קרן הנאמנות אפסילון 30/70 (מספר קרן: 5126776) מפחיתה את דמי הניהול מ-1.17% ל-0.69%. הקרן מנהלת כ-30 מיליון שקל, סכום יחסית נמוך לקרנות מעורבות (מעורבות אג"ח והשקעות סולידיות עם משקל נמוך של מניות), ונראה שהפחתת דמי הניהול היא חלק מהכוונה של בית ההשקעות אפסילון להגדיל את היקף הנכסים.
נזכיר כי רשות ניירות ערך קבעה כי רק במהלך חודש ינואר ניתן יהיה לעשות שינוי כלפי מעלה בדמי הניהול של הקרנות, וזאת מהטעם הפשוט שמנהלי הקרנות היו משנים את דמי הניהול חדשות לבקרים, והיכולת של הציבור לעקוב אחרי השינויים האלו היא כמעט לא אפשרית. עם זאת, שינויים כלפי מטה – הפחתת דמי הניהול הן כמובן מבורכים על פני השנה כולה
אפסילון 30/70 מתרכזת בהשקעות באג"ח בשוק המקומי – כ-76% מהיקף נכסיה מושקע באגרות חוב בארץ, כשהרוב הגדול של אגרות החוב מדורג בשיעור גבוה. משקל המניות בארץ הוא כ-13%, ומשקל המניות בחו"ל כ-5%.
קצב המכירות השנתי עומד על 320 אלף רכבים – זה המון, וזה מסביר את הפקקים ההולכים ומתארכים. אז נכון שיש גם מכוניות שיוצאות מהשוק, אבל הן כמה רבבות בודדות. סה"כ הגידול ברכבים הוא עצום. אם בעבר רכב נחשב מותרות, ואז בהדרגה, משפחות החלו להחזיק בשני רכבים, הרי שכיום, יש לא מעט משפחות עם 3 רכבים וגם יותר.
ואיזה רכבים הישראלים קונים – הנה 10 הגדולים TOP 10
הרכב הנמכר ביותר הוא קיה, כשלמעשה קיה תופסת את שני המקומות הראשונים – קיה ספורטאז' וקיה פיקנטו. במקום ה-3 – טוסון של יונדאי; מקום 4 – קורולה טויוטה; 5 – סקודה אוקטביה; 6 מיצבושי אאוטלנדר; 7 מאזדה 3; 8 יונדאי איוניק 9 יונדאי 10I ו-10 – סקודה ראפיד.
מעודכן ל-03/2018
PayKey – העברת כספים דרך הוואטסאפ
העברות כספים ניתן לעשות דרך הפקיד בסניף, דרך אתר האינטרנט (צריך הרשאה) ודרך אפליקציות שונות שהבנקים בהדרגה אימצו. בפועל, קיימות מספר אפליקציות בולטות להעברת כספים, ובמקביל יש טכנולוגיות להעברת כספים דרך שימוש באנשי הקשר שלנו בווטסאפ ובפייסבוק.
האפליקציה שאמורה להיות מאוד בולטת היא Apple Pay שמאפשרות (במדינות שתומכות באפליקציה) להעביר כספים במהירות דרך הודעת iMessage. בקרוב וואטסאפ צפויה להשיק פיצ'ר לשליחת כסף בזמן שיחה. אבל גם אם האפשרות הזו תהיה לא ברור איך ואם בכלל היא תאומץ בארץ.
הבנקים בארץ מעדיפים לא להפנות לאפליקציה או שירות שאינו ייעודי להם. זו הסיבה לחיבור בין בנק לאומי ו-Paykey הישראלית. בנק לאומי משתמש בפלטפורמה של Paykey ומחבר לה מקלדת ייעודית (שתיפתח אוטומטית) שדרכה ניתן לשלוח כסף לאנשי קשר בזמן שיחה (טקסטואלית), מבלי לעבור לאפליקציה – כלומר, הכל דרך הווטסאפ. לכך.
החיבור הזה יקל על לקוחות הבנק לעשות העברות כספים. Paykey, היא חברת טכנולוגיה ישראלית שהשלימה לאחרונה גיוס של 10 מיליון דולר.
החיבור בין לאומי ו-Paykey יהווה פלטפורמה ללקוחות שתקרא – Leumi Keyboard. זאת למעשה הרחבה לאפליקציית לאומי. כדי להפעיל את הפלטפורמה של המקלדת להעברה כספית צריך להפעיל אותה דרך רישום לשירות באפליקציית לאומי, וכן להפעיל את המקלדת בהגדרות המכשיר. אחרי ההגדרה, תוכלו להעביר בכל אפליקציה חברתית (וואטסאפ, מסנג’ר iMessage) למקלדת של בנק לאומי. ואז בוחרים איש הקשר שאליו אתם מעוניינים להעביר כסף, לכתוב את הסכום ולאשר את ההעברה. עם זאת, כמובן שהעברה סופית תהיה בזיהוי מלא שלכם על ידי המערכת – הזנת סיסמא, או לחילופין שימוש במנגנון טביעת האצבע במכשיר (לצורך אימות וזיהוי);
ולמה זה טוב? הפלטפורמה הזו מאפשרת להתחיל ולסיים את הפעולה בוואטסאפ, בלי צורך לעבור לאפליקציה וחלון השיחה של הבנק. בינתיים הפלטפורמה היא רק להעברות כספים בין אנשי קשר, בשלב הבא הפלטפורמה תשמש לאפשרויות נוספות – בדיקת יתרת חשבון, משיכת קוד להוצאת מזומן בכספומט, בירורים שונים ועוד.
משאבי טבע מחפשת את עצמה; עכשיו היא מהמרת על הביטקוין
משאבי טבע היא סוג של שלד בורסאי שהכסף שלו הולך ונעלם. היא פועלת בתחום משאבי הטבע/ חיפושי משאבים, ויש לה מרבץ ברזל שהוא הנכס העיקרי שלה במאזן – 7.5 מיליון דולר.
