עלות דירה מסתכמת ב-127 משכורות (ממוצעות) – כך עולה מבדיקה  של משרד השיכון והבינוי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה  (הלמ"ס)  המהווים את הבסיס של בדיקת משרד השיכון והבינוי מחירה הממוצע של דירה (מחיר המשקלל דירות ישנות וחדשות) עמד ברבעון הראשון של שנת 2012 על 1.13 מיליון שקל, ובהינתן שכר ממוצע בתקופה זו של 8,927 שקלים, אזי נדרשים 127 משכורות חודשיות לרכישת דירה. מבדיקת מהון להון, אתר הצרכנות הפיננסית עולה כי בחודשים אפריל, מאי, מספר המשכורות הנדרשות לדירה ממוצעת ירד לכ-123-126.  

ברבעון הראשון של 2011  מחיר דירה עמד על שיא של  134 משכורות לדירה וכמובן שירידה במספר המשכורות מבטאת שיפור  במצבם של רוכשי הדירות. שיפור, אגב מתבטא גם במדד משכן של בנק הפועלים שמבטא את  עלות המשכנתא, לצד שיעור האבטלה והמשכורת הממוצעת במשק.  על כל פנים, מנתוני הרבעון הראשון עולה כי רוכשי הדירות  חסכו לעומת המצב לפני כשנה  כ-62 אלף שקל ברכישת דירה (שבע משכורות).

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס מסר על רקע השיפור במצב רוכשי הדירות  "הגדלת היצע הקרקעות בארץ, כתוצאה מהרחבת המכרזים של מנהל מקרקעי ישראל, מביאה תוצאות, מורידה מחירים ומנצחת את הביקושים. אנו נמשיך ביתר שאת במדיניות זו והדבר יביא לירידה נוספת במספר המשכורות הנדרש לרכישת דירה בישראל".

על פי נתונים של משרד השיכון והבינוי,  מחירה הממוצע של דירה ירד בשנה החולפת ב-2.6%, ואילו השכר הממוצע במשק עלה בתקופה זו ב-2.5%. שתי המגמות המנוגדות האלו גרמו כמובן  לקיטון במספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה. עם זאת, השיפור בשנה האחרונה לא מבטא את המצב על פני השנים האחרונות בכלל – מבדיקה של מהון להון, אתר הצרכנות הפיננסית עולה כי בחמש השנים האחרונות הורע מצבם של רוכשי הדירות, אמנם, בחודשים האחרונים הם נזקקים ל-123-126 משכורות כדי לרכוש דירה ממוצעת, אבל לפני כחמש שנים הם היו זקוקוים לכ-100 משכורות בלבד.

משרד הבינוי והשיכון  מתגאה בעלייה של 87% במספר מממשי זכאות למשכנתאות המסובסדות על ידי משרד הבינוי והשיכון .  אבל חוכמה גדולה,  הזכאים האלו הרי נמנעו מלקחית משכנתא דרך משרד השיכון מכיוון שעד לפני כחצי שנה הריבית היתה גבוה מהריבית הבנקאית. עכשיו, על רקע התקנה להורדת הריבית לזכאים, ההלוואות האלו הפכו להיות אטרקטיביות ושוב ציבור הזכאים מעוניין בהן.  אכן צריך להגיד תודה למשרד  השיכון והבינוי , אבל צריך גם לזכור שמשך כמה שנים הוא לא טיפל בבעיה הזו ולא עזר לזכאים  כלל, הוא השאיר את הריבית לזכאים גבוה מהריבית משכנתא. כך או אחרת,  משרד השיכון מוסר כי  "הפחתת הריבית הקבועה על משכנתאות המסובסדות על ידי משרד הבינוי והשיכון בתחילת השנה לריבית של 3% נותנת את אותותיה. לפי עיבודי משרד הבינוי והשיכון לנתוני בנק ישראל לרבעון הראשון של 2012 בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, חלה עלייה של 87% במספר הזוגות הצעירים המשנים את תמהיל המשכנתא שלהם ומשלבים בו משכנתאות עם ריבית קבועה מסובסדת"

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס ברך  על הנתונים ואמר כי "אני שמח שהמהלך שהובלנו בהורדת הריבית לזכאים אכן הוכיח את עצמו בהקלה משמעותית על הזוגות הצעירים את נטל רכישת הדירה הראשונה בחייהם. בהמשך לצעד הזה יש להמשיך ולהקל עוד על הצעירים בהון העצמי שהם נדרשים להציג, וזאת על ידי הפרדה בין דירה ראשונה לדירה שנייה בהגבלות שמטיל בנק ישראל על ההון העצמי הנדרש ללקיחת משכנתאות".

