האבטלה הנמוך במשק, עם למעלה מ-52,000 השמות של דורשי עבודה שהשתלבו בשוק התעסוקה. מדובר בנתון שהוא שווה ערך לכ-2% בשיעור האבטלה הכללי של המשק.

עוד ניתן לציין בהשפעת מעגלי תעסוקה על מצב המשק את החיסכון לקופת המדינה מצד אחד בהפסקת תשלומי הקצבאות, ומצד שני תרומתו של האדם העובד להכנסות המדינה, למשק, לפריון וכמובן לאדם עצמו; המחקר שבוצע מוכיח שבעקבות התכנית עלתה הכנסתו ב2000 שקל בחודש. בחישוב פשוט אם הקצבה הממוצעת נעה בסביבות ה2,000 שקל בחודש ומהתחלת התכנית ועד היום ירד מספר תובעי הקצבה המתייצבים בשירות התעסוקה בלמעלה מ50,000 איש – הרי שמדובר בהיקף ענק של חיסכון לקופה ותמורה למשק.

 

 

 

ראשונים בממשלה לבחון אפקטיביות במחקר פורץ דרך

שירות התעסוקה הוא הגוף הציבורי הראשון והיחיד בישראל, עד יום זה, שהשכיל (כבר בשנת 2014) לערוך מחקר חיצוני הבוחן את אפקטיביות התכנית טרם הוצאתה לפועל במתכונת מלאה. המחקר בחן האם התכנית החדשה תסייע לעשרות אלפי ישראלים להשתלב בשוק העבודה והאם היא תצדיק את התקציבים שיושקעו בה. יודגש כי אין במדינת ישראל עוד גוף ממשלתי שאימץ שיטת מחקר זו בבואו לבחון את אפקטיביות תכניותיו.

בכדי לבחון זאת בצורה נטולת פניות, הפקיד שירות התעסוקה את המחקר בידי חוקרת מנוסה מאוניברסיטת ת"א, שאימצה את שיטת המחקר RCT הנהוגה בעולמות הרפואה והמדע – לשדה המדיניות הציבורית. מהלך זה, בו מאמצים מתודולוגיה מחקרית זו במסגרת בחינת ההתמודדות במיגור העוני זיכתה לפני ימים ספורים את אסתר דופלו בפרס נובל לכלכלה. בבסיס שיטת המחקר RCT (randomized controlled trial: התערבות בקבוצת טיפול וקבוצת ביקורת) ניגשים לבחון האם התערבות כלשהי אפקטיבית בעולם הטיפול בעוני (לטעמנו "מעגלי תעסוקה" היא תכנית הטיפול בעוני הגדולה והאפקטיבית בישראל) בדומה לבחינת אפקטיביות של תרופה חדשה בעולם הרפואה, לוקחים קבוצה אחת, נטולת כל השפעה חדשה, וקבוצה שלוקחת את ההתערבות החדשה הרצויה ורואים כיצד ההתערבות החדשה משפיעה על הקבוצה בהשוואה לקבוצת הביקורת. ממש כמו ברפואה רק במדיניות חברתית או ציבורית.

 

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "תכנית מעגלי תעסוקה הוכיחה בשנים האחרונות את יעילותה והשפעתה הרבה על המשק הישראלי בכלל ועל מצב דורשי העבודה בהבטחת הכנסה בפרט. לאור כך, החלטנו להרחיב את התכנית ל-30 לשכות נוספות בכדי לתת מענה מקיף ואפקטיבי בכל חלקי הארץ. יחד עם זאת, אנו לא עוצרים בסיוע המשמעותי לתובעי הבטחת הכנסה. בכוונתנו להיערך עם תכנית מקיפה לכלל דורשי העבודה התובעים דמי אבטלה, תוך התאמת התכנית לצרכי השוק ולמאפייני דורשי העבודה ובשיתוף פעולה רחב וחוצה מגזרים. לאחר שסייענו ועודנו מסייעים לתובעי הבטחת הכנסה בעזרת "מעגלי תעסוקה" – משימתנו המרכזית כעת היא להטמיע את תכנית האבטלה אותה נשיק בקרוב לשאר דורשי העבודה".

