בנק לאומי מציע ללקוחות הבנק שברשותם קופת גמל או קרן השתלמות (א גם וגם) הטבות בהלוואות ייחודיות. ההלוואות ניתנות בריבית משתנה על בסיס פריים (בתנאים יחסית סבירים המשתנים מעת לעת). הרעיון בהלוואות כאלו הוא פשוט – אנשים עדיפים שלא לשבור את קרן ההשתלמות שלהם או קופת הגמל, ומאחר שהם צריכים כסף, הם בוחרים לשעבר את הקרן השתלמות או קופת הגמל ולקבל הלוואה בתנאים יחסית מועדפים. הבנק מבחינתו עושה עסקה טובה – הבטוחה שלו נהדרת.
בנק לאומי מאפשר הלוואות של עד 60% מהיקף קופת הגמל, כאשר אם הקופה נזילה, תקופת הלוואה היא עד 36 תשלומים. אם הקופה אינה נזילה התקופה תהיה עד 36 חודשים. בבנק מאפשרים הלוואה בשיעור של עד 70% מקרן ההשתלמות (קרן ההשתלמות שווה יותר לצורך שיעבוד/ ביטחון). המחזיקים בקרן השתלמות נזילה יכולים לקבל הלוואה לתקופה של עד 12 חודשים; המחזיקים בקרן לא נזילה יכולים לקבל הלוואה עד 36 חודשים. ההלוואה בכל האפשרויות היא מסוג בלון – קרן בסוף, וריביות שוטפות (מדי חודש).
מעוניינים להשקיע במניות שמחלקות דיבידנדים – אתם יכולים להשקיע ישירות במניות שמחלקות הרבה, אבל רובנו לא באמת רוצה להשקיע במניות ספציפיות, והפתרון עשוי להיות השקעה בתעודות סל שמשקיעות בחברות שמחלקות דיבידנדים. רק לפני – לא בטוח כלל שדיבידנדים זה כל כך מפתה. נכון יש אופנה של נהירה למניות שמחלקות הרבה (ותעודות שמשקיעות בהן), אבל קראו כאן על הבלוף של הדיבידנדים. ואם אתם בעניין של דיבידנדני הנה כמה קרנות סל בתחום –
קרן סל (ETF ) – HDV הונפקה במרץ 2011 והיא משקיעה בחברות בארה"ב המחלקות דיבידנד. הענפים המרכזיים בהן הקרן משקיעה – פארמה 28.5% , מוצרי צריכה 24.5% , טלקום 17% ותשתיות 15%. בין החברות המוחזקות: פייזר, AT&T, פרוקטר אנד גמבל, ג'ונסון אנד ג'ונסון, אינטל, פיליפ מוריס, אלטריה ומרק. קרן הסל הזו ממוקדת במספר מניות יחסית מצומצם כאשר 10 המניות המובילות בקרן (המפורטות לעיל) מהוות מעל 60% מהיקף הנכסים של הקרן.
מנגד, קרן הסל – DVY הרבה יותר מפוזרת מקרן הסל HDV. DVY משקיעה במניות בארה"ב שמחלקות דיבידנד בשיעור בינוני וגבוה. בין ההשקעות הבולטות בקרן – מקדונלדס, קימברלי קלארק, שברון, ג'נרל מיילס, ווטסון, היינז, קוקה קולה, אלטריה, קראפט ומרק.
קרן סל נוספות באותו התחום – VIG, "הרעיון" שלה בשונה מקרנות הסל הקודמים הוא שהיא משקיעה בעיקר במניות שמעלות את שיעור הדיבידנד שלהם על פני זמן. בין המניות הבולטות בקרן הסל הזו – וולס פארגו, מקדונלדס, פרוקטר אנד גמבל ואקסון מובייל.