אבל רועי סבג מכוון לנכסים אחרים לגמרי. החברה מתכוונת לפעול בשוק המטבעות הוירטואליים – רק ההודעה על כך תרמה 35% למניית החברה ששוויה קפץ ל-20 מיליון שקל. מדובר על הגדלת שווי של 5 מיליון שקל, פי כמה יותר מהסכום שהחברה מתכוונת להשקיע במיזם המטבעות הוירטואליים. אגב, מקרה דומה היה בדיפארם שהינה עכשיו שלד בורסאי לכל דבר. דיווחו שם על כניסה לפעילות הביטקוין והמניה קפצה, וכאשר החברה "ירדה" מהרעיון , מחיר המניה התממש.
משאבי טבע דיווחה שדירקטוריון החברה קיבל החלטה לבחון אפשרות לשינוי האסטרטגיה העסקית שלה וכניסה לתחום פעילות חדש – תחום הבלוקצ'יין ומטבעות מוצפנים ומבוזרים, ובכלל זה, "כריה" של מטבעות מבוזרים.
דירקטוריון החברה מתכוון לשנות את שמה של החברה ל- Holding Blockchain.
מה יהיה מחיר הביטקוין עוד שנה?
"מובהר כי תחום הפעילות החדש הנבחן על ידי החברה, הינו תחום חדשני ומתפתח בארץ ובעולם, שטרם הוסדר רגולטורית באופן מלא וממצה.
"במקביל, החלה החברה לנהל משא ומתן עם מספר משקיעים חיצוניים, שאינם קשורים לבעל השליטה בחברה, לגיוס סך כולל של עד 7 מיליון שקל…
"עם השלמת ההתקשרויות וגיוס ההון כאמור תבחן החברה את האפשרות להנזיל את נכסיה והשקעותיה בנכסי משאבי הטבע המוחזקים על ידה לרבות בדרך של התקשרות עם בנק השקעות לצורך מכירתם לצדדים שלישיים, ביצוע מיזמים משותפים או דרכים אחרות, כפי שיתאפשר לה.
"דירקטוריון החברה עדין לא קיבל כל החלטה שהיא בנוגע לעסקאות ההשקעה הנבחנות, כמו גם לגבי בחינת האפשרות למכור את נכסי משאבי הטבע של החברה ואין כל ודאות כי עסקאות אלה או איזה מהן תצאנה אל הפועל. עם ההתקשרות בעסקאות ההשקעה תפרסם החברה דוח מיידי מפורט, בהתאם להוראות תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים).
מיקרונט העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות מחשב ומסופונים בעיקר לניהול ציי רכב דיווחה השבוע כי לקוח שהזמין מוצרים בהיקף של 2.1 מיליון דולר, מעוניין לבטל חלק גדול מההזמנה – 1.4 מיליון דולר. מיקרונט שנסחרת בבורסה המקומית ב-50 מיליון שקל, הפסידה במחצית הראשונה מעל 10 מיליון שקל על מחזור של 23 מיליון שקל.
היקף הפעילות החברה נמצא בירידה לעומת תקופה מקבילה, אבל הנהלת החברה שידרה אופטימיות בזכות חוזים חדשים ומוצרים חדשים. ביטול ההזמנה היה בפועל בחברה הבת – "…ביום 18 באוקטובר 2017 ,קיבלה מיקרונט אינק, חברת הבת בארה"ב המצויה בבעלותה ובשליטתה המלאה של החברה, הודעה על רצונו של לקוח לבטל חלק מהזמנה קיימת עליה דיווחה החברה בתאריך 25 במאי 2017. הודעת הביטול מתייחסת לאחד משני הדגמים של מוצר ה- OBC317 הכלולים בהזמנה אשר היו מיועדים להיות מסופקים ברבעון הנוכחי".
החברה לא מקבלת את הודעת הביטול – והכוונה שכנראה על פי החוזה המקורי אין זכות ביטול, אולי זכות החלפה – "החברה אינה מקבלת את הודעת הביטול ובכוונתה לדון בנושא עם הלקוח לרבות לגבי המרת חלק ההזמנה שבוטל לדגם המוצר השני אשר לגביו ביקש הלקוח להמשיך לקבל את האספקות כמתוכנן" – זה בהחלט אפשרי, אבל זה עניין משפטי, ולא עסקי. גם אם (וזה בכלל לא בטוח) החברה יכולה לחייב את הלקוח לרכוש הזמנות, הרי שיש סיכוי לא קטן שאחרי התנהלות כזו הוא לא ימשיך לעבוד איתה – ככה שזה בכל תרחיש פגיעה בעסקים.
אבל הנהלת מיקרונט חושבת אחרת ומפתיעה – "להערכת החברה לא צפויה השפעה מהותית על תוצאותיה כתוצאה מהודעה זו" – איך זה יכול להיות, הרי זה לא בכיס שהלקוח יזמין מוצרים אחרים. אם הוא היה רוצה הוא כבר היה עושה זאת, ואם כך, אזי יש חור בהכנסות – לחברה שמוכרת ב-3 מיליון דולר ברבעון זה מאוד משמעותי.
נמשיך לעקוב
כולם רוצים לטוס בכיף – נכון, טיסות סדירות בחברות מובילות עולות יותר, מלואו קוסט – ואגב, ממש לא תמיד, ונכון שעדיין חלק גדול מאיתנו מעדיף את המוביל הלאומי – חברת התעופה אל על. אבל בכל הקשור לחברות התעופה שהכי כיף לטוס בהן, אז כמובן שאלו לא חברות הלואו קוסט וגם אל על לא מתברגת לעשירייה המובילה. אבל לפני שנציג את החברות כמה תובנות –
אם אתם רוצים לחסוך בטיסה – כנסו למדריך שלנו , איך לחסוך בטיסות.
חברות התעופה הכי טובות על פי הסקר – לא טסות לישראל – חבל.
