המזומן הוא אחד הסימפטומים הגדולים של הכלכלה השחורה. אנשים שעובדים בשחור – מקבלים כסף בשחור ומשלמים כסף בשחור, ומתחמקים מתשלומי מיסים – הם לא מעבירים את הכספים האלו דרך הבנקים, הם לא משלמים על זה מס – הם חיים על חשבון משלמי המיסים – אם כולם היו משלמים כחוק, המס היה יורד בצורה דרמטית, ומסתבר שחלק מאוד גדול מהציבור לא משלם מיסים כחוק – מדובר בעשרות מיליארדים מדי שנה, מדובר על סכום מצטבר של מאות רבות של מיליארדים.

אחת המלחמות הגדולות נגד התופעה – נגד הכלכלה השחורה, הוא צמצום השימוש במזומנים. איך עושים זאת? הכנסת מנסה להגביל את השימוש במזומן ואת אחזקת המזומנים לסכום צנוע יחסית של 5 אלף שקל. בדרך הזאת, לא יוכלו המעלימים למינהם להחזיק ביד בוחטה של אלפים רבים, רבבות רבות. כל כסף שהוא מעבר למותר הוא בגדר כסף לא כשר.

מדובר על תוכנית מצויינת, השאלה מה יהיה הרף בסופו של דבר ואיך תהיה האכיפה. אבל במקביל בנק ישראל מסביר שיש דרך נוספת (שצריכה להיות במקביל לצמצום במזומנים). הדרך הנוספת היא הרחבת התחליפים למזומנים.

עירית מנדלסון מנהלת מחלקת החשבות ומערכות התשלומים בבנק ישראל אמרה, בדיון על החוק לצמצום המזומן בכנסת – "הצעת החוק לצמצום השימוש במזומן מטרתה לצמצם את הכלכלה השחורה והיא כוללת שני מרכיבים עיקריים – אחד מגביל ומצמצם, והשני מרחיב ומאפשר. אני אדבר על החלק שבסמכותנו ובאחריותנו –  החלק שנועד לאפשר, להרחיב ולהגביר – את השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, שבין שאר יתרונותיהם יוכלו גם לשמש תחליף לאמצעי התשלום מבוססי הנייר. כפי שאראה מיד, בשנים האחרונות, ובפרט מאז פרסום דוח הוועדה הסופי ביוני 2017, לא המתנו לתהליך החקיקה ופעלנו נמרצות בתחומים רבים כדי ליצור את הסביבה והתשתיות שיעודדו את התפתחות אמצעי התשלום המתקדמים בישראל, ולחלק גדול מהעשייה יש כבר תוצאות בשטח.

"מחלקת החשבות ומערכות התשלומים בבנק ישראל מופקדת על היציבות והיעילות של מערכות התשלומים השונות במשק. מדובר במערכות שמהוות תשתית קריטית לפעילות הכלכלית התקינה במשק, לא פחות מתשתיות קריטיות אחרות. כולנו מודעים לתוצאות ולהשלכות של כשל בתשתית משקית קריטית. לשמחתנו, הציבור לא מקדיש יותר מדי מחשבה להשלכות האפשריות של כשל בתשתית מערכות התשלומים, משום שאנחנו מצליחים ליצור מצב שבו כשלים כאלו הם נדירים יחסית, וכשהם מתרחשים ההיקף מצומצם והם מטופלים במהרה.

"אסור לנו לקחת כמובן מאליו את היציבות של מערכות התשלומים. לכן, יש לקחת בחשבון ששינויים מרחיקי לכת במערכות הם תהליכים ארוכים, הדורשים השקעת משאבים, מאמץ וחשיבה רבה של כל בעלי העניין המעורבים –  המחוקק, הרגולטורים, השחקנים הקיימים והחדשים בשווקים, והציבור הרחב – על מנת שהשינויים יעשו בצורה חכמה ויעילה, שתאפשר התרחבות ופיתוח של מערכות התשלומים מבלי לפגוע ביציבותן וביתירות שלהן, ותוך הגברת התחרות.

"במסגרת עבודת הוועדה לאמצעי תשלום מתקדמים בראשותי קודמו הנושאים הבאים: בנק ישראל פרסם קול קורא לבחינה של היתכנות הקמת תשתית מאובטחת לתשלומים קמעונאים, מידיים ומהירים, ובכלל זה גם תשתית לקישור בין מספרי חשבון תשלום למספרי טלפון. תשתית כזו תאפשר לאנשים פרטיים ועסקים לבצע ביניהם תשלומים והעברות של סכומים קטנים במהירות, תוך סליקה מיידית, ובנוחות מקסימלית הנגזרת מהטכנולוגיות המתקדמות הקיימות בתחום.

"זו תשתית חדשנית הקיימת במספר מדינות בעולם ואינה מבוססת על כרטיסי החיוב. היא תאפשר אמצעי תשלום חדש בישראל: ׳תשלום מהיר׳ ושרות חדש של חשבונות תשלום. מהו חשבון תשלום, ובמה הוא שונה מחשבון העו"ש שכולנו מכירים? ובכן, זהו שרות מסוג חדש של חשבון שמשמש רק לצורך תשלומים אותו יספקו גופים חדשים בנוסף לבנקים, ואנו בבנק ישראל פועלים בשיתוף עם משרד האוצר, רשות שוק ההון, משרד המשפטים והרשות להגבלים עסקיים לקדם אסדרה של שרותי תשלום מתקדמים בסטנדרטים בינלאומיים. פרסמנו את עקרונות האסדרה וטיוטת חוק צפויה להתפרסם בקרוב.

"בנק ישראל הוביל שינויים נרחבים בכללי הסליקה של שב"א- המפעילה את תשתית כרטיסי החיוב,  כך שיקלו על כניסת שחקנים חדשנים לשוק וכן פועל בשיתוף עם הרשות להגבלים עסקיים להוצאת ניהול הכללים משב"א לגוף בבעלות המשתתפים.  המשמעות היא שאם עד היום גישה למערכות הסליקה של שוק כרטיסי האשראי התאפשרה רק דרך הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, כיום כל גוף שמעוניין בכך יכול לפתח מערכות סליקה מתקדמות, ולהציע שירותי סליקה מלאים או חלקיים לבתי עסק שונים. בנוסף, ניתנה הנחייה שכל מסוף תשלום חדש יאפשר תשלום ללא מגע לשיפור הנוחות והגברת היעילות לשימוש בכרטיסי חיוב.

"יישום חוק הסליקה האלקטרונית של שיקים –  החוק שנכנס לתוקף באופן מלא בנובמבר 2017 קידם באופן משמעותי את תהליך סליקת השיקים בישראל אל המאה ה-21, והביא אותו לרמה המקובלת בעולם. בתהליך זה הלקוחות נהנים מהפקדת צ'קים נוחה, זולה  ויעילה בצורה דיגיטלית, מבלי צורך להגיע לסניף.

"בנק ישראל בוחן ביחד עם משרד המשפטים את הבסיס המשפטי הנדרש לשימוש בהוראת חיוב דיגיטלית (צ'ק דיגיטאלי). כלומר, פעולת התשלום בצק תתבצע באופן דיגיטלי ללא נייר מעת מתן הצ'ק. אסדרה של נושא הסבות הצ'קים בישראל, חלק מרכזי בהצעת החוק שלפניכם, תתרום לאבטחת התהליך ותפעל למניעת השימוש בצ'קים בפעילות לא חוקית.

"הצעדים שבנק ישראל מקדם במערך התשלומים והסליקה, בשיתוף עם גורמים נוספים, יגבירו את החדשנות ויביאו לכך שהשוק יתאים את עצמו להתפתחויות הטכנולוגיות המתקדמות בארץ ובעולם, יקדמו את התחרות במקטעים רבים, והכל תוך שמירה על  האמון בשירותי התשלומים, ועל יציבות ובטיחות תשתיות התשלומים המשמשות את כלל הציבור. תהליכים אלו מבוצעים כאמור על פני זמן ובאופן הדרגתי המאפשר לציבור ליהנות מפירות השינויים. במקביל, הקלות רגולטוריות שהנהיג הפיקוח על הבנקים מאפשרות לבנקים לאמץ טכנולוגיות חדשות, וחלקם השיקו אפליקציות תשלומים מתקדמות שמהוות תחליף נוסף לשימוש במזומן. נמשיך לערוך את השינויים בצורה אחראית ומושכלת, תוך שיתוף כלל הרגולטורים, הפעילים בשוק והציבור הרחב".

מחיר נקבע בהתאם לעקומת הביקוש וההיצע. ככל שיש יותר ביקוש, כך עקומת הביקוש  מטפסת ושיווי המשקל נקבע בנקודה גבוה יותר, כלומר במחיר גבוה יותר. מנגד, ככל שיש היצע גדול יותר כך עקומת ההיצע עולה (זזה ימינה) וכך הכמות אמנם גדלה אך המחיר יורד. זה גם מסתדר כמובן עם השכל הישר, לא צריך עקומות בשביל זה.

ומה קורה עם הביקוש? הנה מה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצאה , בהמשך נתייחיס להיצע –  בשלושת החודשים האחרונים (ספטמבר– נובמבר 2017) נרשמה עלייה של כ-0.8% בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים להם (יוני– אוגוסט 2017). לאחר ניכוי הגורמים העונתיים, מסתמנת באותה תקופה עלייה של 2.6%.

במרכיבי הכמות חלה: ירידה של 11.4% במספר הדירות החדשות שנמכרו. עלייה של 22.1% במספר הדירות שלא למכירה שהחלה בנייתן. במילים אחרות, יש אמנם עלייה בביקוש, אך בד בבד, הכמות ירדה, ואת זה אפשר להסביר בהססנות יתר של הרוכשים, שלא מבינים את כיוון השוק, ברקע לתוכנית מחיר למשתכן שבעצם גורמת לאנשים רבים לדחות את ההחלטה על רכישת דירה.

