תנועת 'התעוררות' הירושלמית, מציעה פתרון (חלקי) לבעיית הדיור. התנועה בדקה ומצאה שבירושלים יש 1,588 נכסים נטושים הפזורים ברחבי העיר.  נכסים נטושים הם נכסים שלא ראוים למגורים או לשימוש, ומאחר שהם עונים להגדרת נכסים נטושים  הנכסים האלו זכאים לפטור מארנונה.

הפטור מארנונה שניתן בשנה שעברה על נכסים נטושים בירושלים מסתכם ב-33 מיליון שקל. וועדת טרכטנברג שסיפקה גם המלצות בנושא הדיור, המליצה כי הממשלה תפעל לתיקון פקודת העיריות כדי לצמצם את הפטור מארנונה. להערכת הוועדה יש להוריד את  תקופת הזכאות לפטור מארנונה על נכסים לא ראויים לשימוש ולהגביל אותה ב-9 חודשים, כאשר במקרים חריגים תוכל העיריה להאריכו בחצי שנה.

הממשלה אישרה את פרק הדיור של טרכטנברג וכעת התזכיר לחוק נמצא במחלקת הייעוץ המשפטי של משרד האוצר.

בוועדה וגם בתנועת התעוררות סבורים שארנונה על נכסים נטושים תביא להפיכתם לראויים לשימוש, ובפועל השימוש בהם ילך ויגדל. ואז, ייכנס לשוק הדירות , דירות רבות שראויות לשימוש – השכרה, מכירה, ואולי תוספת היצע הדירות הזו (שאמורה להיות בכל הארץ) תגרום לירידה במחירי הדירות, או לפחות לקיפאון במחירים.

מעודכן ל-04/2019

ריבית שלילית היא מצב מוזר בשווקים, אבל החל משנת 2014 זה מצב  שקיים בגוש האירו ובהמשך זה התפשט למקומות נוספים, לרבות ביפן ובשבדיה. בגרמניה לדוגמה קיימת ריבית שלילית שהמשמעות הפרקטית שלה היא שקייימים בנקים שלא נותנים תשואה/ ריבית על הפיקדונות שלהם אלא גובים תשלום – כן, זה נשמע לא הגיוני, אנחנו רגילים שאם אנחנו מפקידים בפיקדון בבנק אנחנו מקבלים ריבית (נכון, אפסית כיום, אבל לפחות מקבלים משהו), אך בגרמניה ומקומות נוספים, אתם משלמים לבנקים על כך שאתם מפקידים אצלם את הכסף.  בישראל, לצורך הדגמה – אתם מפקידים 100 אלף שקל ומקבלים אחרי שנה 100 אלף שקל ותופסת ריבית של נניח – 300 שקלים שקל (0.3%) – 100.3 אלף שקל, בגרמניה יש בנקים שאתם אחרי שנה תקבלו 99.8 אלף שקל אלף שקל (ריבית שלילית של 0.2%) – מדובר במצב קיצון, סוג של עיוות שוק שלא היה בהיסטוריה, וכנראה שגם לא יהיה נפוץ בעתיד, אבל זה כאן והשאלות החשובות הן – איך מתמודדים עם זה? האם זה יגלוש לישראל? ואיך זה ישפיע על ההשקעות שלכם ועל שוק הדירות?

ריבית שלילית בישראל?

על פי כלכלנים לא מעטים ולאחרונה הצטרפו גם הכלכלנים של סיטי בנק, ישראל תהיה אחת המדינות שתצטרף למדינות עם ריבית שלילית.  בסיטי העריכו כי קיימת סבירות גבוהה שבנק ישראל יאמץ ריבית שלילית בהמשך 2016 , איפשהו לקראת אמצע השנה. זה לא קרה, וגם זה לא קורה עדיין ב-2017  – הריבית כיום היא 0.1% ולמרות שעל פי ההערכות הכלכלנים של סיטי היא תרד למינוס 0.1%, הכיוון הבוא כנראה למעלה – כללכנים , אנליסטים ובנק ישראל עצמו מסביירם כי הרייבת צפויה לעלות במהלך 2018.

הסיבה הגדולה להפחתת הריבית לטריטוריה שלילית, ברחבי העולם, היא דפלציה – אינפלציה שלילית. ישראל כבר שלוש שנים נמצאת בדפלציה משמעותית. זו פשלה של בנק ישראל ושל נגידת בנק ישראל – ד"ר קרנית פלוג שאימצה באופן אובססיבי את המנטרה של קודמה – פרופ' סטנלי פישר, שעל רקע ירידה בצמיחה ובצריכה, הפחיתו את הריבית לכמעט אפס ועל הדרך ניפחו כאן בועות כמו שוק הדירות.