המשכנתאות המדוברות מיועדות אך ורק לזוגות צעירים שרוכשים דירה ראשונה וזאת על ידי מתן ריבית קבועה של 3% על המשכנתא וסבסוד השינויים בריבית על ידי משרד הבינוי והשיכון. בין השנים 2009 ו-2011 הריבית הקבועה במשכנתאות אלה לא הייתה אטרקטיבית יחסית להלוואות בשוק החופשי. בעקבות המשבר הפיננסי העולמי ירדה ריבית בנק ישראל לרמות נמוכות לעומת שיעור הריבית של משכנתאות משרד הבינוי והשיכון שעמד אז על 4% צמוד מדד ל-25 שנה. לפיכך, היקף הביצוע של הלוואות מוכוונות בתקופה זו היה זניח.
החל מינואר 2012, במסגרת תיקון לחוק הלוואות לדיור, שהוביל השר אריאל אטיאס, הוריד משרד הבינוי והשיכון את הריבית הקבועה לחסרי דירה הזכאים למשכנתאות מסובסדות ל 3% בלבד, למשך 25-28 שנה. ההפחתה חלה על זכאי המשרד החותמים חוזה רכישה החל מהראשון בינואר של שנת 2012 או על אלה שהחלו בבנייה עצמית במועד זה. ההפחתה תקפה לכל סוגי ההלוואות: סיוע לעולים חדשים, סיוע לאוכלוסיות מיוחדות (עולים מאתיופיה, מאירן, מסוריה ומתימן), סיוע לוותיקים יוצאי אתיופיה וסיוע לרוכשי דירה בנגב.
עם הפחתת הריבית על הלוואות הזכאות ל-3%, הפכו אלה למשתלמות יותר, כאשר הריבית האלטרנטיבית המוצעת בשוק החופשי על הלוואות צמודות מדד למשך 25-28 שנה גבוהה יותר ועומדת על 3.7%. בתקופה ינואר-מרץ 2012 עלה היקף המשכנתאות המסובסדות עד ל-45 מיליוני ש"ח, גידול של כ-33%, לעומת הממוצע הרבעוני ב-2011.
התיקון לחוק הלוואות לדיור שהוביל למצב החדש נעשה במסגרת הוראת שעה, כלומר הריבית המופחתת של 3% תינתן לזכאים על פי זכאותם האישית בהתאם לניקוד במשך חצי השנה, החל ב-1 בינואר 2012 ועד 30 ביוני שנה זו. המשרד יפעיל את ההלוואות המסובסדות לתקופה זו, ואז ייבדק אם נותרה יתרה תקציבית לצורך מימוש המשכנתאות. לאור האמור, קוראים במשרד הבינוי והשיכון לזכאים להלוואות המסובסדות, אשר בשנים האחרונות מיעטו להשתמש בזכותם זו, לגשת לבנקים למשכנתאות ולהוציא תעודות זכאות על מנת לממש את ההלוואות בריבית האטרקטיבית

בנק הפועלים, הבנק הגדול במערכת הבנקאית במונחי תיק האשראי והיקף הפיקדונות, מציע ללקוחותיו תוכנית חיסכון שקלית (לא צמודה) לארבע שנים (חיסכון זמין), בריבית קבועה ועולה באופן מדורג החל מתום שנתיים.

שיעור הריבית במונחים שנתיים לתקופה של השנתיים הראשונות היא 2%  (ריבית מתואמת שנתית 2.01%%) , כאשר מתום השנתיים הראשונות תעודכן כלפי מעלה הריבית כל חצי שנה. הריבית תעלה בשיעור קבוע של 0.5% במונחים שנתיים (עד שתגיע לריבית של 4% במחצית האחרונה של תקופת החיסכון), כך ששיעור הריבית השנתית המתואמת בתום מלוא תקופת החיסכון תגיע ל-2.6409% (הריבית מחושבת במונחי ריבית דריבית חצי שנתית).