בלמ"ס מדגישים כי  פרסום נתוני "הכמות המבוקשת של דירות חדשות" מופק משילוב של נתונים המתקבלים ממשרד הבינוי והשיכון שבפיקוחו ושל נתונים שנאספים ומעובדים על ידי הלמ"ס עבור יתרת הבנייה במשק. ”הכמות המבוקשת של דירות חדשות” עבור הבנייה כוללת דירות בבניינים שהחלה בנייתם ומורכבת מ“דירות חדשות שנמכרו”, ומ”דירות חדשות שלא למכירה, שהחלה בנייתן" (לשימוש עצמי של בעל זכויות בנייה בקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד).  בהשוואת הנתונים המתפרסמים על ידי הלמ"ס לנתונים אחרים, כגון "מספר דירות חדשות" שמפרסם משרד האוצר, יש להתחשב בהבדלים בין מקורות המידע, הגדרת האוכלוסיות ושיטות החישוב, הנובעים, בין השאר, ממתן מענה למטרות שונות ולצרכים שונים. לדוגמה, בנתוני משרד האוצר נכללות עסקאות של דירות חדשות שנמכרו טרם החלה בנייתן, או טרם קבלת היתר בנייה. לעומת זאת, סקר הלמ"ס מתייחס רק לדירות שקיבלו היתר בנייה והחלה בנייתן. על פי השיטה הקיימת בסקר הלמ"ס, הדירות שנמכרו עד לחודש התחלת הבנייה נרשמות כנמכרות בחודש התחלת הבנייה עצמו. השוני בהגדרות יכול לגרום להבדלים לא מבוטלים ברמת הנתונים החודשיים של שתי הסדרות, ואף לכיווני שינוי הפוכים לחודש נתון.

הנתונים הינם ארעיים בלבד ועל פי ניסיון העבר עשויים להתעדכן, ובעיקר בשלושת החודשים האחרונים. העדכון נובע מדיווח המתקבל בפיגור שאת חלקו קשה להעריך מראש. ניתן היה לפרסם את נתוני הסקר בעיתוי מאוחר יותר, ובכך לצמצם את עדכון הנתונים, אבל בשל החשיבות שמייחסת הלמ"ס לפרסום נתונים שוטפים וזמינים בנושא זה שעומד במרכז ההתעניינות הציבורית, הלמ"ס מפרסמת אותם מוקדם יחסית, כחודש וחצי מתום התקופה הנסקרת. פרסום הנתונים, כפי שמובא בהודעה זאת, כולל נתונים לגבי כמות מבוקשת של דירות חדשות, אך אינו כולל נתונים לגבי מספר הדירות שנותרו למכירה בסוף התקופה. הלמ"ס תחזור ותפרסם נתונים אלה אם וכאשר יתקבלו נתונים עדכניים.

כמה הזהרות, והן נובעות פשוט ממדידה לא מדויקת – תזכרו את זה גם בנתונים האלו וגם בכלל.

הכמות המבוקשת של דירות חדשות – בשלושת החודשים האחרונים ספטמבר-נובמבר 2017 עמדה הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן) על כ-10,060 יחידות, מתוכן כ-56% דירות חדשות שנמכרו לציבור הרחב והיתרה, כ-44%, דירות שלא למכירה שהחלה בנייתן (לשימוש עצמי של בעל זכויות הבנייה בקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד) (לוח 1, תרשימים 1, 2). לפיכך, נרשמה בכמות המבוקשת של הדירות החדשות עלייה של 0.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים (יוני-אוגוסט 2017). לאחר ניכוי הגורמים העונתיים, מסתמנת באותה תקופה, עלייה של 2.6%. ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2016- נובמבר 2017) נרשמה ירידה של 16.4% בכמות המבוקשת של הדירות החדשות בהשוואה ל-12 החודשים הקודמים (דצמבר 2015- נובמבר 2016). ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2016- נובמבר 2017) כ-26% מסך כל הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן) היו במחוז המרכז וכ-8% בלבד במחוז ירושלים.

בחינת נתוני המגמה של הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות חדשות שלא למכירה שהחלה בנייתן), מראה שבחודשים אוגוסט–נובמבר 2017 נרשמה עלייה של 0.7% בממוצע לחודש ועמדה על כ-3,420 דירות בממוצע לחודש. זאת לאחר שבחודשים יולי 2016 – יולי 2017 נרשמה ירידה של 1.7% בממוצע לחודש, ועמדה על רמה של כ-3,740 דירות בממוצע לחודש. זאת לאחר שבחודשים ינואר-יוני 2016, חלה עלייה של כ-0.7% בממוצע לחודש והרמה עמדה על כ-4,120 דירות בממוצע לחודש (תרשים 2 ולוח 1).

דירות חדשות שנמכרו – בשלושת החודשים האחרונים ספטמבר-נובמבר 2017  נמכרו כ-5,630 דירות חדשות, ירידה של 11.4% לעומת מספר הדירות החדשות שנמכרו בשלושת החודשים הקודמים (יוני-אוגוסט 2017). לאחר ניכוי הגורמים העונתיים, מסתמנת באותה תקופה, ירידה של 5.6% (לוח 1). כ-29% מן הדירות החדשות בתקופה דצמבר 2016- נובמבר 2017 נמכרו במחוז המרכז, ואילו במחוז ירושלים נמכרו כ-7% בלבד.

ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2016- נובמבר 2017) נרשמה ירידה של 17.7% במספר הדירות החדשות שנמכרו, בהשוואה ל-12 החודשים הקודמים (דצמבר 2015- נובמבר 2016). על פי נתוני המגמה, נרשמה עלייה של 0.3% בממוצע לחודש במספר הדירות החדשות שנמכרו בחודשים יולי-נובמבר 2017, ברמה ממוצעת של כ-2,000 דירות לחודש, לאחר ירידה של 2.1% בממוצע בחודשים יוני 2016-יוני 2017, ברמה ממוצעת של כ-2,250 דירות לחודש.).

מספר הדירות שלא למכירה (דירות שנבנות לשימוש עצמי של בעל זכויות הבנייה בקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד) שהחלה בנייתן בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017 היה גבוה ב-22.1% בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים (יוני-אוגוסט 2017). לאחר ניכוי הגורמים העונתיים, מסתמנת באותה תקופה, עלייה של 16.2%.

ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2016- נובמבר 2017) נרשמה ירידה של 14.4% במספר הדירות החדשות שלא למכירה שהחלה בנייתן, בהשוואה ל-12 החודשים הקודמים (דצמבר 2015- נובמבר 2016).

על פי נתונים מתוקנים, ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2016- נובמבר 2017), החלה בנייתן של כ-3,760 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 6.7 דירות שמכרו קבלנים, לעומת 12 החודשים הקודמים (דצמבר 2015- נובמבר 2016), בהם החלה בנייתן של 3,910 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 7.8 דירות שמכרו קבלנים. בבחינה לפי מחוזות, ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2016- נובמבר 2017), נמצא כי במחוז המרכז החלה בנייתן של כ-1,150 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 6.4 דירות שמכרו קבלנים ובמחוז תל אביב החלה בנייתן של כ-1,200 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 3.9 דירות שמכרו קבלנים.

הגדרות בסקרי הלמ"ס

התחלת בנייה – התחלת חפירת היסודות של בניין. מועד התחלת הבנייה של דירה הוא מועד התחלת הבנייה של הבניין שבו היא ממוקמת.

דירה חדשה שנמכרה – דירה חדשה שעמדה למכירה (ראו הגדרת דירה חדשה למכירה) ושנחתם לגביה חוזה מכירה, או ששולמו על חשבונה דמי קדימה. כולל דירות שנמכרו בעסקות משולבות.

דירה חדשה שנותרה למכירה – דירה חדשה שנבנתה למטרת מכירה ושבמועד הסקר לא היה קיים לגביה חוזה מכירה חתום או שלא שולמו על חשבונה דמי קדימה.

דירה חדשה שלא למכירה שהחלה בנייתה – דירה שנבנתה לשימוש עצמי של בעל הקרקע, ל"בנה ביתך", לקבוצת רכישה, להשכרה, להוסטל, לדיור מוגן או למעון, כולל אומדן לבנייה בלתי חוקית.

חודשי היצע – אומדן של מספר החודשים שיעברו עד שכל הדירות שנותרו למכירה בסוף חודש יימכרו, בהנחה שקצב מכירתן בחודשים אלו יהיה זהה לקצב המכירה שנרשם באותו חודש. המספר מחושב כיחס שבין מספר הדירות שנותרו למכירה בסוף חודש לבין מספר הדירות שנמכרו במהלך אותו חודש (בהנחה שנמכרה לפחות דירה אחת).

הסברים לגבי סקר מכירת דירות חדשות וסקר התחלות בנייה – למ"ס

נתוני התחלות וגמר בנייה מבוססים על דיווח לגבי היתרי בנייה המתקבל מרשויות מקומיות ומוועדות לתכנון ולבנייה מקומיות, ועל איסוף נתוני סקר טלפוני של הלמ"ס מקבלנים, מחברות בנייה, ממשרדי מכירת דירות וממשרד הבינוי והשיכון.

מקורות הנתונים של סקר התחלות וגמר בנייה:

1. סקר שדה של הלמ"ס – נחקרים חודש התחלת הבנייה וחודש גמר הבנייה עבור מרבית הבנייה. בניין שדווח על התחלת בנייתו, אך טרם דווח על גמר בנייתו ושלא הופסקה בנייתו, הוא בניין בבנייה פעילה.
2. משרד הבינוי והשיכון – קובץ מינהלי (כולל דירות שטרם הוחל בבנייתן).
3. דוח של משרד הפנים – על פי הדוח בנוגע לגזרי דין בגין בנייה ללא היתר, אומדים את הבנייה הבלתי חוקית. דירות אלו מוגדרות כדירות שנבנו שלא למטרת מכירה.
4. זקיפת נתונים – לגבי חלק הבנייה שאינה נכללת בסקר השדה של הלמ"ס, זוקפים נתונים של חודש ושנה של התחלה וגמר הבנייה.

סקר מכירת דירות חדשות נערך בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובמשרד הבינוי והשיכון. בסקר של הלמ"ס הנתונים נאספים מידי חודש מהקבלנים וממשרדי המכירות של דירות באמצעות הטלפון בכל היישובים שבהם נבנות דירות למטרת מכירה לציבור הרחב. בסקר לא כלולות הדירות הנבנות שלא למטרת מכירה: בנייה להשכרה, בנייה עצמית ו"בנה ביתך". בסקר נכללות רק הדירות שקיבלו היתר בנייה ושהחלה בנייתן. פרטים נוספים על שיטת הסקר ניתן למצוא בפרסומים המופיעים להלן.

הנתונים המתפרסמים חשופים לעדכונים מהסיבות הבאות:

1. פיגור בדיווח על היתרי בנייה מהוועדות המקומיות לתכנון ובנייה
2. פיגור באיתור המדווחים על מכירת הדירות החדשות
3. ביטול עסקאות שדווחו בעבר
4. ביטול בניינים שנמצאו כפולים.

