המדריך המלא למציאת בית מלון (בזול) בחו"ל – איך נקבע המחיר של בית המלון? ואיך ניתן לחסך בהוצאות על בית מלון בחו"ל?

יוצאים לטיול או נופש בחו"ל? נוסעים לצרכי עסקים לאחת ממדינות העולם? בחירה של בית מלון בו תשהו חייבת להיות חלק בלתי נפרד מהתכנון שלכם. יש בעיקרון  שני סוגים עיקריים של נוסעים: כאלה שרוצים לסגור הכל מראש, ולעומתם אחרים שמעדיפים להשאיר מקום לספונטניות. האינטרס המשותף שלהם הוא דווקא דומה – למצוא את המלון האיכותי ביותר, במחיר נוח ככל האפשר.

למרות שבכל יבשת, מדינה, עיר או אפילו אזור יש חוקים ייחודיים ביחס למלונות שבהם, כן ניתן להצביע על מספר דגשים שיסייעו לכם לקבל את ההחלטה הטובה ביותר, ולחסוך לא מעט כספים.

איך נקבע מחיר המלון? (או: הבעייתיות של שיטת הכוכבים)

הדבר הראשון שישראלים רבים מתבוננים בו במהלך הבחירה של בית מלון בחו"ל הוא דירוג הכוכבים. ברוב המקרים הדירוג הוא בין כוכב אחד (שנתפס כמלון זול ולא ממש איכותי) לחמישה כוכבים (מלון מפואר ויוקרתי). יש מדינות בהן הדירוג נקבע על פי פרמטרים אחרים, דוגמת דירוג המלונות מ-A ועד F, דירוג יהלומים או אפילו מספר מילים המתארות את דרגת המלון.

העצה הראשונה שאנחנו רוצים להעניק לכם היא כן להתייחס לדירוג הכוכבים ולדירוגים דומים אחרים, אבל עם מידה מסוימת של זהירות. דבר ראשון, בגלל שלא כל האלמנטים שמשפיעים על הדירוג של המלון באמת צפויים להשפיע על השהות שלכם בו. תראו לדוגמא את דירוג הכוכבים של התאחדות המלונות האירופאית הוטלסטאר, שמגדיר פחות או יותר מה צריך להיות במלון כדי שיהיה בדרגה מסוימת (תוכלו לקרוא על זה עוד בויקיפדיה). הכל טוב ויפה, אבל האם פרמטר דוגמת "ערכת תפירה, שירות צחצוח נעליים ושירות כביסה וגיהוץ" שקיים במלונות שלושה כוכבים ולא במלונות שני כוכבים הוא מה שיעניין אתכם? סביר להניח שלא. אנחנו לא אומרים לכם לזנוח את שיטת הדירוג, כי ברור שמלון חמישה כוכבים יהיה כמעט תמיד איכותי יותר ממלון כוכב אחד. אבל אתם כן צריכים לרדת לרזולוציות קטנות יותר בבחירת המלון מאשר דירוג הכוכבים שלו בלבד.

עוד דבר שגורם למורכבות הוא החוקים השונים בכל מדינה ביחס לדירוג, או אפילו העובדה שתיראה לכם מעט מוזרה שיש מדינות בהם בתי המלון הם שקובעים את הדירוג של עצמם (למעשה, ככה זה היה גם בישראל עד לפני מספר שנים). אם הולכים על פי הפרפרזה לפיה אין המלון מעיד על דרגתו, מבינים את הבעייתיות שבזה. ערוץ 10 ערך ב-2013 תחקיר בנושא והצביע על הבעייתיות של הדירוג העצמי בכמה מלונות בישראל. אם אתם מגיעים למדינה בחו"ל ורוצים להסתמך פחות או יותר על שיטת הכוכבים, נסו לקרוא קצת באינטרנט ולהבין איך נקבע הדירוג בה, ובעיקר מי קובע אותו.

לא על הכוכבים לבדם

מחיר המלון לא תלוי רק בדירוג הכוכבים, אלא בשורה של פרמטרים אחרים. אתם חייבים לראות היכן המלון ממוקם ביעד אליו אתם טסים, כי יש לזה השפעה על המחיר וגם על חווית השהות שלכם בו: כלל האצבע הוא שמיקום מרכזי של המלון יהפוך אותו למבוקש, ולכן גם יעלה את המחיר (כך גם מלונות הנמצאים בסמוך לחופים או לאטרקציות תיירותיות מרכזיות ביעד מסוים).

לא כל התיירים מקפידים על כך, וחבל: הם בוחרים מלון כי דירוג הכוכבים שלו גבוה, בין אם בצדק ובין אם לא, אבל מגלים לאחר מעשה שהוא ממוקם באזור אחר ממה שהם סברו, או אפילו ממה שהובטח להם. לדוגמא, אנשים שמזמינים מלון שהם חושבים שהוא בברצלונה, אבל בפועל הוא ממוקם בקוסטה ברווה, מרחק של כשעה נסיעה לכל כיוון. חברות התיירות והנסיעות מצידן שמחות לשווק מלונות מרוחקים, כי זה מוזיל עבורן את העסקה, ואפילו מסתירות לפעמים את המיקום של המלון. חובת הבדיקה היא עליכם. אל תהססו לחפש את המלון ב-Google Maps או באתרי המלונות השונים, לראות היכן הוא ממוקם ביחס לאטרקציות ביעד התיירותי או לתחבורה הציבורית. ברור בהמשך לכך שככל שהעיר מרושתת יותר מבחינת תחבורה ציבורית, כך אפשר לבחור בלב שלם יותר מלון מרוחק יחסית. בפראג או בברלין אין ממש בעיה להגיע בתחבורה הציבורית לאזורים שונים בערים, אבל במדינות המזרח הרחוק לדוגמא מדובר במשימה מורכבת יותר, שתגזול מכם זמן יקר.

ואפרופו מיקום  – ברור שרמת המחירים שונה בכל יעד תיירותי. יש מספר תפיסות שאנחנו מייחסים לאזורים גיאוגרפיים: למשל שמזרח אירופה יהיה בדרך כלל זול יותר ממערב אירופה, ושמחירים גבוהים יאפיינו את יבשת אמריקה (בעיקר הצפונית) ויעדים המוגדרים כאקזוטיים. ביעדים מבוקשים תגלו כי מחיר לילה במלון עשוי לעמוד על סכום של ארבע ספרות, אפילו בדולר או ביורו. ביעדים המוגדרים כזולים – נניח המזרח הרחוק – תוכלו למצוא מלונות סבירים במחיר של כמה עשרות שקלים (או לכל היותר מאות שקלים), לצד מלונות מפוארים ומפנקים במחירים של מלון ממוצע בישראל.

הזמן כן קובע

דילמה נוספת בה נתקל כל אדם הטס למדינה זרה היא מתי בדיוק להזמין חדר במלון. למרבה הצער, אין לזה תשובה חד משמעית. שוב, המאפיינים הספציפיים של היעד, והתקופה בשנה בה מגיעים אליו, צפויים להשפיע על הכדאיות של כל אופציה. המלונות באזורים התיירותיים ובתקופות העמוסות נוטים להעלות את המחירים ככל שתפוסת החדרים במלון עולה. זו הסיבה שמביאה לכך שבחודשי הקיץ ובחגים המחירים יהיו לרוב יקרים יותר. לכן, במועדים אלה יכול להיות שהזמנה מוקדמת של חדר תהיה זולה יותר. לעומת זאת, במקרים אחרים (כולל תקופות רגועות יחסית) יש בתי מלון שיעדיפו לצאת במבצעים של הרגע האחרון במטרה לא להשאיר חדרים רבים ריקים מדי. בחלק מהמלונות תמצאו פער של אחוזים מסוימים במחירים בין ימי השבוע השונים. בדרך כלל חדרים בסוף השבוע יהיו יקרים יותר, מסיבות ברורות, אך מנגד יש גם מצבים הפוכים (בעיקר ערים המושכות אליהם אנשי עסקים, ולא תיירים). האינסטינקטים הצרכניים שלכם צריכים לעבוד במלוא המרץ במקרה בו אתם בוחרים בתי מלון, גם בכל הנוגע לשאלת העיתוי של הזמנת המלון.

באינטרנט, בטלפון או במלון עצמו?

ככל שחולפות השנים אנחנו מגלים יותר ויותר דרכים להזמין מלון – ותודה לאינטרנט שפתח עבורנו את העולם החדש הזה. האפשרות המסורתית היא להגיע למלון בצורה ישירה. יש לה מספר יתרונות: היא תאפשר לכם לראות את מצב המלון (ורצוי שגם את מצב החדרים), התרשמות ישירה שחשובה על רקע העובדה שבעידן הפוטושופ מלונות רבים מציגים באתרים שלהם תמונות שלא ממש מבטאות את המציאות. עוד פלוס של ההזמנה הישירה בבית המלון הוא שהיא תתאים כמו כפפה ליד לאנשים שמחפשים גמישות ולא רוצים להיות מוגבלים במלון שהם בוחרים. הזמנה של מלון ב"שטח" נפוצה בעיקר בטיולים שקשה לתכנן מראש, דוגמת טיולי תרמילאים או טיולים בהם משכירים רכב וחורשים על מדינה או מדינות מכל הכיוונים. מבחינה כלכלית הגעה לבית המלון תאפשר לכם לנסות להתמקח על מחיר הלינה: בחלק מהיעדים זה יהיה מתבקש (מישהו אמר תאילנד?), בעוד שבאחרים סיכויי ההצלחה שלכם נמוכים. להזמנה במלון עצמו יש מספר בעיות: הזמנה בבית המלון היא בבחינת בזבוז זמן יקר על חיפושים, מה שלעיתים קשה במיוחד (טיול עם ילדים, לדוגמא). לא תוכלו לדעת מה אנשים אחרים חושבים על המלון, וגם לא תיתקלו במבצעים שייחודיים לפעמים לאינטרנט. כבר שמענו על יעדים ומלונות בהם אנשים הגיעו למלון בצורה ישירה אבל את ההזמנה עצמה עשו בלובי, דרך אתרי אינטרנט אלה או אחרים, בגלל שהמחיר שלה בדרך זו היה זול יותר.

אופציה אחרת להזמין מלון היא באמצעות סוכנויות הנסיעות והתיירות, הן הישראליות (איסתא, גוליבר, הדקה ה-90, אשת טורס וכן הלאה) והן כאלה הפועלות במדינות היעד. ברוב מקרים ההזמנה באמצעותן תהיה בצורה של חבילת נופש, המשלבת טיסה, מלון ולעיתים גם העברות משדה התעופה למלון. הסוכנויות מציעות מלונות בכל הדרגות, אבל בדרך כלל ההיצע הוא לא אינסופי ונמוך מאשר בדרכים אחרות. שימו לב שביעדים רבים המלונות המשווקים על ידי חברות התיירות הם לא מהטופ שבטופ שיש לאותו יעד להציע – הזכרנו כבר את הצורך של גורמי התיירות לצמצם הוצאות ובכך להגדיל את ההכנסות. אנחנו ממליצים לכם בפה מלא לא להסתפק בתיאור הקצר באתרי האינטרנט של החברות, וגם לא בדברי השכנוע/המכירה של הסוכנים/נציגי המכירות. נסו לשאול שאלות, היו עירוניים ובדקו לאחר מכן על המלון באינטרנט, לפני שאתם מקבלים את ההחלטה הסופית. הפלוסים של סגירה דרך חברות התיירות הם שהיא מונעת מאיתנו מאמצים רבים ומפשטת את התמונה. כמו כן יש לחברות האלה לא פעם דילים משתלמים באמת, תוצאה של שיתופי פעולה אלה או אחרים, שהופכים את ההזמנה לזולה יותר מאשר אם היינו עושים זאת בצורה עצמאית. בדרך כלל המלונות המשווקים חוזרים בין חברות תיירות שונות, אך יש פערים משמעותיים במחירים.

אם אתם מעדיפים לבצע את ההזמנה דרך חברות ישראליות, תוכלו להיעזר באתרי השוואת מחירים (למטל טראווליסט) ולראות מהן החברות הזולות יותר. הבעיה היא שגם את האמינות של החברה אתם צריכים לבדוק, כי לא רק המחיר הוא שקובע. נסו לקרוא עליה חוות דעת או להתרשם מחוויות של אחרים. חברה שמציעה מחיר זול אבל משבשת הזמנות או מספקת מידע שגוי על המלונות היא לא בהכרח החברה שתרצו עבור החופשה שלכם. כמובן שגם בקרב החברות היקרות יותר, ולרוב גם הגדולות יותר, רצוי שלא תקחו את האמינות כמובנת מאליה. החברות האלה רוצות קודם כל למכור.

הפסקה הבאה מיועדת לעצמאים שבכם, שרוצים להיות אדונים לגורלם ולתכנן לפרטי פרטים את השהות שלכם בחו"ל. אם אתם עונים על ההגדרה הזו, תוכלו להזמין את המלונות דרך אתרים שונים שפזורים ברשת – כמה מהגדולים והמוכרים שבהם הם Booking, HotelsCombined, Agoda, Trivago, Travelist עוד. כאן אתם צריכים להיות מוכנים לבחירה אקטיבית יותר, כאשר ביעדים תיירותיים מרכזיים תמצאו מאות ואפילו אלפי מלונות מהם ניתן לבחור. היתרון של האתרים הוא שחלק מהם כוללים דרכים שונות וחכמות למיון התוצאות, למשל הצגת מלונות בדירוג כוכבים מסוים, חלוקה לפי אזורים, בחירת מאפיינים שרוצים שהמלון יציע (למשל בריכה או אינטרנט אלחוטי) ועוד. כדי להפוך את התמונה לפשוטה קיימת אפשרות למיין את המלונות לפי אותם פרמטרים, לדוגמא מהמחיר הזול ליקר. בקשר למחירים, קשה למצוא תשובה חד משמעית: האתרים הגדולים אמנם מציעים הנחות משמעותית ביחס למחיר המלא המוצג שם (דילים חמים וכדומה), אבל לעיתים מדובר בטריק שיווקי ולא יותר. באחרים, תגלו כי לא רק שמגוון האפשרויות שלכם בבחירת המלון גדול יותר, אלא גם שהמחיר יהיה זול ביחס לאלטרנטיבות האחרות.

בגלל שאין תשובה חד משמעית לגבי הכדאיות של הזמנה בכל צורה, ועל רקע העובדה שמשוואת הבחירה שלכם צריכה לכלול משתנים רבים, אנחנו ממליצים לכם בפה מלא לנסות להיות אקטיביים כמה שיותר. נסו לברר, אפילו ברמה כללית, מה טווח המחירים ביעד מסוים בכל אחת מהאופציות. אתם יכולים לסמן כמה מלונות שנראים לכם מתאימים, על פי המיקום, המפרט, דירוג הכוכבים או המחיר שלהם, ולנסות לראות מה הדרך הטובה ביותר להזמין בהם חדר: דרך האינטרנט, דרך הסוכנויות השונות וכן הלאה. אם אתם לא לחוצים בזמן תוכלו לעקוב אחרי השתנות המחירים ולקוות שהם ירדו, גם אם בצעד זה יש תמיד מידה מסוימת של סיכון.

מדריכים קשורים:

איך לחסוך בטיסה לחו"ל

ביטוח נסיעה לחו"ל – איך עושים, וכמה זה עולה?

העסקת עובדים במשק בית – מדריך הזכויות המלא; מהם הזכויות של העוזרות והמטפלות? מהם החובות של המעסיקים – לקרוא ולא להסתבך!

אם אתם מעסיקים עובדות במשק הבית, אתם לא לבד: עוזרות בית ומטפלות מעניקות לנו סיוע בשלל פעולות ומטלות, בהיקף זה או אחר. יכול מאד להיות שאתם לא מודעים לאופן ההעסקה של עובדים במשק הבית, ששונה ביחס לאופני העסקה אחרים. הבעיה היא שבתחום של דיני עבודה, חוסר ידיעה לא פוטר מהעונשים, שעלולים להיות כבדים. אז מהן בדיוק הזכויות שמגיעות לעובדי משק הבית? הכנו עבורכם סקירה מקיפה שתאפשר לכם לדעת מה צריך לעשות, וממה נדרש בתכלית האיסור להימנע.

מהות ההעסקה של עובדים במשק הבית

עובד במשק הבית, על פי הגדרת המוסד לביטוח לאומי, הוא עובד המועסק בעבודות ביתיות הקשורות לתחזוקה השוטפת של הבית ולטיפול בבני המשפחה: ניקיון, בישול, כביסה, טיפול בילדים ועוד. המוסד לביטוח לאומי מגדיר תנאים שצריכים לחול כדי שעובד יוגדר ככזה המועסק במשק בית, ביניהם: המעסיק שלו הוא אדם פרטי שלא זקוק לעובד לצורך משלח היד שלו, העבודה עצמה היא חיונית, התשלום עליה הוא ריאלי (ולא סמלי בלבד) והעבודה נעשית שלא במסגרת חברות או עזרה הדדית בין מכרים.

יחסי העבודה בין שני הצדדים הם של מעסיק-שכיר, או עובד-מעביד, כאשר המעסיק צריך להצהיר על העובד תוך שבועיים מתחילת ההעסקה שלו. את הדיווח עושים באמצעות מילוי טופס 614, טופס "הצהרת מעסיק/ה בדבר העסקת עובד/ת במשק הבית", אותו אפשר לשלוח בדואר או בפקס לסניף המוסד לביטוח הלאומי הקרוב לביתכם.

אופציה אחרת לדווח על ההעסקה היא באמצעות אתר התשלומים של המוסד לביטוח לאומי (עובד בצורה טובה רק בדפדפן מסוג Internet Explorer). לאחר השלמת הדיווח אמור להישלח לביתכם פנקס לתשלום דמי ביטוח עבור העובד, הן ביטוח לאומי והן ביטוח בריאות. מרגע זה העסקת העובד במשק הבית הופכת לחוקית, אך המאמצים שלכם בשמירה על זכויותיו רק מתחילים.

שיעור דמי הביטוח: תלוי גם בעובד

שיעור דמי הביטוח לעובדים במשק הבית משתנה בהתאם למאפייני העובד. מבחינת דמי הביטוח הלאומי, המעסיק נדרש לשלם כ-5.25% עבור עובדים מגיל 18 ועד גיל הפרישה, כמו גם עובדים מגיל הפרישה ועד לגיל הזכאות לקצבת זקנה (בתנאי שאינם מקבלים קצבת זקנה בפועל). ההבדל הוא שבקבוצה הראשונה העובד מוסיף 1.00% דמי ביטוח, עד לסך של 6.25%. נניח שהעובד מגיל 18 עד גיל הפרישה אמור לקבל סכום חודשי של 3,000 ש"ח עבור עבודתו במשק הבית, המעסיק צריך לשלם דמי ביטוח בריאות של 157.50 ש"ח (5.25%)  והעובד 30 ש"ח (1%), עד לסך של 187.50 ש"ח (6.25%). אם העובד נמצא בקבוצה השנייה, מגיל הפרישה עד גיל הזכאות, התשלומים יסתכמו בחלקו של המעביד, כלומר, 157.50 ש"ח.

במקרה של ביטוח בריאות, התמונה דומה עבור כל אחד מהעובדים במשק הבית: המעסיק לא נדרש לשלם כלל דמי ביטוח, בעוד העובד 1%. חיבור התשלומים מראה שעבור עובדים מגיל 18 ועד גיל הפרישה תשלום המעסיק עבור שני הביטוחים הוא 5.25% ושל העובד 2%, ובסך הכול 7.25%. עבור עובדים מגיל הפרישה ועד גיל הזכאות לזקנה, התשלום של המעסיק הוא 5.25% ושל העובד 1% (עבור ביטוח הבריאות), כך שסך דמי הביטוח הוא 6.25%.

שני סייגים חשובים: הראשון הוא שבמקרה של עובדים מתחת לגיל 18, או עובדים בגיל הפרישה שכן מקבלים קצבת זקנה, רק המעסיק הוא שמשלם דמי ביטוח, העומדים על 2% מהמשכורת. התמונה דומה במקרה של עובדים תושבי יהודה ושומרון או עובדים זרים. ואפרופו עובד זר – כדי להעסיק עובד זר במשק הבית, כמו בכל תחום אחר, חובה עליכם לרכוש עבורו גם ביטוח בריאות פרטי. מכיוון שהסכומים שתיארנו כאן עשויים להשתנות, אנחנו ממליצים להיכנס לאתר של המוסד לביטוח לאומי ולראות מהי חלוקת תשלום דמי הביטוח הרלוונטית למועד ההעסקה שלכם. פרטים נוספים כאן.

את התשלום של דמי הביטוח ניתן לעשות בשתי דרכים: דרך אתר התשלומים של המוסד לביטוח הלאומי או לחלופין בנק הדואר, תוך כדי שמשתמשים באותו פנקס שהיה אמור להישלח אליכם לאחר הדיווח הראשוני על העסקת העובד. יש ארבעה מועדים קבועים בחוק לתשלום דמי ביטוח. המועדים לשנת 2016 הם ה-20 באפריל, ה-20 ביולי, ה-20 באוקטובר וה-20 בינואר, כאשר בכל מועד משלמים על שלושת החודשים הקודמים: למשל ב-20 באפריל התשלום הוא על החודשים ינואר, פברואר ומרץ. מי שמשלם דרך האינטרנט יכול לבצע את התשום של דמי הביטוח בפריסה אחרת, אחת לחודש או לרבעון. שימו לב שהמוסד לביטוח הלאומי נחשב לסבלני במקרה של מעסיקי עובדים במשק בית ביחס לאוכלוסיות אחרות, כאשר תוכלו לשלם עד שנה אחורנית ללא קנסות. לא שילמתם במשך שנה? התמונה מסתבכת עבורכם. תצטרכו לצרף תצהיר עליו אתם חותמים וגם העובד, המתייחס לסוג העבודה, תקופת העבודה, היקף העבודה, התשלום הכולל במהלך התקופה ועוד. מי שלא משלם בזמן לא רק חשוף לתביעות מצד הביטוח הלאומי או העובדים, אלא גם מוסיף לדמי הביטוח תוספות לא רצויות של קנסות והפרשי ריבית והצמדה.

זכויות מרכזיות אחרות

עובדי משק הבית זכאים, בהמשך לכך, לכל הזכויות החוקיות להם זכאים עובדים בישראל: שכר הגבוה משכר המינימום (25.94 ש"ח לשעה ו-4,825 ש"ח למשרה מלאה, נכון לחודש ספטמבר 2016), להחזר הוצאות נסיעה על פי החוק ולדמי הבראה. את דמי ההבראה נדרש לשלם לעובדי משק בית שעבדו לפחות שנה במקום העבודה, כאשר הנוסחה לחישוב דמי ההבראה מעט מסובכת: מכפילים את מספר ימי ההבראה שמגיע לעובד בשנה (החל מחמישה ימים ועד לעשרים ימים, בהתאם לותק של העובד) במחיר ליום הבראה ובמספר שעות העבודה של העובד בשבוע חלקי 43 (היקף משרה מלאה בישראל). לדוגמא: עובדת משק בית בשנה השלישית לעבודתה אצל מעסיק מסוים, עושה בחודש 20 שעות. מספר ימי ההבראה שהיא זכאית לה בותק של שלוש שנים הוא שישה ימים, כשהתשלום הנוכחי ליום הבראה במגזר הפרטי הוא 378 ש"ח. החישוב הוא 20/43 X 378 X 6, כך שדמי ההבראה שלה עומדים על כ-1,055 ש"ח לערך.

שעות נוספות רלוונטיות גם במקרה של עובדי משק בית, כאשר כל שעת עבודה מעבר לזו השמינית מקנה לעובדת תוספת של 20-25% אחוז מעבר לתעריף השעתי שהוא מקבל. אין חשיבות להסדר ההעסקה הספציפי של העובד. כלומר, גם אם ההסכם מדבר על ארבע שעות עבודה יומיות, אך בפועל העובד עובד שש שעות ביום מסוים, הוא לא אמור לקבל שעות נוספות.

אדם המעסיק עובדים במשק הבית נדרש לשלם להם דמי מחלה, על פי החישוב הבא: ביום הראשון לא יינתן תשלום, ביום השני והשלישי התשלום יהיה בגובה של מחצית מהשכר היומי ועבור הימים הבאים 100% מהשכר. עובד אשר מקבל 300 ש"ח ליום עבודה ונעדר מהעבודה חמישה עקב מחלה, יקבל בסך הכול דמי מחלה בגובה של 750 ש"ח: עבור היום הראשון הוא לא יקבל תשלום, ביום השני והשלישי יקבל סכום של 150 ש"ח ליום ובימים הרביעי והחמישי 300 ש"ח. את ספירת הימים מבצעים תוך התייחסות לימים שהעובד היה צריך לעבוד בפועל אצל המעסיק, ולא בהכרח ימים רצופים.  ימי המחלה ניתנים בהתאם למכסה שצובר העובד, כאשר כל חודש עבודה במשרה מלאה מקנה 1.5 ימי מחלה (עד 18 ימי מחלה בשנה, כשהמספר המקסימלי של ימי מחלה אצל העובד הוא 90). במקרה של העסקה שאינה במשרה מלאה, מחשבים את מספר ימי המחלה בהתאם למספר הימים בחודש.

עובדים במשק הבית, בדומה לעובדים אחרים במשק הישראלי כמכלול, זכאים לחופשות על פי חוק – וזאת למרות שכן יש בישראל מעסיקים שמתעלמים מכך, או מחליטים לא להוציא את העובדים לחופשה ולשלם להם בתמורה סכום כספי מסוים (אופציה שאפשרית רק עבור עובדים זמניים, שמועסקים אצל אותו אדם לא יותר מאשר 75 ימים). החופשה השנתית נדרשת כאשר העובד מועסק על בסיס שכר חודשי, או לחלופין מקבל שכר שעתי, יומי או שבועי ועובד אצל המעסיק יותר מ-74 ימים ברצף (הכוונה לתקופת התחלה וסיום, לא למספר ימי העבודה בפועל). החופשה השנתית תינתן גם עבור עובדם שמועסקים בתשלום שעתי, יומי ושבועי תקופה קצרה יותר, אך יש ביניהם לבין המעסיק הסכם על העסקה לתקופה של 74 יום ומעלה, גם אם העובד עדיין לא הגיע למכסה זו. אורך החופשה השנתית משתנה בהתאם להעסקה של העובדים – שנה קלנדרית שלמה לעומת עבודה בחלק מהשנה בלבד  – כשהחישוב די מורכב ומתייחס לותק ולמספר ימי העבודה בפועל. כמו כן, יש הבדל בגובה התשלום בין שכר שעתי או יומי לשכר חודשי.