המגזין קונדה נסט טרוולר עשה עבודה מקיפה – בדק עם 300 אלף איש את החברות תעופה המועדפות עליהם, ויצר דירוג שנתי פופולארי
החברות המובילות חושבות מחוץ לקופסא, או / ו מפנקות במיוחד.
במקום הראשון – חברת אייר ניו זינלנד. החברה פשוט מבדרת את הנוסעים שלה, ומה יותר טוב מאשר לצחוק בטיסה? הדיילים של החברה מפיקים סרטונים משעשעים, המושבים מרווחים במיוחד, ואת המושבים ניתן להשכיב לאחרו עד למצב שכיבה (בחלק מהמטוסים). אייר ניו זינלנד מככבת בשנים האחרונות בצמרת הדירוג, כשגם בשנה שעברה היא היתה במקום הראשון.
והנה 10 הגדולים:
בבנק ישראל מנותקים. הם עוסקים במחקרים, בלייחצן את בכירי הבנק, בלהתעמת מול משרד האוצר, אולי במקום כל זה שייסגרו את הגירעון שלהם, אולי שיתייעלו. לא נעים לנו לומר, אבל המחקרים שששוקדים עליהם בבנק, הם במקרים רבים לא משהו – תרדו לרחוב, דברו 5 דקות עם אנשים ותגיעו לאותה המסקנה. המחקר האחרון הגיע לתובנה – אוכלוסיות עם רקע סוציו אקונומי נמוך פחות מסתדרות עם אמצעים דיגיטליים וזו הסיבה שהר הכסף לא הצליחה להגיע אליהם. הר הכסף תוכנית שאמורה היתה לאתר את הכספים האבודים מבוססת על אתר אינטרנט, ומילוי פרטים אינטרנטי. נו זה לא ברור שדווקא השכבות החלשות פחות יוכלו להסתדר עם הדיגיטל? המוצר מופנה בעיקר אליהם, אבל מראש הם מתקשים.
בבנק ישראל למדו את העניין ויצאו במחקר (4 שנים לאחר השקת הר הכסף).
הנה תהליך המחקר ומסקנות – במסגרת המחקר נבחן הקשר בין הטמעת רגולציה בעזרת כלים דיגיטליים לבין אוריינות פיננסית אובייקטיבית וסובייקטיבית
"בשנים האחרונות", מציינים החוקרים , "נערכו בחיסכון הפנסיוני בישראל כמה רפורמות שכתוצאה מהן עברה האחריות על החיסכון לחוסכים עצמם; מדובר באחריות להחלטות מורכבות ובעלות השפעות דרמטיות על רווחתם. הרגולטורים שמים דגש על שקיפותו ונגישותו של המידע הרלוונטי במטרה לאפשר לחוסכים לקבל את ההחלטות באופן מושכל, וההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת להם להעביר לציבור מידע מצרפי בדרך ישירה – למשל באמצעות פורטלים אינטרנטיים. לנוכח זאת מתעוררת השאלה אם העברת האחריות והשימוש המוגבר בטכנולוגיה מיטיבות עם כלל האוכלוסייה במידה שווה? במילים אחרות, האם יש מגזרים שאינם מגיבים לרגולציה ואינם נהנים מחלק מההטבות שהמחוקק התכוון אליהן?
במחקר שערכו פרופ' אורלי שדה מהאוניברסיטה העברית ומאיה הרן-רוזן מחטיבת המחקר בבנק ישראל, בדקו את העניין והתמקדו במקרה מבחן – רגולציית "הר הכסף". "במהלך 2013 יצא אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במבצע שמטרתו לעודד אנשים בעלי חסכונות בלתי פעילים למשוך אותם או לאחד אותם עם חשבונות פעילים, היות שחסכונות אלה עלולים להפוך בקלות לכספים אבודים ולהיוותר בגופים המוסדיים. במסגרת המבצע העלה האגף ממשק לאיתור כספים בלתי פעילים והשיק ברדיו ובטלוויזיה מסע פרסום שכותרתו "הר הכסף".
"בשנת 2014 נוספה לכך הוראת שעה שמאפשרת למשוך מקופות הגמל ללא מס חסכונות בלתי פעילים שסכומם מגיע עד 7,000 ש"ח. ההוראה נועדה לאפשר למשוך את הכספים לפני שדמי ניהול מינימליים ייכנסו לתוקף (בינואר 2015), שכן אלה יְכַלו את החסכונות עם הזמן.
"המחקר בוחן מהם מאפייני האוכלוסיות ששמעו על הרגולציה או נקטו פעולה בעקבות החשיפה אליה. הוא מוצא כי חרף מאמצי המדינה רוב החשבונות הבלתי פעילים לא נמשכו, וכי לא כל האוכלוסיות נחשפו לרגולציה במידה זהה. מידע מאחת מקופות הגמל מעיד כי החוסכים שמשכו כספים מחשבונות קטנים גרים במרכז הארץ, בערים בעלות ציונים גבוהים במדדים סוציו-אקונומיים, והם מבוגרים מהחוסכים שלא משכו כספים.
"סקר אינטרנטי בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה מצא מוּדעוּת פחותה למבצעים הרגולטוריים בקרב אנשים בעלי אוריינות פיננסית נמוכה, חסרי ביטחון בידע שלהם לגבי הפנסיה (איור 1.ב) ובלתי מועסקים. נראה שביטחון סובייקטיבי בידע הפנסיוני השפיע על נקיטת פעולה בעקבות המבצע יותר מהבנה פיננסית אובייקטיבית. עוד מראה הסקר כי על הצלחת המבצע השפיעו מאפיינים נוספים – מין, גיל, השכלה ושנת עלייה – ולכן הרגולטורים בישראל צריכים להביאם בחשבון כאשר הם משיקים רגולציה חדשה".