הפשלה של בנק ישראל

הם השתמשו עד תום בכלי הריבית וזה לא עזר – לא לצריכה, ובטח ובטח שלא במקומות אחרים – ההיפך הגדול: השווקים הפיננסים התנפחו כי פשוט כולם עוזבים את הפיקדונות והאפיקים הסולידים ומחפשים תשואה גבוה יותר עם קצת יותר סיכון (ולאט לאט מתפתים לסיכון גדול יותר), וכך קורה שהציבור מזרים מיליארדים רבים לקרנות נאמנות אג"חיות שסיפקו בשנים האחרונות תשואה מרשימה על רקע ירידת הריבית והביקושים של הציבור.

הקרנות האלו  גדלו וגדלו, התנפחו והתנפחו, אבל התשואות הטובות לא יחזרו. ועדיין – מנהלי ההשקעות בהן שבעצמם כבר חושבים (בחלקם) ששוק האג"ח מנופח, ממשיכים לקנות אגרות בקרנות הנאמנות כי זה מה שהציבור רוצה (ממשיך להזרים כספים מהפיקדונות והאפיקים הסולידיים לקרנות האג"ח) –  כן, זה אבסורד, אבל זה רק אבסורד אחד.

הריבית האפסית גרמה לניפוחים גם בשוק הדירות, וזה משני טעמים – משקיעים שמקבלים כמעט אפס בפיקדונות בבנקים, מחפשים תשואה במקומות  אחרים ובשוק הדירות התשואה טובה יותר! (למדריכי רכישת דירה) ומעבר לכך, בריבית משכנתא כל כך נמוכה רבים קופצים על ההזדמנות ורוכשים דירה (לנתונים ותחזית – ריבית משכנתא)

ואם תהיה ריבית שלילית זה יהיה גרוע יותר – הבועות יילכו ויתנפחו עוד יותר, עד…שהם יתפוצצו!

ריבית הפריים – היום ובעבר

ריבית בנק ישראל היא 0.1% וריבית הפריים שמוגדרת כריבית בנק ישראל בתוספת של 1.5% היא 1.6% – כאן, תוכלו לראות את התפתחות ריבית הפריים בשנים האחרונות, או במילים אחרות – את הירידה הדרמטית בריבית, הורדה שדווקא פגעה בשוק הדירות – חיממה את הביקושים לדירות. בפועל – עד ספטמבר 2017 (עדכון הפוסט) אין שינוי בריבית הפריים, ולהערכת הכלכלנים לא יהיה שינוי לפחות עד מחצית 2018.

ריבית שלילית ושוק הדירות

בסיטי מסבירם  כי "בהתחשב בתקופה הממושכת שבה האינפלציה אינה מגיעה ליעד שהציב הבנק, אנו צופים כי הסבלנות של בנק ישראל תפקע והוא יכריז על מדיניות המשלבת ריבית שלילית והתערבות אגרסיבית יותר בשוק המט"ח. בבנק ישראל אמרו עם החלטת הריבית האחרונה  – "בנק ישראל יבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו".

לאחרונה אמרה יו"רית הפד ג'נט ילן כי היא אינה שוללת שימוש בכלי של ריבית שלילית, וביפן החליטו בתחילת השנה על ריבית שלילית של מינוס 0.1%.

אם ריבית שלילית תגיע לישראל יש לכך משמעויות רחבות וגדולות על ההשקעות שלכם, על ההלוואות שלכם ועל הדירות שלכם. אבל, רגע לפני, נמחיש את המשמעות של ריבית שלילית, לעומת ריבית ריאלית שלילית שהיא נפוצה יותר.

ריבית זה נתון אבסולוטי, וכך גם ריבית שלילית – ריבית שלילית של מינוס 0.1 לדוגמה, מבטאת הפסד של עשירית האחוז – השקעתם 100 אלף שקל, אחרי שנה יש לכם 99.9 אלף שקל.  ריבית ריאלית מבטאת את היחס בין הריבית לבין האינפלציה/ מדד המחירים לצרכן, אם לדוגמה המדד הוא 2% (טווח המדד של בנק ישראל שנראה כמו חלום רחוק) והרווחתם על ההשקעות 3%, אז בקירוב יש לכם תשואה ריאלית של 1% (ריבית ריאלית של 1%), אבל אם ההשקעות (נניח האגרות חוב) מספקים לכם רק 1%, אז הפסדתם ריאלית 1% (ריבית ריאלית שלילית של 1%).

חלק גדול מאגרות החוב מבטאים במחירים הנוכחיים ריבית ריאלית שלילית (ביחס לטווח המדד הצפוי של בנק ישראל) וחלק (קטן יותר) מבטא הפסד גם ביחס לטווח מדד המחירים כפי שחוזים כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות.