סעיף חשוב אחר הוא דמי החגים, או בכלל הסוגיה של תעסוקת עובדי משק בית בחגים. על פי חוק, עובדי משק בית שהמשכורת שלהם היא חודשית יכולים להיעדר בימי החג הנהוגים בדת שלהם, ולקבל על כך שכר רגיל (ממנו ניתן להוריד את החלק היחסי של הוצאות הנסיעה). עובדים בשכר שעתי או יומי יכולים להיעדר ולקבל את השכר המלא בהתקיים ארבעה תנאים:

א. העובד עבד אצל אותו מעסיק שלושה חודשים ומעלה.

ב. החג חל ביום בו אמור היה העובד לעבוד אצל המעסיק, בהתאם להסכם שלהם ולאבחנה בין יום חול לשבתות.

ג. העובד עבד הן ביום שלפני החג והן ביום שאחרי, או לחלופין קיבל אישר מהמעסיק להיעדר מהם.

ד. העובד ניצל עד תשעה ימי חג בשנה.

סיום ההעסקה

העסקה של עובדים למשק הבית לא חייבת להיות חתונה קתולית, אבל עדיין צריך להקפיד שסיום יחסי העבודה יהיה על פי חוק. המעסיק או העובדים חייבים לספק לצד השני הודעה מוקדמת על הכוונה "לפרק את החבילה", כאשר הכלל הוא שעבור כל חודש של עבודה נדרש יום נוסף של הודעה מוקדמת: אם ההעסקה הייתה לפרק זמן של שבעה חודשים, למשל, נדרש מהצד המעוניין בכך להודיע לשני על הפסקת ההתקשרות שבעה ימים לפני מועד הפסקת העבודה המיועד. במהלך אותה תקופה אמורים עובדי משק הבית להמשיך ולעבוד בו כרגיל. אם המעסיק בוחר שלא להשתמש בשירותיה העובד הוא עדיין צריך לשלם לו את המשכורת, עם קיזוז קטן של הוצאות הנסיעה.

פיצויי הפיטורין נכנסים גם הם לתמונה במקרה של העסקת עובדים במשק הבית. פיצויי פיטורים יינתנו לעובדים שעבדו לפחות שנה אצל המעסיק, בין אם העובד פוטר ובין אם התפטר במה שמוגדר "נסיבות מיוחדות": מעבר למקום מגורים מרוחק, לידה, מצב בריאותי לקוי של העובד או אחד מבני המשפחה שלו וכן הלאה. גובה הפיצויים משתנה בכל אחד מהמקרים, ומחושב בעיקרון באמצעות הכפלה של הסכום החודשי שקיבל העובדה במספר שנות הותק שלו אצל אותו המעסיק. מעסיקים רבים נוטים לפטר את עובדי משק הבית שלהם לקראת סוף השנה הראשונה לעבודתם, כדי להימנע מתשלום דמי הפיצויים, אך הם עלולים לשלם אותם בכל מקרה – מכיוון שהרשויות עלו על ה"פטנט" ומספקות הגנה לעובדים המפוטרים בתנאים אלה. חובת ההוכחה תהיה על הצד המפטר, שיצטרך להראות שאין קשר בין הפיטורין לבין העובדה שהתקרב המועד שאמור להקנות פיצויי פיטורין.

מעודכן ל-01/2019

איך לחסוך בטיסה לחו"ל? – מדריך טיסות לחו"ל: ככה תוכלו לחסוך מאות דולרים ויותר

טיסה לחו"ל היא נקודת ההתחלה שלכם לטיול או לנסיעת עסקים. היא גם מצריכה מכם תשלום לא מבוטל, של כמה מאות או אלפי דולרים, שמהווה חלק משמעותי ובלתי נפרד מהמחיר הכולל של הנסיעה. הטיסות עשויות להוות 30% מעלות הנסיעה, 50% ואפילו יותר מכך – תלוי כמובן ביעד, במספר הימים שתשהו בחו"ל ועוד.

ולכן, רוב הנוסעים לחו"ל מחפשים דרכים לחסוך במחיר הטיסה לחו"ל, כשהחדשות הטובות הן שיש לא מעט דרכים, שיטות וכלים שיסייעו לכם במשימה  החשובה הזו.

סוג הטיסה

בתחום הצרכנות והכלכלה, ידע שווה לא רק כוח – אלא הרבה מאד כסף. לכן, כדי שתדעו איך ניתן לחסוך, חשוב שתבינו כיצד נקבע מחיר הטיסות. האבחנה הראשונה ואולי החשובה ביותר היא סוג הטיסה.  בשוק התעופה פועלות טיסות סדירות, במועדים קבועים לאורך השנה, ולעומתן טיסות שכר (טיסות צ'ארטר) שתלויות בביקוש ולכן נפוצות בעיקר במועדים החמים של עונת התיירות. כלל האצבע הוא שברוב המקרים טיסות השכר יהיו זולות יותר מאשר הטיסות הסדירות, אפילו לאותו יעד ועל ידי אותה חברת תעופה: אם חברה מוציאה טיסה סדירה במחיר של 700 דולרים, נניח, יכול להיות שמחיר טיסת השכר יהיה חצי מכך. מצד שני, יש בצ'ארטרים מספר סיכונים: המרכזי הוא שהן תלויות בכוח אדם ובצי מצומצם יחסית של מטסים, כך שכל תקלה עלולה להביא לעיכוב בטיסה או אפילו לביטול שלה. בנוסף, אם המטוס לא מתמלא "מספיק" הוא לא ייצא, וברוב המקרים רוכשי הכרטיסים לא יקבלו פיצוי כספי על עצם הביטול. לא כולם יודעים במעמד הרכישה של הכרטיס האם מדובר בטיסה סדירה או בטיסת צ'ארטר, אבל מומלץ לשאול לגבי זה את הנציגים מהם רוכשים את הכרטיס, וכמובן שגם לראות בפרטי העסקה והכרטיס. בעיקר בכל הקשור לתנאים הנלווים, השונים בכל אחד מהכרטיסים האלה.

אז יכול להיות שמראש זה לא מתאים לכם – אתם מעדיפים אל על ולא משנה המחיר, ויש בזה משהו – מחיר זה לא הכל, יש חשיבות לנוחות, יש חשיבות לשירות שמסביב, יש חשיבות למה שמקבלים במהלך הטיסה, ולרמת האיבזור. ועדיין – יש רבים שמעדיפים לחסוך, במיוחד שאפשר לחסוך כסף גדול, במיוחד כשלא תמיד מדובר ב"מוצר" פחות טוב. יש חברות שכר שהטיסות אצלן נהדרות.

השאלה אם להזמין טיסה סדירה או טיסת צ'ארטר, צריכה להשפיע גם על מועד ההזמנה. למרות שלכל טיסה יש מאפיינים משלה, בדרך כלל לטיסות סדירות מומלץ להזמין כרטיסים מוקדם ככל האפשר, אפילו חודשים לפני הטיסה, מאחר והמחירים רק עולים ככל שהמועד מתקרב. בטיסות צ'ארטר יכול להיות שדווקא ההיפך הוא שיתרחש – ירידת מחירים כדי למלא את המטוס ברגע האחרון – ולכן הן מתאימות יותר לספונטניים ולגמישים שבין הנוסעים. תוכלו תמיד לנסות למצוא מקומות במטוסים גם בדקה ה-90, כולל בטיסות הסדירות, אבל זה סיכון שלא תמיד כדאי. במיוחד לא בחודשי הקיץ, בחגים ובמועדים העמוסים האחרים בלוח השנה התיירותי.

טיסות לואו קוסט – לא כל הזול הוא זול באמת?

עוד מונח שכדאי מאד שתכירו הוא טיסות לואו קוסט (Low Cost), שמתאר טיסות שמחירן נמוך ממחיר השוק. המחיר הנוח מתאפשר הודות לתנאים בסיסיים יחסית של הטיסה, למשל מטוסים פשוטים, תשלום נפרד על המזוודה, היעדר ארוחות או שתייה וכן הלאה. התופעה האמריקאית הזו עשתה עם השנים "עלייה" לעולם ולישראל, וכיום תוכלו לטוס מישראל בטיסות מוזלות על ידי חברות בינלאומיות או מקומיות. דוגמא לכך היא המותג Up של אל על, שטס ליעדים שונים באירופה. העיקרון הוא שלצד כרטיס הטיסה הבסיסי עצמו יש שירותים שונים שאפשר להזמין בתשלום, שעלותם משתנה בהתאם לסוג הכרטיס: כרטיס בסיסי (Up Basic), כרטיס גמיש (Up Flexi) וכרטיס משודרג (Up Smart). בכרטיס הבסיסי לדוגמא אתם יכולים לעלות למטוס עם תיק יד אחד (מקסימום 8 ק"ג), אך תצטרכו לשלם על כל מזוודה 35 דולר בהזמנה מראש ו-70 דולר בהזמנה בשדה התעופה. אם אתם רוצים לבחור מושב במחלקת התיירים תצטרכו להיפרד מ-10 דולר נוספים, וכך גם במקרה של צ'ק אין לטיסה בדלפק (הצ'ק אין דרך האינטרנט הוא בחינם). בכרטיס הבסיסי לא מקבלים החזר כספי על ביטול טיסה או אי הגעה אליה, בעוד שעל שינוי בתאריך או שעת הטיסה תשלמו 55 דולר. כלומר, אפשר לראות שמחיר הטיסה המוזל יכול לעלות בלי שתשימו לב בכמה מאות דולרים (פירוט התנאים זמין באתר של אל על). כרטיסי הלואו קוסט יהיו אטרקטיביים כשבנקודת ההתחלה יהיה פער משמעותי בינם לבין הכרטיסים ה"רגילים", אבל קחו בחשבון שלא תמיד באמת המחירים שלהם יהיו ברף התחתון של מה שמוצע עבורכם.

על כל פנים, כדאי לבקר באתר של איסתא שהיא חברת התיירות המובילה כיום בישראל, יש שם הצעות מעניינות למספר רב של יעדים בעולם, כאשר מדובר בטיסות וגם בחבילות נופש בכלל.

ישירה, או עם עצירת ביניים?

המסלול שתעשו עם המטוס עד היעד הסופי צפוי להשפיע על מחיר הטיסה הכולל. האפשרות היקרה יותר היא כמובן המסלול הישיר, בו אתם לא צפויים למצוא יותר מדי הפתעות: תעלו על המטוס ופשוט תנחתו ביעד שלכם כעבור מספר שעות (בהתאם למרחק שלו מישראל. זה יכול להיות גם עשר שעות ויותר). טיסות עם עצירת ביניים, או "קונקשן", מבוססות על עצירה בשדה תעופה מסוים בדרך והמתנה של מספר שעות עד לעלייה למטוס הבא. ההמתנה הזו יכולה להתחיל משעתיים, במקרה הטוב, אבל גם להגיע ליותר מיום אחד. לכן, אנחנו ממליצים עליה רק אם יש פער משמעותי מאד במחירים – ולא תמיד זה כך – ורק אם מדובר בהמתנה סבירה. ממש לא בטוח שחיסכון של כמה מאות דולרים שווה המתנה בת 36 שעות בשדה תעופה אחר, בייחוד אם טסים עם ילדים או אנשים מבוגרים. שימו לב שטיסה עם עצירת ביניים קצרה "מדי" כוללת בתוכה סיכון מסוים, למשל מצב בו בעקבות איחור של הטיסה הראשונה תפסידו את טיסת ההמשך.

את מידת האטרקטיביות של טיסות עם עצירת ביניים נמחיש באמצעות בדיקה שעשינו לגבי טיסות מתאילנד למשך 14 ימים, בין התאריכים 15.11 ל-28.11. הבדיקה נעשתה באמצעות אתר Travelist, והראתה שהמחיר הזול ביותר היה לטיסת ביניים עם Uzbekistan Airways. הטיסה כללה עצירת ביניים בת כ-13-14 שעות בכל כיוון בטשקנט, בירת אוזבקיסטן, ועלתה 579 דולר לשני הכיוונים – מחיר אטרקטיבי מאד. טיסות נוספות עם עצירות ביניים של כ-11-16 שעות בכל כיוון מצאנו ברויאל ג'ורדניאן (עצירת ביניים בעמאן) או ב-Aeroloft (מוסקבה), במחיר מעט גבוה יותר אבל עדיין זול יחסית. מנגד, היו גם טיסות עם עצירת ביניים אחת או יותר במחיר של 1,000 או 2,000 דולר ומעלה: כלומר יש גם טיסות עם עצירת ביניים שהן יקרות. הטיסות הישירות היחידות שמצאנו בתאריכים האלה היו של אל על, במחירים של כ-900 דולר. אז האם הפער שווה את ההמתנה? תשפטו בעצמכם. ואגב, אתם יכולים לנסות לבנות לעצמכם קונקשן לבד, אבל מהניסיון שלנו מספר הישראלים שמשקיעים בכך את המאמצים הבאמת גדולים הוא די נמוך.

טווח רחב של מחירים

כל ניסיון להגדיר עבורכם כמה אתם צפויים לשלם על טיסות לכל יעד נידון לכישלון, על רקע אותם משתנים רבים שנכנסים למשוואת המחיר. שימו לב שהם לא תלויים רק במאפייני הטיסה הספציפית, אלא גם בביקוש התיירותי ליעד, במגמות כלליות וכלכליות אחרות (נניח היחלשות הדולר ביחד לשקל עלולה להביא ל"התקיירות" של מחיר הטיסות) ועוד. בדרך כלל ככל שהטיסה ארוכה יותר כך אתם צפויים לשלם עליה יותר: זו הסיבה שליעדים קרובים במזרח התיכון ובאירופה תוכלו למצוא לפעמים כרטיס הלוך חזור במחירים של כ-250-400 דולר לשני הכיוונים, בעוד שליעדים מרוחקים דוגמת המזרח הרחוק, צפון אמריקה או דרום אמריקה יהיה לכם מזל אם תמצאו כרטיסים בפחות מ-1,000 דולר (גם אם יש תמיד מציאות והזדמנויות). בתוך היבשות וגם בין מדינות יש פערים במחירים הנובעים ממדיניות שדות התעופה ומגורמים כלכליים אחרים: מזרח אירופה כידוע הוא בדרך כלל זול יותר לטיסות אשר חלקה המערבי של היבשת. שדות תעופה הנמצאים בתוך הערים התיירותיות יהיו יקרים כמעט תמיד מאשר אלה הנמצאים מחוץ לערים או בפרברים, ולכן אפשר לשקול בחיוב להתרחק מעט במטרה להוזיל את מחיר הטיסה.

כלל נוסף שחשוב לזכור הוא שכמעט בכל המקרים, המחיר היחסי של טיסות הלוך חזור יהיה נמוך יותר מאשר טיסה בכיוון אחד. אם אתם טסים ליעד ספציפי ויודעים את התאריכים, מומלץ שתחפשו טיסות בשני כיוונים. בטיולים המצריכים גמישות מבחינת זמן החזרה או אפילו שדה התעופה ממנו טסים לישראל, אין ברירה אלא להזמין את הכרטיסים חזור מאוחר יותר: תשלמו ככל הנראה יותר, בכמה מאות דולרים, אבל תוכלו ליהנות מכך שהטיול שלכם לא מוגבל אלא מותאם לצרכים ולרצונות שלכם. מיותר לציין שבעונות התיירות העמוסות מחירי הטיסות עולים כלפי מעלה, וכך גם לקראת סופי השבוע והחגים.

ממי קונים את הכרטיס?

תחום התעופה והטיסות לחו"ל הוא רחב ותחרותי מאד, כשמדי שנה אנחנו שומעים על שחקנים נוספים שנכנסים לשדה המשחק, חברות חדשות שפועלות בישראל או קווים ישירים חדשים. קל מאד ללכת לאיבוד בין כל ההצעות, אך כן מומלץ להשקיע מאמצים ולבחון היטב את האפשרויות העומדות בפניכם.

החלטה חשובה ראשונה היא הגורם ממנו רוכשים את הכרטיסים. זו יכולה להיות חברת התעופה עצמה, סוכנות תיירות ישראלית או בינלאומית ואתרים חיצוניים שמציגים לנו הצעות של חברות התעופה השונות, על פי מאפייני החיפוש. ישראלים רבים פונים לאתר Travelist שמציג את ההצעות של חברות תעופה זרות דרך סוכנויות תיירות ישראליות, כשאתרים בינלאומיים אחרים הם SkyScanner, Farecompare או Kayak. "אגדה אורבנית" הקשורה לאתרים האלה היא שהם לומדים מה המשתמש מחפש, על פי דפוסי הגלישה שלו, ומעלים את המחירים של הטיסות האלה. לכן, פתרון שתמצאו בלא מעט פורומים ומדריכים הוא לגלוש במצב גלישה בסתר (Incognito). הבדיקה שאנחנו עשינו לא הראתה פערים בין ההצעות בכל אחד מהמצבים, אבל מצד שני יש המון אנשים שטוענים שנתקלו בפערי מחירים משמעותיים בכל אחת מהדרכים. לכן, אתם בהחלט יכולים לנסות ולראות אם יש לכך השפעה על המחיר. זה לא אמור לקחת לכם יותר מדי זמן.

טווח המחירים של כל אחד מהגורמים המשווקים טיסות לחו"ל רחב מאד, כך שגם אם אתם בוחרים מראש לפנות לדוגמא לסוכנויות תיירות ישראליות – אתם צפויים להיתקל בפערי מחירים משמעותיים. בבדיקה שעשינו למשל לטיסה בת ארבעה לילות לפראג בחודש מרץ, ראינו מחירים הנעים מכ-300 דולר לשני הכיוונים עד לכ-1,775 דולר. קחו בחשבון שלא רק המחיר צריך להשפיע על הבחירה שלכם, אלא גם מקצועיות הגורם שאתם פונים אליו. ישראלים רבים מעדיפים להשקיע קצת יותר כספים ולרכוש את הכרטיסים מגורם שהם סומכים עליו בכל מאת האחוזים. מנגד, לעיתים דווקא החברות היקרות יותר, או אפילו המוכרות יותר, הן אלה שמפקששות דברים לאורך הדרך או מנסים לעשות רווח על חשבון תמימותם של הנוסעים. אנחנו לא מנסים להכריע עבורכם מה עדיף, אבל כן ממליצים לכן לבדוק תמיד באלף עיניים את ההזמנה שאתם עושים. עם ביצוע התשלום, עברו היטב על פרטי ההזמנה. את הכרטיסים עצמם תקבלו למייל בדרך כלל מספר ימים עד שבוע לפני הטיסה: בדקו שהכל הוא כמו שסיכמתם וחשבתם. מומלץ לברר מראש למי תוכלו לפנות, במקרה של שאלה או בעיה.

ככה תזמינו טיסות זולות לחו"ל

טוב, אחרי כל התיאוריה, הגיע הזמן למדריך פרקטי, נציג כאן את כל האפשרויות הפופולאריות עם הסברים על היתרונות של כל מערכת חיפוש. נתחיל בסקיי סקנר – Skyscaner

סקיי סקנר הוא אתר שבו תוכלו למצוא טיסות זולות. מדובר באתר הפופולארי ביותר בעולם לחיפוש טיסות שמספק  למחפשים אפשרויות מגוונות במהירות ובזמן אמת – מה זה בעצם אפשרויות מגוונות? האתר מחובר לכמות עצומה של חברות טיסות וסוכנים, וזה יתרונו הגדול, אתם מקבלים בפועל את כל האפשרויות הקיימות. האפשרויות האלו ניתנות ללא עלות, בזמן אמת, במהירות ובצורה ידידותית.

סקיי סקנר – איך זה עובד?

פשוט – מקלידים את יעדי הטיסה, ואז מקבלים את מחירי הטיסות הטובים ביותר מחברות תעופה וסוכני נסיעות מרחבי העולם. האפשרויות האלו ניתנות על פי המחיר, אבל וזה גם יתרון של המערכת לא מדובר רק במחיר הטיסה, אלא מחיר כולל (לרבות כל החיובים מסביב), וכך אתם מקבלים אפשרות השוואה בין מספר טיסות.

אחרי שבחרתם (אם בחרתם) פשוט מקליקים על הבחירה ועוברים לאתר של חברת התעופה או של סוכן הנסיעות להמשך טיפול – רישום, תשלום וכו'. אבל רגע לפני שאתם עוברים תבדקו את הדירוג של חברת התעופה או של סוכן הנסיעות. באתר יש דירוג גולשים מרשים ופעיל וכך תדעו איך השירות שאתם צפויים לקבל מאותו הספק – זול זה נהדר, אבל יש דברים נוספים. אתם לא רוצים לחכות 8 שעות כדי לעלות על טיסה, אז נכון לפעמים זה תקלה שלא קשורה לחברה אך במקרים רבים זה כן קשור לחברת התעופה – בשביל זה יש דירוג, תשתמשו בו.

בנוסף, תוכלו למצוא דרך המנוע חיפוש של סקיי סקנר פיצ'רים מתקדמים שיעזרו לכם למצוא דילים טובים. למשל,  קיימת אפשרות לאתר את התקופה בהם יש טיסות זולות במיוחד. אתם בודקים בפיצ'ר 'החודש הזול ביותר' ומקבלים את החודשים שבהן כדאי לטוס ליעד שביקשתם, ובהמשך תקבלו הצעות לחודש זה, לדוגמה – תוכלו לחפש מתי הטיסות הזולות ביותר לארה"ב ? ונניח שתקבלו – ינואר.

מגוון של חיפושים – החודש הכי זול? הטיסה הכי זולה? ובכלל – לאן הכי זול לטוס?   

אתם יכולים לעשות חיפוש של טיסות זולות על פני תקופה, לדוגמה מה הטיסות הזולות ביותר בחודש אוגוסט?  אתם יכולים לחפש טיסות זולות בעיתוי מסוים במשך היום והלילה – הטיסות הזולות ביותר בלילה?

וזה עוד לא הכל, ניתן לחפש באתר לפי חיפוש כללי – יותר מדוייק, לכל מקום, אתם מחפשים לטוס בשבועות הקרובים ולא יודעים לאן, תקבלו שפע של אפשרויות ותוכלו לסנן לפי מחיר, אזורים ועוד. לדוגמה – כל הטיסות מחר, אופס טיסה זולה במיוחד לבודפשט ב-30 דולר? סבבה.

התוצאות יכולות להופיע בטבלה וגם בצורה גרפית – כל אחד ומה שנוח לו.

שירות נוסף של אתר סקיי סקנר הוא התראות  על הטיסות הזולות ביותר. לאתר יש שירות התראות למייל, ואתם יכולים לקבל הצעות ועדכונים על שינויים במחירי טיסה למקומות ולתקופות שתגדירו. לדוגמה – אתם מעוניינים לטוס לארה"ב בחודש אפריל – תעדכנו את הנתונים האלו במסגרת התראה, וכל שינוי שיהיה במחירי הטיסות תחת ההגדרות האלו, יופיע אצלכם במייל.

ועדיין למרות ההתראות האלו, חשוב להדגיש כי הדילים והטיסות הזולות במקרים רבים פשוט נחטפים. לכן, כדאי בתקופת החיפושים להיכנס מספר פעמים במשך היום ולהתעדכן בשינויים ועדכונים

המחירים שמופיעים באתר אמורים לכלול הכל, לרבות תוספת על מזוודות. אבל, ברגע שאתם עוברים לאתר של חברת תעופה או סוכן הנסיעות, חשוב לכם לוודא שאכן מדובר באותו המחיר. תבדקו בעיקר את עניין המחיר על הכבודה, את העמלה בגין כרטיסי אשראי, המרת מט"ח ותוודאו שמדובר במחיר שהוצע לכם בסקיי סקנר.

טרווליסט – חיפוש טיסות (ועוד)

אתר נוסף שמספק לכם מנוע חיפוש של טיסות זולות הוא  טרווליסט. מדובר על מנוע חיפוש בעברית שנוסף לאפשרות חיפוש הטיסות גם מאפשר חיפוש של דילים, מלונות ועוד. אז נכון אנחנו במדריך על טיסות,  אך אי אפשר לטוס בלי מקום לגור בו, ולכן כמובן חלק מרכזי ממנועי החיפוש הבולטים מספק את שני השירותים האלו – חיפוש טיסות וחיפוש לינה.

על כל פנים,  בתר תמצאו מכלול של הצעות – טיסות מוזלות טיסות של הרגע האחרון; אפשרויות לינה; דילים לכפרי נופש; מלונות בישראל ובעולם, טיולים מאורגנים, השכרת רכב, חבילות נופש שונות לרבות ספורט אתגרי ועוד.

טרווליסט בדומה לסקיי סקנר הוא מנוע חיפוש – הוא כולל בתוכו מספר גדול מאוד של אתרי חברות תעופה וסוכנים והוא מלקט את המידע מהם באופן אוטומטי ומציג לכם במסגרת החיפוש.

טרווליסט ששייך לחברת התיירות גוליבר מאפשר חיפושים בחיתוכים שונים ואחרי שבחרתם הוא מפנה אתכם לאתר הרלבנטי – חברת תיירות, חברת תעופה, סוכני נסיעות.

כמו בכל אתר שהינו סוג של מנוע חיפוש,  כדאי מאוד להשוות את ההצעה שקיבלתם באתר להצעה הסופית של חברת התעופה/ חברת התיירות. יכולים להיות שינויים לעומת ההצעה המקורית, כך שאולי לא מדובר בהצעה אטרקטיבית כמו שחשבתם.