עדכון חשוב 26/11: בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.15% ל-0.25%
בנק ישראל מותיר את הריבית – 0.1%; התחזית – ריבית של 0.25% בסוף 2018
ריבית בנק ישראל כבר שנתיים וחצי עומדת על 0.1% והיא לא הולכת להשתנות כל כך מהר. בפועל, צופים בבנק ישראל כי הריבית תעלה בעוד כשנה, וב-2018 כולה היא תעלה פעם אחת בלבד.
במקביל להודעת הריבית, קיימה הנגידה – ד"ר קרנית פלוג, מסיבת עיתונאים ובה הדגישה את משנתה
"כידוע לכם, הוועדה המוניטרית החליטה היום להותיר את הריבית ברמה של 0.1%, ושבה וציינה שבכוונתה להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד.
"בדיונים השבוע השתתפו שלושה חברי ועדה חדשים: אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים, ובשעה טובה מונו גם שני החברים החדשים מקרב הציבור – פרופ' צבי הרקוביץ ופרופ' משה חזן. זו ההזדמנות לברך את שלושתם ולאחל להם הצלחה בתפקידם החדש והחשוב. אאחל הצלחה גם לפרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהלה החדש של חטיבת המחקר, שפרסמה היום את התחזית המקרו כלכלית המעודכנת, שאתייחס אליה בהמשך.
"המשק הישראלי נמצא מזה זמן בסביבה ייחודית יחסית של אינפלציה מאוד נמוכה, תוך שקצב הצמיחה קרוב לפוטנציאל, ושוק העבודה בתעסוקה מלאה. מאז שנפגשנו פה בתדרוך המוניטרי הקודם הייתה תנודתיות גבוהה באינפלציה, אך בסופו של דבר היא ממשיכה להיות מאוד נמוכה. ההתמתנות בצמיחה היא ככל הנראה זמנית ואנו מעריכים שהמשק ימשיך לצמוח בסביבת הקצב הפוטנציאלי. מגמה מסוימת של פיחות של השקל במונחי שער החליפין האפקטיבי נעצרה, ולאחרונה התחדש הייסוף. תמונת הכלכלה העולמית נראית אופטימית יותר, והדבר צפוי לבוא גם לידי ביטוי בהפחתה מתונה של מידת ההרחבה המוניטרית הגלובלית. ארחיב כעת לגבי התפתחויות אלו והאופן בו הן צפויות להשפיע על המדיניות.
מה קורה עם האינפלציה?
"נתוני האינפלציה בחודשים האחרונים היו, כאמור, תנודתיים והמדדים בחלקם היו מפתיעים, אולם בסך הכל לא חל בשנה האחרונה שינוי משמעותי בסביבת האינפלציה. היא נותרה מתחת לטווח היעד, כפי שהדבר מתבטא באינפלציה השנתית ובציפיות לטווחים הקצרים. ניתוח ארוך טווח מראה שהתמתנות האינפלציה מקיפה את מרבית רכיבי המדד, לרבות סעיף הדיור. כפי שציינו בעבר, בנוסף לייסוף בשער החליפין, צעדי הממשלה להפחתת יוקר המחיה והשינויים בהתנהגות הצרכנית ובתחרות במשק פועלים לירידת המחירים.
" לאחרונה גם חלה התמתנות באינפלציה בעולם. מנגד, הביקושים החזקים ימשיכו לפעול לעליית האינפלציה. עד לאחרונה, המעסיקים יכלו לספוג את עליית השכר במשק מבלי להעלות את המחירים, משום שירידת מחירי התשומות, ובראשן האנרגיה, הביאה לכך שעליית השכר לא באה לידי ביטוי בעלייה דומה של עלות העבודה ליחידת תוצר. עליית השכר אמנם התמתנה לאחרונה, אולם היות ותהליך הירידה במחירי גורמי הייצור האחרים מוצה, לעליית השכר צפויה להיות השפעה אינפלציונית. הציפיות לטווחים הארוכים "לא התרגשו" מהשינויים בטווח הקצר ונותרו מעוגנות בתוך היעד, ובכך משקפות את האמינות שהפעילים בשווקים מייחסים למשטר יעד האינפלציה.
"נתונים העומדים בפנינו היום מאפשרים לנו להעריך שההאטה בקצב הצמיחה בתחילת 2017 לעומת 2016 (מעבר לתנודתיות הנובעת מיבוא כלי הרכב) היא בעיקרה תוצאה של מגבלת היצע, הנובעת מכך ששוק העבודה קרוב למצב של תעסוקה מלאה, ושהמשק צפוי להמשיך לצמוח בקצב התואם את הפוטנציאל ארוך הטווח. אמנם חלה התמתנות מסוימת בצריכה הפרטית, אולם היא באה לאחר כשנתיים שבהן הצריכה צמחה בקצב חריג, ואינדיקטורים לביקושים כגון מדדי אמון הצרכנים ומנהלי הרכש מצויים ברמות גבוהות.
"היצוא, כידוע, סבל מקיפאון מתמשך, אך מזה למעלה משנה הוא צומח בקצב נאה בהובלת יצוא השירותים, שביחס ליצוא הסחורות הוא פחות מושפע משער החליפין, כשברקע התאוששות משמעותית בסחר העולמי שחזר לצמוח בקצב גבוה יחסית. הנתונים משוק העבודה ממשיכים להיות מאוד חיוביים. האבטלה יורדת בכל רמות ההשכלה, וביחד עם הרמה הגבוהה של מספר שעות העבודה למועסק הם מעידים על הימצאות שוק העבודה בתעסוקה מלאה.
"עליית השכר תנודתית אך היא מקיפה את מרבית ענפי המשק, ומסקר החברות עולה שיש עלייה בשיעור החברות שמדווחות שהמחסור בעובדים מקצועיים מהווה עבורן מגבלה אפקטיבית. דבר זה מדגיש את הצורך לנקוט כעת בצעדים שיפעלו להגברת כושר הייצור של המשק בטווח הארוך, כפי שמראה בנק ישראל כבר מזה זמן: השקעה בתשתיות ובשיפור ההון האנושי, שיפור הסביבה העסקית, ועוד, דווקא בשל מצבו המקרו כלכלי הטוב של המשק.