קרנות סל התחילו כמוצר פסיבי עוקב מדדים והתפתחו למוצרים מעין משלימים נוספים כמו קרנות הסל המפורטות למעלה – קרנות סל שמשקיעות במניות מחלקות דיבידנדים.
קרנות הסל (ETF- Exchange Traded Fund), נוצרו בארה"ב בתחילת שנות ה-90', והם היו המכשירים הפסיביים הראשונים בבורסות (אחר כך נוצרו תעודות הסל והקרנות נאמנות המחקות).קרנות הסל, הן מעין קרנות נאמנות שנסחרות באופן שוטף במהלך היום (בעוד שקרן נאמנות נסחרת רק פעם אחת או פעמיים ביום; כלומר יש לה רק שני שערים בדר"כ בתחילת היום ולפעמים גם בסופו), ומכאן שקרן סל נסחרת כמו כל מניה רגילה.
בנק ישראל מפרסם את ממוצע תחזית השוק והכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות, למדד בשנה הקרובה. למעשה, ניתן להגדיר את הציפיות לאינפלציה כשיעור האינפלציה שמשווה בין התשואות של אג"ח ממשלתיות צמודות ללא-צמודות (Break-even Inflation); ובמילים פשוטות – הפער בריבית בין אגרת חוב צמודה לאגרת חוב לא צמודה מבטא את הציפיות לאינפלציה.
ומשוק האג"ח ניתן לגזור אינפלציה של 2% בשנה הקרובה, 2.4% בשנה השנייה ו-2.3% בשנים שלאחר מכן.
בבנק ישראל מחשבים לצד הנתון שמגיע משוק האג"ח, גם את ממוצע תחזיות הכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות, והם מגיעים לצפי אינפלציה של 1.9%. גם שוק ההון וגם החזאים מדברים על אותה סביבה – כ-2%, בדרך כלל, אגב, יש תיאום כמובן ביניהם.
כך או אחרת, הצפי הזה ירד משמעותית בחודשים האחרונים על רקע מדד אפס שהיה במאי וירידה של 0.3% שנרשמה במדד חודש יוני
בנק ירושלים, בניהולו של אורי פז, מציע פיקדון צמוד למדד לתקופה של 5 שנים, ללא אפשרות לצאת במהלך התקופה (ללא תחנות יציאה) בריבית קבועה שנתית של 2%. מינימום הפקדה בפיקדון זה – 1 אלף שקל. כמו כן, מציע בנק ירושלים פיקדונות לא צמודים לתקופה של 5 שנים בריבית קבועה. כאן, כמובן הריבית גבוה...
בנק ירושלים, בניהולו של אורי פז, מציע פיקדון צמוד למדד לתקופה של 5 שנים, ללא אפשרות לצאת במהלך התקופה (ללא תחנות יציאה) בריבית קבועה שנתית של 2%. מינימום הפקדה בפיקדון זה – 1 אלף שקל.
כמו כן, מציע בנק ירושלים פיקדונות לא צמודים לתקופה של 5 שנים בריבית קבועה. כאן, כמובן הריבית גבוה יותר מהאפשרות הקודמת (מאפשרות ההצמדה), בנק ירושלים מעניק כאן ריבית של 4% בשנה. מינימום הפקדה בפיקדון זה – 1 אלף שקל. בפיקדון זה יש אפשרות לצאת תוך כדי התקופה (בתחנות מסוימות מוגדרות מראש).
פיקדון נוסף שמציע הבנק – פיקדון לא צמוד בריבית משתנה ל-3 שנים. גם כאן מינימום ההפקדה – 1 אלף שקל, הריבית אחרי שנה ראשונה פריים מינוס 1.15%, ריבית אחרי השנה השנייה משתפרת לפריים מינוס 1.05% והריבית אחרי השנה השלישית פריים מינוס 0.95%.
