הבורסה בת"א סיימה שבוע של עליות שערים, וזה זמן טוב לתעשיית תעודות הסל.  במהלך השבוע הונפקה תעודות סל חדשה על מדד מניות בארה"ב, המצטרפת ל-70 תעודות סל חדשות שהונפקו מתחילת השנה. כיום נסחרות בבורסה 591 סדרות של תעודות

מדד ת"א-25 עלה השבוע ב-0.9% ומתחילת השנה עלה המדד בכ-8.8%. מדד ת"א-100 עלה השבוע ב-1.2% ומתחילת השנה עלה המדד בכ-7.1%. מדד ת"א-טכנולוגיה עלה השבוע ב-3.0% ומתחילת השנה ירד המדד בכ-3.2%. מדד ת"א-בנקים ירד השבוע ב-2.0% ומתחילת השנה ירד  המדד .בכ-0.3%.

הנפקת מניות: השבוע בוצעה בשוק המניות הנפקה אחת לציבור בסך כ-12 מיליון שקל. בסיכום מתחילת 2014 גייס הסקטור העסקי בת"א כ-6.5 מיליארד שקל באמצעות מניות, סכום הגבוה בכ-7% מהסכום שגויס בכל שנת 2013. יצוין כי חברות הנדל"ן בולטות זו השנה השנייה ברציפות בהנפקות של מניות בסך כ-1.8 מיליארד שקל – סכום המהווה כ-70% מהסכום שגויס השנה בהנפקת מניות לציבור לעומת כ-50% ב-2013.

הנפקת אג"ח מדינה: משרד האוצר ביצע הנפקת אג"ח, בבורסה בתל-אביב, בשווי של 1 מיליארד שקל. בסיכום מתחילת השנה גייס האוצר כ-43.8 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח בתל-אביב, לאחר גיוס של כ-65.8 מיליארד שקל בכל שנת 2013.

שוק המט"ח הוא שוק ענק, שהמסחר בו עולה פי כמה וכמה על המסחר במניות ובאיגרות חוב. המסחר במט"ח הוא שם כולל למסחר במטבעות חוץ מכל הסוגים – דולר, אירו, ליש"ט, רובל רוסי, ין יפני – הכל. השם העולמי הגנרי למט"ח הוא פורקס , קיצור של Foreign Exchange. כל המושגים האלו הם אותו הדבר, כך שכשמדברים אתכם על מסחר בפורקס הכוונה היא למסחר במט"ח.

מה זה פורקס?

מסחר בפורקס/מסחר במט"ח עלול להישמע תחום מסוכן ומפחיד, וזה נכון חלקית – הוא מסוכן למי שנכנס בלי להכיר ובלי ללמוד. רבים נמצאים "ליד" ולא באמת מבינים ויודעים מה המשמעות של מסחר בפורקס. ובכלל – כמה פעמים שמעתם את הביטוי פורקס? כמה פעמים חשבתם להבין מה זה בעצם פורקס ואיך סוחרים בפורקס? כמה פעמים חששתם להיכנס לתחום הזה כי שמעתם שהוא מסוכן,  למרות שגם שמעתם על רווחים גדולים בתחום הזה?  אפשר להניח שהתשובה לכל השאלות תהיה זהה, או לפחות קרובה – שמעתם על התחום, על הפוטנציאל ועל הסיכונים, ואתם לא ממש מכירים ויודעים אותו לעומק. אם אכן זו התשובה שלכם, אתם בחברה טובה, רוב הציבור מגיב ככה לפורקס, אבל האמת היא שונה. במדריך הזה ננסה לפוגג את הערפל מהמילים המפחידות – מסחר בפורקס, ונסביר מה זה בעצם פורקס, איך סוחרים בפורקס, איפה סוחרים, ומה היתרונות במסחר בפורקס לעומת מסחר בשווקים אחרים.

פורקס (Foreign Exchange) הוא מסחר במטבעות ברמה העולמית. המשמעות היא שניתן לסחור בכל מטבע מול כל מטבע אחר ברחבי העולם באמצעות זירות שמאפשרות מסחר בפורקס. למשל, נניח שאתם חושבים שהכלכלה הברזילאית תתאושש בעקבות האולימפיאדה, ואתם רוצים להשקיע במטבע הברזילאי? אפשר ברגע. לעומת זאת, אם אתם חושבים שגילויי השחיתות בממשלה הברזילאית יגרמו לקריסת הכלכלה המקומית, אתם יכולים להשקיע "הפוך", כלומר למכור מול הדולר את המטבע הברזילאי.

אתם סבורים שהדולר יתחזק במקביל להתחזקות הכלכלה האמריקאית והחולשה של אירופה? תוכלו להמר על צמד המטבעות דולר/אירו. כמעט כל חשיפה גלובלית שאתם יכולים לחשוב עליה ניתנת לתרגום למסחר בפורקס.

שוק הפורקס הוא השוק הגדול ביותר בעולם, הרבה יותר גדול משוקי המניות, האג"ח והאופציות. זהו שוק של 24/7 – 24 שעות במשך 7 ימים בשבוע. תמיד יש מסחר במטבעות – על הדולר לעומת האירו, על הדולר לעומת הליש"ט, ויש כמובן עשרות רבות של אפשרויות מסחר. השוק הזה, שמרכז ביום מעל 3 טריליון דולר (מעל 3,000 מיליארד דולר) , תנודתי מאוד, תזזיתי מאוד ומושפע מכל פיפס ורחש ברחבי העולם. מספיק שיש שוני בסקרי הבחירות בברזיל כדי שתהיה השלכה, ואפילו משמעותית על שוק זה; אירוע טרור מיד משליך על השווקים; שינוי בריבית בגוש האירו מיד משליך על המסחר במטבעות; אמירה של נשיא או ראש ממשלה שעשויה לבטא שינויים ביחסי הכוחות הפוליטיים והכלכליים באזור מיד מתורגמת לשערי החליפין; שינוי במחירי הסחורות, במחיר המניות, בנתוני מאקרו מתורגמים מיד לשערי החליפין.

השוק הזה מושפע מהכל  – פוליטיקה, מצב ביטחוני ומדיני, מצב כלכלי, נתוני מאקרו ובראשם הריבית השוררת בכל מקום בעולם. אלפים רבים של פרמטרים, אפילו יותר, משפיעים על המסחר הזה שהולך וכובש גם משקיעים וסוחרים.

פוטנציאל הרווחים בשוק זה יכול להיות עצום,  אבל צריך לזכור שגם הסיכוי להפסיד גדול. את הרווח/הפסד עושים או מעלייה או מירידה של מטבעות, בהתאם לפוזיציה שלוקחים. משמע בפורקס ניתן להרוויח גם בשוק יורד וגם בשוק עולה. מעבר לכך – בפורקס נהוג לקחת פוזיציה שהיא מעבר להשקעה הראשונית דרך מינוף, ואז המשמעות היא שכל פיפס של שינוי בשערי החליפין משפיע פי כמה וכמה (תלוי במינוף הפוזיציה) על ההשקעה שלכם – רכשתם פוזיציה על הדולר מול האירו בתקווה שהדולר יעלה, ומינפתם אותה פי 30? המשמעות היא שעלייה של 1% בדולר מול האירו מתבטאת ברווח של 30% בפוזיציה שלכם. נשמע מפתה, אבל המינוף הוא חרב פיפיות. מול הפוטנציאל לרווח, יש פוטנציאל להפסד – אם הדולר נחלש ב-1% מול האירו, אתם כבר בהפסד של 30%, והבעיה הגדולה היא שאנשים פשוט לא מבינים את הסיכונים האלו, וממנפים את עצמם בצורה מאוד משמעותית. ולא מדובר רק במתחילים. יש גם מקצוענים שמתפתים ומגדילים פוזיציה עד למספרים מטורפים, הגדול שבהם בישראל הוא איש העסקים הוא אליעזר פישמן. ב-2006 פישמן הימר על הלירה הטורקית ונכשל, ובכך נגרם לו הפסד של מעל 2 מיליארד דולר ביום אחד – משם ועד להתמוטטות הדרך הייתה קצרה (אם כי הוא הצליח למשוך אותה כ-8 שנים).

מהי עסקת פורקס?

עסקת פורקס היא עסקה שבה קונים מטבע כלשהו ביחס למטבע אחר. למשל דולר מול אירו, ליש"ט מול אירו, שקל מול דולר, ין יפני מול לירה טורקית וכדומה. עסקת פורקס יכולה להתבצע או בשורט (מכירה בחסר) או בלונג – רכישת מטבע, מול מטבע אחר עם צפי של ירידה או עלייה, בהתאמה, של המטבע המיועד. למשל, אם אתם צופים שהדולר יתחזק מול האירו, סביר להניח שתקנו דולר מול אירו. אם הדולר אכן יתחזק, הפער שבין מחיר הקנייה למחיר השוק הוא הרווח על העסקה. אם המצב הפוך והדולר נחלש, אז הפער מבטא כמובן את ההפסד שלכם מהעסקה.

לפי אותו עיקרון ניתן לבצע שורט (מכירה של הפוזיציה) מתוך תוך חשיבה שהדולר ייחלש, רק שבשורט נעשית מכירת בחסר על המטבע, ואם המטבע יורד נהנים מתשואת הירידה.

כאמור, העסקאות בפורקס נעשות בצמדי מטבעות: ין – דולר, דולר – אירו, שקל – אירו, שקל – דולר, ליש"ט – ין וכדומה. הרווח הוא השינוי בשער אשר בדרך כלל נמדד בפיפסים. מהו פיפס? שערי המטבעות מורכבים ממחיר BID שהוא המחיר בו מוכרים את מטבע הבסיס וממחיר ASK שבו קונים אותו, ממש כמו במניות. השער ברוב המטבעות מורכב ממספר בן 4 ספרות לאחר הנקודה העשרונית – למשל: 1.1111, כאשר היחידה הקטנה ביותר בפורקס היא הספרה הרביעית אחרי הנקודה. יחידה זו נקראת "פיפס". נהוג למדוד שינויים בשערי המטבעות לפי כמות הפיפסים שהמטבע עלה או ירד בהן.

לדוגמה, אם סוחר צופה שערכו של האירו יתחזק מול הדולר, עליו לבצע עסקת קנייה כך שבצד ה-ASK (הביקוש) יהיה אירו וממול יש עסקת מכירה BID (היצע) של דולר. בפשטות הוא יכול למכור פוזיציית דולר/אירו, שזה מקביל לקניית פוזיציית אירו/דולר. אם האירו יתחזק, המשקיע ירוויח, והוא יוכל לסגור את הפוזיציה – לתת לימיט (הגבלה) לסגירת הפוזיציה/סגירת העסקה.

מינוף בפורקס – סיכוי וסיכון גבוהים

אצל רוב הסוחרים והמשקיעים העניין המרכזי בפורקס נובע מהמינוף. נכון, אפשר בלי מינוף, ולא בטוח שזה פחות נכון או פחות טוב, אבל פרקטית, הסוחרים בזירות הפורקס מתלהבים מהיכולת למנף את הפוזיציה. במילים פשוטות פירוש הדבר הוא להשקיע סכום קטן יחסית ולהרוויח או להפסיד כאילו השקעתם סכום גדול. הבעיה היא שזה ממכר, אתם יכולים אולי להרוויח, אבל מי שפועל כמהמר, יש לו סיכוי טוב לסיים את משחקי הפורקס בהפסדים גדולים – ראו הוזהרתם.

אבל מה זה בעצם המינוף, הלכה למעשה? המינוף הוא בעצם הכפלת הסיכוי והסיכון בהתאם לערבויות/ביטחונות שלכם. המינוף לא נולד בזירות המסחר. הבנקים נותנים מאז ומתמיד מינוף בצורת אשראי לפעילות, לרבות אשראי לפעילות מט"ח, אבל בזירות הפורקס, במיוחד בגלל הקלות שבמסחר והעמלות הנמוכות יחסית, זה הפך למאוד פופולרי. הסוחרים והמשקיעים עשויים לקבל מחברות הפורקס למיניהן וכאמור גם מבנקים מינוף גבוה על פעילות המט"ח. המינוף נותן לסוחרים אפשרות לפעול בשוק הפורקס בסכומים גבוהים מאשר יש להם בפועל כמשקיעים. מאחר שמדובר בפיפסים בודדים של רווח בכל עסקת פורקס יש לכך משקל ומשמעות –  כך למשל במינוף של 1:100, על כל 1000 דולר שתפקידו ותסכנו, תוכלו לקבל מהזירה סכום למסחר של 100,000 דולר. הסיכון שתיקחו הוא על הכסף שתפקידו, אתם לא יכולים להפסיד יותר. יחד עם זאת, תוכלו להרוויח את סכום המינוף, אם אכן ההימור שלכם יצליח. המינוף שתקבלו על כל עסקה הוא בהתאם לכסף שתהיו מוכנים לסכן.

בפועל, אם הזירה רואה (בצורה אוטומטית כמובן) שהפוזיציה קרובה להפסד, יש לה אפשרות לסגור את הפוזיציה. כלומר, הזירה עצמה לא תפסיד כסף, הסיכון הוא עליכם. בהמשך לדוגמה שלעיל, אם מינפתם את ה-1000 דולר ל-100 אלף דולר, והפוזיציה ירדה ב-1%, משמע הפסדתם את כל הכסף, והזירה תסגור את הפוזיציה כדי למנוע הפסד גדול יותר שהיא לא מבוטחת עליו, אלא אם יש לה ביטחונות /ערבויות ואז תלוי בהסכם מולה, היא יכולה להמשיך את הפוזיציה. אם לדוגמה כל מה שיש לכם מבחינת השקעה ומבחינת מסגרת ביטחונות זה 1000 דולר, אז הפוזיציה תיסגר לחלוטין, כשבפועל, בהתאם להסכם ההתקשרות שלכם עם הזירה, הפוזיציה אף עשויה להיסגר לפני שהיא מתאפסת לחלוטין – זהו מרווח ביטחון שלוקחת הזירה. אבל, אם נניח שבפוזיציה הזו יש לכם 1000 דולר, ויש לכם ביטחונות נוספים, כמו פוזיציות אחרות, מזומנים בחשבון ועוד, בסכום של 2000 דולר, אז ייתכן שההפסד המקסימלי האפשרי שלכם הוא 3000 דולר (הפסד הפוזיציה – 1000 דולר בתוספת הפסד הביטחונות – 2000 דולר, ורק לקראת ההפסד הזה, הזירה תסגור לכם את הפוזיציה. חשוב לדעת בדיוק מה ההסכם מול הזירה במקרים כאלו – כלומר, עד כמה אתם חשופים בכל פוזיציה ופוזיציה, וכן להבין את ההשפעות הצולבות של הפוזיציות שלכם – האם פוזיציה אחת עשויה לממן פוזיציה אחרת.

עסקאות הפורקס בבנקים נעשות דרך יועץ ההשקעות, אחראי המט"ח בבנק, אבל חלק הולך וגדל של פעילות הפורקס נעשה כאמור לצורכי מסחר והשקעה, בזירות המסחר האינטרנטיות. כאן תוכלו לקבל מידע על הזירות המפוקחות על ידי רשות ניירות ערך. וכאן תוכלו להתחיל לסחור בזירה מפוקחת

זירות המסחר

זירות המסחר המוצגות כאן מפוקחות על ידי רשות ניירות ערך. עם זאת, אין באישור הרשות לניהול זירה אישור לטיב הזירה והמכשירים הנסחרים בה ואישור לכך שמדובר באפיק השקעה בטוח או מומלץ. מעבר לכך, הפעילות בזירה דורשת מיומנות, ידע והבנת הסיכונים ואינה מתאימה לכל אדם; פעילות ממונפת, כפי שהסברנו, כרוכה בסיכון ממשי של אבדן מלוא כספי ההשקעה בתוך זמן קצר. הנה הזירות שפעילותן אושרה ומפוקחת על ידי רשות ניירות ערך –

זירת-המסחר	רגולציה
	אישור מרשות ניירות ערך הישראלית
	הרשות-הבריטית להתנהלות-פיננסית; קיבלה אישור מרשות ניירות ערך הישראלית
	אישור מרשות ניירות ערך הישראלית
	אישור מרשות ניירות ערך הישראלית
	אישור מרשות ניירות ערך הישראלית

משקיעים וסוחרים רבים פותחים חשבון אינטרנטי באחת הזירות האלו, וזה גם סוג של סיכון. זה אולי נראה לכם כמו משחק אינטרנטי, אבל יש לו משמעות מוחשית לכיס שלכם, לכן, שוב, זהירות והכרת השטח – תכירו את הכללים של הזירה, לרבות מתי הזירה מממשת את ההשקעה/פוזיציה, האם יש ביטחונות צולבים? האם כספים בהשקעות אחרות יכולים להימחק בגלל פוזיציה אחרת? תלמדו את ההסכם שלכם מול הזירה שנוגע גם לעניינים טכניים לכאורה – שיעור המס על הרווחים, תיאום מס, הפקדת הכספים, משיכת הכספים ותוך כמה זמן אתם מקבלים את הכסף. חשוב להבין – הזהירות הזו נחוצה כי מדובר במשחק מסוכן, אבל זה לא אומר שלא צריך לשחק אותו. יש גופים שאפילו כדאי להם לפעול דרך זירה – יצואנים ויבואנים למשל, או גופים שמתעסקים בהמרות מט"ח לשני הכיוונים. דרך הזירה הם יקבלו שערי המרה טובים, ואפילו טובים מאוד ביחס לבנקים, וכמו כן הם יוכלו לגדר את הסיכון שלהם. לדוגמה, אם מגיע להם תשלום דולרי בעוד חודש, והם רוצים לקבע את שער הדולר כי הם סבורים שהדולר יירד, הם יכולים לעשות זאת בקלות דרך הזירה.