מחירי הדירות – עולים, עולים, עולים
"מחירי הדירות שבו לעלות בחודשים האחרונים אך בקצב מתון יחסית לעבר, בעוד אינדיקטורים אחרים מוסיפים להצביע על כך שהשוק מתקרר, כגון הרמה הנמוכה של מספר העסקאות, והמשך הירידה בקצב החודשי של נטילת משכנתאות למרות ירידה מתונה בריבית בחודשים האחרונים. ככל שיימשכו מאמצי הממשלה להמשיך להגדיל את היצע הדירות הם יתמכו בהתייצבות המחירים ולאחר מכן בירידתם.
"בכלכלה העולמית נמשך השיפור והמוסדות הבינלאומיים משדרים אופטימיות זהירה לגבי ההתפתחויות הצפויות בטווח הקרוב. בשבוע שעבר השתתפו נציגי בנק ישראל והאוצר בפגישה השנתית של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי וההערכות אלו עלו לא רק מהנתונים והתחזיות הרשמיות אלא גם בפגישות שקיימנו עם קובעי מדיניות וכלכלנים ממדינות שונות, וגם שם הודגש הצורך לנצל את השיפור במצב המקרו כלכלי כדי לתת מענה לאתגרים ארוכי הטווח. בחודשים האחרונים השיפור מקיף את מרבית המשקים העיקריים:
"בארה"ב ההשפעה הכלכלית של פגעי מזג האוויר צפויה ככל הנראה להיות מוגבלת, והכלכלה האירופאית צומחת בשיעור גבוה יחסית למרות האתגרים הפוליטיים. השיפור במצב המקרו כלכלי הוא גם תוצאה של המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה, ולכן ניתן להבין שקובעי המדיניות מאוד זהירים בבואם לסגת ממנה. בארה"ב צפויה בקרוב העלאה נוספת של הריבית וצמצום הדרגתי של מאזן הבנק המרכזי, ובאירופה צפוי צמצום של היקף ההרחבה הכמותית. האינפלציה בארה"ב ובאירופה גבוהה משמעותית מבישראל, אך גם שם היא עדיין לא מגיעה ליעדי הבנקים המרכזיים, ויו"ר ה-Fed מנתה בנאמה האחרון מספר סיבות אפשריות לכך שהאינפלציה "מתעקשת" להישאר נמוכה, ביניהן, למשל, התרחבות תופעת הרכישות באינטרנט, שגם בנק ישראל הצביע עליה. בכל אופן, אין ספק שגם האינפלציה הנמוכה מביאה לכך שהיציאה מהמדיניות המרחיבה צפויה להיות מאוד איטית.
"לאחר שבמחצית הראשונה של השנה נבלם הייסוף, תוך התערבות משמעותית של בנק ישראל בשוק המט"ח, נרשם בחודשי הקיץ פיחות של השקל בלמעלה מ-4% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, אך מאז הפיחות נמחק ברובו, והשקל מפוחת רק במעט מהרמה המיוספת בה שהה בתחילת השנה. מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח לא פועלת כדי לקזז את אותו חלק של הייסוף שהוא תוצאה של הגורמים היסודיים הבאים לידי ביטוי במצבו המקרו כלכלי הטוב של המשק; אולם, כפי שציינו בעבר, רמתו הנוכחית של שער החליפין משקפת מידה מסוימת של ייסוף יתר, כתוצאה מכך שכפי שתיארתי המדיניות המוניטרית הגלובלית עדיין מאוד מרחיבה. ככל שיתרחש הצמצום המוניטרי בחו"ל הוא יתמוך בפיחות השקל, אולם מדיניות בנק ישראל לא השתנתה, והבנק יוכל להמשיך להתערב בשוק המט"ח ככל שיראה לנכון על מנת למתן תנודות חריגות שאינן עולות בקנה אחד עם הגורמים היסודיים.
"חטיבת המחקר הציגה לוועדה המוניטרית את התחזית המקרו כלכלית של החטיבה (שכזכור, היא תחזית מותנית שמתבססת על הנחות לגבי המשתנים האקסוגניים) ופרסמה אותה לציבור. נתוני הצמיחה הנמוכים יחסית למחצית הראשונה הביאו לעדכון כלפי מטה של התחזית ל-2017, ל-3.1%, אך זהו כאמור ביטוי להתפתחויות שכבר התרחשו, ואין שינוי בתחזית החטיבה לגבי הצמיחה הצפויה ב-2018: 3.3%. התחזית משקפת מעבר הדרגתי לצמיחה שמבוססת פחות על הצריכה הפרטית ויותר על היצוא, בתמיכת השיפור בסחר העולמי, לאחר שבשנים האחרונות הצריכה הפרטית הובילה את הצמיחה. הירידה באינפלציה בחודשים האחרונים מעבר למה שהיה צפוי הביאה לכך שהאינפלציה צפויה להיכנס לתוך תחום היעד רק ברבעון השלישי של 2017, ותוואי הריבית בתחזית מעט נמוך מזה שהיה בתחזית הקודמת. אזכיר, שחטיבת המחקר צירפה למסמך התחזית שהתפרסם את המניפות המתארות את הטווח הרחב של אי הוודאות שמאפיינת את התחזית למשתנים השונים.