בבנק ירושלים מנסים להרחיב את קהל הלקוחות שלהם. על רקע זה הם יצאו בחצי השנה האחרונה במבצעים אטרקטיביים במיוחד, כך למשל הם הבטיחו לחוסכים בפיקדונות לפחות 80% מריבית בנק ישראל, ובמקרים מסוימים זה הגיע ל-100% מריבית בנק ישראל. "יש לך הבטחה מלאה ושקיפות מלאה לקבל תמיד 80% מריבית בנק ישראל", אמר עם פרסום תנאי הפיקדון, אורי פז, מנכ"ל הבנק, "אנחנו לא עושים גימיקם, זה ממש לא גימיק, ולא מבצע חד פעמי, אלא שיטה שונה שתביא לצרכן בשורה. נהפוך את הפירמידה ונחזיר לצרכן הרבה כסף. אצלנו 80% יישארו אצל הלקוח ו-20% אצלנו, בעוד שבבנקים אחרים זה הפוך".
ופז ממשיך לפנות ללקוחות החדשים. הפעם הוא משיק מבצע הכרות ללקוחות חדשים ובמסגרתו מוצע להם פיקדון שבועי עם מינימום הפקדה של 1 אלף שקל בריבית קבועה (לתקופה הראשונה בלבד) של 2.2%. כמו כן, מציעים בבנק ללקוחות חודשים פיקדון חודשי עם מינימום הפקדה של 1 אלף שקל בריבית קבועה (לתקופה ראשונה) של 2.2%.
ואלו לא המהלכים היחידים של בנק ירושלים; אחד מהמלכים המשמעותיים היו בתחילת 2012 אז התחבר הבנק עם רשת רמי לוי לצורך שיתוף פעולה להפצת שירותי הבנקאות באמצעות הרשת של רמי לוי. בסניפי רמי לוי הוצבו עמדות מטעם בנק ירושלים לקידום הפיקדונות האינטרנטיים של בנק ירושלים. בשלב הבא, שתלוי בקבלת אישור מהמפקח על הבנקים, יסופקו בסניפי הרשת שירותי בנקאות מלאים. מעבר לכך, ללקוחות הרשת ניתנים תנאים מועדפים במסגרת תוכנית ייעודית, כך שהם צפויים ליהנות מריבית גבוהה יותר על הפיקדונות, ריבית נמוכה יותר על הלוואות, ובכלל מחירים מועדפים על הבנקים האחרים ועל לקוחות אחרים של בנק ירושלים. מבחינתו של בנק ירושלים זו דרך להגיע לקהל יעד גדול. לבנק ירושלים יש בעיה גדולה בתחרות מול הבנקים הגדולים במערכת, הוא פשוט קטנטן לידם, ובדרך של התחברות לגוף קמעונאי, הוא יכול להגיע לקהל יעד גדול.לבנק ירושלים יש רק 16 סניפים, ועם החיבור לרמי לוי הוא מגדיל את הנוכחות שלו למאות נקודות, ומסתבר שנקודות המכירה הפיזיות עדיין עובדות טוב בתחום הבנקאות לעומת האינטרנט.
מנתוני בנק ישראל על הרבעון הראשון של 2012 עולה כי אחזקת כרטיס אשראי עולה בממוצע 6.69 שקל בחודש – "חלה עלייה בהוצאה החודשית הממוצעת בפועל בגין החזקת כרטיס אשראי (מסוג מקומי, בינלאומי וזהב) ההוצאה החודשית הממוצעת בגין החזקת כרטיס אשראי נפוץ עלתה, מ- 6.69 ש"ח ברביע השלישי של שנת 2011 (מועד הדיווח הקודם), ל-6.92 ש"ח ברבעון הראשון של שנת 2012", כותבים כלכלני בנק ישראל ומוסיפים – "מדובר על עליה של כ-3.6% במונחים ריאליים. ההוצאה החודשית הממוצעת בגין החזקת כרטיסים של ישראכרט, המהווים כ-39% מכלל הכרטיסים, היא 4.49 ש"ח; בגין החזקת כרטיסים של לאומי קארד, המהווים כ- 32% מכלל הכרטיסים, היא 7.1 ש"ח; ובגין החזקת כרטיסים של כא"ל, המהווים כ-29% מכלל הכרטיסים, היא 9.96 שקל".