הריבית של בנק ישראל מבטאת ריבית שלילית ריאלית או ריבית ריאלית אפסית. למשקיעים זה הרבה יותר גרוע, למשקיעים סולידיים בפיקדונות הבנקאיים שמקבלים במקרה הטוב את ריבית בנק ישראל  גלום הפסד משמעותי ביחס לאינפלציה הצפויה (על ידי בנק ישראל), אם כי יש לבחון זאת ביחס למדד הצפוי על פי הכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות. וגם במבחן הזה, המצב לא מזהיר – המדד צפוי היות השנה סביב 0.5%, בפיקדונות הבנקים מקבלים במקרה הטוב (והנדיר!) את הסביבה הזו – כלומר ריבית ריאלית אפס, ובמקרה הרע – ריבית ריאלית שלילית.  

ולמה בנק ישראל דרך קביעת הריבית ודרך התחזית להמשך, מנווט לריבית ריאלית שלילית? כנראה הם עדיין מתעקשים שברמת ריבית שלילית יש תמריצים לכלכלה; ריבית ריאלית שלילית גורמת להקטנת החיסכון (מי שחוסך מפסיד) והגדלת הצריכה, והגברת הצריכה בתקופות של האטה זה יעד משמעותי ואולי עיקרי של בנק ישראל. הבעיה, כפי שהוזכר למעלה,  שזה גם ממריץ את רכישת הדירות, ואת רכישת הנכסים המסוכנים יותר (מניות, אגרות חוב קונצרניות ועוד).

בשנים 2008-2009 בעקבות המשבר בשווקים , בנק ישראל העמיד את הריבית הריאלית על מינוס 1% ואז מחירי הדירות זינקו. אנשים שפשוט התמהמהו עם קבלת ההחלטות, הבינו שאין להם מה לעשות בהון העצמי (אין תשואה), יש להם אפשרות לקחת מימון זול (משכנתא בריבית נמוכה) והם רצו לקנות דירות.  התסריט הזה בצורה אחרת (חזקה יותר)  חוזר שוב –  לא רק שהריבית הריאלית אפסית (או אפילו שלילית) הריבית עצמה שלילית – ואז ישאלו את עצמם רבים – מדוע להחזיק כספים בבנק?, קדימה – נקנה דירות, ולמרות השינויים במס רכישה וההכבדה על משקיעים בדירות, עדיין התשואה שם היא כמה אחוזים טובים, ובטח שלא שלילית!

ריבית שלילית – למשוך את הכסף מהבנק? 

ריבית שלילית היתה צעד של הבנק המרכזי של אירופה בשנת 2014 (בהמשך לצעד של הבנק המרכזי בדנמרק בשנת 2012). הבנק המרכזי של גוש האירו בחר בצעד הזה כדי להגביר את הפעילות בעסקית ולחזור לצמיחה וצריכה במדינות הגוש, אך כבר אז היו חששות גדולים שהציבור יוציא את הכסף מהבנקים. זו הסיבה שהמהלך היה מאוד מדוד ומדורג, ובסופו של דבר לא היתה קטסטרופה, גם בגלל שהבנקים לא גלגלו לכל הציבור את הריבית השלילית.

חלק מהבנקים ספג את ההפסדים  כדי להשאיר את הלקוחות הגדולים – זה בעצם יצר תחרות על הלקוחות, ובתחרות כמו בתחרות, מורידים מחירים. ועדיין – זה התאפשר כי היה מדובר על ריבית שלילית נמוכה ככל שהיא תהיה עמוקה יותר כך החשש של הוצאת כספים מהבנקים יהיה מוחשי יותר.

על כל פנים, אירופה זו אירופה, וישראל זה ישראל – לא ברור איך ריבית שלילית תשפיע כאן, ישראלים רבים לא יהיו מוכנים לשלם כסף לבנקים בגין הריבית השלילית ובצדק! גם כך, הבנקים גובים מאיתנו עמלות מופרזות (כאן, תוכלו לבדוק את העמלות הממוצעות לעומת העמלות שלכם)

ריבית שלילית – איך זה ישפיע על ההלוואות 

לריבית שלילית יש אפקט גדול על ההשקעות שלכם בכלל ועל הפיקדונות שלכם בפרט, אבל גם על ההלוואות שלכם – הריבית על ההלוואות מתואמת עם ריבית בנק ישראל, ואם הריבית הזו תהפוך לשלילית, הריבית על ההלוואות תוזל עוד יותר! זו יכולה להיות בשורה ללוקחי המשכנתאות וללווים בכלל, אבל האם ייתכן מצב של תמונת ראי לפיקדונות – כלומר בעוד שהמחזייקם בפיקדונות מפסידים כסף (כאשר יש ריבית שלילית), הלווים דווקא מרוויחים כסף – האם תרחיש של הלוואה או אובר בחשבון שיילכו וייקטנו אפשרי? תיאורטית כן. בפועל, האשראי וההלוואות ניתנות אמנם בהתייחס לריבית השוררת בשוק אבל בתוספת של פרמטרים שקשורים לסיכון הספיציפי של הלקוחות ובתוספת מרווח הרווח של הבנק. המרווחים האלו ימנעו מצב של ריבית שלילית על הלוואות.