הפעולות בחשבון האינטרנטי אמורות להיות פשוטות ומהירות. בכל עסקה דרך חשבון האינטרנט תוכלו לראות אם יש לכם ביצוע ובאיזה שער בדיוק, ותוכלו להחליט לגבי הוראה עתידית – סגירת הפוזיציה בשער מסוים (לטוב – אם זה רווח, או לרע – אם זה הפסד ואתם רוצים לסגור את ההפסד). כאמור, העסקה היא לפי שער של צמד מטבעות, אתם תקבעו את שער הקנייה, וכן לימיט של השער אליו יגיע הצמד ובו תרצו לממש – לסגור את העסקה, הן במצב של רווח והן במצב של הפסד.

סוגי העסקאות בפורקס?

עסקת ספוט (SPOT) זוהי עסקת חליפין בסיסית בין שני מטבעות בשער מוסכם ובסכום מוגדר. ביצוע העסקה נעשה לאחר שני ימי עסקים, כאשר שישי-שבת אינם נחשבים לימי מסחר. למשל, אם עסקה נעשתה ביום ראשון היא תיסגר בשלישי. אם נעשתה ביום שישי, היא תסתיים ביום שלישי שלאחר מכן במידה ואין ימי חג באמצע. עסקאות אלו נעשות במסחר בין-בנקאי, בין מוסדיים, בקרב קרנות וספקולנטים. לדוגמה – משקיע קנה 100,000 דולר בעסקת SPOT כגד שקל, בשער 4.00 ביום שני. כעבור יומיים, ביום רביעי, יזוכה הלקוח ב- 100,000 דולר בעו"ש מט"ח ויחויב ב- 400,000 שקל בעו"ש שקלי. את העסקה יסגור כשיחליט בין אם באמצעות לימיט שיציב ובין אם לאו, והרווח שלו או ההפסד יהיו השינוי בשער המטבע. אם שער הדולר יעלה ל-4.3 כשימכור את הדולרים חזרה לשקל, הוא ירוויח 30,000 שקל. אם השער ירד ל-3.9, המצב יהיה הפוך והוא יפסיד 10,000 שקל.

המחירים בהם נסחרים המטבעות בעולם הם מחירי ספוט המשתנים באופן כמעט רציף במהלך כל שעות היממה. עסקאות ספוט מתאפשרות כמעט בכל סוגי המטבעות במשך 24 שעות ביממה, למעט שעות בהן לא מתקיים מסחר במטבעות מסוימים.

עסקת פורוורד (Forward) היא עסקת חליפין עתידית בין שני מטבעות. בעסקה זו מגדירים סכום ומסכמים על השער הרצוי בלי קשר ובלי תלות בשערי החליפין במועד ביצוע העסקה. זוהי מעין עסקה עתידית שמגלגלים אותה קדימה. עסקאות פורוורד נעשות בדרך כלל על ידי חברות ואנשי עסקים שמתעסקים במטבע זר ורוצים להגן על הכספים שאיתם הם חשופים למט"ח, אם כי גם ספקולנטים נוהגים לבצע עסקאות פורוורד. בעצם מדובר במעין עסקת גידור. בעסקה זו מתקיים חיבור של שער עסקת ספוט עם הפרשי הריביות בין שני המטבעות. כדי לסגור עסקת פורוורד יש לעשות עסקה הופכית בכל עת עד לתאריך הערך. לדוגמה, כמשקיעים קניתם בעסקת פורוורד 100,000 דולר כנגד שקל, בשער 4.00 לתשלום בעוד שלושה חודשים. שער הפורוורד מגלם את הפרשי הריבית של עוד שלושה חודשים. אם הדולר יעלה בעוד שלושה חודשים, תהיו מוגנים ותוכלו לקנות את הדולר לפי השער מלפני שלושה חודשים לפי אותו שער חליפין, אבל זה תקף גם אם השער יירד, ככה שמדובר בהימור על השער.

עסקת הפרשים NDF היא עסקת פורוורד שתיסגר אוטומטית על ידי עסקה הופכית ביום האחרון לפי שער יציג כלשהו. עסקה זו מתאימה לאנשים פרטיים שרוכשים נכסים צמודי מט"ח ורוצים להגן על ההשקעה מפני עליית שערים וקבלת פיצוי במקרה של עליית השער. לדוגמה, קניתם 100,000 דולר בעסקת הפרשים בשער 4.00 לעוד כשנה. לאחר התקופה תזוכו או תחויבו בשקלים לפי השער שייקבע. במידה והשער היציג יהיה 4.30, תזוכו בהפרש, לפי החישוב הבא 100,000*(4.30-4.00) = 30,000 שקל. ואותו הדבר הפוך.

איך מתחילים לסחור בפורקס? מחפשים חברת פורקס מוכרת, ויש הרבה כאלו ברשת. ופותחים חשבון. אבל לפני שמתחילים ממש, חברות פורקס רבות מאפשרות מסחר דמו בפורקס על כסף וירטואלי שמאפשר אימון ולימוד. דרך מסחר הדמו ניתן לצבור ניסיון ולמנוע איבוד כסף רב, ולכן זה משמעותי. חשבון דמו מאפשר אימון בסוגי מסחר שונים והיכרות עם הפלטפורמה כדי למנוע טעויות בעתיד, לרבות טעויות טכניות. באמצעות חשבון הדמו ניתן להתאמן על סטופלוסים (בלימת הפסד), ללמוד מונחים כספיים ולראות אילו צמדי מטבעות פופולריים בלי לקחת סיכון אמיתי. מומלץ מאוד להתאמן כמה שיותר לפני שקופצים למים כי פרקטיקה היא שם המשחק.

וכעת למה כלים לסוחרי מט"ח מקצועיים. כאשר אתם בוחרים זירה, חשוב לדעת כמה פיפסים אתם עומדים לשלם על המסחר, וחשוב להבין שזה לא דווקא היקף הכסף שאתם משקיעים בזירה אלא היקף המסחר – ייתכן שסוחר עם 3000 דולר יעשה מחזורים גדולים יותר מאשר סוחר עם 100 אלף דולר. כבר היו מקרים שסוחר עם כמה אלפים עשה מחזור של כמה מיליונים בחודש, ואפילו מעבר לכך (אגב, המונח המקובל למסחר בפורקס הוא לוטים, כאשר לוט = 100 אלף דולר).

בנוסף, גם אם אתם מגיעים עם סכום קטן, אך יודעים שאתם הולכים לסחור בהיקפים גדולים, תתמקחו על העמלות. לרוב מדובר בכמה פיפסים טובים – 3 עד 7 פיפסים לסוחרים מתחילים וקטנים, אבל אם אתם פעילים, זה יכול לרדת מתחת לעמלה הזו, ובמקרים מסוימים גם להתקרב ל-1 פיפס.

דבר נוסף שחשוב לבדוק הוא מתי הזירה בעצם מחסלת לכם את הפוזיציה – מתי המרג'ין קול? ובכן, במקרים רבים זה לא שאתם מאוזנים מבחינת ביטחונות – כלומר זה לא שההפסד הגיע לסכום הביטחונות, אלא (וזה לא טריוויאלי) כאשר ההפסד עולה על היקף הביטחונות. יש זירות שמספקות לכם אפשרות להפסיד עד 70% מהביטחונות, ויש זירות שמאפשרות הפסד של 10% מהביטחונות.

עניין חשוב נוסף הוא שערי הציטוט בפתיחה, בעיקר במדדים על מניות (ה-DAX הגרמני הוא הפופולארי מכולם). יש מצבים ששער הפתיחה נקבע על מחיר גבוה ממה שרציתם למכור – אז האם תקבלו את שער הפתיחה או את המחיר שאותו הצעתם? זה לא טריוויאלי וזה עובד לשני הכיוונים – אם מקבלים את שער הפתיחה שהוא גבוה יותר, זכרו שזה יכול להיות הפוך בפעולה הפוכה, כלומר בכל מצב אתם תקבלו את שער הפתיחה ולא את השער שביקשתם למכור או לקנות. אם למשל רציתם לקנות במחיר גבוה משער הפתיחה, אז תקבלו מחיר גבוה יותר – כלומר מעין הפסדתם. זו סוגיה שצריכה לעניין יותר את אנשי המקצוע, כי מסתבר שבפתיחת המסחר בבורסות ניתן לעשות סוג של ארביטראז'ים ביחס למסחר בניו יורק ובעולם בכלל.

מה חשוב לדעת כדי לסחור במט"ח? (בחמש נקודות)

1. ללמוד את המונחים המקצועיים ולקרוא אקטואליה כדי לדעת מה מתרחש בעולם ולהבין או לפחות להעריך אילו מטבעות בעמדת התחזקות ואילו לא. חשוב להבין מונחים כלכליים ואת ההשלכות על הריביות בעולם כי אלו משפיעים על שערי המטבעות.

2. לעבוד מסודר ולקבוע יעדים של רווח ובלימת הפסדים (stop loss), כדי למנוע הפסדים כבדים יותר.

3. להתאמן בחשבון דמו. לא להתחיל ישר לתת הוראות בעסקאות אמת. העסק הזה מסוכן ויכול לגרום לכם הפסדים כבדים.

4. להגדיר גבולות ולבחור שיטת פעולה. חשוב מאוד להגדיר גבולות גזרה – האם אתם משקיעים ספקולטיבים? עד כמה אתם מסוגלים לעמוד בהפסדים? וחשוב לעמוד בגבולות האלו – להשקיע עד גובה מסוים, לחתוך הפסדים, להבין את הסיכונים המאוד גדולים. כמו כן צריך לבחור דפוס פעולה – להחליט איך סוחרים במט"ח – אופציות חוזה הפרשים, במטבעות באופן ישיר, ולבנות אסטרטגיה. זה יכול להיות  בניתוח טכני (חלק ניכר מהמסר בפורקס מתבסס על ניתוח טכני), או באמצעות נתונים פונדמנטליים. אנחנו לא מתיימרים להמליץ על השיטות – אם כי ניתוח טכני זה במקרים רבים סוג של עבודת אלילים, בעוד הגישה הפונדמנטלית עמוקה ואמיתית יותר –  הבנת התהליכים האמיתיים, הבנת הכלכלה האמיתית היא זו שמספקת ידע והבנה על שוק המטבעות.  

5. התמודדות עם הפסדים. זיכרו שכולם מפסידים בעסקאות פורקס, ושם המשחק הוא בעצם אחוזי הצלחה – בכמה עסקאות אתם מרוויחים ובכמה מפסידים, והמטרה היא פשוט להרוויח ביותר עסקאות ביחס לעסקאות ההפסדיות. חשוב להבין שהפסדים זה חלק מהעניין, וחשוב להפנים שמדובר במשחק מסוכן ולכן חלק גדול (אופילו הכל) יכול פשוט להיעלם. 

התחל לסחור

הפעילות בזירת מסחר דורשת מיומנות, ידע והבנת הסיכונים ואינה מתאימה לכל אדם; פעילות ממונפת כרוכה בסיכון ממשי של אובדן מלוא כספי ההשקעה בתוך זמן קצר; החברה המפעילה זירה זו פועלת כצד נגדי לעסקאות איתך, ולכן היא המוכרת כשאתה קונה והיא הקונה כשאתה מוכר.

מדריכים קשורים באתר :

איך משקיעים בדולר?

מלחמת מטבעות גלובלית ואיך היא תשפיע על השקל?

אלגו-טריידינג מה זה? ולמה חשוב להכיר את השיטה הזו?

אופציות בינאריות – האם אפשר להיות בצד המנצח?

כתבות ועדכונים:

6 זירות קיבלו אישור לזירה על ידי רשות ניירות ערך – REAL FOREX ,PLUS500, ATRADE, FXCM,  FIRST INDEX, COLMEX

הנה מידע נוסף על זירות המסחר המאושרות 

התחום הזה הפך משנת 2016 להיות מסודר יותר ומפוקח יותר בזכות רשות ניירות ערך, בעוד שבעבר התחום היה יחסית פרוץ – הנה כתבה שממחישה את מה שהיה (לעומת מה שקיים היום) –   30-40 חברות ישראליות מבצעות עושק בינלאומי בתחום הפורקס – מבט מעובד שהיה ב-4 חברות פורקס. הוא מתאר מצב בעייתי במיוחד – החברות האלו נועדו למשוך את כספי המשקיעים כמעט בכל דרך – מפתים אנשים להזרים כספים ולא מסבירים להם את הסיכונים הגדולים. בשלב הבא ממנפים את ההשקעה שלהם והמשמעות – כל שינוי קטן משפיע על היקף התיק פי כמה וכמה – לרוב הלקוח נשאר עם הפסד גדול.  הרחבה בגלובס

– רשות ניירות ערך בודקת 21 זירות מסחר כדי לתת או לא לתת להם אישור לפעול בפורקס.  "מתרחשת פה מהפכהוזה דבר חיובי לכל השוק", אומר לדה-מרקר, דוד מסיקה ממט"ח24, אחת החברות הוותיקות בארץ -"אנחנו לא מספקים מינוף גבוה. אין לנו לקוחות עם מינוף של פי 100 מההשקעה המקורית שלהם, הממוצע הוא פי 20, והחשבון הממוצע הוא 100 אלף שקל.  כ–55% מהם הפסידו בחודש שעבר, אבל זה אומר ש–45% הרוויחו. זה לא 95% לקוחות מפסידים כפי שכולם אוהבים להגיד. הסוד הוא מינוף נמוך וביטחונות גבוהים" – לראיון המלא בדה-מרקר

– רשות ניירות ערך מעדכנת: מתוך 21 חברות שהגישו בקשה לזירת מסחר בפורקס, 6 חברות נפסלו או פרשו – נותרו 15 חברות. כמו כן, מסבירה רשות ניירות ערך שעדיין אין לאף חברה רישיון מרשות ניירות ערך. יש להן אפשרות לפעול בתקופת הבדיקה, אך הן עדיין לא מפוקחות על ידי הרשות. בסופו של דבר כאמור נותרו 6 חברות

– תביעות של סוחרים בזירה מט"ח 24 – "מט"ח 24 עומדת מאחורי העסקות עצמן והיא מכוונת את העסקה והמחירים המצוטטים כך שהחברה תרוויח והלקוח יפסיד" – להרחבה בדה-מרקר

פורקס – זירות מסחר

השר אריאל התייחס השתתף היום בהנחת אבל הפינה של שכונה חדשה בלוד וציין כי זהו יום חג לעיר לוד. אבל מה שהיה חשוב אף יותר היה התייחסותו  לתוכנית מחיר מטרה, תוכנית שבמקביל לתוכנית מע"מ אפס שיוזם משרד האוצר בראשות יאיר לפיד, אמורים להוריד את מחירי הדירות.  "בחודש הקרוב תתחיל לפעול תוכנית "מחיר מטרה" שיזמנו במשרד הבינוי והשיכון", אמר השר אריאל, "התוכנית קובעת כי את המחיר הדירה הסופי – אין כאן קריטריונים ואין אפליה. בכל מקום שנוכל לשווק ב"מחיר מטרה" נעשה זאת. אנחנו ממשיכים לבנות בכל רחבי הארץ. אנחנו מקדמים את מחיר מטרה ואת מע"מ 0 לכל אזרחי ישראל, תוכניות משמעותיות שהמדינה משקיעה בהן מיליארדי שקלים. כאשר המטרה ברורה: להוריד את מחירי הדיור בישראל לכל האוכלוסייה".

