מעודכן ל-05/2019

המרכז למיפוי ישרל מאפשר לכם לדעת מה הגוש והחלקה של  כתובת הנכס שבו אתם מעוניינים

כשאנחנו רוכשים דירה כדי לברר מי הבעלים ואם אין לו חובות צריך את נסח הטאבו המשמש תעודת הזהות של הנכס, אלא שהנסח לא מזוהה באמצעות כתובת אלא באמצעות גוש, חלקה ולעתים תת חלקה.

הגוש מתייחס למתחם, החלקה לבניין ותת החלקה לדירה או לחלק מהבניין. כך למשל בבתים פרטיים בבעלות מלאה אין צורך בתת חלקה.

כדי לזהות את הגוש והכתובת אתר  המרכז למיפוי ישראל מציע מנוע חיפוש שבו אפשר להכניס את פרטי הכתובת והדירה וכך לברר את מספר הגוש, החלקה וגם להפך. משום מה האתר לא מציע תת חלקה.

חדש באתר הון – מידע מעודכן על מחירי הדירות בעסקאות האחרונות

לבירור תת החלקה אפשר להזמין נסח טאבו מרוכז הכולל את פרטי הדירה  או את תיק רישום הבית המשותף דרך האינטרנט באמצעות אגרה. על סך 131 שקל.

שימו לב: בעת ביצוע רישום נכס (מגרש) בפנקס הבתים המשותפים, בהגשת המסמכים בלשכת המפקחת לרישום כבית משותף ניתנים מספרי התת חלקות עפ"י תוכניות בניין. משמע שבעת הרישום המספרים ניתנים עפ"י קומות או לחילופין על עפ"י צדדי הבנין. ועל כן לא בהכרח מי שגר בדירה מס' 4 יהיה רשום כתת חלקה 4.

הוצאת נסח טאבו, או אישור זכויות במינהל מקרקעי ישראל, מתבצעים אך ורק לפי מספרי הגוש והחלקה של הנכס, ולכן אם ברצונכם לעיין במרשמים כאמור, יש לדעת את מספרי הגוש והחלקה. עיון במידע במינהל מקרקעי ישראל, להבדיל מהרישום בטאבו, פתוח רק לבעל הנכס עצמו (ולכן, אם ברצונכם לבדוק פרטים לגבי נכס במינהל, צריך ייפוי כוח עבור עורך דין מטעמכם, או יפוי כוח על-שמכם, המאומת ע"י עורך דין).

מהו נסח טאבו, מה הסוגים, כמה עולה ואיך להוציא

דירה יד שנייה – איך קונים נכון? איזה בדיקות צריך לעשות?

זכויות בנייה במקום פיצויים לבעלי הקרקע בתוואי הרכבת הקלה

אחרי חיפושים רבים, סוף סוף מצאתם דירה שמתאימה לצרכים שלכם ואפילו לתקציב, והחלטתם ללכת על זה ולקנות אותה. אבל שימו לב, לפני שקונים נכס הדבר הכי חשוב הוא לבדוק את נסח הטאבו כדי לדעת מי הבעלים שלו, מהן זכויותיהם בקרקע, האם יש עיקולים על הנכס או אזהרות אחרות. לא מעט פעמים קורה שבבדיקה מתגלים כל מיני פרטים שגורמים לעסקה הפוטנציאלית להתברר כהרבה פחות אטרקטיבית, וכדאי להיות מודעים אליהם כמה שיותר מוקדם בתהליך כדי להימנע מאכזבות ושברונות לב, והכי חשוב – להימנע מהוצאת כספים מיותרים.

הרבה פעמים אנשים גם מתבלבלים בלשונם בין הטאבו לנסח הטאבו. אז מה ההבדל ביניהם, איך מפיקים נסח טאבו, כמה זה עולה, ומה הסוגים. התשובות לפניכם.

מה זה טאבו

טאבו היא לשכת רישום המקרקעין מטעם משרד המשפטים אשר רושמת את זכויותיו של אדם או של בנק על נכס מסוים. הנכסים בישראל מופיעים בתור גוש, חלקה והדירה עצמה רשומה בתור תת חלקה. הרישום המוסדר עובד על פי מספרים. פנקסי הרישום של לשכת רישום רישום המקרקעין פתוחים לציבור הרחב וניתן לעיין בהם על ידי נסח טאבו שאותו ניתן להוציא דרך האינטרנט.

מה זה נסח טאבו

נסח הטאבו הוא המסמך המזהה של הנכס.

כמו שלכם יש תעודת זהות או לרכב יש מספר רכב או רישיון, נסח הטאבו הוא תעודת הזהות של הנכס או של המקרקעין. בנסח מפורטים כל פרטי הנכס, מי בעליו, האם רשומות עליו הערות אזהרה מטעם רוכש מסוים או מטעם בנקים למשכנתאות או עיקולים ושעבודים שיש על הנכס.

סוגי נסח טאבו

• נסח מלא: מידע מלא לגבי חלקה או דירה בבית משותף הרשומים בפנקסי המקרקעין.
• נסח היסטורי ונסח היסטורי סרוק שאינו ממוחשב: מידע מלא הכולל פעולות היסטוריות. נסח היסטורי סרוק שאינו מקוון – לא ניתן לקבל באופן מקוון.
• נסח מרוכז: מידע מרוכז שאינו כולל את כל פרטי הרישום, על כל הדירות בבית משותף.
  בית משותף הוא בית שיש בו שתי דירות או יותר ונרשם בפנקס הבתים המשותפים.
• נסח חלקי: מידע חלקי ולא מלא על החלקה ובמקרים בהם קיימים בחלקה מעל 50 בעלי זכויות בלבד.
  ניתן להפיק נסח זה רק על זכות בעלות או חכירה בלשכת רישום המקרקעין בה רשומים המקרקעין. לא ניתן לקבל נסח זה באופן מקוון.

איך להפיק נסח טאבו

נסח טאבו אפשר להפיק דרך האינטרנט ב"טאבו ישיר" או באתר משרד המשפטים או פיזית בלשכה. שימו לב שאם מדובר בנסח חלקי, שבו רשומים מעל 50 בעלי זכויות, לא ניתן להפיקו באינטרנט. כך גם אם מדובר בנסח היסטורי סרוק.

בנוסף, אפשר להפיק נסח טאבו דרך הדואר.

מה צריך כדי להפיק נסח טאבו

אתם צריכים שיהיו לכם מראש מספר הגוש והחלקה של הנכס או מספר הספר והדף. במקרים שבהם מדובר בדירה בבית שנרשם כבית משותף, יש לציין את מספר תת החלקה. שימו לב: ברוב המקרים מספר תת החלקה אינו זהה למספר הדירה.
אפשר לאתר את מספר הגוש והחלקה באתר האינטרנט של המרכז למיפוי ישראל.

אם אתם מפיקים את הנסח בלשכת רישום המקרקעין, הצטיידו גם בהודעה על תשלום האגרה.

כמה עולה להפיק נסח טאבו ללא עמלות לחברה פרטית

                                                                 טאבו – רשם המקרקעין

רשות מקרקעי ישראל  

טאבו באינטרנט

שימו לב אין להדפיס את הטאבו והוא תקף אך ורק בתצוגה דיגיטלית אלא אם כן הפלט חתום על ידי לשכת רישום המקרקעין.

מתי אי אפשר להוציא נסח טאבו באינטרנט

כאמור, אם מדובר בטאבו חלקי האינטרנט לא יעזור. כך גם אם טרם הסתיים הרישום לנכס. במקרה זה בפעמים רבות לאחר פנייה פיזית ללשכה היא תשחרר את הנכס. גם אם מדובר בנסח היסטורי סרוק, אפשר רק דרך הלשכה.

למה לשים לב בנסח הטאבו

מי הבעלים – צריך לבדוק אם הוא רשום כבעלים או כחוכר כי חוכר זה לא בדיוק בעלים, אלא מישהו שקיבל מרשות מקרקעי ישראל זכות לשכור את הנכס ל-49 שנה או ל-99 שנה.

האם קיימת הערת אזהרה – מדובר בהערה שמזהירה רוכשים פוטנציאליים על התחייבות לעשיית עסקה. ברגע שאתם חותמים על חוזה (ולאחר שווידאתם שנוסח הטאבו נקי), אתם צריכים לרשום הערת אזהרה, כלומר התחייבות לעשיית עסקה) לטובתכם כקונים. הערת אזהרה מעניקה ביטחון שלא ייעשו שינויים ברישום בנכס.

האם פרטי המקרקעין תואמים את המציאות – צריך לוודא שהכתובת נכונה ושהנכס הוא אומנם מה שראיתם כשבאתם להתרשם – דירה או בית פרטי, ולא נניח מחסן או אולי נכס שנמצא בשימוש משותף עם בעלים אחרים.

רישומים נוספים – צריך לבדוק אם על הנכס רשומים משכנתא, עיקול או שעבוד כלשהו.

מה לא כתוב בנסח הטאבו

בנסח טאבו לא כתוב אם יש שוכרים בנכס ולכן יש לברר עם הבעלים על שוכרים וכן על תקופת השכירות שלהם.

נסח טאבו

רישום בטאבו – כל מה שצריך לדעת, ולמה לא צריך להסתמך רק על הטאבו?

הקלות ברישום בטאבו

גוגל סגרה את גוגל פלוס. הסיבה ברורה – הרשת החברתית גוגל פלוס לא הצליחה להמריא ונותרה הרבה מרחוק אחרי פייסבוק, טוויטר ויתר הרשתות החברתיות.

 "לא הגענו לאימוץ מספק ונרחב של משתמשים ומפתחים, והיה שימוש מוגבל באפליקציות שלנו במסגרת גוגל פלוס", אמרו מנהלי החברה במקביל להודעה על סגירת הרשת. כך או אחרת, לרשת של גוגל היתה גם בעיית אבטחה חמורה – באוקטובר 2018 נפרצה הרשת ומידע רחב על משתמשים, שכלל כתובת מייל, גיל, עיסוק, שם ומגדר, נחשף לציבור גדול.

 גוגל פלוס ניסתה להגיע לקהל דרך עיצוב וממשק משתמש נוח ואלגנטי, אך למרות כוחה ויכולתה להביא תנועה וקהל, היא לא הצליחה לשבור את ההגמוניה של פייסבוק. גם יכולות טכנולוגיות לא עזרו – מעגל הקישורים,  מיון חברים לפי נושאים (למשל משפחה, חברים, קולגות ועוד), שיתוף לפי קבוצות בנפרד, ועוד פיתוחים, הוכיחו שיש משהו שהוא מעבר לטכנולוגיה שגורם לאנשים לא להתחבר לרשת.

