או.פי.סי אנרגיה, הנמצאת בשליטתו העקיפה של עידן עופר, סיימה את הרבעון השלישי עם עלייה של כ-14% ברווח הנקי לכ-39 מיליון שקל.

ה-EBITDA של  או.פי.סי אנרגיה ברבעון השלישי גדל בכ-20% לכ-107 מיליון שקל.

שער המניה של או.פי.סי אנרגיה עולה כעת במסחר בבורסה בתל אביב בכ-2.8% ל-19.15 שקל למניה המשקף לה שווי שוק של כ-2.5 מיליארד שקל.

או.פי.סי אנרגיה היא חברת החשמל הפרטית הראשונה בישראל ועוסקת בייזום, פיתוח, הקמה ותפעול של תחנות כוח וכן ייצור חשמל ואספקתו ללקוחות פרטיים וחברת החשמל. ל או.פי.סי אנרגיה 80% בפרויקט תחנת הכוח מישור רותם, 100% בפרויקט תחנת הכוח חדרה שנמצאת בשלבי הקמה מתקדמים ואשר צפויה להתחיל לפעול עד יולי 2019, ו-95% מפרויקט תחנת הכח צומת הנמצאת בשלבי פיתוח.

ההכנסות של או.פי.סי אנרגיה ברבעון הסתכמו בכ-342 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-348 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA ברבעון עלה בכ-20% לכ-107 מיליון שקל, בהשוואה לכ-89 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השיפור נבע בעיקר מעדכון בתעריפים ומהחזר עלויות חד פעמי בגין תקופות קודמות.

מ או.פי.סי נמסר כי בספטמבר החלה עבודת תחזוקה מתוכננת בתחנת הכוח רותם אשר הושלמה כמתוכנן בנובמבר 2018. להפסקה זו צפוייה להיות השפעה שלילית על תוצאות הרבעון הרביעי.

הרווח הנקי ברבעון עלה בכ-14% לכ-39 מיליון שקל (כ-30 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), בהשוואה לכ-34 מיליון שקל (כ-26 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) ברבעון המקביל אשתקד.

גיורא אלמוגי, מנכ"ל או.פי.סי אנרגיה: "ברבעון השלישי המשיכה או.פי.סי להציג ביצועים טובים, עם גידול ב-EBITDA  וברווח הנקי, תוך המשך התמקדות בפיתוח תחנות כוח נוספות. אנו נמצאים בשלבים מתקדמים של הקמת תחנת הכוח בחדרה בהספק של 148 מגוואט, הצפויה להתחיל לפעול במחצית הראשונה של 2019, כאשר נכון לסוף הרבעון השלישי של 2018 הושקעו בפרויקט כ-760 מיליון שקל. בנוסף, ממשיכה החברה לקדם את תחנת הכוח "צומת", בסמוך לצומת פלוגות בהספק של 396 מגה וואט, ובהתאם לכך חתמה על הסכם הקמה עם PW Power Systems LLC המוחזקת ע"י Mitsubishi Hitachi Power Systems. תחנת הכוח צומת צפויה להתחיל לפעול במהלך 2022. מעבר לכך, אנו רואים בחיוב את השינויים ברפורמת החשמל במשק, ובוחנים בהתאם הזדמנויות עסקיות רלבנטיות שיסייעו לצמיחתה העתידית של החברה".

סיכום תוצאות תשעת החודשים הראשונים של 2018

הכנסות החברה בתקופה הסתכמו לכ-993 מיליון שקל, לעומת סך של כ-996 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

ה-EBITDA בתקופה עלה בכ-19% לכ-290 מיליון שקל, בהשוואה לכ-243 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. השיפור מיוחס בעיקר לעדכון תעריפים, לזמינות גבוהה יותר בתחנת הכוח רותם בשנת 2018 ולהחזר עלויות חד פעמי בגין תקופות קודמות.

הרווח הנקי בתקופה עלה בכ-153% לכ-98 מיליון שקל (כ-75 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), בהשוואה ל-39 מיליון שקל (כ-23 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) בתקופה המקבילה אשתקד.

הונה העצמי של החברה, נכון ל-30 בספטמבר 2018, הסתכם בכ-757 מיליון שקל, לעומת כ-685 מיליון שקל בתום שנת 2017.

נכון ל-30 בספטמבר 2018, לחברה (סולו) מזומנים, פיקדונות לזמן קצר ומזומנים מוגבלים בהיקף של כ-409 מיליון שקל, המיועדים ברובם להשקעה בפרויקטים חדשים.

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

גלוברנדס סיימה את הרבעון השלישי עם עלייה של כ-17% בהכנסות בניכוי מסי קניה שהסתכמו בכ-121 מיליון שקל וברווח נקי של שהסתכם בכ-17.6 מיליון שקל.

ה-Ebitdad (רווח תפעולי הכולל את הכנסות/הוצאות המימון בגין עסקאות גידור לרכישת מלאי) הסתכם ברבעון השלישי בכ-27.6 מיליון שקל, עלייה של כ- 5.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

גלוברנדס הכריזה גם כי תחלק 30 מיליון שקל לבעלי המניות, וזאת בהמשך לחלוקה של 37 מיליון שקל שבוצעה ביולי השנה.

גלוברנדס מייבאת ומפיצה של המותגים בתחום מוצרי טבק ועישון. בתחום הממתקים והחטיפים החברה מפיצה של מוצרי פררו, יוניליוור ומארס ריגלי.

במאי הנפיקה  גלוברנדס  את מניותיה בבורסה לפי שווי של כ-685 מיליון שקל. בין  הגופים המוסדיים שרכשו מניות בהנפקה ניתן למצוא את הפניקס, פסגות, אלומות ואי.בי.אי.

שערה של מניית גלוברנדס עומד הבוקר לפני פתיחת המסחר על 523 שקל למניה המשקף לה שווי שוק של כ-615 מיליון שקל הנמוך בכ-10% מהשווי בו הונפקה.

ההכנסות ברוטו ברבעון השלישי הסתכמו בכ-573 מיליון שקל, עלייה של כ- 1% בהשוואה להכנסות הרבעון המקביל אשתקד, שהסתכמו בכ-568 מיליון שקל. ההכנסות בניכוי מס קניה הסתכמו בכ-121 מיליון שקל, עלייה של כ-7% בהשוואה לכ-113 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד. בתשעת החודשים של 2018 ההכנסות בניכוי מס קנייה עלו, לעומת תקופה מקבילה אשתקד, בכ-2%, להיקף של כ-353 מיליון שקל.

הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-43.1 מיליון שקל, בהשוואה לרווח גולמי של כ- 44.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הגולמי נובעת בעיקר מהיחלשות השקל בין התקופות, שהביאה לגידול בעלות המכר.

במגזר מוצרי העישון, הסתכמו ההכנסות נטו ברבעון השלישי בכ-109 מיליון שקל, גידול של כ- 11% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד בו נאמדו ההכנסות בכ-98 מיליון שקל. הרווח המגזרי נותר ללא שינוי משמעותי בין הרבעונים, והסתכם בכ-33 מיליון שקל.

במגזר ממתקים וחטיפים ההכנסות הסתכמו בכ-12.5 מיליון שקל, וזאת בהשוואה להכנסות בהיקף של כ- 15 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות בין התקופות נובע ממהלך יזום, במסגרתו ריכזה החברה את הפצת מוצרי אחד מספקיה  תחת חטיבת הממתקים והחטיפים בלבד, כאשר בתקופה המקבילה אשתקד מוצרים אלה הופצו גם במסגרת חטיבת מוצרי העישון, למספר רב יותר של נקודות מכירה.

ברבעון זה נרשם הפסד במגזר זה, של כ-0.9 מיליון שקל, שנבע מירידת ערך והפרשי מלאי ומיעוט ימי עבודה בחודש ספטמבר בשל עיתוי חגי תשרי,

הרווח הנקי של גלוברנדס ברבעון השלישי הסתכם בכ-17.6 מיליון שקל, וזאת בהשוואה לכ-20.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2018 הסתכם הרווח הנקי בכ-53.7 מיליון שקל, גידול של כ- 2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

לגלוברנדס מדיניות חלוקת דיבידנד לפיה החברה תחלק לפחות 75% מהרווח הנקי לבעלי המניות, כאשר החלוקה תתבצע פעמיים בשנה, על בסיס הרווחים שנצברו ברבעון הראשון והשלישי. במועד אישור הדוחות הכספיים, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד בהיקף של 30 מיליון שקל לבעלי המניות.

הבחירות באופק ובמשרד האוצר צריכים להראות שעשו משהו עם מחירי הדיור. הסקירה השבועית של כלכלני משרד האוצר מתמקדת הפעם בשוק הנדל"ן למגורים בישראל ובמשרד האוצר מכנים את המצב של וכ"קיפאון". צריך רק לזכור שבחודש ספטמבר היו רק כ-10 ימי עבודה בגלל החגים.

במשרד האוצר מודים כי הרוכשים דירות במסגרת מחיר למשתכן מחכים לדירה, בממוצע, 10 חודשים יותר מרוכשי דירות בשוק החופשי ולכן רבים מהזוגות הצעירים מעדיפים לרכוש דירות בשוק החופשי ולא להסתכן בעיקוב ממושך במסירה.

כלכלני האוצר כותבים סקירתם כי בחודש ספטמבר נמשך הקיפאון  בשוק הנדל"ן, ואף העמיק. סך הדירות שנרכשו בחודש זה עמד על 5.4 אלף דירות, ירידה של 22% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד וירידה של 33% בהשוואה לחודש אוגוסט (זאת בין היתר על רקע חגי תשרי). בנוסף, מתוך סך זה של עסקאות, כ-700 דירות נרכשו במסגרת "מחיר למשתכן". בכך הגיע מספר העסקאות בשוק החופשי לרמה של 4.7 אלף עסקאות בלבד, בדומה לרמת השפל שנרשמה באוקטובר 2016. זוהי גם הרמה הנמוכה ביותר של עסקאות שנרשמה בחודשי ספטמבר מאז 2002, שעמד בצל המיתון במשק והאינתיפאדה השניה. כפי שיפורט בהמשך, שפל היסטורי ברכישות המשקיעים ורמה נמוכה במיוחד ברכישות משפרי הדיור "הובילו" את הירידה במספר העסקאות בחודש ספטמבר האחרון.

סך הדירות החדשות שנמכרו בחודש ספטמבר עמד על 1.8 אלף דירות,  ירידה של 11% בהשוואה לספטמבר אשתקד. שיעור ירידה זה מוטה כלפי מעלה על רקע האצה במכירות במסגרת "מחיר למשתכן". כך, בעוד שבספטמבר אשתקד נמכרו כחמש מאות דירה במסגרת תכנית זו, בספטמבר האחרון הגיע מספרן לכ-700 דירות. בניכוי מכירות מסובסדות אלו מגיע שיעור הירידה במכירות הקבלנים ל-28%, בהמשך לשיעורי ירידה חדים מאז אוקטובר 2016. זוהי גם הרמה הנמוכה ביותר של מכירות קבלנים בשוק החופשי מאז אוקטובר 2011 שעמד בצל המחאה החברתית.

בפילוח גיאוגרפי נמצא כי הירידה החדה במכירות הקבלנים בשוק החופשי מקיפה את כל האזורים, למעט אזור טבריה.

בולטים במיוחד בירידה במכירות אזור ירושלים , עם ירידה של 46% בהשוואה לספטמבר אשתקד ואזור ב"ש, עם ירידה של 36%. יש לציין הירידה החדה במכירות הקבלנים באזור ב"ש אינה מתרכזת רק בשוק החופשי, אלא גם בהכללת המכירות במסגרת תכנית "מחיר למשתכן" (ירידה של 31% בהשוואה לספטמבר אשתקד וירידה של 18% מאז תחילת השנה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד).

תזרים המזומנים הפוטנציאלי של הקבלנים ממכירת דירות חדשות (כולל במסגרת "מחיר למשתכן) בחודש ספטמבר הסתכם ב-3 מיליארד שקל בלבד, ירידה ריאלית של 16% בהשוואה לספטמבר אשתקד וירידה של 25% בהשוואה לחודש הקודם. קרוב לשליש מסך זה של תזרים מזומנים בספטמבר האחרון נובע ממכירות במסגרת "מחיר למשתכן", זאת לעומת שיעור של 14% בלבד בספטמבר אשתקד. דהיינו, קבלנים שאינם נוטלים חלק במסגרת "מחיר למשתכן" סופגים ירידה חדה יותר בתזרים המזומנים.