ריבית – כל מה שצריך לדעת

ריבית פריים – כל מה שצריך לדעת 

בנק יהב מהגופים הקטנים יחסית במערכת הבנקאית, יוצא במבצע פיקדון שקלי לשנה עם ריבית פריים מינוס 1.5%. הפריים כיום 3.75% כך שמדובר על ריבית (נכון לעכשיו) של 2.25%. יודגש, כי הבנק אינו מפרסם את התנאים המלאים על תוכנית הפיקדון, ונראה כי מדובר בריבית המקסימלית (למפקידים מעל סכום מסוים). כך או אחרת, מדובר בתנאים טובים. ריבית בנק ישראל עומדת על 2.25% ובנק יהב בעצם מספק אותה למחזיקים בפיקדון השנתי.
בחצי השנה האחרונה, התעצמה המלחמה בין הבנקים על כספי הציבור. בנק ירושלים השיק פיקדון שמספק לפחות 80% מריבת בנק ישראל, ובפועל הוא גם נתן למפקידים 100% מריבית בנק ישראל.

הקלק כאן למדריך – איך לבחור פיקדון

מנכ"ל בנק יהב שאול גלברד אמר לאחרונה שבשונה מבנקים גדולים אין לבנק יהב  לקוחות עסקיים גדולים שהבנק מסבסד, ולכן הבנק  יכול לתת עמלות מוזלות ותנאים טובים ללקוחות הקטנים. גלברד גם אמר שהבנק עומד לצאת בתוכנית פיקדונות דומה לבנק ירושלים, ונראה שהפיקדון לשנה בתשואה של פריים מינוס 1.5% הוא אחד חלק מהתוכנית הזו.

בנק יהב נחשב מסורתית לבנק עם עלויות ניהול החשבון הנמוכות ביותר במערכת הבנקאית.  משנת 2008   (השנה בה החל בנק ישראל לפרסם את הדירוג) בנק יהב הוא הזול בעמלות העו"ש ועמלות ניירות ערך. העלות החודשית הממוצעת ביהב היא כ-2.9 שקלים, נמוך משמעותית מבנקים אחרים.

בבנק יהב, בשונה מבנקים אחרים, תיק האשראי נמוך ביחס לפיקדונות  – האשראי מסתכם בכ-5.9 מיליארד שקל, בעוד שהפיקדונות של הציבור מסתכמים בכ-14.6 מיליארד שקל.

רשות ניירות ערך במהלך להפחתת דמי הניהול בקרנות הנאמנות. הרשות יוזמת הפחתה של עמלות ההפצה על קרנות הנאמנות. עמלות ההפצה הן תשלומים שמשלמים החברות המנהלות קרנות אמנות לבנקים, והפחתה בשיעור עמלות ההפצה עשויה וצפויה להתגלגל לצרכן הסופי (מחזיקי קרנות הנאמנות), דרך הפחתת דמי הניהול בקרנות הנאמנות. במילים אחרות, מנהלי הקרנות שישלמו פחות על הפצה, ידרשו במקביל פחות דמי ניהול.

בכוונת רשות ניירות ערך להפחית את שיעור ההפצה  בקרנות באופן הבא –  בקרנות כספיות להפחית את דמי הניהול מ-0.125% ל-0.1%; בקרנות סולידיות להוריד את דמי הניהול מ-0.25% ל-0.2%; בקרנות אחרות – 0.35% במקום 0.8% לקרנות הקנייתיות ו-0.4% ליתר.  ההפחתה המשוקללת של עמלת ההפצה, מוערכת ברשות ניירות ערך, ב-20% מסך התשלומים המועברים היום לבנקים המפיצים.

במקביל, דורשת הרשות התאמה בדמי הניהול. מנהלי הקרנות יחויבו להפחית את דמי הניהול בכל קרן שבניהולם כתוצאה מהפחתת התשלומים בגין עמלת ההפצה עבור אותה קרן, וזאת לתקופה של חצי שנה. בתום תקופה זו התחרות בענף צפויה להביא להתבססות דמי הניהול בנקודת שיווי משקל חדשה המגלמת את השינויים שחלו בגובה העמלות. יו"ר הרשות שמואל האוזר ציין כי "הגיע הזמן שהציבור ישלם פחות לא רק על הקוטג' והסלולר, אלא שישלם פחות גם עבור קרנות הנאמנות שהוא רוכש בשוק ההון".