אולי הסיבה היא החיבור של גוגל פלוס לשאר היישומים של גוגל והתחושה שהאח הגדול תמיד נמצא שם. הפרופיל בגוגל פלוס קושר לחשבונות של המשתמשים בשאר שירותי ואתרי החברה – יוטיוב, ג'ימייל, אנדרואיד ועוד והמשתמשים לא ממש אהבו את זה.

מה זה פרויקט Stadia של גוגל -פרויקט הגיימינג המאפשר לשחק מכל מקום ובכל פלטפורמה

המשקפיים של גוגל – הדור הבא

הסטרימינג מהווה כבר מחצית מהכנסות תעשיית המוסיקה – וזה יילך ויגדל.

שירותי הסטרימינג למיניהם, לרבות אפליקציות המוסיקה (הרחבה כאן)  ממשיכים להוות מקור הכנסה עיקרי עבור תעשיית המוזיקה; לפי הדו"ח השנתי של IFPI, ההתאחדות העולמית של תעשיית ההקלטות, ההכנסות מסטרימינג צמחו בשנה שעברה בשיעור ניכר – 35% והם כבר אחראים על כמעט 50% מהכנסות תעשיית המוזיקה (47% למדייקים).

הכנסות הסטרימינג ב-2018 הסתכמו ב-8.8 מיליארד דולר, כאשר ההכנסות בכלל מכל האפיקים התסכמו בשנת 2018 ב-19.1 מיליארד דולר – גידול של 9.7%. למעשה, אלמלא הגידול בסטרימינג, תעשיית המוזיקה לא היתה גדלה, אלא יורדת!.

תעשיית ההקלטות עלתה ב-2018 – כ-10%, אך המכירות הפיזיות ירדו בשיעור ניכר ונראה שהסטרימינג יהפוך ב-2019 לעיקרי במגזרי ההכנסות של שתעשיית המוסיקה..

ועד כמה המצב של המכירות הפיזיות חלש ? ובכן,  מכירות הדיסקים נפלו ב-10.1% וייצגו 24.7% מכלל ההכנסות. אלא שמנגד מכירות התקליטים ממשיכות לצמוח (צמיחה של 13 שנים רצופות). מדובר בשיעור קטן מסך התעשייה כולה, והדבר בעיקר מבטא את החזרה לרטרו. ועדיין מדובר בשנים רצופות של צמיחה כשהיקף המכירות של תקליטים מגיע ל-3.6%.

הסטרימינג מצליח כי הוא נוח, פשוט לתפעול, רחב ומגוון, כשיש אפליקציות רבות טובות שמספקות ערך מוסף – על פי  IFPI. נכון לסוף 2018, היו 255 מיליון משתמשים בתשלום בשירותי הסטרימינג השונים, לרבות ספוטיפיי, אפל מיוזיק ועוד. והמספרים רק ילכו ויעלו.

צליל מכוון – דרך איזו אפליקציה כדאי (וזול) להאזין למוזיקה?

הפיצ'רים החדשים של גי'מייל: תזמון מיילים, השלמות אוטומטיות חדשות ועבודה על אתרים בלי לצאת מג'ימייל

15 שנה לג'ימייל, הדואר האלקטרוני הוותיק והפופולרי של חברת גוגל – וגוגל קונה לו מתנה בדמות שדרוג תיבת האימייל בכמה פיצ׳רים חדשים שמיועדים להפוך את ג'ימייל לחכם ונוח יותר.

מתברר שהשמועות נכונות ובאמת מעתה יהיה אפשר לתזמן מיילים – מה שלא קיבל אישור רשמי עד עתה, למועדים מאוחרים יותר,  היתרון הוא למי שגר בזאור זמן רחק יותר מן הנמען או מנהל שרוצה שעובדיו יראו את המייל ישר על הבוקר. כדי לעשות זאת תכתבו את המייל כרגיל וכדי לתזמן אותו  התהליך די פשוט, ובמקום ללחוץ על כפתור ה-״send״, יש ללחוץ על החץ הקטן שמופיע לצידו ולבחור את התאריך והשעה שבו תרצו שהמייל יישלח..

עוד חידוש הוא הפיכת תיבת האימייל שלכם לאינטראקטיבית יותר באמצעות תמיכה בפורמט ה-AMP. במקום להשתמש בתיבת המייל שלכם בתור ״קרש קפיצה״ כדי לבצע משימה מורכבת יותר שדורשת הפניה לאתר אחר, תוכלו לעשות את אותה המשימה – מבלי לעזוב את הג׳ימייל שלכם לרגע. כך למשל, אם תקבלו הזמנה לאירוע חברה – במקום ללחוץ על כפתור ה-RSVP שבמייל שיפנה אתכם לאתר חיצוני בו תתבקשו להזין את הפרטים שלכם כדי להירשם, תוכלו לעשות זאת ישירות מהמייל שהזמין אתכם לאירוע. לחילופין,גם אפשר למלא שאלונים, לעיין בקטלוגים אינטראקטיביים של אתרי קניות שאתם עוקבים אחריהם, לקרוא ביקורות על בתי מלון, או ״לנעוץ״ תכנים שמצאו חן בעיניכם ישירות לחשבון הפינטרסט שלכם.

פיצ׳ר ה-Smart Compose של גוגל מאפשר  לכתוב הודעות להרבה נמענים באופן הרבה יותר מהיר. גוגל זוכרת אתכם ויודעת מה בדיוק אתם רוצים לכתוב – ותעשה זאת במקומכם. לדברי גוגל, הפיצ׳ר  כבר הצליח לחסוך הקלדה של יותר ממיליארד תווים מידי שבוע, ולכן היא הרחיבה את  תמיכתו גם למובייל. Smart Compose מגיע למכשירי אנדרואיד ומציע תמיכה בארבע שפות נוספות: ספרדית, צרפתית, איטלקית ופורטוגזית. בהמשך, גם משתמשי iOS יוכלו ליהנות ממנו.

פיצר שמתזמן מיילים בימייל?

מהן אפליקציות המייל העדיפות

איך לשמור על פרטיות ברשת

בית המשפט קיבל את טענת ידועה בציבור כי אף שלא התגוררה עם המנוח בשנותיו האחרונות מטעמים בריאותיים, הם היו בני זוג לכל דבר, למרות טענת הבן כי נטשה את המנוח

בית המשפט קיבל לאחרונה בקשה לצו ירושה מצד ידועה בציבור לאחר פטירת בן הזוג. הבן של המנוח טען שהאישה נטשה את אביו בשנותיו האחרונות. עם זאת, השופטת סברה שבני הזוג ראו עצמם כבני זוג ומחויבים  עד יום מותו, אף שבשל אילוצי מחלתה של האישה לא חיו יחד.

למנוח היו ששה ילדים. חמישה מתוכם הסתלקו מחלקם בעיזבון לטובת אחד הבנים. הבן התנגד לבקשתה של בת הזוג לרשת יחד עמו את המנוח.

לטענת הבן, האישה לא הייתה ידועה בציבור של אביו. לדבריו, מערכת היחסים בינה לבין אביו היתה מושתתת על הסכם שבו התחייבה לחיות עמו ״בטוב וברע״. אך לאחר חמש שנים  נטשה את אביו טרם פטירתו ועברה לגור בנפרד.

עוד אמרה בפני בית המשפט שהיא והמנוח קיימו חיי משפחה ומשק בית משותף בשתי דירות מגורים, והקשר ביניהם היה קשר של חיבה, אהבה, מסירות ונאמנות. היא הפנתה לפסיקה שלפיה מגורים תחת אותה קורת גג אינם כלל יחיד לקביעת מערכת יחסים של ידועים בציבור.

השופטת  קיבלה את טענת האישה. והסבירה כי לצורך הוכחת קשר של ״ידועים בציבור״ יש לברר שני יסודות: חיי משפחה וניהול בית משותף. עוד הדגישה שיש להסתכל על תפיסתם  של בני הזוג את עצמם ולא על האופן שבו ״הציבור״ שופט את מערכת היחסים ביניהם.

השופטת פסקה כי לא יכולה להיות מחלוקת שהשניים ראו עצמם כבני זוג לכל דבר וענין עד לרגע האחרון. כך, במשך שנים הם חיו יחד בדירת המגורים של המנוח וגם לאחר שהאישה עזבה בשל אילוצים רפואיים הם קיימו קשר זוגי, ערבות הדדית ומסירות בדיוק כפי שהתחייבו זה כלפי זה בהסכם.

בפסק דין ציינה תמלול של אביו לפיו דאג ש״תעזוב אותו והוא יישאר לבד כמו כלב״. מכאן שעבור המנוח האישה הייתה בת זוגל לכל דבר. .

״לא ניתן ולא צריך לקרוא לכלל בני הזוג ביקום להתכנס לאותן הגדרות של זוגיות ותנאים לקשר״, כתבה השופטת. היא כתבה כי אין מתכונת אחת של ״חיי משפחה״ והדברים שונים מזוג לזוג בהתאם לגילם, השכלתם, השקפת עולמם, מצבם הכספי, מצב בריאותם וכדומה.

השופטת דחתה את התנגדות הבן וקיבלה את הבקשה לצו ירושה שהגישה האישה.

ידועים בציבור – מהן זכויותיכם

סוגי צוואות – כתב יד, בעל פה, בפני עדים ועוד

מהו עיזבון, מה עושים אם אין צוואה או אם המוטבים בקופת הגמל אינם היורשים

מהו תקן 21, למה הוא נקבע, למה רוצים לשנות אותו ולמה 25 מ"ר?

מועצת שמאי המקרקעין דנה בעריכת שינויים בתקנות השמאיות שמלוות פרויקטים של פינוי-בינוי, שכלולות בתקן 21. השינויים  בשלב הדיונים, אבל  עדיין מעוררים ויכוח. הסיבה: הם כוללים הצעות לשינוי מידת הרווחיות של היזמים ושינויים בתמורות שיקבלו הדיירים המשתתפים בפרויקטים,  לאחר שכבר התגבשה אחידות מסוימת לפרויקטים הסבוכים. המתנגדים טוענים שאותה אחידות הייתה מלאכותית ולקתה בלא מעט בעיות.

מהו תקן 21?