המשקיעים בחיסכון זה יוכלו לצאת מהחיסכון בתום שנתיים לפתיחת התוכנית וכל חצי שנה בהמשך.

סכום המינימום להפקדה – 50 אלף שקל

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק המסדירה את פעילות תעודות הסל וקרנות הסל (ETF) שהוגשה על ידי רשות ניירות ערך. יו"ר הרשות,  פרופ' שמואל האוזר, אמר,"זהו צעד חשוב שנועד להגביר את ההגנה על ציבור המשקיעים ולהרחיב את מגוון מוצרי ההשקעה הפאסיבית ליצירת תחרות הוגנת ואפקטיבית בשוק ההון".

ההוראות החדשות המרכזיות שמוצעות ביחס לתעודות הסל הן: הנכסים לא יהיו של המנפיק אלא של המשקיעים בתעודה; יוקם חשבון מגבה שמטרתו יצירת כרית ביטחון זמינה להבטחת פעילות מנהל תעודת הסל; ייקבעו כללי השקעה שמטרתם הבטחת סיכויי עמידת מנהל התעודה בהתחייבויותיו ותחויב עשיית שוק. תעודות הסל מוצעות לציבור בישראל החל משנת 2000 כתעודות התחייבות המונפקות ע"י חברות ייעודיות. כיום נסחרות בישראל כ-460 תעודות סל בשווי כולל של כ-60 מיליארד שקל. התעודות נסחרות בבורסה, ומעניקות למחזיק בהן זכות לקבל מאת המנפיק, את תשואת נכס המעקב (למשל, מדד) אחריו הן עוקבות בהתאם לנוסחת המרה. כמו כן, מחזיק התעודה רשאי להמירה בכל יום מסחר לרכיבי נכס המעקב או לשוויו הכספי, בהתאם לתנאי התעודה.

עד עתה הצעות לציבור של תעודות סל הוסדרו בהיבטים של דיווח (כשאר תעודות ההתחייבות המוצעות לפי חוק ני"ע), וזאת על אף שבטיבן דומות תעודות אלה להשקעה בקרנות הנאמנות, אשר מפוקחות על ידי הרשות באופן הדוק. יוצא אפוא כי על פי המצב כיום נוצר ארביטראז' רגולאטורי בין מוצרים הדומים מאוד באפיונם ובמטרות ההשקעה בהם.

לאור האמור מוצע במסגרת תיקון החוק שיזמה הרשות, להסדיר את תחום תעודות הסל באופן דומה לקרנות הנאמנות, בשינויים המחויבים ממאפייניו הייחודיים של תחום תעודות הסל כמוצר התחייבותי.

ההוראות החדשות המרכזיות שמוצעות ביחס לתעודות הסל הן במישור היציבות – הנכסים לא יהיו של המנפיק אלא של המשקיעים בתעודה; יוקם חשבון מגבה שמטרתו יצירת כרית ביטחון זמינה להבטחת פעילות מנהל תעודת הסל; ייקבעו כללי השקעה שמטרתם הבטחת סיכויי עמידת מנהל התעודה בהתחייבויותיו ותחויב עשיית שוק.

זה צעד חשוב בהסדרת השוק ובכשל המובנה של תעודת הסל (Exchange Traded Notes- ETN) שהן למעשה התחייבות כאמור של מנפיק התעודה כלפי רוכש התעודה לספק לו את תשואת המדד; תעודות הסל הנסחרות בבורסה  הן מכשירים עוקבי מדדים – מדדי מניות (ת"א 25, ת"א 100, מניות היתר, סקטור הבנקים, מדדי מניות בחו"ל, שערי חליפין, סחורות – זהב, נפט ועוד…). תעודת הסל נולדו כתוצאה ממחקרים שהראו שלא ניתן להשיג תשואה טובה יותר מהמדד (מדד הייחוס) לאורך זמן, ואם כך, אין רציונל להשקיע בקרן נאמנות או מכשיר פיננסי אחר שבו יש ניהול אקטיבי (ניהול שוטף של ההשקעות בקרן). עם זאת, מחקרים גם מראים שיש מיעט של  מנהלי קרנות נאמנות שכן מצליחים להשיג תשואה גבוה יותר ממדד הייחוס. כלומר, הממוצע אמנם לא משיג את המדד, אבל פה ושם יש כוכבים. זה כמובן תלוי איפה, באיזה אפיק, לכמה שנים נעשה המחקר, אבל ככלל, מסתבר שבמקרים רבים עדיף להשקיע ישירות במדד הייחוס, ואם כך, הפתרון הוא דרך תעודת הסל.  תעודת הסל מחליפה בעצם את המדד – במקום להשקיע בסל של מניות שמרכיב את המדד המסוים, היא, התעודה עושה זאת בשביל המשקיעים.