בחודש ספטמבר העמיק השפל ברכישות המשקיעים כאשר אלו ירדו לרמתן ההיסטורית הנמוכה ביותר. סך רכישות אלו עמד על 686  דירות בלבד, ירידה חדה של 46% בהשוואה לספטמבר אשתקד, בהמשך לשיעורי ירידה דו-ספרתיים מאז יולי 2015 (לאחר העלאת מס הרכישה).  שיעורי ירידה חדים אף יותר נרשמו בירושלים ונתניה (ירידות של 57% ו-75%, בהתאמה). סך הדירות שנרכשו להשקעה בחודש ספטמבר בשני אזורים אלו גם יחד עמד על כמאה דירות בלבד, חמישית מהממוצע החודשי הרב-שנתי בשני אזורים אלו. כשיעור מסך העסקאות עמד משקל רכישות המשקיעים בחודש ספטמבר על רמה נמוכה של  12.8%, בדומה לרמתו בחודשיים הקודמים ונמוך בשש נקודות אחוז בהשוואה לספטמבר אשתקד.

מכירות המשקיעים בחודש ספטמבר הסתכמו ב-1.1 אלף דירות, ירידה של 27% לעומת ספטמבר אשתקד, בדומה לשיעור הירידה בסך העסקאות בדירות יד שניה.  חרף ירידה זו הוסיף לרדת "מלאי" הדירות בידי משקיעים, זאת על רקע הירידה החדה ברכישות המשקיעים. סך הדירות שנגרעו מ"מלאי" זה בחודש ספטמבר עמד כארבע מאות דירות, כפליים בהשוואה לירידה ב"מלאי" זה בספטמבר אשתקד.  סה"כ, מאז החל לרדת "מלאי" הדירות בידי משקיעים באפריל 2016 נגרעו ממנו עד ספטמבר האחרון 13.6 אלף דירות.

רכישות הזוגות הצעירים הסתכמו בחודש ספטמבר ב-2.9 אלף דירות, ירידה של 5% בהשוואה לספטמבר אשתקד וירידה של 29% בהשוואה לחודש הקודם. בניכוי רכישות במסגרת "מחיר למשתכן", אשר הסתכמו כאמור בכשבע מאות דירות, ירדו רכישות הזוגות הצעירים בשוק החופשי בשיעור של 16% בהשוואה לספטמבר אשתקד, ובשיעור של 35% בהשוואה לחודש הקודם. בפילוח בין דירות יד שניה לדירות חדשות בשוק החופשי,  נמצא כי 30% מהדירות שנרכשו ע"י הזוגות הצעירים בשוק החופשי היו דירות חדשות, כאשר שיעורם בפריפריה הצפונית גבוה יותר (בין 45%-40%). מנגד, באזור ירושלים רק כ-17% מהדירות שרכשו הזוגות הצעירים בשוק החופשי היו דירות חדשות. סביר להניח כי אחד ההסברים לפערים אלו הינו הפער בגובה ההנחה הגלומה ב"מחיר למשתכן" באזורי הביקוש, כמו ירושלים, לעומת הפריפריה (הרחבה בהמשך).

אחד הגורמים שעשויים להביא לכך שזוג צעיר יעדיף לרכוש דירה ב"מחירי שוק" על פני המתנה לזכייה במסגרת  "מחיר למשתכן" הינו חוסר הודאות באשר לסיכויי הזכייה (בפרט לגבי מי שלא נמנים על סדרה א) וזמן ההמתנה עד לקבלת הדירה, כאשר הדעה הרווחת היא כי פרק זמן זה במסגרת "מחיר למשתכן" ארוך משמעותית מאשר בשוק החופשי. על רקע עניין זה ערכו כלכלני האוצר ניתוח, המתבסס על דיווחי הקבלנים לרשות המסים. בהקשר זה נציין כי במסגרת הדיווח מתבקש הקבלן לציין את תאריך המסירה המשוער של הדירה (דהיינו, קבלת טופס 4). אף כי לא בהכרח שתאריך זה משקף בפועל את המציאות, שכן עלולים להיות עיכובים במועד מסירת הדירה, שחלקם כלל לא תלויים בקבלן, עדיין זהו המידע שעומד לנגד עיניו של הרוכש בעת חתימת החוזה.  בניתוח זה, המתרכז ברכישת דירות חדשות ע"י הזוגות הצעירים בחודש ספטמבר, בין אלו שרכשו במסגרת "מחיר למשתכן" ובין מי שרכשו דירה מקבלן בשוק החופשי, נמצא כי אכן משך ההמתנה בין מועד חתימת החוזה לקבלת הדירה גבוה יותר במסגרת "מחיר למשתכן", אבל לא מדובר בפערים קיצוניים. כך למשל, מחצית מהרוכשים במסגרת "מחיר למשתכן" בחודש ספטמבר ימתינו עד 30 חודשים לקבלת הדירה, בעוד שמי שרכשו בשוק החופשי ימתינו עד 20 חודשים.

רכישות משפרי הדיור בחודש ספטמבר הסתכמו ב-1.8 אלף דירות, ירידה חדה של 31% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד וירידה של 38% בהשוואה לחודש אוגוסט. זוהי גם הרמה הנמוכה ביותר של רכישות משפרי הדיור לפחות מאז ינואר 2012.. העובדה לפיה סגמנט זה של השוק, שמחד לא ספג הכבדת מיסוי כפי שספגו המשקיעים, ומאידך, מרבית הגרלות מחיר למשתכן אינן פתוחות בפניו (לפיכך רמת הרכישות שלו אינה מושפעת מהמתנה לתכנית זו) , רושם ירידה חדה ברכישות (גם בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה),יש בה כדי לאותת על הקיפאון העמוק בענף.

במקביל לירידה ברכישות משפרי הדיור נמשכה בחודש ספטמבר מגמת העליה במספר "חודשי המדף" של הדירות הנמכרות ע"י משפרי הדיור שהקדימו לרכוש דירה טרם שמכרו את דירתם הקודמת (להלן: רוכשי  דירה בהמתנה). בהקשר זה נציין כי מאחר ואין בידינו מידע מתי החל משפר הדיור לפרסם את דירתו הישנה למכירה, התמקדנו בניתוח זה ברוכשי "דירה בהמתנה". לרוכשים אלו ניתנת שהות של 18 חודש למכור את דירתם הישנה (או פרק זמן ארוך יותר כאשר מדובר ברכישת דירה חדשה שטרם הושלמה בנייתה), מבלי שיחשבו כמשקיעים מבחינת המיסוי.  כך, מספר החודשים שחלפו בין מועד הרכישה של הדירה החדשה לבין המועד בו נמכרה הדירה "הישנה", מאפשר לאמוד האם פרק הזמן בו ניצבת דירה על המדף מתארך או מתקצר. בניתוח זה נמצא כי בחודש ספטמבר נדרשו למשפרי הדיור 14 חודשים בממוצע כדי למכור את דירתם הישנה, זאת לעומת עשרה חודשים בחודש ינואר (ראה תרשים ש9). בפילוח גיאוגרפי נמצא כי משך ההמתנה הארוך ביותר הינו באזור ב"ש ובאזור חדרה (כ-16 חודשים) ובירושלים משך ההמתנה הנמוך ביותר, אם כי לא בפער משמעותי בהשוואה לממוצע הארצי (13 חודשים).