מדברים כבר שנים על כניסה של קרנות נאמנות זרות לשוק המקומי, בינתיים זה לא קורה ולא נראה שתהיה התקדמות בזמן הרוב. "נוכח חלוף הזמן מאז אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה ובעקבות ההתפתחויות האחרונות בשוק ההון", מודגש בדוח רשות ניירות ערך, "הוחלט להקפיא בשלב זה את קידום נושא הכנסת קרנות חוץ זרות לפעילות מקומית, ולהמשיך בבחינתו תוך דגש על הגברת ההגנה המשפטית שתחול על בעלי היחידות הישראלים שיתקשרו עם קרנות החוץ האמורות".
עם זאת, משקיעים שרוצים להיחשף לשווקי חו"ל יכולים למצוא קרנות שמתמחות בהשקעות ברחבי העולם וכן קרנות אגד חוץ שהן למעשה אוסף של קרנות חו"ל שמרוכזות בקרן נאמנות. כלמר, קרן החוץ הזו מחזיקה במספר קרנות בחו"ל, כך שמדובר בפועל במכשיר דומה לקרנות הזרות. דמי הניהול על הקרן חוץ עשויים להיות גבוהים יותר מאשר בקרנות חוץ עצמם, אבל לא ברור לחלוטין שהעלויות הכוללות גבוהות יותר. באגד חוץ יש דמי ניהול לקרן עצמה והקרן משלמת דמי ניהול לקרנות הזרות, אבל התשלום הזה יחסית נמוך בגלל יתרון הגודל (משקיע גדול מקבל בחו"ל תנאים מועדפים – דמי ניהול נמוכים יותר). משקיע שירצה לקנות קרן זרה במישרין יצטרך להמיר שקלים לדולרים (וההיפך במימוש) ולשם דמי ניהול יחסית גבוהים (תלוי בהיקף ההשקעה), לצד עלויות נוספות במקרים מסוימים כמו עמלת קנייה ומכירה. ולכן, הכוונה של רשות ניירות ערך היתה להביא את הקרנות הזרות לכאן, לאפשר להם להקים קרנות זרות על שווקים שונים לרבות שוק מקומי וכך התחרות תגבר ודמי הניהול יקטנו. לא בטוח שהיינו רואים זרם של מנהלי קרנות זרות מחכים כאן בתור, אבל תיאורטית זה עשוי היה להרחיב את התחרות, ולהרחיב את מגוון ההשקעות למשקיעים. בינתיים, כאמור זה מוקפא.
בתחילת יולי 2012 נכנסה לתוקפה תקנה של האוצר לפיה הגופים המוסדיים לא יוכלו לשלם דמי ניהול על תעודות סל מכספי העמיתים. זה הגיוני מאוד מכיוון שהעמיתים לא צריכים לשלם פעמיים – פעם אחת למנהל הקרן/ קופה עצמו ופעם שנייה בדלת האחורית, דמי ניהול לתעודות הסל שמחזיקה אותה קרן/ קופה. אאל שמתברר שפרופ' עודד שריג, האחראי על הפיקוח בשוק ההון והביטוח גיבש הסכמות מול הגופים המוסדיים כך שהם יוכלו לשלם חלק מעלויות דמי הניהול הכרוכות בהשקעה דרך תעודות סל – דמי ניהול של עד 0.1% מהנכסים. מדובר בהסכמות ביחס לקופות הגמל וקרנות הפנסיה.
הבנק הבינלאומי מציע פיקדון דולרי מובנה (סטרקצ'ר) לחצי שנה, כאשר המחזיקים עשויים ליהנות מתוספת מענק המותנה בעליית השער היציג של הדולר ובתנודותיו.