תקן 21 זהו תקן שמאי שנועד להסדיר תוכניות פינוי-בינוי, שצריכות לעמוד בקריטריונים של תכנון עירוני, אך גם לספק רווחיות סבירה ליזמים, וגם תמורה הולמת לבעלי הדירות. הסיבה שפרויקטים כאלו נופלים היא כי אחד הגורמים הנ"ל לא שבע רצון. כשהתוכניות מצומצמות מדי – לא ניתן להבטיח רווחיות יזמית; כשהרווח היזמי גדול מדי, ייתכן שזה בא על חשבון תמורה לדיירים ועל חשבון הציבור, באמצעות זכויות בנייה רבות מדי.  התקן נועד להביא את המערכת לאיזון .

הרווח היזמי בתקן 21

הרווח היזמי שנקבע בתקן הוא בין 25% ל-30% משווי הפרויקט.

הרווח גדול מאוד מהרווח המקובל בפרויקטים למגורים, שנע בסביבות 15%, אך הבעיות והסיכונים שקשורים לפינוי-בינוי רבים בהרבה מפרויקטים רגילים, שכן הם מתארכים הרבה יותר שנים מפרויקטים רגילים. לכך נוסיף דיונים של שנים עם רשויות מקומיות ודיירים סרבנים, מה שעלול לעכב את הפרויקטים ולסכן אותם.

התמורה לדיירים

נקבע סטנדרט של תוספת 25 מ"ר לדירה, בצורה של ממ"ד וחדר נוסף; תוספת של מרפסת; ותוספת של חניה, וזאת על מנת למנוע סחטנות ודרישות לא הגיוניות מצידם.

שינוי התקן

השמאי הממשלתי לא אהב את המצב שלפיו רווחי היזמים הם שמכתיבים את המציאות התכנונית במקומות שבהם הם רוצים לפעול. תוכניות פינוי-בינוי נדונות בוועדות המחוזיות ואחת מהשאלות העיקריות שעולה כשדנים בהן היא האם הם עומדים בטווח הרווח הנדרש, והאם היזם אינו מרוויח יותר מאשר נקבע בתקן. אם הרווח נמצא קטן מהטווח שבתקן – מגדילים מספר יחידות הדיור; אם הרווח נמצא גדול מהטווח – מקטינים את מספרן. בכך, סבור השמאי עקרונות כלכליים מכופפים את עקרונות התכנון, וזה פסול.

בענף יש המתנגדים לדבריו, ולטענתם העקרונות הכלכליים תמיד מלווים את עקרונות התכנון. אומנם צריך קודם לתכנן ואחר כך לבדוק את הכלכליות של הפרויקט, ולא לבדוק את הכלכליות ואחר כך לתכנן, הם אומרים, אבל צריך לשמור על הוגנות. כשהרווחיות נראית גדולה מדי מכווצים את הפרויקט, וזאת כדי שהיזם לא  יפעל לרווחיות חזירית. עוד אומרים שחלק מההטבות שמקבלים יזמים בפינוי-בינוי פטורות ממיסוי ולכן לא צריך לשמור את הדברים אם מאפשרים ליזמים להרוויח הרבה

מה אומרים בענף על התמורה לדיירים – למה 25 מ"ר?

לפי השמאי הממשלתי 25 מ"ר בתל-אביב אינם כמו 25 מ"ר בקריית גת, והוא נוטה לצדד בגישה, לפיה כל מחוז יקבע לעצמו את התמורה הנכונה לדייר, לפי התנאים הייחודיים לאותו מחוז, ועם זאת, הדיונים במועצה טרם ענו על השאלה, מה לעשות עם התמורה.

בענף אומרים כי קבעו את ה-25 מ"ר כסטנדרט בכל הארץ, ולא התעמקו בשאלת התמורה האמיתית שנובעת מעסקת קומבינציה, שזו למעשה מהות העסקה בין בעלי הדירות ליזמים בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38. בעסקות קומבינציה רגילות בין בעלי קרקע ליזמים בצפון תל-אביב הם מקבלים 60% משווי הפרויקט, בגלל מחיר הקרקע, ואילו בתמ"א 38 ופינוי-בינוי מגבילים אותם ל-25 מ"ר. אין סיבה.  בודקים לא מעט עסקות של תמ"א 38, שהן מהסוג של פינוי-בינוי, ואף יזם לא מוכן להציג את דוח האפס על ההוצאות שלו. בענף אומרים כי מספרים לדיירים על הוצאות גבוהות בהרבה מההוצאות האמיתיות, כדי להקטין את התמורות לדיירים. לכן יש המציעים להוסיף בתקן חובת גילוי של יזמים, של ההוצאות שלהםכדי  לדעת טוב יותר מה התמורות שמגיעות לדיירים.

הזכות לסרב: מתי אפשר להתנגד לפינוי בינוי?

פינוי בינוי – כל מה שצריך לדעת

מעודכן ל-10/2022

אתם נוסעים לעבודה ברכבכם הפרטי, לעתים זה לוקח שעות רבות וכרוך בעמידה בפקקים, והוצאות הרכב מרובות – אגרה, ביטוחים ועוד. אם הרכב משמש גם לצורך העבודה עצמה ולא רק לצורך נסיעה ממנה וחזרה, מגיע לכם החזר על החזקת הרכב נוסף להחזר הרגיל על הנסיעות.

על מה מקבלים החזר הוצאות רכב

ניתן לחלק את ההוצאות לקבועות ומשתנות. ההוצאות הקבועות הן סכומים קבועים שאנו נאלצים לשלם עבור החזקת הרכב, וההוצאות המשתנות הן הוצאות של צורך ואינן מהוות סכום קבוע, כמו דלק ותיקונים.

הוצאות קבועות:

הוצאת החזר הון

אגרה שנתית (טסט)

ביטוח חובה וביטוח מקיף

הוצאות משתנות:

תיקונים

חלפים

דלק

צמיגים

שונות

מה כוללות הוצאות הרכב

ב-1 בינואר 2008 חלו שינויים משמעותיים בתקנות מס הכנסה הנוגעות לניכוי הוצאות רכב לכלי רכב שמשקלם הכולל אינו עולה על 3.5 טון, כלי רכב שסווגו בתקנות התעבורה התשכ"א כ-1M או N1, כלי רכב שאינם רכבי עבודה על פי המשמעות בפקודת התעבורה, ועל אופנועים שסיווגם L3.

על פי התקנות הללו, הוצאות הרכב המוכרות כוללות מילוי דלק, שמן, ביטוח חובה ומקיף, תיקונים שוטפים, אגרת רישוי, פחת, דמי שכירות עבור רכב שהושכר, לרבות ליסינג תפעולי וליסינג מימוני, חניה שאינה בסמוך לבית העסק ונסיעה בכביש אגרה.

על פי התקנות הללו, הוצאות חניה הנובעות מחניה בחניון הסמוך לבית העסק תוכרנה לצורך מס במלואן, וללא צורך בתיאום ההוצאות.

אלו הסיטואציות שבהן הוצאות רכב מוכרות במלואן לצורך ניכוי מס: בנסיבות שבהן רכב משמש לפעילות ביטחונית או מבצעית, הרכב משמש את המעסיק בלבד ונותר במקום העבודה, רכב עבודה שעליו מורכב דרך קבע ציוד עבודה ושאינו מיועד להסעת נוסעים, ורכב של מעסיק המעמיד את הרכב לרשות העובד.

בכמה מסתכם ההחזר

החזר הוצאות הרכב שהמעסיק נדרש לשלם לעובד עבור השימוש ברכבו הפרטי לצורך עבודתו עומד, נכון לשנת 2022, על 3.84 שקלים לק"מ עבור מכונית בעלת נפח של 1,600 סמ"ק, כשתשלום ההוצאות מגולם לפי 50% מס שולי. כלומר, 50% מההוצאות הקבועות.

העלויות כוללות הוצאות נוספות עבור בלאי וירידת ערך, וכן תשלומי ביטוח ואגרות רישוי. באופן כללי התעריף תלוי במספר פרמטרים בהתאם לסוג הרכב, נפח המנוע ומשתנים נוספים.

על פי תקנות החשב הכללי, עובד משרד ממשלתי הנדרש לנסיעות בתפקיד ברכבו האישי זכאי להחזר הוצאות רכב על פי רמת הניידות שאושרה לו, בתנאי שהוכיח כי הוא נושא רישיון נהיגה בר תוקף, הרכב בבעלותו המלאה והוא רשום במשרד הרישוי, כשיר ומורשה.

שיטות חישוב שונות

בישראל קיימות כמה שיטות לתשלום הוצאות רכב לעובד:

שיטת החשב הכללי לעובדי מדינה. לחישוב על פי שיטה זו זכאים עובדי מדינה הנדרשים לנסיעות מטעם תפקידם והחישוב נעשה לפי הנסיעות הנדרשות מהם.

העובד מקבל החזר נסיעות על פי מכסה לק"מ. הוא מקבל את הוצאות הביטוחים והאגרה השנתית המגולמות במס וכן הוצאות משתנות המגולמות במס.

כך למשל עובד מקבל עבור כל ק"מ 2 שקלים נטו, שהם קצת מעל 3 שקלים לק"מ ברוטו.

שיטת עובדי ההסתדרות –  גם בשיטת החישוב של ההסתדרות העובד מקבל החזר לכל ק"מ לפי מכסת הקילומטרים המותרת לו כולל הוצאות הביטוח בהתאם לפוליסה והוצאות משתנות לכל ק"מ, לפי המכסה המותרת.

שיטת חברת חשב רכב – בחשב, להבדיל מהשיטות האחרות, התחשיב הוא לא לפי מכסת קילומטרים חודשית קבועה ואין צורך להציג את פוליסת הביטוח.

התחשיב הוא היקף הקילומטרים המאושר כפול תעריף ברוטו. התעריף לכל ק"מ מגולם במס השולי.

וכן גופים פרטיים נוספים.

רמת ניידות ומכסת קילומטרים

מכסת הקילומטרים השנתית על פי רמת הניידות לבעל רכב אישי:

​

עלות שנתית לרכב טיפוסי 2020

החזר הוצאות נסיעה – כמה מגיע?

רכב צמוד מהעבודה – טוב או רע?

מגדל רכשה מבנק מזרחי-טפחות נתח של 80% מתיק הלוואות לדיור בהיקף של 725 מיליון שקל, בכ-580 מיליון שקל

מגדל רכשה מבנק מזרחי-טפחות נתח של 80% מתיק הלוואות לדיור בהיקף של 725 מיליון שקל, בכ-580 מיליון שקל. זוהי העסקה הרביעית מסוג זה שמתבצעת בין מגדל ובין מזרחי-טפחות.