מדד מחירי הדירות באוגוסט עלה ב-0.3%; יתר מדדי הדיור המשיכו לעלות

מחשבון מסלולי משכנתא

המכירות של שטראוס ירדו ברבעון השלישי בכ-2.4% והסתכמו בכ-2.15 מיליארד שקל. עם זאת, בזכות צמצום בהוצאות, רשמה החברה עלייה ברווחיות הגולמית והתפעולית ובשורה התחתונה סיימה עם רווח נקי בסך של כ-144 מיליון שקל לעומת כ-125 מיליון שקל ברבעון המקביל בכ-2017, עלייה של כ-15%.

את הירידה במכירות מסבירים בשטראוס בהפרשי מט"ח שגרעו כ-108 מיליון שקל מההכנסות (מתוכם 101 מיליון שקל מהירידה החדה בשערו של הריאל הברזילאי  מול השקל) מכירות חברת הקפה ירדו בכ-9.7% ביחס לתקופה המקבילה.

.ה- EBITDA של הקבוצה הסתכמה בכ-294 מיליון שקל ברבעון השלישי של שנת 2018, בהשוואה לכ- 283 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 3.6%.

קבוצת שטראוס הינה החברה השנייה בגודלה בשוק המזון בישראל ונכון לתשעת החודשים הראשונים של שנת 2018 החזיקה בכ-11.9% מסך שוק המזון והמשקאות בשוק הקמעונאי במדינה בהשוואה לכ-11.6% בתקופה המקבילה אשתקד. בשטראוב מציינים כי השוק בישראל הוא שוק הבית של הקבוצה ובו פועלת החברה בתחומים שונים. מכירות החברה במונחים כספיים בתחום שטראוס ישראל, הכוללת את חטיבות בריאות ואיכות חיים ותענוג והנאה, גדלו ב-כ-5%.

בשוק ההישראלי רשמה שטראוס ירידה של 5 מיליון שקל בהכנסות בשל מכירת פעילות מקס ברנר ופעילות הסלסה על ידי סברה. שוק המזון הישראלי סייע לקבוצה שרשמה בפעילות זו צמיחה של 3.6% במכירות לכ-837 מיליון  שקל.

בשטראוס מסבירים כי הצמיחה בשוק המקומי הושגה בעיקר בזכות חטיבת הבריאות, בהובלת  המחלבות שרשמו עלייה של 4.2% במכירות לכ-575 מיליון שקל. הצמיחה הושגה למרות זינוק במחיר החלב הגולמי ומבלי ששטראוס העלתה מחירים (כפי שעשו המתחרות תנובה וטרה).יחד עם זאת, הרווח התפעולי של החטיבה עלה רק בכ-0.5%. מכירות חטיבת הממתקים צמחו בכ-2.4% והרווחיות התפעולית זינקה בכ-4.8% והיוותה 10.3% מהמכירות.

בתחום המים ששטראוס החלה להציג בנפרד מציג ברבעון צמיחה של 9.4% במכירות שהסתכמו בכ-157 מיליון שקל. תחום הממרחים והמטבלים הבינלאומי צמח בכ-5.1% ומכירותיו הסתכמו בכ-196 מיליון שקל.

הירידה במכירות הקבוצה גררה נסיגה של 3.9% ברווח הגולמי שהסתכם בכ-1.346 מיליארד שקל. ירידה של 7.1% בהוצאות ההנהלה סייעה לשטראוס להציג עלייה של 6.1% ברווח התפעולי לכ-235 מיליון שקל. ירידה של 15.6% בהוצאות מיסים תרמה גם היא לשורה התחתונה: קבוצת שטראוס מסכמת את הרבעון על עלייה של 15.1% ברווח הנקי, שעמד על 144 מיליון שקל.

גיורא ברדעה מנכ"ל קבוצת שטראוס מסר עם פרסום הדוח: ״הקבוצה ממשיכה להציג ביצועים חזקים. תוצאות החברה הן במכירות והן ברווחיות ממשיכות להשתפר באופן עקבי בפעילות הישראלית ובפעילות הבינלאומית, זאת למרות השפעה שלילית מהותית של שערי החליפין על התוצאות השקליות, בעיקר בגין הפעילות בברזיל. הקבוצה ממשיכה לשים דגש על צמיחה מבוססת חדשנות לצד המשך השקעה בפרודוקטיביות בכל פעילויות החברה״.

רדהיל ביופארמה, חברת הביו-פרמצבטיקה הישראלית המתמקדת בתרופות מוגנות פטנט לטיפול במחלות הקשורות לדרכי העיכול מדווחת על הכנסות נטו של 2.2 מיליון דולר ורווח גולמי של 1.6 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2018, בהשוואה ל- 1.5 מיליון דולר ו- 0.6 מיליון דולר, בהתאמה, ברבעון השלישי של 2017.

שער המניה של רדהיל עולה במסחר בתל אביב בכ-2.5% לשער של 3.2 שקל למניה המשקף לחברה שווי שוק של כ-820 מיליון שקל.

מרדהיל נמסר כי החברה עומדת בתכניותיה ומצפה לדווח תוצאות ראשוניות מניסוי שלב 3 עם TALICIA לטיפול בזיהום חיידק ה- H. pylori לפני סוף השנה, עם הגשה פוטנציאלית של בקשה לאישור שיווק בארה"ב (NDA) כבר בתחילת 2019.

במהלך הרבעון דיווחה רדהיל גם על תוצאות ראשוניות חיוביות בניסוי שלב 3 עם RHB-104 לטיפול במחלת הקרוהן שעמד בהצלחה ביעדו העיקרי וביעדי משנה עיקריים.

