קיבלתם הלוואה מקופת גמל, קרן השתלמות או קרן פנסיה? ייתכן שמגיע לכם החזר כספי – זה לא סכום בשמיים – סדר גודל של עד 100 שקל – אל תוותרו, אם לקחתם הלוואה בין 2010 ל-2017, סיכוי טוב שמגיע לכם החזר כספי – מייל קצר/ שיחה מהירה עם הקרן שלכם, והכסף יוחזר לכם (הם חייבים לטפל בכם ולהחזיר לכם)
הלוואות מקרן השתלמות וקופת גמל הן ההלוואות הטובות ביותר – כאן תוכלו לקרוא את המדריך שלנו בתחום, כשבין היתר היתרון שלהן הוא בריבית הנמוכה ובעובדה הפשוטה שאין בגין הלוואות אלו דמי טיפול. אלא שהגופים המוסדיים לקחו בעבר (בין 2010 ל-2017) דמי טיפול שלא על פי החוק.
על פי בדיקה של דורית סלינגר, הממונה על רשות שוק ההון, נמצא שגופים מוסדיים לקחו דמי טיפול עבור מתן הלוואות (דמי טיפול בתיק ההלוואה, דמי טיפול בהקמת ההלוואה) ואסור היה להם לעשות זאת, ולכן קבעה הממונה כי הגופים המוסדיים יבצעו החזר כספי – יחזירו את דמי הטיפול שגבו מהלקוחות באופן רטרואקטיבי לשנים 2010 עד 2017 (אמצע 2017). על פי ההערכות של גורמים בתחום מדובר על סכום כולל של כ-20-30 מיליון שקל (כאשר דמי הטיפול להלוואה ספציפית מגיע לרוב עד 100 שקלים).
מעבר לכך, כמובן שמכאן ואילך לא יחויבו הלקוחות בדמי טיפול. הסיבה פשוטה – על פי עמדת הרשות, הגופים המוסדיים לא יכולים לקחת עמלה של דמי טיפול. הם יכולים לקחת דמי ניהול, הם יכולים לקבל ריבית על הלוואה, הם יכולים לקחת סכומים עבור כיסויים ביטוחיים, אבל לא דמי טיפול.
ברשות שוק ההון טענו כי כאשר לווה מקבל הלוואה (כנגד החיסכון הפנסיוני שלו – קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה), הרי שהמקור לאותם כספי הלוואה הוא כספי החיסכון של עמית אחר, שנהנה מתשלום הריבית של הלווה. ומכאן, שהגוף המנהל את ההשקעות כבר מתוגמל על ההלוואה הזו – דמי הניהול שהם מקבלים על ההפקדה ועל הצבירה, ובדוגמה – כאשר נותנים הלוואה לחוסך א' מכספי החיסכון של חוסך ב', זאת פעולת השקעה של הגוף המוסדי וזה אינו שונה מרכישת אג"ח, או ניירות ערך אחרים, או ניירות ערך לא סחירים והשקעות לא סחירות. אז למה לקבל על הפעולה הזו דמי טיפול?
אלא שיש כאן עניין סמנטי – לא משנה איך קוראים להוצאה של הלווה ולהכנסה של הגוף המוסדי, הגוף הזה יכול לקרוא לזה ריבית. כלומר, בסופו של דבר זה עניין כלכלי, אז אם הגוף המוסדי יעריך שיש לו בתהליך הוצאות שהוא לא יכול לגבות אותן, הוא פשוט יעלה את הריבית. אז מה זה משנה?
כך או אחרת, איך שלא מסתכלים על זה מדובר בהלוואה טובה מאוד – הבעיה היחידה של הלווים שהם עלולים להתמכר להלוואה הזו ובכך לאבד חלק מכספי החיסכון הפנסיוני שלהם. חשוב לזכור – ההלוואה הזו היא מול החיסכון הפנסיוני שלכם. זו ההלוואה הטובה ביותר שתקבלו, אבל אם לא תחזירו אותו, זה יפגע בהיקף החיסכון שלכם לפנסיה. וזה ממש לא כדאי!
קרנות השתלמות – בעיקר יתרונות…כדאי שיהיה לכם
הלוואות חוץ בנקאיות – מי מעניק אותן, מתי כדאי לקחת ועוד כמה דברים שחשוב לדעת
https://www.hon.co.il/%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8-%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/
גולן טלקום לא באמת גדלה ברווח – שינוי הסכם וגישה חשבונאית אחרת שמטפלת במספרים של ההסכם, הגדילו את הרווח – זו החשבונאות, טמבל!
האם הרווח התפעולי של גולן טלקום אמיתי? מה גרם לקפיצה ברווח התפעולי? ואיך זה קשור לסלקום
גולן טלקום הפתיעה את השוק ודיווחה על רווח תפעולי של 21 מיליון שקל ברבעון השני של השנה. גולן השחקנית החמישית בגודלה בשוק הסלולר, נרכשה לאחרונה על ידי אלקטרה צריכה, והנתונים על התוצאות התפרסמו במסגרת הדוחות הכוללים של אלקטרה צריכה שהצליחה בשנתיים האחרונות להיחלץ ממשבר. עכשיו מנסה אלקטרה צריכה להוציא את גולן מהמשבר, והרווח התפעולי החשבונאי (21 מיליון שקל) אכן מעיד על פתיחה ברגל ימין, רק שהרווח הזה הוא לא עסקי במובן הרגיל, הוא נובע מההסדר והסכם השותפות מול סלקום (שמספקת תשתית לגולן) הרבה יותר משהוא קשור לשינוי בעסקים של גולן.