ניכוי כפולים – במהלך קליטת הנתונים נקלטים, לעיתים, רשומות כפולות לגבי אותו בניין. קיימים שני סוגים עיקריים של נתונים כפולים:

1. בין נתוני הבנייה המתקבלים בקובץ מנהלי ממשרד הבינוי והשיכון, לבין יתר נתוני הבנייה, המתקבלים דרך היתרי הבנייה מהוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, שעבורם מתבצע סקר מעקב טלפוני של הלמ"ס. קליטת הנתונים הכפולים נובעת מתזמון שונה של קבלת הנתונים עבור שתי המערכות ומהקושי הקיים בזיהוי, בהיעדר מזהה משותף חד-ערכי.
2. בתוך נתוני הבנייה בסקר המעקב של הלמ"ס; מצד אחד ניתנים לעתים יותר מהיתר בנייה אחד לאותו בניין בעיתויים שונים ומזהים שונים (עבור חלקים שונים שלו, כגון, חפירה, קומת חניון תת-קרקעית, קומות על פני הקרקע), ומצד שני ייתכן וניתן היתר בנייה אחד עבור קבוצת בניינים באותו אתר, ללא מזהה בניין. כמו כן, מוּצָאים היתרים חדשים עבור שינויים במספר הדירות בבניין או בשטח שלו, ללא ציון קשר ודאי להיתר הבנייה המקורי, הנמצא בשלבי מעקב של הסקר של הלמ"ס.

ניכוי הכפולים מתבצע לעתים באיחור רב וגורם לעדכון משמעותי של נתונים שפורסמו בעבר.

נתוני הסקר מעודכנים בצורה שוטפת. לצורך השלמת הנתונים החסרים עוצבו מודלים סטטיסטיים מיוחדים שאמורים לשפר את מהימנות הנתונים המתפרסמים. שיטה זו נועדה לצמצם ככל האפשר הטיות אפשריות של נתוני הסקר. זקיפות שנעשו מוחלפות בנתונים שנאספו באיחור.

נתונים מנוכי עונתיות מחושבים באמצעות השיטה לניכוי עונתיות, X-12-ARIMA, אשר פותחה בלשכה המפקדית של ארצות הברית (US census bureau), ובעזרת שיטה שפותחה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), המאפשרת אמידה בו-זמנית של השפעת תאריכי החגים ומספר ימי הפעילות הנהוגים בישראל.

נתונים מנוכי עונתיות מתקבלים לאחר ניכוי השפעת העונתיות והשפעת חגים וימי פעילות מהנתונים המקוריים. נתוני מגמה נאמדים לאחר הסרת ההשפעה של אי-הסדירות ("רעשים") מהנתונים מנוכי העונתיות.

נתונים מנוכי עונתיות ונתוני מגמה עשויים להשתנות מאחר והם מחושבים מחדש עם קבלת נתון מקורי נוסף מדי חודש או רבע שנה (ניכוי עונתיות עדכני – Concurrent Seasonal Adjustment).

יוזכר, כי סדרות הסטטיסטיקה של ענף הבינוי מתאפיינות באי-סדירות גבוהה יחסית. מצב זה מקשה על ניתוח ההתפתחויות על סמך נתונים חודשיים מנוכי עונתיות, ועדיף לבחון את ההתפתחויות על פני תקופות ארוכות יותר.

הסבר מפורט ומעודכן של תהליך ניכוי עונתיות ואמידת המגמה מופיע בפרסום "הגורמים העונתיים וגורמי ההתאמה מראש ל-2017, מגמות ל-2017-2013" (באתר הלמ"ס באינטרנט בלבד, בתוך: הגדרות, סיווגים ושיטות, תחת שיטות סטטיסטיות – סדרות עתיות). פרסומים נבחרים של הלמ"ס בנושאי בינוי – ניתן לראות באתר האינטרנט של הלמ"ס.

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס, מעריך בסקירתו השבועית כי "התמתנות קצב עליית מחירי השכירות בישראל נעצרה". לדבריו, גם בארה"ב התמתנות קצב עליית מחירי הדירות נעצרה, אבל מה אכפת לנו עכשיו מארה"ב – אנחנו שוכרים כאן לא שם. כהנוביץ טוען – "כחלון ביטל את הימורי הסוסים אבל לא את הימורי הדירות, מה שהופך את   תחזיות סעיף הדיור להימור. קצב עליית מחירי השכירות שהתמתן בשנים האחרונות נבלם ב-2017 (ואף חזר להאיץ מעט). הגורם העיקרי שעשוי להחזיר את הסעיף לעליה בת קיימא הוא נפילה מחודשת בהתחלות הבנייה. נראה שהגורם העיקרי שעשוי להביא לכך הוא תוכנית 'מחיר למשתכן', שיוצרת אי וודאות בשוק והופכת אותו למערכת שלמה של הימורים".

כהנוביץ מתייחס לכוחות כלכליים נוספים שמשפיעים על מדד המחירים לצרכן לצד סעיף הדיור, ומציין את דברי הנגידה קרנית פלוג בשבוע שעבר, לפיהם מעבר לכוחות הישירים ישנם גם כוחות עקיפים שימשיכו לפעול לירידת מחירים במשק. "מה שהתחיל ב-2013 עם טענות שירידות המחירים הן 'חד פעמיות' נכנס כעת לשנה החמישית שלו. בין ה'חד פעמיות' רק של השבוע החולף:  חברת YES חותכת את מחירי החבילות, מהלך שסביר שיגרור בהמשך תגובות נוספות אצל מתחרותיה; משרד התחבורה הודיע על הרחבת הרפורמה בתחבורה ציבורית בנסיעות בין-עירוניות, שתיכנס לתוקפה מפברואר ותוזיל חלק מהקווים בעשרות אחוזים; ביום חמישי החלה לפעול מערכת "שער עולמי" לניהול היבוא והיצוא לישראל, שצפויה לאפשר הגדלת התחרות ולחץ על המחירים בישראל כלפי מטה; מטיוטת חוק ההסדרים עלה כי משרד האוצר והחקלאות ינסו להעביר רפורמה בענף ה"הטלה" בעלות של 300 מיליון שקל שתוביל בין היתר להורדת מחיר הביצים לצרכן ב-6.5 אגורות; רה"מ הודיע: 'שר האוצר ואני שוקלים הורדת מיסים נוספת'. הופחת ההון הנדרש להקמת חברות ביטוח, מה שעשוי להוביל להגברת התחרות בענף. בצד העליות – בחודש מרץ יתייקרו תעריפי המוניות ב-2.8%, לפי טיוטת ההמלצות לממשלה של ועדת התעריפים. והעלאת הבלו על פחם צפויה לפי הערכות להתגלגל לעליית תעריף החשמל בתחילת 2019 ב-2%-3%. בסה"כ, הידיעות המתפרסמות בנוגע לשינויי מחירים ממשיכות להיות משמעותיות הרבה יותר בכיוון של ירידות מחירים, מה שממשיך לתמוך בתחזיות האינפלציה הנמוכות שלנו, הן לשנה והן ל-10 שנים".

כהנוביץ מתייחס גם למחיר הנפט ומציין כי "הכוחות שדוחפים את מחיר הנפט לעליה היו בלתי צפויים, אך אלה שידחפו אותו לירידה צפויים. שילוב אירועים בלתי צפויים מסבירים את רוב העלייה האחרונה במחיר הנפט. בניהם מזג אויר קיצוני בצפון אמריקה, שהסביר גם נפילה במלאים, תסיסה באיראן, פיצוץ צינור נפט בלוב, זינוק בצמיחה העולמית ובתגובה קניה טכנית וסגירת פוזיציות שורט של קרנות גידור, שהעצימו את המהלך. לעומת זאת, הכוחות שיניעו את מחיר הנפט כן צפויים, בניהם, ההגדלה המשמעותית של מתקני הקידוחים. להמחשה, עפ"י סקר שערך הפד של דלאס בחודש דצמבר אצל מנהלי תעשיית הנפט בארה"ב 42% מהם השיבו כי יגדילו "באופן משמעותי" את היקף הקידוחים מעל מחיר חבית של 61 דולר ו-31% נוספים השיבו כי יעשו זאת מעבר לרמה של 66 דולר. בנוסף, התפוגגות מזג האוויר הקיצוני צפוי לקרר את הביקוש וה"פיק" בכלכלה העולמית צפוי להתמתן".

מדד תשומות הבנייה בחודשים דצמבר עד פברואר צפוי לעלות ב-0.5% – כך מערייכם כלכלני הראל. להערכתם בעוד שמדד תשומות הבנייה שמשמש את הקבלנים בהצמדת התשלומים של הרוכשים עשוי לעלות בשיעור זה (שיעור ניכר), הרי שיתר המדדים שקשורים לתחום הדיור, יהיו חלשים בשלושת החודשים האלו (דצמבר, ינואר, פברואר).

להערכתם, מדד מחירי דירות בבעלות הדיירים יירד בתקופה זו ב-0.5%, מדד המחירים לצרכן יירד בתקופה זו ב-0.5%, וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר סעיף השכירות) יירד ב-0.2%.

מדובר על מגמה מעניינת – הדיראות החדשות "צמודות" למדד שומות הבנייה, ומכאן שעל פי התחזית הן צפויות לעלות. אך מנגד, כל האומדנים לשוק הדיור בירידה, כך גם מחירי השכירויות. ומכאן, שמדד תשומות הבנייה שהוא מדד אקסוגני בעצם גורם לעלייה במחירי הדירות החדשות וזאת בשעה שהשוק כולו  מבטא ירידות מחירים. והשאלה הבאה היא – אז למה להצמיד למדד תשומות הבנייה? טוב, לא תמיד אתם יכולים לשנות זאת מול הקבלן, אבל על פי התחזית של הראל, עשוי להיות משתלם לכם לעבור להצמדה אחרת (לנסות לעבור להצמדה אחרת).

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מה זה מדד תשומות הבנייה? 

מדד תשומות הבנייה  מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.  נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים,  החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה,  לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

עד כאן, ההגדרות והשיטה; ובקצרה – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם. (הרחבה: מדריך מדד תשומות הבנייה)

מדד תשומות הבנייה – מייקר את התשלומים לקבלן 

מדד תשומות הבנייה משמש את הקבלנים לצורך הצמדת החוב של רוכשי הדירות. כלומר, התשלומים של הרוכשים צמודים למדד הזה ומכאן חשיבותו הגדולה – כל שינוי בו יכול להיות דרמטי מבחינה כספית לרוכשים. המדד הזה מבטא בעצם התייקרות עקיפה במחירי הדירות.

מדד מחירי תשומות הבנייה עלה היסטורית יותר מאשר מדד המחיירם לצרכן. בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016  נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה  למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

תחזית מדד המחירים בדצמבר – ללא שינוי

למדד המחירים המעודכן

למחשבון מדד המחירים לצרכן

רגע לפני פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר ולשנת 2017 כולה, הנה הערכות הכלכלנים בבתי ההשקעות השונים. אחרי שלוש שנים של מדד שלילי גם שנת 2017 תהיה סביב האפס (אך עם מדד חיובי), וזה בשעה שהיעד של בנק ישראל הוא לאינפלציה של 1% עד 3% בשנה.