נקווה שיצליח, אבל מר אריאל, בזמנו אמרת שתוך שנה המחירים יידו בינתיים זה לא קורה!

בשבועיים האחרונים התחוללה סערה של ממש בשווקים הפיננסיים. סערה שהקיפה את כל סוגי הנכסים: מניות, אגרות חוב, מטבעות וסחורות. שוקי המניות צנחו משיאם (לנקודה הנמוכה) בשיעורים ניכרים: ארה"ב (S&P500): 6%-, נאסד"ק: 7%-, פרנקפורט: 10%- וטוקיו: 11%-. שוקי האג"ח הממשלתיות, לעומת זאת, זינקו והתשואות לפדיון שלהן ירדו בחדות. אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים זינקו מרמה "מייצגת" של 2.4% תשואה שנתית לפדיון, לרמה של כ-2.2%, אחרי שכבר "ביקרה" ב-1.87%!

באג"ח ממשלת גרמניה נרשמה ירידת תשואה לפדיון מרמה של כ-1% לרמה של 0.86%, אחרי שכבר "ביקרה" ברמה של 0.76%.

לעומת זאת, שערי אגרות החוב של מדינות חלשות דוגמת ספרד, איטליה, (ובמיוחד התשואות ביוון שעלו בשלב מסוים מ-5.5% ל-9%) ירדו בחדות.

שוקי האג"ח הקונצרניות התחלקו בתגובתם: האג"ח בעלות הדירוגים הגבוהים במדינות החזקות עלו, אם כי תוך פתיחת מרווחים קלה בלבד. אג"ח H.Y ירדו תוך פתיחת מרווחים.

הסערה לא פסחה על שוקי המט"ח. הדולר נסוג מול היאן בכ-4% משיאו, אחרי הראלי הגדול שביצע, ומול האירו הוא נחלש בכ-2%, וגם במקרה זה אחרי התחזקות משמעותית שלו.

בשוקי הסחורות העניין התרכז בנפט שמחירו עמד עד לא מזמן על רמה של יותר מ-100$ לחבית, והוא ירד לרמה של 90 וממנה לרמה נוכחית של כ-83 דולר לחבית (אחרי שירד בשלב מסוים מתחת ל-80 דולר).

מחירי הזהב הגיבו לעצבנות בעליית שער מתונה יחסית.

לסערות אלה התלוותה סערה נוספת ומתבקשת והיא עלייה חדה ברמת התנודתיות בשווקים וזינוק ב"מדד הפחד" (VIX) על מדד הנאסד"ק מרמה נמוכה של 14.5 נקודות (ב-3.10) לרמת שיא של השנתיים האחרונות: 26.25 נקודות (ב-15.10) בטרם הוא נרגע מעט בסוף השבוע שעבר ומתחילת ההתייצבות שנרשמה בשווקים השונים ביום חמישי והיפוך המגמה ביום ששי, והמשך המגמה החיובית ביומיים האחרונים.

ובישראל – ובכן, רכבת ההרים נחסכה מאתנו תודות לחג, שכן יום המסחר האחרון (והמקוצר) התקיים ביום שלישי לפני הסערה הגדולה באמת.

כאשר אתה מחפש את הסיבות ל"סערה הכמעט מושלמת" אתה יכול לתלות אותן בחששות מדיפלציה באירופה, בהורדת תחזית הצמיחה בעולם (קרן המטבע הבינלאומית), בהורדת תחזית הצמיחה בגרמניה (ממשלת גרמניה), בחששות מכוון יוון, בכשלון הנפקת אג"ח ממשלת ספרד, בהקטנה אפשרית של יעד הצמיחה בסין, מכמה נתונים חלשים בכלכלה האמריקאית (מכירות קמעונאיות, למשל). ואם לא די באלה, אז צצה לה אבולה ואיימה בשלב זה על חברות התעופה והתיירות. אבל האמת ניתנת להיאמר, שאין בהסברים אלה כל ממש.

מה חדש בכל הקשור לאירופה? שום דבר ממשי. מישהו הישלה את עצמו קודם לכן שאירופה עולה מחר על פסי צמיחה? הרי ברור שמדובר בתהליך של שנים שיהיה חייב להיות מלווה במדיניות מוניטרית מרחיבה וברפורמות מבניות בכלכלה האירופאית.

ובכל הקשור לכלכלה האמריקאית, האם זה שמדד המכירות הקמעונאיות ירד בספטמבר במעט יותר מהצפוי צריך היה לשנות את דעת המשקיעים על הכלכלה האמריקאית מצמיחה למיתון ולשלוח בעת ובעונה אחת את שוק המניות האמריקאי ב-3% למטה ואת שוק אג"ח ממשלת ארה"ב בכ-3% למעלה? והרי כבר ביומיים הבאים התפרסמו נתונים רבים התומכים בהמשך הצמיחה בארה"ב, כמו עלייה ניכרת בתפוקה התעשייתית, ירידה ניכרת במספר דורשי העבודה ועלייה נאה במדד אמון הצרכנים של מישיגן.

לכן, אין מנוס מהמסקנה, שכל ההסברים שניתנו הם בחזקת הסברים בדיעבד שאינם מחזיקים מים.

ההסבר הוא הרבה יותר פשוט – השווקים עלו, ולא מעט, והם הזמינו תיקון. הם הזמינו אפילו ניעור של ממש. כל השאר הם תירוצים שהשוק נאחז בהם, טריגר לתיקון מתבקש, תיקון שהועצם ע"י צורך של קרנות גידור ממונפות וגופים אחרים שנקלעו לפוזיציה לא נוחה ונאלצו לבצע מה שקרוי Short squeezing, מה שהחריף את עוצמת המגמה והקצב המהיר שלה.

השוק העניק תזכורת למשקיעים שהוא אינו עובד לכיוון אחד, ויהיו בהמשך עוד תזכורות כואבות כאלה.

האם התיקון כולו מאחורינו? קשה לתת תשובה. סביר להניח שכן, לפחות רובו, שכן מה שמניע את השווקים זו רמת הנזילות האדירה והיא תימשך, ובינתיים ההתאוששות הכלכלית בארה"ב, יחד עם ריבית אפסית תורמים לשיפור ניכר ברווחיות של החברות האמריקאיות, ופיחות האירו כלפי הדולר אמור לשפר מאוד את מצבן של יצואניות אירופאיות. יחד עם זאת, טלטלה מסוג זה שחוו השווקים וחוו המשקיעים נצרבת בתודעה, ולכן לא צריך לצפות גם למהפך מושלם תוך פרק זמן קצר. ואם בכל זאת הוא יקרה, זה יהיה מאוד לא בריא לשווקים.

ומהי המסקנה המעשית לגבי המשקיעים?

ראשית: לא להיכנס לויברציות כל אימת שנדמה שהשמיים נופלים עליך ולא לשנות פוזיציות באופן גורף.

שנית: משקיע ששיעור המניות שהוא מחזיק הינו נמוך עבורו ושיעור האג"ח הארוכות גבוה בתיק ההשקעות שלו, כן צריך לעשות שינויים מסויימים, מדודים והדרגתיים, במדיניות בפועל שעיקרם – "תנועת מספריים" של הגדלה מסוימת והדרגתית בשוקי המניות של ארה"ב, אירופה ויפן – בשלב זה במניות של החברות הגדולות והמבוססות, והקטנה בשוקי האג"ח הממשלתיות והקונצרניות הארוכות הן בעולם והן בישראל, תוך ניצול רמות המחירים החדשות שנוצרו בשווקים.

נכון, יש גורמים שעלולים לשבש את הנכונות של מהלכים אלה. למשל, לאבולה יש פוטנציאל כזה. למשל, למהלך רוסי אגרסיבי במזרח אירופה יש פוטנציאל כזה. אלה מסוג הדברים שבלתי אפשרי לקבוע את סבירותם. ומעבר להם, יש, כמובן, את החשש מפני שקיעת העולם במיתון ארוך. אני לא "קונה" את זה.

חברת Plus500 הישראלית הנסחרת בלונדון, מדווחת היום, ד', על תוצאותיה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2014 וברבעון השלישי, וממשיכה להציג צמיחה חזקה. בתשעת החודשים הראשונים לשנת 2014, זינקו הכנסות החברה בכ- 151% והסתכמו בכ- 162.4 מיליון דולר לעומת כ- 64.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי לשנת 2014 הסתכמו הכנסות החברה בסך של כ- 56.2 מיליון דולר לעומת כ- 20 מיליון דולר בתקופה המקבילה, זינוק של כ- 181%.

היקף הלקוחות הפעילים עלה במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת  2014 בכ- 35% והסתכם ב- 85,101 לקוחות פעילים לעומת 62,984 לקוחות פעילים בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי לשנת 2014 הסתכם מספר הלקוחות הפעילים ב- 43,547 לקוחות, לעומת 37,000 לקוחות ברבעון השלישי לשנת 2013, גידול של כ-18%.

מספר הלקוחות החדשים צמח אף הוא במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2014 והסתכם ב- 47,523 לקוחות חדשים לעומת 37,284 בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 27%. במהלך הרבעון השלישי לשנת 2014 הסתכם מספר הלקוחות החדשים  ב- 14,850 לעומת 12,658 בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 17%.

ממוצע ההכנסות למשתמש (ARPU) גדל בכ-86% במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2014 והסתכם בכ- 1,908 דולר לעומת כ- 1,027 דולר בתקופה המקבילה אשתקד. במהלך הרבעון השלישי, זינק ממוצע ההכנסות למשתמש ב- 138% והסתכם

בכ- 1,290 דולר לעומת כ- 541 דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

בחברה מציינים כי מבחינה גיאוגרפית, עיקר המסחר מתבצע באנגליה ובמערב אירופה. הכנסות החברה מפעילותה באנגליה הסתכמו בכ- 15% מסך הכנסותיה, כאשר סך ההכנסות ממדינות מערב אירופה (מדינות כגון אנגליה, גרמניה, צרפת וכו'), הסתכם

לכ- 70% מכלל הכנסות החברה. כמו כן, כ-94% מהכנסות החברה הן כתוצאה מפעילות במדינות בהן קיימת רגולציה והשאר במדינות בהן לחברה יש חוות דעת משפטית. החברה צופה כי פרופיל פעילות זה ימשיך גם ברבעון הרביעי לשנת 2014.

כוחה של החברה, כבעלת פלטפורמה למסחר המפותחת בתוך החברה, ממשיך לאפשר לה להגיב במהירות למצבים משתנים בשוק ולהציע ללקוחותיה לסחור על חוזי הפרשים חדשים באופן מיידי כתגובה לאירועים משמעותיים, כגון הנפקת עליבאבא, GoPro וכו'. בנוסף, בשל אירועים גיאופוליטיים שונים באירופה וכן בתגובה לשינויים בסביבת המאקרו הגלובאלית, זיהתה החברה גידול ניכר במסחר השוטף.

החברה עובדת בימים אלה על פיתוח אפליקציה המיועדת לשימוש במכשירים ניידים מבוססיWindows אשר השקתו צפויה במהלך ששת החודשים הבאים. זאת, בנוסף לגרסאות הiOS- והאנדרואיד הפופולריות עבור טלפונים ניידים וטאבלטים, אשר במהלך התקופה ניכר גידול בשימוש בהן. כמו כן, החברה עובדת על גרסת הדור הבאה של דפדפן האינטרנט שלה, שגם השקתו צפויה במהלך ששת החודשים הבאים.

גל הבר, מנכ"ל Plus500, אמר היום: "החברה מסכמת עוד רבעון מוצלח עם גידול ניכר בהכנסות ובהיקף המשתמשים. אנו נכנסים לרבעון הרביעי במומנטום חזק. התנודתיות המתמשכת בשוק, אסטרטגיית השיווק הממוקדת של החברה והשיפור המתמשך בכוחו של המותג צפויים לתרום בצורה משמעותית ליכולתה של החברה לגייס לקוחות חדשים ולהמשיך בצמיחה בהכנסותיה ובפעילותה. החברה בוחנת בכל עת אפשרויות להגדלה ולשיפור של מגוון כלי המסחר שהיא מציעה. במהלך תשעת החודשים שחלפו מאז תחילת השנה הוספנו כ-300 כלי מסחר חדשים ואנו צפויים להוסיף עוד כ-200 כלים נוספים. לאור זאת, אנו צופים כי תוצאות החברה בסיכום שנת 2014, הן מבחינת הכנסות והן מבחינת רווחים, יעלו על ציפיות השוק".

רכישת רכב היא לא עניין של מה בכך. זאת לרוב רכישה משמעותית מבחינה כספית, ויש לה השלכות גם על ההמשך (הוצאות בגין טיפולים , דלק, ביטוחים ועוד) . לכן, חשוב ל"קנות חכם". למרות שזה נשמע מוזר, מחיר הרכב תלוי בעונה! מסתבר שחברות ליסינג/ השכרה מפרסמות מבצעי רכב במבצעים עונתיים, וכדאי מאוד להיות קשובים להם.

אז איך רוכשים רכב? ומתי  הכי כדאי לרכוש?  הנה התשובות – 

 פרסום בעיתון

כל אחד מכיר את התקופה בה פותחים את העיתון וכל כמה דפים ניתן לראות עוד מודעה של רכב למכירה ועוד מודעה של דגם או יצרנית זו או אחרת, עד כי נראה שרוב סוכנויות הרכבים בארץ מפרסמות את הרכבים שלהם דווקא בחודש זה או אחר של השנה. דבר זה מעלה את השאלה האם מדובר על התקופה הטובה ביותר לקניית רכב באותה שנה? התשובה היא שקרוב לוודאי כן. התחרות בשוק הרכבים גדולה ועל כן קיימת תקופה בשנה בה סוכנויות הרכבים מעוניינות להיפטר ממלאי וזאת על מנת לחדש מלאי של רכבים משנתון חדש ולכן ההמלצה הראשונה היא לשים לב למודעות הפרסום בעיתונים ובאינטרנט.

רכישת רכב- כללים חשובים

רכישת רכב היא צעד גדול ולכן חשוב מאוד לקבוע מראש מהו התקציב הקיים למטרה זו ומהו הרכב בו אתם מעוניינים ולאחר מכן  לבצע סקר השוואת מחירים, אפשרויות מימון שונות ובהתאם לבחור את אותם מבצעי רכב  המתאימים לכם ביותר. הדברים החשובים ביותר עליהם יש להחליט מראש הם:

•         תקציב- מהו סכום הכסף שישמש אתכם לקנייה של הרכב.

•         סוג רכב- החליטו האם אתם מעוניינים ברכב שטח, מכונית פרטית, משפחתית, מיני קומפקטית ועוד. קבלו החלטה האם יש לכם יצרן ודגמים מועדפים ובנוסף, יש לקבל החלטה האם אתם מעוניינים ברכב אוטומטי, מנוע בנפח מסוים ועוד.

•         מאפיינים- חשוב לאפיין את הצרכים שלכם וזאת בהתאם לצרכים של המשפחה שלכם ודפוסי הנסיעה שלכם.

•         בטיחות- תמיד יש לוודא שמדובר על יצרן בעל מוניטין מוצלח שמייצר מכוניות איכותיות, חזקות ובטיחותיות.

קנייה במחיר משתלם

•         מבצעים- בדרך כלל רוב המבצעים הם בסוף השנה.

•         הנחות שנתיות- חשוב לדעת שיש חברות ליסינג וסוכנויות רכבים שמוכרות רכבים בהנחה משמעותית בכמה מועדים בשנה, בייחוד אם מדובר על רכב יד שנייה.

•         סוף שנה- חשוב לקחת בחשבון שבחודשים יוני יולי פעמים רבות ניתן לקנות רכב במחיר נוח וכן ניתן לקנות מכונית חדשה עם רישוי של תחילת השנה, כך שהדבר משתלם.

•         נקודתי- יש סוכנויות וחברות ליסינג שמחליטות על מבצעים מספר פעמים בשנה וזאת בהתאם לחידוש המלאי ולכן תמיד משתלם לעבור אצל כמה חברות ליסינג ולברר אודות העניין.