תעודת הסל הראשונה שהונפקה בארץ (בשנת 2000) היתה תאלי 25 – תעודה שעוקבת אחרי מדד ת"א 25. מאז הונפקו מעל 200 תעודות, והענף גדל משנה לשנה (בסוף 2011 היקף הנכסים המנוהלים בענף – קרוב ל-60 מיליארד שקל). בארץ, תעודות הסל הן המכשיר הפופולארי לעקיבה אחרי מדדים. בעולם, התעדות סל פחות פופולאריות מהמכשיר הכמעט תאום – קרנות סל (ETF ). ה-ETFים (Exchange Traded Fund), הם למעשה קרנות עוקבות אחרי מדד מסוים. הן לא תעודות התחייבות (מעין התחייבות של המנפיק כלפי המחזיק) כמו בתעודות סל, הן דומות לקרנות נאמנות שמנהלות כספים בנאמנות עבור הלקוחות. קרנות הסל מנהלות (בחשבון נאמנות) כספים עבור המחזיקים בהן, כלומר אין בהן את סיכון המנפיק. קרנות הסל ותעודות הסל, להבדיל מקרנות נאמנות נסחרות כל היום (בדומה למניות). קרנות נאמנות מסורתיות נסחרות פעם ביום ( יש גם קרנות שנסחרות פעמיים ביום). כלומר, מבחינה רעיונית – מעקב אחרי המדד, תעודות הסל וקרנות הסל דומות, אבל מבחינת החשיפה, הרי שקרנות הסל יותר בטוחות – אין את סיכון המנפיק כפי שקיים בתעודת הסל. שני המכשירים האלו מחזיקים בניירות ערך או בנגזרים על מדדים כדי לעקוב באופן מדויק (בניכוי עמלות) אחרי המדדים. אבל, מעבר לעניין הסיכון / חשיפה, קיימים עוד הבדלים ביניהן – וחשוב לדעת אותם! נכון להיום (2012) בעולם יש בעיקר קרנות סל, בארץ יש בעיקר תעודות סל, אבל רשות ניירות ערך דוחפת להחדרת קרנות הסל בארץ – זה יקרה ואז הדומיננטיות של תעודות הסל יכולה להעלם.

 הנה נקודות ההשקה וההבדלים העיקריים בין תעודות סל (ETN) וקרנות הסל ( ETF), נתחיל בדמיון ביניהן-  

 1.תעודות הסל וקרנות הסל הן מכשירים עוקבי מדדים.

 2.סחירות – תעודות הסל וגם קרנות הסל סחירות  באופן שוטף במהלך היום (כמו מניות)

 3. עלויות / דמי ניהול – בשני סוגי המכשירים העלויות הן לרוב נמוכות מאוד ביחס לאפיקים אחרים (לרבות קרנות הנאמנות).

 4. נזילות – בשני המכשירים האלו לרוב יש נזילות גדולה (מנפיק המכשיר דואג להיות עושה השוק ולהזרים היצעי וביקושים). עם זאת, בפועל, בתעודות סל בארץ לרוב יש נזילות גבוה (מאחר שהנפיק הוא גם עושה השוק); בחו"ל בקרנות סל שהן קטנות ולא סחירות יש מקרים של נזילות מוגבלת. 

 5. שקיפות – בשני סוגי המכשירים – תעודות סל וקרנות סל יודעים בדיוק מה הקרן והתעודה מחזיקים.