מטרות נוספות של מהלך הפחתת שיעור עמלת ההפצה ודמי הניהול – הסרת חסמים בפני מנהלי קרנות שמבקשים להציע מוצרים בדמי ניהול נמוכים במיוחד והקטנת פוטנציאל ניגוד העניינים בייעוץ על ידי קביעת עמלה אחידה לקרנות נאמנות מנייתיות ולקרנות אחרות שאינן סולידיות.

מבדיקה שנעשתה לאחרונה על ידי  מהון להון, אתר המידע והמדריכים בתחום הצרכנות הפיננסית נמצא ש השחיקה בדמי הניהול הממוצעים בתעשיית קרנות הנאמנות, נמשכת. דמי הניהול המשוקללים נכון לסוף חודש יוני עומדים על 1.29%, בעוד שבתחילת השנה עמדו דמי הניהול הממוצעים על 1.34%.  עמלות ההפצה הממוצעות המשולמות מוערכות ב-0.25%-0.3%, כך שהחיסכון בעמלות ההפצה עשוי להגיע לכ-0.06% בממוצע (20% הפחתה בעמלות ההפצה). אם כל השיעור הזה יתגלגל לצרכנים, אזי דמי הניהול הממוצעים צפויים לרדת מ-1.29% ל-1.23%.

הבנק הבינלאומי ממשיך להיות אחד מהבנקים המובילים בתחום הפיקדונות המובנים (סטרקצ'רים). הבנק מציע פיקדון מובנה שקלי שמאפשר  בחירה בין מסלולים (פיקדון ברירה). הפיקדון יהיה למשך שנה, והמפקידים בפיקדון מובנה זה יכולים לקבל  ריבית קבועה מובטחת בשיעור של 1.9%, או ריבית של 250% משיעור עליית הפריים.

מהבינלאומי נמסר שניתן לצאת מהפיקדון לאחר ארבעה חודשים ולקבל את הריבית המובטחת (חלקה היחסי). תאריך סיום הפצה של הפיקדון הזה הוא סוף השנה.

במועד הפירעון של הפיקדון, הלקוח יכול לבחור את התשואה הגבוה מבין שתי האפשרויות  – ריבית של 250% משיעור עליית הממוצע המשוקלל של הפריים בתקופת הפיקדון; או ריבית קבועה בשיעור 1.90% לשנה.  נכון לעכשיו, כשפרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, דואג שתהיה ריבית נמוכה, ועל פי מחקר של בנק ישראל רק במהלך 2014 תחזור הריבית לעלות, נראה שהחלופה של 250% משיעור עליית הפריים לא אטרקטיבית.  אבל, כמובן שבשוקי ההון והריבית מה שנראה לא אטרקטיבי היום יכול תוך זמן קצר להיות אטרקטיבי. 

לכתבה על הפחתת הריבית, ונחקר בנק ישראל על עליית הריבית רק ב-2014

מחקר של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר בדק את ההתנהלות של זוגות צעירים בשוק הדיור. במחקר, שנעשה על ידי גלית בן נאים נבדקו זוגות צעירים שאינם משפרי דיור, במטרה למצוא את דפוס ההתנהגות שלהם ביחס לרכישת דירה ולקיחת משכנתא.
במחקר נמצא שבשעה שזינקו המחירים של דירות מגורים (בממוצע ארצי) ב-44% ל-1 מיליון שקל בתקופה של 7 שנים, השכר של אותם זוגות צעירים נשחק ב-15%.
הנתונים האלו הם ממוצעים. בת"א והמרכז המצב שונה – הדירות שם עלו יותר, והדירה הממוצעת שרוכש זוג צעיר עולה 1.5 מיליון שקל. השכר החציוני (בתל אביב) הוא 6,250 שקל, זה שכר שלא ניתן להשאיר ממנו כסף לתשלום החזרי משכנתא משמעותיים, זה שכר שלא מאפשר חיסכון.
השכר הזה לא מצדיק רכישת דירה בסכום של 1.5 מיליון שקל, וזה כב תעלומה של ממש -איך אפשר לקנות עם שכר של 6.3 אלף שקל דירה ב-1.5 מיליון שקל? אז אפשר – ההורים עוזרים להגדיל את ההון, ולוקחים משכנתאות גדולות, ארוכות ומסוכנות יותר (הנשענות על ריבית משתנה).