 לסיכום, ישנן אפשרויות רבות לקניית רכב במחיר משתלם, נהלו עם המוכר משא ומתן על הרכב בצורה פרטית ולא מול לקוחות נוספים. רוב המוכרים לא תמיד ששים לתת הנחה על מחיר הרכב, בייחוד כאשר יש לקוחות פוטנציאליים נוספים שחשופים לשיחה.

מדריכים נוספים:

מה עדיף – לקנות רכב או לשכור (בליסינג)? 

מה עדיף – רכב אמריקאי או יפני? 

פוליסת חובה או ביטוח צד ג'?

מדד מחירי הדירות ירד  של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ירד בספטמבר 2014 ב-1% . המדד, שהיה בעלייה חודשית רציפה בשנים האחרונות (הרבה שנים), אולי מבטא שינוי מגמה?  הקבלנים חושבים שלא!  "הירידה בחודש האחרון במדד מחירי הדירות נובעת מהדירות יד שנייה – בשוק הדירות החדשות ממשיכים לראות עלייה במחירים", אמר לגלובס אלי אביסרור יו"ר ארגון קבלני באר שבע ומנכ"ל חברת אביסרור משה ובניו, והוא לא היחיד    – היכנסו כאן לכתבה המלאה בגלובס.

מנהל קרן הנאמנות מגדל (2A)(!) אג"ח המרה וחברות (מספר קרן: 5131255) מודיע על עדכון שווי אגרות החוב של קמור – "בעקבות דיווח המפרקים באסיפת מחזיקי האג"ח, החליט מנהל הקרן ביום 20.10.14 להפחית את שווים של קמור אג"ח ח' (מס' בורסה: 1320134) ("אג"ח קמור ח") וקמור אג"ח ח' ח"ש 11/12 (מס' בורסה: 1320167) ("ח"ש קמור ח"), וזאת כדלקמן: המחיר שנקבע לאג"ח קמור ח: 40 אג'. המחיר האחרון שקבע מנהל הקרן לאג"ח קמור ח בתאריך 20.5.2014: 44 אג'. שיעור השינוי בשווי אג"ח קמור ח לעומת המחיר האחרון שקבע מנהל הקרן: כ- (9.09%-). שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהפחתת שוויו של אג"ח קמור ח: כ- (0.37%-). המחיר שנקבע לח"ש קמור ח: 40 אג'. המחיר האחרון שקבע מנהל הקרן לח"ש קמור ח בתאריך 20.5.2014: 44 אג'. שיעור השינוי בשווי ח"ש קמור ח לעומת המחיר האחרון שקבע מנהל הקרן: כ-(9.09%-)".

כתוצאה מעדכון נכסים אלו תהיה כמובן ירידה במחיר הקרן – "שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהפחתת שוויו של ח"ש קמור ח: כ-(0.19%-). שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מכל השינויים האמורים בשווים של הנכסים הנ"ל: כ-(0.56%-)".

למדריכי קרנות: 

שיעור הוספה – מה זה? 

קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות

קרנות מחקות – האם כדאי?

זהירות מהגימיק של קרנות סמארט בטא

היום פורסמה כתבה ברויטרס לפיה ה- ECB שוקל לרכוש איגרות חוב קונצרניות בשוק המשני, ודיונים בהקשר של תוכנית שכזו כבר החלו להתקיים. ההחלטה על רכישות אלו עשויה להתקבל כבר בחודש דצמבר הקרוב, ובתרחיש שכזה הרכישות עצמן עשויות להתחיל ברבעון הראשון של 2015. חשוב לסייג ולומר שהכתבה ברויטרס לא מבוססת על מקורות רשמיים אלא על several sources familiar with the situation"". כמו כן, בתשובה לשאלה השיב דובר ה- ECB כי הבנק המרכזי לא קיבל החלטה שכזו.

ב-IBI מציינים כי אתמול החל ה- ECB לרכוש איגרות חוב מגובות נכסים – Covered Bonds (שוב, לפי מקורות פנימיים) וזאת במסגרת התוכנית עליה הכריז דראגי בישיבה האחרונה של הועדה המוניטארית. לפי אותם מקורות, אתמול נרכשו CB של מלווים צרפתיים וספרדיים, והיום נרכשו איגרות שהונפקו על ידי מלווים איטלקיים, בהם Intesa Sanpaolo.

ברכישה של איגרות חוב קונצרניות עשוי דראגי לעקוף את האופוזיציה בתוך ה- ECB לרכישה של איגרות ממשלתיות, הטוענת שרכישה של איגרות חוב ממשלתיות שקולה למימון חוב ממשלתי ולכן מצויה מחוץ למנדט של הבנק המרכזי. כמו כן, מהלך שכזה יאפשר ל- ECB להוריד באופן ישיר את עלויות המימון לסקטור הקונצרני באירופה, ללא תיווך של המערכת הבנקאית, וזאת בשונה ממכרזי ה- TLTRO עליהם הכריז ה- ECB. לבסוף נציין כי שוק איגרות החוב הקונצרני באירופה הרבה יותר גדול ומשוכלל משוקי ה- CB וה- ABSים, ועל כן תוכנית לרכישת איגרות חוב קונצרניות תהיה יותר קלה לביצוע ותאפשר לבנק המרכזי להגדיל את מאזנו במידה ניכרת.

למרות הנקודות שצוינו לעיל, חשוב להדגיש שרכישת איגרות חוב קונצרניות על ידי בנק מרכזי מהווה צעד מאוד לא שגרתי, וכי גם למהלך שכזה צפויה להיות אופוזיציה לא פשוטה בתוך הועדה המוניטארית של ה- ECB. לפיכך נראה כי הדרך לאישור מהלך שכזה לא תהיה פשוטה.

השווקים הגיבו לידיעה זו כמובן בחיוב עם עליות משמעותיות וסגירת מרווחים במרבית אפיקי הסיכון. הציפיות לתוכנית הרכישות עשויות לתמוך בשווקים בימים הקרובים, לפחות עד שתתפרסם התייחסות מסודרת יותר של ה- ECB לנושא זה.

על רקע המדדים הנמוכים (ואף השליליים) בחודשים האחרונים נראה כי האינפלציה בשנה הקרובה תרד מדרגה. כך גם עולה מסקירת בנק ישראל. על פי נתוני בנק ישראל שוק ההון צופה כי האינפלציה בישראל ב-12 החודשים הקרובים תרד ל-0.9%. בחודש הקודם העריכו החזאים של שוק ההון שהאינפלציה בתקופה זו תהיה 1.1%.

הערכה זו באה למרות שעל פי הנתונים אמצעי התשלום במשק עלו בחודש ספטמבר ב-5% בהמשך לעליה של 4% בחודש אוגוסט. עליה באמצעי התשלום היא כמות הכסף שמוזרם למשק. עליה בכמות הכסף מרמזת דווקא על אפשרות של התגברות אינפלציה. אך למרות זאת בשוק ההון מעריכים כי האינפלציה תרד. זאת על רקע ההאטה הנמשכת במשק בחודשים האחרונים והירידה בכנסה לנפש.

מעודכן ל-10/2022

ניהול השקעות עצמי אולי לא מתאים לכל אחד, אבל כדאי לכם להבין מה זה בעצם לנהל את הכסף שלכם בעצמכם ומה זה דורש מכם. אתם עשויים להשתכנע שגם אתם יכולים (זה לא פיזיקה גרעינית), ועל הדרך אתם תקבלו אחריות על הכסף שלכם, ותפחיתו את דמי הניהול בצורה דרמטית.

כן, אתם יכולים להשקיע בבורסה, בלי מתווכים, בלי דמי ניהול, להיות אחראים על הכסף שלכם! יש לכך יתרונות משמעותיים, אבל רגע לפני אתם צריכים להכיר את השווקים הפיננסיים, לדעת לזהות את הניואנסים של שוק ההון, להבין איך הוא עובד; להכיר את ניירות הערך – מניות, איגרות חוב, ללמוד את רמת הסיכון שכל נייר ערך מבטא, ללמוד להרכיב תיק השקעות ולהיות זהירים – החוכמה בשוק ההון נבחנת לא בגאות אלא בזמן ירידות, וההצלחה בשוק ההון נמדדת לא על פי ההצלחות אלא על פי הכישלונות – ככל שתטעו פחות כך תצליחו יותר. המטרה היא – לטעות כמה שפחות!

זה לא טריוויאלי להשקיע לבד. לא סתם רוב הציבור משקיע דרך המתווכים – הגופים המוסדיים שמנהלים כסף של אחרים דרך מכשירי השקעה לטווח קצר ובינוני כמו קרנות נאמנות וקרנות סל ומכשירי השקעה לטווח ארוך כמו קופות גמל וקרנות פנסיה. בשביל להשקיע באופן עצמי צריך לנתח ולהגדיר את רמת הסיכון המתאימה לכם, ובהתאמה את שיעור המניות בתיק ההשקעות לעומת שיעור איגרות החוב מהסוגים השונים. צריך להכיר את המכשירים בשוק ולהעריך את משך זמן ההשקעה, וצריך, מה לעשות, להבין שהשווקים הפיננסיים אמנם יכולים להיות נדיבים אבל הם גם עלולים להיות אכזריים.

מעבר לכך, צריך להבין את גישות ההשקעה – הגישה האקטיבית – השקעה ישירה באפיקים, או הגישה הפאסיבית – והנוחה יותר שמצריכה פחות לימוד – שבה משקיעים במכשירים עוקבי מדדים כמו קרנות מחקות. כמו כן, צריך להשקיע מאמצים בהורדת העמלות – אם אתם פועלים דרך חשבון בנק אתם צריכים לנסות להוריד את עמלות הקנייה והמכירה ואפשר לעשות זאת! אתם גם יכולים לעבור לברוקרים חברי הבורסה ודרכם לנהל את חשבון ההשקעות – שם העלויות נמוכות יותר! (הנה בדיקה שעשינו על תעריפי העמלות אצל הברוקרים הפרטיים והשירותים שהם מספקים)

בשלב הראשון, נתעמק ונבין מה זאת השקעה בבורסה. לעומת הימורים כאלה ואחרים, נבין שיש הרבה "שכל" בהשקעות בשוק ההון, ולא רק מזל, וזה בטח לא הימור. נכיר את גישות ההשקעה ואת הדרכים להשקיע לפי הגישות האלו, נבין עד כמה אנחנו כמשקיעים מוכנים לקחת סיכון – וזו שאלה קשה ביותר שלפעמים התשובה עליה מתקבלת רק בזמן אמת, וכן נבין את עקרונות בניית תיק ההשקעות. אחר כך נתמקד בחומרי הגלם של שוק ההון – המניות ואיגרות החוב.

ככה תשקיעו בבורסה – ברוכים הבאים לעולם ההשקעות

ובכן, נניח שיש לכם כסף ואתם רוצים להשקיע אותו. אתם כבר יודעים – השקעות סולידיות מניבות קצת מעל האפס. ככה זה עובד – סיכון הולך יחד עם סיכוי – והכלל החשוב הזה ילווה אתכם בכל ההשקעות בבורסה, ככל שתסתכנו יותר תוכלו להרוויח יותר, אבל גם להפסיד יותר. באפיקים המסוכנים יותר, והכוונה בעיקר למניות, רוב הציבור לא רוצה לגעת בעצמו. הוא מעדיף שמנהלי ההשקעות ינהלו בשבילו את הכסף, והוא מוכן לשלם על זה – דמי ניהול שיכולים במקרים רבים, במיוחד כשהריבית נמוכה, לגזול את כל התשואה.

אבל ניהול עצמי הוא לא רק חיסכון כספי – זאת גם שליטה על הכסף שלכם. אם אתם משקיעים בקרן נאמנות, אתם לא ממש יודעים במה הקרן מחזיקה בכל נקודת זמן – אתם לרוב לא יודעים מה היא חלוקת הנכסים של הקרן (איזה שיעור בכל אפיק), וגם לא מה הרכב הקרן (מה הם ניירות הערך הבולטים – המידע נמסר בעיכוב של שלושה חודשים). אתם אמנם יודעים מה התחום של הקרן, אבל קרן אג"חית יכולה להחזיק סוגים שונים של איגרות חוב, וחלק מאיגרות החוב עלולות להיות מסוכנות מאוד.

השקעה עצמאית מפחיתה את העלויות, ונותנת לכם שליטה על הכסף שלכם. אתם יודעים בכל רגע נתון מה ואיפה יש לכם, אתם יכולים לשנות את הרכב תיק ההשקעות שלכם במהירות – אתם פשוט אחראים על הכסף שלכם. אז למה לא עושים את זה? ואיך עושים את זה?

מדריך השקעות במניות – ככה תשקיעו נכון ובזהירות

מדריך השקעות באג"ח – כל מה שרציתם לדעת

למה הציבור לא משקיע ישירות בבורסה?

הציבור מעדיף לנהל את הכסף דרך מנהלי השקעות כי הוא פשוט לא מבין בזה וחושש מזה. אבל האמת רחוקה מכך – השקעות הן ממש לא תחום מורכב, והאמת היא שאין דבר כזה מומחים – אף אחד לא יודע יותר טוב מכם מה צפוי להיות, אין נביאים, יש רק כאלו שמתיימרים להיות נביאים. כל החוכמה היא לפזר נכון את ההשקעות ולהימנע עד כמה שאפשר מטעויות.

רבים בקרב הציבור מתייחסים לבורסה כאל קזינו. אנחנו ננסה כאן להפריך את הרושם הזה. ראשית, בקזינו ישנו "הבית" שמרוויח תמיד על חשבון השחקנים; בבורסה כולם תיאורטית יכולים להרוויח – אם השוק עולה, אין מניעה שכל השחקנים בשוק ירוויחו, זה לא על חשבון מישהו אחר (למעט באופציות מעו"ף, ששם הפוזיציה של האחד היא מול הפוזיציה של השני, ואם הראשון מרוויח השני מפסיד, וההיפך).

מעבר לכך, על פני זמן השווקים עולים – כלומר אם תבדקו את המדדים על פני זמן בארץ ובחו"ל, תראו ששוקי המניות וגם שוקי האג"ח עולים. אם כך, איזה מין הימור זה אם לאורך זמן השווקים עולים? אומנם זה לא קורה כל שנה, יש גם תקופות של ירידות ויש גם מפולות. אבל בסך הכל בממוצע ארוך טווח, שוקי המניות נותנים בממוצע תשואה נאה שעולה על התשואה באפיקים הסולידיים.

ועוד עניין חשוב – מחירי המניות מתנהגים לאורך זמן בהתאם לביצועים הכספיים של החברות – אם החברה מציגה שיפור עסקי מתמשך וגידול ברווחים ובהכנסות, צפוי שזה יתבטא במחיר המניה, אז איזה הימור או קזינו יש כאן? יש כאן פשוט ניתוח דוחות קלאסי כדי לאתר את ההשקעות האטרקטיביות ביותר. כלומר, גם השקעה במדדי מניות (ומיד נרחיב) לאורך זמן משיגה תשואה נאה, וגם השקעה אקטיבית בעזרת ניתוח דוחות וניתוח עסקאות. משמע לא הימור אלא השקעה לאורך זמן, ולא גומרים בהכרח עם הפסדים, כמו בקזינו.

אגב, זה לא אומר שלא מפסידים בבורסה. יש תקופות שהמדדים יורדים, אם כי לא לאורך זמן ממושך על פי מבחן ההיסטוריה. אף אחד לא מבטיח שמה שהיה בעבר הוא מה שיהיה בעתיד, ובכלל – השקעה בבורסה בהגדרה היא השקעה מסוכנת. אתם יכולים לבדוק, להעריך, לנתח חברה, לחשוב שהיא צפויה להראות גידול בהכנסות וברווחים, ובהתאמה אתם מעריכים שמחיר מנייתה יעלה, ובכל זאת קורה ההיפך. אין חסינות, אין תעודות ביטוח, אבל מסוכנת ככל שתהיה, בורסה היא השקעה.

אם אתם בודקים, מנתחים ואז משקיעים, זו השקעה מושכלת. אם אתם משקיעים לטווח ארוך ואתם משקיעים במדדים תחת הנחה שהמדד לאורך זמן עולה, זו השקעה מושכלת. אז מאיפה נוצרה התדמית של הקזינו? זה תלוי בצבא המשקיעים. מתי המשקיעים נכנסים לשווקים? כשהבורסה מגיעה לכותרות. אבל מתי הבורסה מגיעה לכותרות? כשהמחירים גבוהים, כשיש עניין, אבל אז כבר מדובר על נקודת כניסה גבוהה, והעדר שנכנס בהמוניו רק מעלה עוד יותר את המחירים, שבמקרים רבים מתנתקים מערכם הכלכלי.