מטבע הפיקדון הוא שקלים, וההפקדה הנומינלית מובטחת (בפיקדון המובנה לא ניתן להפסיד את הסכום הנומינלי בשקלים שהושקע). עם זאת, לרוב שמירה על הסכום הנומינלי משמעה הפסד ריאלי (הנמדד ביחס לאינפלציה) והפסד של אלטרנטיבות השקעה נוספות.
ניתן להשקיע בפיקדון עד 19 ביולי 2012 סכום המינימום להפקדה – 10 אלף שקל, סכום המקסימום – 500 אלף שקל (בסכומים גבוהים יותר יש צורך באישור).
נכס הבסיס של הפיקדון המובנה הוא דולר (השער היציג של הדולר), כאשר המנגנון שקובע את התשואה על הפיקדון עובד כך – נקבע חסם עליון בגובה של 106% מהשער היסודי (6% מעל השער היסודי/ שער הבסיס), כאשר החסם הזה מעוגל עד ל-4 ספרות לאחר הנקודה העשרונית. לדוגמה אם השער היציג של הדולר ביום 19 ביולי 2012 הוא 3.964, אזי החסם העליון יהיה – 4.2018.
כמו כן, יקבע שער חדש – השער שיתפרסם ב-4 בינואר 2013, והוגדר שער חליפי – שער הדולר כפי שנקבע על ידי חברת תומסון רויטרס (שער ממוצע של שערי חליפין בין המטבעות שקל לדולר ארה"ב).
שיעור השינוי בשער היציג של הדולר יהיה השער החדש ביחס לשער היסודי, כלומר טווח של 5.5 חודשים (מנקודה לנקודה).
ועכשיו לעיקר – במהלך תקופת הבדיקה (5.5 חודשים מה-20 ביולי 2012 ועד 4 בינואר 2013) ייבדק בכל יום ויום השער היציג של הדולר לעומת החסם העליון (6% מעל השער היסודי). המענק יתקבל רק במקרה ובמהלך כל התקופה כל השערים היציגים היומיים יישארו מתחת לחסם העליון, ובנוסף צריך להתקיים התנאי ששער הדור ביום 4 בינואר 2013 יהיה גבוה משער היסוד/ שער הבסיס. בהתקיים שני התנאים האלו, יקבל הלקוח מענק בשיעור 100% משיעור שינוי השער היציג של הדולר. התשואה המקסימלית, לפיכך עשויה להיות 5.99%; ברגע שהדולר בנקודת זמן מסוימת על פי כל התקופה עובר את הרף, אין מענק, כלומר האינטרס של המשקיעים שהדולר יעלה, אבל לא מעבר ל-5.99% .
יש לשים לב שהפיקדון הוא ל-6 חודשים והמענק מחושב לפי 5.5 חודשים; כמו כן, יש לבדוק היטב את המסמך המשפטי של הבנק ואת החשיפה הכוללת והתשואה של המשקיעים. בהינתן תרחישים שונים.
בבינלאומי מדגישים את היתרונות – "פוטנציאל להשתתפות במגמת התחזקות השער היציג של דולר ארה"ב וזאת מבלי לסכן את קרן הפיקדון.כמו כן, קיים פוטנציאל לקבלת מענק הגבוה משמעותית מהריבית האלטרנטיבית", ומנגד לא שוכחים להזהיר ולהדגיש את החסרונות והסיכונים – "הפיקדון אינו מתאים ללקוחות אשר הנזילות חשובה להם; הפיקדון אינו מתאים ללקוחות להם חשובה קבלת ריבית וודאית; הפיקדון אינו תחליף להשקעה ישירה בשער היציג של דולר ארה"ב. כמו כן,קיימת אפשרות להפסד הכנסה מריבית אלטרנטיבית (בהתייחס לסכום ההפקדה)".