בשנת 2018 מדברים רוב הכלכלנים על אינפלציה שתהיה סביב ה-0.5%, זה עדיין נמוך, אבל זה כבר לא שלילי, ובכלל נראה שיש כמה פרמטרי קבועים שעשויים ללחוץ את המדד כלפי מטה – הטכנולוגיה שמאפשרת רכישות דרך האינטרנט במחירים זולים, שערי המט"ח שמבטאים עוצמה גדולה לשקל, וגורמים לירידת מחירים, הפחתת מכסים ומיסים ועוד.

כך או אחרת, ביחס לדצמבר, סבורים כלכלני הראל כי המדד יהיה אפס, אך בחודש ינואר תירשם ירידה של 0.4% במדד – ירידה חדה.

בבנק הפועלים סבורים שהמגמות העיקריות בכלכלה המקומית צפויות להמשיך לפעול להוזלת מחירים – "מחירי החשמל צפויים לרדת בחודש ינואר, הממשלה הודיעה על הפחתת מכסים ומסי קניה בהיקף של 800 מיליון שקל, ויתכן שבמהלך השנה יופחתו גם מחירי התחבורה הציבורית. אנו מעריכים כי ההשפעה של המדיניות הממשלתית היא עדיין משמעותית, אך פחותה משל שנים קודמות. לגבי שער החליפין, נראה כי הלחצים לייסוף פחתו לאור הירידה בעודף בחשבון השוטף, אך מנגד, גם רכישות המט"ח של בנק ישראל הצטמצמו.

העלייה המתמשכת בשכר במשק, ועלייה נוספת בשכר המינימום בחודש דצמבר ,יפעלו להעלאה הדרגתית של האינפלציה מהרמה הנמוכה בה היא מצויה כעת. מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ב-0.7% ב-12 החודשים הקרובים. בחודש דצמבר צפוי המדד לעלות ב-0.1% ובחודש ינואר הוא צפוי לרדת ב-0.4%.

גם בבנק לאומי מספקים תחזית דומה – "הערכות הן שסביבת האינפלציה בישראל תוסיף להיות נמוכה בתקופה הנראית לעין, בשל פעולות נוספות של הממשלה להפחתת יוקר המחיה, התמתנות בקצב העליה בסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן בישראל ושערו הגבוה של השקל. מאידך, שיפור בקצב עליית השכר, סביבת הביקושים המקומית האיתנה, ועלייה מתונה בסביבת האינפלציה בחו"ל – עשויים למתן השפעות אלו. בשנה הקרובה צופים בלאומי למדד של 0.5%.

בבית ההשקעות אקסלנס מצפים למדד באזור האפס. הכלכלן הראשי של הבית – אמיר כהנוביץ מתייחס גם להשפעה השלילית הגוברת של ההתפתחויות הטכנולוגיות על האינפלציה בישראל ובעולם, שגורמת ל"התרחבות הסעיפים הדיפלציוניים המבניים במדד המחירים לצרכן". "נאמר הרבה על השפעת הטכנולוגיה על האינפלציה, אבל אין כמו מראה עיניים. גרפים מאתר 'זאפ' ממחישים את ירידת המחירים המבנית במוצרים טכנולוגיים. לצורך ההדגמה נבחרו קטגוריות מוצרים גדולות ונדגמה מהם היסטוריית המחירים של המוצר הפופולרי בכל קטגוריה. ניתן לראות שהשפעת שער החליפין על ירידת המחירים זניחה, שעליית השכר בסקטור הקמעונאי זניחה ושאפילו הפחתות המכסים הנקודתיות נבלעו בעוצמת ירידות המחירים שנגזרות מהשיפור הטכנולוגי, מדיניות הקניבלזציה של הדגמים החדשים ומדיניות התמחור של היצרניות. נראה שככל שטכנולוגיה תיכנס ליותר ענפים ויותר מוצרי יום יום יהפכו לעתירי טכנולוגיה, "האינטרנט של הכל" למשל, הסעיפים הדפלציונים המבניים במדד המחירים לצרכן יתרחבו".

גם בלידר שוקי הון וגם  בבית ההשקעות פסגות מספקים  תחזית סביב האפס. אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות מסביר כי יש גורמים שלוחצים את המדד כלפי מטה, וטוען שרמת  המחירים במשק ממשיכה לאכזב. "אין אינפלציה, וזו התעלומה הגדולה. אנו אחרי 3 שנים של אינפלציה שלילית. ב-2018 האינפלציה תישאר מתחת ל-1% שזה מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים". גרינפלד לא צופה שינוי בקרוב ברמות האינפלציה, בין היתר בשל מדיניות מכוונת של הממשלה. "הממשלה עושה עוד ועוד כדי לתמוך בירידת מחירים: נטו משפחה, נטו הוזלות, גם כי הגירעון הנמוך מפנה לה כסף. חלק מהתוכניות אכן עובדות וחלק מהתוכניות טרם באו לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן.  בשנת 2018 וגם אחריה נמשיך לראות אינפלציה נמוכה", אמר גרינפלד, שמספק תחזית למדד שלילי עמוק בינואר – בדומה לרוב הכלכלנים.

מה מלמדים מיסי הנדל"ן ב-2017? שוק בקיפאון ומשקיעים שעוזבים את השוק. הנתונים היבשים מדברים על היקף מיסוי בסך של 11.2 מיליארד שקל. מדובר בסכום ענק, שמבטא עלייה של 5% ביחס לשנה שעברה, אבל שימו לב – מכלול תשלומי המס השנתיים למדינה מסתכם במעל 300 מיליארד שקל – רוב הסכום אגב, הוא תשלומי מס על שכר. כלומר, למרות שנהוג לטעון למיסוי מקרקעין מעשיר את קופת המדינה ולכן (אולי) היא לא רוצה להקל במיסים, הרי שאמנם מדובר בסכום גדול, אך הוא מהווה פחות מ-4% מהיקף המיסוי הכולל בארץ.

בשנת 2017 הסתכמו מיסי המקרקעין ב-11.2 מיליארד שקל כאש,ר במס שבח נרשמה עליה בגבייה של  13.7% ובמס רכישה 0.7%. מה הנתון הזה אומר? הרבה – מס רכישה עלה במעט והוא מבטא את הקיפאון בשוק הדירות – פשוט קונים פחות דירות, ולכן תשלומי המס בהתאמה נמוכים יותר. כמו כן, העלייה במס שבח מבטאת בעיקר מכירת דירות של כאלו שחייבים במס שבח, ואלו הם (לרוב) המשקיעים. המשקיעים מכרו יותר דירות מאשר בשנת 2016, ומכאן שהמיסים מלמדים שבשנת 2017 היה קיפאון לצד גידול בהיקף המימושים של המשקיעים.

זה לא מפתיע כמובן. התמונה הזו עולה מהנתוניעם הנוספים על שוק הנדל"ן לרבות נתונים של הל"מס שמבטאים באופן חד את הקיפאון בשוק הדירות, במיוחד בחודשים האחרונים של השנה. הנתונים גם מצביעים על ירידה משמעותית בכניסה של משקיעים לתחום הנדל"ן, כשמשקיעים רבים החליטו למכור דירות בשנים האחרונות.

בדצמבר 2017 הסתכמו ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין ב-0.9 מיליארד שקל, עליה של 30% לעומת דצמבר 2016. בגביית מס שבח נטו חלה עליה ריאלית של 9.0%, ובמס רכישה חלה עליה ריאלית של 52%. משמע בדצמבר חל גידול במס רכישה, משמע גידול בעסקאות, או שמא מדובר בתשלומים של מס רכישה שנדחו מהחודשים האחרונים. דצמבר לכאורה מעיד על יציאה מהקיפאון, אבל נראה שלא צריך להתרגש, ומדובר בסגירות של סוף שנה – התמונה החזקה והמשמעותית יותר היא התמונה השנתית שמעידה על המשך קיפאון בשוק הדירות.

רווחי שערוך שיחולקו לא ייהנו מפטור ממס על דיבידנד, כלומר אם חברה שיערכה את הקרקע, מגרש, מבנה שלה, והחברה האם קיבלה דיבידנד שמורכב בחלקו או במלואו מרווחי השערוך של החברה הבת, אזי החברה האם לא תקבל פטור ממס על הדיבידנד (קיים כיום פטור ממס על דיבידנד בין חברות ישראליות) וזאת מכיוון שהרווח הזה (רווח שערוך) לא באמת נוצר והופק – הוא הרי רווח על הנייר, שעדיין אפילו לא מוסה.

כך קבע בית המשפט – השופט אחיקם סטולר דחה ערעור של חברת דרורים (קניון דרורים), והנה עיקר הנקודות –

 ביהמ"ש המחוזי מרכז (כב' השופט סטולר) קיבל את עמדת פקיד שומה פתח תקווה ברשות המיסים, שיוצג על ידי פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), ודחה את ערעור המס של חברת אם. סי. אל קניון דרורים בע"מ. ערעורה של החברה עסק בשאלת סיווגו של דיבידנד ששולם למערערת, שמקורו מרווחי שערוך נדל"ן, על ידי חברת הבת של המערערת. ביהמ"ש חייב את החברה בתשלום מס בסך כ-2.2 מיליון ש"ח. כן חויבה המערערת בתשלום הוצאות לטובת המשיב בסך 50,000 ₪. מדובר בפסק דין תקדימי הקובע כי חברה שקיבלה דיבידנד שמקורו ברווחי שערוך, אשר לא מוסו ברמת החברה המחלקת, חייבת במס בשיעור מס חברות בגין הסכום שנתקבל בידה כדיבידנד.  פסק הדין הינו פסק דין הראשון העוסק במיסוי דיבידנד שמקורו ברווחי שערוך.

רקע: חברת אם.סי.אל קניון דרורים בע"מ היא חברה פרטית. באוקטובר 2009 רכשה החברה מניות וזכויות של חברת קניון דרורים בע"מ (חברת הבת) וכך הפכה בעלים במחצית מהמניות של חברת הבת, בעלת זכויות החכירה בנכס מקרקעין שעליו מצוי המרכז המסחרי קניון דרורים וכן בעלת כמחצית מזכויות החכירה של תחנת דלק הסמוכה לקניון. בדו"ח הכספי לשנת 2008 בחרה חברת הבת ליישם לראשונה את כללי החשבונאותIFRS ולשערך את המקרקעין בסכום מצטבר של כ-35 מיליון ש"ח. בדצמבר 2009 החליטה חברת הבת על חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות בסכום כולל של כ-21 מיליון ש"ח, מתוכם 10.6 מיליון ש"ח נתקבלו בידי המערערת, כאשר מתוך רווחי שערוך הקניון חלקה של המערערת הסתכם בכ-6.4 מיליון ש"ח.