 6.פיזור – מעצם הגדרת השקעה במדד, תעודת הסל וקרן הסל מפזרות את ההשקעה שלהן על פני מספר נכסים (תלוי במדד).

 7.   מיסוי – שיעור המס על רווחים (תשואה מההשקעה) בתעודת הסל ובקרנות הסל הוא 25%.

ומה השוני העיקרי והמסורתי בין תעודות סל (ETN) וקרנות הסל ( ETF) –

 1.  קרן סל, ETF , מחזיקה בנכסי הבסיס (לצורך הדוגמה – במניות עצמם). בתעודות סל יש שימוש רחב בנגזרים כדי לעקוב אחרי המדד.

2. מנגנון הפעולה של כל אחד מהמכשירים שונה. בתעודה עקרונית קיים סיכון המנפיק – ההתחייבות כלפי המשקיעים / המחזיקים בתעודה היא של המנפיק, ומה קורה אם הוא בפשיטת רגל או מצוקה פיננסית? בקרנות סל אין את הבעיה הזו יש חשבון משותף של ההשקעות ששייך לבעלי היחידות בקרן, ואת הבעיה הגדולה הזאת פותרת רשות ניירות ערך. ההוראות החדשות המרכזיות שמוצעות ביחס לתעודות הסל הן כאמור במישור היציבות – הנכסים לא יהיו של המנפיק אלא של המשקיעים בתעודה; יוקם חשבון מגבה שמטרתו יצירת כרית ביטחון זמינה להבטחת פעילות מנהל תעודת הסל; ייקבעו כללי השקעה שמטרתם הבטחת סיכויי עמידת מנהל התעודה בהתחייבויותיו ותחויב עשיית שוק

 3. מדיניות הדיבידנד נקבעת בתעודות סל בארץ על ידי מנהל (האם לחלק את הדיבידנד למחזיקי התעודה או להשקיע את הדיבידנד שוב באינדקס/ מדד). בקרנות הסל בחו"ל יש  כללים ברורים לחלוקת דיבידנד וצבירת דיבידנד.

 4. בקרנות הסל יש מנגנון בו ניתן  להמיר מניות המרכיבות את קרן הסל (ETF ) לקרן סל עצמה (ל- ETF עצמה). בתעודות סל בארץ, אפשרי רק הכיוון "הטבעי" – להפוך את תעודת הסל לנכסי הבסיס (מניות ספציפיות וכו').

 5.תעודות סל עוקבות גם אחרי מדדים שקרנות הסל לא יכולות לעקוב אחריהם בגלל מגבלות רגולציה שמתבטאות בתנאי סף שונים – מגבלת סחירות, מגבלה על השקעה בבורסה מסוימת; סחורה מסוימת.

הבנק הבינלאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה (סטרצ'ר) עם מענק של 100% משיעור התחזקות היואן הסיני  מול הדולר. הפיקדון המובנה עוקב אחרי שער החליפין של היואן לעומת הדולר כאשר שיעור השינוי הכולל יימדד בביום  16 בדצמבר 2013; משך הפיקדון המובנה – 19 חודשים.

במידה ושיעור שינוי השער הינו חיובי, כלומר במידה ותהיה התחזקות של היואן הסיני מול הדולר, הלקוח יזכה ל-100% משיעור שינוי זה כמענק. אבל, אם שיעור שינוי השער הינו אפס או שלילי, כלומר במשך התקופה תהיה היחלשות של היואן הסיני מול הדולר, אזי ייפרע הפיקדון בתום 19 חודשי הפקדה ללא מענק.  מכאן, שבפיקדון המובנה הזה (בדומה לפיקדונות מובנים) קיימת רצפה – קרן הפיקדון מובטחת, כלומר, המשקיע מקבל את השקעתו הנומינלית. אבל כמובן שבכל זאת המשקיע בפיקדון יכול להפסיד ריאלית – במידה והמדד  לצורך הדגמה בתקופה זו הסתכם ב-5%, אזי המשקיע הפסדי ריאלית 5%, וכן הוא הפסיד אלטרנטיבית (הפסד של רווח אלטרנטיבי) של כמה אחוזים טובים.

סכום המינימום להפקדה – 10 אלף שקל, וניתן להפקיד עד 14 ביוני 2012.