איך החיפוש עובד? ובכן, זה די גנרי ובדומה לכמעט כל מנועי החיפוש בתחום התיירות – ממלאים פרטים, בוחרים את סוג הטיסה (הלוך חזור, רק הלוך); מקום יציאה, יעד, מספר נוסעים; לוחצים על השוואה ומקבלים תוצאות.

בטרווליסט ניתן לחפש טיסות ישירות בלבד (ללא עצירות ביניים), זה בהחלט מקל על החיפוש, אחרת היתה מופיעה רשימה ארוכה אך לא רלבנטית. באזור התחתון של מנוע החיפוש בוחרים באופציה –  הצג טיסות ישירות בלבד, ואז לא רואים את כל הטיסות עם עצירת ביניים. ברירית מחדל מסומנת משמעה חיפוש של כל הטיסות (גם עם עצירות ביניים – טיסות ארוכות, אך במקרים רבים זולות יותר).באתר של טרווליסט הגדירו ביומן, תאריכים המסומנים בכוכב. אלו ימי חג או שבתון, וצפוי שהמחירים בהם יהיו יקרים יותר.

כמו כן, קיימת אפשרות  של +/- שלושה ימים. האפשרות הזו מספקת מבחר גדול יותר של טיסות בתאריכים שהם "מסביב" ליום שנבחר, וכך אם תמצאו שם טיסות זולות יותר, ייתכן שהם יתאימו לכם יותר מהאפשרות המקורית.

בדומה למנועי חיפוש אחרים בתחום הטיסות, גם כאן אפשר למיין את הטיסות שהתקבלו לפי מחיר, לפי משך טיסה ופרמטרים נוספים וכן על פי מדד פנימי של טרווליסט שמשקלל את כל הפרמטרים

גם בטרווליסט ניתן לקבל התראות מחיר למייל – אם אתם מזינים תאריכים ויעד, תקבלו התראות על כל שינוי במחיר ליעד ובתקופה שביקשתם. זה שירות מצויין, אבל, עדיף גם להיכנס בעצמכם ולחפש או להרחיב ת החיפוש באופן עצמאי, שכן במקרים רבים הצעות זולות נחטפות יחסית מהר.

חשוב לזכור – מחיר זה עניין חשוב, ועדיף כמובן להשיג עסקה טובה, אבל אל תשכחו את הנוחות ואת השירות – תשתדלו למצוא חברת תעופה מומלצת, ובשביל זה יש את הדירוג של הגולשים.

ועוד כמה נקודות על האתר של טרווליסט – יש בו המלצות מערכת והן לא רעות בכלל. אל תהיו "נעולים" כדאי לכם להשקיע בזה כמה דקות זה יכול להשתלם.

עניין אחר- מסתבר שבמקרים רבים המחירים הם לא סופיים. זה נכון לטרווליסט וגם לאתרים אחרים. אז רק אחרי שסגרתם עם הסוכן אתם יכולים לנשום לרווחה. עד אז זה סוג של מחיר תיאורטי.

מומנדו – מנוע חיפוש לטיסות ומלונות

אתר מומונדו מעבר להיותו ידידותי נחשב בעיני רבים לדבר החם בתחום החיפושים בענף התעופה והתיירות.  האתר סורק כמויות עצומות של מידע מאתרי תעופה, חברות תיירות ועוד ומציג את המידע לגולשים. בדומה לאתרי החיפוש הנוספים גם כאן מדובר בחיפוש פשוט לפי טווח תאריכים, סוג הטיסה, סוג הנוסעים. את התשובות/ אפשרויות האתר מספק לכם במהירות מדהימה.

 איך זה עובד?

בתפריט תוכלו  להגדיר מה אתם מחפשים – טיסות, מלונות, השכרת רכב. אתם צריכים לבחור שפה ומטבע (ברירית מחדל – אנגלית ואירו).

בהמשך תגדירו את תאריכי הטיסות, את היעדים ואת הנוסעים, והמנוע יפיק לכם אפשרויות לפי מחירים או לפי משך זמן הטיסה.  אתם יכולים לשחק בזה – לקבוע את הסינון לפי פרמטרים אחרים.

באתר יש פיצ'ר נחמד במיוחד – מחירים ממוצעים בחודשים האחרונים, כך תוכלו לדעת איך ההצעה שלכם ביחס לתקופה קודמת.  כמו כן בדומה לאתרים אחרים יש במומנדו אפשרות לחפש טיסות ללא יעד, יש אפשרות לקבל מידע אינפורמטיבי על היעד, יש דירוג של גולשים, ויש הארות ותובנות על האפשרות שבחרתם לרבות – חברות התעופה שהציעו את הכרטיסים הזולים ביותר; כיצד המחירים משתנים על פני השנה; הזמן הכי טוב לרכישת כרטיס טיסה ביעד מסוים. מה הכוונה – נניח שאתם מתכוונים לטוס באפריל, אזי כאמור יש יתרון בהתארגנות מוקדמת ורכישת כרטיסים מוקדמת – היא תהיה זולה יותר. היא תעלה ככל שתתקרבו לתאריך, ואז זה כבר מסוכן – או שלא תטוסו , או שתשלמו סכום עתק, או – ויש סיכוי כזה, שיש לכם מזל ענק, והשגתם כרטיסים בדקה ה-90. אבל מי ייקח סיכון כזה בטיולי משפחות? מעטים יחסים. זה מתאים לצעירים. במומנדו מכמתים לכם את מועד ההזמנה לכסף – לא הזמנתם בדצמבר – הפסדתם 100 דולר לכרטיס, לא הזמנתם בינואר הפסדתם עוד 80 דולר לכרטיס וכך הלאה.

באתר גם יתנו לכם את כל האפשרויות הקרובות – עם ובלי עצירת ביניים, בשעות קרובות ובימים קרובים למועדים שקבעתם, וכך תקבלו מגוון של אפשרויות קרובות לבקשה שלכם – יכול להיות שהעלות תהיה מספיק זולה כדי שתוותרו על האפשרות שלכם לטובת הצעה של מומנדו.

אחרי שבחרתם טיסה אתם מועברים אוטומטית עם כל הנתונים – הם לא נמחקים (בחלק מהאתרים צריך להזין חלק מהנתונים מחדש). ואז באתר חברת התעופה אתם מזימנים את הכרטיסים. גם כאן – חשוב לוודא שהמחיר שהוצג לכם בתחילת הדרך הוא גם המחיר אצל חברת התעופה.

מומנדו להבדיל ממנועי חיפוש אחרים, החליטה שהיא רוצה להיות גם אתר תוכן. היא מעלה תכנים שוטפים על טיולים ברחבי העולם; היא מציעה לכם הרבה אפשרויות במידה ואתם לא סגורים על יעד, והאמת שהרוב בשלב החיפושים לא סגור לחלוטין על יעד לטיול.

מדריכי חיסכון בחו"ל:

ברצלונה

רומא 

פריז  

זיכוי מס הכנסה לתושבי פריפריה

כל ישראלי צריך לשלם מס הכנסה כשהוא מגיע להכנסה בגובה מסוים. כל ישראלי גם רוצה לדעת איך הוא יכול להקטין את נטל המס, כשדרכים עיקריות לעשות זאת הן קבלת נקודות זיכוי או הקלות מס לאוכלוסיות מוגדרות (תמצאו כמה דוגמאות בפורטל השירותים והמידע הממשלתי).אופציה אחרת היא פשוט להתגורר ביישובים שמקנים זיכוי למס הכנסה, יישובים שמוגדרים בתור "פריפריה". הרציונל כאן הוא להעניק את ההטבות כדי לקרב את האנשים (ובעיקר האוכלוסיה העובדת) לאזורי הפריפריה, ובכך לתרום לפיתוח שלה.

אתם מתגוררים בפריפריה ורוצים לדעת האם מקום המגורים שלכם מקנה לכם זיכוי ממס הכנסה, ואם כן – באיזו רמה?

זיכוי ממס הכנסה – פריסה גיאוגרפית

משמעות הזיכוי ממס הכנסה הוא שאנשים עובדים המתגוררים באותם יישובים יכולים לקבל הנחה במס ההכנסה שהם משלמים עבור מה שמוגדר כ"הכנסה מיגיעה אישית", כלומר: משכורת, הכנסות עסק, פנסיה, מענק פרישה מעבודה ועוד. הכלל כאן הוא שלכל יישוב המקנה את הזכאות יש תנאים שונים מבחינת גובה הזיכוי – באחוזים ביחס להכנסה הכללית – ותקרת זיכוי מקסימלית שונה. בנוסף לכך, רשימת היישובים עשויה בהחלט להשתנות אחת לתקופה מסוימת. בשלהי 2015 אישרה הממשלה למשל מפת הטבות מס חדשה, שהגדירה למעשה מחדש את אמות המידה לקביעת הזכאות להטבות, ובפועל הגדילה בצורה משמעותית את מספר היישובים שמקנים קבלת זיכוי.

לפניכם הרשימה הנוכחית (סוף 2016( של הטבות המס:

כדי להבין את אטרקטיביות הזיכוי, ניקח את הדוגמא הבאה: אדם שמרוויח מדי חודש סכום של 18,000 ש"ח, ובשנה 216,000 ש"ח, ומתגורר ברמת מגשימים. נעשה כאן חישוב סכמטי ובסיסי מאד על פי המחשבון של מס הכנסה, בלי שלוקחים בחשבון סוגיות מורכבות שמשנות את התמונה (נניח הפרשה לפנסיה), ותוך התחשבות במספר מינימלי של נקודות זיכוי עבור היותו אזרח ישראלי בלבד (2.25). אם העובד היה מתגורר במקום שאינו מקנה זיכוי מס, הוא היה צריך לשלם סכום של 34,498 ש"ח מס עבור ההכנסה שלו. בפועל הוא צריך לשלם הרבה פחות. ההכנסה של העובד גבוהה מהתקרה שהוגדרה לרמת מגשימים (192,000 ש"ח), ולכן החישוב ייעשה באופן הבא: על הסכום שעד התקרה יקבל העובד זיכוי בגובה של 12%, כלומר 23,040 ש"ח (X19200 / 1012 .(את הזיכוי הזה נפחית מסכום המס שאותו אדם אמור היה לשלם ללא הזיכוי של מקום המגורים, כך שנקבל חובת מס של 11,458 ש"ח (11,458=34,398-23,040(.

כל שנת מס קלנדרית היא נפרדת מבחינת הזכאות להקלה בתשלומי מס עבור תושבי הפריפריה. אם מעוניינים לקבל זיכוי רטרואקטיבי עבור שנים קודמות, צריך להיכנס לשדה המשחק של החזרי המס, אותם אפשר להגיש עד שש שנים אחורנית.

הבעיה: מס הכנסה לא פראייר

כל אדם יכול לגשת למשרד הפנים ולשנות את הכתובת שלו, או להצהיר שהוא מתגורר במקום אחר מאשר בפועל בדו"ח השנתי שעצמאי מגיש למס הכנסה. כדי לוודא שאותו אדם אכן זכאי לקבלת ההטבה, מגדיר מס הכנסה תנאים בסיסיים ומבצע מספר בדיקות. הדרישה הראשונה היא למגורים לתקופה של 12 חודשים לפחות, ברציפות, באחד היישובים שהזכרנו מעלה. כאשר העובד מתגורר ביישוב חלק מסוים מהשנה, יחושב הזיכוי שלו באופן יחסי לתקופת המגורים. אם הוא מתגורר ביישוב חצי שנה, הוא יקבל לכן חצי מהזיכוי שיקבלו אנשים שמתגוררים בו שנה שלמה, כשגם התקרה המקסימלית לצורך זה קטנה בחצי.

בלי קשר לחישוב הנעשה בכל שנת מס, צריך שהאדם יתגורר שנה ברציפות באותו יישוב. אם האדם מתגורר בשנת המס 2016 ביישוב מוגדר מחודש ינואר ועד חודש יוני, הוא יוכל לקבל את הזיכוי רק אם התגורר עוד קודם לכן חצי שנה לפחות באותו יישוב או ביישוב אחר שמקנה הטבת מס. כן ניתן לקבל את ההטבה בדיעבד על שנת המס הקודמת לאחר השלמת אותה שנה מגורים רצופה. מקרה מעניין אחר הוא של אדם המתגורר תקופה מסוימת (פחות משנה) ביישוב שמאפשר קבלת לזיכוי ועובר משם ליישוב אחר שמקנה זיכוי אחר למשך ארבעה חודשים ומעלה. במקרה הזה הוא כן יוכל לקבל את הזיכוי, כאשר לכל תקופת מגורים נעשה חישוב נפרד של גובה ההטבה.

אבחנה חשובה לא פחות שעושה מס הכנסה היא ביחס למרכז החיים של האדם שמגיש את הבקשה. במילים אחרות: נדרש שהאדם לא רק יהיה רשום מבחינה טכנית ביישוב מסוים, אלא גם ינהל בו את חייו – ומס הכנסה בהחלט עשוי לבדוק את זה באמצעות בחינה של מקום העבודה, מקום המגורים או אפילו הרגלי החיים של האדם. על פי המבחן הזה אדם ששוכר לצורך העניין דירה בנהריה, אבל חוזר בסופי שבוע לבית ההורים במרכז הארץ, לא אמור לקבל את הזיכוי מכיוון שנהריה לא מוגדרת עבורו כמרכז החיים הבלעדי. יש לציין שהמונח הזה מורכב מאד ולא חד משמעי, כאשר הנסיבות הספציפיות של כל מקרה משפיעות על תוצאות בחינת הזכאות להטבה.

איך מגישים את הבקשה?

הבקשה להתחשבות במקום המגורים לצורך חישוב המס משתנה בין שכירים לעצמאים. שכירים צריכים להעביר למס הכנסה עד לתום שנת המס – כלומר, עד חודש דצמבר בכל שנה קלנדרית – שני טפסים, באמצעות המעביד שלהם. הראשון הוא טופס 101. במשבצת מספר 3 בסעיף ח' יש לסמן איקס לצד המשפט :"אני תושב/ת קבוע/ה בישוב מזכה (13) מתאריך ……… . אני ובני משפחתי מדרגה ראשונה מתגוררים ביישוב ……………. ואין לי מרכז חיים נוסף". אל המסמך יש להוסיף טופס אישור תושבות(טופס 1312) החתום על ידי הרשות המקומית הרלוונטית. באפשרות הרשות לאשר את המסמך במידה ומוכיחים לה כי האדם באמת מתגורר בתחומיה, למשל באמצעות כרטסת המיסים של הרשות (הארנונה), הרישום בתעודת הזהות של מקבל האישור, מקום הלימודים של הילדים, חוזה שכירות עבור הדירה/הבית, חשבון בית או דבר אחר. אם האדם רק שוכר דירה באותו יישוב ולא מחזיק בנכס, הוא צריך להעביר בדרך כלל לרשות הסכם שכירות תקף. אדם המתגורר ביחידת דיור ולא משלם ארנונה יצטרך להנפיק מסמך שחתום על ידי בעל הדירה, שמאשר שהוא מתגורר בנכס בתקופה מוגדרת.

במקרה של עצמאים, התמונה פשוטה יותר. הם מכריזים על מקום המגורים שלהם במסגרת הדו"ח השנתי שהם ממלאים בתום שנת המס. עם זאת, ברור שגם עבורם החובה היא להצטייד בכל המסמכים שמעידים על התושבות במקום שמקנה זיכוי מס הכנסה, דוגמת טופס אישור התושבות, הסכם שכירות וכן הלאה. מס ההכנסה לא מבצע בדיקה מקיפה לגבי כל אדם שמגיש את הבקשה, אבל בהחלט עושה זאת בצורה מדגמית: מי ש"נופל בחכה" צריך לצפות לבדיקה מקיפה שתראה היכן הוא מתגורר, לאן הוא נוסע, איפה הוא מבצע את הקניות וכן הלאה. אם הבדיקה תראה אדם שמצהיר שהוא מתגורר בצפון אבל עושה את הקניות לבית דווקא בשרון, זה צפוי להעלות הרבה מאד נורות אזהרה בקרב אנשי רשויות המס בישראל.

הערה חשובה אחרונה לפני סיום: זה אמנם נראה "מפתה" להצהיר על תושבות ביישוב שלא באמת מתגוררים בו, במטרה לקבל זיכוי במס "ולחסוך" כמה אלפי או עשרות אלפי שקלים. הצהרת פרטים לא נכונים היא עבירה על החוק. יכול להיות שתצליחו לעבור תחת זכוכית המגדלת של מס הכנסה, אבל גם שלא. מי שנתפס בקלקלתו צפוי לעונשים חמורים, החל מקנס כספי כבר ועד למאסר מאחורי סוגר ובריח.

קניית ירקות ופירות – איפה קונים? איך חוסכים? זה אולי נראה לכם כסף קטן, אבל זה יכול לחסוך לכם מאות שקלים בחודש – מדריך לרכישת קניית פירות וירקות.

אתם כבר  יודעים שפירות זה בריא – "קח פרי ותהיה בריא" וזה נכון כמובן גם לירקות – פירות וירקות מהווים חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו , כמעט ואין  ארוחה ישראלית שלמה ללא סלט, או קינוח של פרי.

ועל רקע זה, ממש לא מפתיע החלק המרכזי שמקבלים פירות וירקות בסל הקניות שלנו. המרכיב של פירות וירקות במדד המחירים לצרכן הוא גבוה מאוד (כ-3% מתוך סל מזון של כ-14%).

המחיר של הירקות והפירות עשוי להיראות במבט ראשון כמו כסף קטן – כי הרי מדובר על כמה שקלים בודדים לקילו – אבל בכמויות גדולות ולאורך זמן מדובר בהוצאה משמעותית, שכדאי ואפשר מאד לצמצמם.

זה לא פשוט, אבל באמצעות כמה דגשים חשובים תוכלו לשפר את איכות הפירות והירקות שאתם רוכשים, ובעיקר לצמצם בעלויות שלהם. על איך, כמה ולמה במדריך הבא.

אז איפה קונים פירות וירקות?

כיום יש לא מעט מקומות בהם ניתן לבצע את הרכישה של הפירות והירקות, כאשר לכל בחירה יש מאפיינים משלה, יתרונות משלה ומחיר שלה. רבים מבין הישראלים בוחרים לרכוש את הפירות והירקות יחד עם שאר המוצרים שמרכיבים את סל הקניות, כלומר, בסופרמרקטים וברשתות השיווק. מהצד החיובי, הרכישה הזו תהיה הנוחה ביותר שיש, כאשר לא צריך ללכת במיוחד כדי לרכוש את הפירות והירקות, מה שחוסך לנו הרבה זמן. בסופרים יש מבחר די סביר של פירות וירקות, גם אם לא אינסופי. באשר למחירים, זה תלוי. מצד אחד ברור שהמרכולים והסופרים "גוזרים קופון" על הפירות והירקות שהם מוכרים, עם פערי התיווך שעשויים לייקר את המחיר במאות אחוזים ביחס למה שהרשתות רכשו מהחקלאים: תרחיש בו הן רכשו את הפרי או הירק במחיר של שקל לקילוגרם, אבל מכרו אותו בכעשרה שקלים, הוא בהחלט אפשרי. עם זאת, לא תמיד הפערים גדולים מאד ביחס לחנויות הפירות והירקות או השווקים, כך שכל מקרה צריך להישקל לגופו. יש זמנים בהן הרשתות מורידות את המחירים בכמה עשרות אחוזים, בעיקר לקראת סוף יום המכירה או בצהרי יום שישי. בעיה של לא מעט סופרים ורשתות שיווק בישראל היא האיכות, שלא תמיד גבוהה. בנוסף לכך, ברשתות השיווק התחלופה של הפירות והירקות רחוקה מלהיות אידיאלית, מה שפוגם באיכות עוד יותר.

בסופר או מהירקן?

אופציה אחרת היא לפנות לגורמים שמשווקים אך ורק פירות, ירקות ותוצרת חקלאית – החנויות או הירקנים השכונתיים. ברחובות העמוסים בישראל תמצאו מספר אופציות כאלה לפחות, כך שבמהלך שיטוט רגלי או נסיעה ברכב אתם צפויים להיתקל במספר חנויות ביניהן תוכלו להשוות. שאלת האיכות תלויה בחקלאים שהחנויות האלה עובדות איתם, וכמובן שגם בתחלופה – בדרך כלל היא גבוהה ביחס לסופרים ולרשתות השיווק, ולכן איכות הפירות והירקות עולה בהתאם. המגוון בחנויות אלה, מכיוון שהן מתעסקות אך ורק בתוצרת חקלאית, עשוי להיות גבוה פי כמה.המחירים הקבועים לא תמיד זולים ביחס לאפשרויות שתיארנו מעלה, אך הם דינמיים יותר: לא פעם עשוי המוכר לשנות את המחירים מספר פעמים ביום, על פי התקדמות המכירות, מצב הפירות והירקות שנותרו לו וכן הלאה.

כדאי לקנות בשוק?

בשנים האחרונות, גם בעקבות התייקרות הוצאות המחייה והמחאה החברתית, יותר ויותר ישראלים מעוניינים לרכוש את הפירות והירקות שלהם מהחקלאים באופן ישיר. אפשר למצוא לזה מספר ביטויים. ההערכות הן שיש עלייה נאה בשנים האחרונות בביקור ישראלים בשווקים ביחס לתקופה שלפני המחאה החברתית, גם על ידי "דור חדש" של צרכנים שעד לפני המחאה נהגו לבקר רק בקניונים או ברשתות השיווק הגדולות (הדור הצעיר, בעיקר). את הפירות והירקות תוכלו לרכוש בשווקים השונים, ששיטוט בהם נעשה על ידי לא מעט ישראלים למטרה הזו בדיוק. מעבר לחוויה התרבותית שבשוטטות בשוק המציע פירות וירקות, ניתן למצוא בו הרבה מאד תוצרת. אם יש בשוק הרבה מוכרים של פירות וירקות, יכול להיות שתהיה תחרות שתביא לירידת מחירים. כשמשוטטים בשוק צריך להיות עירניים, מאחר והמוכרים ינסו למשוך לדוכנים שלהם לקוחות חדשים באמצעות הכרזה בקול על הפירות והירקות במחירים המשתלמים ביותר (לעיתים עם משפטים שיווקיים אלה או אחרים). חלק מהשווקים מציעים עבורנו את האופציה להתמקח על המחיר, או לקבל הנחות ברכישת פירות וירקות בכמות מוגדרת – לכן מומלץ לנסות להתמקח, כי אין לכם הרבה מה להפסיד.

שווקי האיכרים ודוכני החקלאים נערכים בשנים האחרונות ביוזמות מקומיות בערים שונות בישראל, לרוב בימים מוגדרים, ומאפשרות לצרכנים לרכוש את התוצרת החקלאית באופן ישיר. מכאן שלא נדרש לשלם את פערי התיווך, שמייקרים את המחיר, ולכן הרכישה נוטה להיות זולה יותר (גם אם בעקבות מבצעי כסאח של הרשויות הפערים עשויים להצטצמם או אפילו להיעלם). החסרונות העיקריים של הרכישה הישירה הם שהיא מצריכה מאמצים בהגעה למקום המכירה, וגם בדרך כלל לא זמינה סביב השעון: חלק מהחקלאים עצמם טוענים שההתארגנויות האלה הן לא תחליף למכירה של התוצרת לרשתות, אלא בעיקר דרך עבורם להגדיל את רווחיהם ולשווק את התוצרת העודפת שלהם לצרכנים, שנהנים מצידם ממחירים זולים יותר. אם יודעים שיש מכירה ישירה רק במספר שעות בשבוע, קשה לתכנן את החיים שלנו כך שנגיע למקום המכירה בדיוק באותו רגע. יש אמנם כמה אתרים ועמודי פייסבוק שמוקדשים לנושא ("חקלאות חברתית ישירה" או אפילו "ארגון מגדלי הפירות"), אבל מהבדיקה שלנו הם לא בהכרח מציגים מידע על אירועי מכירה קרובים, אלא יותר מידע כללי על הנושא. בקבוצה "פירות וירקות ישר מהחקלאי" יש אמנם מידע מטעם המוכרים והחקלאים, אך פעמים רבות הוא בצורה של מידע שיווקי ולכן לא אובייקטיבי.

בדרך לחיסכון עושים השוואת מחירים

לכאורה, ביצוע השוואת מחירים במקרה של פירות וירקות הוא מלאכה מורכבת ולעיתים בלתי אפשרית. בניגוד למוצרי מזון המגיעים באריזות סגורות, לדוגמא, לא רק המחיר מגדיר את אטרקטיביות הקנייה של פרי או ירק, אלא גם האיכות שלו – עליה תוכלו ללמוד רק כאשר תתבוננו במוצר או תאחזו אותו. בנוסף, השתנות המחירים האפשרית מספר פעמים ביום מביאה לכך שמה שנכון וזול עכשיו עשוי לא להיות כזה בעוד מספר שעות. לכן, רכישה של פירות וירקות במקום מסוים עשויה להיות משתלמת בפעם אחת, אך הרבה פחות בפעם אחרת. מכיוון שסביר להניח שלא תרצו להשקיע שעות על גבי שעות ברכישה של פירות וירקות בכל פעם, אנחנו לא מצפים שתבקרו באמת בעשרות רשתות שיווק, חנויות, שווקים ודוכנים בכל שבוע. מה שכן, אתם יכולים פשוט לקנות מדי פעם מוצרים במקומות שונים, באזור שלכם, ולשים לב לטווח המחירים בהם. סביר להניח שאחרי מספר ביקורים תוכלו לדעת פחות או יותר איפה הסחורה זולה יחסית והאיכות גבוהה.