בסוף הכלכלה מנצחת ואז הבורסה נופלת, והעדר שנכנס אחרון (ככה נוהג עדר) ויוצא ראשון (ככה נוהג עדר) – מפסיד סכומי עתק. המשקיעים האלו הם לא משקיעים, הם כן מהמרים, הם כן מתנהגים כמו בקזינו, וזאת המסקנה החשובה מכל הדיון – בורסה היא לא קזינו לכאלו שהם משקיעים – בודקים, מנתחים, חושבים ו/או משקיעים פסיביים לטווח ארוך. בורסה היא לא קזינו למשקיעים לטווח ארוך. אבל אם אתם העדר שנכנס כשהבורסה מגיעה לחדשות או כשהשכן אומר לכם שהוא הרוויח עשרות אחוזים על מניה מסוימת ואתם מתפתים להשקיע בה, אז אתם מהמרים ובשבילכם הבורסה היא קזינו. הכל בעיני המתבונן – משקיע רואה מולו בורסה; מהמר (עדר) רואה מולו קזינו.

השקעות בבורסה – איך מתחילים?

בעולם ההשקעות יש שתי גישות השקעה – הגישה האקטיבית, שלפיה על המשקיע/מנהל ההשקעות להיות אקטיבי כדי לייצר תשואה. המשקיע מנהל באופן שוטף את תיק ההשקעות על ידי רכישה ומכירה של ניירות ערך שונים. הגישה הזו מקובלת אצל רוב קרנות הנאמנות. הקרנות למעשה מנהלות את הכסף שלנו באופן אקטיבי, מנהלי הקרנות מנתחים דוחות כספיים ואירועים עסקיים, ומחליטים אם לקנות או למכור ניירות ערך. המטרה שלהם היא להניב תשואה. מנגד קיימת הגישה הפסיבית, שלפיה פשוט עוקבים באופן פסיבי לחלוטין אחרי מדדים. בשוק ישנם מוצרים עוקבי מדדים – תעודות סל וקרנות מחקות, ופשוט ניתן לרכוש אותם ולקבל את תשואת המדד.

הנה המחשה – נניח שאנחנו מחפשים מנהל השקעות שינהל בשבילנו את תיק ההשקעות, ונניח שחלק מהסכום אנחנו רוצים להשקיע במניות מדד ת"א 125. יש לנו שתי אפשרויות: אחת, אנחנו יכולים לקנות קרן נאמנות שמשקיעה במניות אלו. שנייה, אנחנו יכולים להשקיע בתעודת סל על ת"א 125, שעוקבת אחרי המדד. מנהל הקרן יפעל באופן שוטף כדי להשיג תשואה גבוה יותר ממדד ת"א 125, ואילו מנהל תעודת הסל פשוט ישקיע באופן צמוד במדד, לרוב דרך חוזים עתידיים ואופציות. האם הניהול האקטיבי של מנהל הקרן השתלם למשקיע בקרן הנאמנות? לא בטוח – וגם אם כן, במקרים רבים דמי הניהול גרמו לתשואה נטו להיות נמוכה או זהה לתשואה של תעודת הסל שהשיגה בדיוק את תשואת מדד ת"א 125.

ההקדמה הזו חשובה מאוד כי כך בעצם מתחלקות היום אפשרויות ההשקעה – אקטיביות או פסיביות. מנהלי תיקים ומנהלי קרנות נאמנות לרוב בוחרים בשיטה האקטיבית; בתעודות הסל ובהקרנות המחקות השיטה כאמור פסיבית. אבל רגע, אם כך האם צריך בכלל מנהל השקעות?

אם אתם מעוניינים בהשקעה בשיטה האקטיבית, אז סביר שתעשו זאת דרך מנהל השקעות. השקעה ישירה בניירות ערך דורשת היכרות עם שוק ההון, הבנת כל סוגי ניירות הערך והגורמים המשפיעים עליהם, הכרה ולמידת ניתוח דוחות, הבנה בהערכת שווי כלכלי והבנת כללי המשחק. לא משחק פשוט בכלל, ולכן רבים נוטים להשקיע דרך הגופים המוסדיים, שם נמצאים המומחים המנוסים שינהלו באופן אקטיבי את הכסף. רק צריך לקוות שהם אכן יניבו תשואה עודפת (ויש פה ושם גופים שמצליחים לייצר תשואה עודפת על פני שנים, אם כי הם יוצאים מהכלל).

אבל אם אנחנו סבורים שאי אפשר להכות את השוק ולקבל תשואה עודפת דרך ניהול אקטיבי, ואנחנו רוצים לקבל את תשואת המדדים, אז בעצם אנחנו יכולים לחסוך את דמי הניהול של המוצרים האקטיביים ולרכוש את עוקבי המדדים שבהם דמי הניהול לרוב נמוכים מאוד. רק חשוב להדגיש, כל אחד צריך לנתח ולהגדיר את רמת הסיכון המתאימה לו ובהתאמה לבחור את תעודות הסל והקרנות המחקות. שימו לב – ככל שאתם מוכנים להסתכן יותר, אתם חשופים יותר לתעודות על מניות, וההיפך – ככל שאתם יותר זהירים, אתם תהיו חשופים יותר לתעודות סולידיות. העניין הזה דורש מחשבה עמוקה והתייעצות עם מומחים – אתם חייבים לסמן את גבולות הגזרה שלכם, ובמילים פשוטות להכיר את משקל המכשירים המסוכנים בתיק שלכם.

סיכום ביניים – השקעה באופן עצמאי אפשרית בשתי הגישות, האקטיבית והפסיבית. בגישה האקטיבית משקיעים בניירות ערך ספציפיים, אבל אז אתם צריכים להכיר היטב את כללי המשחק בשוק ההון, את ניירות הערך, את היתרונות והחסרונות של כל נייר, ולהבין ולנתח את החברות הנסחרות. מנגד, בגישה הפסיבית רצוי להבין את כללי המשחק ולהכיר את המכשירים הפיננסיים, אבל לא נחוצה רמת עומק כמו בגישה האקטיבית.

בשתי הגישות אתם צריכים לדעת להגדיר את רמת הסיכון שלכם ולחלק נכון את ההשקעות בין אפיקים מסוכנים ולא מסוכנים. על כל פנים, הגישה הנפוצה, הנוחה וגם הזולה היא דרך תעודות סל וקרנות מחקות – כאן תמצאו הרחבה על תעודות סל וקרנות מחקות.

בניית תיק השקעות

בשלב הראשון אתם צריכים להגדיר את התשואה שאתם מעוניינים בה (היעד/מטרה), את הסיכון שאתם מסוגלים לשאת, ואת טווח ההשקעה שנקבע בהתאם לאילוצים הכספיים שלכם. למעשה, ככל שטווח ההשקעה שלכם גדול יותר, כמובן שצפוי שתרוויחו יותר (תשואה על תשואה – ריבית על ריבית), וכן יש באפשרותכם דווקא לקחת סיכון גדול יותר.

החשש ממכשירים מסוכנים נכון רק כשההשקעה היא לטווח קצר. בפועל, השקעה במניות שנחשבות אפיק מסוכן מספקת תשואה העולה על תשואת האפיקים הסולידיים. ככה זה כאמור עובד – סיכון הולך עם סיכוי, ולאורך זמן אם הגדלתם את הסיכון, צפוי שתרוויחו יותר.

לאורך זמן שוק המניות המקומי מספק תשואה של 7% בשנה, תשואה גבוהה לסיכון גדול. אבל הבעיה היא שזה נכון לטווח של שנים רבות, ולא לטווח קצר – בטווחים קצרים של שנה הכל יכול לקרות – מניות הן מכשיר מאוד תנודתי לטוב ולרע, וככל שאופק ההשקעה גדל מתכנסים לתשואה הממוצעת. לכן ככל שההשקעה נעשית לזמן ממושך יותר, הסיכוי שתיהנו מתשואת מניות נאה עולה.

זמן ההשקעה מתחבר לפרמטר חשוב מאוד שאתם צריכים לשקלל בבניית התיק שלכם – הסיכון. אתם צריכים להגדיר את הצרכים הכלכליים שלכם, ובהתאמה עד כמה אתם מסוגלים להפסיד הן כלכלית והן פסיכולוגית. זו לא בדיקה פשוטה – המספרים והחישוב הכלכלי אולי פשוטים, אבל מי באמת יודע כמה הוא מסוגל להפסיד? מה תעשו אם תפסידו 20% בחודש? 30%? 50%?

כל אחד צריך לקבוע את סף ההפסד הכלכלי והנפשי שלו, אגב, המשקיע האגדי וורן באפט אמר לפני שנים רבות שהוא לא נכנס להשקעות אם הוא לא מסוגל לשאת הפסד של 50%, ובאותה השיחה הוא אמר שחלק גדול מהשקעותיו ירדו אפילו משמעותית לפני שהוא הרוויח עליהן.

בשלב הבא תצטרכו להקצות את ההשקעות שלכם על פני אפיקים שונים בהתאם לרמת הסיכון. השיטה כאן מזכירה את משפט חז"ל – "לעולם ישלש אדם כספו". ככל שאתם מסוגלים לשאת סיכון גדול יותר, כך תפנו יותר לאפיקים המנייתיים וההיפך. מומלץ מאוד כמובן לפזר – כלומר לחלק את התיק לאפיקים שונים, מסוכנים יותר ומסוכנים פחות, לצד סולידיים מאוד.

בשלב הבא תפזרו את ההשקעה בתוך כל אפיק/סוג נכס על פני כמה ניירות ערך/מכשירים. אל תשימו את כל הביצים בסל אחד. אם החלטתם להשקיע שליש מהתיק במניות, אל תשקיעו את כל השליש במניה אחת וגם לא בשתי מניות (אלא במספר גדול של מניות או בתעודות/קרנות מחקות עוקבות מדדים).

הרעיון של הפיזור פשוט – ככל שהפיזור גדל, כך הסיכון קטן. גם אם יש פגיעה בתחום מסוים המניות הקשורות אליו יורדות, אבל לא כל התיק.

עד כאן התיאוריה. בפועל, צריך להרכיב תיק השקעות שבנוי בעיקר משני חומרי הגלם העיקריים של השווקים הפיננסיים – מניות ואיגרות חוב. אפשר לעשות זאת באופן ישיר, ואפשר לעשות זאת באופן מקיף וכוללני דרך תעודות סל/קרנות מחקות על המדדים, שמספקות כאמור את התשואה של המדדים.

איך משקיעים בבורסה?

קודם כל צריך לעשות היכרות עם הבורסה. הבורסה היא זירה שבה נפגשים קונים ומוכרים של ניירות ערך. המוצר הנמכר ביותר בבורסה הוא איגרות חוב, אבל המוצר הפופולרי ביותר הוא המניות שהן גם מסוכנות יותר. ישנם ניירות ערך נוספים – אופציות, תעודות סל וקרנות נאמנות.

מהי בעצם מניה?

מניה היא שטר בעלות על חלק מחברה, ומאפשרת מעין שותפות בחברה, גם אם בחלק קטן יחסית. ככל שבעל מניות מחזיק יותר מניות, כך מעמדו מתחזק. המניה מבטאת חלק גם בהון וגם בשליטה. נניח לדוגמה חברה שיש בה 1,000 מניות ואתם מחזיקים בעשר מניות ממנה – החלק שלכם בהון ובשליטה הוא 10 מתוך 1,000 – משמע 1% בהון ובשליטה. יש מצבים שלחברה יש כמה סוגי מניות, ואז יש הבדל בין ההחזקה בהון להחזקה בשליטה.

מניה מקנה למחזיק בה זכות לדיבידנדים – חלוקת רווחים מהחברה לבעלי המניות, וכן היא מאפשרת למחזיקים להשתתף באסיפות בעלי מניות ולהצביע מתוקף זכות הצבעה. מניה גם מבטאת זכות הונית בפירוק של חברה.

כאשר חברה יוצאת בהנפקה לציבור, היא בעצם מנפיקה מניות חדשות לציבור. בתמורה להנפקת המניות האלו היא מקבלת סכום כסף שנכנס לקופת החברה, ומרגע זה מניות החברה נסחרות בבורסה. ההנפקה נעשית לרוב כדי להיפגש עם מזומנים (שישמשו למטרות החברה – גידול בפעילות, רכישות ועוד), כדי להנזיל את מניות החברה – כלומר שתהיה אפשרות לבעלי המניות הקיימים, עוד לפני ההנפקה, להנזיל את החזקותיהם, למכור את מניותיהם בשוק, ולקבל תמורתן כסף. כלומר, הנפקה בעצם מגדירה את הערך של החברה ומאפשרת למחזיקים יכולת תמרון (מימוש עתידי). הנפקה גם נכונה בראייה כללית למשק ולשוק ההון. היא מרחיבה את אפשרויות ההשקעה של המשקיעים בשוק ההון. כך למשל, כשיש גלי הנפקות, היצע הסחורה שקיים בשוק, לרבות איגרות חוב, גדל ועוזר למתן את הביקושים (הזרמות הכספיים לגופים מוסדיים שרוכשים ניירות ערך שונים).

לאחר ההנפקה נקבע שער המניה בשוק לפי נקודת המפגש בין מוכרים לקונים. ככלל, כאשר החברה בכיוון נכון, מגדילה הכנסות ורווחים, מתפתחת בשווקים שלה, ויש לה פוטנציאל, זה אמור להתבטא לחיוב במחיר מנייתה, וההיפך – כאשר חברה מאכזבת, התוצאות שלה חלשות, יש הרעה בפעילותה, ולא רואים את ההתאוששות, זה אמור להתבטא לשלילה במחיר מנייתה. אבל צריך לזכור, לשוק ההון חוקים משלו, ויש הרבה יוצאים מהכלל – מחירי המניות נקבעים בהסתמך על אוסף רב של פרמטרים שאינם רק נתונים תוצאתיים או פוטנציאל, כך שלא בהכרח תוצאות טובות מתורגמות למניה עולה וההיפך.

מחיר המניה בשוק קובע למעשה את שווי השוק של החברה, ומכאן חשיבותו הגדולה. שווי שוק של חברה מוגדר כמספר המניות שלה כפול מחיר המניה. לדוגמה – אם לחברה יש 2 מיליון מניות במחיר של 6 שקלים למניה, אז שווי השוק שלה הוא 12 מיליון שקל. אם כעבור חודש מחיר המניה עולה ל-10 שקלים, אז שווי השוק של החברה עולה ל-20 מיליון שקל.

מדריך השקעה במניות

בוחנים השקעה במניות בכמה דרכים. הראשונה היא דרך הביצועים של החברה – הכנסות ורווחים, כלומר דרך ניתוח הדוחות הכספיים שלה, ההודעות, העסקאות, ודרך הערכת הרווח העתידית. צריך להבין שהכלל אולי הכי חשוב במשחק הזה הוא שמחיר המניה מבטא את יכולתה של החברה לייצר מזומנים בעתיד, את יכולתה להרוויח בעתיד. זו השיטה הפונדמנטלית שמתייחסת לביצועים של החברה ולתחזית הביצועים בעתיד. זו השיטה שאמורה לאורך זמן ללכת בצמוד למחיר המניה. כבר אמרו רבים וטובים, ובראשם וורן באפט האגדי שנחשב למשקיע הערך המוביל (משקיע במניות בעלות ערך, שמספקות ערך על פני זמן), שמחיר המניה על פני זמן יבטא את תוצאותיה. יכול להיות שבנקודת זמן מסוימת זה לא יקרה ובמשך שנה החברה תיסחר שלא בהתאמה לביצועיה – גבוה יותר או נמוך יותר, זה גם יכול להימשך זמן רב יותר. אבל בסופו של דבר, בטווח הארוך החברה תיסחר בהתאם לביצועים שלה. כלומר, אם החברה לא נסחרת בהתאמה לביצועיה יש כאן עיוות שייסגר במשך הזמן. זו, אגב, השיטה של משקיעי הערך – לאתר את העיוותים האלו ולהשקיע במקומות שבהם החברות נסחרות בדיסקאונט (בחסר/הנחה) ביחס לשווי הכלכלי שלהן. בגישה הפונדמטלית יש שתי שיטות עיקריות להערכת שווי חברות – DCF, היוון תזרימי מזומנים ושיטת מכפיל הרווח שהיא פשוטה ונגישה ולכן גם מאוד פופולארית – מדריך: מכפיל רווח: כל מה שצריך לדעת   

שיטה נוספת – השיטה הטכנית שלפיה קוראים את המגמה בגרפים. הרציונל של השיטה הוא שהכל מתבטא בגרף ובמגמה של המניה, ואם יש בה התעוררות, זה מבטא גם משהו בתחום הריאלי, בעסקי החברה, בקשר לבעלי המניות וכו', שמרמז על התפתחות חיובית. חסידי השיטה הזו מנתחים את התנהגות המשקיעים. לשיטתם, המשקיעים חכמים מכל, הם יודעים מה קורה ומה כיוון החברה והמניה, ולכן אם יש שינוי מסיים בהתנהגותה בגרף, הם עוקבים אחריו, ואם הוא חזק מספיק, זה מבטא מבחינתם סימן להיכנס או לצאת. מנגד, נראה שבשיטה הזו לא ניתן לחזות הפתעות – דוחות חלשים מהמצופה, דוחות חיוביים מהמצופה, אובדן לקוח משמעותי, התפטרות מנכ"ל ועוד. השיטה הזו דוגלת בהיצמדות למגמה, בעוד ששיטת הערך דווקא מוצאת ערך במקומות שהמגמה במניה שלילית והשוק עדיין לא זיהה את הפוטנציאל.