מיכה בן חורין, סמנכ"ל הכספים של רדהיל, אמר: "קצב שריפת המזומנים של החברה המשיך לרדת ברבעון השלישי של 2018. אנו מתקרבים למועד תוצאות הניסוי שלב 3 המאשר עם TALICIA®, הצפויות לפני סוף השנה, עם מאזן נטול חוב של 43 מיליון דולר, המאפשר לנו להוציא אל הפועל את התכניות לשנה הקרובה. בכפוף לתוצאות חיוביות מהניסוי עם TALICIA®, אנו עומדים בלוח הזמנים להגשה פוטנציאלית של בקשה לאישור שיווק בארה"ב בתחילת 2019, עם מעמד של מסלול-מואץ. בנוסף, אנו ממשיכים לחזק את פעילות השיווק שלנו בארה"ב לקראת התחלת השיווק הפוטנציאלי של TALICIA® במחצית השנייה של 2019. בעקבות הודעתנו אודות תוצאות ראשוניות חיוביות בניסוי שלב 3 עם RHB-104 למחלת הקרוהן, אנו ממשיכים לנתח את הנתונים הרבים מהניסוי המוצלח ומתייעצים עם מובילי דעה בתחום לקראת פגישה מתוכננת עם ה- FDA וכתמיכה בשותפויות פוטנציאליות עם חברות פארמה אחרות."

קניתם כרטיס טיסה, קניתם חצי מהדיוטי פרי עשיתם את הבוארדינג ואתם כבר מוכנים לצאת לדרך. המטוס מתחיל את דרכו ואז נעצר ומחכה. ומחכה… ומחכה עוד קצת…

מה קרה? מה גורם לעיכובים מעצבנים כאלה בהמראות של מטוסים?

בכל רגע נתון יש באוויר מעל ל-10 אלף מטוסים ובהם יושבים כ-1.25 מיליון נוסעים. לא ביום. בכל זמן נתון.

מסתבר שפקקים אין רק בכניסה לאיילון או בצ'ק פוסט. בכל רגע נתון נמצאים אלפי מטוסים בשמים והעומס בשדות התעופה רק הולך וגדל. בשדות התעופה המרכזיים בעולם ההמתנה לאישור המראה למטוס שכבר העמיס את הנוסעים והחל בתנועה על הקרקע עלולה להימשך גם שעה. במדינות קרות מאד יכול להיווצר גם מצב של הצטברות קרח על המסלול ואז יש צורך בפינוי שלו.

דרך אגב, העיכוב הוא לא רק על הקרקע. הטיסות בשנת 2018 נמשכות יותר זמן מהטיסות בשנות ה-70. טיסה מניו-יורק ללוס אנג'לס שארכה בשנות השבעים כחמש וחצי שעות אורכת היום שש וחצי שעות. אבל זה לא בגלל הצפיפות אלא בגלל שחברות התעופה מצאו שכמו במכוניות, נסיעה על טורים גבוהים מבזבזת הרבה דלק. ודלק סילוני זה עניין יקר מאד.

למטוסים שעזבו את שער העלאת הנוסעים ישנו חלון זמן קצוב בו הוא יכול לקבל אישור המראה. אם חלון הזמן הזה נסגר על המטוס לחזור ולתדלק שוב. העומס האדיר של המטוסים בשדות התעופה מאלץ את האחראים על סידור ההמראות לדחוס כמה שיותר טיסות בזמן נתון וכך כל דבר קטן גורם לעיכוב גדול.

גם נוסעים הנמצאים במטוס שנחת כבר, יכולים למצוא את עצמם ישובים במקומותיהם זמן רב ופחות או יותר מאותן סיבות. אם כל השרוולים והשערים תפוסים על ידי מטוסים שהמראתם מתעכבת, הם לא יכולים להתחבר אל השרוולים והבלאגן חוגג.

בארה"ב שינו את החוק בשנת 2010 לאחר שבשנה זו מעל ל-500 טיסות התעכבו על המסלול לזמן ממושך משלש שעות. על פי ההוראות החדשות לא ניתן לתקוע נוסעים בתוך המטוס למשך זמן ארוך משלש שעות בטיסות פנימיות ומעל לארבע שעות בטיסות בינלאומיות. באירופה ניתן לעכב מטוסים חמש שעות על המסלול. סיוט.

חברה שלא מקיימת את ההוראות נקנסת בארה"ב בכ-28 אלף דולר לכל נוסע (!). הקנס הזה מרתיע את חברות התעופה ואכן מאז 2010 נרשמה ירידה חדה במספר העיקובים של מטוסים על המסלול.

טיסה לניו יורק ב-500 דולר – שווה?

הזמנת כרטיס טיסה באינטרנט – ככה תבדקו שלא עובדים עליכם

מג'יק המספקת ומפתחת פלטפורמת פיתוח אפליקציות ופתרונות אינטגרציה עסקיים מבוססי Cloud ו-On-Premise מדווחת על ההכנסות ברבעון השלישי של 2018 שעלו בכ-10% לכ-72.1 מיליון דולר, לעומת 65.7 מיליון דולר ברבעון המקביל של 2017. הכנסות אלו נמוכות מתחזיות האנליסטים אשר עמדו על מכירות של 73.2 מיליון דולר ברבעון.

המניה של מג'יק יורדת עתה במסחר בבורסה בכ-1.7% לשער של 31.23 שקל ללמניה המשקף לה שווי שוק של כ-1.4 מיליארד שקל.

ביולי הנפיקה מג'יק מניות בהקצאה פרטית בתמורה לכ-35 מיליון דולר

הרווח התפעולי ברבעון השלישי של 2018 עלה בכ-9% והסתכם ב-7.7 מיליון דולר, לעומת 7.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי (Non-GAAP) ברבעון השלישי של 2018 עלה בכ-10% לסכום שיא של 10 מיליון דולר, לעומת 9.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של מג'יק ברבעון השלישי של 2018 עלה בכ-33% והסתכם ב-5.0 מיליון דולר, או 10 סנט למניה בדילול מלא, לעומת 3.8 מיליון דולר, או 9 סנט למניה בדילול מלא, ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות מג'יק (Non-GAAP) ברבעון השלישי של 2018 עלה בכ-30% והסתכם ב-6.8 מיליון דולר, או 14 סנט למניה בדילול מלא, לעומת 5.2 מיליון דולר, או 12 סנט למניה בדילול מלא, ברבעון המקביל אשתקד.

ב-12 ביולי, 2018 הנפיקה מג'יק 4,268,293 מניות רגילות במחיר של 8.2 דולר למניה במסגרת הנפקה פרטית למשקיעים מוסדיים ישראלים ולבעלת השליטה, פורמולה מערכות (1985) בע"מ. תמורת ההנפקה נטו מעלויות הנפקה הסתכמה בכ-34.5 מיליון דולר.