טווח המחירים הפוטנציאלי של פירות וירקות הוא רחב מאד, כאשר המחיר עשוי להתחיל מכחצי שקל או שקל לקילוגרם, אך גם להיות דו ספרתי לקילוגרם (אפילו עשרות רבות של שקלים, במקרה של תקופות בהן יש חוסר משמעותי בפרי או ירק מוגדר). ההבדלים לא קיימים רק בעקבות פערים בין השחקנים השונים בשדה המשחק, אלא גם כתוצאה משינויים שחלים ברמה הכללית יותר– מזג האוויר שמשפיע על גידול הפירות והירקות על ידי חקלאים, הייצוא של המוצרים לחו"ל וכן הלאה. בכל מקרה, ברור שמדובר בסכומים משמעותיים בסל הקניות שלנו. בהנחה שמשפחה ישראלית ממוצעת קונה בערך עשרה סוגים של פירות וירקות על פי משקל, מדובר כאן על אפשרות למאות שקלים לרכישה על פירות וירקות בכל קנייה, בעיקר אם רוכשים בכמויות גדולות או את המוצרים היקרים יותר: עגבניות שרי שמחירן עולה על 10 ש"ח לחפיסה, שום, חסה, שעועית ירוקה, ברוקולי ועוד (שימו לב שמדובר כאן גם על מוצרים באריזות סגורות ובלקטים, שמיועדים לאחסון במקפיא). התוצאה היא אלפי שקלים בשנה על פירות וירקות בלבד. נקודה מרכזית אחרת היא שירקות ופירות אורגניים ייהנו אמנם מיתרונות בריאותיים ביחס למוצרים ה"רגילים", אך יהיה יקרים בצורה משמעותית.

רוצים לקבל מידע כללי על מחירים צפויים עבורכם? האינטרנט הוא יופי של מקום להתחיל את הבדיקות שלכם. משרד החקלאות ופיתוח הכפר מספקים דו"חות כספיים שבועיים של מחירי פירות וירקות נבחרים, כולל השוואה ביחס לתקופות קודמות. בדו"חות תמצאו מידע מועיל על ירקות (בצל יבש, גזר, חציל, מלפפון, עגבניות, עגבניות שרי, פלפלים אדומים ותפוחי אדמה) ופירות (אבוקדו, אגסים, בננות, לימונים, קלמנטינות, תפוזי טבורי, תפוחים מוזהבים ותפוחי סמיט). לגבי כל אחד תוכלו ללמוד מהו המחיר הסיטונאי בשקל לקילוגרם, מהו אחוז השינוי במחיר זה ביחס לשבוע הקודם ומהו אומדן המחיר לבית אריזה. מבחינת המידע הצרכני יותר, תראו את המחיר לצרכן בחנויות "דיסקאונט" (חנויות מחוץ למרכזי הערים – שופרסל דיל, רמי לוי, מגה בול ועוד), המחיר לצרכן בחנויות "בעיר" (חנויות שכונתיות או עירוניות של הרשתות שופרסל, מגה וקו-אופ ישראל), ממוצע משוקלל של המחיר לצרכן ברשתות ואחוז השינוי השבועי במחיר לצרכן ביחס לשבוע הקודם. המידע הזה זמין עבורכם בקישור הבא.

אתרים חיצוניים יספקו לכם גם כן את המידע החיוני הזה, תוך בחינת המצב ברשתות ספציפיות בנקודת זמן אחת. אתרים דוגמת MySuperMarket, זאפ מארקט או SuperGET יאפשרו לכם לקבל תמונת מצב לגבי מחירי פירות וירקות. לפני שאתם מחליטים איפה לקנות וכמה, תוכלו להכניס את המוצרים שאתם מעוניינים לרכוש למערכות האלה, ולראות מה פער המחירים בין הסניפים השונים: לא תמיד המידע שתמצאו כאן יהיה תואם בכל מאת האחוזים לנעשה בסניפים בפועל, אבל בהחלט תוכלו לקבל מידע כללי לגבי המקומות אליהם מומלץ יותר להגיע. עשינו למשל בדיקה על כמה פירות וירקות שיכולים להרכיב סל קניות עבור משפחה ישראלית: 1 ק"ג בצל יבש לפני משקל, 1 ק"ג גזר ארוז, 1 ק"ג מלפפון, 1.5 גרם עגבניות לפי משקל, כ-3 ק"ג תפוח אדמה לבן קטיף, 1 ק"ג תפוז, 500 גרם תפוח עץ סמיט, 500 גרם פלפלים אדומים, 1.5 ק"ג בננות, 1.5 ק"ג לימון, 300 גרם אבוקדו קטיף ורביעיית שום. למרות שבבדיקה שעשינו דרך אתר Mysupermarket היו מספר מוצרים חסרים ברשתות שונות (את המוצרים החסרים החלפנו באחרים), גילינו טווח מחירים רחב: החל מכ-62 ש"ח לחבילת המוצרים אצל רמי לוי שיווק השקמה (המחיר לא כולל את השום שלא היה זמין בבדיקה) ועד לכ-80 ש"ח בויקטורי וביינות ביתן, או כ-90 ש"ח בשופרסל אונליין ומגה. הבדיקה הזו כללית ונקודתית מאד, אבל היא מאפשרת להגיע לשתי מסקנות חשובות: אחת, שמדובר על סכומים לא מעטים. השנייה, שכן יש פערים משמעותיים אפילו בין רשתות השיווק, בלי שמתייחסים להבדלים ביניהן לבין הירקנים השכונתיים, השווקים ועוד.

אם קונים, לא זורקים

על פי מחקרים והערכות שונות, הצרכן הישראלי משליך לפח האשפה כ-10% מסל הקניות שלו. אלו הם נתונים בעייתיים מאד. קניתם בשבוע ב-500 ש"ח? מוצרים בשווי של כ-50 ש"ח מזה ילכו לפח. לפי החישוב הזה, בחודש אתם צפויים לשלם כ-200 ש"ח על מוצרים שלא תשתמשו בהם. במקרה של הפירות והירקות התמונה מורכבת עוד יותר, כאשר ההערכות הן שיותר מרבע מהפירות והירקות שאנחנו רוכשים מוצאים את מקומם בפח הזבל, ולא בבטן שלנו. אם מוסיפים לכך תוצרת חקלאית שלא משווקת לציבור, למשל עקב חוסר עמידה בסטנדרטים אסתטיים,מדברים על כחצי מהתוצרת שמספקים החקלאים.

במדריך שלנו בנושא צמצום ההוצאות בקניות בסופר, אנחנו מפצירים לכם לראות מהו תאריך התפוגה של המוצרים, ולהתאים לכך ולהרגלי הצריכה בבית את הכמויות. במקרה של פירות וירקות, לא תוכלו למצוא תאריך תפוגה על גבי הבננות, וגם לא התפוחים או התפוזים. נסו להעריך את מצבם בהתאם למראה של הפירות והיקרות, וחשוב לא פחות – המגע שלהם. דרך טובה מאד לדעת כמה אתם צריכים לקנות היא פשוט לשים לב להרגלי הצריכה בבית שלכם, ובעיקר לכמה מהמוצרים שאתם רוכשים נותרים ללא שימוש. אם אחת למספר שבועות אתם מוצאים את עצמכם משליכים לפח מלפפונים או עגבניות, יכול מאד להיות שאתם פשוט קונים יותר מדי מהם. אחת הסכנות הגדולות ביותר היא לרכוש מוצרים שאנחנו לא זקוקים להם, רק כי המחיר שלהם אטרקטיבי או יש עליהם מבצע. כי זה נהדר לרכוש ירקות במחיר של שקל או שניים לקילוגרם, אבל אם חצי מהירקות האלה ילכו לפח – לא עשינו יותר מדי.

לא כולם מעניקים לזה את תשומת הלב הראויה, אבל לאופן בו אנחנו מאחסנים את הפירות והירקות יש השפעה משמעותית על אורך החיים שלהם. לכל מוצר יש "הוראות הפעלה" משלו, שתוכלו ללמוד עליהן דרך המוכרים עצמם, וכמובן שגם באינטרנט. כך למשל את המלפפון רצוי לאחסן במקרר מעל לנייר מגבת, בעוד שאת התפוחים מומלץ לאחסן בנפרד מפירות וירקות אחרים (בגלל שהתפוח פולט גזים שמאיצים את ריקבון המוצרים האחרים). דוגמא נוספת היא עגבניות אשכול, שבמקרה שלהן מומלץ להסיר לאחר הרכישה את עלי הגביע שעלולים להביא לריקבון. באתר הבא או כאן תוכלו למצוא טיפים חשובים לבחירת ואחסון פירות וירקות. אנחנו ממליצים לכם ללמוד היטב על צורת האחסון של הפירות והירקות שאתם נוהגים לרכוש, כי בדרך זו תוכלו להאריך את אורח החיים שלהם בכמה ימים או אפילו שבועות, ולחסוך כספים תוך כדי.

מעודכן ל-12/2021

תקופת ההריון והלידה היא אמנם בדרך כלל מקסימה ומרגשת, אך מצריכה שינוי דרסטי באורח החיים של כל המעורבים. ברור כי האישה ההרה, ולעיתים גם בן זוגה, זקוקים לחופשה מהעבודה לפני ואחרי הלידה, מה שמכונה  "חופשת לידה" (המינוח הרשמי כיום הוא "תקופת לידה והורות", אך אנחנו נדבוק בחופשת לידה כדי לא ליצור בלבול). המציאות מראה שלא כולם מכירים את התקנות, החוקים והזכויות הנוגעים לתקופה זו בישראל, ולכן עלולים שלא לקבל את מה שמגיע להם על פי חוק.

מאפייני חופשות הלידה

בהגדרה הבסיסית, חופשת לידה היא חופשה אשר מקבלת אישה עובדת לקראת הלידה שלה ולאחריה. המטרות של החופשה הן לאפשר לאישה להיערך לקראת הלידה, לשמור על הכוחות שלה ולספק לה את האמצעים לדאוג לוולד בשבועות הראשונים של חייו. אורכה של חופשת הלידה ומאפייניה משתנים בכל מדינה ובתקופות זמן שונות, וכך גם סוגיית התשלום עליה.

על פי התקנות בישראל, עובדת זכאית לחופשת לידה בת 26 שבועות במידה והייתה מועסקת באותו מקום עבודה, או אצל אותו מעסיק, שנה לפחות. שבעה שבועות אמורים להינתן לפני הלידה והיתר לאחריה, גם אם העובדת יכולה לבחור להקטין את החופשה שלפני הלידה על חשבון זו שאחריה. כאשר העובדת מועסקת אצל המעסיק או במקום העבודה פחות מתריסר חודשים, היא תקבל חופשה בת 15 שבועות לאחר שזו הוארכה ב-2017 (קראו כאן להרחבה). החלוקה לימי החופשה ביחס לתקופת הלידה – לפני או אחרי – זהה למה שתואר מעלה.

את חופשת הלידה אמור להעניק המעסיק באופן אוטומטי, כך שאין צורך בהגשת אי אילו טפסים אלא ביידוע שלו בלבד. עוד נקודה חשובה היא שעל פי החוק בישראל, אסור למעסיק לפטר עובדת לא רק במהלך תקופת ההריון שלה, אלא גם ב-60 הימים שאחרי תום תקופת הלידה, עם החזרה שלה לעבודה. למרבה הצער לא כל המעסיקים מיישרים קו עם לשון החוק, כך שאנחנו שומעים על לא מעט נשים שכן פוטרו במהלך תקופות אלה בטענות שונות ומשונות.

אין תשלום על החופשה, אבל יש דמי לידה

חופשת הלידה המונהגת בישראל אינה בתשלום, כך שהעובדת לא תקבל מטבע הדברים שכר ממקום העבודה שלה במהלך התקופה. עם זאת, היא זכאית לקבלה של דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, תשלום שמטרתו להעניק לעובדת פיצוי על אובדן ההכנסה שלה בתקופת החופשה. מי זכאית לדמי לידה?

• עובדת שכירה או עצמאית אשר מועסקת בישראל, גם כאשר היא עצמה לא תושבת ישראל.
• עובדת שכירה, תושבת ישראל, המועסקת על ידי המעסיק הישראלי מחוץ למדינה.
• אישה בגיל 18 ומעלה, שנמצאת בשלבי הכשרה או שיקום מקצועיים במקומות שאושרו לכך, ושעבדה בתור שכירה או עצמאית שלושים ימים ומעלה ברצף לפני הפסקת ההריון.

התנאי המרכזי הוא שאת דמי הלידה מקבלות נשים ששילמו דמי ביטוח במשך מספר מינימלי של חודשים, לפני היום בו הפסיקו את העבודה עקב ההריון – מה שידוע בתור "היום הקובע" – ובתנאי שההריון הסתיים בלידה. מבחינת ביטוח לאומי חודשים בהם שולמו דמי ביטוח יהיו חודשים בהם התקיים לפחות אחד מהתרחישים הבאים:

1. חודש בו האישה עבדה וקיבלה מהמעסיק שלה שכר, או לחלופין קיבלה הכנסה מהעבודה העצמאית שלה (ממנה שילמה את דמי הביטוח). יש לציין כי מספיק לעבוד אפילו תקופה קצרה בחודש כדי שהוא ייחשב כחודש עבודה "תקף" מבחינה זו.
2. חודש בו האישה קיבלה אחד מאלה: דמי לידה (עבור לידה קודמת), קצבה לשמירת הריון (קודמת), דמי אבטלה, דמי פגיעה בעבודה, דמי תאונה, קצבה לשמירת היריון או נכות מעבודה.
3. חודש בו האישה קיבלה דמי מחלה, או לחלופין את התמורה של החופשה השנתית שלה מקופת הגמל.
4. שני החודשים הראשונים בחופשה ללא תשלום (מכיוון שהמעסיק נדרש לשלם עליהם דמי ביטוח).
5. חודש בו האישה לקחה חלק בהכשרה או בשיקום מקצועיים, בתנאי שעבדה כשכירה או כעצמאית שלושים יום ומעלה ברצף לפני היום הקובע.
6. חודש בו שירתה האישה בצבא סדיר (בתנאי שלאחר מכן החלה לעבוד), אך לא בצבא קבע.

בהתאם לזה, את דמי הלידה המרביים, עבור תקופה של 15 שבועות מתוך חופשת הלידה (105 ימי זכאות), יקבלו יולדות אשר שולמו בעדן דמי ביטוח 10 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים לפני היום הקובע, או ב-15 מתוך 22 החודשים האחרונים. כאשר עבור היולדת שולמו דמי ביטוח ב-6 מתוך 14 החודשים שקדמו היום הקובע, היא תקבל מחצית מדמי הלידה – דמי לידה עבור שבעה שבועות (49 ימי זכאות). נניח, אם במהלך 14 החודשים האחרונים האישה עבדה במקום מסודר במשך כחצי שנה, קיבלה בחודש אחר דמי מחלה וקיבלה דמי אבטלה למשך שלושה חודשים, היא תקבל דמי לידה מקסימליים. מנגד, אם היא עבדה במשך חצי שנה, לא קיבלה דמי אבטלה בחודשים האחרים, כן עברה הכשרה מקצועית בת מספר שבועות אך לא עבדה בחודש שלפני היום הקובע ברצף – היא תקבל דמי לידה חלקיים בלבד.

עבור יתר חופשת הלידה  – שמעבר ל-15 שבועות, לא יינתנו דמי לידה, אך במהלך תקופה זו אמורה האישה העובדת להמשיך ולצבור את הזכויות הסוציאליות הנובעות מהוותק במקום העבודה שלה. כמו כן, על המעסיק להמשיך ולבצע עבורה הפרשות סוציאליות במהלך התקופה.

קחו בחשבון שמדמי הלידה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, בהתאם לשיעור שלהם המוגדר כחוק.

הארכת חופשת הלידה

עבור נשים המעוניינות בכך עומדת האפשרות להאריך את משך תקופת הלידה שלהן, מעבר לפרק הזמן שהוזכר מעלה. הארכה של החופשה ללא תשלום תינתן לאישה עם תום חופשת הלידה, והיא יכולה להימשך עד לפרק זמן של 25% מהוותק של האישה באותה עבודה. את החופשה הזו ניתן לקחת עד שנה מיום הלידה. אם העובדת עבדה במקום העבודה שנה, היא תהיה זכאית לשלושה חודשים נוספים של חופשת הלידה ללא תשלום. אישה שעבדה חמש שנים באותו מקום עבודה, דוגמא נוספת, יכולה לקבל על פי החישוב חופשת לידה למשך פרק זמן הגבוה משנה – אך בפועל היא תקבל במקסימום שנה של חופשת לידה. כאשר האישה מקבלת חופשת לידה מלאה של 26 שבועות, מנכים מתוך התקופה המוארכת את תריסר השבועות של חופשת הלידה אשר לא כרוכים בתשלום. הארכה נוספת זו של תקופת הלידה לא תאפשר המשך קבלת הזכויות הסוציאליות.

יש מספר מקרים מוגדרים בהם ניתן להאריך את חופשת הלידה בתשלום. במידה והאם מאושפזת במהלך חופשת הלידה למשך 14 יום ומעלה, חלילה, ניתן להאריך את חופשת הלידה לתקופה מקבילה למשך האשפוז. הגבול העליון של ההארכה הזו הוא ארבעה שבועות במקרה של דמי לידה מלאים (14 שבועות), או שבועיים במקרה של דמי לידה חלקיים (שבעה שבועות)

כאשר הילד הוא שמאושפז בבית החולים למשך 15 יום ומעלה, ניתן להאריך את החופשה הלידה בהתאם לתקופת האשפוז. הגבול העליון כאן הוא 20 שבועות במקרה של דמי לידה מלאים, או 12 שבועות עבור דמי לידה חלקיים.

הארכת חופשת הלידה אפשרית במקרה של לידות מורכבות. נשים יכולות להאריך את חופשת הלידה שלהן בשלושה שבועות עבור כל ילד נוסף שנולד באותה לידה (נניח, 17 שבועות במקרה של לידת תאומים), הארכה שאפשרית כאשר הן מקבלות דמי לידה של 15שבועות. עבור נשים שמקבלות דמי לידה למשך שבעה שבועות, עומדת האפשרות להארכת חופשת הלידה בשבועיים עבור כל תינוק.

ניתן להאריך את חופשת הלידה מספר פעמים, בהתאם לתרחישים שתוארו מעלה, אך בתנאי שפרק הזמן המצטבר לא עובר את רף 20 השבועות.

באיזה סכומים מדובר? ואיך מחשבים?

גובה דמי הלידה משתנה מטבע הדברים בין אישה לאישה, ולו מכיוון שהוא נקבע בהתאם לרמת ההכנסה שלה. במקרה של עובדת שכירה, מחברים את מלוא ההכנסה שלה בשלושת החודשים שלפני היום הראשון בחודש בו הפסיקה לעבוד, ומחלקים ב-90. את הסכום היומי מכפילים במספר הימים של דמי הלידה שאושרו לה. דמי הלידה יינתנו באופן יומי, כאשר התקרה הנוכחית (החל מתחילת שנת 2014 ועד היום) היא 1,459.5 שקל ליום. אם למשל העובדת הרוויחה בשלושת החודשים שלפני הפסקת העבודה סכום מצטבר של 30,000 שקל, היא זכאית לדמי לידה של 333.33 שקל ביום במהלך תקופת הזכאות שנקבעת בהתאם לתשלומים שנעשו עבור הביטוח הלאומי. אם העובדת זכאית לדמי לידה מלאים, של 98 יום, הסכום הכולל שתקבל בברוטו הוא כ-32,665 שקל – סכום עליו חלים כאמור קיזוזים שונים.

עבור עובדת עצמאית החישוב שונה מעט, והוא מבוטא במסגרת תיקון 176 לחוק הביטוח הלאומי משנת 2016. המועד הרלוונטי כאן הוא תאריך היציאה של העובדת לחופשת הלידה. אם היא עשתה זאת לפני ה-27.4.2016, יחושבו דמי הלידה באופן דומה לזה שתואר מעלה, במקרה של שכירה, ועל פי המקדמות שהיא שילמה במהלך תקופה זו למוסד לביטוח לאומי. בתום שנת המס, לאחר הגשת הדו"ח השנתי, ייעשה חישוב מדויק יותר של כלל ההכנסות, על פיו עשויים דמי הלידה להשתנות. במקרה של עובדת עצמאית שיצאה לחופשת הלידה החל מה-28.4.2016 ואילך, ייעשה החישוב בהתאם להכנסה שלה באותם שלושה חודשים או לחלופין בשלושת החודשים המקבילים בשנה הקודמת, על פי הגבוה מביניהם. המטרה בתיקון היא למנוע מצב בו האישה מפחיתה את פעילותה בחודשי ההריון עקב ההריון ונפגעת מכך בצורה כלכלית מבחינת דמי הלידה.

כדי להעריך פחות או יותר מה הסכום שאמור להתקבל, מעמיד המוסד לביטוח לאומי סימולטור. כמובן שהסימולטור מספק הערכה כללית ותו לא, כאשר סכום הסופי והמדויק ייקבע על ידי פקיד התביעות מטעמו של המוסד לביטוח לאומי.

אופן הגשת התביעה

אם חופשת לידה אמורה להינתן לעובדת באופן אוטומטי, בכפוף להודעה שלה למעסיק, הרי שקבלת דמי הלידה כרוכה בהגשת טפסים, למעט במקרים הבאים: עובדת עצמאית, עובדת שכירה אשר למעסיקה הסדר עם המוסד לביטוח לאומי (הוא מגיש למעשה את התביעה בשם העובדת), אישה שקיבלה דמי אבטלה עד החודש שלפני הלידה ואישה שקיבלה גמלה עבור שמירת הריון עד הלידה.

בשאר המקרים, יש צורך בהגשת טופס תביעה לתשלום דמי ביטוח ליולדת. ההגשה של הטופס צריכה להיעשות לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום בו האישה מתגוררת, בין אם בצורה של העברה ישירה של המסמכים לסניף, שליחתם בדואר או בפקס או הגשה מקוונת שלהם (האופציה המקוונת אפשרית רק לאחר הלידה). את טופס התביעה ניתן להגיש בתשעת השבועות שלפני יום הלידה המשוער, אך לא מוקדם מכך, כשהמועד המאוחר ביותר למשלוח הטפסים הוא שנה לאחר היום הראשון של הזכאות לדמי לידה. במקרה של תובעת שטרם ילדה, נדרש שהרופא שלה ימלא את סעיף מספר ארבע בטופס התביעה, שמתייחס למועד הבדיקה של האישה, לתקופת ההריון שלה ולתאריך הלידה המשוער.

אל טופס התביעה נדרש לצרף מספר מסמכים, על פי הפירוט הבא:

• אישור רשמי על ביצוע הלידה – כאשר היא מתרחשת בבית באופן פרטי או בבית חולים הנמצא מעבר לים. מבחינה מעשית, יהיה זה אישור רשמי מבית החולים, או לחלופין העתק של רישומו של הילוד במשרד הפנים במידה והלידה התבצעה בבית.
• אישור מתאים על נסיבות שהביאו להפסקת העבודה בשלושת החודשים לפני תקופת הלידה – במידה והעבודה הופסקה עקב בעיה רפואית או סיבה אחרת שהמעסיק לא ציין.
• אישור ניהול חשבון בנק או חשבון משותף – נדרש כאשר לתובעת אין תעודת זהות ישראלית.
• פנקס מילואים או תעודת שחרור מצה"ל – רק במקרה של חיילת אשר עזבה את השירות בצבא ההגנה לישראל.

גם הגבר יכול

עד עכשיו, התייחסנו למצב בו האישה ההרה או היולדת היא שיוצאת לחופשת הלידה ומקבלת את דמי הלידה. אלא שברור לנו שכיום גם הגבר מעורב בתהליכים האלה מעורבות גבוהה, ולכן החוק הגדיר אפשרות עבורו לקבל חלק מהזכויות הללו. ראשית, באפשרותו של הגבר לחלוק יחד עם בת הזוג שלו את חופשת הלידה, כלומר, לקבל חופשת לידה חלקית על חשבון החופשה של האישה. החלוקה הזו אפשרית החל מהשבוע השביעי שלאחר הלידה, כאשר פרק הזמן של החופשה משתנה בהתאם לזכות האישה לחופשת הלידה: זכאות ל-14 שבועות של חופשת לידה תקנה לבעל זכות לעד שבעה שבועות של חופשת לידה, בעוד שזכאות האישה ל-26 שבועות חופשה ,אפשר לבעל לקבל עד 14 שבועות חופשת לידה – וזאת בהנחה שעבד לפחות שנה ברצף באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק. את הזכות לחופשה הוא מקבל לאחר שהוא מגיש למעסיק שלו הצהרה חתומה בידיו ובידי אשתו, וזאת במסגרת תקנות עבודת נשים משנת 1999. את ההצהרה הזו נדרש העובד להגיש 30 ימים לפחות טרם מועד היציאה שלו לחופשה, כאשר אסור מהמעסיק למנוע יציאה של העובד לחופשה.

לצד חופשת הלידה מוגדרת בחוק חופשת אבהות, על פיה יכול הגבר להיעדר מהעבודה שלו ביום הלידה ובחמשת הימים שלאחר מכן. הוא יכול לצאת לחופשה הזו גם ללא הסכמת המעסיק, כאשר יום הלידה ושני הימים האחרונים לתקופה זו יוגדרו כדמי מחלה (ולכן מקנים לגבר תשלום על פי המדיניות במקום העבודה שלו) בעוד השלושה הראשונים כחופשה שנתית, או לחלופין חופשה ללא תשלום במידה ואין במניין החופשים של העובד מספיק ימים.