המערערת טענה כי ההכנסה מדיבידנד "מנוטרלת" מההכנסה החייבת במס חברות של המערערת בהתאם להוראות סעיף 126(ב) לפקודת המיסים. המערערת טענה כי יש להכיר לה בדיבידנד המחולק מרווחי שערוך כדיבידנד לצרכי מס, ככל דיבידנד אחר המחולק על ידי התאגיד, על מנת להימנע מהטלת כפל מס או מיסוי בלתי רצוי. כן, טענה המערערת כי חלוקת הדיבידנדים על ידי חברת הבת עמדה בכל התנאים הנדרשים בהתאם להוראות חוק החברות.

רשות המיסים טענה, באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), כי רווחי שערוך הנדל"ן של חברת הבת אינם מהווים הכנסה כמשמעותה בסעיף 1 לפקודה, בידי חברת הבת. לפיכך, הדיבידנד שהתקבל מחברת הבת, שמקורו ברווחי שערוך, אינו נמצא בתחולת סעיף 126(ב) לפקודה אלא חייב במס על פי סעיף 2(4) לפקודה בשיעור מס חברות לפי סעיף 126(א) לפקודה. הנחת המוצא המונחת בבסיס ההסדר לפי סעיף 126(ב) הינה כי מקור הדיבידנדים הוא בהכנסה של החברה המחלקת, שהובאה בחישוב ההכנסה החייבת והייתה נתונה לחיוב במס חברות, וזה לא המקרה בענייננו.

ביהמ"ש קבע כי "…כידוע, מיסוי חברות בישראל מבוסס על מודל דו-שלבי – החברה חייבת במס חברות בגין הכנסתה החייבת, בעלי מניותיה מחויבים בשיעור מס משלים לשיעור המס המלא, וכך מחולקים רווחי החברה כדיבידנד. ככלל, במצב דברים רגיל, חל סעיף 126(ב) לפקודה ולפיו דיבידנד המחולק מחברת-בת לחברת-אם לא ייכלל בגדרי "ההכנסה החייבת" של החברת-האם ומשכך, לא יחייב את החברה-האם במס. סעיף 126(ב) לפקודה מושתת על הנחת היסוד שהרווחים אשר חולקו לבעלי המניות כדיבידנד, כבר חויבו במס בחברה המחלקת. מטרתו של הסעיף למנוע מיסוי תלת- שלבי באופן כזה שבו ישולם מס על ידי החברה המחלקת, ישולם מס נוסף על ידי החברה המקבלת וישולם מס נוסף על ידי בעלי המניות הסופיים."

"בענייננו, עסקינן בדיבידנד שמקורו בשינוי הדיווח החשבונאי הנהוג, שנוצר בשערוך נכס המקרקעין של חברת-הבת, אשר לפי דיני המס, טרם שולם מס בגינו על ידי חברת-הבת הואיל וטרם הגיע מועד מימושו."

"… תמים דעים אני עם עמדת המשיב…. המדובר בדיבידנד שמקורו ברווחים חשבונאים, בשערוך רווחי נדל"ן שטרם מומש. … הרווחים החשבונאים אינם בגדר הכנסה לפי הפקודה ולא הובאו בחשבון "הכנסה חייבת" של חברת-הבת ולכן אין הצדקה להחיל את סעיף 126(ב) לפקודה."

"בענייננו, מקורו של הדיבידנד השנוי במחלוקת, הוא ברווח שערוך נדל"ן. המדובר ברווח שנוצר בעקבות שינוי שיטת הרישום חשבונאי ומהווה למעשה היוון זרם התקבולים העתידי מהקניון, שטרם התממש. לא מדובר במזומנים שניתנים לחלוקה אלא ברווח רעיוני. הואיל והנכס לא מומש ורווח שערוך הנדל"ן לא מהווה "הכנסה" של חברת-הבת, חברת-הבת לא שילמה מס בגנו." (פסקה 35) "…אם אאפשר למערערת להימנע ממיסוי הרווחים בשלב זה (לאחר חלוקת הדיבידנד) ולדחות את מועד המיסוי עד למימוש הנכס שרווחו שוערך, תיווצר פגיעה בשיטת המיסוי הדו-שלבי על ידי מתן האפשרות למסות את רווחי השערוך פעם אחת בלבד, במועד מימוש הנכס, בעוד המערערת נהנית מרווחי השערוך מבלי לשאת במס נדרש."

אופניים שיתופיים – האם הרעיון מצליח? האופניים כבשו כבר לפני כמה שנים, את רחובות ת"א והופכים להיות כלי תחבורה מוביל גם בערים אחרות. עדיין הפרויקט המוביל הוא תל אופן בתל אביב  (הרחבה כאן), ואבל האופניים השיתופיים של MOBIKE (מובייק) הסינית ו-CAR2GO, הפכו להיות מאוד פופולאריים.

ענקית הטכנולוגיה הסינית לאופנים שיתופים, מובייק, וחברת הרכב השיתופי CAR2GO מקבוצת שגריר משתפות פעולה למיזם אופניים שיתופיים ששונה מהתל אופן. מערך האופניים השיתופים של  MOBIKE מבוסס על טכנולוגיה המופעלת  ע"י אפליקציה ייעודית, המאפשרת שימוש מהיר ויעיל בשירות מכל מקום בעיר ללא צורך בחניה בעמדות עגינה ייעודיות (NON-DOCKING).

 תחילת הפעילות בישראל החלה ברבעון הראשון של 2018 ( עדכונים שוטפים – על מובייק ואופניים שיתופיים בכלל – בתחתית העמוד)

עם ההשקה אמר  גיל לייזר מנכ"ל CAR2GO מקבוצת שגריר: "מיזם האופניים השיתופיים הינו נדבך נוסף בדרך להגשמת החזון של החברה, לספק מגוון פתרונות תחבורה שיתופית, עם טכנולוגיה מתקדמת, ידידותיים לסביבה וחסכוניים לכיס. אנו מנהלים בימים אלו מו"מ עם רשויות מקומיות להכנסת השירות לתחומן"

 יובל ריזמן, יזם ומייסד MOBIKE ישראל: ״כמי שמתגורר בסין בשש השנים האחרונות, זו הפעם הראשונה שנתקלתי בקונספט מקומי עם התאמה כל כך גבוהה לישראל. כמשתמש יומיומי בשירות של MOBIKE, חווית האופניים השיתופיים חסרה מאוד בארץ.  CAR2GO, כמי שמובילה בארץ את מהפכת התחבורה השיתופית הייתה בחירה טבעית כשותפה למיזם"

מערך האופנים השיתופיים של MOBIKE, מאפשר דרך הפעלת אפליקציה ייעודית, לדעת איפה נמצאים האופניים. האפליקציה סורקת ברקוד חכם המוטבע על כל זוג אופניים וכך  ניתן לאמוד את זמן הנסיעה ואף לנעול אותם בסוף השימוש. כמו כן, האופנים מחוברים למערכת GPS המאפשרת מעקב צמוד אחר תנועת האופנים במטרה לשלוט בצי האופנים ועל מנת למנוע מקרי גניבה.

השירות יאפשר למשתמשים לנוע בחופשיות במרחב העירוני על אופניים ייעודים ללא צורך בהגעה לתחנת הגינה ייעודית בסיום השימוש (non docking), להבדיל ממערך שיתוף אופניים שקיים היום, המחייב את הרוכב להתחיל ולסיים את הרכיבה במקומות מסוימים שאינם בהכרח תואמים לצרכיו.

החברה, החלה בייבוא האופניים לישראל, ומתכוונת להתחיל את השירות עם מאות זוגות אופניים ותוך שנה להגיע לאלפים רבים, שיהיו פזורים במרחב העירוני בפריסה ארצית.

התשלום בעבור השירות הינו בעבור זמן הנסיעה בלבד (לפי דקות).

מובייק – כמה זה עולה? כנסו לפרטים על המחירים של מובייק

אודות MOBIKE –  החברה הראשונה והגדולה בעולם לאופנים שיתופים חכמים,  הוקמה בשנת 2015 על ידי היזמית הסינית  חו וואיוואי והפכה במהרה למיזם האופנים השיתופים המוביל בסין עם שווי המוערך בכ- שלושה מיליארד דולר. החברה אשר גייסה מעל ל-900 מיליון דולר, פעילה כיום בארה"ב, אוסטרליה, גרמניה, אנגליה, איטליה  ובסה"כ ב- 200 ערים ברחבי העולם כולל סין. MOBIKE מפעילה כיום למעלה מ- 7 מיליון זוגות אופנים, למעלה מ- 100 מיליון לקוחות ומעל ל-25 מיליון נסיעות יומיות.

אודות CAR2GO – הוקמה ב- 2008 במטרה לתת מענה לכל עולמות התחבורה השיתופית. החברה מפעילה כיום שירות שיתוף רכבים שיתופים בערים ברחבי הארץ, בת"א, גבעתיים, רמת גן, רעננה והרצליה וכעת מתרחבת גם לתחום האופניים השיתופיים. לאחרונה החלה להפעיל את מערך שיתוף הרכבים העירוני "אוטותל" של עיריית תל אביב. ואת מיזם הרכב החשמלי השיתופי, CAR2GO ELECTRIC בעיר חיפה.

מצטרפת בינלאומית נוספת לטרנד האופניים השיתופיים – OFO

OFO היא  פלטפורמת שיתוף האופניים הראשונה והגדולה בעולם הפועלת ללא תחנות עגינה. החברה הוקמה לפני 4 שנים בסין והיא מספקת פתרון תחבורתי עירוני, נוח וזול שמצמצם את פליטת המזהמים, מפחית את הפקקים, חוסך אנרגיה ואף תורם לאורח חיים בריא. החברה הסינית, גייסה עד היום 1.3 מיליארד דולר על מנת להרחיב את פעילותה למדינות נוספות וביניהן ישראל. כיום פועלת החברה בכ-250 ערים בעולם, בין היתר בסין, אנגליה, ארה"ב, ספרד, איטליה ומדינות נוספות. לחברה למעלה מ-200 מיליון משתמשים פעילים ברחבי העולם.