העסקה היא כבר חלק מטרנד בולט, שבו מתבצעים שיתופי פעולה בין הבנקים, שנותנים את האשראי, ובין חברות הביטוח, שמחפשות השקעות  מחוץ לשוק ההון. תיקי המשכנתאות מהווים חלופה טובה, בגלל הפיזור הרב של ההלוואות שבהם לפי גובה הריבית וסוגי הלווים.

עד כה רכשה מגדל ממזרחי טפחות שלושה תיקי משכנתאות. תחילה בוצעו שתי עסקאות ב-2016, שבהן רכשה מגדל הלוואות לדיור בהיקף של 1.5 מיליארד שקל משכנתאות, ברמת היקף הלוואה ביחס לשווי הנכס (LTV) שקל עד 60%. בסוף 2017 בוצעה הרכישה השלישית: קבוצת הביטוח רכשה 80% מתיק המשכנתאות בהיקף כולל של 1.3 מיליארד שקל. התיק הכולל שמשותף למזרחי-טפחות ולמגדל עומד כיום על כ-3.5 מיליארד שקל.

מגדל מנהלת כיום נכסים ב-255 מיליארד שקל, ורואה בעסקה כלי להרחיב את תיק האשראי הישיר. גורמים בחברה מסבירים כי "רכישת תיק המשכנתאות היא אלטרנטיבת השקעות סולידית המוכחת כנכונה עבור עמיתי החברה".

בסך הכל מכר הבנק לגופים מוסדיים משכנתאות בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל בשלוש השנים האחרונות, יותר מחצי למגדל.

ממשרד האוצר למגדל מקפת. אפי סנדרוב מונה למנכל

הראל רוכשת ממזרחי טפחות תיק משכנתאות בהיקף של כ-540 מיליון שקל

 בית ההשקעות סיים את 2018 עם רווח נקי מוערך של 36 מיליון שקל

לאחרונה דווח כי בית ההשקעות אלטשולר שחם בוחן הנפקה לציבור של מניות חברת הגמל והפנסיה שבשליטתו ובניהול השותף יאיר לוינשטיין. משמעות המהלך, אם ייושם, זו הנפקת פעילות הגמל הגדולה בישראל כיום.

אבל מה תוצאות בית ההשקעות לשנה החולפת? בניגוד לדוחות הפומביים של חברת הגמל והפנסיה, את הנתונים הללו אלטשולר שחם לא חושף. מדיווחים בתקשורת עולה שבית ההשקעות עדיין מרוויח אבל פחות.

בית ההשקעות  סיים את 2018 עם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות בהיקף של 36 מיליון שקל, וזו ירידה של 24% ביחס ל-47.4 מיליון שקל ב-2017. זוהי  כבר ירידה חדה יותר, של כ-32%, לעומת רווח של כ-53 מיליון שקל שנרשם ב-2016.

בניתוח תוצאות אלטשולר שחם בשנים 2013 עד 2018, ללא נטרול החלק שמיוחס לבעלי מניות המיעוט, עולה כי הרווח הנקי שלו בשנה האחרונה התכווץ ל-43 מיליון שקל. זהו השיעור הנמוך בשנים האחרונות: ב-2013 הציג בית ההשקעות רווח נקי של 71 מיליון שקל, שגדל עד ל-90 מיליון שקל ב-2015, וקטן לרווח של מעט יותר מ-50 מיליון שקל בשנים 2016 ו-2017.

על אף השחיקה ברווחיות, אלטשולר שחם בית השקעות מוצלח מאוד ודומיננטי בשוק. בדוחות 2018 הדבר מתבטא בצמיחה מרשימה בהיקף הנכסים הכולל שהוא מנהל, בהמשך למגמה שניכרה בשנים קודמות. נכון לסוף השנה שעברה ניהל בית ההשקעות נכסים בהיקף של 110 מיליארד שקל, לעומת כ-90 מיליארד שקל בסוף 2017.

גם ההון העצמי של בית ההשקעות גדל בשנה שעברה ל-341 מיליון שקל, עלייה של 26% לעומת השנה הקודמת. מהדוחות עולה כי בשנת 2018 חילק בית ההשקעות דיבידנד בסך 9 מיליון שקל.

כיוון שחברת הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם, שמנהלת את עיקר נכסי בית ההשקעות, אינה חברה מאוחדת כי אם כלולה, הכנסותיה לא נספרות בדוח המאוחד. עם תוצאות חברת הגמל והפנסיה אלטשולר היה מציג הכנסות בהיקף של יותר מ-800 מיליון שקל בשנה, שהיו ממצבות אותו בשלישייה המובילה בענף בתי ההשקעות.

חלק משמעותי מפעילות בית ההשקעות הוא תחום ניהול החיסכון לטווח ארוך – הגמל, ההשתלמות והפנסיה. נכון לסוף פברואר ניהלה חברת אלטשולר שחם גמל ופנסיה נכסים בהיקף כולל של כ-81.2 מיליארד שקל, שמיצבו אותה כחברה הגדולה בתחום זה, ובנוסף ניהלה נכסי פנסיה חדשה בהיקף של כ-4.3 מיליארד שקל נוספים. נתונים אלה הם חלק מהיקף הנכסים הכולל של בית ההשקעות.

הנפקה: אלטשולר שחם בוחנת הנפקת פעילות הגמל; השווי הצפוי – 400-550 מיליון שקל

עד 31 דצמבר תוכלו להצהיר אם אתם חייבים מס במדינה אחרת, והסיבה היא תקנות הקובעות שמוסדות פיננסיים חייבים לדווח על חשד לתושב חוץ המחזיק חשבון אצלם 

בהון כבר דיווחנו על כך שהבנקים שולחים מכתבים ללקוחות שקיים חשש שהחשבונות שלהם הם של תושבי חוץ, בניגוד להצהרתם.

לפני הכול כדאי שתדעו שאם יש לכם חשבון לא מוצהר ואתם חייבים מס במדינה אחרת או הון לא מוצהר, רצוי שתדווחו  על כך עד 31.12.19  בגילוי מרצון ותימנעו מקנסות.

למה זה חשוב? כי לאחרונה  לאחר עיכובים רבים אושרו התקנות האירפיות המחייבות מדינות לדווח למדינות אחרות על חשבון אזרחיהן בבנק במדינה אחרת. תקנות אלו נקראות CRS – Common Reporting Standard וגם ישראל הצטרפה אליהן.

מטרות התקנות הן אכיפת חוקי המס ונקיטת פעולות נגד הסתרת נכסים בחו"ל. כיום נוסף לישראל יש 99 מדינות המחויבות לתקנות. אלו מחייבות מוסדות פיננסיים, הכוללים בנקים, חברות ביטוח והשקעה, לדווח לרשויות המס על חשד לתושב חוץ המחזיק חשבון אצלם.

סממנים מעוררים חשד: הוראת קבע בחשבון להעברת כספים לחשבון במדינה זרה; החזקת מספר טלפון במדינה זרה; ייפוי-כוח או זכות חתימה לאדם תושב המדינה הזרה; הוראת שמירת דואר "אצל" מען הנמצא במדינה זרה וכל סממן אחר מובהק למדינה זרה.  .

זה לא אומר שכל מי שיש לו אזרחות כפולה הוא חשוד מיידי,  והאזרחות פחות מעניינת בתקנות. מה שמעניין הוא  הכספים שלכם לצורכי מס. אז אם אתם לא תושבי חוץ שיש להם חשבון בישראל, זה פחות מעניין.

המוסדות הפיננסיים בישראל מחויבים לדווח לרשות המסים עד 23 ביוני 2019, על מצב החשבונות ב-31 בדצמבר 2017. גם הדיווח על 2018 צפוי לחול השנה.

אין מה לדאוג שפתאום תחויבו בלי שקיבלתם התראה על כך. המוסדות חייבים לפנות לבעלי החשבונות החשודים ולהודיע להם שהחלו בחקירה. בתומה יחליטו אם המידע יועבר למדינה אחרת . אם המידע מועבר יודיעו לבעל החשבון.

אך הדברים לא נגמרים בכך. אפשר לערער על ההחלטה,  ולצרף מסמכים,  בתוך 83 ימים מיום משלוח ההודעה על-ידי המוסד או עד יום 8 במאי בשנה מסוימת, לפי המאוחר מביניהם.

הבנק ישיב על ההשגה לא יאוחר מיום 8 באוגוסט באותה שנה; אם הוגשה השגה באיחור, רשאי הבנק להשיב על ההשגה כאמור לאחר העברת המידע באותה שנה, ולא יאוחר מ-6 חודשים מיום קבלת ההשגה.

מי שחושב למצוא פרצה בסגירת חשבון, שיחשוב שוב. התשלום הוא תשלום מס ולכן סגירת חשבון לא עוזרת,  והדיווחים כוללים את השנים הקודמות, גם אם החשבון סגור. אנחנו לא היינו מסתבכים עם החוק.

תקנות מסים חדשות, אי אפשר לברוח: חשבונות בחול ידווחו אוטומטית לישראל

שר האוצר, משה כחלון, התראיין באולפן "הון" לצד פרופ' ירון זליכה. כחלון הציג את ההישגים בקדנציה הנוכחית  ואמר – "מחיר למשתכן הביאה לציבור גדול דירות במחיר סביר. יש עוד הרבה מאוד מה לעשות, אבל חשוב להבין שמחירי הדירות עצרו בזכותנו".

ובכל זאת כחלון מדגיש כי ההישג הגדול ביותר שלו הוא צמצום הפערים – "אתם עשויים לחשוב שמה שחשוב לי ביותר זה תחום הדיור ומחירי הדירות ואני אמנם אשפט על ידי הציבור בעיקר בתחום הזה, אבל מה שחשוב לי ביותר זה הפערים החברתיים, וההישג הגדול שלי בקדנציה הוא צמצום הפערים החברתיים גם בזכות הפחתת המס לשכירים וגם דרך תוכניות כמו העלאת שכר לחיילים, תוכנית חיסכון לכל ילד, קופת גמל להשקעה ועוד".

כחלון התייחס לבנק ישראל וטען בהמשך לשאלה של עוזי בלומר מ"הון"כי אכן בנק ישראל הוא גוף יחסית מנופח, אבל מדובר בירושה מלפני שנים רבות. בנוגע לבנקים כחלון סבור שמגמה של התחלת תחרות החלה, אחרי עשרות שנים שלא היתה תחרות חדשה, עומד להיכנס בנק (דיגיטלי) לשוק הבנקאות.