האפשרות של הגבר לקבל דמי לידה קיימת כאשר הוא מחליף את בת הזוג שלו כחלק מחופשת הלידה – כלל האצבע כאן הוא שבני הזוג יחדיו לא יכולים לקבל חופשה בסדר גודל גדול יותר מאשר מה שהאם יכלה לקבל במידה ולא "התחלפה" עם בן הזוג שלה. חופשת הלידה של הגבר יכולה להתחיל רק אחרי שישה שבועות מיום הלידה, ולמשך 21 ימים רצופים לפחות, בהתקיים מספר תנאים:

1. הוא עובד שכיר שקיבל מהמעסיק שלו חופשת לידה, או לחלופין עצמאי שהפסיק את עבודתו בעקבות הלידה וההורות.
2. עבור הגבר שולמו דמי ביטוח לאומי, בין אם כשכיר ובין אם כעצמאי, ב-10 מתוך 14 החודשים לפני היום הקובע, או ב-15 מתוך 22 החודשים שלפני.
3. בת הזוג זכאית לקבלת דמי לידה עבור 14 שבועות. ההחלפה לא אפשרית כאשר בת הזוג זכאית לדמי לידה חלקיים עבור שבעה שבועות.
4. האישה הצהירה בכתב שהיא מוותרת על חלק מחופשת הלידה שלה, ובנוסף לכך חזרה לעבוד בתקופה בה החליף אותה הגבר.

שיעור דמי הלידה שמקבל הגבר תלוי בהכנסה שלו, בצורת חישוב זהה לזו שמאפיינת נשים, וכך גם לגבי הסכום המקסימלי שהוא יכול לקבל והניכויים השונים מהכספים. נקודת דמיון נוספת

היא ההארכה של חופשת הלידה, בתשלום, בשני מצבים: לידה של יותר מעובר אחד, או אשפוזו של הילד. בניגוד לאישה, הגבר לא יכול להאריך את חופשת הלידה במידה והוא מתאשפז.

עדכונים:

מארס 2018: חופשת הלידה לאב עם תאומים תהיה 3 שבועות. החוק הנוכחי קובע שיולדת זכאית לחופשת לידה בת 15 שבועות. יולדת שילדה יותר מילד אחד, תהיה זכאית לשלושה שבועות נוספים על כל ילד נוסף שילדה.  זה צפוי להשתנות בקרוב – בן הזוג של היולדת יוכל לצאת לחופשת לידה של שבועיים נוספים, ובסך הכל חופשה בת שלושה שבועות. כך לדוגמא, יולדת שילדה תאומים, תהנה מחופשת לידת בת 18 שבועות. מתוכם, בן זוגה יוכל (בהסכמת היולדת) לצאת לחופשה בת שלושה שבועות במקביל לחופשת הלידה של היולדת.

התיקון הזה מגיע שנה אחרי שנכנס לתוקף תיקון לחוק שיזמה יו"ר ועדת הרפורמות ח"כ רחל עזריה, תיקון שהוסיף שבוע אחד לחופש לידה. עוד נקבע, מתן אפשרות לגבר לצאת לחופשת לידה של שבוע (מתוך חופשת הלידה של היולדת) וצמצום חופשת הלידה המינימאלית של הגבר משלושה שבועות לשבוע אחד. מאז כניסתו של החוק לתוקף,  מספר האבות שניצלו את חופשת הלידה, הוכפל מכ-500 בשנה לכ-1,000 גברים בשנה. אגב,  מנתונים שהציג הביטוח הלאומי, עולה כי בכ- 4,000 לידות מתוך 176 אלף לידות בישראל בשנה, נולדים תאומים. ובכ-80 לידות נולדת שלישייה או יותר.

יוזם הצעת החוק ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) אמר "עוד צעד בדרך להורות שוויונית שמגיע יחד עם הקלה משמעותית להורי תאומים. בזכות הצעת החוק יוכלו אבות לתאומים לשהות בחופשת לידה יחד עם האם לתקופה של עד שלושה שבועות לאחר הלידה. התקופה שלאחר הלידה לא קלה, ובלידת תאומים, היא קשה במיוחד. הזמן שבו הורי התאומים יוכלו לשהות ביחד, יאפשר להם לתמוך אחד בשנייה. אני שמח שבתקופה פוליטית מתוחה הצלחנו, בסיועה של ח"כ עזריה, לקדם חוק חברתי שמיטיב עם ציבור ההורים."

לתכנים ומידע קשור:

ימי חופשה – המדריך המלא

מחשבון ימי חופשה

דמי הבראה – כל מה שצריך לדעת

מחשבון דמי הבראה

הגשת תביעה קטנה – מסתבר שזה לא סיפור גדול.  איך מגישים? מה סכום התביעה המקסימלי? ואיך מגדילים את הסיכוי לזכות?

הגשת תביעה אמנם לא יכולה להיות פשוטה לחלוטין, ובכל זאת, יש מקרים שיאפשרו לכם לקצר תהליכים אם רק תדעו כיצד להתנהל בהם – תביעות קטנות עונות על ההגדרה הזו, אם אתם לומדים את הכללים (וזה קצר) – איך להגיש? לאן להגיש? מה לצרף? באיזה טפסים משתמשים? ועוד, אז הגשת התביעה ממש לא תהיה מורכבת.

זו הסיבה שבשנה מוגשות עשרות אלפי תביעות – סדר גודל של 50 אלף תביעות!

תביעה מוגדרת כתביעה קטנה אם היא מוגשת על ידי מישהו שהוא לא חברה או תאגיד (זו יכולה להיות גם קבוצה של אנשים), כאשר הצד הנתבע יכול להיות תאגיד – רבות מהתביעות הן נגד חברות – סלקום, פרטנר, בזק, תנובה, שטראוס, אסם, וחברות חזקות נוספות, אך קיימות כמובן גם תביעות נגד חברות בכלל (מסוגים ובגדלים שונים).

הסכום המקסימלי של התביעה עומד על 33,500 ש"ח. נושאי העיסוק של התביעה משתנים, כשפעמים רבות הם קשורים לסכסוכים אזרחיים או מחלוקות בעלות אופי צרכני: חברת תיירות שלא עומדת בפרטי ההתחייבות שלה מול הלקוח, אי תשלום של אדם לנותן שירות, הודעות ספאם הנשלחות לטלפון או למייל שלנו, אי אכיפה של תקנות העישון במקומות ציבוריים ועוד.

רוב  התביעות הקטנות חומקות מהרדאר הציבורי, אך יש כאלה שכן מקבלות חשיפה עקב המאפיינים הייחודיים של המקרה או האפשרות שההחלטה תהפוך לתקדימית ותשפיע על מקרים דומים בעתיד. כך למשל מקרים בהם רשויות מקומיות כמו כפר סבא או נתניה פיצו בעלי רכב שניזוק עקב השילוב הלא רצוי בין גשמים עזים לבין מערכת ניקוז עירונית שלא ממש מתפקדת היטב.

אם התביעה שאתם מגבשים בראשכם עומדת במאפיינים הכלליים האלה, תרצו לקבל תשובות לשאלות הנוגעות לאופן ההגשה של התביעה. למי פונים? איך מתחילים? מהם שלבי התהליך? אילו טפסים צריך למלא? וכן הלאה. המדריך הבא בנושא הגשת תביעות קטנות יעשה לכם קצת סדר בבלאגן.

למי מגישים תביעה קטנה?

את התביעות הקטנות מגישים למזכירות בתי המשפט לתביעות קטנות, המהווים בדרך כלל חלק מבתי משפט השלום (השופטים לכן הם שופטי בית משפט השלום). האתר של משרד המשפטים לא מציג לדעתנו את הרשימה המלאה של בתי המשפט האלה בצורה פשוטה. אנחנו ממליצים להגיע אליהם באמצעות בדיקה האם קיים מדור תביעות קטנות בבית משפט השלום הסמוך לביתכם, או לחלופין להתבסס על הרשימה שבאתר ויקיפדיה. לפיה תוכלו ללמוד שיש כיום כ-30 בתי משפט לתביעות קטנות, בכל אחד מהמחוזות. מכאן שאתם ממש לא צריכים להגיע לקצה השני של המדינה כדי להגיש את התביעה, גם אם סביר להניח שבית המשפט לא יהיה בפתח הבית שלכם.

הליך ההגשה של התביעה הוא די פשוט. הוא מתחיל במילוי טופס כתב התביעה, ובו מספר סעיפים: בעיקר פרטי התובע והנתבעים או תיאור התביעה (המקום והתאריך, סכום הכסף, נימוקי התביעה בקצרה ועוד). הסעיף האחרון בטופס הוא ההצהרה של האדם שאינו "תובע סדרתי", כשהשאלה היא האם הוא הגיש או לא הגיש באותו בית משפט יותר מחמש תביעות בשנה האחרונה. אפשר להגיש כיום בישראל כמה תביעות קטנות שרוצים, אך התנאי הוא שבבית משפט מסוים אפשר להגיש רק חמש תביעות מדי שנה. במקרה כזה יפנה בית המשפט את התובע לבית משפט אחר בו הוא יוכל להגיש את התביעה.

את כתב התביעה נדרש להעביר לבית המשפט בשלושה עותקים מלאים (כולל של הנספחים), אך עבור כל נתבע נוסף יש צורך בעותק מלא: אם תובעים שני צדדים, למשל, נדרש להגיש ארבעה עותקים בסף הכול. את כתב התביעה אפשר להגיש בעברית או בערבית. את התביעה עצמה ניתן להדפיס או למלא בכתב יד, אך רק כל עוד כתב היד קריא מספיק. יש שימליצו למלא בכתב את פרטים הטכניים ואת כתב התביעה עצמו (כולל פרטי המקרה) להדפיס.

תביעה קטנה – כמה זמן זה לוקח?

צריך לקחת בחשבון פרק זמן של מספר חודשים, בין חמישה לשמונה לרוב, עד לקיום הדיון בבית המשפט: כלומר, גם אם התהליך מהיר ביחס להליכים משפטיים אחרים, עדיין הוא מצריך סבלנות. לכן, אפשר לשקול לנסות לפתור אותו מחוץ לבית המשפט, למשל בצורה של הסכם פשרה הנערך באמצעות מגשר, אלא אם אתם מבינים שאין לכך סיכוי או שסיכויי ההצלחה שלכם גדולים יותר בהליך המשפטי. אם הגעתם לפשרה לפני מועד הדיון, על שני הצדדים להודיע זאת לבית המשפט בכתב בהקדם האפשרי. במידה והפשרה תאושר על ידי בית המשפט יימנע מהצדדים הצורך להגיע לדיון, כשלאחר מכן יישלח לביתם ההסדר המאושר והקובע.

תמיד אפשר להתחיל באינטרנט

את התביעה ניתן להגיש כבר מספר שנים באמצעות האינטרנט. באתר "נט המשפט" של הרשות השופטת תוכלו להגיש את התביעה, אם כי התהליך מעט מסורבל. מה שאתם צריכים לעשות בגדול הוא להכניס מספר תעודת זהות תחת "כניסת בעל עניין בתיק". מעל התפריט העליון תמצאו את האפשרות ל"פתיחת תיק". הכניסו את הפרטים העיקריים של המקרה: העיר, בית המשפט הרלוונטי, ההליך (תביעות קטנות), סוג התיק (תביעה קטנה, ת"ק) וסוג העניין. האפשרות בקטגוריה הזו הן תביעה כספית עבור נזקי גוף, ספק לקוח, רכב, שכירות, תיירות, תביעת ספאם או "אחר". לאחר מכן ממלאים את שאר הפרטים, סכום התביעה, פרטי הצדדים ופרטי המקרה.

שימו לב שיש גורמים שיוכלו להגיש את התביעה בשמכם, תמורת עמלה זו או אחרת. מכיוון שהגשת התביעה אינה הדבר המורכב ביותר שיש, באינטרנט או בצורה ה"רגילה", לדעתנו תוכלו להסתדר (רובכם) גם לבד. אם אתם ממש לא מבינים מי נגד מי, או לא מוצאים את הזמן לבצע את התהליך, ניתן לשקול להיעזר בהם.

אל תשכחו את האגרה

כדי להגיש תביעה קטנה תצטרכו לשלם אגרה לבית המשפט. האגרה הזו תעמוד על 1% מסכום התביעה המוגש, כשהסכום המינימלי נכון להיום הוא 50 ש"ח. הגשתם תביעה בגובה 20,000 ש"ח? האגרה שתשלמו היא 200 ש"ח. במידה ואתם מגישים תביעה בגובה 2,000 ש"ח, אחוז אחד ממנה (20 ש"ח) יהיה נמוך מהרף המינימלי, ולכן הסכום שתשלמו הוא 50 ש"ח.  למעשה, על כל סכום עד 5,000 ש"ח תשלמו 50 ש"ח, כשבכל סכום הגבוה מכך החישוב יהיה 1% מגובה התביעה.

תשלום האגרה נעשה דרך אתר האינטרנט (במקרה של טופס מקוון), או לחלופין באמצעות כרטיס אשראי בבית המשפט עצמו או מזומן בבנק הדואר. שימו לב שהסכום הזה לא יוחזר למגיש התביעה בין אם היא מתקבלת ובין אם לא, גם אם החלטת בית המשפט עשויה להיות – במקרה של ניצחון – שהצד המפסיד (הנתבע) יישא גם בהוצאות המשפט, ועקב כך גם בתשלום האגרה.

סיכויי ההצלחה: תלוי במקרה (וגם את מי תובעים)

הצד השני בתביעה קטנה, בייחוד אם הוא עסק או תאגיד, יעשה מאמצים גדולים לצאת כשידו על העליונה, כך שלא תמיד החיים שלכם יהיו קלים. ראשית, לנתבע עומדת האפשרות להגיש תוך 15 יום מרגע בו כתב התביעה מתקבל בבתי המשפט כתב הגנה, המפרט את הטיעונים הכלליים שלהם כנגד המקרה. בהיעדר כתב הגנה יכול התובע לבקש מבית המשפט לקבל את פסק הדין אך ורק על פי כתב התביעה.

כאשר יש כתב הגנה, התובע יכול לקרוא את כתב ההגנה ולנסות להבין האם יש "קייס" לתביעה שלו, בהתאם לתקנות, לנימוקים ולהסברים של הנתבע. נתבע מאורגן עם עזרה מעורכי דין עשוי להפיק כתבי הגנה מפורטים, עם התייחסות לתקנות החוק הספציפיות או לתקדימי עבר. מי שהגיש את התביעה יכול להחליט, על פי כתב ההגנה, האם להמשיך את התהליך, האם לנסות להגיע להסדר עם הנתבע מחוץ לבית המשפט או האם לסגת ממנה לחלוטין. התובע יכול להגיש לבית המשפט כתב תשובה לכתב הגנה, שמפרט את טיעוניו ביחס לאלה שהועלו לכתב ההגנה.

בית המשפט בכל מקרה יקבל את ההחלטה במהלך הדיון המשפטי, במידה וייקבע דיו כזה, אבל בדרך זו אפשר להתכונן למשפט טוב יותר. במקרים מסוימים אפשר לפעול לניהול הליך מקוצר, בו השופט יציע לצדדים לקבל את ההכרעה בתיק מבלי שהנוכחות שלהם נדרשת וגם ללא הנמקה. מצד אחד הליך שכזה יהיה מהיר יותר, אך מן העבר השני יש בו לא מעט סכנות. אם אתם סבורים שהתביעה גבולית, או שיש ראיות שלא בהכרח מוחלטות, לא בטוח שכדאי לכם להיענות בחיוב להצעה הזו.

המלצה מועילה בכל אחד המקרים היא לדאוג לכמה שיותר "בשר" בתביעה, מה שיגדיל את סיכויי ההצלחה. כל טענה וטענה שאתם מעלים חשוב שתהיה מגובה בנתונים או בעובדות. בתחום המשפטי, התרגום של כך הוא שעליכם להציג כמה שיותר מסמכים: קבלות עבור הוצאות שונות, לדוגמא, פרטי התכתבויות עם הצד השני במייל, תמונות שיכולות להיות שווה בתחום הזה יותר מאלף מילים וכן הלאה. את המסמכים האלה נדרש לצרף לכתב התביעה, אך גם בתהליך המשפטי עצמו הם עשויים או אפילו צפויים לעלות. ניתן לבקש מבית המשפט להביא עדים, ולהזמינם לדיון. ההזמנה של העדים תיעשה בפנייה לבית המשפט בכתב תוך עד שלושים יום ממועד הדיון, כאשר התובע נדרש להפקיד בקופת בית המשפט סכום של 99 ש"ח עבור שכר הטרחה של כל עד, או סכום אחר שקובע בית המשפט. חשוב להקפיד שהעדים באמת יגיעו: בית המשפט לא ידחה דיונים עקב עדים שלא מגיעים אליו בתהליך הנקוב, לא משנה עד כמה הם חיוניים להבנת המקרה ולפסיקה לגביו.

כיצד לקבוע את סכום התביעה?

הסכום שאתם תובעים צריך להילקח בחשבון ועשוי להשפיע על סיכויי ההצלחה של התביעה. כיום יש נטייה של לא מעט תובעים לבחור בסכומים לא ממש הגיוניים, שמחוללים יותר נזק מאשר מביאים תועלת, כשאחד האויבים העיקריים הוא טיעון "עוגמת הנפש". התובע יכול למשל להגיש תביעה עבור נופש בן יומיים בצימר שהשתבש באשמת הנתבע, לכאורה או שלא. הסכום יכול להיקבע תוך חישוב העלויות עבור אותה חופשה, תוך הוספת סכום עבור ההתעסקויות, אובדן הימים בעבודה ואותה עוגמת נפש. הכל טוב ויפה, אבל סכום של 30,000 ש"ח לתביעה שכזו יהיה מוגזם לדעתם של לא מעט בתי משפט, ובטח לדעת הנתבעים. לכן עלול להיווצר רושם שהתובע "בא לעשות כסף" באמצעות התביעה, רושם שעלול להקטין את סיכויי ההצלחה שלו.

בהתאם למאפייני המקרה אפשר לדרוש שהתביעה לא תסתיים בקבלת סכום כספי. אם מעוניינים לבטל עסקה עם נותן שירות מסוים, בהינתן טיעונים שהיא לא תקפה או הוגנת, אפשר לדרוש שהשורה התחתונה תהיה ביטול העסקה. דוגמא נוספת היא דרישה להחלפה או לתיקון של מכשיר מסוים. את ההחלטה הזו מקבלים לרוב בשלבים המאוחרים של המקרה, כלומר, בדיון הנערך לגביו בבתי המשפט.

שאלת הייצוג וההגעה לבית המשפט

הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות במועד הדיון שנקבע בבית המשפט הוא פשוט להגיע אליו – ולא, זה לא מובן מאליו. כאשר התובע לא מגיע לדיון, לא משנה עד כמה יש לו תירוץ "טוב" לכך, התביעה שלו תבוטל. זאת ועוד, הוא גם לא יוכל להגיש אותה מחדש. מן העבר השני של המשוואה, מצב בו הנתבע לא מגיע לדיון היא בבחינת החלום הרטוב של התובעים. פסיקת בית הדין במצבים אלה תלויה בשיקול הדעת של השופט ובמאפייני המקרה, אך במרבית המקרים הוא מחליט לקבל את התביעה במלואה. כאשר הנתבע סבור שהסיבה שלו לאותה היעדרות היא מוצדקת, הוא יכול לפנות לבית המשפט תוך שבעה ימים ולדרוש ביטול של פסק הדין שניתן בהיעדרו. בית המשפט יכול לקבל זאת, אבל לא חייב. במידה ושני הצדדים לא יגיעו לדיון התביעה תבוטל, אך ניתן יהיה להגיש אותה בשנית.

בעיקרון, תביעות קטנות לא אמורות להתנהל בייצוגו של עורך דין, גם בגלל שהמקרים הנדונים הם בדרך כלל פשוטים יחסית (עד כמה שמקרה שמגיע לכתלי בית המשפט יכול להיות פשוט) ובעיקר כדי להביא לכך שנקודת הפתיחה של שני הצדדים תהיה שווה פחות או יותר. הייצוג על ידי עורך הדין יכול להתבצע רק לאחר שמקבלים אישור לכך מבית המשפט, בהתאם לחשיבות עורך הדין במקרה ולשיקולים אחרים, או כמובן כשעורך הדין עצמו הוא צד בתביעה. כאמור, חברות גדולות רבות שנתבעות כן מוצאות דרכים לעקוף את האיסור הזה, למשל באמצעות שליחה של עובדים מטעמן בעלי השכלה משפטית – מה שמן הסתם מקשה את התמונה עבור התובעים. הצד התובע יכול לבקש ייצוג על ידי מיופה כוח מטעמו, שבית המשפט אישר, כאשר האישור לא יינתן כאשר אותו מיופה כוח מגיע מתחום הייצוג או משפט, או עושה זאת עבור כסף. אדם מבוגר התובע חברת סלולר בשל עמלה צרכנית יכול לדוגמא לבקש שהבן שלו יהיה מיופה הכוח וינהל את התביעה בשמו, אך הוא לא יכול לשלם ל"מומחה" לתחום שיעניק לו את הייצוג.

כללים חשובים בדרך להצלחה

הגשת תביעה קטנה מצריכה הקפדה על כמה דברים חשובים לא רק טרם הדיון בבתי המשפט, אלא גם במהלכו – ברוב המקרים נערך דיון אחד בלבד, שעשוי להיות קצר יחסית, כך שלא תמיד יש מקום לתיקון. מבחינת החוק אפשר להגיש ערעור אמנם – תוך 15 יום ובכפוף לתשלום אגרה – אבל זה הליך יחסית מורכב שסיכויי ההצלחה שלו אינם מוחלטים. צריך לזכור דבר נוסף, והוא שמרבית בתי המשפט יעדיפו לפסוק בצורה של פשרה. היו ערוכים לאפשרות הזו ושקלו לקבל אותה בחיוב, מאחר ומי שמסרב לפשרה עלול לצאת קירח מכאן או מכאן. זה נכון בתחום של תביעות קטנות כמו בכל תחום משפטי אחר. פסק הדין עצמו עשוי להינתן כבר בתום הדיון או תוך פרק זמן של שבעה ימים מסיום הדיון, כאשר ההחלטה תישלח לשני הצדדים בדואר.

ההופעה בבית המשפט חייבת להיות מכובדת. אתם לא חייבים להגיע עם חליפה ועניבה כמו בסרטים האמריקאיים, אבל בהחלט לבוש הולם וראוי, ללא מכנסיים קצרים, כפכפים, גופיות וכיוצא בזה. במהלך הדיון חשוב לא להתפרץ לדברי אחרים ולדבר רק כאשר השופט נותן לכך אישור. למרות שיש מקרים שיוצאים משליטה, בית המשפט הוא לא המקום להרים את הקול, לתקוף את הצד השני ובטח שלא לקלל. אתם ממש לא רוצים להיות מואשמים בביזיון של בית המשפט, להסתכן בקנס ולראות איך הסיכויים שהתביעה תתקבל קטנים בצורה משמעותית.

ולסיכום –

הגשת תביעה קטנה היא אולי לא עניין של 10 דקות, אבל היא גם לא מאוד מסובכת. אם נפגעתם, יש לכם נזק, ומדובר על פגיעה/נזק של עד כ-33.5 אלף שקל, הגשת תביעה קטנה, יכולה להיות פתרון טוב מאוד בשבילכם, רק חשוב שתמלאו כמו שצריך את התביעה ותצרפו את כל האישורים והאסמכתאות הנדרשים.

שעות נוספות – התוספת ההכרחית לתלוש השכר שלכם

אצל לא מעט ישראלים הופכת העבודה למעין בית שני, כי מה לעשות שככה מחייב מקום העבודה, וככה גם מחייבים החיים – הם הפכו פשוט למאוד יקרים בשנים האחרונות וצריך לממן אותם. אז, אם גם אתם רואים את עצמכם עובדים מדי פעם "יותר מדי שעות", חשוב שתדעו שעל פי החוק אתם זכאים לתשלום גבוה עבור שעות אלה. התשלום המוגדל נועד לבוא לזכות העובדים, שבמידה מסוימת עלולים לסכן את בריאותם כאשר הם עובדים שעות ארוכות ביום או בשבוע.

הזכאות לתשלום עבור שעות נוספות מוגדרת כבר בחוק שעות עבודה ומנוחה משנת 1951, גם אם ברור שבמהלך השנים חלו מספר שינויים בביטוי המעשי של החוק עקב שינויים בעולם התעסוקה, פסיקות תקדימיות של בתי המשפט ועוד.

מתי מקבלים שעות נוספות?

העסקה בשעות נוספות היא העסקה החורגת ממכסת השעות היומיות או השבועיות לעבודה, ולכן עליה מגיע לקבל גמול בדמות תוספת של 25% לפחות לשכר השעתי. כדי להעסיק עובדים בשעות נוספות צריך ברוב המקרים מקום העבודה לקבל היתר ממשרד הכלכלה, כאשר האישור הזה ניתן ברוב המקרים. יש תרחישים בהם ניתן להעסיק עובדים שעות נוספות גם בלי ההיתר: תאונות או אירועים בלתי צפויים, עבודה במשמרות (כל עוד ביום נתון לא עובדים יותר משעה נוספת אחת, והממוצע לשלושה שבועות הוא עד 45 שעות לשבוע) וכן עבודה הקשורה למכירות לפני חגים, לרישום פריטים במלאי או להכנת מאזנים שנתיים: נקודת המוצא היא שבמצבים האחרונים, מעצם ההגדרה שלהם, יצטרכו אנשי העסק להירתם על מנת שיוכלו לעמוד בעומס העבודה הצפוי. במקרים האלה החוק מאפשר לעבוד עד ארבע שעות נוספות ביום, כל עוד לא עובדים למעלה מ-100 שעות המוגדרות כשעות נוספות בשנה.

אתם צריכים לזכור שאצל כל אדם יוגדר המונח "שעות נוספות" באופן אחר, בעיקר על פי היקף ההעסקה שלו. את השעות מחשבים קודם כל על בסיס יומי, ולאחר מכן על בסיס שבועי (ולא, אם שעת עבודה נתונה מוגדרת כנוספת גם בחישוב יומי וגם בחישוב שבועי לא מקבלים עליה תשלום כפול). המקרה הראשון הוא אדם ששבוע העבודה אצלו עומד על חמישה ימים. במקרה הזה, הוא יקבל את הגמול עבור השעות הנוספות על זמן העבודה שמעבר לשמונה שעות ו-36 דקות ביום, או למעלה ל-43 שעות בשבוע. אם הוא עובד עשר שעות ביום, הוא יקבל עבור שמונה שעות ו-36 דקות תשלום רגיל (100%) ועבור שעה ו-24 דקות תשלום מוגדל. נניח והאדם עובד 45 שעות בשבוע, בלי קשר לחלוקת השעות בימים, על השעתיים האחרונות הוא אמור לקבל תשלום מוגדל. שימו לב שיש הסכמים קיבוציים במקומות עבודה שונים בהם מוגדר שיום עבודה מלא עומד על תשע שעות, כך שרק מהשעה העשירית מקבלים תגמול עבור שעות נוספות.