 

עירוי חיצוני הוא כל שינוי  המתרחש בכמות הכסף במדינה, שמקורו בבנק המרכזי (במישרין). אם העירוי חיצוני  הוא חיובי, המצב  משקף גידול בכמות המזומנים. אם העירוי חיצוני שלילי, המצב משקף קיטון בכמות המזומנים. הסיבה העיקרית המובילה  לעירוי חיצוני היא כניסה ויציאה של מט"ח למדינה וממנה. אם נאמר שמתרחש רק עירוי חיצוני, אז המזומן בידי הציבור  נשאר קבוע והשינוי בבסיס הכסף חל רק על הרזרבות.
* העירוי החיצוני יגדיל/יקטין את כמות הכסף בסכום העירוי כפול מכפיל הפיקדונות
עירוי פנימי, לעומת זאת, הוא כל שינוי בכמות הכסף במדינה שמקורו אינו בבנק המרכזי ישירות
לעירוי פנימי כמה סיבות, ובהן:
  1. שינוי בהחלטת הציבור איך  הוא רוצה לחלק את כספו בין מזומן לבין פיקדונות בבנק. ככל שההעדפה היא לטובת הפיקדונות, יירשם גידול בכמות הכסף.
  2. שינויים ביחס הרזרבה של בנק ישראל. הקטנת יחס הרזרבה מגדילה את כמות הכסף, והגדלת יחס הרזרבה מקטינה את כמות הכסף.
עירוי פנימי חיובי  משקף גידול בכמות הכסף ועירוי פנימי שלילי משקף קיטון בכמות הכסף.
* במצב זה, המזומן ביד הציבור לא נשאר קבוע.
* העירוי החיצוני יגדיל/יקטין את כמות הכסף בדומה להלוואות ולא יהיה כל שינוי בבסיס הכסף.
* כדי שכמות הכסף לא תשתנה =< הלוואות צריכות לא להשתנות.
קיים גם עירוי משולב. זהו עירוי הכולל בתוכו הן עירוי חיצוני והן עירוי פנימי. היות שבסיס הכסף שווה לכמות המזומנים בידי הציבור ועוד סכום הרזרבות בבנקים, הרי שבעירוי משולב יתקיים:
סכום הערוי הפנימי = (שינוי בכמות המזומנים בידי הציבור) – (סכום העירוי החיצוני.
מהו יחס רזרבה)

עוני הוא מצב שבו יחיד אינו יכול לספק את צרכיו ותנאי חיים נאותים ומסופקים.  יש כמה גישות למדידת עוני. בישראל, כמ ובמרבית המדינות המפותחות, עוני אינו משוג אבסולוטי, אלא נמדד באופן יחסי לרמת החיים הכללית במדינה, כך שעני במדינה מפותחת יכול להיחשב "עשיר" במדינה נחשלת. עוני מוחלט נוצר שאין ליחידים אמצעים כלכליים לבסס את עצמם.

בישראל 'קו העוני' מוגדר כ-50% מההכנסה החציונית. החלק מבמדינות המפותחות מוגדר 'קו העוני' כ-60% מההכנסה החציונית. החישוב בישראל ובמדינות המפותחות נעשה לפי מספר ה"נפשות הסטנדרטיות" במשק בית, ולכן קו העוני לאדם יחיד נמוך משמעותית מקו העוני למשפחה שבה שלושה ילדים. עם זאת, החישוב. זה העוני היחסי.

שיעורי מדידה אחרים הם:

תיתכן חפיפה רבה בין המדידה הראשונה (עוני יחסי) לשנייה (לפי סל מוצרים בסיסי). רף ההכנסה לקביעת העוני היחסי נעשה לפי מה שנתפס כהכנסה הנדרשת לסיפוק צרכיו הבסיסיים של האדם באותה מדינה ולא ביחס למדינות אחרות. מנגד, גם "סל המוצרים" הבסיסי הוא, במידה רבה, תוצר של יחסיות חברתית. בחברה עשירה יותר שירותים ייחשבו כהכרחיים מאשר בחברה ענייה.  לדוגמה, בחברות עניות הקשר של האזרחים עם רשויות המדינה עשוי להתבצע באמצעים פשוטים כגון שליחת מכתבים או שליחת שליחים, בעוד שבחברה עשירה יש יותר שימוש בטלפון ובמחשבים.  כך למשל אזרח בחברה עשירה, שידו אינה משגת לשלם עבור שירותי טלפון, ייחשב עני ואף מוגבל בהשגת עבודה, בעוד שאזרח במצב דומה בחברה ענייה לא ייחשב עני.