מדד תשומות בנייה מעודכן

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מדד תשומות הבנייה  שמחושב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)  מודד עלויות חודשיות לשם קניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים שונים המשמשים לבניית בתי מגורים. המדד מייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. המדד חשוב במיוחד מכיוון שהתשלומים של רוכשי הדירות החדשות צמודים אליו

אתר הון, מדריכים פיננסים  עוקב בהתמדה אחרי פרסום המדדים השוטפים ובנוסף מספק תחזיות על ביצועי המדד בחודשי הקרובים. הפעם בחרנו לספק לכם נתונים על המדד משנת 2001 ועד 2012. חשוב לשים לב, המדד הזה עולה משמעותית על מדד המחירים לצרכן, וזו "בעיה" לרוכשי דירות מקבלן שמחוייבים לשלם לקבל על פי הצמדה למדד תשומות הבנייה. מה עושים? אפשר במגרת המו"מ לנסות לקבע כהצמדה את מדד המחירים לצרכן, לפעמים זה מצליח, ואפשר לנסות להפחית עד כמה שניתן את הנזק – אם אתם צופים שהמדד יהיה משמעותית מעל ריבית המשכנתא אולי ניתן לשלם מוקדם יות ר(ולקחת משכנתא בהתאמה מוקדם יותר) – כאן, יש שיקולים שהם לא בהכרח כלכליים, אבל בזוויית הכלכלית זה יכול להיות משתלם.

לחצו להגדלת טבלת הנתונים –

מדד תשומות הבנייה 2001-2012

מעודכן ל-05/2022

מחשבון שכר דירה – מחשב את השינויים בשכר דירה (משמש גם כהצמדה בחוזי שכר דירה). בעזרת המחשבון תוכלו לדעת (מצד השוכרים) אם העלייה בשכר הדירה שלכם סבירה (או לא); וככה תוכלו לדעת (המשכירים) אם השכר דירה שקבעתם, סביר או לא.

מחשבון מס על שכר דירה – ככה תוכלו לבחור במסלול עם המס הנמוך ביותר, וככה תוכלו לדעת כמה לשלם?

מדד שכר דירה הוא חלק ממדד המחירים לצרכן. המדד בודק את השינוי במחיר שכר הדירה הממוצע לדירות שונות (מספר חדרים שונה) ובאזורים שונים ברחבי הארץ ומפיק את השינוי המשוקלל החודשי הארצי. כאן, אנחנו מפרסמי את המדד מדי חודש בחודש. 

מחירי השכירות מתקבלים על ידי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפונה ל-3,000 שוכרי דירות שממלאים שאלון ובו פרטים על הדירה – מיקום, מספר חדרים, פרטים על שכר הדירה, מספר התשלומים, הצמדות של שכ"ד, סיום החוזה ועוד.

מדד שכר דירה התחיל להתפרסם משנת 1996, והוא אמור לבטא את עליית מחירי השכירות בארץ. מדי רבעון מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את שכר הדירה על פי אזורים ומספר חדרים תוך כדי התייחסות לשינוי שכר הדירה באזורים שונים. מדד שכר הדירה הוא מרכיב ממדד המחירים לצרכן, אחרי הכל, דירה (בשכירות או בבעלות) היא מצרך שכולם צורכים אותו (כמעט כולם) – יש ששוכרים ואז כמובן שמדד שכר הדירה מבטא את עליית שכר הידרה הממוצעת שלהם, ויש שהדירה בבעלותם ואז שכר הדירה ומדד שכר הדירה מבטא את עלות השימוש שלהם (כמה היה עולה להם להשתמש בדירה אם הדירה לא היתה בבעלותם; שקול לעלות אלטרנטיבית שלהם). כך או אחרת, מדד שכר הדירה עדיין לא "תפס" כמו שציפו בתחילת הדרך – החוזים של השכירויות לרוב צמודים למדד או לא צמודים כלל, אם כי לאט לאט גובר השימוש במדד זה בחוזי שכירות ובצדק – המדד הזה מבטא טוב מכל גורם אחר את השינוי במחירי השכירויות.