בתרחיש האחר האדם עובד שישה ימים בשבוע. במקרה הזה, את התגמול עבור השעות הנוספות הוא יקבל מהשעה התשיעית בחמשת הימים הראשונים, ומהשעה השמינית ביום שישי. גם עבור המקרה של שישה ימים, עבודה למעלה מ-43 שעות שבועיות תיחשב כשעות נוספות. במידה ואדם עובד בשבוע 43 שעות, ולצד זה עובד באותו שבוע גם בשבת או בחג, הוא יקבל שעות נוספות כבר מהשעה הראשונה של אותו יום.

המקרה של השכר הגלובלי

שאלה נוספת שצריכה להישאל היא איך בדיוק מגולמות השעות הנוספות במסגרת של הסכם עבודה המבוסס על שכר חודשי. בהתאם לסעיף מספר 5 בחוק הגנת השכר, המעסיק לא יכול לכלול את השעות הנוספות כחלק מהתשלום הגלובלי, אלא נדרש לשלם אותן לעובד בנפרד (למעט מקרים נקודתיים בהם מדובר בהסכם קיבוצי שאושר על ידי שר הכלכלה). המעסיק לא יכול למשל להחתים את העובד שלו על הסכם שהוא יקבל בחודש 8,000 ש"ח, ולצד מכסת השעות הקבועה יצטרך לעבוד X שעות נוספות בחודש כדי לקבל את הסכום הזה. מה שכן הוא יכול לעשות, הוא להגדיר בחוזה בנפרד את השכר הגלובלי ואת השכר שמקבלים עבור שעות נוספות שחורגות מהיקף ההעסקה. התמחור השעתי של השעות הנוספות צריך להיות הגיוני וללכת לטובתו של העובד. אם מוגדר שכר גלובלי של 8,000 עבור 160 שעות חודשיות, יוצא שהשכר לשעה הוא בערך 50 ש"ח. הגדרת השעות הנוספות צריכה להיעשות בנפרד ובערך על פי אותו חישוב: כלומר, לקחת את הסכום של 50 ש"ח בכבסיס על פיו מחשבים תשלום בגובה 125%, 150% וכן הלאה. כך שהתשלום עבור אותן שעות נוספות עשוי להיות 62.5 ש"ח לשעה, 75 ש"ח וכן הלאה.

נקודה חשובה אחרת: למרות שעל פי חוק צריך להסתכל על העבודה באופן יומי או שבועי לחישוב השעות הנוספות, כן יש מקרה בו דווקא החישוב החודשי עשוי לשחק תפקיד: המקרה של העסקה בשעות גמישות. על פי בסיס העסקה זה, באפשרות העובד לבחור שביום מסוים בחודש הוא יעבוד פחות שעותמאשר מה שהוא מחויב לו, ולהשלים את אותן שעות בימים אחרים – מבלי שהוא מקבל על כך גמול של שעות נוספות. ניקח לדוגמא עובד שבוחר לעבוד ביום מסוים שש שעות במקום שמונה, כפי שמחייב הסכם העבודה שלו, כאשר המשכורת שהוא מקבל לא תיפגע בגלל עובדה זו. את השעתיים האלה הוא יכול להוסיף ליום אחר, ולעבוד למעשה עשר שעות, כאשר על השעתיים הוא לא יקבל גמול של שעות נוספות. זה לא מובן מאליו שחוזה ההעסקה של העובד יכלול את הסעיף הזה, כשמספר תנאים צריכים להתקיים כדי שהוא יהיה רלוונטי: בחינה של מכסת השעות אחת לשנה לפחות, או הסכם שכר חודשי (גלובלי) המתייחס למכסת שעות ספציפית שיש לעובד לעמוד בו בכל חודש. הסכמים אלה נחשבים למורכבים באופן יחסי ומאפיינים בעיקר מקצועות בהם נותנים לעובדים חופש יחסי בניהול הזמנים שלהם, דוגמת תחום ההייטק.

לא בכל מקצוע זכאים לשעות נוספות

החדשות הרעות הן שיש מקצועות שלפי סעיף 30 בחוק שעות עבודה ומנוחה, העובדים בהם לא זכאים לתגמול עבור שעות נוספות: שוטרים, אנשי שירות בתי הסוהר, עובדי מדינה שמעצם תפקידם צריכים להיות זמינים לעבודה גם מחוץ לשעות הרגילות, יורדי ים ועובדי דיג, אנשי צוות אוויר, עובדים בתפקידי הנהלה / תפקידים אשר "דורשים מידה מיוחדת של אמון אישי" ועובדים שתנאי העבודה ונסיבות העבודה במקרה שלהם לא מאפשרים למעסיקים לפקח על שעות העבודה והמנוחהשלהם– כאן אפשר להכניס את המקרה של עבודה המהבית, שנחשב לדי מורכב מבחינת הפיקוח על השעות ושאלת השעות הנוספות על העבודה.

בעקבות בג"צ גלוטן משנת 2008 הוחלט כי עובדים סיעודיים לא יהיו זכאים לתגמול עבור שעות נוספות, גם אם מעצם הגדרת התפקיד שלהם הם נדרשים לעתים להיות זמינים עבור המטופל שלהם 24 שעות ביממה, או אפילו לשהות בביתו בכל שעות היממה.

שאלת התכ'לס: מה התוספת שמקבלים?

למרות שלמקומות עבודה שונים עשויים להיות תנאים שונים מבחינת גובה השעות הנוספות, החוק בישראל מגדיר תשלום מינימלי שהעסק צריך להעניק לעובדים אשר מוגדרים כעובדים בשעות נוספות. שימו לב שגם אם העובד חתם על העסקה שאינה עומדת בתנאים שנפרט מיד, החוזה שלו למעשה אינו תקף משפטית והוא יוכל לתבוע בכל שלב את המעסיק עבור אותן שעות נוספות גנוזות.

ביום חול, על המעסיק להעניק לעובד בשעתיים הנוספות הראשונות תשלום של 125% לפחות, ושל 150% על השעה השלישית ואילך. ניקח לדוגמא אדם שמרוויח 30 ש"ח לשעה ושעובד שישה ימים בשבוע, כאשר ביום שלישי הוא עובד 10 שעות וביום חמישי תשע שעות. על השעתיים ה"עודפות" ביום שלישי הוא יקבל 37.5 ש"ח לשעה, בעוד שעל השנה הנוספת ביום חמישי יקבל 45 ש"ח.

יש הסכמי עבודה שבהם התשלום הוא נעשה על פי תוצרת העובד – נניח, ייצור של מוצר אחד. במקרה הזה לצורך השעות הנוספות צריך לראות מתי בדיוק נעשה הייצור, כשהתנאים דומים למה שתואר מעלה. על ייצור יחידה בשעתיים הראשונות המוגדרות כנוספות התשלום עבור היחידה יהיה בגובה 125%, בעוד שעל כל יחידה לאחר מכן 150% מהתשלום הסטנדרטי ליחידה.

מקרה של עבודה בשעות נוספות בשבתות ובחגים מצריך התייחסות נוספת. במקרה הזה, זכאי העובד לתשלום בגובה של 175% מהשכר הרגיל עבור השעתיים הנוספות הראשונות (החישוב הוא 50% תוספת עבור עבודה בשעות המנוחה ו-25% עבור השעה הנוספת). מהשעה השלישית והלאה, יקבל העובדה תשלום של 200% (תוספת של 50% עבור העבודה בשעות המנוחה ושל 50% נוספת עבור עבודה בשעה נוספת).

בחלק ממקומות העבודה, או ליתר דיוק בחלק מהמקצועות, נעשה חישוב שונה של השעות הנוספות. עובדים באולמות וגני אירועים אשר מועסקים במה שמוגדר משמרת לילה (משמרת שלפחות שעתיים ממנה הן החל מהשעה 22:00 בלילה ועד 6:00 בבוקר) יקבלו את השעות הנוספות מהשעה השביעית. בתחום המלונאות, על חצי השעה הראשונה הנוספת יתקבל תשלום רגיל מעצם הגדרתה כ"חצי שעה עודפת". על השעתיים שלאחר מכן יתקבל סכום של 125%, ועבור השעות שלאחר מכן התשלום יהיה 150%. המצב הזה לכאורה לא נראה הוגן, אלא אם מסתכלים ורואים את האותיות הקטנות, לפיהן בתחום המלונאות יום העבודה הוא בן שמונה שעות בלבד, ולא שמונה שעות ו-36 דקות כמו במגזרים אחרים במשק. בתפקידים מסוימים מקבלים שעות נוספות עבור משמרות לילה החל מהשעה השמינית.

מצב אחר הוא של עובד שהשכר שהוא מקבל הוא חודשי, ושעובד באחד התפקידים המפורטים בפסקה השנייה בסעיף 4 (א) ובסעיף 4 (ב) בחוק שעות העבודה והמנוחה – תפקידים דוגמת עבודה באבטחה או עבודה חקלאית. החוק במצבים אלה מאפשר לעובד להחליט שלא לקבל את גמול השעות הנוספות, אלא לבחור במקום זה בקבלת מנוחה על חשבון שעות העבודה, מבלי שהמשכורת שהוא מקבל תיפגע מכך. על כל שעה מבין השעתיים הראשונות זכאי העובד לשעה ורבע מנוחה, כשכל שעת עבודה נוספת תאפשר לו מנוחה של שעה וחצי ומעלה.

חובת הבדיקה: עליכם

החובה של המעסיק היא להעניק לכם תגמול עבור שעות נוספות. אתם אמורים לקבל את השעות הנוספות לאחר הגשת דו"ח נוכחות, שמתאר כמה עבדתם ובעיקר מתי. כדי להפוך את התמונה לפשוטה יותר מבחינתכם, המעסיק נדרש להפריד בתלוש השכר שלו בין השעות הרגילות לשעות הנוספות, לציין את מספר השעות מכל סוג ואת התשלום שמקבלים עליהן. הבעיה היא שרבים מהעובדים לא בודקים את תלוש השכר שלהם ולא משווים אותו לרישומים שיש להם, מה שעלול להביא לכך שהם מפסידים בפועל לא מעט כספים ואפילו לא מודעים לכך.

בכל מקרה, מעסיק שלא מעניק תשלום עבור שעות נוספות, בין אם בטעות ובין אם כי הוא חושב שהעובד שלו לא ישים לכך לב, עובר למעשה על החוק. העובד יכול בתנאים האלה לדרוש שהטעות תתוקן בתלוש המשכורת הבא. אם זה עדיין לא קורה, זה המקום להגיש תלונה נגד המעסיק ביחידת האכיפה של משרד הכלכלה, או לחלופין לתבוע אותו בבית הדין לעבודה – מקרה מורכב יחסית שאנחנו ממליצים לעשות כמוצא אחרון בלבד, ובעזרתו של עורך דין לתחום של דיני עבודה.

להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!

רבות נכתב וסופר על יוקר המחייה בישראל, ועל עליית מחירי הדיור בשנים האחרונות. כל מי שמצליח להגשים את החלום ולרכוש דירה, יהיה בוודאי מעוניין לעשות הכל כדי לשמור עליה. הבעיה היא שכל מה שבנינו במהלך החיים שלנו עלול לרדת לטמיון בלא יותר מאשר כמה דקות של קטסטרופה, כשתרחישים דוגמת שריפה או שיטפון הם לא מדע בדיוני. רכישה של ביטוח דירה אמורה להבטיח לכם שקט נפשי בכל הנוגע לנכס היקר והחשוב ביותר שיש לכם. בלי הביטוח הזה, הסיכויים שתצליחו לשלם על הנזק, במקרים קטסטרופליים כמו אלה שתיארנו, ממש לא גבוהים.

אז החלטתם לרכוש ביטוח דירה, כמו רבים וטובים לפניכם: הנתונים של משרד האוצר הם שליותר ממחצית מתושבי ישראל יש ביטוח דירה. גיליתם מיד לאחר מכן שזהו תחום מורכב ומסועף. הכיסוי לא קבוע, התנאים למימוש שונים וכמובן שהמחיר שמשלמים משתנה בכל מקרה ומקרה.

הרכיבים של ביטוח דירה

ביטוח דירה הוא ביטוח שמעניק פיצוי כספי, או זכויות פיננסיות נוספות, במקרה של נזק לדירה. מבחינה מעשית צריך לחלק את הביטוח הזה לשני רכיבים, שמגדירים בעצם מה מכוסה וכיצד.

ביטוח מבנה

הרכיב הראשון הוא ביטוח המבנה, המתייחס לחלקים הקבועים של המבנה. הקירות, התקרות, החלונות, הדלתות, המרפסת ואפילו שטיחים מקיר לקיר ייכללו בביטוח הזה, ולצדם תשתיות הבית המרכזיות: חשמל, מים, גז, דוודים וכן הלאה. רשימת המקרים שתכניס לתמונה את הביטוח כוללת אש, עשן, ברקים, ברקים, סערות (כולל גשמים, ברדים ושלגים), התנגשות כלי רכב בדירה, פעולות זדון (למעט מצבים בהם לא התגוררו בדירה יותר מ-60 יום רצוף) ועוד.

מבחינת הביטוח הזה לא תמצאו יותר מדי הפתעות בין חברות הביטוח, מכיוון שהפרטים הבסיסיים של הביטוח קבועים ומוגדרים בחוק: אלו הם בעצם תנאי מינימום שהחברה המבטחת חייבת להעניק. אם לקחתם משכנתא, הבנק שהעניק לכם הלוואה חייב אתכם לרכוש ביטוח מבנה (עם זאת, ניתן לרכוש ביטוח באופן נפרד, באמצעות חברה חיצונית לבנק, ולבצע שעבוד של הפוליסה לבנק).

שאלה שכן צריכה להישאל נוגעת לרעידות אדמה. הסעיף הזה אמנם קיים בפוליסות של רבים, אבל לא בהכרח במידה שתאפשר להפעיל את הסעיף בעת הצורך: עקב שילוב לא רצוי בין סיכויים נמוכים להפעלת הביטוח לבין השתתפות עצמית גבוהה. בשנים האחרונות נהוג שסעיף רעידת האדמה הוא לא חלק אינטגרלי מהביטוח, מכיוון שהוא מייקר אותו בצורה משמעותית, כשכיום כל בעל דירה רצוי שיחשוב עד כמה הוא צריך את הביטוח. שינוי חשוב שקיים כיום במסגרת הביטוח הוא שבנוסח הנוכחי, הזכויות על הקרקע נשארות בידיהם של המבוטחים, ולא מועברות לחזקתה של חברת הביטוח.

ביטוח תכולה

הסעיף השני הנכלל תחת ביטוח הדירה הוא ביטוח תכולה, המתייחס לחלקים שאינם קבועים ושנמצאים בתוך הבית: הרהיטים, מכשירי החשמל, התכשיטים וכן הלאה. מכיוון שבכל בית תהיה מטבע הדברים תכולה בשיעור שונה, יש בפועל הבדלים עצומים בין הפוליסות השונות. חברות הביטוח שולחות שמאי מטעמן, שעל פי הסכם הפוליסה הספציפי רואה מה נכלל בדירה, וחשוב לא פחות – מגדיר את השווי של כל פריט, על פיו ייקבע הפיצוי הניתן בעת הצורך. האחריות שלכם, המבוטחים, היא לוודא שכל מה שיקר ערך עבורכם ייכלל בצורה ראויה בסעיף הפוליסה. אחרת, אתם נצמדים לסעיף ברירת המחדל, שמעניק פיצוי די מינימלי על התכולה הנפגעת.

רשימת התרחישים שיביאו להפעלת הפוליסה אינה קבועה, אבל בגדול מדובר על התרחישים הנפוצים: שריפות, שיטפונות וכן הלאה. מכיוון שפגיעה או אובדן של תכולת הבית עלולה להיגרם גם ממעשי זדון או גניבה, פוליסות רבות כן מעניקות כיסוי במצבים אלה. החברות רשאיות עם זאת לדרוש מבעלי הדירה לנקוט באמצעי זהירות, בטיחות ומיגון בסיסיים כדי שיוכלו להפעיל את הפוליסה בעת הצורך. אם ההסכם מחייב התקנה של סורגים או של מערכות אזעקה, אבל התחקיר של חברת הביטוח לאחר מעשה מגלה שלא היו כאלה, התביעה עלולה להידחות על הסף. ממש כמו שביטוח מקיף לרכב לא יכסה מקרה של גניבה של רכב שהתבצעה כאשר אדם תדלק, מחוץ לרכב, כשהמפתחות בפנים ופשוט קרא לפורצים פוטנציאליים לנסוע לשלום.

גובה הפיצוי שמקבלים בעת הפעלה הפוליסה

הפיצוי שמעניקה החברה המבטחת, בהתקיים מקרה העומד בתנאי הביטוח, נחלק לשלושה סוגים עיקריים. ראשית, היא יכולה לשלם למבוטח סכום כספי המבטא את עלות תיקון הנזק, כמו שמעריך שמאי מטעם החברה. אפשרות אחרת היא להיות אחראית לתיקון הנזקים, באמצעות בעלי מקצוע המשתפים איתה פעולה: נניח, לממן את עלות העבודה של חשמלאי שיחזיק לתפקוד את תשתית החשמל של הבית. האפשרות השלישית היא החלפת הפריטים התקולים – והם יכולים להיות קשורים למבנה אבל גם לתכולה – בפריטים אחרים מאותו סוג ובדרגת איכות דומה. שימו לב שבדרך כלל סעיף החלפה הזה יהיה בצורה של הרחבה לפוליסה קיימת, ולא חלק אינטגרלי ממנה.

פעמים רבות אנחנו שומעים על אנשים שמתוסכלים מכך שהפיצוי שהם מקבלים, במקרה של "טוטאל לוס" לדירה, לא מבטא באמת את הערך שלה. זה מתסכל, אבל גם הגיוני – הסיבה לזה היא שהפוליסה לא מתייחסת לקרקע עליה נמצא המבנה, שמהווה מן הסתם חלק בלתי נפרד בחישוב העלות שלו (עם זאת, ניתן בתוספת תשלום להוסיף כיסוי ביטוחי עבור ערך הקרקע של הדירה). סיבה נוספת לפיצוי הנמוך לכאורה קשורה לעלייה במחירי הנדל"ן, אותה אנחנו חווים כל העת. אם אתם רוצים להישאר מכוסים גם במקרה הגיוני בו ערך הנכס שלכם יעלה, אפשר לקחת ביטוח שמעניק כיסוי גבוה יותר, מה שיהיה כרוך כמובן בהתייקרות הפוליסה.

מחיר הפוליסה והתוספות האפשריות

הסכם ביטוח דירה כולל לא מעט סעיפים שחייבים לשים לב אליהם לפני שמחליטים לכאן או לכאן. אתם צריכים לבדוק כצעד ראשון מה בדיוק הפוליסה מכסה, ובאיזה סכום מקסימלי: צפו כאן בכל מקרה לסכומים של מאות אלפי שקלים על נזקים למבנה, ואלפי או עשרות אלפי שקלים לנזקי התכולה. רשימת התנאים למימוש הפוליסה היא חיונית אף היא להבנת האטרקטיביות של הפוליסה, כשלצורך זה חשוב לראות מהם הסיכונים הספציפיים של הנכס: מטבע הדברים בית פרטי יהיה חשוף יותר לפריצות מאשר דירה בבניין רב קומות, עובדה שמייקרת בדרך כלל את מחירי הפוליסות עבור בתים פרטיים. חשוב לא פחות לראות מהם הסייגים להפעלת כל סעיף, כלומר, אילו הגבלות יביאו לכך שתביעה לא תאושר גם אם המבוטחים חושבים במבט ראשון שכן. למשל מבחינת האבטחה שאתם צריכים לנקוט.

התשלום עבור ביטוח דירה נחלק לשניים: יש את הפרמיה החודשית הקבועה, שמהווה נגזרת של שווי הפוליסה לחלוקה לתקופת זמן. הרכיב השני רלוונטי במקרים שבו מעוניינים להפעיל את הביטוח, והוא דמי ההשתתפות העצמית שנדרש לשלם. אל תיקחו את ההשתתפות העצמית כמובנית מאליה, מאחר וסכומים גבוהים מונחים כאן על כף המאזניים. חשבו למשל על השתתפות בגובה 10%, שלא תמיד נראית גבוהה מדי, אך בתביעה של 200,000 ש"ח: יש כאן 20,000 שקל שאתם צריכים לשלם לחברת הביטוח כדי שתוכלו להשתמש בשירותים שלה. אפשר "לשחק" עם ההשתתפות העצמית והפרמיה החודשית, כלומר, להגדיל כל אחד מהם על חשבון השני. הכל תלוי עד כמה אתם רוצים לקחת סיכון, תרתי משמע: האם אתם רוצים לבנות על זה שלא יהיה נזק לדירה, או שמא רוצים להיערך מראש לכל תרחיש של נזק?

סוגיה אחרת בעלת חשיבות כלכלית והשפעה על אטרקטיביות הפוליסה היא התוספות וההרחבות, שמייקרות מעצם ההגדרה שלהן את המחיר שמשלמים לחברת הביטוח. במקרה של ביטוח דירה חלק מההרחבות האלה חיוניות בהחלט: כיסוי עבור פגיעות בצד ג' במקרה של ביטוח מבנה, לדוגמא, או ביטוח חבות מעבידים. סעיפים אלה חשובים מכיוון שתביעה שתוגש נגדכם, בתרחיש בו הנזק לדירה הביא לפגיעה בגוף או ברכוש של אדם אחר, צפויה להיות בסכומי כסף גבוהים. הרחבות אחרות שרלוונטיות הן סיכוני מים שלא נכללים בפוליסה הסטנדרטית, סיכוני חשמל (פגיעה במכשירים חשמליים כתוצאה מקצר או עומס), פיצוי עבור נזקים הנגרמים לגינות, מחסנים ומבנים המשמשים לפעילות עסקית, נזקי טרור ועוד. את ביטוח התכולה אפשר להרחיב באופנים שונים, בתוספת תשלום. כך למשל ניתן להוסיף אליו פריטים שלא אמורים להיכלל תחת הכיסוי הביטוחי של הפוליסה הסטנדרטית: נניח אוספי אומנות שמחזיקים אנשי הבית. ניתן לרכוש פוליסה רחבה מאוד, מסוג כל הסיכונים, אבל חשוב לוודא שהיא באמת מקיפה ולא סתם שם מפוצץ שנועד לפתות אנשים לרכוש כיסוי שלא מסתתר מאחוריו יותר מדי.

סוג אחר של הרחבה הוא בגדר שירותים אשר ניתנים על ידי אנשי מקצוע שחברת הביטוח אחראית לספק למבוטח במקרים של נזק – לדוגמא, שירותי תיקון נזקי צנרת ואינסטלציה, תיקון תשתיות חשמל וכן הלאה. כמו הסעיף של התיקון, גם כאן יש חלק מהפוליסות שיאפשרו זאת ללא תוספת תשלום, בעוד שבאחרות תצטרכו לשלם סכום שהוגדר מראש בהסכם.

הכלים שיסייעו לכם לקבל את ההחלטה המושכלת

ביטוח דירה ניתן לרכוש למעשה משני גורמים: סוכן ביטוח המחזיק ברישיון מטעמו של המפקח על הביטוח, או חברת ביטוח ישירה שלא מעסיקה סוכנים. לכל אחד מאלה יש יתרונות וחסרונות משלו, שמצריכים דיון בפני עצמם ומאמר נפרד. בכל מקרה, ודאו תמיד שהגורם אליו אתם פונים מחזיק ברישיון תקף מהמפקח על הביטוח. אחרת אתם עלולים לגלות בעת הצורך כי שילמתם לא מעט כספים על כיסוי שלא באמת קיים. המונח "ירד לטמיון" מתאר בדיוק מצבים מהסוג הזה.

בתחום של ביטוח הדירה, כמו בכל תחום אחר, מומלץ מאוד לסקור כמה שיותר הצעות כדי לבחור בסופו של דבר בפוליסה שתעניק לכם את הכיסוי הרחב ביותר במחיר הנמוך ביותר, וחשוב לא פחות – שתתאים לצרכים שלכם ולסיכונים העומדים עבור המבנה שלכם. עד לפני מספר שנים ההשוואה הזו הצריכה לא מעט מאמצים, עם מספרי טלפון מייגעים אל חברות ביטוח שונות, רישום סכומי ביטוח והשוואה ידנית בין התנאים של הפוליסות. כל אלה גזלו זמן רב מבעלי הדירות והביאו לכך שרבים מהם פשוט לא ביצעו את הבדיקות שהיו יכולות לחסוך להם לא מעט כסף.

במהלך השנים, עם השתלטות האינטרנט על החיים שלנו, הוא הפך לכלי חשוב במאמצים הצרכניים שלנו, ותרם מאד להפיכה שלנו לצרכנים נבונים. בתחום של ביטוח הדירה, הושק במהלך 2015 כלי שיכול לקחת חלק משמעותי במאמצים – מחשבון תעריפי ביטוח עדכני של משרד האוצר (להלן קישור למחשבון). המחשבון מציג את התעריפים הנוכחיים של חברות הביטוח, ומאפשר לחשב את התעריפים עבור ביטוח מבנה, ביטוח תכולה או ביטוח מבנה ותכולה גם יחד. חשוב לציין שהמחשבון הזה נועד להעניק מידע כללי, על פי נתונים הנמצאים ברשותו של משרד האוצר בנקודת זמן מסוימת, אבל הוא לא מחייב. חשוב בכל מקרה לבדוק בזכוכית מגדלת את ההצעה שמעניקה לכם חברת הביטוח, ולא להסס לנהל עם אנשיה משא ומתן על חלק מהסעיפים.