"לסיכום, אנו מעריכים שהמדיניות המוניטרית תרמה לכך שהמשק מצוי במצב מאקרו כלכלי איתן, שהציבור מרגיש אותו בדמות רמה נמוכה של אבטלה, עלייה בשכר, וגידול בצריכה הפרטית. האינפלציה, עם זאת, מוסיפה להיות נמוכה, במידה רבה כתוצאה מגורמים שהם חיוביים מבחינת ההתפתחויות במשק. על כן, גם לאחר שבנקים מרכזיים נוספים יתחילו לצמצם את ההרחבה המוניטרית, בכוונת הוועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד"
החידוש הגדול בהודעת הריבית ובדברי הנגידה הוא בתחזית לגבי הריבית – בנק ישראל מעריך כי הריבית המוניטרית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית עד הרבעון השלישי של 2018 ולעלות ל-0.25% ברבעון האחרון של 2018. זאת מול התחזית הקודמת מחודש יולי שבה נכתב כי הריבית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית עד הרבעון הראשון של 2018 ולעלות בהדרגה מהרבעון השני של 2018. במילים אחרות, בנק ישראל מזיזים את צפי העלאת הריבית לעוד כשנה.
מחיר למשתכן בשוהם – בוטל; צפוי לחזור עם היקף דירות גדול יותר!
המדינה החליטה לבטל את ההגרלה בפרויקט מחיר למשתכן בשוהם. הסיבה – הטענה של בני המקום ביישוב, השייכים לסדרה ב' של תוכנית מחיר למשתכן, שזה לא הוגן לא לאפשר להם להתמודד על דירות במחיר למשתכן ולאפשר רק לכאלו ששייכים לקבוצה א'.
חברי קבוצה ב' דרשו כי המדינה תאפשר גם להם לגשת להגרלה וזאת משום שמדובר באפשרות חד פעמית לזכות באפשרות לרכישת דירה מוזלת ביישוב. והם הצליחו- משרד האוצר אמור להעביר לזוכים הודעה בזו הלשון – "ברצוננו לעדכן אותך כי היישוב שוהם הוסר מרשימת היישובים הכלולים בהגרלת ספטמבר, לצורך ביצוע בדיקות נוספות בעניין הפרויקטים ביישוב זה. לאחר השלמת הבדיקות, תיפתח מחדש ההרשמה ליישוב זה, שלא במסגרת הגרלת ספטמבר.
מי שנרשם ליישוב שוהם במסגרת ההגרלה הגדולה יוכל לבחור יישוב אחר במסגרת האפשרות לבחור שלושה יישובים בהגרלה הגדולה.
המדינה דרכים לפתור את הבעיה שנוצרה ביישוב, בין זכאי סדרה א' לסדרה ב', בין היתר באמצעות ניסיון "להגדלת זכויות הבנייה בפרויקטים האמורים, באופן שיגדיל את היצע הדירות העומדת להגרלה ביישוב. הגדלה כאמור, אם תיתכן, תוכל לאפשר הגרלה עתידית של דירות ביישוב האמור גם לטובת זכאי סדרה ב', ובכך יינתן מענה מסויים גם לקבוצה זו. בנוסף החלטה זו תאפשר לקיים כסדרן את יתר ההגרלות , בישובים האחרים הנכללים בסבב ההגרלות הנוכחי, ללא דיחוי נוסף".
מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת
מה זה זכאי סוג א' ומה זה זכאי סוג ב'
צרות ב-WOBI
מנכ"ל ומייסד סוכנות הביטוח האינטרנטית Wobi ,שרון גילר, הודח לאחרונה מתפקידו, על רקע חשדות לאי-סדרים ולדיווחים מופרזים ומטעים שנעשו על ידו, אך נראה שהעניין זולג למקומות נוספים – במסגרת בדיקות שהחברה נוקטת, היא ביקשה אימות נתוני יתרות מול חברות הביטוח שעבדו מול WOBI שהיא למעשה סוכנות ביטוח אינטרנטית עם מיקוד בהשגת לידים לחברות ביטוח.
על פי החשד, הנתונים שהוצגו בספרי WOBI לא תאמו את המספרים האמיתיים – את היתרות שבחברות הביטוח, כלומר נרשמו הכנסות ב-WOBI בלי כיסוי אמיתי.
מ-Wobi נמסר לתקשורת – "מנכ"ל החברה הוחלף והחברה פועלת לבירור ותיקון של דיווחים שגויים שלכאורה הועברו לבעלי המניות ולגורמים נוספים על ידי שרון גילר, ואשר התגלו לאחרונה. יודגש כי לכל הדיווחים הללו אין כל נגיעה או קשר כלשהו לפעילות החברה מול לקוחותיה".
משרד רואי החשבון המבקר של Wobi הוא PwC קסלמן וקסלמן והוא יצטרך כנראה לענות על כמה שאלות קשות בקשר לדיווחים הכספיים של החברה. גם המשטרה נכנסה לעובי הקורה, כאשר בינתיים החברה עצמה – WOBI אמנם לא הגישה תלונה במשטרה, אבל, כלל ביטוח הגישה תלונה במשטרה נגד גילר בטענה שזייף מסמכים בנוגע לתשלומים שהיא העבירה ל-Wobi ,ובנוגע ליתרות שבין שתי החברות.
הר הכסף – מסתבר שלא פשוט לקבל את הכסף – אם אתם צריכים להביא אישור מהמעסיק, ומדובר על מעסיק שכבר לא קיים, אתם בבעיה – זה עומד להיפתר.
אתר משרד האוצר, הר הכסף, מאפשר לאנשים לבדוק איפה וכמה כסף שוכב בקופות גמל וקרנות פנסיה שנשכחו. מדובר על מיליארדים רבים, ככל הנראה קרוב ל-20 מיליארד שקל, למרות ש"אינטרסנטים" מנסים להוריד את הסכומים ( להרחבה – איתור כספים – ככה תעשו את זה! )
מאז השקת האתר והסברים ברשת, לרבות כאן אצלנו על איך לאתר כספים אבודים, מאות אלפי אנשים פנו לקבל את כספם, אלא שחלקם נקלעו למבוי סתום – למרות שגילו כספים ששייכים להם הם לא יכולים לקבלם.