לעומת זאת, עשוי להתקיים פער ניכר בין המדידה בשיטה היחסית ובין המדידה בשיטת "העוני המוחלט". למשל, לפי הסף המוחלט של האו"ם, 2 דולר ליום, אין בישראל עניים כלל

עוד בנושא חינוך פיננסי

זוכי פרס נובל לכלכלה מייקל קרמר, אבהי"יט בנר"י ואסתר דופלו – איך לפרק את העוני

מהו מחיר, איך קובעים אותו ואילו סוגים יש

.

 

מעודכן ל-11/2019

עודף בכלכלה הוא ההפך ממחסור. עודף נוצר כשיש יותר ייצור מהביקוש. במקרה כזה יש ירידה במחירים. היצע גדול מדי על הביקוש עלול להוביל לירידת מחירים עמוקה ובתוך כך לירידת הכנסה ולבסוף למיתון.

ערך עודף של היצרן

לפי התפיסה  המרקסיסטית,עודף נוצר עקב כל הכנסה מרכוש שלא  נקבע ערכה לפי שעות העבודה שהושקעו בייצורה.  לפי מרקס, הערך העודף הוא ההפרש שבין ערך המוצר וערך האלמנטים שנצרכו ביצירת המוצר, במלים אחרות, של אמצעי הייצור וכוח העבודה.מכאן שהון נוצר מלקיחת הכספים של שעות העבודה לבעלים, ומכאן שמדובר בניצול ואפילו בעבודה בחינם. זה נקרא ערך עודף של יצרן.

התנגדות לרעיון זה הופיעה עוד בימי חייו של מרקס, עם הופעת תאוריית הערך השולי בשנת 1871. תאוריה זו הראתה כי למוצר אין ערך מובנה, אינטרינסי, וכי ערכו בכסף (כלומר, מחירו בשוק) כפוף להעדפות הצרכן. עלות הייצור, לפי תאוריה זו, היא נתון חשוב עבור היצרן בבואו לקבוע מה כדאי לייצר, אך היא אינה קובעת את מחיר המוצר.

עודף תקציב

עודף תקציב, מצב שבו ההכנסות בתקציב גבוהות מההוצאות (היפוכו של גירעון בתקציב).  בתקציב מדינה עודף תקציבי הוא היתרה הנוצרת בו כאשר הכנסות הממשלה ממִסים, מאגרות וממִלוות עולות על הוצאותיה, או שלא הוצאו כל הסכומים שהוקצבו למטרה מסוימת.עודף כזה משמש דרך לספיגת כספים מהציבור על ידי הקטנת הכנסתו הפנויה ולכן הוא מכשיר אנטי אינפלציוני ומייצב

מהו גירעון תקציבי

עוד בנושא חינוך פיננסי

ועדת הכלכלה חושפת את הדיונים על הסכם הלוואה לדיור ללא עמלת פירעון מוקדם

 

 

 