האפליקציה של OFO מאפשרת  לאסוף את האופניים מכל נקודה על ידי סריקה של קוד QR לנעילת ושחרור זוג האופניים המבוקש. החזרת האופניים מתבצעת על-ידי דיווח באפליקציה על סיום הרכיבה ונעילת האופניים. האפליקציה יכולה לשמש גם למעקב אחר השימוש באופניים, מסלולים שבהם נסעו ועוד. השימוש באפליקציה אמור להקטין באופן משמעותי את הסיכוי לגניבת אופניים שיתופיים ולהקל על המשתמשים בכך שאין צורך להחזיר את האופניים לתחנת עגינה מוגדרת.

עדכונים:

אוגוסט 2018: OFO יוצאת מהשוק הישראלי. האופניים של ofo כבר לא יהיו חלק מהנוף (בעיקר ברמת גן). המיזם הודיע על הפסקת פעילות.

פברואר 2018: חברת CAR2GO השיקה את מיזם האופניים השיתופים, מובייק בישראל.  השירות יאפשר למשתמשים לנוע בחופשיות במרחב העירוני על אופניים ייעודים ללא צורך בהגעה לתחנת הגינה ייעודית בסיום השימוש (non docking), להבדיל ממערך שיתוף אופניים שקיים היום, המחייב את הרוכב להתחיל ולסיים את הרכיבה במקומות מסוימים שאינם בהכרח תואמים לצרכיו.  CAR2GO הודיעה כי בעוד כחודשיים יחל פיילוט ניסיוני בחינם במספר רשויות בינהן, ראשון לציון, רחובות, קריית ביאליק, קריית מוצקין, קדימה צורך, אזור ים המלח והכנרת. בהדרגה יתחיל פיילוט במספר רשויות נוספות. כמו כן, הרצליה, אשדוד וירושלים בהליכי מכרז סופיים עם היתכנות רבה למימוש הפרויקט.

החברה ייבאה לישראל עד כה 2500 זוגות אופניים (שאושרו ע"י מכון התקנים), עם צפי שתוך שנה, יהיו פזורים במרחב העירוני בפריסה ארצית אלפי זוגות אופנים. כמו כן, מעבר לפעילות העירונית הקבועה, החברה מסבירה כי תפעל באופן אקטיבי לשלב מערכי אופניים מעת לעת בהתאם לצרכים נקודתיים "באזורים חמים" כגון, כנסים, פסטיבלים, אירועים תרבותיים גדולים, פיקים בתקופת תיירות ועוד, כמענה משלים לתחבורה ציבורית ובמקרים שאין תחבורה ציבורית נוחה.

וכמה זה יעלה? –  התשלום בעבור השירות עדיין לא נקבע באופן סופי, אך כפי הנראה ינוע בין 2-4 שקלבעבור חצי שעה.

 גיל לייזר מנכ"ל CAR2GO מקבוצת שגריר אמר במקביל להשקה – "מיזם האופניים השיתופיים הינו נדבך נוסף בדרך להגשמת החזון של החברה, לספק מגוון פתרונות תחבורה שיתופית, עם טכנולוגיה מתקדמת, ידידותיים לסביבה וחסכוניים לכיס. ראשי הרשויות מאוד פתוחים למיזם ומראים נכונות להכנסת השירות לתחומן, אני מאמין שלאחר שהבאנו את הבשורה עם מערכי שיתוף רכבים בערים מרכזיות בישראל, נצליח להחדיר גם את בשורת האופניים השיתופים. יישום הפרוייקט בערים אינו כרוך בעלויות כספיות ותקציבים מיוחדים, שכן אין צורך בתשתית ובעמדות עגינה ייעודיות המצריכות הכנה. מדובר בפיתרון ידידותי שכבש את בירות העולם ואני מאמין שיכבוש גם את ישראל".

אופניים – כדאי? כמה עולה? איך נרשמים לתלאופן? – כל מה שצריך לדעת

חשמל יקר: למה חשבון החשמל שלנו גבוה? למה לא הפריטו את חברת החשמל? ואיך זה שכחלון חוגג הסכם נדל"ן עם חברת החשמל ושוכח לספר לנו שזה עלה לנו מיליארדים?

כולם ניסו לפרק אותה, לפצל אותה, להפריט אותה, אבל אחרי עשרות שנים של דיבורים, כדאי להבין – אלו רק דיבורים. חברת החשמל כאן כדי להישאר והיא תמשיך להיות הגוף הדומיננטי והשולט בתחום בעיקר בהולכת/ העברת החשמל. אין מה לעשות – התשתיות שלה הם יתרון גדול שמהווה חסם גדול מפני תחרות אמיתית; והעובדים שלה הם כוח שהפוליטקאים לא באמת רוצים להתעסק איתו.

אז נכון, יש תחרות  בייצור חשמל, ויש גם הולכה ותשתיות של גופים אחרים, אבל חברת החשמל תמשיך קרוב לוודאי לספק לכם חשמל גם בעוד שנתיים, שלוש ואפילו עשר שנים.

עכשיו מדברים על שינוי מבני עמוק, וכניסה של תחרות לתחום (המשך כניסה של תחרות), וזה יקרה, כשבמקביל חברת החשמל תהיה חייבת להתייעל (כחלק מהשינוי המבני חברת החשמל תפטר אלפי עובדים על פני השנים הבאות), אלא שזה לעג לרש.

חברת החשמל היתה צריכה להיות כבר לפני שלושים שנה מופרטת. בנימין נתניהו מודל 96' כראש ממשלה (וגם מודל 2003 – כשר אוצר) הבטיח כלכלה אחרת, הבטיח הפרטות, הבטיח שוק חופשי, הבטיח והאמת – קיים לא מעט, אבל בחברת החשמל הוא פשוט לא נגע. פחד להתחשמל, והוא לא היחיד.

למה חשבון החשמל שלנו גבוה?

הפחד של הפוליטיקאים הוא הפסד ענק לנו הצרכנים. אנחנו משלמים יותר מדי בחשבון החשמל שלנו – אנחנו משלמים על חוסר יעילות ברכישת מקורות האנרגיה של חברת החשמל (בעיקר רכישת גז במחיר יקר מתמר); אנחנו משלמים על המשכורות הגבוהות של עובדי החשמל ועל משכורות של עובדים לא נחוצים; ואנחנו משלמים על המימון הגובה של חברת החשמל (לחברה חובות במעל 50 מיליארד שקל). אנחנו משלמים עשרות טובות של שקלים מדי חודש (וזו הערכה מאוד צנועה) בגלל שהפוליטיקאים שלנו חזקים מול כל העולם וחלשים מול חברת החשמל. עשרות שקלים בחודש זה מאות שקלים ויותר בשנה – לא קצת.

אבל צריך להיות מציאותי – מה שהיה היה. השאלה מה יהיה? הרפורמה הנוכחית – השינוי המבני שכולל גם התייעלות בחברת החשמל עצמה, וגם הגדלת התחרות, היא חדשה אמנם טובה, אבל אני רוצה להזכיר לכם חברת תשתיות אחרת – בזק.

בזק, ענקית תקשורת מקומית שהיתה בדומה לחברת החשמל גם סוג של חברה ממשלתית (יחידת סמך במשרד התקשורת) כבדה ומגושמת, עם תוצאות במקרה הטוב פושרות ובמקרה הרע – חלשות הופרטה לפני כמעט 30 שנה. בזק אחרי ההפרטה (שנעשתה בשלבים) היא עדיין המובילה בתחומה ואין לה באמת מתחרה אמיתית בתחום הטלפוניה הקווית. גם לחברת החשמל, ככל הנראה, לא תהיה תחרות מאוד חזקה – כמו בזק, גם חברת החשמל נמצאת אצלכם בקירות בבית, ומסתבר שמשם עדיין קשה לצאת.

בזק ניצלה את כוחה אצל הצרכנים לגריפת רווחים בסכום העולה על 20 מיליארד שקל במשך 13 שנה, אצל שני בעלי בית – שאול אלוביץ, ולפניו, ארקין, איייפקס וסבן, ובעלי הבית ניצלו את השליטה למשיכת דיבידנדים בסך של קרוב ל-30 מיליארד שקל. הרווחים הלא נורמליים האלו נבעו מכוחה של בזק בענף, והכוח של חברת החשמל יכל ויכול תיאורטית לייצר למשקיעים בה רווחים של מיליארדים רבים. אלא שבעיני הצרכנים אלו ממש לא חדשות טובות –  לפני ההפרטה והמעבר למגרש התחרותי, הרווח נשאר בחברה ושירת בעיקר את העובדים, ואחרי ההפרטה הרווח זרם לבעלי המניות. בתווך גם חשבונות בזק ירדו, אבל נראה שהנהנים הגדולים מההפרטה אינם הצרכנים אלא המשקיעים.

טוב, חברת החשמל לא בדרך להפרטה, ואנקדוטה קטנה – בשנות ה-80' חברת החשמל נסחרה בבורסה (הוחזקה על ידי המדינה לצד החברות – אלרן ואלגר והציבור), אלא שאז "הולאמה" החברה וחזרה להיות ממשלתית לחלוטין. חבל, זו אולי היתה הזדמנות פז להפרטה מלאה, במקביל לפתיחת השוק לתחרות.

ונחזור לעתיד – אף אחד לא נביא, אבל נראה שחברת החשמל על פי התוכנית המתגבשת תהיה מעט רזה יותר, מעט יעילה יותר, והשוק יהיה מעט תחרותי יותר. אף אחד לא מדבר על הפרטה מלאה, אבל גם פיזור כוחה של חברת החשמל, ובעצם החלשתה הוא צעד בכיוון הנכון, רק שהתהליך הזה יעלה לנו הרבה כסף – הפיטורים יעלו בפיצויים מוגדלים, ויהיו גם פיצויים אחרים לחברה – ויתורים, מענקים ועוד.

הדיווח הלא שקוף של האוצר

והנה דוגמה מהשבוע האחרון. לחברת החשמל יש הרבה נכסים, חלק גדול מהם בתל אביב – תחנת רידינג לדוגמה. מיקום אטרקטיבי שיכול להפוך לשכונה עם מאות אולי אלפי דירות. הנכס הזה לא בדיוק שייך לחברה – הוא הוחכר לה על ידי המדינה ועל ידי העירייה, אבל יש לה חזקה עליו לעוד שנים רבות. השטח הזה לא משמש את החברה בייצור חשמל, ובכלל – יש שטחים רבים לחברת החשמל שאינם משמשים לתהליך הפקה והולכה של החשמל. קוראים להם בשפה הכלכלית – נכסים פאסיביים. אלו נכסים שאפשר לכאורה לוותר עליהם ושום דבר לא יקרה בהיבט העסקי.

האוצר ועיריית ת"א לוטשים עיניים לשטחים האלו, והם מוכנים לשלם הרבה בשבילם כחלק מהסדר עם החברה. השיחות בין הצדדים התחילו כבר לפני תקופה ארוכה, והנה בשבוע שעבר – נחתם הסכם.