תעודות הפיקדון ממשיכות לגייס כספים. בחודש יוני זרמו כ-1 מיליארד שקל לתעודות הפיקדון, כאשר תעשיית תעודות הסל כולה גדלה ב-640 מיליון שקל.

במחצית הראשונה של 2012 גייסו תעודות הפיקדון כ-2.4 מיליארד שקל והן מנהלות סכום כולל של כ-10 מיליארד שקל. אלמלא הגיוסים בתעודות הפיקדון, התעשייה כולה לא היתה צומחת. במחצית הראשונה של 2012 צמחה תעשיית תעודות הסל ב-2.4 מיליארד שקל ל-56.8 מיליארד שקל.

תעודות הפיקדון מהוות 17.5% מתעשיית תעודות הסל; כ-30% מהתעשייה מושקע בתעודות אג"ח; כ-27% מהענף הוא במדדי מניות מקומיים ו-21% במדדי מניות בחו"ל.

קסם של אקסלנס  מחזיקה 33.1% מהשוק. אחריה נמצאות תכלית של  דש-איפקס עם 30.2%, מיטב סל 15.3%, פסגות סל 14.1% והראל סל עם 7.3% משוק תעודות הסל.

קסם היא הגוף הבולט גם בתעודות הפיקדון. תעודות פיקדון  הן תעודות סל העוקבות אחרי מטבע מסוים, לרבות השקל, ולקסם יש מספר תעודות גדולות על השקל ומטבעות אחרים.

תעודות הפיקדון מניבות קרוב לריבית בנק ישראל וזה יתרונם הגדול מול הקרנות הכספיות והמק"מים. התשואה בתעודות הפיקדון האלו שנסחרות על פני כל היום היא כ-0.03% פחות מריבית בנק ישראל, ומדובר לרוב בתשואה העולה על הריבית שניתן לקבל בפיקדונות בבנקים וגם בתשואה שלרוב עולה על הצפוי בקרנות הכספיות. בקרנות אלו, יש דמי ניהול ובמקרים מסוימים גם שיעור הוספה שמפחיתים בפועל את התשואה.

יתרון נוסף של תעודות הפיקדון נובע מהשינויים האפשריים בריבית (סיכון הריבית). בתעודות הסל מסוג תעודות פיקדון הריבית משתנה בהתאם לריבית של בנק ישראל. כלומר, אם תהיה ירידה בריבית, אז רק מרגע הפחתת הריבית, תעודכן הריבית בפיקדון. המחיר של התעדה לא מבטא ציפיות. מנגד,  במק"מים  מתבטאת  הציפייה להפחתת ריבית  במחיר. כלומר, אם  תהיה הפחתת ריבית (של בנק ישראל), לא ברור בכמה זה ישפיע על מחיר המק"מ, כי באופן חלקי המחיר עד להפחתה ביטא את ההערכות שתהיה הפחתת ריבית. המחזיקים במק"מ מעין משלמים על הציפיות וזה לא קורה בתעודת הסל. לכן, במצב של הפחתות ריבית האחזקה בתעודת הסל עשויה להיות משתלמת יותר.  מעבר לכך, בתעודת פיקדון אין אפשרות של הפסד הון (מאחר והיא לא מושפעת מצפיות אלא מריבית בפועל). במקמים ובקרנות כספיות יש תרחישים כאלו.

 יתרון נוסף בתעודת הפיקדון הוא מנגנון ההשקעה מחדש. הריבית השוטפת נצברת בתעודה ומושקעת מחדש, כך שנוצרת תשואה של ריבית דריבית.

 כמו כן, בדומה לכל תעודות הסל, יש נזילות מובטחת – מנהל התעודה מספק ציטוטים לקנייה ומכירה של תעודת הפיקדון ובמרווחים נמוכים, כלומר המחזיקים יכולים בכל רגע נתון למכור את התעודה. בקרנות הכספיות אין מסחר שוטף, אך ניתן להנזיל את הקרן במהירות.

 חיסרון של תעודת הפיקדון נובע ממעמדה המיסויי.  תעודת הפיקדון והקרן הכספית נהנות מדחיית מס שמשולם רק בעת המימוש. מנגד, במק"מ ופיקדון המס הוא על הצטברות הרווח. עם זאת שיעורי המס שונים –  תעודות הפיקדון, כמו גם המק"מ והפיקדון בבנק חייבות במס של 15% על הרווח הנומינלי; הקרן הכספית חייבת במס של 25% על הרווח הריאלי – ברמת אינפלציה נוכחית 2% עד 3% מדובר ביתרון לקרן הכספית

בכנס של משרד האוצר על הדיור להשכרה ארוכת טווח בישראל, אמר שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, "זוגות צעירים בארץ מעדיפים שלא לשכור דירה כי בעל הבית יכול להעלות להם את שכ"ד או לפנות אותם מתי שבא לו. הם תלויים בו לחלוטין, ואם האופציה של שכירות לא טובה להם, זה אומר שהם מעדיפים לרכוש דירות, ולכן, בין היתר, היה תהליך של עליות במחירי הדירות".