פרופ' ירון זליכה התייחס לקדנציה של כחלון והגדיר אותה כמוצלחת מאוד – "זו הפעם הראשונה שמחירי הדירות עצרו אחרי שנים ארוכות של עלייה מטורפת במחירי הדירות. מעבר לזה, השיח הציבורי השתנה – שר האוצר הכניס לשיח את העניין החברתי, להבדיל משרי האוצר הקודמים שקידמו את השיח הקפיטליסטי. זה מבורך, זה חשוב מאוד לציבור".

זליכה הסביר שזו הפעם הראשונה מזה שנים שעלות דירה בחישוב לפי משכורות ירד משמעותית, וזאת אחרי שנים ממושכות שמספר המשכורות לרכישת דירה עלה – עד 150 משכורות ויותר – "כחלון כשר אוצר הצליח להוריד את המחיר של דירה לפי שכר ממוצע, וזה אחרי שנים רבות שמחירי הדירות עלו", אמר פרופ' זליכה, והוסיף – "משנת 2015 ועד היום השכר הריאלי עלה בשיעורים שהם גדולים יותר מהעלייה בתוצר לנפש… בשנים האחרונות יש ירידה משמעותית באי שוויון וצריך להמשיך בזה…"

מחירי הנדל"ן – לאן?  

עוזי בלומר:                שלום לכם מאולפן הון TV, לקראת הבחירות המתקרבות אנחנו מקיימים  היום שיחה קצרה על ביצועי הכלכלה בתקופת הממשלה היוצאת, ועל האתגרים הכלכליים איתם יצטרך להתמודד שר האוצר הבא. איתי באולפן שר האוצר משה כחלון. שלום לך.

שר האוצר מ. כחלון:  שלום עוזי.

עוזי בלומר:                וגם פרופ' ירון זליכה שלום לך.

פרופ' י. זליכה:          שלום רב.

עוזי בלומר:                בואו נתחיל בנושא שמאוד, ככה שלא יורד מסדר היום הציבורי, מחירי הנדל"ן, שר האוצר מה אתה יכול לומר לנו על מחירי הנדל"ן, מה תמונת המצב האמיתית? האם יש ירידה משמעותית וברת קיימא.

שר האוצר מ. כחלון:  התשובה היא חד משמעית כן. על רקע זה שבעשר השנים האחרונות, כל שנה מחירי הדיור עלו בין שמונה לעשרה אחוז, ואנחנו רואים שהשנה הזאת  גם התהפכה המגמה, גם נעצרו המחירים וגם המגמה התהפכה למינוס. על רקע זה כשאנחנו מקזזים את השמונה אחוז שם, שהיה אמור לעלות והמינוס ומה שעוד היה  אמור לעלות בשנים האחרונות. אין ספק שמחירי הדיור גם נבלמו וגם שינו מגמה.

עוזי בלומר:                פרופ' זליכה, אתה רואה כאן תופעה ככה ברת קימא? באמת אפשר לומר שהעלייה נבלמה או שאפילו יש ירידה או שזה.

פרופ' י. זליכה:          שים לב שמשרד האוצר הפעיל פה תנועת מלקחיים בקדנציה האחרונה. עד 2015 מחירי הדיור עלו במצטבר ב-120%. עכשיו הם היו עוצרים בכל מקרה. רק הם יכלו גם להיעצר ב-150%, ב-160%, ב-170%. עצרו את מחירי הדיור מצד אחד ומהצד השני לראשונה מזה תקופה של 15 שנה, עלה השכר הריאלי בשיעור ניכר. זאת אומרת, מצד אחד הפסיקו מחירי הדיור לעלות ואולי אפילו קצת ירדו, ומהצד השני עלה השכר הריאלי. כך שכוח הקנייה של הציבור הישראלי את הדירות החדשות השתפר בצורה לא מבוטלת. ואם כך צריך להמשיך כמובן.

עוזי בלומר:                אז אתה אופטימי. זאת אומרת שאתה אומר שהמצב לא רע. אבל הייתי רוצה לשאול. יש הרי מן סבך של נתונים, זאת אומרת הלמ"ס אומר ככה, האוצר אומר ככה, משרד השיכון אומר ככה. איפה נמצאת האמת. צריך לעשות איזה שקלול של כל הנתונים האלה.

שר האוצר מ. כחלון:  לא. יש נתונים ואנחנו מכירים אותם. יש גם גופים אינטרסנטיים שמושכים ימינה ושמאלה. הנתונים מדברים בעד עצמם. אם חמש עשרה שנה האמינו להלמ"ס, בוא נמשיך גם בחמש עשרה השנים הבאות. אתה יודע גם שאתה עושה איזה טעות והיא נמשכת לאורך כל הדרך אז אתה בכיוון הנכון. למרות שזו טעות אבל אתה במימדים בכיוון הנכון. אנחנו פעלנו לפי הלמ"ס בחמש עשרה שנים האחרונות. וגם בשלוש השנים האחרונות. היום הלמ"ס מציין נתונים מצוינים לגבי הדיור וגם לגבי התחלות בנייה, הוא מציין עליה של שניים, שניים וחצי אחוזים, מה שגופי מדידה אחרים, אומרים שיש ירידה בהתחלות הבנייה. לפי הלמ"ס יש עליה של שניים, שניים וחצי אחוז, שזה גידול טבעי פלוס משהו.

פרופ' י. זליכה:          אני חושב שהנתון הכי חשוב ואיתו קשה מאוד לבלבל, הוא הנתון של מספר המשכורות לדירה ממוצעת. ערב כניסתו של השר כחלון לכהונת שר האוצר, הגענו לשיא של 150 משכורות לדירה ממוצעת. זה כפול מהמערב. היום אנחנו ב-140 ומטה. כך שהמגמה השתנתה. וצריך כמובן להמשיך.

שר האוצר מ. כחלון:  אני רק רוצה להעיר עוד משהו, זה בדיור בשוק החופשי. בדיור למשתכן, אתה כבר ב-80 משכורות. בדירוג למשתכן אתה בממוצע של 80-85 משכורות. אם השכר הממוצע הוא עשרת אלפים פלוס מינוס.

פרופ' י. זליכה:          כבר כמעט אחד עשרה.

שר האוצר מ. כחלון:  אחד עשרה. זה שמונה מאות חמישים אלף. זה, כן,  שמונים משכורות.

עוזי בלומר:                בוא ננסה להביט קדימה בהנחה שתמשיך בתפקיד גם אחרי הבחירות, אתה הולך להמשיך את הפעולות בקטע של מחירי הדיור ואם אולי יש לך בעצם כלים נוספים שאתה מתכוון להפעיל בנושא הזה.

שר האוצר מ. כחלון:  כן. יש כלים נוספים שאנחנו צריכים להפעיל. אנחנו צריכים לייצר מלאי תכנוני לשנים הבאות, הבעיה המרכזית של עליית מחירי הדיור לטעמי, הייתה שלא היה מלאי תכנוני, גם אם רצינו לבנות לא היה קרקעות זמינות וכמובן לא היה לנו דירות מתוכננות. היום אנחנו עומדים על כמעט ארבע מאות אלף, שלוש מאות חמישים אלף מלאי תכנוני. וזה אנחנו גם נמשיך בהמשך. בהמשך ככל שהקרקעות יהיו זמינות והמלאי התכנוני יהיה זמין אז לא תהיה בעיה לבנות. היום אנחנו התמודדנו למעשה בשנים האחרונות עם שתי בעיות, פעם אחת היינו צריכים להפשיר קרקעות. כי לא היו קרקעות, לא הפשירו. פעם שנייה לא תכננו. אז גם הפשרנו, גם תכננו וגם בנינו. ואני רוצה לומר לך עוזי, אם היית מראיין אותי לפני שלוש וחצי שנים, היית אומר לי תקשיב כחלון, אתה מאמין שערב הבחירות הבאות אתה תעמוד עם שבעים אלף דירות, שבעים אלף דירות, זאת אומרת עוד שלושים. זה תל-אביב. בנינו שתיים וחצי כפר סבא בתקופה הזאת. זה שתיים וחצי כפר סבא בנינו. ואם היינו נשארים עד סוף הקדנציה היינו בונים את תל אביב. עד המועד החוקי של הבחירות שזה בנובמבר. זאת אומרת כמויות של דירות בלתי נתפסות. לא הייתי מאמין שהיום יש אלפי אנשים בדירות שלהם, עשרות אלפי אנשים עם הדירות בבנייה, ועוד עשרות אלפים בתכנון.

עוזי בלומר:                מחיר המשתכן, אם תוכל תרחיב אותו לאזורים נוספים? תגיע גם לאזורי הביקוש?

שר האוצר מ. כחלון:  ודאי. היום נסגרת הגרלה שמדברת על תל אביב, שמן הסתם זה אזור ביקוש. יש לנו בראשון, ויש לנו בנס ציונה, ויש לנו במבשרת ציון, ובירושלים, בלב ירושלים.

עוזי בלומר:                עדיין לא מספיק אבל.

שר האוצר מ. כחלון:  תראה. זה עדיין לא מספיק, זה אף פעם לא מספיק כי תמיד יש ביקוש לדירות. אבל יש לנו בפריפריה ויש לנו במרכז, יש לנו במעגל הראשון, יש לנו בלב תל-אביב, ואני גם רוצה דרכך להעביר בשורה גם אזור שדה דב, יהיה שם דיור למשתכן. פי גלילות יהיה 8,000 דירות להשכרה. בתל-אביב, 8,000 דירות להשכרה בנוסף ל-2,000 דירות שכבר בנינו פה לשכירות ארוכת טווח.

עוזי בלומר:                זו בשורה טובה. להערכתך אתה הולך להיות שר האוצר גם בממשלה הבאה. אתה רוצה?

שר האוצר מ. כחלון:  אני עובד קשה על זה. וזאת השאיפה שלי ואני מקווה להיות שם. כן.

עוזי בלומר:                אבל אתה. אתה יודע יש תפקידים שאומרים עליהם שהם בית קברות פוליטי, כמו למשל תמיד אומרים, ביטחון פנים אולי גם אוצר. אם אתה יכול אתה ממשיך.