כחלון חגג את ההסכם – "ההסכם הוא המשך ישיר למדיניות שהובלנו בשנתיים האחרונות לפינוי שטחים המוחזקים על ידי גורמים שונים לטובת שימושים ציבוריים. השטחים שיתפנו ישמשו לבניית אלפי יחידות דיור ומקומות תעסוקה בלב אזורי הביקוש. אנחנו נמשיך באותה המדיניות ונפנה שטחים נוספים המוחזקים על ידי גורמים ממשלתיים לטובתם של אזרחי ישראל".

גם רוני חזקיהו החשב שהיה מעורב מאוד בהסכם חגג את החתימה, וכך גם עדיאל שמרון, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, מנהלי חברת החשמל, ורון חולדאי, ראש עיריית תל אביב. אלא שבחגיגה הזו נעלם נתון חשוב – כמה זה עולה לנו? אתם מאמינים שחברת החשמל תוותר ככה סתם על הנכסים האלו (בלי קשר לשאלה של מי הנכסים). היא יושבת שם, והיא תוותר (בצדק מבחינתה) רק אם ישלמו לה, אז שילמו לה.

הנה מה שנכתב בהודעה של האוצר –  "במסגרת העסקה, עלויות הפינוי והבינוי של חלק מן הנכסים ימומנו על ידי רשות מקרקעי ישראל. בנוסף, בהתאם לתנאי אגרות החוב הצמיתות אשר הנפיקה החברה למדינת ישראל, תוכל חברת החשמל לפרוע אותן בתמורה לערכן הנומינאלי העומד על כ-15.5 מיליון שקל…".

כן, זה לא אומר הרבה – אפשר להבין מזה שעלויות הפינוי הם על רשות מקרקעי ישראל, וזה סביר – אף אחד לא מצפה שאת הפינוי תשלם חברת החשמל, וחוץ מזה תקבל חברת החשמל אפשרות לפרוע אג"ח בסכום של 15.5 מיליון שקל. ממש לא אומר הרבה, כי כנראה זו המטרה, אחרת למה בהודעה הכל כך חשובה, לא נמסר שחברת החשמל בעצם יכולה לקנות בתמורה ל-15.5 מיליון שקל חוב העולה על 2.5 מיליארד שקל. חברת החשמל מקבלת 2.5 מיליארד שקל, ובאוצר לא חושבים שאנחנו צריכים לדעת מזה. איפה זה כן כתוב? בדוחות של חברת החשמל. שם שחור על גבי לבן מוצגות האג"ח הצמיתות של חברת החשמל בסכום של מעל 2.5 מיליארד שקל. האג"ח האלו הם חוב של החברה כלפי המדינה, ועכשיו כחלק מההסכם הנדל"ני, האוצר מוותר על החוב הזה. אולי זה נכון, אולי זה מוצדק, אולי זה חלק ממו"מ ארוך, אבל חתמתם על הסכם – חגגתם, ואיכשהו שכחתם לספר לנו כמה זה עלה? כמה עולה לנו החגיגה שלכם? שקוף זה לא.

מנגד, חברת החשמל חגגה את ההסכם הנדל"ני ולא פחות מכך את ההסכם הפיננסי. חברת החשמל מדווחת לבורסה (אגרות החוב שלה נסחרות בבורסה) והדיווח על ההסכם מאוד ברור –  "…החברה תהא רשאית לפרוע את אגרות החוב הצמיתות אשר הנפיקה החברה למדינת ישראל, ואשר ליום 31 בדצמבר 2016, היו רשומות בספרי החברה בסכום של למעלה מ-2.5 מיליארד שקל, בתמורה לערכן הנומינאלי, העומד על 15.5 מיליון שקל.

"חוב החברה כלפי המדינה מכוח ההלוואה אשר הועמדה לחברה במקור על ידי הבנק לפיתוח התעשייה בישראל בע"מ (ואשר יתרתה ליום 31 בדצמבר, 2016 היתה מעל 2.5 מיליארד שקל) ושהומחתה למדינת ישראל, ייפרס מחדש, יוחלף בחוב שקלי צמוד מדד וגובה הריבית שלו יופחת.

"רשות מקרקעי ישראל תשלם לחברה סך של 780 כמיליון שקל בגין עלויות הפינוי והבינוי של חלק מן הנכסים המועברים…"

יש עוד תמורה/ פיצוי, אבל מיותר לציין, המסר עבר. עכשיו נותר לראות, אם משהו ישתנה ובכמה הוא ישתנה – האם התחרות בתחום תגבר? האם הפיטורים אכן יהיו משמעותיים? אם חברת החשמל תעשה דיאטה בהוצאות? אם החברה תייצר רווחים ותזרים חיובי שיוכל לשרת את החוב הענק? אם מכירת הנדל"ן (הסכם הנדל"ן) יעזור ליציבות הפיננסית של החברה – הקטנת החוב, הגדלת המזומנים. והכי חשוב – איך כל זה יתורגם לחשבון החשמל שלנו (שאגב, ירד במעל 2% בתחילת 2018 – במקביל לתחשיב הפנסיה של עובדי החשמל, ירידת הדולר, ושינויים נוספים).

החשב הכללי במשרד האוצר השלים גיוס אג"ח בחו"ל בהיקף כולל של 2 מיליארד דולר, מתוכם מיליארד דולר לטווח של 10 שנים ומיליארד דולר לטווח של 30 שנה

בהנפקה נרשמו ביקושי שיא של כ- 18 מיליארד דולר; האיגרות הונפקו במרווחים הנמוכים ביותר מעל איגרת ממשלת ארה"ב המעידים על אמון המשקיעים בכלכלת ישראל

החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, השלים בלונדון הנפקה של אג"ח בדולר לממשלת ישראל. האיגרות הונפקו לשני טווחים: 10 שנים בהיקף של 1 מיליארד דולר בקופון של 3.25%, וטווח נוסף ל- 30 שנה בהיקף של 1 מיליארד דולר ובקופון של 4.125%. האיגרות הונפקו במרווחים של 75 ו-125 נ"ב מעל ריבית אג"ח ממשלת ארה"ב לטווחים זהים.

בסמוך להנפקה נערך סבב פגישות נרחב של צוות חטיבת המימון בחשב הכללי, בראשות סגן בכיר לחשב הכללי גיל כהן, מנהל יחידת החוב הממשלתי ליאור דוד-פור, דוד ארדפרב וירון פכט, עם משקיעים זרים בלונדון, ניו יורק ובוסטון.

הביקושים היו הגבוהים ביותר בהנפקת אג"ח במטבע חוץ והסתכמו בכ- 18 מיליארד דולר, פי 9 מהסכום שהונפק. הביקושים הגבוהים מצד משקיעים אסטרטגיים גדולים תמכו בהנפקת איגרת הבנצ'מרק ל- 10 שנים והסדרה ל- 30 שנה, שתומכת במדיניות אגף החשב הכללי להארכת החוב הממשלתי ומקטינה את סיכוני המיחזור שלו.

הביקוש המרשים התאפשר גם בזכות הימצאותם של משקיעים אסטרטגיים איכותיים כגון בנקים מרכזיים, קרנות פנסיה, חברות ביטוח וגופים אשר מחזיקים בניירות של מדינת ישראל לאורך זמן. בהנפקה לקחו חלק למעלה מ- 300 משקיעים שונים הפרוסים בכ- 35 מדינות, ביניהן: ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ועוד. בין היתר, נרשמו ביקושים רבים בקרב משקיעים מוסדיים אסיאתיים.

זוהי ההנפקה הדולרית ה-12 של מדינת ישראל וזאת בהתאם לתכנית העבודה של אגף החשב הכללי שמטרתה גיוון ערוצי המימון של החוב הממשלתי, הרחבת בסיס המשקיעים וכן בניית עקום ייחוס במטבע זר בשווקים הגלובליים. ההנפקה האחרונה בדולר התקיימה במרץ 2016.

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "הצלחת ההנפקה כפי שבאה לידי ביטוי בהיקף הביקושים הגבוה והמרווחים הנמוכים הינם תוצאה ישירה של עוצמת כלכלת ישראל ומדיניות מקצועית בניהול החוב הממשלתי בשנים האחרונות. העובדה שמדינת ישראל מנפיקה אגרות חוב חדשות לטווחים של 10 ו-30 שנה בהיקפים משמעותיים במטבע הדולר מצביעה על אפשרויות המימון המגוונות של המדינה בשווקים הפיננסיים הגלובליים".

וונטייז היא חברה מפסידה ששורפת מזומנים, אבל אחת לתקופה מדווחת על התפתחות דרמטית בעסקייה, והמשקיעים מתלהבים ורוכשים את המניות. הנה ההודעה העדכנית ובהמשכה מדווחת החברה כי התזרים שלה בשנה הבאה יהיה חיובי – הישג גדול לחברת הטכנולוגיה הזו שמספקת שירותי ערך מוסף לשוק הטלוויזיה, אבל תרשו לנו לפקפק – התחזית היא בדיחה כי היא אומרת משהו בסגנון הזה – "נגיע לתזרים חיובי בהינתן שנוכל לגייס הון או חוב ממקורות חיצוניים". כן כל אחד יכול לטעון את זה – " אם אני אצליח לגייס יהיה לי תזרים חיובי", זה מצחיק, ומביך באותה נשימה. רבל תשפטו בעצמכם

וונטייז וונטייז המתמחה בפיתוח והפצת פלטפורמת תוכן וטלוויזיה רב-ערוצית על גבי האינטרנט (OTT), השלימה את רכישת פעילותה של חברת טאקומי והיא תתרום להכנסותיה ורווחיותה כבר במהלך הרבעון הראשון ובהמשך השנה. בנוסף, מעדכנת החברה כי דירקטוריון החברה מעריך על בסיס הנחות שמרניות, כי החברה תעמוד בהתחייבויותיה הקיימות והצפויות וכי אין לחברה בעיית נזילות. על בסיס ההערכות האלה תרשום החברה תזרים מזומנים נטו מפעילות שוטפת של כ-800 אלפי דולר בשנת 2019.

להלן הנחות העבודה שעל בסיסן התקבלה ההערכה:

1. הערכת החברה ביחס למכירותיה בישראל שיניבו הכנסות של כ-600 אלפי דולר בשנה.