איך זה יכול להיות? ובכן, קבלת הכספים לא כזו פשוטה. מסתבר שיש תהליך בירוקרטי, והרבה מילוי טפסים, ועל הדרך חברות הביטוח וקרנות הפנסיה דורשות מהמבוטחים להעביר להם אישור מהמעסיק אצלו עבדו בזמן שפתחו את הפוליסה. רגע, ואם המעסיק כבר לא קיים? שכחתם שרבבות עסקים נסגרים מדי שנה? איך למי לפנות, אין ממי לקבל אישור. הדרישה הזו תוקעת את בעלי החיסכון הפנסיוני, ולמה בכלל צריך אישור המעסיק?
החסכונות של העובד לפנסיה מחולקים לשניים – החיסכון הפנסיוני ששייך לעובד, וכספי הפיצויים שיש מקרים שהם לא סגורים וברורים. לרוב מגיע לעובד פיצויים, אלא שלמעסיקים יש אפשרות לעצור את הפיצויים במקרים מסוימים – אם מדובר על חיסכון ישן (תעסוקה בעבר), הרי שלא תמיד הפיצויים היו חובה, אם העובד התפטר הפיצויים לא היו שייכים לו. אבל לא זה המקרה, כי במקרים כאלו, הסכום עבר לטובת המעסיק. ברוב המקרים הבעיתיים מדובר פשוט על כך שהמעסיק לא אישר מסיבות שונות (בפועל הוא יכול שלא לאשר באם יש הונאה של עובד, גניבה ואירועים חמורים מסוג זה). כלומר,ככל הנראה מדובר על עובדים שסיימו "יפה" מול המעסיקים אך מסיבות טכניות לא קיבלו אישור בזמן או שקיבלו ואיכשהו לא עודכן בחברת הביטוח, מה שחשוב זה שהיום הם עם כסף שהם לא יכולים לשחרר אותו.
בעבר ניסו באוצר העביר בחוק ההסדרים חוק שקובע כי אם המעסיק לא הודיע בתוך פרק זמן קצוב לעובד שפרש שהוא לא מתכוון לשחרר לו את כספי הפיצויים, הכסף יעבור אוטומטית לידי העובד. זה יכול היה לפתור את הבעיה, אלא שזה לא עבר. הכוונה לנסות להעבירו בקרוב.
הר הכסף – איך מאתרים את הכסף שלנו?
עזריאלי – לא מה שחשבתם; צרות צפויות בקניונים ; הפתרון – קניון וירטואלי; הקבוצה מפתחת מאחורי הקלעים מנוע צמיחה (סודי)
איך מתכוונת עזריאלי לצמצם את הפגיעה בתחום הקניונים? למה היא לא מדווחת על זה בדוחות? ולמה עזריאלי לא כל כך בטוחה כמו שחושבים?
קבוצת עזריאלי היא כבר מזמן לא רק קניון איילון (הקניון הראשון בארץ) וקניון עזריאלי בתל אביב; ובכלל היא כבר מזמן לא רק מקימה ומתפעלת קניונים. היא מעצמה נדלנית עם פעילות גדולה בתחום הקניונים (קרוב ל-20 קניונים), עם פעילות גדולה בתחום הנדל"ן המניב גם בחו"ל; פעילות בתחום הדיור המוגן; אחזקות בבנק לאומי (4.2%), לאומיקארד (20%), גרנית ועוד.
המספרים שלה מרשימים בכל קנה מידה – מדובר בקבוצה שנסחרת ב-24 מיליארד שקל – מהענקיות של הבורסה המקומית; עם נכסים בהיקף של מעל 30 מיליארד שקל, קצב רווחים שנתי שמתקרב ל-2.5 מיליארד שקל, כשכל אחד מהמגזרים הנדלנים צומח ומרוויח. אבל זה לא מספיק להנהלת החברה – היא ממשיכה בתוכנית פיתוח נדלנית גרנדיוזית לשנים הבאות – הקמת פרויקטים של דיור מוגן, הרחבת עזריאלי בתל אביב, הקמת פרויקטים של מסחר, משרדים ומגורים ברחבי הארץ. הפרויקטים החדשים אמורים להגדיל את הרווחים התפעוליים של החברה בסדר גודל של 40%-50%, רק שזה לא מחר בבוקר. הפרויקטים האלו הם עניין של כמה שנים טובות.
הפרויקט החשוב והסודי של עזריאלי
ומבלי לזלזל כמובן בתוכניות הענק האלו, נראה שהפרויקט החשוב ביותר של עזריאלי, למרות שהוא במונחים של "בוטנים" מבחינתה הוא הפעילות האינטרנטית. באמצע 2016 רכשה עזריאלי את אתר הסחר האלקטרוני – Buy2. המוכרת היא החברה הבורסאית נטקס (שמאז שינתה את שמה לספרינג). Buy2, לא נעים להגיד, לא היה סיפור הצלחה גדול, אבל זה לא מנע מקבוצת עזריאלי לקנות אותו בסכום מצרפי של כ-80 מיליון שקל. למה בעצם?
כי ההנהלה של עזריאלי שחזתה את עלייתם של הקניונים, כנראה חוזה במקרה הטוב את הקיפאון הצפוי בתחום בהמשך, או במקרה הרע את הדעיכה של הקניונים בהמשך. אני לא מתכוון כמובן לשים מילים בפה של הנהלת עזריאלי, קטונתי. אבל, הצצה לעולם הקניונים בארה"ב ובמקומות מערביים נוספים, תגלה עובדה ידועה – הרכישות באינטרנט נוגסות ברכישות מהחנויות הפיזיות. החנויות בקניונים במקומות רבים בארה"ב כבר מרגישות זאת באופן משמעותי, וזה מתפשט כמעט לכל המקומות. זה לא סוף עידן הקניונים – אנשים ימשיכו להגיע לקניונים, אנשים ימשיכו לשבת במסעדה, לראות סרט באולם קולנוע, ולקנות בגדים בחנויות, אבל יגיעו פחות. השאלה כמה פחות, כשהערכה הרווחת היא שזה יהיה בין 10% ל-20%, אבל זו הערכה בלי גיבוי אמיתי, הפגיעה גם יכולה להיות משמעותית גדולה יותר. וזה לא רק זה – הרכישות באינטרנט נוגסות ברכישות מהחנויות בקניונים ומאלצות את החנויות להוריד מחירים – כלומר מעבר לפגיעה הכמותית (קונים פחות), גם אלו שקונים יקנו במחירים נמוכים יותר.