שר האוצר מ. כחלון:  תראו. מה זה בית קברות פוליטי. אם אתה מגיע בלי תפיסת עולם ובלי דברים שאתה מאמין בהם, אז חבל, אל תגיע לתפקידים האלה. לך, תהיה שר התיירות, תטייל בעולם, תצטלם עם ידוענים הכול בסדר. אם אתה בא עם תפיסת עולם ואתה גם מוכן לשלם עליה מחיר, לא סתם תפיסת עולם וזהו, שיתקפו אותך, שכל מיני אנשים שבעבר קיבלו הטבות, הרי כל המיליארדים שהיום אתה רואה שנמצאים בשכר המינימום, בקליטת עובדי קבלן, בקצבאות, בחסכון לכל ילד, המיליארדים האלה היו, רק היו במקומות אחרים. ואני העברתי אותם , זאת אומרת לקחתי אותם משם והעברתי למקומות האלה.

עוזי בלומר:                אנחנו נדבר גם על הדברים האלה.

שר האוצר מ. כחלון:  אז הקבוצה הזאת שזה נלקח ממנה לא רוצה לראות אותי באוצר והקבוצה הזאת שעבר אליה כן רוצה לראות אותי באוצר.

פרופ' י. זליכה:          אני הייתי רוצה אבל להרחיב את הנושא הזה של דיור כי חברים בתקשורת מדברים אך ורק על ההיצעים. אבל ההיצעים הם אולי רבע מהבעיה. שלושת רבעי מהבעיה שנוצרה בתקופת השרים בראון, שטייניץ ולפיד הייתה בעיה של ביקושים. רוב הדירות החדשות הלכו למשקיעים. למשפרי דיור ולמשקיעים, לעומת זאת אחוז הדירות החדשות שהופנה לזוגות צעירים, הלך וירד. הזוגות הצעירים לא הצליחו להתמודד מול המשקיעים. הם לא הצליחו להתמודד מול משפרי הדיור. ב-2014 הגענו לשפל היסטורי בשיעור הדירות החדשות שהלכו לזוגות הצעירים. וגם פה יש שינוי דרמטי במגמה. מצד אחד ירידה משמעותית בהיקף הדירות החדשות שהלכו למשקיעים, שפשוט יצאו מהשוק הזה ומצד שני עלייה דרמטית בהיקף הזוגות הצעירים שהגיעו לדירה חדשה. והשינוי הזה של הפחתת הביקושים מצד משקיעים ומשפרי דיור והגדלת ההיצעים הם אלה שמסבירים את שינוי המגמה בתחום הדיור.

עוזי בלומר:                יחד עם זאת אנחנו גם שומעים שמחיר השכירות עולה. למרות כל הצעדים שהיו בזמן האחרון, עדיין זוגות או משפחות צעירות משלמות שכר דירה יקר מדי.

פרופ' י. זליכה:          מה הציבור חשב? אחרי שהשרים בראון, שטייניץ ולפיד העלו את מחירי הדיור במאה ועשרים אחוזים, ומחירי השכירות עלו רק בשישים אחוזים, מי חשב שהפער הזה יישאר? הפער הזה בסוף ייסגר. ולכן אני חושב שאחת המשימות הבאות של הממשלה הבאה היא גם להתחיל ולטפל במחירי השכירות. אבל עוד לפני כן צריך להשלים את העבודה בדיור.

עוזי בלומר:                אנחנו כמעט גומרים את נושא הנדל"ן, יש עוד איזה שהם צעדים חשובים שאתה חושב שצריך שיקרו כדי שנמשיך את מגמת, או את כיוון ההוזלה?

שר האוצר מ. כחלון:  כן. דחיפה גדולה מאוד להתחדשות עירונית. כי בסוף אנחנו נצטרך להגיע להתחדשות עירונית כי גם מלאי הקרקעות אוזל, הולך ואוזל, והדבר השני זה שכירות ארוכת טווח מה שנגעת קודם. תראה, השנה לדעתי זה עלה ב-1.9%, זה בערך אחוז ריאלי עלה. שזה לא הרבה, אבל אנחנו צריכים לייצר הרבה מאוד דירות ויש לנו בתוכנית שישים אלף יח"ד לשכירות ארוכת טווח בחלק במחירים מפוקחים וחלק, עצם זה שזה ארוך טווח זה כבר נותן תחושה, ונוחות למי שמשכיר את זה.

עוזי בלומר:                יש איזה שהוא יעד מוגדר בתחום ההתחדשות העירונית. איזה מספר של התחלות בנייה או משהו שאתם שואפים אליו.

שר האוצר מ. כחלון:  לא. אין לנו איזה יעד מוגדר אבל אנחנו רוצים לדחוף את זה בצורה מאוד, מאוד מסיבית ואנחנו גם משתמשים בותמ"ל, כדי לקצר תהליכים. היום כדי להגיע להתחדשות עירונית אתה מגיע בין 12 ל-15 שנים. אנחנו הולכים להביא את זה למצב של בין שנה לשנה וחצי, לעשות תוכניות ולהתחיל להניע את המהלך הזה.

עוזי בלומר:                טוב. הייתי רוצה לדבר איתכם על עוד דבר שהוא לא מדעי, אולי סובייקטיבי, אתה יודע האוצר והממשלה תמיד אומרים לנו שישראל במצב כלכלי מאוד טוב, אבל אתה יודע, אתה מדבר עם אנשים. יש הרבה מאוד אנשים שקשה להם, חלקם לא גומרים את החודש. איפה הפער הזה? איפה נמצא הכסף הזה שמפריד בינינו לבין תחושת עושר יותר גדולה ?

שר האוצר מ. כחלון:  תראה אנחנו יכולים תמיד יש כאלה ואיך אומרים, לא יחדל אביון מעמך, זה כבר כתוב לנו עוד במקורות. ולצערנו זה המצב, יש הרבה אנשים שקשה להם, וקשה להם אפילו מאוד. אני מודע לזה. כשאנחנו מדברים על נתוני מקרו, על השכר הממוצע או על השכר המינימום, או על קליטת עובדי קבלן, או על שיפור ברמת החיים של האנשים, זה ממש משמעותי ומומחי המקרו יכולים לומר לך את זה. אבל השאיפה היא תמיד לעזור לאלה שלמטה. בשנים האחרונות החיסכון לכל ילד, והתוספת לחיילים והמעונות, והצהרונים, כל הסבסודים האלה,  אלה עזרו בדיוק למעמד שאתה מדבר עליו. זה המעמד שקיבל את הסיוע הכי גדול. גם בעובדי קבלן אנחנו יודעים שזה האנשים החלשים. שכר מינימום זה האנשים החלשים, חיסכון לכל ילד זה האנשים החלשים. גם שאנחנו נותנים להורה או לחייל עוד תוספת של שש מאות, שבע מאות ₪ בחודש, זה עוזר להורים. זאת אומרת הקבוצות האלה כן קיבלו סיוע, השאלה אם מספיק התשובה היא לא. השאלה אם יש עוד מה לעשות, התשובה היא כן.

עוזי בלומר:                פרופ' זליכה, יש חוץ מהמשמעת העצמית של כל אחד ואחד מאיתנו, יש משהו חשוב שהממשלה יכולה לעשות בשביל לשפר את מצבנו האישי?

פרופ' י. זליכה:          אני רוצה לתת לך תמונה קצת היסטורית. בוא נסתכל על עשרים השנים האחרונות. מ-2000 עד 2015 במצטבר, אתה יודע כמה השכר הריאלי עלה? בהתחשב במחירי הדיור? אל תתאמץ. הוא לא עלה.

עוזי בלומר:                הוא לא עלה.

השכר הריאלי בתקופה של כחלון עלה

פרופ' י. זליכה:          חמש עשרה שנים השכר הריאלי לא עולה. עכשיו תעשה חישוב של התוצר לנפש. הצמיחה לנפש המצטברת בחמש עשרה שנים 2000 עד 2015, היא עשרות אחוזים. עשרות אחוזים עולה לתוצר לנפש. ההכנסה הלאומית לנפש, ההכנסה משכר ממוצעת לא עולה. לאן הלך הכול? הרוב הלך להון. ולכן מה שאנחנו ראינו זה עלייה באי שוויון וירידה חדה, הכי חדה במערב של התמורה לעבודה. החלק בתוצר שהלך לעבודה. לשכירים, לצרכנים. לעומת זאת בשלוש, ארבע השנים האחרונות, אנחנו רואים היפוך של המגמה. אנחנו רואים עלייה משמעותית בתמורה לעבודה. למעשה בשלוש השנים האחרונות תיקנו מחצית מהנזק שנגרם לעבודה שנגרם בשנים 2008 עד 2015. עלית חלקה של העבודה, וכתוצאה מכך, אגב מעבר לשיעור של התוצר לנפש. והתוצאה ירידה באי שוויון. וזה מה שאנחנו צריכים לחתור אליו. להמשך הירידה באי שוויון. חלה ירידה יפה בשלוש השנים האחרונות, אבל אנחנו צריכים להוריד עוד. אנחנו עדיין המדינה הכי לא שוויונית במערב. אבל את המגמה הזאת שהתבססה בשלוש השנים האחרונות צריך להמשיך, ואני מאוד מוטרד אני רוצה להגיד לך. אני מאוד מוטרד כיוון שבשלוש השנים האחרונות, השתנה דו שיח הכלכלי במדינה. האוצר הוביל דו שיח שוויוני ומכליל. לעומת זאת בתקופות שלפני כן, היה דו שיח קפיטליסטי קיצוני. על מה היינו מדברים. היינו מדברים על עוד הטבות לטייקונים, על עוד הטבות לחברות הגדולות, על עוד פטורים מדיבידנדים. לעומת זאת בשלוש השנים האחרונות אנחנו מתווכחים על עוד עלייה בשכר המינימום, עוד קצבאות נכות, עוד תקציבים לבריאות וחינוך, והדברים האלה עובדים. הם הצליחו להוריד את האי שוויון, ואני מוטרד שהממשלה הבאה תעשה פליק פלאק לאחור. אני כבר רואה. אני רוצה להגיד לך בהקשר הזה, אני מאוד מוטרד מהעובדה שכל מיני טייקונים מממנים כל מיני מפלגות. ראינו היום רק היום התפרסם מצעד הטייקונים שנותנים ערבויות לכחול לבן. אני מצפה מגנץ לבוא ולהגיד, אני לא מחויב לטייקונים. אני הולך להמשיך אם אני אכנס לממשלה, להמשיך את הקו של השלוש שנים האחרונות. המשך הירידה באי שוויון, ולא שעבוד המשק לטייקונים.

עוזי בלומר:                שר האוצר הזכיר כאן כמה תוכניות שמאוד עזרו למעמד הביניים, חסכון לכל ילד ויחד עם זה אנחנו רואים  גם שהגרעון גדל. האם אתה מעריך שבעצם בקדנציה הבאה אנחנו צפויים לעלות מיסים?