ביחס לדיור לזמן ארוך, אמר אטיאס, "המוסדיים לא ידברו על עסקה בשוק הזה אם תציע להם 4% בשנה, תציע להם 9% בשנה והם ידברו על השקעות. הרי מדוע המוסדיים בארץ משקיעים בנדל"ן מניב ולא בדירות להשכרה? כי זה לא משתלם להם. התשואה כרגע לא משתלמת להם.משרדים וקניונים באזורי הביקוש משתלמים להם יותר מבחינת התשואות. וגם איכות השוכרים טובה יותר כשמדובר במשרד עורכי דין".

לטענת אטיאס למדינה יש את היכולת והכוח לשנות את המצב. "יש לנו את היכולת להשפיע, לייצר כדאיות למשקיעים המוסדיים, והגנה לשוכרים ולמשכירים. הרי בסופו של דבר, העלות של הבנייה למ"ר היא אותו הדבר בכל מקום. אנחנו יכולים להשפיע ברכיב של מחיר הקרקע. ואת הויתור על המסים משרד האוצר מוביל", אומר אטיאס, "ולמרות זאת, עדיין, לא כל המוסדיים רוצים להיכנס להרפתקה הזו; הם מעדיפים לקנות פרויקט מוכן, הם לא רוצים להיכנס לבנייה".

הבנייה להשכרה לטווח ארוך יכולה להיות פתרון טוב לזוגות צעירים רבים. "זוגות לא רוצים את החוסר וודאות, הם לא רוצים להיות תלויים בבעל הבית; כשוכרים של דירה במיוחד עם מדובר במשפחות, מעדיפים וודאות, ולכן זוגות צעירים נכנסים לחובות מיד כשהם מתחתנים ולוקחים משכנתא. הם רוצים להיות בטוחים במקום המגורים.עכשיו יוכלו זוגות צעירים לגור בשכירות בטוחה ומפוקחת ויתכננו את עתידם הכלכלי. עכשיו מתקיימים שני מכרזים לבנייה להשכרה באשדוד ובירושלים היוו מעין "פיילוט", וצריך לשכלל את השיטה. הרעיון הוא שלא ניתן לפנות שוכר במשך 10 שנים, ואת שכר הדירה ניתן להעלות רק לפי המדד. עם זאת,חייבים להגן גם על המשכיר, כך שמי שלא משלם שכ"ד הוא יוכל לפנותו".

בכנס של משרד האוצר על הדיור להשכרה ארוכת טווח בישראל, אמר ראובן קוגן, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, "בישראל היום יש 550 אלף יחידות דיור שמושכרות, וזה חלק מאוד משמעותי משוק הדירות. בפועל, %66 מהישראלים גרים בדירה בבעלות, והשיעור הזה רק הולך ויורד. בשנות ה-90' שיעור הבעלות על דירות היה 72%. המשמעות היא שהביקוש לשכירות קיים. התשואה שמקבלים משכירי הדירות על הנכס עומדת על 3%-4%, וזה לא מספיק למשקיעים המוסדיים. הגופים המוסדיים בארץ מחפשים תשואה גבוהה יותר.

משרד האוצר מתכוון להעניק הטבות מס לחברות שייבנו להשכרה ופטור על הרווחים לגופים המוסדיים שישקעו בתחום; "משרד האוצר לא אוהב להתערב בשוק, אבל במקרה הזה צריך לאפשר ולהפוך את הבנייה להשכרה לפלטפורמה לקידום מדיניות לדיור בר-השגה", אומר קוגן ומוסיף "לגופים המוסדיים יש 150 מיליארד שקל שחלקם יכול להיות מנותב להשקעה בנדל"ן, התועלת לכך צפויה להיות לכלכלה כולה. אנשים משכו כסף מקופות הגמל והשקיעו אותו בנדל"ן. אם הם היו יודעים שקופת הגמל, שמשקיעה גם בנדל"ן, נותנת תשואה של 6% האם הם היו מושכים את הכסף. בדרך זו, שבה חלק מהכספים של הגופים המוסדיים ינותב להשקעה בנדל"ן, נשחרר חלק ממחנק האשראי ונוזיל את האשראי בכלל".