סובסידיה היא תמיכה כספית , לרוב על ידי הממשלה, המיועדת להפחית את מחיר המוצר.
הסובסידיה יכולה להינתן ישירות ליצרן עבור כל מוצר שהוא מייצר, או באמצעות הוזלות של חומרי הגלם המשמשים לייצור המוצר, למשל הורדת מחירי המים לחקלאים או הוזלת  הקמח לאופים. סובסיידה יכולה להיות מועברת ליצרן שרוכש אותו באמצעות הנחה, למשל פיקוח מחרים או הגרלות דירות הזולות ממחיר השוק.
אפשר לראות בסובסידיה גם מס שלילי עקיף. כפי שמתחת להכנסה מסוימת מקבלים החזר מס וכפי שמע"מ רגיל מייקר את המוצר, הסובסידיה היא מס שלילי עקיף המוזיל את המוצר.
השפעות הסובסידיה
 הפחתת המחיר בעקבות הסובסידיה תגרום לביקוש גדול יותר שלו, ומכאן לכמות גדולה יותר בשל הצורך לייצר יותר. עבור כמות גבוהה יותר צריך להגדיל את כוח האדם או אמצעי הייצור. מידת ההצלחה של סובסידיה תלויה בגמישות של הביקוש והייצע ביחס למחיר.
לפי כלכלנים מאסכולת השוק החופשי, דוגמת שיקגו או האסכולה האוסטרית, סובסידיה תמיד תפגע באזרחים. כך למשל אם הכמות עולה על הכמות האופטימלית שהיו קובעים כוחות השוק, המימון למוצר מגיע ממסים על חשבון האזרחים. בעוד האזרח קיבל הנחה על מוצר, נפגעת הכנסתו בשל וכך הוא יכול לרכוש פחות מוצרים.
עוד התנגדות לסובסידיות נובעת מהטענה שסובסידיות משאירות בחיים תעשיות וטכנולוגיות שאין בהן צורך ומפריעות לקדמה. אם מדובר בענף אחד השולט בשוק, מדובר גם בפתח לשחיתות.
כאלטרנטיבה, אומרים כלכלנים תומכיםהשוק החופשי, עדיף לתת את המוצרים לנצרכים ולא לקבוע מחיר אחיד בשוק. מחיר אחיד הרי מיטיב גם עם מי שידו משגת. במוצרים ציבוריים לחלוטין כמו אנרגיה כמובן שזה לא רלוונטי.
מהי התערבות ממשלתית והאם היא רצויה
האם יהיה בקרוב עולם חדש בלי עבודה?

מס הוא תשלום חובה שיש לשלם לגוף ציבורי ללא תרומה ישירה, אך יכולה להיות לו תרומה עקיפה כמו שירותים ציבוריים. המסים הם ההכנסה העיקרית לפעילות הממשלה ולארגונים תחתיה כמו רשויות מקומיות.

קיימים כמה סוגים למס:

מס ישיר

מס ישיר מתאפיין בכך שמוטל על מבצע הפעולה. מס המוטל  ישירות בגין  קבלת הכנסה כלשהי או חברה על רווחיה.
לדוגמה: מס הכנסה, מס על רווחים, מס עיזבון, מס שבח מקרקעין, מס חברות.

מס עקיף

.ס עקיף מתאפיין בכך שמוטל על המוצר עצמו. זהו מס המתלווה למוצר או שירות מיסוי, כך שאם תיאורטית  אדם לא מבצע קנייה כלל הוא לא ישלם את המס.

דוגמאות למיסים עקיפים – מס ערך מוסף, מס קניה, מכס, מס בלו

מס פרוגרסיבי

זוהי למעשה שיטת מס שבה שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה. זו שיטת המס הנהוגה בישראל. כך למשל מי שמרוויח פחות מ-5,000 שקל לא ישלם מס, ומי שירוויח מעל 30 אלף שקל ישלם 40% מס.

עוד בנושא חינוך פיננסי

מס רגרסיבי

זוהי למעשה שיטת מס שבה ככל ההכנסה עולה המס עליה יורד. מס רגרסיבי מרחיב את פערי ההכנסות במשק נחשב למס שאינו הוגן ולכן נדיר.

מס ניטרלי או מס שטוח

במיסוי נייטרלי  או שטוח שיעור המס אינו תלוי בגובהו של בסיס המס, משמע גם העניים וגם העשירים משלמים אותו שיעור מס. מס ערך מוסף הוא מס נייטרלי מאחר שכולם משלמים אותו שיעור מס. מס שטוח נהוג באסטוניה וכן אצל אזרחי חוץ באיטליה

חלק מהכלכלנים מסווגים מיסים לפי הכנסת הנישום במקום לפי בסיס המס הרלוונטי, ולפיכך מסווגים את מס ערך מוסף כמס רגרסיבי, כי ההוצאות שאדם מוציא ועליהן הוא נדרש להוסיף מס ערך מוסף, אינן גדלות באופן פרופורציונלי יחד עם הכנסותיו.