נכון לשנת 2022, האינפלציה בעולם מרימה ראש אחרי שנים רבות של תרדמת וגם האינפלציה בישראל מתנהגת בצורה דומה, אם כי הרבה יותר מתונה. כאשר מחירי הדיור מטפסים בהתמדה כבר הרבה זמן, פירוש הדברים הוא שמחירי השכירויות גם הם כנראה דרך לעלות.

חשוב להדגיש כי במקביל למדד שכר הדירה, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד שירותי הדיור בבעלות. כאן מדובר במדד שבוחן את מחירי השכירויות של שכירויות מתחדשות – לא חדשות. הנה מחשבון  ומידע על מדד שירותי הדיור בבעלות.

המדריך לשוכר – ככה תמצאו את הדירה המתאימה לכם ותשמרו על הזכויות שלכם כשוכרים.

המדריך למשכיר – ככה אתם (המשכירים) תשמרו על הדירה שלכם, וככה תדעו אם השכר דירה ראוי

מדריך על המס בהשכרת דירה – כמה זה ואיך בוחרים בין מסלולי המס? 

שכירות ארוכת טווח – המדינה מעודדת בנייה של אלפי יח"ד, האם כדאי?

מדד  רוכשי הדירות על פי מדד משכן של בנק הפועלים ממשיך לאותת על שיפור מצב הרוכשים – המדד עלה בחודש אפריל 2012 ב-0.6% לרמה של 131 נקודות  (מדד הבסיס – 100 נקודות היה בינואר 1996). העלייה במדד באפריל, מבטאת עלייה רציפה של החודשים האחרונים, כשלמעשה, מאז הקיץ שעבר (תקופת המחאה) נרשם שיפור במצב הרוכשים. בחודש שעבר – חודש מארס 2012 עלה מדד משכן ב- 0.2%.

העלייה במדד מבטאת  שיפור במצב הרוכשים הנובע  בעיקר מהמשך ירידת הריבית. נגיד בנק ישראל, פרופסור, סטנלי פישר, והוועדה המחליטה על הריבית השאירו את הריבית גם בחודש האחרון בשיעור של 2.5% – זה חמישה חודשים רצופים. הכלכלנים, אגב, מעריכים שהריבית תרד בחודשים הקרובים, כך שמבחינה זו מצב הרוכשים צפוי להשתפר. במקביל, לריבית למשכנתאות שמהווה פרמטר במדד, משקלל מדד משכן פרמטרים כלכליים נוספים – מחירי הדירות, שיעור האבטלה, השכר הממוצע ועוד. פרמטרים אלו יחסית יציבים בחודשים האחרונים, וחלקם גרם לשיפור מצב הרוכשים. עם זאת, בנוגע למחירי הדירות, המצב בשטח לא ברור – על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היו אמנם ירידות מחירים בחודשים האחרונים, אבל דווקא באפריל ומאי יש התעוררות ורוכשים פוטנציאלים שישבו על הגדר חזרו לשוק . זה עשוי להתבטא בעליות מחירים, אם כי שר השיכון – אריאל אטיאס, לצד מהלכים של האוצר מנסים להגדיל את ההיצע ולהקטין את הביקושים. אלא שכל עוד הריבית נמוכה מאוד, וכל עוד קיים מחנק אשראי שגורם לקבלנים להאט את  קצב בניית הדירות, נראה שיהיה קושי גדול להפחית את מחירי הדירות.

הפרופסור המלומד  מר סטנלי פישר הוא הסיבה העיקרית למחירי הדירו ת הגבוהים.  מר פישר משאיר כבר חמישה חודשים את הריבית ברצפה, ואיך שזה נראה (איך שהאנליסטים מעריכים) הוא מעוניין להוריד את הריבית בחודש הבא. אז נכון, הוא לא לבד בהחלטת הריבית, יש וועדה מחליטה, אבל הקול שלו בה מאוד דומיננטי.