גיא ברנשטיין, מנכ"ל מג'יק תעשיות תוכנה: "אנו שמחים לדווח פעם נוספת על תוצאות שיא, עם הכנסות של 72.1 מיליון דולר ברבעון ורווח תפעולי (Non-GAAP) של 10.0 מיליון דולר המשקפים צמיחה של 10% בשני המדדים. ביצועיה החזקים של מג'יק המתבססים על צמיחה אורגנית, מעידים על ביקוש חזק לפתרונות התוכנה ולשירותים המקצועיים אשר מסייעים ללקוחותינו לצלוח את תהליכי הטרנסופרמציה הדיגיטלית. אנו ממשיכים להשקיע ביצירת יחסים קרובים יותר עם לקוחותינו החדשים והקיימים ובבניית בסיס איתן לצמיחה, ואנו מצפים כי לקראת סוף השנה אף נוכל לדווח על תוצאות טובות יותר".

"במהלך הרבעון השלישי השלמנו הנפקה פרטית בהיקף של כ-35 מיליון דולר למשקיעים מוסדיים ישראלים ולבעלת השליטה פורמולה. ההנפקה מהווה עדות לאמון המשקיעים במג'יק ולמיצובה המצויין של החברה למיקסום הערך לבעלי מניותיה וללקוחותיה הן באמצעות צמיחה אורגנית והן באמצעות מיזוגים ורכישות".

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס מתייחס בסקירה השבועית שלו למדד תשומות הבנייה. כהנוביץ' מציין כי מדד תשומות הבניה עלה מתחילת השנה בקצב המהיר ביותר לתקופה מאז 2012 אך אך הוא מעריך כי המדד יחזור להתקרר בחודשים הקרובים  – מדד תשומות הבניה עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-2.4% ומתחילת השנה (עד ספט') ב-1.8%, העלייה החדה מאז 2012.

מחשבון מדד תשומות הבניה ניתן למצוא – כאן

כהנוביץ' מסביר כי ניתוח סעיפי המדד מלמדת שלמרות הידוק שוק העבודה קצב עליית שכר העבודה בענף, המהווה 43% ממנו, נותר יציב יחסית בקצב שנתי של כ-3%,  (מתחילת השנה עלה ב-2.5%). עיקר האצה במדד נבעה מסעיף "חומרים ומוצרים" (44% ממנו), לאחר שזה עבר לטריטוריה חיובית של 2.1% בחישוב שנתי ואף ביקר ב-3.0% במדד יולי לאחר מספר שנים של אי שינוי ואף ירידה.

כהנוביץמניח שקצב העלייה של סעיף שכר העבודה יישאר יציב, סביב 3%, כשמצד אחד תומך בו הידוק שוק העבודה בישראל אך מצד שני ירידה בהתחלות הבניה והתמתנות הביקוש בענף. ל

גבי סעיף "חומרים ומוצרים", אומר כהנוביץ כי הוא תנודתי הרבה יותר וקשה לחיזוי. כמו כן, מצא כהנוביץ מתאם גבוה יחסית מול מחיר הנפט (במונחים שקלים) ומול מדד המחירים לצרכן (גם בשל שונות משותפת). בהנחה שמחיר הנפט יתייצב ברמות סביב 70 דולר לחבית (אף שהחוזים העתידים עליו מגלמים ירידה רב שנתית), שקל יציב ומדד מחירים לצרכן סביב 1.0% (כפי שמגולם בשוק האג"ח) צופים באקסלנס שקצב העלייה בסעיף "חומרים ומוצרים" יתמתן בשנה הקרובה לכיוון 1.0% ובסה"כ שמדד תשומות הבניה למגורים יתמתן שנה הקרובה לעליה שנתית של 1.9% (עליה חודשית ממוצעת של 0.1%-0.2% – אין עונתיות מובהקת).

האם מדד תשומות הבנייה לא רלבנטי?

מדד תשומות הבנייה בספטמבר – ללא שינוי

הלמן אלדובי זכתה במכרז של חברת נמלי ישראל להקמה וניהול של קופת גמל מרכזית לקצבה, עבור עובדיה וגמלאיה של חברת נמלי ישראל.

מהלמן אלדובי נמסר כי לקופת הגמל המרכזית לקצבה שתוקם על ידי חברת הבת יועברו נכסים בהיקף של כ-4 מיליארד שקל בעבור כ-2,300 עובדי הנמלים והגמלאים.

תקופת ניהול קופת הגמל המרכזית לקצבה הנה ל-5 שנים והיא כוללת אופציה להארכה לתקופה של עד 3 שנים נוספות.

השלמת ההליך צפויה בתחילת הרבעון הראשון של שנת 201 , וזאת בכפוף להשלמתם של כל התנאים הקבועים בתנאי ההליך, ובכלל זה חתימה על הסכם התקשרות עם חברת נמלי ישראל,  קבלת אישורים רגולטוריים ככל ויידרשו וכן העמדת ערבות בהתאם לדרישות ההליך.

אי קבלת האישורים תוך 60 יום, מקנה לחנ"י את הזכות להודיע לחברת הבת על סיום ההתקשרות עמה בכפוף לאפשרות הארכה על ידי חנ"י.

על פי תנאי ההליך, כל אחת מחברות הנמל (אשדוד, חיפה, אילת), רשאיות להצטרף להליך זה, בכל עת במהלך כל תקופת ההתקשרות.

הלמן אלדובי מנהלת כ-47.7  מיליארד שקל במצטבר מתוכם סך של כ- 12.7 מיליארד דולר מנוהלים בהלמן-אלדובי גמל, סך של כ – 33 מיליארד שקל מנוהלים באמצעות הלמן-אלדובי חח"י גמל בע"מ חברה ייעודית שהוקמה במסגרת זכייתו של בית ההשקעות במכרז לניהול קופת הגמל לקצבה של עובדי חברת חשמל.

אורי אלדובי, יו"ר בית ההשקעות הלמן-אלדובי אמר לאחר היוודע תוצאות המכרז כי: "כבית השקעות המתמחה בתחום הפנסיוני, לבית ההשקעות נסיון רב בקליטה וניהול של קופות גמל לסוגיהן. הזכייה במכרז קופת הגמל המרכזית לקיצבה של חברת נמלי ישראל מצטרפת לזכיה קודמת של בית ההשקעות במכרז הפנסיוני של חברת החשמל. הנסיון הרב של בית ההשקעות יאפשר לנו להעניק לעובדי חברת נמלי ישראל, וגימלאיה,  את השירות הטוב ביותר. מבחינת בית ההשקעות, מדובר מהלך נוסף המצטרף לשורה של מהלכים אסטרטגיים אותם מוביל בית ההשקעות בשנה האחרונה ובכללם הקמת קרן השקעות בתחום ה-P2P, מיזוג פעילות הגמל עם זו של IBI והובלת מכרז הפנסיה של משרד האוצר, כל זאת תוך שמירה על רמת שירות גבוהה והובלת התשואות במוצרים השונים.  מהלכים אלו  מבססים את הלמן-אלדובי כשחקן מרכזי בתחום החיסכון ארוך הטווח בישראל."