"בשנה החולפת עלו מחירי הדירות ב-2.1%, מתחת לקצב העלייה בשנים הקודמות (שהיה דו ספרתי), אך עדיין מדובר בקצב עלייה גבוה למחירי שיא", מתארת את מצב שוק הדירות, נירה שמיר, הכלכלית הראשית של בנק דיסקונט. להערכתה, כתוצאה מעליית מחירי הדירות ייתכן כי בנק ישראל ינקוט בצעדים חדשים בתחום הדיור כדי לרסן את לקיחת המשכנתאות ולרסן את הביקושים לדירות. מהלכים כאלו כבר נעשו על ידי בנק ישראל, לרבות הגבלת החלק המשתנה מסך המשכנתא, אבל בינתיים ללא תוצאות מרשימות.
אלא שהתפקיד של בנק ישראל בשוק המשכנתאות, לא מתמצה רק בהגבלות על הלווים ועל המלווים (הבנקים למשכנתאות). תפקידו החשוב של בנק ישראל הוא בקביעת הריבית במשק שקובעת בעקיפין גם את ריבית המשכנתאות. אנשי בנק ישראל יכולים לדבר מעל כל במה כמה חשוב להם להוריד את מחירי הדירות, אבל זה דיבורים בלבד. ברגע שהם דואגים לריבית כל כך נמוכה ועוד במתווה יורד, הסיכויים לירידה בביקושים למשכנתאות הם נמוכים אם לא קלושים. פשוט – נוח מאו לקחת משכנתא, זול מאוד כיום לקבל משכנתא, וזה אחד מהמאיצים הגדולים בשוק הדירות. מר פישר יודע זאת, כמו חברי הוועדה הנוספים המחליטים על הריבית, אבל הם טוענים שהקשר בין הריבית לבין שוק הדירות הוא לא גדול. זה נכון במחקרים האקדמיים, שירדו לשטח ויראו איך זוגות צעירים מחליטים לקנות דירות בחודשים האחרונים בגלל שהריבית ירדה, ואז אולי הם ישתכנעו.
גם בדיסקונט מעריכים שהריבית תמשיך לרדת, "המדיניות המוניטרית לא יכולה לשמר ריבית נמוכה כאשר המדיניות הפיסקאלית מרחיבה מדי", מסבירה שמיר, "מדיניות זו תגרום רק לאינפלציה ולאי יציבות כלכלית. במאזן הכוחות הנוכחי, צפויה הריבית להמשיך ולרדת. קצב ועוצמת הורדת הריבית תלויים בהתפתחויות הכלכליות ובנתוני המאקרו בעולם ובישראל וכן בהתנהלות התקציבית של הממשלה".
שמיר מעריכה כי האינפלציה בשנה הקרובה (12 חודשים קדימה) תהיה 2.1% כאשר עיקר ההשפעות עליה יגיעו משוק הדיור, העלאה אפשרית של מע"מ ומסים נוספים, וכן – עלייה במחירי המזון.
כ-137 אלף משפחות מקבלות סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון והבינוי. – כך עולה מנתוני משרד השיכון והבינוי. אנשי המשרד טוענים כי מדובר בכמות נמוכה ביחס לאוכלוסייה, וכי הסכומים המשולמים לא מספקים. כ-19.1 אלף משפחות זוכות לתמיכה של עד 500 שקל; כ-81.1 אלף משפחות מקבלות תמיכה של בין 500 שקל ל-1,000 שקל; 34.5 אלף משפחות מקבלות תמיכה של בין 1 אלף ל-1.5 אלף שקל וכ-2.3 אלף משפחות זוכות לתמיכה בסך של 1.5 אלף שקל עד 3 אלף שקל.