שר האוצר מ. כחלון:  לא. אני כרגע לא רואה צורך בהעלות מיסים. ואני חושב שהמהלך המרכזי שעשינו בקדנציה הקודמת ביולי 15 זה פשוט הפחתת מיסים, הפחתת המע"מ, הפחתת מס חברות, נקודות זיכוי לזוגות עם ילדים קטנים. וזה המהלך שגם הביא את המשק באמת מצניחה לצמיחה. בצמיחה שראינו בשנים האחרונות זה בעקבות הפחתת המיסים. העלאת מיסים זה לא פטנט להביא כסף. זה פטנט קל. אתה משלם היום חמישים אלף, אני לוקח לך עוד עשרה אחוז, יש לי עוד חמשת אלפים. זה ללחוץ על כפתור. החוכמה היא לייצר, להביא השקעות, להוריד את האבטלה, להכניס אנשים למעגל העבודה. למעגל השתתפות בתעסוקה. ככה אתה גם מצמיח את המשק. ומביא כספים, לא רק מיסים. מיסים חונקים את המשק. אני לא רואה שום סיבה לעלות מיסים שוב, לעלות מסים זה שר אוצר שאתה יודע, לא רוצה להתאמץ יותר מדי ואז הוא מעלה מיסים.

עוזי בלומר:                פרופ' זליכה, אתה מודע לאפשרות כזאת.

פרופ' י. זליכה:          לא רק שלא צריך לעלות מיסים אלא הפוך, צריך להוריד מיסים, הצרכן הישראלי הוא לא פרה חולבת של אף אחד. אנחנו צריכים להקל עליו, אנחנו להקל על העובדים, צריך להקל על הצרכנים, עול המיסים על הצרכנים והשכירים בישראל כבד מדי. וצריך להוריד, המשק הזה זקוק לעוד זריקות מרץ כדי להניע את הצמיחה.

והצמיחה עובדת, הצמיחה שנוצרה בשנים האחרונות תרמה לעצירת מחירי הדיור, תרמה לעליית השכר הריאלי ותרמה לירידת האי שוויון. לו היה שומע שר האוצר כחלון ב-2015, לקולות מקרב הטייקונים וגם בתוך משרד האוצר, שקראו לו לעלות מיסים, אז הוא היה גומר את המשק באותו רגע.

המשק הזה זקוק להיפך. ושר האוצר חדש שייכנס ויעלה מיסים, אני מודיע לו הוא יגדיל את הגרעון, לא יקטין אותו. מכיוון שהוא ידכא את הצמיחה, ידכא את ההכנסות של הממשלה, שיעורי מס לא מביאים הכנסות. מה שמביא הכנסות לממשלה זו צמיחה.

עוזי בלומר:                יש לי עוד שאלה על מיסים. אתה יודע להשתכרות מעבודה משלמים מס של עד 50% בערך, בעוד שעל רווחים בבורסה משלמים 25%, ושכר דירה יש פטור עד רמה מסוימת. יש מחשבות שניות בעניין הזה. זאת אומרת לשנות את מדיניות המיסוי.

שר האוצר מ. כחלון:  תראה, תמיד כל הנושאים, כל הרפורמות האלה נמצאות על השולחן. כל דבר והזמן שלו. דיבר על זה קודם פרופ' זליכה, היה לנו סדרי עדיפויות, הגענו לשוק דיור בוער, הגענו לצמיחה שהולכת ויורדת, נאלצנו כמובן להוריד מיסים, להפחית מיסים, הייתה צריכה שהולכת ויורדת, לכן גם הפחתנו את המע"מ, שינינו את הכיוון של השוק. נושא הרפורמה במיסוי, תמיד נמצאת על השולחן ואני לא חושב שאף שר אוצר יגיד לך מה הוא מתכוון לעשות בנושאים האלה.

עוזי בלומר:                פרופ' זליכה, אתה גם כן חושב שיש אי צדק מסוים או עיוות במדיניות המיסוי, כלומר שעל עבודה משלמים יותר, ועל בורסה פחות.

פרופ' י. זליכה:          חד משמעית, העובדים, הצרכנים והעסקים הקטנים משלמים יותר מדי. לעומת זאת העסקים הגדולים משלמים פחות מדי. אני הייתי מבטל את חוק עידוד השקעות הון, מבטל את הטבות המס על הדיבידנדים לטייקונים, ולחברות גדולות, לוקח את הכספים האלה ומוריד מע"מ, מוריד מס הכנסה לשכבות הביניים וגם מוריד מס חברות לחברות הקטנות והבינוניות. שינוי תמהיל המיסוי. אבל יחד עם זאת צריך לזכור דבר אחד, מיסוי זה חשוב, אבל לא פחות חשוב זה הרפורמות. חייבים להקדיש יותר מאמצים לרפורמות במשק. רפורמות במונופולים הללו. העשרים, עשרים וחמישה אחוז מחירים שנמצאים אצלנו מעל המערב, זה חסם הצמיחה הגדול שלנו, וזה גם הפוטנציאל הגדול שלנו להאיץ את הצמיחה ולהמשיך להוריד את האי שוויון.

שר האוצר מ. כחלון:  משפט אחד על הנושא של המיסוי. יש סקטור היום במדינת ישראל שממש סובל וקשה לו ואנחנו מודעים לזה, זה עצמאים הקטנים. שם יש הרבה מאוד פטורים שהם צריכים לקבל והכרה במס בהוצאות מסוימות. כמו ארוחות צהריים, כמו נושא של שווי רכב. הם פשוט מקופחים בכמה נושאים. זה הסקטור באמת שאיך אומרים, כשנגיע הם הראשונים שנטפל בהם זה קבוצה של עצמאים הקטנים.

עוזי בלומר:                בוא נדבר קצת, על קצת יותר מקרו, זוכרים את האנלוגיה של ראש הממשלה שדיבר על האיש השמן והאיש הרזה, אתם חושבים שהמגזר הציבורי גדול על המשק הישראלי. שהוא בעצם מעיק על המגזר הפרטי?

פרופ' י. זליכה:          את האנלוגיה של השמן והרזה, מר נתניהו למד ממני ב-2003. בעידן אחר, בתקופה שבה הסקטור הציבורי היה הכי גדול במערב. שבה תקציב , היקף ההוצאה הציבורית בתוצר היה בשיא מערבי. אנחנו כבר מזמן לא שם. אנחנו נמצאים היום בעידן שבו ההוצאה הציבורית בישראל נמוכה. ההוצאה הממשלתית הרחבה נמוכה. היא לא יכולה לרדת עוד. אלה הן שטויות והבל הבלים. לא תרופה שמתאימה ל-2003, מתאימה גם ל-2018 למשק אחר. אנחנו כעת עם בעיה אחרת. הבעיה המרכזית שלנו מאה מונופולים, אני יחזור על זה בפעם השלישית. אני מצפה משר האוצר להקדיש בקדנציה הבאה כפי שהוא הקדיש מאמצים מצוינים, בתחום הדיור, קדימה השגת הישגים יפים, כרגע צריך לעבור למשימה הבאה. והמשימה הבאה היא מאה מונופולים.

משכורות ענק בבנק ישראל

עוזי בלומר:                דיברנו על גופים ציבוריים, אני רוצה לדבר איתכם על גוף ציבורי מאוד גדול, בנק ישראל. יש לו תקציב ענק, יש לו מאות עובדים במשכורות ענק, יש גם את הנמלים, רכבות, זה חייב ככה להיות, זאת אומרת למה בעצם צריך כאלה משכורות ענק, כאלה גופים מנופחים?

שר האוצר מ. כחלון:  תראה. כל הסכמי העבודה האלה אי אפשר לבוא אלינו. זה דברים היסטוריים של הרבה מאוד שנים, וכל הזמן מנסים לשפר, מצד שני אתה גם רוצה להביא את הרופא הכי טוב לסורוקה. אז זה עולה כסף ואתה רוצה להביא את הרופא הכי טוב בבית חולים בצפת, אז זה עולה כסף. ואתה רוצה גם להביא את האנשים הכי טובים, אבל בדרך בביניים, אני לא חושב לא להסכים איתך שיש הרבה מאוד משכורות מנופחות בעקבות הסכמי שכר כאלה ואחרים.

עוזי בלומר:                פרופ' זליכה, גם.

פרופ' י. זליכה:          כן. ללא ספק. מצד אחד אמנם יש בבנק ישראל כלכלנים מצוינים, ובשביל כלכלנים מצוינים אתה צריך לשלם. מצד שני השכר הממוצע שם מנותק מהאקדמיה. לא יתכן שבעל תפקיד שהוא מקביל למרצה, או למרצה בכיר בבנק ישראל יקבל הרבה יותר מפרופסור באקדמיה. זה לא סביר. צריך להטיל פיקוח מלא על בנק ישראל, גם של החשב הכללי וגם של הממונה על השכר, נגמר העידן הזה. זה שהחשב הכללי ישמש כשומר סף נוסף לבנק ישראל, לא אומר שזה פוגע בעצמאות המוניטארית. אין שום קשר בין מדיניות הריבית, לבין מדיניות השכר בתוך הבנק.

עוזי בלומר:                מעבר לשכר שבתוך הבנק מתברר בעצם שבנק ישראל מבצע השקעות במניות ובשוק ההון, וצבר הפסדים של שישים מיליארד דולר, האם אתם חושבים על איזה שהיא דרך לפקח.

פרופ' י. זליכה:          שישים מיליארד ₪.

עוזי בלומר:                שישים מיליארד ₪, אה, אמרתי דולר. האם יש בעצם מחשבה לפקח על מדיניות ההשקעה של בנק ישראל כך שבעצם לא יפסיד את הכספים של כולנו.

שר האוצר מ. כחלון:  תראה. בנק ישראל הוא עצמאי לחלוטין מכוח חוק. אין לנו שום סמכות להתערב שם. אבל אם תשאל אותי אם צריך לעשות משהו גם עם השכר שמדבר פרופסור זליכה, וגם עם מדיניות ההשקעות של הבנק, התשובה היא כן. להגיד לך שיש לי תוכנית כרגע מוסדרת, להגיד לך איפה צריכים להשקיע, התשובה היא לא. אבל אני חושב שצריכים להיכנס גופים נוספים ולהיות מעורבים שם, ואי אפשר להשאיר את זה כמועדון סגור. כמו שאתה אומר זה הכסף שלנו, זה הכסף של כולנו, ואי אפשר לעשות איתו דברים לצערי גם שהתוצאות לא טובות. אם התוצאות היו טובות, אני מניח שהשאלה הזאת לא הייתה עולה.