2. הערכת החברה לגידול במכירות בברזיל ומקסיקו ובשאר מדינות אמריקה הלטינית בקצב של 1.2 מיליון דולר בשנה.
3. צפי לתחילת פעילות השקה מסחרית ברוסיה החל מהרבעון הראשון של שנת 2018 וקצב הכנסות משוער של כ-1 מיליון דולר בשנה מפעילות זו.
4. הערכות לכניסה לתחום פעילות פרסום וידאו וקצב הכנסות משוער של כ-2 מיליון דולר בשנה מפעילות זו.
5. שמירה על רמת הוצאות תפעוליות, הוצאות פיתוח והנהלה וכלליות, בסך כולל של כ- 3 מיליון דולר בשנה.
6. רכש תוכן לצרכי גידול ושמירה על רמת הוצאות של כ-3.2 מיליון דולר בשנה.
7. יכולתה של החברה לנצל אשראי ספקים.
8. יכולתה של החברה לגייס הון ממקורות חיצוניים.

אתם הבנתם? נהיה בתזרים חיובי אם נגייס חוב, אבל מי אמר שתצליחו לגייס חוב? והאם זה לא דבר והיפוכו, אחרי הכל אם לא תצליחו לגייס חוב, אתם כנראה לא תשרדו. זה שחור ולבן, והיה ניתן לצפות שדווחו גם על השחור, ולא רק על הלבן

וביחס רכישת טאקומי, מוסרת הנהלת החברה – וונטייז השלימה רכישה מחברת מטאקומי הכוללת פעילות של מערכת פרסום לפרסומות וידאו מקוונות, המאפשרת למפרסמים לפנות באופן ממוקד ומפולח לצופי הטלוויזיה ולהציע להם פרסומות מותאמות עבורם (Addressable TV). בכלל זה נרכשים הסכמיה של טאקומי עם רשתות הפרסום, מפרסמים וספקי טכנולוגיה וקניינה הרוחני הקשור לפעילות הנרכשת באמצעותה מתכננת החברה להרחיב את שירותיה, להציע במסגרת שירותי התוכן שלה גם צפייה בתכנים במודל מבוסס-פרסום, ולהנגיש את שירותי התוכן שלה ללקוחות נוספים באמצעות הפלטפורמות בהן מפרסמת טאקומי. יצויין, כי הכנסותיה של טאקומי הן כ-2 מיליון דולר והיא רווחית.

זכויות היוצרים באינטרנט מופרות באופן שוטף – שימוש בתמונות ללא אישור, גניבת טקסטים,  שימוש בתוכנות פיראטיות ועוד. זה חלק מהחסרונות של העולם "החדש", האינטרנט על יתרונותיו מספק גם את הפינה החשוכה הזו, ובעולם נלחמים בהפרת זכויות יוצרים בקנסות עתק. גם בארץ, יש ליוצרים זכויות משמעותיות על היצירות שלהם ויש קנסות, אבל האכיפה היא עדיין רחוקה מלהיות מושלמת ומעבר לכך, ההפרות הולכות ומתרחבות גם למקומות אחרים.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, מנסה לטפל בעניין. וועדת הכלכלה החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק זכויות יוצרים, על מנת לטפל בהפרת זכויות יוצרים באינטרנט. היו"ר כבל פתח את הישיבה ואמר כי הוועדה תמיד תהייה בצד של החלשים יותר, במקרה הזה במאים, מפיקים ומבצעים שאין להם את היכולת והעוצמה להיות מאורגנים. עם זאת הוא הבהיר כי הוועדה לא תאפשר לפגוע במשתמשי הקצה בבית, ואמר כי זו גם לא כוונת החוק. "האזרח הפשוט שהוריד תוכן בבית ולא תמיד יש לו את הכלים לדעת מה נעשה לא יקבל נקישה בדלת. הכוונה היא לתת כלים לבתי המשפט להתמודד עם עולם האינטרנט המתפתח", אמר. הוא הבהיר כי ההצעה תעבור וקרא לכל הגורמים לסייע לוועדה להוציא מתחת ידיה את התוצאה הטובה ביותר.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, הציג את הצעת החוק ואמר כי היא כוללת ארבעה תיקונים משמעותיים. הראשון הוא האפשרות לייצר הליך של חסימת אתרים שמבצעים עוולה ומאפשרים גישה לתוכן פירטי, תוך איזון בין הצורך לשמור על זכויות קניין של היוצרים לבין שמירה על חופש הביטוי. "זה לא דבר פשוט לחסום אתר, אבל אם בית המשפט השתכנע שהתקיימו היבטים מסוימים הוא יוכל להורות על חסימה כדי למנוע פגיעה בזכויות של אנשים", אמר. תיקון נוסף עוסק במתן אפשרות לבית המשפט לחייב זיהוי של המעוול – איתור מי שעומד מאחורי האתר המספק תוכן פיראטי בהתאם לכך שבית המשפט ישתכנע שהמבקש עמד בתאים שיקבעו בחוק. שני תיקונים נוספים נוגעים להעלאת רף הענישה הפלילית למאסר של 3 שנים במקום מאסר של שנה כיום למפרי החוק והחלת החוק לא רק על מי שהעלה את התוכן הלא חוקי אלא גם נגד מי שמייצר את האפשרות להפיץ אותו בצורה משמעותית ומעצים את הנזק.

ח"כ יעקב פרי אמר כי מדובר בפי עבודה של 7 שנים ארוכות ותפקידה של הוועדה הוא לקדם את החקיקה גם אם היא לא מלאה. "האינטרנט הפך לכר נרחב להפרת זכויות יוצרים ותפקידה של הוועדה לנסות על כמה שאפשר להסיר אותו. לא נוכל לעשות זאת באופן טוטאלי אבל נוכל לתת כלים בידי היוצאים להילחם בתופעה ולצמצמה", אמר. ח"כ איילת נחמיאס ורבין הוסיפה: "אנחנו עדים לעולם חדש של עבריינות במרשתת, מי שחושב שחוק מספר לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות טועה. היינו צריכים להיות כבר במקום אחר מבחינת הטיפול בבעיה".

יו"ר ומנכ"ל אשכולות, אילי גורליצקי, אמר כי מי שמפיח חיים ביצירה עם האמנים המבצעים, והם מחוץ לחוק. ח"כ עיסאווי פריג' הציע לכתוב על תוכן פיראטי במקום "להורדה לחץ כאן" – "לגניבה לחץ כאן". מנכ"ל הפדרציה לתקליטים, מוטי אמיתי, הציג נתונים שנלקחו מאתר אחד בלבד שהפדרציה מנסה לטפל בו, לפיהם האתר מציע כ-3,000 סדרות להורדה, 96,550 פרקים, למעלה מ-108 אלף צפיות ו-71,744 חברים רשומים. "מדובר באתר ישראלי אחד מני רבים שהכסף שהוא מכניס כלל לא מדווח לרשויות המס, ואתמול בשעת צהריים היו בו 4,446 צופים. הפעילות הזו גורמת לבעלי הזכויות לדמם, אנחנו בנקודת אל חזור מאחר ועד היום החוק לא הותאם לעידן הדיגיטלי", אמר.

נציג האגודה לזכויות האזרח, עו"ד אבנר פינצ'וק, אמר מנגד כי הצעת החוק מקודמת על חשבון אינטרסים וזכויות אחרות. "אני מוטרד לא מגנבים אלא מפגיעה באנשים תמימים", אמר. היו"ר כבל שב והבהיר כי אין כוונה לפגוע במשתמש המזדמן. ח"כ אורן חזן הוסיף כי חסימת אתרים זה לא דבר דרקוני ואין לפסול זאת. הוא סיפר כי במשך השנים רכש מעל 1,700 סרטי DVD כי הוא מעריך את היצירה וצריך מהלך משולב לחנך את הדור הצעיר לשלם עבורה. "כמו שמחנכים לא לגנוב במכולת צריך לחנך לא לגנוב באינטרנט", אמר. נציג הספרייה הלאומית, נועם סולן, מתח גם הוא ביקורת על ההצעה ואמר כי היא לא מאפשרת איזון בין בעלי זכויות היוצרים לאינטרס הציבורי הרחב, וכי בישראל אין אפשרות, שקיימת בעולם, לרכוש למשל סרט בדולר. "יצירה היא מוצר ציבורי, לכן הבעלות על שיר נמשכת רק 70 שנה", אמר. ח"כ חזן הגיב: "מחר אף אחד לא ירצה לכתוב שיר אם גם במשך 70 שנה לא תאפשר הגנה לה ראוי היוצר".

ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא אמר כי אם אנשים לא ירוויחו כסף לא תהייה יצירה, אבל לשמור על יצירה בכלוב שמי שלא משלם לא מקבל יביא למצב שהיצירה תישכח. "צריך איזון, למשל תשלום גבוה בתקופה הראשונה של חיי היצירה, ותשלום מופחת או חינם ליצירה בת 50 שנה ויותר", אמר.

השחקן ליאור דיין סיפר כי הוא כותב סדרה להוט ומודאג מהמצב. הוא התייחס לדברי נציג הספרייה הלאומית וסיפר כי העביר את כל כתבי אביו, אסי דיין, לספרייה ואתמול הם נפתחו לציבור. "אבא שלי אכן היה פרא אדם, כתביו זה היה הדבר היחיד שהוא הוריש לי. לא היה לו שום דבר אחר, וכשמורידים את גבעת חלפון זה פוגע בו ישירות. היוצרים הם לא אנשים שיודעים לחסוך לפנסיה, הזכויות זה הדבר היחיד שנשאר להם", אמר. השדרנית מירי נבו התייחסה לשידורי הספורט ואמרה כי ערוצי הספורט משלמים מאות מיליונים על זכויות שידור ומדי יום מתמודדים עם גניבה. "רק אתמול מצאתי בקלות רשימה של 20 משחקים שניתן היה לצפות בהם בלי לשלם, בעוד שאנחנו מוציאים על זה מיליונים. האנשים שעושים את זה גונבים את פרנסתי שאיתה אני מאכילה את ילדי בבית", אמרה. היא הוסיפה כי בכוונת הוועד האולימפי לנטר את כל הגלובוס בשידורי אולימפיאדת החורף כדי להילחם בצפייה הפירטית. המפיק משה אדרי אמר כי סרט יכול לעלות לו בין 5 ל-20 מיליון שקל וכמו שעירייה לא לוקחת בית שמישהו בנה אחרי 20 שנה אין סיבה לקחת ממנו את הזכויות על היצירה.

היו"ר כבל סיכם את הישיבה ושב והבהיר כי ההצעה תעבור, אך הוועדה תעשה הכל להוציא תחת ידיה את התוצאה הטובה ביותר. הוא קרא לחברי הכנסת להמשיך להגיע לדיונים וביקש ממשרד המשפטים להציג בפני הוועדה השווה בינלאומית ונתונים על אופן ההתמודדות עם הבעיה במדינות אחרות.

תביעה קטנה – איך מגישים?