מס רכוש

מס רכוש נדיר היום ומוטל על שווי רכוש או לפי מדד מסוים של שווי רכוש, מאחר שקשה לאמוד שווי מדויק. בישראל הוא מוטל בעיקר בצורת ארנונה, המחושבת לפי גודל הבית ומיקומו. בתים בעלי שווי יותר גבוה חייבים בשיעור ארנונה יותר גבוה. אומנם הארנונה אינה מייצגת מדד מדויק אך היא מספיק מדויקת לצורך גבייה קלה. המס מוטל בעיקר על רכוש שקל לגבות ממנו (אף על פי שלכאורה ניתן לגבות אותו מכל רכוש): בתים, כלי שיט, כלי טיס ועוד. אפשר לראות גם במס שבח ומס רכישה מסים על רכוש.

מס פיגוביאני

 מס פיגוביאני  (Pigovian tax) הוא מס המוטל על פעילות מסחרית המייצרת עלויות חיצוניות שליליות, כלומר עלויות המשפיעות על צדדים שלישיים או על סביבה בנוסף על מי שעליו הוטל המס

משה כחלון: ההישג הגדול שלי הוא צמצום הפערים החברתיים דרך הורדת מיסים לשכירים ותוכנית חיסכון לכל ילד;

מנהל רשות המסים: יש מידע על חשבונות ישראליים באיי קיימן – גילוי מרצון לא יחודש

 

מלכ"ר הם ראשי תיבות של מוסד ללא כוונת רווח,  והכוונה שאין מטרת המוסד להניב רווח לבעליו. המוסד אפילו יכול להיות רווחי, אך הרווח מיעוד לחיזוק ולשיפור המוסד. לרוב מוסד ללא כוונת רווח נתמך על ידי המדינה, הרשות או פילנתרופ.

דוגמאות למלכ"רים: עמותות למטרת צדקה, סיוע לנזקקים, תמיכה בתרבות ובאומנות, וכו'.

המלכ"רים שייכים ברובם למגזר השלישי ומתחלקים לכמה קטגוריות:

הגדרת המלכ"ר עם זאת היא לפי המטרות שלו ולא לפי הבעלות עליו, כך שחברות בבעלות ממשלתית או רשות מקומית אינן בהכרח מלכ"ר.

ההגדרה בחוק בישראל היא:
1) המדינה, רשות מקומית או איגוד ערים;(2) חבר-בני-אדם, מואגד או לא מואגד, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים ושאינו מוסד כספי;(3) תאגיד שהוקם מכוח דין, ואינו רשום כחברה, כאגודה שיתופית או כשותפות;(4) קופת גמל הפטורה ממס הכנסה על פי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה;

עוד בנושא חינוך פיננסי

מיסוי מלכ"ר

המוצרים והשירותים שמלכ"ר מוכר פטורים ממס ערך מוסף. המלכ"ר עצמו חייב במס שכר על השכר שהוא משלם לעובדיו בשיעור כמחצית משיעור המע"מ. כאשר השכר הכולל שמשלם המלכ"ר נמוך מסף מסוים  המלכ"ר פטור ממס שכר.

דוחות של מלכ"ר

למלכ"ר כמה דוחות המקבילים לדוחות בגופים עסקיים.

עמותה – איך מקימים? כמה זה עולה? ואיך מגייסים כסף?

 

מכפיל הפיקדונות הוא אחת הדרכים להסביר את המשמעות של יחס הרזרבה – היחס בין התחייבויות של הבנק ליתרת המזומנים בעו"ש.
מכפיל הפיקדונות קובע מה היקף הפיקדונות המקסימלי שבנק יכול לאפשר ללקוחותיו להחזיק אצלו על כל שקל מזומן שהופקד בקופתו.
אם, למשל , מכפיל הפיקדונות הוא שלוש ולבנק 100 מיליוןשקל  מזומן בקופה, הבנק אינו יכול להחזיק פיקדונות ביותר מ-300 מיליון שקל.
יחס הרזרבה הוא תמיד 1 חלקי מכפיל הפקדונות. בדוגמה זו הוא שליש.

מכפיל הלווואת לעומת זאת קובע את היקף ההלוואות שבנק יכול להעניק על כל שקל מזומן שהופקדו בקופתו. אם, למשל, מכפיל ההלוואות הוא 2 ולבנק 100 מיליון שקל מזומן בקופה, מקסימום ההלוואות שהבנק יכול להעניק הן 200 מיליון שקל.