הערה חשובה מאד: במהלך הבדיקות שתבצעו, בכל שיטת בדיקה, אתם עשויים למצוא הבדלים כספיים משמעותיים בין פוליסות שונות. המחיר החודשי עבור הפוליסה תלוי במאפייני הנכס והמבוטח, למשל סוג הדירה, הקומה, מאפייני השטח, אמצעי המיגון הקיימים (בכוחם להוזיל את הפוליסה) או ההיסטוריה הביטוחית של האדם. כשאתם מעדכנים את אנשי החברה לגבי הנתונים האלה, חשוב לדבוק באמת – אפילו אם זה ייקר עבורכם את הפוליסה. הסכם שנחתם כשהחברה לא מודעת למאפיינים האמיתיים שלכם או של המבנה עלול להיות לא תקף בעת הצורך, או לחלופין להקטין את הפיצויים שתקבלו. המחיר תלוי גם במדיניות חברת הביטוח: לכן יכולות להיות הצעות בגובה של עשרות שקלים בחודש, אבל גם כאלה שהעלות שלהן היא מאות שקלים (בתיאוריה. בפועל הפערים לא נוטים להיות כאלה גדולים). אפשר להעניק תשומת לב למחיר הפוליסה, אבל בדומה לפוליסות אחרות – לא לבודד את המחיר כמשתנה היחידי שעל פיו אתם מקבלים את ההחלטה. פוליסה זולה שלא מעניקה כיסוי הולם בעת הצורך תהיה במידה רבה חסרת תועלת. מחיר טוב של פוליסה שגם נראית טוב על הנייר הוא השילוב האידיאלי שאתם צריכים לשאוף אליו.

חשוב שתעברו יותר מפעם אחת על הסכמי הפוליסה ותראו לא רק שהכל ברור לכם, אלא גם שהכל הוא כפי שהחברה התחייבה אליו. לאחר שהביטוח תקף, וכשמעוניינים להפעיל אותו, חשוב ליצור קשר עם הגורם המבטח מוקדם ככל האפשר, ולפעול על פי ההנחיות שלהם (רוב החברות יפעילו מוקדים הפועלים 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע). במקרים מסוימים, בעיקר של פריצות לבית, חשוב לעדכן את המשטרה ולהעביר לאחר מכן לחברת הביטוח את האישור על הגשת התלונה. הגשת התביעה כרוכה במילוי טפסים ובהמצאת מסמכים רבים, כשצריך לקחת בחשבון שהתהליך עלול להיות ארוך ומייגע. בנוסף, מכיוון שהחברות לא ששות לשלם את הסכומים האלה, צפו לנסיונות רבים למצוא פגמים או להקטין את הסכומים. לא מעט מחלוקות בין שני הצדדים מגיעות לבתי המשפט, ואתם צריכים להיות מוכנים גם לתרחיש לא נעים שכזה.

עניין חשוב נוסף בקשר לביטוח דירה הוא המשכנתא. זה עובד כך – לרובכם יש משכנתא על הדירה, הלוואה שהבנק נתן לכם בשביל לקנות את הדירה. הדירה היא השעבוד של הבנק ובנקים אף פעם לא פראיירים – הבנקים לא יסכימו שהדירה לא תהיה מבוטחת, ולכן כבר בעת לקיחת המשכנתא אם בעצם צריכים לבטח את הדירה שלכם. הרוב (עדיין) עושים זאת דרך חברת הביטוח של הבנקים, אבל זה לא ממש כדאי – יש היום הצעות טובות יותר וזולות משמעותית וזאת מבלי לפגוע בתנאי הביטוח הבסיסיים – כדאי לכם לבדוק זאת. עם זאת, חשוב להבין את מכלול הביטוח במשכנתא – זה ביטוח הדירה, ולא התחולה שלה, כשבנוסף מבטחים גם את חייכם – הבנק חושש ממצב שהמפרנס לא יוכל לשלם את חובו לבנק ולכן יש לעשות ביטוח חיים שבעצם מבטיח שהבנק יזכה לקבל את חובו גם במקרה של, חס וחלילה, מוות.

מעבר לכך, חשוב לבדוק אם הביטוח על המשכנתא הוא על ערך הדירה במלואה או רק המשכנתא. הבנקים מעוניינים לכסות את החלק שרלבנטי להם – ערך המשכנתא, אלא שפועל, חברות הביטוח (רובן) משכנעות את הציבור לעשות ביטוח על מכלול הדירה (אבל שימו לב – לא כולם, זה תלוי בחברות עצמן, יש גם ביטוחים חלקיים רק על החוב עצמו). אתם צריכים לדעת על מה אתם מבוטחים, שלא יהיו לכם הפתעות בהמשך, ועדיף כמובן שיהיה לכם ביטוח מלא.

ועל כל פנים – אם אתם במסגרת של ביטוח משכנתא, חשוב לדעת עוד עניין חשוב – במקרים רבים הביטוח מתעדכן באופן שוטף כתלות בהיקף המשכנתא, כלומר ייתכן מצב שערך המשכנתא יורד ולכן חשוב לוודא שאתם לא משלמים ביטוח על סכום גבוה , ולהמחשה נניח שערך הדירה 2 מיליון שקל, לקחתם משכנתא של 1 מיליון שקל שירדה עם השנים ל-200 אלף שקל, ייתכן שיש לכם ביטוח על כל סכום הדירה – וזה כאמור יכול להיות בסדגר גמור מבחינתכם (רק צריך לדעת זאת, ולוודא את המחיר); ייתכן שיש לכם ביטוח על ערך המשכנתא המקורי (סביר שלא) וייתכן שיש לכם ביטוח על ערך המשכנתא העדכני – 200 אלף שקל, נמוך משמעותית מערך הדירה, ובעצם מכסה חלק קטן מאוד במקרה של נזקים – אז נכון, שבעיקרון אם יש ביטוח על ערך כל הדירה, צריך לוודא שאין ביטוחים מקבילים, שאפשר לחסוך בסך הביטוח (שלא יהיה ביטוח כפול), אבל מצד  שני גם חוסר בביטוח- ביטוח רק של ערך המשכנתא שירד משמעותית מאז הלקיחה, לא נכון לנו – הוא משאיר לנו חשיפה גדולה, וסיכון שבמקרה של נזק לא נקבל את הכסף.

להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!

למדריכים קשורים:

מיחזור ביטוח על דירה

הוצאות ביטוח על דירה עומדות לרדת

 ביטוח דירה

הלוואות בתוך המשפחה – מתכון לסכסוכים

הלוואות בתוך המשפחה: סיוע הכרחי, או פוטנציאל לפירוק התא המשפחתי? צריך מאוד להיזהר – בני משפחה אמנם (ברובם) נרתמים לעזור לבני משפחה אחרים שצריכים עזרה כספית/ הלוואה. אבל פעמים רבות ההלוואות האלו הופכות להיות מוקש ביחסים הבינמשפחתיים. לכן, חשוב שהכל יהיה שקוף ברור וידוע – היקף ההלוואה, האם צריך להחזיר ומתי? האם יש ריבית? מה קורה במצבים מסוימים ועוד 

זה קורה במשפחות הכי טובות, ואולי גם הכי מבוססות כלכלית. זה מתחיל עם צורך של בן משפחה – אח, אחות, ילד, בן דוד או אפילו הורה – לסכום כספי מסוים. הוא מבין שהבנקים חוגגים על מצבים מהסוג הזה. הם עלולים לאשר את ההלוואה בתנאים שהם הכל חוץ מאטרקטיביים, מבחינת הריבית שלהם למשל, או להעביר את המבקש מסכת ייסורים בירוקרטית (מה גם שזה ממש לא מובן מאליו שהבקשה תאושר בסופו של יום). חברות האשראי והגופים החוץ בנקאיים מציעים אמנם הליך אישור נוח יותר, אך בדרך כלל בתנאים נחותים מאלה של הבנקים, בעיקר בכל הנוגע לריבית. ואז אותו אדם מבין שייתכן שהפתרון הטוב ביותר עבורו יימצא בתא המשפחתי, עם אחד מבני המשפחה שיוכל להעניק לה את כספי ההלוואה. למרות שהמצב הזה נראה פשוט על הנייר, הוא כולל בתוכו הרבה מאד מלכודות וסיכונים.

על חשיבות הרישום

אנשים שמעניקים הלוואה לבן משפחה שלהם לא ירצו קרוב לוודאי לעשות עליו "קופה" – כי בכל זאת הוא משפחה – ולכן יכול להיות שיעניקו לו את ההלוואה ללא ריבית כלל וכלל, או עם ריבית מינימלית. גם במצב הדברים הזה, אנחנו ממליצים לכם בפה מלא לא לקחת דבר כמובן מאליו ולא לסמוך על הלווה שיחזיר את הכספים "מתי שיתאים לו". גם אם אתם יכולים לגלות יותר גמישות מאשר הבנקים הנוקשים, עליכם לזכור שהכסף שלכם מונח כאן על כף המאזניים. כדי למנוע מצב בו הכספים לא יוחזרו לכם, בטח שלא בפרק זמן סביר, מומלץ מאד להעלות הכל על הכתב. ממש כמו במקרה של הלוואה "רגילה", חשוב לפרט את סכום הכסף, התשלומים עליהם סיכמתם, מועדי התשלום והתנאים הכלליים. זה לא חייב להיות חוזה הנערך בתיווך ובחתימה של עורך דין, אבל בהחלט זיכרון דברים עליו שני הצדדים חותמים. כמובן שאפשר להיות גמישים יחסית: נניח ההלוואה היא בגובה של 1,000 ש"ח, תוכלו לחלק אותה לחמישה תשלומים חודשיים שווים, ולהגדיר שהתשלום יתבצע במהלך חודש מוגדר ולא בהכרח יום ספציפי.

בנקודה הזו, יכול להיות שחלק מכם יעלו גבה ויטענו שהן צורך בפעולות ה"בירוקרטיות" האלה, כי אתם סומכים על הצד השני או מרגישים לא נעים להתנהל ברשמיות כזו מול בן משפחה. אנחנו סבורים שהפעולות האלה חיוניות מאד: ראשית, הן ימנעו מצב בו תשכחו לאחר פרק זמן מסוים על מה סיכמתם, וזה בהחלט אפשרי. כך למשל מקרה שהגיע לפתחי בית המשפט בישראל לפני מספר שנים, בו אם גרושה העניק הלוואה למי שהיה בעלה של בתה לצורך הקמת עסק. לאחר שהיחסים בתא המשפחתי התערערו – ובמקרה של הלוואה בתוך המשפחה צריך לזכור שיכולה להיות לכך השפעה על מהות ההלוואה והחזרת הכספים  – טען הגבר כי הכספים ניתנו לו בתור מתנה ולא בתור הלוואה. לא היה הסכם כתוב בין הצדדים שמסביר את עצם היותה הלוואה, כשטיעון נוסף של הגבר היה שהאם דרשה לפרוע את ההלוואה רק לאחר פירוק החבילה בינו לבין אשתו. ההחלטה של בית המשפט במקרה הזה הייתה לדחות את טענות הגבר ולהכריז שכן מדובר בהלוואה, עקב נסיבות נקודתיות: טענה של עד במשפחה ששמע את הצדדים משוחחים על עצם ההלוואה, לדוגמא, או גירסה מהימנה של התובעים. מכיוון שלא בטוח שנסיבות שכאלה ישחקו תפקיד גם במקרה שלכם, מומלץ להיערך לכל תרחיש אפשרי ולהעלות את הדברים על הכתב, בצורה פשוטה, ברורה וחד משמעית.

מבחינה כלכלית עשוי ניסוח הדברים בצורה ברורה למנוע אי נעימות בעתיד, או אפילו להגדיל את הסיכויים להשבת הכספים במועד. הצבת היעדים עשויה להשפיע לטובה על הצד הלווה ולהעניק מסגרת זמן תקציבית באמצעותה יוכל להיערך לקראת השבת הכספים. כן אפשר לקבוע שההלוואה תכלול ריבית מסוימת, וזה אפילו לגיטימי על רקע העובדה שאתם לוקחים כאן סיכון ומעוניינים כן להיות מתוגמלים על כך בצורה כלשהי. אופציה אחרת היא להצמיד את ההלוואה למדד כלשהו, דוגמת מדד המחירים לצרכן. האתר שלנו הוא יופי של מקום לקבל תמונה כללית ולבצע את החישובים הכלכליים הראשוניים באמצעות מחשבונים וכלים חשובים אחרים. אם אתם מרגישים שאתם עדיין לא שם, תוכלו לפנות ליועץ פיננסי, או לכל הפחות אדם שמבין את התחום יותר.

הסיכון עדיין קיים – והוא גבוה במיוחד

אי אפשר להתעלם מכך שגם אם נוקטים בכל אמצעי הבטיחות, הסיכון בהלוואות בתוך המשפחה קיים עבור הצד המלווה. אף אחד לא יודע מה יוליד יום אצל מי שקיבל את הכספים, ובטח שלא מה יהיה המצב הכספי שלו בעתיד הנראה לעין. המדיניות של מי שמעניק את הכספים צריכה להיות צמצום סיכונים ככל האפשר. נקודת ההתחלה צריכה להיות נתינת הלוואה בסכומים שלא יחנקו אתכם, מעניקי ההלוואה, מבחינה כלכלית. אל תבזבזו את כל החסכונות שלכם על הלוואה שאתם לא בטוחים אם ומתי תוחזר, ובאותה מידה מומלץ מאד להימנע מסכום שיסבך אתכם עם ההוצאות החודשיות השוטפות. מומלץ עוד יותר להימנע ממצבים אתם צריכים לקחת בעצמכם הלוואה כדי לתת את הכספים לבן המשפחה, מאחר ותנאי ההלוואה והריביות צפויים להקשות עליכם בהשבת התשלומים.

כדי לדעת כמה ואיך להעניק, צריך לבצע חישובים כלכליים מושכלים ולהיכנס לתורת חישוב הסיכונים. בניגוד לבנקים ולגופים הפיננסיים האחרים, סביר להניח שלא יהיו לכם הכלים לביצוע חישובים מדויקים, מה שמגדיל את רמת הסיכון מבחינתכם. מה שכן אפשר לעשות הוא לנתח באופן כללי את יכולות ההחזר של מי שמעניקים לו את ההלוואה, באמצעות סקירה של ההון הנוכחי שלו, המשכורות וההוצאות הקבועות. זה בדיוק הרגע לפתוח את חשבונות האשראי ותדפיסי הבנק מהתקופה האחרונה – לפחות שלושה חודשים – ולנסות להבין מי נגד מי. אם הוא עובד בתור שכיר, לדוגמא, התמונה פשוטה מעט יותר: בודדו מתוך הסכום שהוא מקבל את ההוצאות הקבועות שלו, פחות או יותר, אבל השאירו לו מרווח ביטחון מסוים. בהנחה שהגעתם למסקנה שבחודש ממוצע הוא עשוי להיות אחרי ההוצאות עם רווח של 1,500 ש"ח, אל תבקשו ממנו להעביר לכם את כל הסכום. מחצית או שליש מזה יעניקו לכם ולו שקט נפשי, ויקטינו את הסבירות לכך שהוא לא יוכל לעמוד בשטף התשלומים. המצב של מתן הלוואה לצורך פתיחת עסק הוא המורכב ביותר, מכיוון שקשה לכם (ולו) להעריך מה יהיו הרווחים של העסק, בטח שלא בנקודת ההתחלה. מומלץ פחות להעניק הלוואות למטרות אלה, כמו גם למטרות שאתם סבורים שלא בהכרח מהותיות: נניח טיול לחו"ל. אתם לוקחים סיכון, ולכן כדאי שתסכנו את הכספים שלכם עבור משהו שהוא בהחלט בר דחייה, ולא מוגדר בתור מותרות. חוץ מזה, אדם שלא מצליח לחסוך לטיול בחו"ל אבל מעוניין בטיל לא בהכרח מתנהל נכון מבחינה כלכלית, וזה עשוי להשפיע גם על החזר התשלומים לכם.

למרות חוסר הנעימות שכרוכה בכך, כן אפשר לדרוש בטחונות עבור השבת ההלוואה – שוב, בתנאים נוקשים הרבה פחות מהבנקים. אתם יכולים לדרוש תכשיט או מוצר חשמלי בעל ערך דומה לסכומי הכסף של ההלוואה, או לבחור באפשרות המקובלת מאד של צ'ק ביטחון. עבור הלוואות בסדר גודל משמעותי, דוגמת הלוואה לצורך רכישת רכב או אפילו דירה, אפשר לדרוש שיעבוד של הנכס, ממש כמו בהלוואת המשכנתא. כאמור, אנחנו ממליצים כמה שפחות להעניק הלוואות בסכומים גבוהים דוגמת אלה במקרה של הלוואות בתוך המשפחה, אלא לבחור בסכומים נמוכים יחסית של אלפי או כמה עשרות אלפי שקלים.

התנהלות נכונה של הלווה

עד עכשיו, התייחסנו בעיקר לבן המשפחה שמחליט להעניק את הכספים. התמונה מורכבת גם (או אפילו במיוחד) במקרה של מקבל הכספים. ראשית, מבחינה רגשית זה ממש לא פשוט לבקש הלוואה, ועל אחת כמה וכמה מבן משפחה. אנשים רבים מרגישים שהכבוד שלהם נרמס כשהם פונים לבן משפחה, אפילו יותר מאשר גורם "נייטרלי" דוגמת הבנק. בכל זאת, מכיוון שמצבים המחייבים הלוואות אינם נפתרים מעצמם לרוב, כן מומלץ לאזור אומץ ולפנות לבן המשפחה בשלב מוקדם יחסית, לפני שדברים יוצאים משליטה. חשוב שכן לבדוק טרם הפנייה הצעות אצל הגורמים המקובלים יותר, למשל הבנקים או חברות האשראי. ייתכן שהפתרון שהם יציעו יהיה דווקא טוב יותר, כשהגב הכלכלי שהם מעניקים מהווה יתרון אף הוא.

כשמבקשים הלוואה מאדם קרוב, צריך להשקיע את מירב המאמצים בבחינה אובייקטיבית ככל האפשר של המצב. טעות נפוצה היא לנסות לרצות את הצד שמעניק את הכספים, עקב חוסר הנעימות, ולהתחייב על החזר שממש לא יודעים איך ניתן יהיה לעמוד בו. גם השאננות עלולה להיות צרה צרורה. יש לזכור שמן העבר השני של המשוואה יש אדם שהעניק כספים שהוא בוודאי זקוק להם, בעתיד הנראה לעין, ולא לתת לעובדה שהוא בן משפחה ו"יסלח לנו" לזלזל בהשבת הכספים. חשוב מאד להימנע ממשחקים על הצד הרגשי ובהעמדת בן המשפחה במצב שאינו נעים – הלוואות זה ממש לא המקום לשחק על המצפון ולטעון שמי שמסרב להעניק הלוואה חוטא לתפקידו בתור בן משפחה. אסור לשכוח שהלוואות בתוך המשפחה הן בבחינת חבית נפץ שעלולה להתפוצץ בכלעת. אף אחד מהצדדים לא רוצה להגיע אפילו קרוב למצבים מהסוג הזה.

הלוואה לכל נפש – חברות כרטיסי האשראי נתנו 6.5 מיליון הלוואות; ישראכרט בראש

הלוואות בשוק האפור – זהירות!

ריבית ממוצעת על הלוואה מהבנקים – שיקלית

מעודכן ל-07/2022

מס הכנסה שלילי (מענק עבודה) הוא תשלום של רשויות המס לעובדים שלא מרוויחים מספיק. מדובר במענק שנועד לעודד יציאה לעבודה גם בשכר נמוך, אך מסתבר שרבים לא מבקשים את מענק העבודה הזה שמגיע להם, כלומר לא מממשים את זכותם – וחבל. כאן, תוכלו לבדוק אם אתם זכאים למס הכנסה שלילי, כמה מס הכנסה שלילי מקבלים ועוד.

אם אתם עובדים בהיקף משרה מסוים, ומגלים שהסכומים שאתם מרוויחים רחוקים מלאפשר לכם להתקיים בכבוד, יכול להיות שאתם זכאים לקבלת מענק מס הכנסה שלילי, שמכונה לפעמים גם "מענק הכנסה" או "מענק עבודה".

הרעיון של מס הכנסה שלילי אינו חדש – בעולם הוא נהוג עוד משנות ה-40 של המאה הקודמת – אך בישראל הוא נכנס לתמונה רק בשנת 2008. העיקרון הוא שעבור שנה קלנדרית אשר ההכנסות בה נמוכות מהרף המוגדר בחוק, ניתן לקבל ממס ההכנסה מענק כספי שהוא בבחינת תוספת להכנסה. אבל על אילו סכומים מדובר? מה הם התנאים? איך מגישים את הבקשה לקבל אותם ומתי? ואיזו בעייתיות קיימת מבחינת העובדים? אלו רק חלק מהשאלות שתשובות להן תמצאו במדריך הנוכחי.

מי יכול לקבל את מענק העבודה?

הזכות למס הכנסה שלילי עומדת עבור שכירים או עצמאים שעומדים במספר תנאים עיקריים (נכון ל-2021, לפי מדד ינואר 2022):

1. גיל המבקש הוא 23 ומעלה ויש לו ילדים (ההגדרה הרלוונטית של ילד היא עד גיל 19 בשנת המס הנתונה), או לחלופין גילו 55 ומעלה גם ללא ילדים. מספר הילדים בפועל משפיע על אופן חישוב המענק, כפי שנראה בהמשך.
2. הכנסתו החודשית הממוצעת מעבודה ו/או מעסק גבוהה מ-2,130 שקל ונמוכה מ-6,420 שקל.
3. לגבי מי שהוא הורה יחיד – הכנסתו הממוצעת כאמור גבוהה מ-1,310 שקל ונמוכה מ-11,860 שקל.
4. לא הייתה למבקש הבקשה ו/או בן/בת הזוג שלו, במהלך שנת המס הנתונה, בעלות או זכות במקרקעין בגובה העולה על 50%, מעבר לדירת מגורים יחידה. אם יש מישהו שמחזיק בדירה למגורים ולצד זה באופן מלא בחנות או במגרש, הוא לא יוכל לקבל את המענק, בלי קשר לרמת ההכנסה שלו.

תנאי נוסף לקבלת המענק הוא עמידה בקריטריון הזכאות, שלוקח בחשבון את מאפייני האדם המגיש את הבקשה, גובה ההכנסה שלו ומספר החודשים שעבד בפועל. ההכנסה מוגדרת לצורך זה כמשכורת (לרבות פנסיה אך למעט קצבת נכות, קצבת אובדן כושר עבודה או קצבת שארים), הכנסות מעבודה במשק בית, טובות הנאה שקיבל האדם מהמעסיק כמו למשל שכר לימוד, דמי החזקת רכב ועוד, דמי לידה, דמי שמירת הריון ודמי מילואים.

כדי לבחון את הזכאות עושים חלוקה לשלוש קבוצות. ראשית, יהיו אלה בני 23 ומעלה שהם הורים לילד אחד לפחות, או לחלופין בני 55 ומעלה עם או בלי ילדים. עבורם, הזכאות למענק תתבצע באופן הבא: מחברים את כל ההכנסות שלהם מהעבודה או מהעסק, ומחלקים במספר החודשים שהם עבדו בפועל במהלך אותה שנה, המספר המקסימלי הוא כמובן 12 חודשים. אם הסכום שמתקבל עולה על 2,130 שקל אך נמוך מ-6,420 שקל, הם יהיו זכאים למענק בגובה מסוים: לדוגמה: אם העובד הרוויח בשמונה חודשי עבודה 20,000 שקל, הרי שתוצאת החילוק תהיה 2,500 שקל – ולכן העובד כן אמור לקבל מענק, שגובהו ייקבע בהמשך.

נקודות זיכוי ממס הכנסה – כמה מגיע?

מחשבון נקודות זיכוי

החזרי מס – האם מגיע לכם כסף ממס הכנסה

תיאום מס – איך עושים את זה ומתי?

הקבוצה השנייה היא הורים יחידים לילד אחד ומעלה. אופן החישוב של הזכאות למענק דומה אצלם, אך הגבול התחתון של ההכנסה נמוך יותר ומתחיל ב-1,310, והגבול העליון גבוה יותר משמעותית ומסתיים ב-9,710  שקל. לכן, לדוגמה, עובד שהרוויח 88,000 שקל בעשרה חודשי עבודה יוכל לקבל את המענק אם הוא נמנה עם הקבוצה הזו כי תוצאת החישוב תהיה 8,800 שקל, אבל לא על הקבוצה הקודמת.

שימו לב שבהתאם לתקנות מס ההכנסה, וכדי למנוע הונאות שונות, עובדים שהיו מועסקים אצל קרוב משפחה או עבדו בחברה שהם או בני המשפחה שלהם נמנים עם בעלי השליטה בה (החזקה של יותר מ-10% בחברה), לא יוכלו לקבל מענק למס הכנסה שלילי. אם אדם קיבל בחודש מסוים הכנסה ממעביד "קרוב" וגם ממעסיק שאינו קשור אליו, חודש זה לא נלקח בחשבון מבחינת הזכאות שלו למענק. נניח שפלוני עובד במשך שנה שלמה (ינואר-דצמבר) אצל מעביד שלא קשור אליו, ובחודשים ינואר-מרץ עובד במקביל אצל קרוב משפחתו, חישוב מענק ההכנסה ייעשה במצב הזה רק על פי החודשים אפריל עד דצמבר, שבהם התקבלה הכנסה ממעסיק אחד בלבד שאינו קרוב משפחה.