קורנית סיימה את הרבעון האחרון עם צמיחה של כ-32% בהכנסות לכ-37.6 מיליון דולר. הרווח התפעולי (Non-GAAP) טיפס בכ-210% לכ-4.9 מיליון דולר והרווח הנקי (Non-GAAP) ברבעון עלה לכ-4.8 מיליון דולר.

קורנית סיפקה תחזית לרבעון הרביעי של 2018 במסגרת שיחת הוועידה שהתקיימה אמש, על פיה סך ההכנסות ברבעון ינוע בטווח של 37-39 מיליון דולר, ושיעור הרווח התפעולי ינוע בטווח של 10%-14%.

קורנית דיגיטל מפתחת, מייצרת ומשווקת פתרונות חדשניים לתעשיית הטקסטיל. קורנית דיגיטל הוקמה בשנת 2003, מונה כ-430 עובדים והינה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסת הנאסד״ק בארה״ב תחת הסימבול KRNT בניהולו של רונן סמואל המכהן כמנכ״ל החברה. קורנית דיו לבן לדפוס הדיגיטאלי על טקסטיל המאפשר הדפסה דיגיטאלית גם על בגדים כהים.

לפני מספר ימים פרסם בית ההשקעות נידהאם כי הם צופיםפ לקורנית צמיחה של 25% בשנים הקרובות. בנק ההשקעות וויליאם בלייר פירסם סקירה ובה העריך כי בתוך חמש שנים קורנית עשויה לרשום רווח נקי של 2-2.5 דולר למניה.

ההכנסות ברבעון השלישי לשנת 2018 עלו בכ-32.1% לכ-37.6 מיליון דולרלעומת כ-28.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי (Non-GAAP) של קורנית ברבעון השלישי של השנה עלה בכ-29.8% לכ-19.2 מיליון דולר (51.1% מהמכירות), בהשוואה לכ-14.8 מיליון דולר (52% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. הירידה  הקלה בשיעור הרווח הגולמי נבעה בעיקר מהשפעת כתבי האופציות בגין עסקת אמזון. הרווח הגולמי (GAAP) ברבעון השלישי עלה בכ-29.7% לכ-18.9 מיליון דולר, בהשוואה לכ-14.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי (Non-GAAP) ברבעון השלישי טיפס בכ-208.4% לכ-4.9 מיליון דולר (13% מההכנסות), בהשוואה לכ-1.6 מיליון דולר (5.6% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. החברה רשמה ברבעון עליה ברווח התפעולי (GAAP) לכ-3.1 מיליון דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של כ-0.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח התפעולי נובע מגידול במכירות ומינוף תפעולי גבוה יותר כתוצאה מקצב מכירות גבוה.

הרווח הנקי (Non-GAAP) ברבעון השלישי 2018 עלה לכ-4.8 מיליון דולר (0.13 דולר למניה בדילול מלא), בהשוואה לרווח נקי של כ-1.5 מיליון דולר (0.04 דולר למניה בדילול מלא) ברבעון המקביל אשתקד. החברה סיימה את הרבעון השלישי לשנת 2018 עם רווח נקי (GAAP) של כ-3.1 מיליון דולר (0.09 דולר למניה בדילול מלא), בהשוואה להפסד נקי של כ-0.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

קורנית סיימה את הרבעון השלישי לשנת 2018 עם מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות לזמן קצר וניירות ערך סחירים בסכום כולל של כ-110.9 מיליון דולר. החברה הציגה תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת בסך 11 מיליון דולר. יצוין כי לחברה אין חוב פיננסי.

רונן סמואל, מנכ"ל קורנית דיגיטל: "אנו שמחים לדווח על ביצועים חזקים לרבעון השלישי 2018, עם גידול של למעלה מ-30% במכירות ביחס לרבעון המקביל ב-2017, זאת כתוצאה מהצלחתן של המערכות המובילות שלנו בשוק, המסייעות לתהליך המודרניזציה של שרשרת האספקה הקמעונאית. ההאצה במכירות שלנו הינה פועל יוצא של תגובת לקוחותינו לאתגרים הדינמיים הקיימים, במטרה לצמצם את אורך ריצת הייצור ואת זמני ההובלה תוך צמצום סיכוני המלאי. אנו מאמינים כי קורנית ממוקמת באופן ייחודי המאפשר לה להתמודד עם האתגרים שלעיל בעזרת הטכנולוגיה הנכונה המספקת איכות הדפסה מעולה. הדור האחרון של מוצרינו – HD – זוכה להצלחה חסרת תקדים בשוק, עם למעלה מ-200 הזמנות של מערכות ושדרוגים עד כה. ההצלחה של HD מובילה לגל נוסף של חדשנות, עם התקדמות בבדיקות ביתא של מערכת חדשה לייצור המוני, המתוכננת לצאת לשוק במהלך 2019. כמו-כן, אנו מתקרבים להשקת פתרון הדפסה על פוליאסטר כהה עליו הכרזנו במהלך כנס המשקיעים האחרון. שיפורים טכנולוגיים אלה מוסיפים לתנופה האחרונה שלנו ומתווים דרך ברורה להשגת מטרותינו לטווח הארוך".

לאומי קארד – לקראת ההפרדות מלאומי עולה הרווח הנקי ב-10% ל-54 מיליון שקל; הריבית ללווים – 7%

וידאה – חברת ניהול התיקים הדיגיטאלית של לאומי מציעה לכולם להשקיע אצלה את הכסף; האמת שזה מעניין!

בריינסווי מדווחת על גידול בהכנסות לרבעון השלישי לכ-4.3 מיליון דולר המשקף גידול של 42% בהשוואה לרבעון השלישי של 2017  וגידול של 15% בהשוואה לרבעון השני של 2018. זהו הרבעון השישי ברציפות בו מדווחת בריינסווי על גידול בהכנסות.

המנייה של בריינסווי נסחרת במחיר של 25 שקל למניה המשקף לה שווי שוק של כ-416 מיליון שקל.

לפני מספר חודשים הנפיקה מתחרתה הגדולה של בריינסווי, נורונטיקס, את מניותיה בנאסד"ק על פי שווי של 320 מיליון דולר, פי שלש משוויה של בריינסווי.

בהכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2018 נרשם זינוק של 54% והן הסתכמו בכ-11.62 מיליון דולר בהשוואה להכנסות של 7.5 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2017.