המוסדיים בינתיים על הגדר."אנחנו סקפטיים – יש כסף להשקיע ויש גם רצון להשקיע לטווח הארוך, אבל אני מודאג מההיתכנות", אמר בכנס יוני טל, משנה למנכ"ל ומנהל השקעות ראשי בקבוצת מנורה מבטחים, "קשה להתחיל בתכנית מבלי להסדיר היטב את הנושא התפעולי של ההשכרה. אם תהיההיתכנות ותשואה מספקת אז דוף מוסדי יהיה מוכן להשקיע כספים. תשואה מספקת היא 7%".

בנק מזרחי טפחות ובנק לאומי החלו להציע ללקוחותיהם מסלול משכנתא חדש – מסלול ריבית משתנה כל 5 שנים אשר אינו צמוד למדד. בפועל, קיים מסלול משכנתא של ריבית משתנה כל 5 שנים אבל צמוד למדד; החידוש במסלול הזה הוא שהוא לא צמוד למדד, כלומר – אין חשיפה לאינפלציה.

משכנתאות במסלול הזה יכולות להינתן לטווח קצר – 5 שנים ולטווחים ארוכים – מעל 15 שנה, וההערכות הן שבדומה למסלול הריבית המשתנה בכל 5 שנים הצמודה  למדד, שפופולארי לתקופות של מעל 15 שנה, גם המסלול החדש יילקח בעיקר לטווחים ארוכים. הסיבה העיקרית לכך היא שככל שהתקופה ארוכה יותר ההחזרים קטנים יותר ומעבר לכך – ככל שהתקופה ארוכה יותר, הרייבת שהבנקים מציעים נמוכה יותר.

היכנסו לרשימה מעודכנת של פיקדונות מכל הבנקים

בנק מזרחי טפחות מציע ללקוחות תשואה של 50% בפיקדון שקלי הנקרא פיקדון קוקוס (סדרת פיקדונות).  משך הפיקדון 10 שנים וחודש , שזו ם בו יקבלו פי 1.5 על הכסף. התשואה השנתית שנגזרת מהתנאים האלו – 4.1%  (ריבית שקלית של4.1%).

בבנק מזרחי טפחות  מסבירים על סדרת פיקדונות הקוקוס – "כמו שהקליפה הקשה של הקוקוס גם מגינה על הפרי מבחוץ וגם מבטיחה שיישאר מתוק ועסיסי מבפנים, כך חיסכון קוקוס גם שומר על הכסף שלך וגם מבטיח תמורה עסיסית ומתוקה לטווח ארוך – קבלת פי 1.5 מהסכום הראשוני שהפקדת, בסוף התקופה.

"המפקידים לחיסכון זכאים לקבל הלוואה בתנאים אטרקטיביים עד לסכום הפיקדון החל מתום חצי שנה ממועד ההפקדה ולכל אורך חיי הפיקדון (הריבית על ההלוואה תעמוד על פריים בניכוי 0.25%), בכפוף לשיקול דעת הבנק".

מינימום הפקדה בפיקדון קוקוס  – 5 אלף שקל, בבנק מציינים שאין אפשרות למשיכה לפני מועד הפירעון "בכל מקרה של משיכת הפיקדון לפני זמן פירעונו, יהיה הבנק רשאי לנכות מסכום הפיקדון סכומים בגין עלויות הנגרמות ממשיכה זו וכן לא לשלם ריבית כלשהי בגין התקופה שמיום ההפקדה ועד ליום המשיכה".

כך או כך, השאלה היא האם הפיקדון / חיסכון הזה אטרקטיבי, ואין תשובה חד משמעית – מצד אחד הריבית נראית בהחלט סבירה (ריבית שקלית שנתית של 4.11%), אבל מצד שני- 10 שנים זה הרבה זמן ועל הזמן הרב הזה מקבלים כמובן ריבית גבוה יותר מאשר בפיקדונות קצרים. 

העמיתים בקופות הגמל הפסדיו במהלך חודש יוני כ-0.5%-1% בממוצע. כך עולה מבדיקת מהון להון, אתר הצרכנות הפיננסית. ההפסדים בחודש יוני מיוחסים לחולשה בשווקים הפיננסים כשבמקביל לירידה בערכם של המניות, נרשמו גם ירידות שערים בתחום הסולידי. מדד התל-בונד הצמוד איבד בחודש יוני כ-2%, מדד התל-בונד השקלי איבד בחודש זה 0.9%. במקביל, נרשמו ירידות שערים באפיק המנייתי בחו"ל.

הירידות בחודש יוני מגיעות לאחר ירידות בחודש מאי שהסתכמו בממוצע ב-0.5%, אך עדיין התושאה של קופות הגמל מתחילת השנה, חיובית ומוערכת בכ-1.5%-2%.