במשרד השיכון והבינוי מנסים זה תקופה ארוכה לקדם את הדיור הציבורי המוזל, וזאת לאחר עשרות שנים שהמדינה לא פעלה ולא תמכה בתחום. באוצר, מנסים לקדם את העברות הכספים לזכאים לדיור, דרך תמיכה בשכר הדירה. אך במשרד השיכון מסבירים שהסיוע נמוך מדי, ופיתרון כולל, צריך להגיע דרך עזרה ברכישת דירה, או הוזלת הדירות כשאחת הדרכים היא דיור ציבורי.
לחברת ניהול הקרנות של הראל יש 5 קרנות כספיות. נכון, לא מדובר בקרנות זהות לכל קרן יש שוני מסוים, ולכאורה כל קרן פונה לקבוצת משקיעים שונה. אבל, בפועל, מדובר ב-5 קרנות כספיות שקליות שמשחקות באותה הקטגוריה – השקעות סולידיות שקליות קצרות טווח , ולרו מדובר על קרנות שמחזיקות בפיקדונות בבנקים לצד מקמים ונכסים סולידיים נוספים.
אז למה צריך את הראל פיא כספית שקל, הראל פיא כספית פלטינום, הראלפיא פק"מ כספית, הראלפיא כספית שקלית והראל פיא כספית חייבת? למה 5 קרנות. הרי, בפועל גם האחזקות שלהן די קרובות והתשואות שלהן די דומות – כשבוחנים את החצי שנה הראשונה של 2012 רואים שהשונות היא נמוכה – תשואה של 1.03% עד 1.2% (בהתעלם מהקרן החייבת, השונות נמוכה יותר), וגם בהיבט אחרוך טווח של 3 שנים, מדובר בתשואות קרובות – בין 5.4% ל-6.15%. ומכאן, שמאוד ייתכן שמדובר בגימיק שיווקי, ואולי אפילו תרגיל של הראל לעמוד בצמרת קרנות הכספיות. פשוט, ברגע שיש 5 קרנות בקטגוריה, ויש בכל זאת שונות מסוימת ביניהן, אז סביר שחלק מהן יעשו תשואות טובות שיעמידו אותן בצמרת הקרנות הכספיות וחלק מהן הפוך – יהיו בחלק התחתון של הטבלה. מה שחשוב שכמה קרנות ידורגו גבוה, וזו כנראה הסיבה שהראל לצד גופים מוסדיים נוספים מחזיקים מספר קרנותכספיות.
כך או אחרת, התשואה של הקרנות הכספיות בחצי השנה הראשונה הסתכמה בין 1.2% ל-1.3%, תשואה נמוכה במעט מתשואת המק"מ, רק שבמק"מ יש עלויות רכישה (ומכירה) ובקרנות הכספיות אין (יש דמי ניהול, אך הן כבר מחושבות במסגרת התשואה לעיל). וכשמחשבים את הרווח נטו, הקרנות הכספיות עולות על המק"מ (אצל רוב האנשים, אלא אם העמלות אפסיות). בהקשר זה, חשוב להזכיר שוועדת זקן המליצה להוריד את העלויות על המק"מ (רכישה ואחזקה) ואם אכן זה יתממש, המק"מ עשוי להיות אלטרנטיבה טובה מאוד לקרנות הכספיות.
בבדיקה חצי שנתית על ביצועי קרנות הפנסיה המובילות מול ביטוחי המנהלים המובילים וקופות הגמל הגדולות, נמצא שקרנות הפנסיה הבולטות הרוויחו יותר. קרן הפנסיה – הראל גלעד פנסיה שמנהלת כ-13.4 מיליארד שקל, השיגה בחודש יוני תשואה של 0.57% ובסה"כ הניבה לעמיתים בה תשואה של 4.15% מתחילת השנה (תשואה חצי שנתית); קרן מקפת של מגדל מנהלת קרוב ל-28 מיליארד שקל, השיגה שתואה של 0.5% בחודש יוני 2012 ובמחצית הראשונה של 2012 השיגה תשואה של 3.47%.