מכפיל ההלוואות הוא תמיד 1 פחות מכפיל הפקדונות. נקרא גם מכפיל אשראי.
מכפיל כסף הוא היכולת הייחודית של בנקים מסחריים לייצר פיקדונות בנקאיים חדשים מהפיקדונות הראשוניים המופקדים אצלם ובכך להגדיל את היצע הכסף. כאשר בנק נותן הלוואה הוא עושה זאת בצורת יצירת פקדון נוסף לזכותו של הלווה, המהווה, לפי ההגדרה, כסף במחזור. הסכום של פיקדונות חדשים שהמערכת הבנקאית כולה יכולה לייצר תלוי בהוראות של בנק ישראל אך גם בגורמים נוספים כמו רצון הבנק להלוות ורצון הלקוחות ללוות. מכפיל כסף מכונה גם 'יצירת אשראי' (credit creation), או 'יצירת פיקדונות' (bank deposit creation). מכפיל רווח הוא תחום הקשור להשקעות ולא למאקרו כלכלה.
איך עובדת הפירמידה הבנקאית ולמה הכסף שלכם לא קיים
הצרות של נאוי – תיק האשראי גדל, הרווח יורד

מחסור  בכלכלה הוא מצב שבו הכמות המבוקשת גדולה מהכמות המוצעת. מחסור במוצר צפוי להביא לעלייה במחיר. בעוד המחיר עולה ולא קיים מספיק מהמוצר בשוק, עולה הצורך במוצרים חלופיים. מחסור נוצר כשיש ביקוש גבוה אך משאבי הייצור מעטים או מוגבלים מסיבות שונות.
אם יש היצע רב מאוד שלא קיים לגביו מחסור כלל, מדובר במשאב לא כלכלי, למשל אוויר.
המחסור נובע גם ממחסור ממשאבים או באמצעי ייצור, במדינות עניות יותר, וגם ממחסור עקב ביקוש גובר במדינות חזקות יותר.

תופעת המחסור גורמת למשק לקבוע סדרי עדיפויות. קביעת סדר העדיפויות מובילה להבנה שיש צורך לעשות ויתורים. מכך נובע העיקרון הכלכלי הנקרא עקרון הוויתור הריאלי.
בסיסו של עקרון הוויתור הריאלי הוא "המחיר הכלכלי", שמשמעותו – כדי להשיג מוצר אחד יש לוותר על מוצר אחר.

עקרון הוויתור הריאלי מדגיש את הבחירה וסדר העדיפויות וגורם לשלוש בעיות מרכזיות:

  1. א. מה לייצר וכמה לייצר? איku מוצרים לייצר? איזו כמות לייצר מכל סוג?
    כיוון שהאמצעים מוגבלים והביקוש רב, יש לשקול ולקבוע סדר עדיפויות בייצור. לדוגמה: בהחלטה לסלול כביש או להוסיף תחבורה ציבורית, השאלה מה חaוב לנו יותר ומה יועיל יותר לטוו jהארוך.
  2. ב. איך לייצר? איך לקבוע את כל חלוקת אמצעי הייצור בין כל אפשרויות הייצור כדי לעבוד בתעסוקה מלאה, ללא אבטלה, ולהפיק את התמורה ההמרבית מהייצור.
  3. ג. עבור מי לייצר? איך לחלק את המוצרים לפי צרכים של אוכלוסיות שונות במשק.
    חלוקת התפוקה נעשית על פי קריטריונים ערכיים, חברתיים, פוליטיים וכלכליים.

סדר העדיפויות יסכם את ההחלטה – אילו רצונות, באילו דרכים יבואו על סיפוקם, ומהם המקורות והדרכים שיש לנקוט לשם כך.

בשוק חופשי יענו על תשובות אלו ביקוש והיצע לכל מוצר. לעומת זאת, בשוק ריכוזי ייקבעו התשובות על ידי הרשות או הממשלה. ברוב המדינות המפותחות יש שילוב של השתיים.

אקסלנס – הירידה בהתחלות הבנייה בשל המחירים הגבוהים ולא איתות על מחסור בהיצע

עוד בנושא חדשות

יואב גלנט:"קיים מחסור של 100 אלף דירות בישראל; מקווה שחברת בניה זרה תגיע עוד השנה";; נו באמת – זה יעזור?