לצד המניות, נסחרים בבורסה מוצרי השקעה נוספים לרבות המירים – איגרות חוב להמרה ואופציות, אג"ח ממשלתיות וקונצרניות, מק"מ, תעודות סל, אופציות וחוזים עתידיים.

השקעה באיגרות חוב

איגרות חוב הן סוג של הלוואה. החברות מנפיקות איגרות חוב לציבור כשבעת ההנפקה, במסגרת התשקיף, הן מגדירות את תנאי איגרות החוב – סוג האיגרת, הצמדה – אם יש, לכמה שנים, מה הריבית, מתי הפירעונות ועוד.

ואיך זה עובד? נניח שחברה הנפיקה איגרת חוב לשנתיים בהיקף של 20 מיליון שקל. תנאי האיגרת – ריבית שקלית של 5% בשנה המשולמת בכל שנה. קרן האיגרת נפרעת בסוף התקופה. כלומר, החברה בפועל תשלם את הריבית בכל סוף שנה – 1 מיליון שקל (5% של 20 מיליון שקל) אחרי שנה ראשונה, ו-1 מיליון שקל בסוף שנה שנייה. הקרן – 20 מיליון שקל, תיפרע אחרי שנתיים.

מול החברה המנפיקה את איגרות החוב ישנם מחזיקי האיגרות – הם מקבלים 5% ריבית אחרי שנה – 1 מיליון שקל, סכום זהה אחרי שנתיים, ו-20 מיליון שקל של פירעון הקרן אחרי שנתיים.

איגרות החוב נסחרות באופן שוטף בבורסה והן מתנדנדות לפי גורמים שונים – ספציפיים שנוגעים לסיכון של החברה עצמה ולסיכוני שירות החוב שלה, וכלליים – נתוני מקרו, הריבית בשוק ועוד. ככל שהסיכון של החברה גדל, כך התשואה על איגרות החוב תעלה, והמשמעות היא שהמחיר יירד. מנגד, ככל שהסיכון קטן, אז מחיר איגרות החוב עולה.

איגרות החוב הנסחרות בבורסה מחולקות לאיגרות חוב ממשלתיות שנחשבות הבטוחות ביותר ולכן הריבית עליהן נמוכה במיוחד, ולאיגרות חוב קונצרניות – של החברות, ששם התשואה לפדיון קשורה לרמת הסיכון. בשוק יש איגרות חוב מכל הסוגים – איגרות צמודות למדד, איגרות חוב שקליות, איגרות חוב דולריות. המשקיע יכול לבחור איגרות חוב ספציפיות או להשקיע דרך המדדים. יש שורה ארוכה של מדדים על איגרות חוב, ועל כל מדד כזה יש כמה תעודות סל וקרנות מחקות שעוקבות אחריו. כאן , למתעניינים – מדריך להשקעה באג"ח.

המסחר באיגרות חוב מושפע מנתוני מקרו, ובראש וראשונה הריבית של בנק ישראל. כאשר הריבית עולה, ההשקעה באיגרות חוב אמורה לבטא תשואה אפקטיבית גבוה יותר, ובהתאמה מחיר האיגרת יירד. לדוגמה, נניח שאנחנו משקיעים באיגרת שקלית לשנה של חברה מסוימת, ונניח שהתשואה עליה היא 5%. מחיר האיגרת הוא 100 ובסוף התקופה היא תגיע ל-105, ואז תשולם הריבית – 5 אגורות והקרן – 100 אגורות. נניח שריבית בנק ישראל עולה בפתאומיות ל-10%. במצב כזה ברור שהאיגרת לא תבטא תשואה של 5% כפי שביטאה קודם, אלא תשואה גבוהה יותר. אלו שיהיו מוכנים לקנות אותה, יהיו מוכנים לעשות זאת במחיר שיבטא תשואה של 10% ויותר (התשואה בה תהיה מעל 5% מכיוון שהסיכון בחברה המסוימת גבוה כמובן מהסיכון של מדינת ישראל ובהתאמה הריבית/תשואה על האיגרת של החברה גבוהה מהריבית של בנק ישראל). ומכאן שמחיר האג"ח יירד – נניח לכ-95 אגורות כדי לבטא תשואה לפדיון (עוד שנה) של לפחות 10% (מ-95 אגורות ל-105 בסוף תקופה גלומה תשואה של מעל 10%).

פרקטית צפוי שהמחיר יירד יותר, אבל לצורך ההדגמה שיעור הירידה פחות חשוב. מה שחשוב הוא שהתשואה עולה כתוצאה מעלייה בריבית ומחיר האיגרת יורד. זה כמובן פועל גם הפוך – אם ריבית בנק ישראל יורדת, אז המחיר של האיגרת יעלה.

מעבר לנתוני מקרו ובעיקר הריבית, איגרות החוב מושפעות גם מנתונים ספציפיים – מצב החברה, הסיכון של החברה, המינוף הפיננסי של החברה, הרווחים והתזרימים של החברה. כל הנתונים האלו משפיעים על יכולתה של החברה למחזר ולשרת את החובות שלה, ובהתאמה זה משפיע על איגרות החוב שלה. ככל שהסיכון גדול יותר, המשקיעים באיגרות החוב יידרשו תשואה גבוהה יותר, וההיפך – כאשר הסיכון קטן, גם התשואה שתידרש תקטן.

מכשיר נוסף שקיים בבורסה הוא המק"מ, מלווה קצר מועד. מק"מ הוא איגרת חוב שבנק ישראל מנפיק לתקופות של עד שנה, ללא ריבית וללא הצמדה. קונים של איגרת חוב זו מקבלים עבורה בפדיון 100 אגורות. לדוגמה, משקיע קנה מק"מ לשישה חודשים במחיר 97 אגורות. אם הוא יחזיק במק"מ עד הפדיון, הוא יקבל 100 אגורות. המק"מ דומה לפיקדון הבנקאי – פק"מ, אולם ניתן למוכרו בכל יום בבורסה ואין צורך להמתין לסיום התקופה על מנת לפדות אותו. הרחבה על מק"מ תוכלו למצוא – כאן

שיטת המסחר בבורסה – איך סוחרים במניות ומתי?

המסחר בבורסה בתל אביב מתנהל בחמישה שלבים: שלב טרום הפתיחה, שלב מסחר הפתיחה, שלב המסחר הרציף, שלב טרום הנעילה, ושלב מסחר הנעילה. בשלב טרום הפתיחה מוזרמות למחשב פקודות קנייה ומכירה של ניירות ערך, מבלי שיתבצעו עסקאות. הפקודות נבדקות וכל אלו שנמצאות תקינות נשלחות לספק הפקודות, הכולל את רשימת כל הפקודות שנשלחו. תנודות השער המרביות הן עד 35% משער הבסיס, ולכל פקודה יש מינימום מבחינת גודל הפקודה – כמות המניות שמותרת למסחר. החל מהשעה 9:10 מתפרסמים לכל נייר ערך בנפרד השער והמחזור שהיו נקבעים אילו היה זה מסחר הפתיחה. הנתונים שמתפרסמים בשלב זה הם תיאורטיים והם מתעדכנים מדי 15 שניות.

השלב השני הוא שלב הפתיחה. בשלב זה מתקיים מסחר רב צדדי – בין כל הצדדים שהגישו הוראות בשלב הקודם, ובסופו נקבע לכל נייר מחיר/שער הפתיחה. על פי מחיר זה מבוצעות עסקאות הנובעות מפקודות שהוגשו בשלב טרום הפתיחה. זהו שלב שאורך כמה שניות בלבד. בשלב הזה חישוב שער ומחזור הפתיחה נערך בזה אחר זה לכל אחד מהניירות בנפרד. סדר הניירות הוא אקראי ונקבע מדי יום מחדש.

השלב הבא הוא המשמעותי ביותר – השלב הרציף – בשלב זה מתקיים מסחר דו צדדי, רציף וסימולטני. כל הוראה/פקודה נכנסת לספר הפקודות – אפשר לראות את חמש הפקודות הטובות ביותר בקנייה ואת חמש הפקודות הטובות ביותר במכירה, וכל אחד יכול להיכנס עם פקודה כשברגע שיש הצטלבות/התאמה במחיר, יש עסקה. ברגע שיש עסקה, כשפקודות נפגשו, הן כמובן קובעות מחיר מעודכן ונמחקות מספר הפקודות.

מהו גודל מזערי לפקודה? עד 2022 גודל מזערי לפקודה בשלב המסחר הרציף במניות ובאג"ח להמרה במדד ת"א 35 עמד על כמות מניות בסכום של 5,000 שקל. במדד ת"א 90 ובמדדי היתר הסכום היה 2,000 שקל. ב-2022 הפחיתה הבורסה משמעותית את הגודל המזערי של פקודה כך שבמניות הנכללות במדד ת"א 35 יופחת גודל הפקודה מסך של 5,000 שקל ל-500 שקל בלבד ובשאר המניות מגודל פקודה של 2,000 שקל ל-500 שקל בלבד (הרחבה – כאן).

גודל פקודה בכתבי אופציה הוא כמות כתבי אופציה השווה לכמות המניות בגודל מזערי של פקודת נכס הבסיס מחולקת ביום המימוש. תנודות השער המרביות בשלב המסחר הרציף הן בלתי מוגבלות. בתום המסחר הרציף עוברות כל הפקודות שלא בוצעו לשלב מסחר טרום נעילה.

רק כדי לחדד את השלב הרציף (שהוא רוב שעות המסחר ובו מתקיים רוב המסחר הכספי) – אתם יכולים בזמן אמת לראות לגבי כל מניה את המחיר שלה, את המוכר הראשון במניה, השני עד החמישי – מחיר מכירה וכמות מכירה של כל אחד מהחמישה הראשונים; בדיוק באותו אופן רואים את המעוניינים לקנות – מחיר קנייה וכמות קנייה, וגם כאן מקבלים את חמשת הביקושים הטובים ביותר. ברגע שיש נקודת מפגש – למשל שמחיר הקניה עולה ונפגש עם מחיר המכירה יש עסקה. זה יכול להיות גם הפוך, שמחיר המכירה יירד וייפגש עם מחיר הקנייה; ובכלל – יכול להיות שהם ייפגשו איפשהו באמצע. את כל התזוזות האלו רואים בזמן אמת – דרך האינטרנט, מערכות הבנקים, מערכות של הברוקרים – בספר הפקודות שמרכז את מחיר המניה, המחזור במניה והביקושים וההיצעים הטובים ביותר.

אחרי השלב הרציף נכנסים לשלב טרום הנעילה והנעילה. בשלב טרום הנעילה מוזרמות למחשב המסחר בבורסה פקודות לקנייה ולמכירה של ניירות ערך, אולם לא מתבצעות עסקאות. פקודות אלו מצטרפות לפקודות שהוגשו בשלבי מסחר קודמים אולם טרם בוצעו. שלב מסחר זה אורך דקות. בשלב זה מתפרסם לכל נייר ערך בנפרד השער התיאורטי והמחזור שהיו נקבעים אילו היה מסחר בפועל. בשלב זה, בדומה לשלב טרום הפתיחה, יש גישושים, אך בשלב מסוים מפגישים את הביקוש עם ההיצע ונקבע שער לנייר הערך. 

בשלב האחרון, שלב הנעילה, מתבצע בכל נייר ערך בנפרד מסחר רב צדדי, ובו נקבע לכל נייר מחיר (שער מסחר הנעילה). במסחר הנעילה מבוצעות עסקאות בשער הנעילה הנובעות מפקודות שהיו בספר הפקודות בשלב טרום נעילה. בסיום התהליך נקבע שער הנעילה. שער הנעילה עשוי להיות שונה משער מסחר הנעילה.

איך מתבצע המסחר?

המסחר בבורסה מתנהל באמצעות מערכת מחשבים בשם רצף המאפשרת מסחר רציף, ומכאן שמה. לב המערכת הוא מחשב המסחר בבורסה. רשת תקשורת משוכללת מחברת בין מחשב הבורסה לבין המחשבים של כל חברי הבורסה. באופן זה ניתן להעביר פקודות קנייה ומכירה מכל סניף של חבר בורסה ברחבי הארץ והעולם. 

שעות מסחר: מערכת "רצף" מאפשרת מסחר רציף בימי א' מ-10:00 עד 15:40 ובימי ב'-ה' מ-10:00 עד 17:25.

המסחר כפי שפורט בשלב הרצף נעשה בעזרת ספר פקודות – כל הפקודות הטובות – הביקושים הטובים וההיצעים הטובים ביותר (חמישה בכל צד) נרשמים בספר הפקודות שבו גם יש מידע על מחיר המניה והיקף המסחר בה. הנתונים האלו כמובן חשופים למשקיעים שיכולים להשתלב במסחר. כאשר מחיר הקנייה והמכירה נפגשים, יש עסקה. למשל, אם הקונה העלה את מחירו ונפגש עם מחיר המוכר, או לחילופין אם המוכר הוריד את המחיר ונפגש עם הקונה – יש עסקה. המשקיעים יכולים בכל שלב להיכנס למסחר באמצעות הזרמת פקודות נוספות ולהיות חלק מספר הפקודות, אם ברצונם לקנות אז להזרים קנייה לפי המכירה שיש בספר הפקודות ואם ברצונם למכור אז להזרים מכירה לפי המחיר והכמות של הקונה שרשום בספר הפקודות.

כדי להזרים פקודות צריך קודם כל לפתוח חשבון ניירות ערך. איך בעצם סוחרים במניות? ובכן, ניתן לרכוש מניות באמצעות חברי הבורסה שמשרתים את ציבור המשקיעים, יועצי השקעות או מנהלי תיקים המוסמכים על ידי רשות ניירות ערך. כדי לסחור בניירות ערך, יש לפתוח חשבון אצל אחד מחברי הבורסה. ניתן לעשות זאת באמצעות אתר האינטרנט של הבנקים ובתי ההשקעות, אבל הפקודה תמיד תעבור דרך חבר בורסה. המסחר הוא אנונימי, וחבר בורסה לא יכול לדעת מי נתן את הפקודה, אלא אם מדובר בבעל עניין אשר חייב לדווח על הפקודה שהעביר. בספרי מסלקת הבורסה מופיעים שמות בעליהם של ניירות הערך.

יחידות ניירות הערך בישראל מופיעות באגורות. מחירי הנגזרים והאופציות בישראל מופיעים בשקלים חדשים.

מידע על המסחר בבורסה ניתן למצוא באתר הבורסה. באתר יש דיווחים של החברות – גם הודעות שוטפות וגם דוחות כספיים, רבעוניים ושנתיים, וחומר זה חשוב ביותר כדי לקבל אינפורמציה על החברות הנסחרות. הדיווח הזה נעשה דרך מערכת מאי"ה שבאתר הבורסה (www.tase.co.il – חלונית מאיה מצד ימין). מדובר במערכת אינטרנט להודעות החברות הציבוריות, שהיא כלי עבודה מרכזי לסוחרים בניירות ערך. האתר מאפשר לקבל מידע מקיף על כל ההודעות שהחברות הציבוריות בישראל מפרסמות, החל ממינוי דירקטורים, עובר במכירה וקנייה של בעלי עניין וכלה בדוחות הכספיים. משמעותי מאוד להיות צמודים לאתר זה. כל דוח מיידי או אירוע חריג מתפרסמים באתר זה בזמן אמת. רצוי להירשם למערכת כדי לקבל במייל דיווחים מיידיים שמתפרסמים על אודות חברות שבהן אתם משקיעים ולסמן חברות מועדפות לקבלת מיילים עליהן.