המסקנה פשוטה – עזריאלי שהיא אחת מאהודות המוסדיים, היא לא כזו השקעה בטוחה. מי שמתייחס אליה כסוג של אג"ח, חברת נדל"ן מניב שמספקת תשואה קבועה וברורה (דרך דמי השכירות), יכול להתעורר יום אחד ולגלות שכללי המשחק השתנו – דמי השכירות יירדו באם החנויות ייפגעו, במיוחד על רקע מחירי השכירויות הגבוהים בקניונים – במילים אחרות, בגבהים האלו, יש בהחלט מקום לירידה במחיר.
על כל פנים, הרכישות באינטרנט זולות משמעותית מהרכישות בחנויות, במיוחד שמדובר על ייבוא אישי עד 75 דולר כי אז אין גם מיסים (פטור ממע"מ וממס קנייה – אפילו אני התחלתי לקנות). הציבור הצעיר כבר הפנים ומפנים את ההקלה הזו, אבל הרוב עדיין לא קונה חולצה ומכנסיים דרך אמזון או חנויות אינטרנטיות אחרות, כשזה יקרה, הפגיעה בחנויות בקניונים עלולה להיות קשה.
ולכן – עזריאלי קנתה אתר מסחר באינטרנט, והשקיעה באתר סחר – עזראלי.קום, והקימה חברה – עזריאלי אי-קומרס. רכישת האתר קיצרה לה את הדרך – למה לבזבז זמן, קונים אתר מוכן, עם קהל, והוא מהווה את הפלטפורמה להגדלת הפעילות האינטרנטית. פעילות שאמורה להיות תומכת ומשלימה לפעילות הקניונים – המטרה, במילים פשוטות, היא לספק לקהל קניון אינטרנטי – אם אתם לא רוצים לבוא לחנות לקנות נעליים, אלא לקנות מהכורסא, אז יש לכם פתרון – עזריאלי.קום. אגב, במהות הבסיסית – אתר אינטרנט הוא גם סוג של נדל"ן – קונים "שטח" , דומיין, ובונים עליו. במקרה של עזריאלי בונים עליו קניון וירטואלי.
הקניון הוירטואלי אמור לרכך את המכה הצפויה בתחום הקנינונים. בעזריאלי שעדיין ליבת הפעילות שלה היא קניונים – 42% מהיקף הנכסים, פשוט החליטו לנסות לרכך את הפגיעה (הם אולי יקראו לזה אחרת – לאתר מנוע צמיחה נוסף וכו'); ומה יותר טוב מאשר לקנות את המתחרה, במיוחד שהוא קטן. עזריאלי שילמה כאמור 80 מיליון שקל, אבל נראה שהיא השקיעה ותשקיע הרבה מעבר לכך בשוטף. הבעיה היא שלמרות שמדובר במנוע צמיחה מאוד חשוב, למרות שמדובר בפעילות נפרדת מהפעילות של עזריאלי בכלל; למרות שבסבירות מאוד גבוהה כשהמנהלים של עזריאלי יושבים בישיבות ומקבלים נתונים הם מנתחים בנפרד את האתר ופעילות האי-קומרס מיתר הנתונים, אנחנו, ציבור קוראי הדוחות לא מקבל אותם. אני מניח שזה עניין של מהותיות – עזריאלי טוענת שזה לא מהותי, הרי מה זה בשבילה 80 מיליון שקל, ולכן היא לא מדווחת על הפעילות האינטרנטית כמגזר נפרד, אבל מהותיות היא גם מבחינה איכותית, וברור לכל עד כמה חשובה הפעילות הזו. אז נקווה שהדיווח של עזריאלי ישתפר, ובינתיים אפשר רק לנחש.
עזריאלי.קום – אין נתונים
ביאור המגזרים של עזריאלי כולל את הקניונים, שטחי השכרה למשרדים, נדל"ן מניב בארה"ב, דיור מוגן, גרנית, ואחרים. סביר להניח שבתוך האחרים יש את הפעילות האינטרנטית, ומאוד ייתכן שהפעילות הזו גם מהווה חלק משמעותי מהאחרים. כל המגזרים של הקבוצה מרוויחים (והרבה) חוץ ממגזר – "אחרים"
במגזר אחרים יש הכנסות של 3.2 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, ויש הוצאות של 12.8 מיליון שקל, והנתונים האלו דווקא מגדילים את הביטחון שמדובר בפעילות אינטרנטית (אם כי זה עדיין סוג של הערכה) שכן סביר שהקניון הוירטואלי של עזריאלי מפסיד בשלב הזה. מדובר על תפעול שעולה מיליונים, שיווק, קידום אתרים ועוד שעולים מיליונים, וההכנסות בשלב זה מעטות. אין הרבה אתרי סחר שמרוויחים באינטרנט, עדיקה שהוא אתר למכירת ביגוד ואופנה (בבעלות גולף) מרוויח (ולאחרונה דווח כי הוא נערך להנפקה).
ושוב למגזר אחרים – המגזר הזה הפסיד במחצית 9.6 מיליון שקל ובשנה שעברה – בכל שנת 2016 ההכנסות של המגזר הסתכמו ל-7.5 מיליון שקל, וההוצאות הסתכמו ב-11.6 מיליון שקל – הפסד של 4 מיליון שקל.
כך או אחרת, הפעילות הסודית הזו של עזריאלי תיחשף בדוחות במוקדם או במאוחר – היא תלך ותגדל, וכבר יהיה קשה להסתיר אותה, או שהחברה תידרש או תתנדב לסק לנו, הקוראים נתונים.