עוזי בלומר:                בוא נדבר. אמרנו בנק, בנק ישראל בוא נדבר קצת על בנקים. בתוך בנק ישראל יש גוף שנקרא פיקוח על הבנקים, ונראה לי שהוא דואג יותר ליציבות של הבנקים מאשר לרווחה של הצרכנים של הבנקים. אתם חושבים שהוא עושה את עבודתו נאמנה, ומספיק שומר עלינו או שיותר חשוב לו היציבות?

פרופ' י. זליכה:          אני חושב שבנק ישראל כשל כישלון היסטורי בתחום הבנקאות. בנק ישראל והפיקוח על הבנקים הביא את מדינת ישראל למצב שבו כמעט ולא נשארו לנו בנקים. הוא סגר במו ידיו עשרות בנקים לאורך השנים. רק בשנים האחרונות בנק ישראל הביא לסגירתו של בנק דקסיה. של בנק אוצר החיל וכמעט סגר את בנק איגוד אילולא שר האוצר עצר את זה במו ידיו. לא יתכן להגדיל את התחרותיות במערכת הבנקאית כאשר בנק ישראל סוגר לנו בנקים. ואני חושב שצריך לשלול את הסמכות של בנק ישראל לסגור בנקים ולהעביר את זה לוטו של שר האוצר. שר האוצר צריך להיות עם וטו יכולת לחסום סגירה של בנק.

עוזי בלומר:                ואני שומע שיש פוטנציאל לבנק חדש בארץ.

שר האוצר מ. כחלון:  כן. אני שמח באמת אחרי כמה שנים של עבודה גם הפרדת כרטיסי אשראי, ועדת שטרום, אתמול זכתה במכרז חברת …. שתיתן את תחנת השירות מה שנקרא אחד החסמים הגדולים להקים בנק, זה תחנת שירות. זה כל הנושא של המחשוב. החלטנו במשרד האוצר להשקיע אנחנו כמדינה לא להשיט את זה על בנק, כי בסוף כשבנק משקיע, אז הוא לוקח את זה חזרה מהציבור. וזאת חוכמה מאוד קטנה. אמרנו, אנחנו נשקיע כמדינה, נאפשר להם את תחנת השירות הזאת, ואז הם יוכלו להקים בנק ביתר קלות וכמובן לתת שירותים הרבה, הרבה יותר זולים וזה מה שהולך להיות.

עוזי בלומר:                עוד דבר, לבנקים אתם יודעים, הבנקים הגדולים הפרישו מאות מיליוני שקלים, אולי אפילו יותר כקנסות לממשל האמריקאי, יש איזה דרך בעצם לפקח על מה שקורה שם או שבעצם בשם היציבות. הבנקים הם קופסא שחורה ויש גבול למה שאפשר לפקח על מה שהם עושים.

שר האוצר מ. כחלון:  כרגע כפי שאמרתי לך, זה סוג של מועדות סגור שיש שם את הפיקוח. ואנחנו בסוף אם רוצים להתערב זה רק באמצעות חקיקה, ולא נוהגים לחוקק נגד בנק ישראל ולהתערב להם בדיונים שלהם. אבל אני חייב לומר לך שלאחרונה עם חדווה בר, שהיא המפקחת, יש קצת שינוי בנושא של התחרות. יש קצת שינוי בנושא של רגישות גם לצרכן. כי כל הזמן בנק ישראל  דאג ליציבות הפיננסית של הבנקים ולא ליציבות הפיננסית של הלקוחות. היום אנחנו רואים שינוי מסוים ונכנס גם נגיד חדש, ואני מאוד מקווה שהאוריינטציה תשתנה שם.

עוזי בלומר:                יש משהו לעשות, פרופ' זליכה? בעניין.

פרופ' י. זליכה:          חד משמעית זה כישלון נוסף של הפיקוח על הבנקים. לא יעלה על הדעת שבנקים ישראלים מפוקחים על ידי המפקח על הבנקים בישראל, מקבלים מזומנים במאות מיליוני דולרים, מלבינים כספים במאות מיליוני דולרים, במשך שנים כאילו אנחנו במאה העשרים עדיין. אני רוצה להגיד לך שממשלת ישראל בסוף 2003, תחת הניהול הכספי שלי כחשב הכללי, הפסיקה לקבל מזומנים דרך ארגון הבונדס. בסוף 2003 בהוראה שלי הפסקנו לקבל מזומנים דרך ארגון הבונדס כדי להימנע מהסיטואציה של הלבנת הון. אז בסוף 2003 אנחנו בממשלה עושים את זה והבנקים ב-2015 וב-2016 ממשיכים? זה פשוט לא עולה על הדעת. איפה היה בנק ישראל. צריך להקים ועדת חקירה פרלמנטארית שתבדוק את ההתנהלות של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים בעשור האחרון. גם בתחום סגירת הבנקים, וגם בתחום הלבנות ההון והכישלונות של המערכת הבנקאית. וזה שיש שינוי זה מצוין. אני שמח ואני מקווה שהוא גם יתרחב. אבל זה לא מכסה את הכישלון שהיה עד אז.

עוזי בלומר:                אנחנו מתקרבים לסיום אז אני רוצה לתת לשר האוצר ככה במבט לאחור, על הקדנציה, אם אתה יכול ככה להצביע על בוא נאמר, ההישג החשוב ביותר שלך או ההישג, או שני ההישגים הכי חשובים שלך, בקדנציה הזאת.

שר האוצר מ. כחלון:  תראה, אני מניח שהצופים יופתעו ממה שאני אומר לך. ההישג הכי חשוב שלי זה צמצום הפערים החברתיים. עצם זה שהעברנו כשלושים ושמונה מיליארד ₪ אקסטרה למשרדים אזרחיים שתקציב הביטחון נשאר יציב ותקציב המשרדים החברתיים, עלה בשלושים ושמונה מיליארד וזה גרם לצמצום מימדי העוני ולצמצום אי השוויון שדיבר עליו פרופ' זליכה אני רוצה לומר לך שזה בנוסף להישג כלכלי זה הישג ערכי, ומוסרי וכשאני  קיבלתי את הנתון הזה שמחתי יותר מאשר קיבלתי נתונים שמגמת שוק הדיור השתנתה למרות שהקריירה שלי מונחת על הדיור. לא על אי השוויון ולא על צמצום הפערים, ולא על מדדי העוני. אבל שם באמת שמחתי והבנתי שעשיתי משהו למען עם ישראל ומדינת ישראל, כי אני אומר את זה בכל מקום. אני חבר קבינט מדיני בטחוני. ואני מכיר כמעט את כל האיומים על מדינת ישראל. גם בגבול הקרוב וגם בגבול הרחוק. האיום הכי גדול במדינת ישראל זה הפערים החברתיים ואיזה מדינה אנחנו משאירים פה לילדים שלנו. שמדינה שיהיה כמו במקסיקו שאנשים סביב גדרות. ואחד לא אכפת לו מהשני, ללא חמלה ולא אכפתיות. או טיפה סולידריות וטיפה שתהיה מדינה קצת יותר צודקת. זה הקו שלי, ואמרתי לך הצופים שלך בטח יחשבו שאני אגיד לכם עכשיו דיור, יוקר מחייה. זה הכול חשוב, אבל ערכית ומוסרית. זה היה האתגר הכי גדול שלי ואני שמח שהצלחנו בו.

עוזי בלומר:                פרופ' זליכה. איך אתה מסכם את הקדנציה של שר האוצר. האם אתה חושב שהוא הצליח?

פרופ' י. זליכה:          תראה. ללא ספק שר האוצר כחלון הוא אחד מהשרים הכי טובים שהיו לנו אי פעם. הוא הצליח לרשום שורה של הישגים היסטוריים ששינו תוואי רב שנתי. ראשית, כפי שציינתי, עד 2015 עלו מחירי הדיור ב-120%, הם היו יכולים להיעצר גם ב-150% ו-160%. הוא הצליח במאמצים באמת, בלתי רגילים לעצור את מחירי הדיור, ולהוריד את מספר המשכורות הממוצעות לדירה. הגענו עד לשיא ב-2015 של 150 משכורות. אנחנו עכשיו כבר למטה מ-140.

עוזי בלומר:                מעבר לזה.

פרופ' י. זליכה:          שנית, שינוי התמהיל של זוגות צעירים ברכישת דירות חדשות. ב-2015 ירדנו לשפל היסטורי, כמעט אף דירה לא הלכה לזוג צעיר. אף זוג צעיר לא יכל לקנות דירה. היום חלק נכבד מהדירות חזר להיות לבעלות של זוגות צעירים. שלישית. שינוי של השכר הריאלי, מ-2000 עד 2015 בהתחשב במחירי הדיור השכר הריאלי לא עלה. אפילו קצת ירד. ומ-2015 עד היום, השכר הריאלי עלה בשיעורים שהם יותר גדולים מהתוצר לנפש. זאת אומרת גם צמיחה של השכר וגם צמיחה מכלילה של התוצר. רביעית, ירידה באי שוויון. אנחנו לאורך שנים רשמנו פערים בלתי אפשריים. המדינה הכי ענייה והכי לא שוויונית במערב ובשלוש השנים האחרונות יש ירידה נאה באי שוויון וצריך להמשיך לכך. והדבר החמישי, אולי הכי חשוב. שונה הדו שיח הקפיטליסטי שהיה נהוג פה בתקופות השרים שקדמו לשר כחלון. במקום כל הזמן לבלבל לנו את המוח על עוד הטבות למונופולים ועוד הטבות לטייקונים, ועוד פטורים מדיבידנדים, ועוד מתווה גז ועוד בטיח. אנחנו התחלנו לדבר, על עליה של שכר מינימום, על תקציבים לחינוך ולבריאות. על רפורמה בקצבאות נכות, על חוק שכר בכירים שבולם את השכר של הבנקאים. התחלנו לדבר אחרת. וכל זה באחריות, בשיקול דעת וביציבות.

עוזי בלומר:                טוב. תודה רבה לך פרופ' זליכה, תודה רבה גם לך שר אוצר משה כחלון. יש כנראה עוד הרבה עבודה בקדנציה הבאה אם תהיה.

שר האוצר מ. כחלון:  תודה רבה.

עוזי בלומר:                תודה לכם שהייתם איתנו, להתראות מאולפן הון TV.