ניירות הערך בבורסה של ת"א נסחרים כאמור במסגרת מדדים שונים:

מדד ת"א 25 הפך למדד ת"א 35

מדד הדגל של הבורסה מתפרסם מאז 1999. בתחילה הוא נקרא מדד המעו"ף או ת"א 25 וכלל את 25 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה. ב-2017 השתנה שמו למדד ת"א 35 כדי לפזר את המדד על פני יותר מניות ולהקטין בעצם את התלות במניות הכבדות. 

המדד מהווה נכס בסיס לאופציות ולחוזים עתידיים, לתעודות סל ולתעודות בחסר הנסחרות בבורסה. תדירות פרסום המדד כל 15 שניות, והוא מתעדכן פעמיים בשנה ב-15 ביוני וב-15 בדצמבר לפי נתונים קובעים ב-31 במאי וב-30 בנובמבר, בהתאמה. קריטריון השינוי שלו הוא שווי השוק של החברות.

מדד ת"א 100 הפך למדד ת"א 125

מדד מרכזי שכלל את כל המניות במדדים 25 ות"א 75, אך משנת 2017 התרחב בהרכבו והפך למדד ת"א 35 ומדד ת"א 90 בהתאמה – וביחד מדד ת"א 125. זהו מדד השקעה, וגם הוא מתעדכן מדי 15 שניות. גם הוא, כמו מדד ת"א 25, מתעדכן פעמיים בשנה באותם תאריכים, וגם במדד הזה קריטריון ההחלפה הוא שווי השוק של החברות.

מדד ת"א 75 הפך למדד ת"א 90

מדד מרכזי שכלל בעבר את 75 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה מבין המניות שאינן נכללות במדד ת"א 25 ואשר עומדות בתנאי הסף של המדד. משנת 2017 מדובר על 90 המניות בעלות השווי הגבוה ביותר שאינן נכללות במדד ת"א 35. כמו מדד ת"א 35, הוא מתעדכן פעמיים בשנה באותם תאריכים לפי נתונים קובעים.

קיימים מדדים נוספים לרבות מדד הבנקים, מדד מאגר שכולל את המאגר של כל המניות, מדד מניות טכנולוגיה ועוד. המדדים האלו מתייחסים למניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה. גם כאן המדד מתעדכן פעמיים בשנה כמו המדדים האחרים.

בבורסה המקומית ישנה הרשימה הרגילה – מניות שנסחרות בהתאם לשלבים שצוינו קודם, אך יש רשימות "משנה" שנתפסות כמסוכנות יותר ולא סחירות – רשימות של מניות דלות סחירות ומניות שימור. רגע לפני שנסביר על הרשימות האלו, איך יודעים לזהות אותן? "ס" במערכות המחשוב של הבורסה וחברי הבורסה מסמנת את דלי הסחירות; "ש" מסמנת את רשימת השימור.

מניות דלות סחירות

רשימה זו הוקמה במטרה לצמצם את אפשרויות המניפולציה בניירות הערך האלו. זאת, בהתאם להמלצות "הוועדה לבחינת האפשרויות למזעור תרמיות בשוק ההון", שהוקמה על ידי רשות ניירות ערך בשיתוף הבורסה.

המאפיין רשימה זו הוא שניירות הערך שבה נסחרים במסחר רב צדדי רק פעמיים ביום, בתחילת יום המסחר (מסחר הפתיחה) ובסיומו (מסחר הנעילה), ולא ברציף. הרשימה הזו מתעדכנת פעמיים בשנה, על בסיס סחירות ניירות הערך בששת החודשים שקדמו למועדים הקובעים לעדכון הרשימה. המועדים הקובעים הם 15 באפריל ו-15 באוקטובר מדי שנה. עדכון הרשימה בפועל ייעשה מדי שנה ב-15 ביוני וב-15 בדצמבר, בהתאמה.

נייר ערך ייכנס לרשימת דלי הסחירות אם יתקיימו בו ארבעת התנאים המצטברים האלו – חציון מחזור המסחר בששת החודשים כאמור היה נמוך מ-2,000 שקל; מחזור המסחר היומי בששת החודשים כאמור היה נמוך מ-20,000 שקל; נייר הערך נסחר בבורסה יותר משישה חודשים כאמור; נייר הערך לא היה בהשעיית מסחר רצופה במשך שישה חודשים כאמור.

נייר ערך שנמצא ברשימת המועמדים לא ייכלל ברשימת דלי הסחירות בסופו של דבר אם מתקיימים בו אחד או יותר מהמצבים האלה: בנייר הערך מתקיימת עשיית שוק (מונה עושה שוק); נייר הערך כלול ברשימת השימור

 רשימת השימור

ברשימת השימור נכללים ניירות ערך של החברות שאינן עומדות בכללי השימור. בניירות הערך שברשימת השימור לא מתקיים מסחר רציף, והם נסחרים בשני מכרזים רב צדדיים – בתחילת יום המסחר (מסחר הפתיחה) ובסיום יום המסחר (מסחר הנעילה).

בכל יום נפתח המסחר בניירות הערך שברשימה, כמו בכל ניירות הערך, ומתקיים בהם שלב טרום פתיחה ומסחר פתיחה. ניתן לדעת אם חברה נמצאת ברשימת השימור ברשימת החברות הנכללות ברשימת השימור באתר הבורסה. בכל הודעה של חברה הנכללת ברשימת השימור המתפרסמת ב"מאיה", מתווספת המילה "בשימור" בצמוד לשם החברה. 

ניירות ערך יכולים להימצא ברשימת השימור 24 חודשים. לאחר 12 חודשים מרגע הכניסה לרשימה, רשאי דירקטוריון הבורסה למחוק את נייר הערך מהרישום למסחר בבורסה. לבקשת החברה, המחיקה יכולה להידחות וניירות הערך שלה יכולים להמשיך להיכלל ברשימת השימור במשך שנה נוספת, לתקופה מקסימלית של שנתיים כאמור. אם בתום 24 חודשים מיום שחדל נייר ערך להיסחר ברשימה הראשית לא נוצרו התנאים המאפשרים החזרתו לרשימה הראשית, יימחקו ניירות הערך מן הרישום למסחר בבורסה. כדי שחברה שנכנסה לרשימת השימור תחזור לרשימת המסחר הרגילה, היא צריכה לעמוד בדרישות כמותיות גבוהות יותר מאלה שנקבע כתנאי להעברה לרשימת השימור. זאת, על מנת למנוע מצב שבו חברות תעבורנה מרשימת השימור לרשימה הראשית ולאחר מכן תחזורנה לרשימת השימור לעתים תכופות. התנאים לחזרה לרשימה הראשית משתנים לאחר 12 החודשים הראשונים.

ככלל התנאים להעברה לרשימת השימור משתנים אחת לתקופה כאשר המבחנים הם מבחן שווי החזקות הציבור והכמות הצפה – מניות שאינן בידי בעלי עניין. כדי שחברה לא תעבור לרשימת השימור היא צריכה שהכמות הצפה של מניותיה תהיה מעל 5 מיליון שקל וכן ששיעור ההחזקות שבידי הציבור יהיה מעל 15%.

מה זה המירים?

מניות הן כלי ההשקעה הדינמי ביותר, וכנראה גם המעניין ביותר. אבל יש גם כלי השקעה נוספים. כלי שקרוב למניות הוא ניירות ערך המירים. מדובר ב"מוצרים" הניתנים להמרה למניות. ההמרה מתבצעת על פי תנאים שנקבעו מראש ופורסמו בתשקיף ההנפקה. ישנם כמה סוגים עיקריים של ניירות ערך המירים: כתב אופציה – נייר ערך המקנה למחזיק בו זכות להמירו למניה ב"מחיר מימוש" שנקבע מראש בתשקיף, ואיגרות חוב להמרה.

איגרות חוב להמרה הן יצור כלאיים – מצד אחד חוב לכל דבר ועניין, אך בנוסף סוג של סוכרייה למשקיעים – אופציה להמיר את איגרות החוב האלו למניות. בתשקיף ההנפקה של איגרות החוב נמסרים התנאים הסטנדרטיים, כמו לכל איגרת חוב אחרת – משך התקופה, הריבית, תשלומי הקרן וכו', אבל נמסר גם יחס ההמרה – כמה איגרות חוב יועברו/יומרו תמורת מניה. המשקיעים באיגרות חוב להמרה יהיו מוכנים לשלם בגינן פרמיה ביחס לאיגרות חוב ללא אופציית ההמרה, אחרי הכל האופציה הזו שווה וערכה עולה ככל שפרמיית ההמרה הנגזרת מיחס ההמרה משתפרת, כלומר נמוכה יותר. אך אם הפרמיה גבוהה ולא ריאלית, אזי מרכיב האופציה יהיה נמוך מאוד ולא ממש בעל ערך.

הנה הדגמה לאיגרות חוב להמרה – נניח שאיגרת החוב נסחרת ב-120 אגורות והמניה ב-500 אגורות, ועל פי תנאי התשקיף כל 5 איגרות יכולות להיות מומרות למניה אחת. מכאן ש-5 איגרות חוב בערך של 6 שקלים (5 איגרות חוב במחיר של 1.2 שקל כל אחת) יכולות להיות מומרות למניה שנסחרת ב-5 שקלים. לא כדאי כמובן להמיר את האיגרות האלו, אבל זו אופציה שיש לה ערך מסוים. בנתונים האלו יחס ההמרה הוא 5, ופרמיית המרה היא 20% (היחס בין 6 שקלים ל-5 שקלים), והמשמעות היא שאם המניה תעלה מעל 20%, הפרמיה תתאפס והאג"ח "תיכנס למסלול מנייתי". נניח שהמניה עלתה בתוך שנה פי שניים – למחיר של 10 שקלים. מחיר האיגרת, בהינתן יחס המרה של 5, הוא לפחות 2 שקלים (5 איגרות חוב של 2 שקלים יכולות להיות מומרות למניה בסך 10 שקלים); אם האיגרת תיסחר מתחת ל-2 שקלים, השחקנים בשוק יקנו אותה וימירו למניות, ולכן המינימום שלה הוא 2 שקלים. המחיר הזה מנותק מהמחיר האג"חי – בגלל עליית המניה היא כבר לא אג"ח, היא יצאה מהמסלול האג"חי ועברה למסלול המנייתי. היא עלתה ממחיר של 1.2 שקל למחיר של 2 שקלים – אין אג"ח עם ריבית, הצמדה, שיכולה לעלות בשיעור כזה – בקיצור זו מניה בתחפושת.

המוצר הזה, כפי שעולה מההדגמה, עשוי להיות אטרקטיבי למשקיעים, אבל חברות נוטות פחות להשתמש בו בשנים האחרונות, כנראה מכיוון שבעלי השליטה בהן לא מעוניינים להידלל בהחזקותיהם.

מה הם נגזרים ואופציות?

כלי השקעה נוסף בעל מרכיב מימוש הוא האופציה. חברות מנפיקות אופציות למניות – המשקיע משלם תמורה מסוימת היום ויש לו אופציה לקבל את המניה בתמורה למחיר ידוע מראש עד מועד מסוים ידוע מראש. האופציות למניות פחות פופולריות מבעבר, אבל הן עדיין חיות ובועטות. מה שכן מאוד פופולרי הן אופציות על המעו"ף, מכשיר של הבורסה ולא של החברות עצמן; מדובר בעצם בנגזרים – מכשירים פיננסיים, שמחירם נגזר (קשור) מנכס אחר, הנקרא "נכס הבסיס". לדוגמה, מחירם של נגזרים על מדד ת"א-25 מבוסס, בין היתר, על ערך מדד זה במהלך המסחר בבורסה. בבורסה בת"א נסחרים שני סוגים של נגזרים: אופציות וחוזים עתידיים. אופציות המעו"ף מהוות חלק גדול מהמסחר השוטף בבורסה כאשר הן משמשות ככלי הגנה לתיקי השקעות וגם כספקולציה. מאוד לא מומלץ להיכנס לתחום הזה לפני שעברתם דרך משמעותית בשוקי ההון ובמסחר בשוקי ההון. הנגזרים והאופציות הן מכשירים זוללים הון, ואתם צריכים להיכנס לשם, (אם בכלל, בעיקר אם אתם מפעילים הגנה על התיק, או מיישמים אסטרטגיה שמגדרת את ההפסד או שמוגבלת בהפסד.

ומה עוד אפשר לעשות בבורסה? מכירה בחסר (שורט)

מכירה בחסר היא מכירת נייר ערך שאינו בבעלות המוכר. לשם כך, המוכר צריך לשאול מגורם אחר את ניירות הערך המיועדים למכירה, קודם המכירה בחסר. יש מי שטוען שמכירות בחסר תורמות לשכלול המסחר ולשיפור הנזילות בשוק. מכירה בחסר נועדה להגן על המשקיע מפני ירידות או פשוט להמר נגד עלייה (בעד ירידה) במניה או במדד מסוים.

במכירה בחסר מעורבים השואל, המשאיל ובדרך כלל גם חבר בורסה המתווך ביניהם.

משאיל – בעל נייר ערך המוכן להשאילו לאחר. המשאילים העיקריים הם המשקיעים המוסדיים – קופות גמל, חברות ביטוח, קרנות נאמנות ומנפיקי תעודות סל. שואל ("שורטיסט") – מי ששואל את נייר הערך לצורך מכירתו בחסר. חבר בורסה – הגוף המתווך בין המשאיל לשואל.

תעודת סל בחסר – בבורסה נסחרות תעודות בחסר, שהן מכשיר פיננסי שביצועיו הפוכים לביצועי המדד המשמש כנכס הבסיס. כלומר, ירידה במדד שאחריו עוקבת התעודה מגדילה את ערכה וההיפך. בכך מאפשרות תעודות בחסר להרוויח בעת ירידת המדד. התעודות מאפשרות למשקיע לפעול בדרך הדומה למכירה בחסר, ללא צורך בכתבי השאלה. אסטרטגיה הדומה למכירה בחסר אפשר לבנות גם באמצעות שוק הנגזרים. אבל רגע – מה הן בכלל תעודות סל?

קרנות סל/תעודות סל – קרנות סל החליפו את את תעודות הסל בשוק המקומי. מדובר במכשירים פיננסיים העוקבים אחר מדדי מניות, אג"ח, סחורות (זהב, כסף, נפט) ועוד. התעודות מאפשרות למשקיעים לרכוש "סל" סחיר של ניירות ערך הכלולים במדדים, וכך "להיצמד" לביצועי המדדים בקלות ובעלות נמוכה. עם המכשירים בקבוצה זו נמנים תעודות מדד, תעודות בחסר, תעודות מדד סחורה, אופציות כיסוי ועוד.

ואם כבר אנחנו מדברים על מכשירי השקעה, אז מהי בעצם קרן נאמנות? קרן נאמנות היא מכשיר פיננסי המאפשר להשקיע בניירות ערך באמצעות השתתפות בתיק השקעות המנוהל במשותף עבור המשקיעים בקרן בידי חברה לניהול קרנות ("מנהל קרן"). קרן נאמנות עצמה איננה נסחרת בבורסה. ההשקעה מתבצעת על ידי רכישת יחידות השתתפות, המקנות חלק בתיק ההשקעות שלה. שווי יחידות הקרן נקבע בכל סוף יום מסחר ומשקף את שווי נכסיה בניכוי התחייבויותיה.

מקורות המידע – איפה למצוא מידע על מניות, אג"ח ועוד?

המקור המשמעותי ביותר הוא אתר הבורסה עצמה –

אתר הבורסה – www.tase.co.il באתר ניתן להתעדכן בנתוני המסחר השוטף, המוצגים בעיכוב של 20 דקות,, במחזורי המסחר ובמדדים, וכן לקבל נתונים היסטוריים על התפתחות המדדים ושערי ניירות הערך.

בנוסף, ניתן למצוא מידע בבתי השקעות ובאתרים פיננסיים שונים שמתעסקים במניות. ישנן חברות פרטיות רבות שעסוקות במסחר המאפשרות גישה לנותני המסחר לעתים גם בזמן אמת.