בריינסוויי עוסקת במחקר, פיתוח ושיווק של מערכת רפואית לטיפול לא פולשני בהפרעות נפוצות בתפקודי המוח. המערכת הרפואית אותה מפתחת ומייצרת החברה מבוססת על טכנולוגיה ייחודית ופורצת דרך הנקראת Deep TMS, באמצעותה ניתן להגיע ישירות לאזור נרחב בעומק המוח ולייצר גירוי או דיכוי עצבי. מערכות החברה נמכרות ברחבי העולם ולהן אישור FDA לטיפול בדכאון ו-OCD וכן אישור CE למגוון אינדיקציות.

בנוסף לגידול בהכנסות, ברבעון השלישי רשמה החברה רבעון שיא גם בהיקף דמי ההשכרה המינימאליים שצפויים להתקבל מכוח חוזים שנחתמו ברבעון השלישי שהסתכמו בכ- 4.3 מליון דולר.   בסך הכל צבר ההכנסות הצפוי מחוזי השכרה מחייבים מגיע לכ-34 מיליון דולר, לפני תוספת דמי שימוש משתנים.

הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם ב -3.37 מיליון דולר, זינוק של 44% בהשוואה לרווח גולמי של 2.33 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2017. שיעור הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2018 עמד על 78% מסך ההכנסות . הרווח הגולמי בתשעת החודשים מתחילת השנה רשם זינוק של 56% והסתכם ב -9.14 מיליון דולר בהשוואה לרווח גולמי של 5.85 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

ההפסד התפעולי ברבעון השלישי של השנה הוסיף להצטמצם עם ירידה של 26% לכ-941 אלף דולר בהשוואה להפסד תפעולי של כ-1.26 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.  ההפסד התפעולי מתחילת השנה הצטמצם בכ-26% והסתכם בכ-3.36 מיליון דולר בהשוואה להפסד תפעולי של כ-4.53 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

יעקב מיכלין, מנכ"ל בריינסוויי, מסר: "יישום תוכנית הצמיחה בחברה במודל המתמקד בהשכרה הוביל לגידול עקבי בהכנסותינו  מזה 6 רבעונים והביא לשיא נוסף בצבר ההכנסות אשר מייצר לחברה אופק עסקי ארוך טווח. ברבעון השלישי קיבלה בריינסוויי את אישור ה-FDA לשיווק ומכירה בארה"ב של מערכת ה- DEEP TMS גם לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD), עדות נוספת לאפקטיביות הטיפול שאנו מציעים ויכולתה של הפלטפורמה הטכנולוגית שלנו לאפשר את כניסת החברה להתוויות ושווקים פוטנציאליים משמעותיים בעתיד. לצד ההצלחה של מערכת ה-DEEP TMS בתחום הטיפול בדיכאון מז'ורי, החברה החלה בהתקנת המערכות גם עבור מטופלי OCD ופועלת למנף את הסינרגיות שבין שני התחומים לטובת הרחבת בסיס הלקוחות בארה"ב. במקביל, אנו מקדמים את כל התוכניות הקליניות שלנו במספר התוויות רפואיות נוספות, ומצפים להשלים כבר בקרוב את גיוס החולה האחרון בניסוי לגמילה מעישון. בריינסוויי היא היום חברה עם איתנות עסקית ופיננסית, טכנולוגיה מובילה ושוקי יעד המגלים עניין גובר במוצרי החברה וכל אלה צפויים לתרום להמשך צמיחה בהכנסות החברה".

לקראת ההיפרדות מבנק לאומי מציגים בלאומי קארד תוצאות טובות לרבעון השלישי.

לאומי קארד סיימה את הרבעון השלישי של 2018 עם רווח נקי של כ-54 מיליון שקל, עלייה של 10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

ההכנסות של לאומי קארד עלו בכ-13% לכ-355 מיליון שקל.

יתרת תיק האשראי הצרכני ללקוחות פרטיים עמדה נכון לסוף הרבעון על כ-5.4 מיליארד שקל. בנטרול השפעת סיום הסכם מועדון שופרסל, גדלה יתרת תיק האשראי הצרכני בכ-17%.

מהדו"ח של לאומי קארד עולה כי הריבית הממוצעת של הלוואות שנתנה לאומי קארד עלתה ל-7% לעומת 6.9% ברבעון הקודם. ממוצע הריבית, אשר לא כולל ההלוואות לרכבים, עמדה נכון לסוף הרבעון על 8.7%. (להרחבה – הלוואות מחברות כרטיסי אשאי – האם כדאי?)

בלאומי קארד מסבירים שהעלייה העקבית בריבית ברבעונים האחרונים נובעת משינוי יזום בתמהיל התיק, המתבטא בעלייה באשראי הצרכני לצד צמצום תיק ההלוואות לרכישת רכבים יד ראשונה.

במקביל לשינוי בתמהיל ניתן לראות גם זינוק של מיליון שקל, עלייה של כ-44% בהפרשה לחובות מסופקים על אשראי. 

מנכ״ל לאומי קארד, רון פאינרו, אמר לאחר פירסום הדו"חות כי: "תוצאות הרבעון השלישי של השנה מעידות על המשך הצמיחה של החברה בהתאם לאסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו. בחודש האחרון הובלנו בהצלחה הנפקת אג"ח ראשונה בשוק הישראלי וזהו צעד חשוב לקראת עצמאות מימונית במסגרת רפורמת שטרום. בנוסף, המשכנו להרחיב את פעילות מועדון קבוצת פוקס ואת מועדון קרנות השוטרים שמאגד עשרות אלפי אנשי ביטחון באופן שיאפשר לנו להגדיל את בסיס הלקוחות שלנו בצורה משמעותית".

לפני מספר ימים מסר בנק לאומי כי דחה את מועד הסגירה של מכירת לאומי קארד לקרן ההשקעות ורבורג פינקוס שחתמה בסוף יולי על הסכם לרכישת חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד מהבנק בתמורה ל-2.5 מיליארד שקל. במסגרת ההסכם המקורי שנחתם ב-28 ביולי מועד הקלוזינג נקבע על שלושה חודשים מיום החתימה עם אפשרות להארכה בשלושה חודשים נוספים.

לאומי קארד גייסה 1.1 מיליון שקל בהנפקה פרטית; 500 מיליון יועברו לבנק לאומי כדיבידנד

עסקה חלומית לורבורג פינקוס; עסקה גרועה לציבור – לאומי קארד תייצר תשואה של עשרות אחוזים בשנה; אבל תחסל את האפשרות לתחרות