 

מט"ח הוא ראשי תיבות של מטבע חוץ, כלומר מטבע זר שאינו המטבע המקומי. לרוב מדובר במטבע המקובל בסחר בינלאומי כמו דולר  או יורו. מסחר במטבע חוץ נעשה בעיקר על ידי בנקים וגופים רשמיים אחרים ובדרך כלל נעשה באמצעות החלפת מטבע של מדינה אחת בזה של אחרת

שוק המט"ח הוא מהגדולים והמשוכללים בעולם ומעורבים בו בנקים מסחריים, בנקים מרכזיים, ספקולנטים, תאגידים, ממשלות ומוסדות אחרים. נפח המסחר היומי הממוצע בסחר מטבעות גדל בהתמדה. המסחר מתבצע באמצעות מחשבים, ומתנהל במשך 24 שעות ביממה 5 ימים בשבוע בימים שני עד שישי – כולל.

השימוש במט"ח גדל הן בגלל התרחבות הסחר העולמי, צורך לקביעת מחירם ליבוא וליצוא, עליית הסחר המקוון, עליית כוחם של התאגידים המעסיקים עובדים במדינות אחרות וקונים מוצרי ייצור במדינות אחרות. הצורך במט"ח נובר גם בשל ענף התיירות המצריך קביעת שער מקומי לעומת המטבע הזר. עוד סיבה לצורך במט"ח הן השקעות זרות המגדילות את ההון של המדינה.

המסחר במט"ח מתבצע מסביב לשעון בלונדון, טוקיו, ניו יורק, פרנקפורט וערים רבות נוספות. כאשר השוק באסיה סגור, השוק האירופאי או האמריקאי פתוחים ולהפך.

מאזן התשלומים

עוד בנושא חינוך פיננסי

מאזן התשלומים הוא מונח מתחום המקרו כלכלה, המתאר את יתרות התשלומים והתקבולים של מדינה מסוימת במטבע חוץ לתקופה מסוימת. מאזן התשלומים נמדד לפי סך תקבולי ותשלומי המט"ח הנובעים מפעולות שונות שמבוצעות על ידי גורמים במשק, ובניהן יבוא ויצוא של סחורות ושירותים, השקעות והלוואות פיננסיות, וכן העברות חד צדדיות ממדינות זרות אל ומחוץ למדינה.

מחיר התמורה הכספית הנדרשת לרכישה של  מוצר או שרות. על פי הכלכלה הקלאסית, מחיר נקבע בהתאם להיצע וביקוש. ככל שכמות של מוצר מסוים גדלה, כך יפחת מחירו ולהפך. וככל שהביקוש למצור יגדל יגדל מחירו ולהפך.

לרוב מחיר נקוב בכסף, אך הוא יכול להיות נקוב גם בסחורות, בזמן עבודה ועוד. יש כמה סוגי מחירים.:

מחיר מינימום

מחיר מינימום הוא מחיר שמתחתו  מחירו של מוצר אינו יכול לרדת.
יש כמה תחומים שבהם מחירי מינימום, למשל משכורת מינימום, מחירם מסובסדים לחקלאים
,בדרך  הממשלה קובעת את מחירי המינימום. אך לפעמים גם ועדי עובדים וארגוני עסקים. עם זאת, קביעת מחיר מינימום בין עסקים הוא קרטל ותיאום מחירים, ולכן אינו חוקי.

מחיר מקסימום

מחיר מקסימלי או מחיר תקרה הוא מחיר שאינו יכול לעלות.
בארץ מקובל לקבוע מחיר מקסימום למוצרי יסוד כמו לחם וחלב, באירופה קיימים מחירי מקסימום למוצרים מוזנים, כדי שגם  עניים יוכלו לצרוך אותם.
מחירי מקסימום לרוב נקבעים על ידי הממשלה.