מקורות נוספים הם הבנקים השונים שבאתרי האינטרנט שלהם תמצאו אינפורמציה על מניות בעמודי ההשקעות.

אתר משמעותי נוסף הוא המאי"ה – לדיווחי חברות והודעות בורסה.

על איזה מידע מדובר? בראש וראשונה תשקיף! התשקיף הוא המפגש הראשון של חברה עם ציבור המשקיעים – החברה מפרסמת תשקיף כדי שהם יקראו, ילמדו, יבינו את החברה וישקיעו במניותיה או באיגרות החוב שלה. התשקיף בעצם הופך את החברה לשקופה – בתשקיף אמור להיות הכל – מידע פיננסי מפורט מאוד, מידע עסקי מפורט מאוד – לקוחות, מתחרות, ספקים, תלות בעובדים, מוצרים עיקריים, חומרי גלם ותלות בספקים, כוח ייצור, ועוד.

חוץ מהתשקיף ישנו דוח עסקי התאגיד – מידע שמפורסם בדוחות השנתיים והוא סוג של מיני-תשקיף – מפורט מאוד, רחב מאוד, המקום הראשון שמשקיע מתחיל צריך להגיע אליו. חוץ מזה ישנם הדוחות הכספיים – השנתיים והרבעוניים כשלצידם דוח דירקטוריון/סקירת מנהלים שבה המנהלים סוקרים את אירועי התקופה – רבעון, חצי שנה, שנה. להבדיל מתיאור עסקי התאגיד ששם המידע רחב מאוד ולא מתייחס לתקופה מסוימת, סקירת המנהלים מתייחסת לתקופה עצמה.

זה העיקר מבחינת חומר ומידע על החברה. באתר הבורסה מתפרסם במקביל מידע בורסאי על החברה – מחיר, מחזור, שווי שוק – השווי שהשוק מקנה לחברה הנקבע על פי מספר המניות של החברה כפול המחיר למניה.

 טוב, כל זה נחמד, אבל מה עושים עם זה, איך פועלים בבורסה? הנה דוגמה למסחר בניירות ערך – מניות, איגרות חוב…

משקיע החליט להתחיל לסחור בבורסה לניירות ערך בת"א. לאחר שחקר ובדק מצא את המניה שמבחינתו תיתן לו תשואה עודפת, ופנה לפקיד הבנק וביקש שייבצע עבורו את הפעולה.

הוא ביקש לרכוש מניה Y בסכום של 10,000 שקל. אבל כדי שפקיד הבנק יצליח לעשות זאת, אותו משקיע חייב לתת לפקיד את שער הקנייה. שער הקנייה הוא השער המופיע בעת המסחר במניה ליד המניה. את השער בזמן אמת ניתן למצוא בדרך כלל בחשבון הבנק באינטרנט או לשאול את הפקיד. ניתן גם לראות שערי מניות באתרים השונים, אבל בעיכוב של 20 דקות בדרך כלל.

לאחר שנתן לפקיד את שער הביצוע שהוא מבקש שיהיה, הפקיד נותן את ההוראה. אותו משקיע יכול לעקוב באמצעות הפקיד ולבדוק אם ההוראה בוצעה. בדרך כלל מתחת לשער המניה כפי שנסחרת ברגע נתון מופיעות פקודות קנייה ומכירה לפי ביקוש והיצע. צד ימין ביקוש עם כותרת ירוקה, צד שמאל היצע עם כותרת אדומה. רשימת ההיצעים והביקושים כוללת שלושה ביקושים והיצעים בכל צד. אם הביקוש למניה הוא בשער גבוה מהמבקש הראשון, הבקשה של אותו משקיע תופיע ראשונה. אם המציע יסכים למכור, תתבצע עסקה, וההוראה תיקלט ותבוצע. במצב זה המשקיע יראה את הביצוע בתיק ניירות הערך שלו, גם אם מדובר במניה אחת בלבד.

דרך נוספת לרכוש ולקנות היא לבד באמצעות אתר הבנק או אתר חשבון ההשקעות אם קיים כזה, באותו אופן שהוסבר.

במקרה שהוראת קניית המניה ניתנה בשלב הטרום מסחר, המשקיע יראה את הביצוע בעת פתיחה המסחר – במסחר הרציף. במצב של מתן הוראה בשלב הנעילה, המשקיע יראה ביצוע, אם נקלט ובוצע, בסיום המסחר.

במקרה של מתן הוראה בשלב הרציף וביצוע שלה, המשקיע יראה את המניה בתיק באופן מיידי.

להשקיע לבד – אפשר גם דרך רובו אדווייזינג

כדי להשקיע את הכסף שלכם אתם כאמור לא חייבים לעשות זאת דרך יועצי השקעות ומנהלי השקעות. אתם יכולים לעשות זאת בעצמכם ונראה שהרוב עושים זאת דרך תעודות סל וקרנות מחקות, כלומר, בגישה הפאסיבית. אבל יש דרך נוספת – רובו אדווייזינג (RoboAdvising) והרעיון שלה פשוט מאוד.

רובו אדווייזינג – מה זה?

מדובר בעצם על יועצי השקעות ומנהלי השקעות רובוטיים. במובנים רבים זה מזכיר את האלגוטריידינג. אלגו, נזכיר, זו שיטת מסחר אוטומטית שלפיה המשקיעים פועלים בהתאם לנוסחה מסוימת, לדוגמה במניות ארביטראז', בחברות מתחת למכפיל רווח מסוים, ואת המסחר השוטף עושה רובוט. לתוכנות האלו אין בהכרח מובהקות, בעיקר מכיוון שיש כמובן תלות גדולה בנוסחה – הנוסחה היא בעצם המוח – אם הנוסחה טובה, אז יש הצלחה וההיפך. מכל מקום, האלגו הוא אוטומטי והוא אכן עדיף מאדם הסוחר במניות. דרך המערכת ניתן באופן סימולטני לקנות במקביל, למכור במקביל ועוד. גם העיבוד של המידע מהיר יותר ויעיל יותר- עם זה אי אפשר להתווכח – המחשב מהיר יותר מהאדם.

ועל רקע זה גם הרובו אדווייזינג עשוי להצליח. הרי מה היועץ האנושי עושה? אם תלכו ליועץ ההשקעות בבנק, הוא יבקש ממכם לענות על שאלות בנוגע לצרכים וסיכונים, ולפי זה ייקבע את הרכב התיק שלכם – החלוקה בין המניות, לאג"ח, לפיקדונות ועוד. האם מחשב לא יודע לעשות זאת? בטח שכן. בשביל לקבוע את הרכב ההשקעות לא צריך יועץ, צריך שאלות שייענו בכנות על ידי המשקיע. אולי קיים חשש שאנשים אינם אחראים לגורלם ולא מודעים לרמת הסיכון שהם יכולים לשאת, אבל בהינתן שמדובר באנשים בוגרים, זו אחריותם להגדיר את רמת הסיכון, ובכל מקרה – בעזרת שאלות נכונות, מחשב יודע לזהות מי עומד מולו ועד כמה הוא מסוגל לסבול הפסד, ובהתאמה לבנות לו תיק השקעות מתאים.

רובוטים בהחלט יכולים לעשות זאת, ובשלב הבא הם גם יכולים לחלק את תיק ההשקעות לפי ההרכב שנקבע. לא צריך בשביל זה סוחר, ולא מנהל השקעות שיבחר את המניות, שכן עיקר הפעולות, אם לא כולן, נעשה בתעודות סל ובקרנות מחקות עוקבות מדדים.

הרובו אדווייזינג הוא לא תופעה חדשה – מדובר על אפשרות שקיימת בשוק, בצורה כזו אחרת, כבר עשור ויותר. אך התעשייה הזו מתפתחת וגדלה במקביל להכנסת הטכנולוגיה לעולם הפיננסים. כיום מנוהלים ברובו אדווייזינג מעל 60 מיליארד דולר ברחבי העולם, בעיקר בשוק האמריקאי.

התפעול של הייעוץ הרובוטי פשוט. זירות אינטרנט/פלטפורמות אינטרנט של רובו כבר קיימות (betterment , personal Capital, ועוד), ודרכן ניתן בשלב הראשון למלא שאלון כדי לקבוע את פרופיל הסיכון של הלקוח, ובשלבים הבאים הרובוט בונה את תיק ההשקעות ומנהל אותו. רגע, אבל מה אם קורה משהו בשווקים? ובכן, ראשית חשוב לדעת שהרובו בודק דרך השאלון, כבר בשלב הראשון, באיזו תקופת השקעה הלקוח מעוניין, האם יש לו צרכים כספיים בטווח הקרוב? מה גילו? האם זה חיסכון לפנסיה? כך שבתיקים לטווח קצר, הסיכונים שיילקחו יהיו קטנים יותר (וכך גם למשקיעים בגילאים מתקדמים). על כל פנים, המערכת תדע להתאים את רמת הסיכון למצב השוק באופן כללי, אם כי במצבים כאלו אין לרובו אדווייזינג ניסיון על פני מנהלי ההשקעות, כך שתיאורטית יכול להיות מצב שמנהל השקעות עם חושים יחליט לצאת מהשוק לגמרי לפני שהשוק יקרוס, בעוד הרובו לא יעשה זאת, ובסופו של דבר מנהל השקעות יצדק. אלא שייתכן גם ההיפך!

על כל פנים, בהשקעות דרך הרובו לא צפויים שינויים מרחיקי לכת גם כאשר השוק מזגזג או נופל, כי אחרי הכל הרכב ההשקעות הראשוני אמור להביא בחשבון את הסיכון שהמשקיע מוכן לקחת, ובהתאמה את יכולתו לעמוד בהפסד במקרה של ירידות.

הרובו אדווייזינג מספק יתרון ברמת העמלות – דמי הניהול נמוכים במיוחד בעיקר מאחר שהכל ממוחשב וכן מכיוון שההשקעות הן בתעודות סל, קרנות סל וקרנות מחקות שדמי הניהול בהן נמוכים במיוחד. בפועל דמי הניהול עומדים על עד 0.3%, משמעותית מתחת לממוצע בניהול תיקים שעולה על 1%. עם זאת, חשוב לזכור – זה אולי זול, אבל אין לכם על מי לצעוק, או על מי לכעוס, או את מי להאשים במקרה של ירידות. בכלל, אין מענה אנושי לטוב ולרע, ועדיין – למרות שהעולם הופך ליותר ויותר ממוחשב וטכנולוגי, יש לזה חשיבות גדולה.

למקצוענים במסחר קיימת קופות גמל בניהול אישי IRA

למי שכבר מקצועי במסחר עצמאי ולאחר הרבה שנות ניסיות קיים כלי נוסף להשקעה והוא קופת גמל בניהול אישי  (Individual Retirement Account – IRA). הרעיון מאחורי הניהול האישי הוא לתת לחוסך בקופה את המושכות ואת הניהול – זה לא אומר שהוא זה שמנהל בשוטף את הקרן, זה אומר שהוא זה שקובע במה להשקיע, מתי להשקיע, איך להשקיע וכו'.

המחזיק יכול לבחור לנהל ההשקעות של עצמו ואז המחזיק צריך להיות להכיר ולהפנים את הסיכונים שהוא מוכן לקחת בתיק ההשקעות ועל סמך זה לקבוע את פיזור התיק בין האפיקים השונים. אחרי שלב הפיזור צריך לבחור בנכסים עצמם. אם מדובר על נכסים פסיביים/נכסים עוקבי מדדים כמו תעודות סל או קרנות מחקות, אז לא צריך הבנה מעמיקה בשוק ההון – כאן, תוכלו לראות איך בונים תיק השקעות כזה. אבל אם החוסך מעוניין לבחור את ניירות הערך בעצמו ולא להשקיע באופן פסיבי (עוקב מדדים), אז כבר נדרשת ידיעה והכרה של השווקים הפיננסים. להרחבה בנושא- קופת גמל אישית (IRA) – הדור הבא של קופות הגמל

סיכום ב-6 נקודות

אם הגעתם עד לכאן, אז באמת שאפו גדול – ובכל זאת ננסה לרכז לכם את הנושא ב-6 נקודות: 

1. להשקיע לבד זה יתרון גדול – בדמי הניהול, בשקיפות, בשליטה שלכם על הכסף

2. לא חייבים להיות גאונים בניתוח דוחות כדי להשקיע – אפשר דרך מכשירים פסיביים, עוקבי מדדים, כמו תעודות סל וקרנות מחקות

3. מי שמעוניין יכול להיכנס לעובי הקורה ולבחור ניירות ערך בפינצטה, אך כאמור בסעיף הקודם לא חייבים ולא בטוח שבסוף הדרך זה מספק תשואה עודפת.

4. חשוב לדעת מה רמת הסיכון שלכם ולפזר את ההשקעות בהתאם על פני כל האפיקים.

5. צריך לעקוב אחרי התיק, לעשות שינויים בהתאם ולאזן אותו כל תקופה מחדש.

6. רובו אדווייזינג – מעל 80 מיליארד דולר בעולם מנוהלים דרך רובוטים, זה גם סוג של ניהול עצמי.

מדריך השקעות במניות – ככה תשקיעו נכון ובזהירות

מדריך השקעות באג"ח – כל מה שרציתם לדעת

מחשבון השקעה – בהינתן תשואה צפויה והזרמות לאפיק המסויים, תוכלו לחשב כמה כסף יהיה לכם בסוף התקופה – (מתאים להשקעה באג"ח, בפיקדון ועוד)

 מחשבון תשואת מניות ומחשבון תשואת אג"ח – יספקו לכם תשובה מה צפוייה להיות התשואה הכוללת שלכם והרווח הכולל שלכם, אם תשקיעו בשווקים אלו על פני שנים רבות – זה עשוי להפתיע אתכם.

מכפיל רווח – מה זה, איך מחשבים אותו ואיך נוכל להיעזר בו כדי להחליט איזו מניה לקנות?

ג'ון בוגל – ממציא השיטה הפאסיבית; מהם עקרונות ההשקעה שלו?

ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל,  אומר על נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול על  ירידה בהשקעות לבנייה למגורים של 0.7% כי "אלה נתונים מטרידים מאין כמותם המזכירים את נתוני ערב המיתון הגדול שהיה בישראל במחצית שנות השישים. נכון שאין להשוות את גודל המשק הישראלי אז והיום, אולם המגמה לצערי דומה ומעידה על אפשרות ממשית של תחילת מיתון שלא היה כמותו בישראל מזה עשרות שנים. מדובר בסכנה של קיפאון בבנייה, זאת דווקא בזמן בו יש מחסור משמעותי ביותר בדיור ורמות מחירים גבוהות ללא תקדים, בעיה לאלפי לוקחי משכנתאות מופרזות בשנים האחרונות, צמיחה נמוכה ביותר, בפועל כמעט אפסית, למשק הישראלי בכללותו וגם סכנת אבטלה גדלה והולכת, זאת לאור הפרסומים התכופים של סגירת מפעלים, ובעיקר באזורי פריפריה. על הממשלה להתגייס שכם אחד ולראות בחידוש הצמיחה בבחינת אתגר לאומי, זאת כולל בנייה ממשלתית ציבורית מאסיבית, כפי שהיא בשנות ה-90, מה שגם יגדיל את מלאי הדירות וגם יספק וייצר אלפי מקומות עבודה חדשים".

אורן מור, המנכ"ל והבעלים של קבוצת אייקום יזמות ובנייה "מה שיחדש את הצמיחה ויבריא את שוק הנדל"ן החולה הוא אך ורק הכרזה מידית של ממשלת ישראל על ההתחדשות העירונית והפינוי בינוי כמפעל לאומי. היא תביא לחמש תועלות משמעותיות: האחת, יצירת מלאי תכנוני וביצועי של מאות אלפי יחידות דיור לעשורים הקרובים, מה שיספק את דרישות השוק וימתן משמעותית את מחירי הדיור. שתיים, ייצור שפע מקומות עבודה חדשים. שלוש, יזרים מיליארדי שקלים לקופת העיריות והרשויות המקומיות. ארבע, ישדרג ללא היכר את תמותן של ערי ישראל. חמש, יסייע משמעותית לחברה הישראלית המשוסעת ומתאפיינת יותר ויותר במתח חברתי. על ממשלת ישראל לראות בנתונים אלה בבחינת "כתובת על הקיר" שיש להסירה ויפה שעה אחת קודם"