את הזכאות שלכם לקבלת המענק, טרם הגשת הבקשה, תוכלו לבדוק באמצעות כלי הנמצא באתר רשות המיסים. לצורך ביצוע הבדיקה יש להזין את הפרטים האישיים: מספר תעודת זהות, שנת המס הרלוונטית, מספר מקומות העבודה של מגיש הבקשה ובן/בת הזוג בשנת המס או לחלופין לסמן אם עבדתם בתור עצמאים. לאחר שאלות זיהוי ובדיקת אבטחה אפשר לראות את מידת הזכאות. רשות המיסים מצהירה כי מדובר בשירות לאזרח, שמאפשר לקבל מידע כללי אבל לא מהווה עובדה מוחלטת, ובוודאי שלא עילה לתביעה. לכן, ייתכן שהבדיקה הרשמית שתבצע רשות המיסים תביא לתוצאות אחרות מאשר אלה שמציג הכלי האינטרנטי הזה.

הבעיה: אנשים עלולים לעבוד פחות

על פי העלון הרשמי של מס הכנסה, אחת המטרות של מס ההכנסה השלילי היא "להוות כלי לתמרוץ השתתפות עובדים בשוק העבודה", תוך הגדלת ההכנסה של העובדים ברמת השכר הנמוכה או צמצום הפערים הכלכליים. לכן, נראה שהצעד הזה מבורך ועשוי להגדיל את השתתפות הישראלים במשק העבודה, דבר שכולנו יוצאים נשכרים ממנו.

אבל בפועל זה לא ממש פשוט. שמענו על לא מעט מקרים שבהם אנשים שההכנסה שלהם התקרבה לרף השנתי שמוגדר במסגרת מענק העבודה, פשוט העדיפו לצמצם את עבודתם כדי שיוכלו לקבל את המענק. למשל, עובד שרואה שהוא עומד בחישוב הממוצע של המשכורת על קרוב ל-6,000 שקל, ייתכן שהוא יפסיק לעבוד כדי לקבל את המענק, שכמובן מאפשר לו הכנסה "פאסיבית".

איך מחשבים את גובה המענק?

עשיתם את החישוב המאוד פשוט שתיארנו למעלה והבנתם שאתם עשויים להיות זכאים לקבל את המענק? יפה מאוד. לאחר שרשות המיסים תוודא שאדם מסוים עומד בתנאי הזכאות שהוגדרו מעלה, יתבצע חישוב סכום המענק שאותו אדם אמור לקבל. החישוב מצליב את המידע שעליו דיווח מגיש הבקשה עם נתונים שהמעסיקים מעבירים למס הכנסה, נתונים הנמצאים במוסד לביטוח לאומי וכן הדוח השנתי של מס ההכנסה במקרה של עצמאים. החישוב מתבצע על פי פרמטרים שונים המוכנסים לתוך המשוואה: הכנסות מגיש הבקשה מהעבודה או מהעסק, הכנסות נוספות כולל הכנסות בני הזוג, גיל מגיש הבקשה ומספר הילדים. המענק יפחת ככל שההכנסות הנוספות, של מגיש והבקשה ובן/בת הזוג שלו, יהיו גבוהות יותר. מנגד, מענק מוגדל בגובה של 150% ביחס לסכום ה"רגיל", ניתן לקבל בשני מצבים: המענק המוגדל הוא עבור עובדת או עצמאית שהיא אם לילד אחד או יותר, או לחלופין עובד או עצמאי שהוא אב במשפחה חד הורית, לילד אחד ומעלה, כשהילדים נמצאים אצלו ותחת אחריותו הכלכלית.

כל מקרה מחושב לגופו, וטווח התשלום כאן די רחב: הוא יכול לעמוד על כמה עשרות שקלים לחודש, עבור כל חודש שנלקח בחשבון בחישוב, אבל גם על כ-600-700 שקל עבור האוכלוסיות שזכאות למענק מוגדל. שימו לב שאת המענק הגדול ביותר מקבלים בדרך כלל עבור הכנסות ממוצעות מבחינת הטווח שהזכרנו מעלה, כאשר הסכום הגבוה יותר יינתן על הכנסה בגובה של כ-3,500-4,500 שקלח. ככל שהסכום שמחושב מתקרב לרף התחתון – 2,130 שקל, או לרף העליון – 6,420 או 11,860 (להורה יחיד) שקל, כך הוא יורד.

מטבע הדברים מגיש הבקשה לא שותף להליך החישוב, אבל הוא יכול להשתמש בסימולטור לחישוב מענק עבודה הזמין גם הוא באתר רשות המיסים. הסימולטור מבצע את החישוב על פי הנתונים האישיים של האדם והנתונים שהוא מזין לגבי שנת העבודה שלו. כמו במקרה של בחינת הזכאות, הסימולטור מאפשר לקבל מידע כללי אבל לא יותר מכך. במקרה של סתירה בין הסכום המתואר בסימולטור לבין הסכום שיוענק בפועל ("הוראת החוק"), הוראת החוק היא שתקבע.

איך מגישים בקשה למענק?

כל מי שבונה על כך שרשות המיסים תבצע באופן עצמאי את החישובים לגבי הזכאות שלו למס הכנסה שלילי ותעביר את הכספים לחשבון הבנק שלו, צפוי להתאכזב. את התביעה האדם נדרש להגיש באופן אישי, ולא ניתן להגיש אותה עבור אדם אחר, גם לא עם ייפוי כוח או תעודה מזהה. תביעות ניתן להגיש עד שש שנים אחורנית, כשבכל שנה נדרשת תביעה נפרדת. הגשת התביעה לא כרוכה בתשלום, אך חשוב להקפיד להעביר במועד את הטפסים הרלוונטיים: אצל שכיר נדרש מהמעסיק להעביר לרשויות המס את טופס 856 או טופס 126 עד סביבות סוף חודש אפריל, בעוד שעצמאי חייב להגיש במועד את הדוח השנתי לסיכום שנת המס הרלוונטית.

מבחינה מעשית יש שתי דרכים להגיש את התביעה: אם זו הפעם הראשונה, צריך לעשות זאת דרך סניפי או סוכנויות הדואר, הפזורים ברחבי מדינת ישראל. טרם הגשת התביעה נדרש להזדהות באמצעות תעודת זהות ולהציג בפני הפקיד מסמך המעיד על ניהול חשבון בנק על שמו של מגיש הבקשה: צ'ק מבוטל או אישור מהבנק על ניהול חשבון. הפקיד ישאל שאלות טכניות לגבי הבקשה, דוגמת מקומות העבודה או מספר המעסיקים, ויבקש כתובת למשלוח דואר ופרטי חשבון בנק שאליו יועברו הכספים אם יוחלט להעניק את המענק.

את הפרטים האלה מדפיס הפקיד על גבי טופס תביעה, הכולל שני חלקים: העליון, שאותו מקבל מגיש הבקשה, הוא האישור על הגשת התביעה, כולל מספר התביעה, תאריך ההגשה ושנת המס הרלוונטית. את החלק התחתון, טופס ההצהרה המכיל את נתוני התביעה והתובע, משאיר הפקיד אצלו – רק לאחר שהוא מחתים את התובע על כך שכל הפרטים שהוא הצהיר עליהם נכונים. על פי החוק, סילוף נתונים או מתן ידיעות כוזבות על הכנסות מהווים עבירה חמורה, שהקנס עליה הוא שנת מאסר – לצד ביטול הזכאות למענק עבודה בשנה שבה הוגשה הבקשה ובשנתיים שלאחר מכן.

כדאי לשמור על הטופס לצורך הזדהות מול רשות המס. אם תרצו לברר מה מצבכם, תוכלו לעשות זאת ב-*4954 או – 02-5656400

הדרך השנייה להגשת תביעה היא באמצעות האינטרנט, והיא אפשרית רק עבור אנשים שהגישו בשנתיים האחרונות תביעה קודמת, בדרכים המקובלות. ההגשה כוללת שלושה שלבים: מילוי פרטים אישיים, מענה על שאלת הזיהוי ואישור התצהיר, לאחריו מומלץ להדפיס את טופס ההצהרה. את התביעה תוכלו להגיש באופן מקוון בקישור הבא.

על רשות המיסים לקבוע בתוך עד 90 יום ממועד הגשת התביעה, או לחלופין עד סביבות אמצע חודש יולי, על פי המאוחר, הן את הזכאות למענק והן את גובה הסכום. באפשרותה של רשות המיסים לתקן את גובה המענק, לכאן או לכאן, אם בתוך שלוש שנים מיום מתן המענק מתגלים נתונים חדשים הנוגעים לאותו אדם, או כשמתברר שנעשתה טעות בחישוב.

את הסכום היא תעביר בצורה ישירה לחשבון הבנק של המבקש בשניים עד ארבעה תשלומים שווים. מה שיקבע את מועד התשלומים ואת התאריכים שלהם הוא מועד הגשת התביעה. אם הסכום כולו נמוך מ-790 שקל, הוא יועבר למבקש בתשלום אחד.

נניח שאתם סבורים שהיתה טעות בחישוב – אתם יכולים לערער. ניתן לעשות זאת באמצעות הגשת פנייה מנומקת בכתב, המפרטת את הסיבות לערעור. את הערעור מגישים עד 30 יום לאחר מועד קבלת הקביעה.

מה עוד חשוב לדעת? 

יש כפל הטבות – מי שמקבל סיוע בדיור בהחלט יכול לקבל גם מענק עבודה.

מסירת מידע כוזב היא עבירה פלילית, שדינה עד שנת מאסר.

מי שמסר מידע כוזב בטופס התביעה למענק עבודה, לא יהיה זכאי לקבלת מענק בשנה שבה הגיש את המידע הכוזב ובשנתיים שלאחר מכן.

הגשת התביעה למענק עבודה אינה כרוכה בתשלום, ואין צורך להיעזר בשירותי סיוע בתשלום לצורך הגשתה.

רשות המס יכולה לבדוק ולהחליט אחרי שלוש שנים כי נעשתה טעות ואין להעביר כסף (או ההיפך), ואז היא תדרוש (או ההיפך) את הכסף מכם.

מדריכים קשורים:

נקודות זיכוי ממס הכנסה – כמה מגיע?

מחשבון נקודות זיכוי

החזרי מס – האם מגיע לכם כסף ממס הכנסה

תיאום מס – איך עושים את זה ומתי?

שכר מינימום לנוער – לא המלצה, אלא חוק מחייב

המונח "הנוער של היום" נאמר לפעמים בקונוטציה שלילית, אבל העובדה היא שהדור הנוכחי דווקא נבדל מהדורות הקודמים בכך שהוא עובד ולומד יותר מבעבר, אחרי שעות הלימודים וגם בחופשים. זה נובע כמובן מצרכים כלכליים, מהתייקרות שוטפת וארוכה של ההוצאות השוטפות (יוקר המחייה עולה), ומכך שהמשפחה, במקרים רבים, לא יכולה לעזור ולממן את ההוצאות השוטפות של הנערים נערות. במקרים מסוימים זה אפילו בעייתי יותר – נוער עוזר למשפחה (ולא רק להוצאותיו).

על כל פנים, יש לנוער העובד תנאים מוגנים בחוק וחשוב לדעת אותם – הבעיה העיקרית היא שנחושים ככל שיהיה בני הנוער להרוויח כסף ולממן את עצמם, הם לא תמיד מודעים לזכויות המגיעות להם על פי החוק – מה שהופך אותם לאחד המגזרים המנוצלים ביותר על ידי מעסיקים. תנועת הנוער העובד והלומד פרסמה בחודש מאי השנה דו"ח שנתי שמצביע על מצב די עגום. הדו"ח הצביע על עלייה של כ-27% בתיקים שנפתחו על ניצול במקום העבודה של בני נוער, כמעט מחציתם קשורים לתחום השכר (הרחבה נוספת על הנתונים תמצאו בכתבה בנושא באתר ישראל היום).

העסקת בני נוער היא לא דבר חדש, כמובן, כשהתקנות הבסיסיות נוסחו עוד בחוק עבודת הנוער משנת 1953– עם מספר שינויים והתאמות שבוצעו במהלך השנים. אנחנו נציג לכם כאן את הזכויות העיקריות של בני הנוער בעבודה, מבחינת שכר המינימום, המיסוי, הזכויות הסוציאליות ועוד.

מי בכלל יכול לעבוד?

השאלה הראשונה שצריכה לעלות היא מאיזה גיל מותר להעסיק בני נוער בישראל. התשובה לכך בתקנות משרד הכלכלה והתעשייה ברורה יחסית. על פי חוק עבודת הנוער, אסור להעסיק בני נוער שגילם פחות מ-15, למעט בשני תרחישים עיקריים. הראשון הוא העסקה של ילד בן 14 בחופשת לימודים רשמית, בהנחה שמדובר בעבודה קלה שלא יכולה לפגוע בהתפתחות הילד או בבריאות שלו. האפשרות השנייה להעסיק ילדים שגילם פחות מ-15 היא במה שמוגדר "הופעה ציבורית, אומנותית או לצורכי פרסום", בהתאם להגבלות החוק ולתנאים מוגדרים. על פי הסעיף הזה הנער יכול לככב בפרסומת או להופיע על הבמה, לדוגמא, ולקבל על כך תשלום.

כברירת מחדל, ההעסקה של בני נוער שחלה לגביהם חובת לימודים – עד גיל 18 – היא בחופשות ולא בזמני הלימוד. העסקה במהלך שנת הלימוד עצמה אפשרית רק כשמתקיים אחד מארבעת התנאים הבאים:

1. הנער לומד בערבים באחד מבין המוסדות להשתלמות נוער עובד שאישר משרד החינוך, או כחלק משיעורי מקצוע לחניכים שאושרו על ידי שר הכלכלה והתעשייה. בהמשך לכך, נדרש שהמעסיק ישחרר את הנער בשעות הלימוד שלו מהעבודה בלי שהוא מנכה זאת מהשכר שלו.
2. ההעסקה של הנער היא כחניך: עבודה במטרה לרכוש מקצוע באמצעות עבודה מעשית מודרכת ולימוד בשיעורי מקצוע המאושרים בהתאם לחוק החניכות.
3. הנער קיבל אישור מטעם מפקח של משרד החינוך על כך שהשלים את חינוך החובה טרם סיום תקופת הלימוד הרלוונטית לגיל הנער.
4. הנער קיבל פטור מחוק לימודי החובה בגלל שאינו מסוגל ללמוד בצורה סדירה. נדרש שמשרד הכלכלה והתעשייה יעניק לנער היתר העסקה.

שימו לב שכל נער שחל לגביו חוק לימודי חובה, אפילו אם כבר הגיע לגיל 18, יכול להיות מועסק רק לאחר שהמעביד מקבל את שעות הלימוד של הנער מבית הספר.

שכר המינימום לבני נוער

כל עובד בישראל צריך לקבל שכר המשתווה או עולה לשכר המינימום שהוגדר בחוק, שכר שמשתנה מפעם לפעם. את שכר המינימום במקרה של נערים מחשבים על פי 40 שעות עבודה שבועיות, או 173 שעות חודשיות (במשרות קצרות יותר ייעשה החישוב בהתאם לאחוז המשרה ביחס לסכומים הניתנים עבור משרה מלאה). שכר המינימום לנערים נקבע בהמשך לכך כאחוזים מסוימים משכר המינימום לבוגרים, כאשר השכר משתנה בהתאם לגיל. מאז חודש יולי 2016 ועד להודעה חדשה, סכומי המינימום הם:

• נערים עד גיל 16 – זכאים ל-70% משכר המינימום לאדם בוגר. השכר החודשי למשרה מקסימלית (40 שעות) נכון לעכשיו הוא 3,377.50 ש"ח, והשכר השעתי (173 שעות חודשיות) הוא 19.52 ש"ח.
• נערים עד גיל 17 – האחוז משכר המינימום לבוגר הוא 75%. השכר החודשי המינימלי הוא 3,618.75 ש"ח והשער השעתי 20.92 ש"ח ומעלה.
• נערים עד גיל 18 – מקבלים 83% משכר המינימום לבוגרים. השכר החודשי עבורם הוא 4,004.74 ש"ח, והשכר השעתי 23.154 ש"ח.
• חניך – 60% משכר המינימום לבוגרים. זה יוצא 2,895 ש"ח ומעלה בחישוב חודשי, או 16.734 ש"ח ומעלה בשכר שעתי.

על פי תרחיש הגיוני בהחלט, הנער יחגוג יום הולדת במהלך תקופת העבודה ובכך למעשה יעבור בין "תחנות" השדרוג בשכר. במקרה הזה החישוב שנעשה הוא יחסי. נניח שהנער חוגג 16 בתאריך ה-9.3.2017. עד חודש פברואר הוא יקבל את המשכורת המינימלית של נער בקבוצת עד גיל 16, כלומר, 3,377.5 ש"ח למשרה מלאה. בשמונת הימים הראשונים של חודש מרץ הוא יקבל סך של כ-871.6 ש"ח, על פי החישובX 8/31 3,377.5 ש"ח. החל מהתשיעי לחודש תחושב המשכורת שלו על פי תעריף של 3,618.75 ש"ח למשרה מלאה, כך שבחישוב של הימים שנותרו לחודש הסכום הוא כ-2,684.8 ש"ח ( X 23/313,618.75 ש"ח). בסך הכול הוא אמור לקבל בחודש מרץ כ-3,556.6 ש"ח. החל מחודש אפריל המשכורת שלו עבור משרה מלאה תהיה 3,618.75 ש"ח.מכיוון שהסכומים האלה עשויים להשתנות, מומלץ לעקוב אחר פרסומים ולראות מהו שכר המינימום המעודכן לתקופת ההעסקה הרלוונטית. תוכלו למצוא את המידע החשוב הזה כאן. אם רוצים לחזור אחורה, להשוות או לראות האם ההעסקה לפני מספר שנים נעשתה כחוק, ישנו מסמך שהפיק משרד הכלכלה והתעשייה שמפרט זאת.

החוק בישראל לגבי שכר המינימום מחייב כל מעסיק באשר הוא. אפילו אם הנער כן מוכן לעבוד תמורת שכר הנמוך משכר המינימום, אסור למעסיק לעשות זאת. מעסיק החוטא בכך עובר על החוק וצפוי לקבל עונשים כבדים, החל מקנס כבד ועד מאסר. כך גם במקרה של איחור במשכורת, או תשלום לעובד מבלי שמספקים לו תלוש שכר כחוק.

הגבלות מרכזיות על תעסוקת נערים

כיום, יש בני נוער רבים שעובדים על מנת לסייע בכלכלת המשפחה שלהם, ולכן העבודה שלהם יכולה להיות מאסיבית וסביב השעון. אבל בכל זאת יש מספר גבולות שהעמיד החוק בישראל ביחס לעבודת בני נוער. ראשית, אסור להעסיק בני נוער ביום המנוחה השבועית שלהם – שבת במקרה של נערים יהודים, או לחלופין אחד מבין הימים שישי, שבת או ראשון בדתות אחרות (בהתאם למקובל בדתו של הנער). נדרש בנוסף שהמנוחה תהיה בת 36 שעות לפחות. האיסור הזה גורף ומחייב את כל המעסיקים, גם אם למרבה הצער לא כולם מקפידים על כך.

מבחינת שעות העבודה, נער עד גיל 16 אפשר להעסיק עד שמונה שעות ביום ו-40 שעות בשבוע. נערים בגילאי 16-18 יכולים לעבוד עד תשע שעות ביום, אך בחישוב שבועי אסור גם להם לעבור את רף 40 השעות. במידה והעובד כן עבד שעות נוספות למרות שהחוק מתנגד לכך, חובת המעסיק היא לשלם תוספת תשלום עבור אותן שעות – מעסיק שלא עושה כך בעצם חוטא פעמיים. המעסיק צריך להעניק לעובד הפסקה בת 45 שעות לפחות אחת לשש שעות – מתוך זה חצי שעה צריכה להיות ברצף – אך הוא יכול לנכות את הסכום הזה מחישוב המשכורת של הנער.

נערים אשר חלה לגביהם חובת לימוד אסור להעסיק בין השעות שמונה בערב לשמונה בבוקר המחרת, או בין עשר בערב לשש בבוקר במקרה של נער בן 16 ומעלה שחובת הלימוד אינה חלה לגביו. העסקה של בני נוער בשעות הלילה אפשרית רק במהלך החופשה שלהם מהלימודים, עד השעה חצות. על המעסיק לדאוג להסעה של הנער לביתו בתום העבודה ולא לשלח אותו להשתמש בתחבורה ציבורית, או לבנות על הסעה מההורים. משרד הכלכלה והתעשייה עשוי להעניק אישורים חריגים להעסיק נער בן 16 ומעלה גם אחרי השעה 22:00, כשההיתר יכול להיות כללי (למקום עבודה, סוג עבודה או מאפיין מסוים של בני הנוער) או מיוחד (לבקשת מעסיק ספציפי). הטופס זמין באתר משרד הכלכלה והתעשייה, תקף לשנה ונדרש לשלוח או למסור אותו לאגף הרישוי – חוק עבודת הנוער, מהל הסדרה ואכיפה של משרד הכלכלה והתעשייה לפחות שבועיים לפני תחילת ההעסקה הצפויה של הנער בשעות הלילה.

מיסים, ביטוח לאומי ומה שביניהם

כל עובד מתבונן בתלוש המשכורת שלו ולא שמח לראות את הניכויים שיורדים ממנו בכל חודש. במקרה של בני נוער, רשימת הניכויים הזו קצרה הרבה יותר – גם בגלל שמדובר בדרך כלל בסכומים נמוכים, וגם בגלל שהחוק בישראל מספק להם "הגנה" שאין לעובדים אחרים במשק. עד גיל 18 אסור לנכות מתלוש המשכורת של הנער דמי ביטוח לאומי, כשחובת התשלום עליהם חלה על המעסיק (בפועל רבים עוברים על החוק ומקטינים את משכורת המינימום כדי שלא "יספגו" את התשלום). למעסיק אסור לנכות ממשכורת בני הנוער ביטוח הבריאות, כשניכוי מס הכנסה אפשרי רק ממשכורת של 4,100 ש"ח (נכון לנקודת הזמן הנוכחית). מנערים שמרוויחים סכומים גבוהים יותר כן ינוכה מס, אך הם מקבלים מעצם ההגדרה שלהם כנערים – גילאי 16 עד 18 – נקודת זיכוי אחת במס הכנסה. גובה ההטבה הזו כיום הוא כ-216 ש"ח לחודש וכ-2,592 ש"ח לשנה, כשגם הסכומים האלה הם הכל חוץ מקבועים לאורך השנים.כדי שהתהליך יתבצע על פי הספר, כולל מבחינת המיסים, על הנער למלא טופס 101.

הנער בהחלט עשוי לקבל זכויות נוספות מהמעסיק או מקום העבודה שלו, ביניהם החזר הוצאות נסיעה (עד לסכום יומי מסוים), תוספת בגובה של 125% או 150% עבור שעות נוספות וכן הלאה. הדגש כאן הוא שהזכויות האלה לא אמורות להינתן על חשבון שכר המינימום, אלא בנוסף אליו.  אם המעסיק משלם שכר לנער של 4,004.75 ש"ח, כמתבקש במקרה של משרה מלאה לנערים עד גיל 18, ומחליט לשלם לנער נסיעות בגובה של 150 ש"ח, הסכום החודשי צריך להיות 4,154.75 ש"ח. בפועל, יש מעסיקים שמחליטים שה-150 ש"ח יהיה סעיף בתוך המשכורת של 4,004.75 ש"ח, מה שלא חוקי ולא קביל.

חופשות לבני נוער עובדים

החובה של מעסיקים היא להעניק לבני נוער המועסקים אצלם חופשה שנתית בתשלום (המשכורת היומית בקיזוז דמי הנסיעה, אם ניתנים לעובד), כאשר מספר הימים השנתי שנלקח בחשבו לצורך זה הוא 18 יום, שניתנים לעובדים במשרה מלאה או עובדים שהגיעו ללפחות 200 ימי עבודה בשנה. בפועל מדובר במספר קטן יותר של ימים, בין 14 ל-16, בגלל שהמספר המקסימלי שציינו כולל גם שבתות, אשר בהם לא אמור להינתן תשלום  לנערים. עובד שעבד במשרה חלקית ולא הגיע לרף 200 השעות, יקבל ימי חופשה באופן יחסי למספר הימים. מה שצריך לעשות הוא לספור את ימי העבודה, לחלק ב-200 ולהכפיל ב-18. אם הנער עבד 135 ימים, על פי החישוב הזה, הוא יהיה זכאי לכ-12 ימי חופשה (X18=12.15135/200).

המעסיק יכול לבחור לפצל את ימי החופשה, אך להקפיד שלפחות פעם אחת בשנה ייצא הנער לחופשה של שבוע רצוף. בניגוד לעובדים אחרים הנער יכול לצבור חופשות משנה לשנה, עד לתקופה של שלוש שנים, אך רק אם הוא מקפיד לצאת לחופשה רצופה של שבוע לפחות בכל שנה. לצד החופשות האלה נדרש להעניק לנער ימי חופשה בחגים, שביתות ונסיבות אחרות שאפשריות בתעסוקה של כל עובד.

דמי המחלה שמקבל הנער העובד הם בהתאם לדרישות החוק, כשבדרך כלל החישוב הוא היעדר תשלום ביום הראשון, תשלום של 50% מהשכר היומי עבור הימים השני והשלישי לחופשת המחלה ותשלום של 100% מהסכום היומי החל מהיום הרביעי לחופשת המחלה. אם העובד מקבל 200 ש"ח ליום ונעדר חמישה ימים, לכן, הוא אמור לקבל סכום של 600 ש"ח, על פי החישוב הבא: 0 ש"ח עבור היום הראשון, 100 ש"ח (50%) עבור הימים השני והשלישי ו-200 ש"ח (100%) עבור הימים הרביעי והחמישי. חשוב לראות מהי הזכאות של העובד לדמי מחלה, כאשר  דמי המחלה המצטברים מחושבים על פי 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה, עד לגובה מקסימלי של 90 ימי מחלה (בניכוי ימי המחלה לגביהם ניתן תשלום).

מדריכים קשורים:

שכר מינימום – כל מה שצריך לדעת

ימי חופש – כמה מגיע לכם?