התדמית של פישר

אבל, למר פישר יש תפקיד נוסף  שמשחק תפקיד במחירי הדירות – הוא  שומר על הבנקים – אסור לפגוע ביציבות שלהם, אחרת היציבות והתדמית שלו תיפגע. הוא לא מוכן שהבנקים יהיו הסלולר הבא – מהפכות, אפשר, אבל לא במשמרת שלו. מה עושים? פשוט לא עושים – לא עושים רפורמות, לא מטילים רגולציה חזקה מדי על הבנקים,  משתפים איתם פעולה במחנק האשראי שהם יוצרים מול הקבלנים. אומרים בקול אחד – "מה אתם רוצים, אנחנו נותנים פחות אשראי לשוק הנדל"ן כי הסיכון גדל, אנחנו חושבים שמצב הקבלנים הורע" ושוכחים שמי שבעצם גרם לכך שמצב הקבלנים הורע הוא הם –  הנגיד והבנקים, הבנקים פשוט סגרו את הברז, הבנקים לא רוצים לקחת סיכונים, הבנקים מייבשים את שוק הדירות – לא בונים דירות כי אין אשראי, ואז אין היצע דירות.

הבנקים סגרו את הברז

הבנקים זה כל המערכת הבנקאית, אבל בעיקר שני הבנקים הגדולים – לאומי ופועלים שאחראים על  70% מהאשראי הבנקאי לענף הנדל"ן – 164 מיליארד שקל מתוך 240 מיליארד שקל. הבנקים מצד אחד מייבשים את ההיצע, סטנלי פישר מצד שני משאיר את הריבית ברצפה וצועק ליושבים על הגדר לרוץ ולקחת משכנתא  (באופן מטפורי כמובן) ואם כך ופישר שהוא כלכלן (בכיר) וודאי יודע – המחירים יכולים רק לעלות –  ההיצע קטן, הביקוש גדל – המחירים עולים – זאת הכלכה, פישר.

כלכלני בנק ההשקעות, מריך לינץ של בנק אוף אמריקה, סבורים שבנק ישראל יוריד את הריבית, אחרי חמישה חודשים שריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי – 2.5%. "הכלכלה המקומית אמנם יציבה עד עכשיו, אבל על רקע האי וודאות שמגיעה מבחוץ, בבנק ישראל חוששים מההשלכות של המשבר המתפתח באירופה על הכלכלה המקומית", כותבים הכלכלנים של מריל לינץ', " עד עכשיו לחצי האינפלציה נראים סבירים ואפילו מאפשרים הקלה מוניטרית נוספת". כזכור בנק ישראל השאיר את ריבית חודש מאי על 2.5%, אך רמז שאפשר וישנה את הריבית שלא במועדים הקבועים. בכך העריכו אנליסטים רבים מאותת בנק ישראל על הורדת ריבית בקרוב ולא דווקא במועדים הרגילים.

בנק אגוד מציע ללקוחות פיקדון שקלי לתקופה של 3 שנים, הנושא ריבית שנתית קבועה בשיעור של עד 2.90% (תלוי בסכום ההפקדה – ככל שהסכום גדול יותר התשואה גבוה יותר). שיעור הריבית מעדכנים באגוד, נכון ל-31 במאי 2012. ניתן להפקיד החל מ-10 אלף שקלים.

"מתפתח בחודשים האחרונים מחנק אשראי בעיקר בתחום הבנייה שנובע גם מרגולציה. אני מבין את שיקול הדעת של בנק ישראל. בנק ישראל  חייב לשמור על יציבות המערכת הבנקאית על רקע מה שמתרחש באירופה – המשבר באירופה התחיל בגלל חוסר יציבות של המערכת הבנקאית", כך אומר שר האוצר יובל שטייניץ, וממשיך – "אני רואה את התמונה הכללית ואני רואה שעדיין לא פתרנו את משבר הדיור ויש לנו אינטרס חברתי כלכלי שתנופת הבנייה תימשך. אנחנו בוחנים פתרונות משבר האשראי.  אנחנו המדינה היחידה שיש בה ערבות בנקאית. הערבות כוללת גם את רכיב המע"מ הכלול במחיר הדירה וזה מצטבר למיליארדים. במע"מ אין סיכון מכיוון שאם אין עסקה רשויות המס מחזירות את המע"מ ולכן אנחנו מנסים ליצור מנגנון שיאפשר לא לחשב את המע"מ ובכך לפנות אשראי.

"בקשר למחירי הדירות, אנחנו כמובן לא רוצים לראות צניחה דרמטית במחירי הדירות. אנחנו רוצים לראות ירידה מתונה במחירים ובחודשים האחרונים יש כבר ירידה מסוימת במחירי הדירות".