מחיר שיווי משקל

.מחיר שיווי משקל הוא המחיר שעליו "מסכימים" היצרנים והצרכנים. לפי התאוריה הכלכלית הקלאסית, ההסכמה מושגת באמצעות כוחות השוק, ביקוש והיצע, ולא כתוצאה ממשא-ומתן.
הסכמה  מתקבלת כאשר המחיר ליחידה שהצרכנים מוכנים לשלם, עבור קנייה של כמות מוצרים כלשהי, שווה למחיר ליחידה אותו היצרנים מוכנים לקבל עבור מכירה של אותה כמות.
באופן מעשי, מחיר שיווי משקל מתקבל בנקודת החיתוך של עקומת ההיצע והביקוש למוצר.
מחירי החניות בחניוני המשרדים מזנקים: עד פער של 30% משנה שעברה
נסגרה ההגרלה הראשונה של מחיר למשתכן עם צמודי קרקע

מוצר בכלכלה הוא מילה נרדפת לסחורה או לשירות שיש להם שווי כספי; בדרך כלל סחורה או שירות מעובדים על ידי בני אדם ועוברים תהליכי ייצור הקשורים לידע ולתנאים התרבותיים והחברתיים של הייצור.

 בתחום הייצור והתעשייה, נרכשים מוצרים כחומרי גלם (או מיוצרים בהליכי מיחזור) ונמכרים כסחורה מוגמרת. בתחום בשיווק. מוצר הוא כל דבר אשר ניתן להציע לשוק ואשר יספק את צורכי השוק. בשימוש הרווח מוצר יכול להיות גם מה שאינו עבר תהליך יצרני, כמו מידע או אי שירות. יש כמה סוגי מוצרים.

מוצר ביניים

מוצר ביניים זה למעשה מילה נרדפת לחומר גלם. מוצר ביניים אינו משמש ברכישה הסופית לצרכן, אלא רק כחומר בהרכבת המוצר. חומרים כאלו הם זכוכית, עץ מעובד, פלסטיק ועוד.

לעיתים מוצרי הביניים שהופקו במפעל ימשיכו בתהליך ייצור  במפעל לבניית מוצר נוסף ולעתים הם סחורה העוברת לסוחר מיצרן ליצרן. יש מוצרים רבים המהווים בו-זמנית הן מוצר ביניים והן מוצר סופי; לדוגמה, הקמח – אם הוא נרכש על ידי משק בית הוא מוצר סופי ואם על ידי מאפייה תעשייתית הוא מוצר ביניים.

מוצר השקעה

מתקנים וציוד הדרושים לייצור התעשייתי עצמו, לשירותים השונים, וכן ליצור מוצרי הון נוספים. נקראים גם אמצעי ייצור

עוד בנושא חדשות

מוצר צריכה

מוצר צריכה הוא מוצר שאינו מוצר השקעה. מדובר במוצרים מוחשיים המוצעים למכירה  לצרכן וניתנים לקנייה על ידי הציבור הרחב לשימוש פרטי ולא עסקי. כך למשל מחשבים שהיו בתחילה רק עבור המגזר העסקי היו מעין מוצר השקעה או אמצעי ייצור והפכו בהדרגה למוצר צריכה לצרכן הפרטי.

מוצר סופי או מוגמר

מוצר שסיים את כל הליכי הייצור ומוכן למכירה, להבדיל ממוצר ביניים או חומר גלם

מוצרים משלימים

מוצרים משלימים זה את זה כאשר הביקוש לאחד מהם גדל, גם הביקוש לאחר גדל. כזה הוא למשל הביקוש לכלי רכב לצד ביקוש לדלק, כך גם טלפונים ומטענים, מברשת שיניים ומשחת שיניים. במקרה של מוצר משלים אם אחד מהם עולה, יירד גם הביקוש למוצר השני, כי הצרכנים לא מעוניינים לרכוש את המוצר לבדו.

מוצרים תחליפיים או חלופיים

מוצרים תחליפיים או חלופיים הם מוצרים שיכולים להחליף זה את זה זקלות. כשהביקוש למוצר אחד עולה, יורד הביקוש לשני, משום ששני אלו נמצאים בתחרות, למשל גבינת תנובה לעומת גניב טרתה או קוקה קולה ופפסי. המוצרים לא חייבים להיות תחרותיים בין חברות, אלא יכולים להיות גם מוצרים מסוגים שונים, למשל בנזין ודיזל, סוגי בשר ועוד. עליית מחיר של אחד מהם תעלה את הביקוש לשני. אם איכות המוצר החלופי טובה, יגדל הביקוש גם לכמות שלו.

מכר מוצרים מזויפים של לוריאל וישלם לה 50 אלף שקל

לראשונה בבורסה: פתרונות לרישום מוצרי השקעה אלטרנטיביים