גולן טלקום שהוקמה על ידי מיכאל גולן לפני 5 שנים הביאה בשורה לציבור – מחירים זולים. אבל, המחירים הזולים חייבו מסה קריטית שגולן לא הצליחה לטפס אליה, וההפסדים החלו להיערם. מיכאל גולן אמר לפני כשנה עד כאן, וחיפש קונה – סלקום התעניינה, אבל הרגולציה אמרה – עד כאן, ובסוף אלקטרה צריכה קפצה על ההזדמנות לקנות את גולן ולכופף את סלקום שכספקית לא יכלה לתת לגולן ליפול.
אלקטרה צריכה הפועלת בעיקר בתחום הייצור, הפיתוח והשיווק של מוצרי חשמל (בארץ ובעולם) השלימה בתחילת הרבעון השני את רכישת גולן. אלקטרה שילמה 350 מיליון שקל כאשר חלק עיקרי מהסכום הוא מימון חיצוני – החברה לקחה הלוואה בסך 140 מיליון שקל מבנק והלוואה מסלקום בסך 130 מיליון שקל, כך שהשקיעה ממקורותיה (הונה) כ-80 מיליון שקל.
ולמה שסלקום תיתן הלוואה לרוכשת של גולן טלקום , במיוחד שמצבה שלה עצמה, לא מזהיר? הסיבה כאמור היא הקשרים בין סלקום לגולן. סלקום היא ספקית עיקרית של גולן, והיא רוצה את גולן חיה ובועטת. היא מוכנה "לספק" הלוואה (לדחות תשלום חוב קיים), וזאת בידיעה שגולן תמשיך להיות לקוחה.
סלקום מספקת לגולן טלקום את כל התשתית (או כמעט את כל הרשת האלחוטית). במילים פשוטות, גולן בעצם מתארחת על הרשת של סלקום; גולן היא חברה בלי תשתית, יש לה לקוחות, יש לה עובדים, אבל את השירות שהיא נותנת היא מספקת דרך הרשת של סלקום. ההסכם בין גולן לסלקום הותיר חוב ענק של גולן לסלקום, ולמרות שהיה סוג של הסכם חוב במהלך 2016, עדיין קיימים חוב ומחויבות של גולן לסלקום. לכן, עסקת הרכישה היתה צריכה להיות במקביל להסדר בין סלקום לגולן. ההסדר החדש בין אלקטרה צריכה, בעלת הבית החדשה לסלקום, נראה טוב יותר מהקודם – התמורה השנתית הממוצעת שגולן תשלם לסלקום צפויה להיות 210-220 מיליון שקל (בהתאם לכמות המנויים והשימוש שלהם ברשת המשותפת וברשת דור 2 של סלקום). מדובר בסדר גודל של 10%-20% פחות מהתשלום בהסכם הקודם, אבל האמת שלא ממש ניתן לנתח את הבדלים בין ההסכמים, המידע בדוחות של אלקטרה צריכה וגם המידע בדיווח על ההסכמים הוא חלקי. מה שכן ניתן לקבוע הוא שההסכם השתנה בצורה משמעותית, כאשר בעבר גולן השתמשה בתשתיות של סלקום ושילמה סכום מסוים שוטף על כך (מעל 20 מיליון שקל), ועכשיו ההסכם בעצם מחולק לשניים – השימוש ברשת דור 2 הוא הסכם אירוח ואז הסכום בגין השימוש כמקובל הוא הוצאה שוטפת; והסכם השיתוף ברשת דור 3 ודור 4. לאלקטרה צריכה היה מאוד חשוב לציין בדוחות את ההפרדה בין שני סוגי ההסכמים, כאשר בהסכם לגבי הדור השלישי והרביעי לא מדובר רק בשימוש אלא בהשקעה משותפת. כלומר, גולן כאילו עלתה שלב ביחס להסכם הקודם, היא לא סוג של שוכרת תשתיות, היא כבר סוג של בעלים. המשמעות והסיבה העסקית וכלכלית להסכמים השונים, לא ברורה (לי לפחות), אבל מההדגשים עולה כי יש כאן התייחסות חשבונאית שונה – שימוש שוטף ברשת תקשורת זה הוצאה, ואילו השקעה ברשת תקשורת זה נכס, זו לא הוצאה.
זה הבייסיק של החשבונאות, אבל זו עדיין סוגיה שמומחים גדולים לחשבונאות יכולים להתפלפל עלייה שעות, ולכתוב עלייה חוות דעת לשני הכיוונים. הכלל הוא שאם מדובר על עלות כלכלית שמסבה לחברה פלטפורמה לייצור הכנסות על פני זמן, אזי יש להכיר בעלות כהשקעה (ובהמשך להפחיתה). מנגד, אם מדובר בעלות שקשורה לתהליך הפקת הכנסות שוטף, הרי שמדובר בהוצאה.
ומכאן, שייתכן מאוד שההסכם של סלקום וגולן, טלקום מעבר לכך שכלכלית הוא טוב לגולן, הוא נוח לה חשבונאית, שכן הוא מאפשר להגדיר חלק מהעלות כהשקעה, ואם התיאוריה הזו נכונה אזי בהתאמה ההוצאות נמוכות והרווח גדל, וזה יכול להסביר את הרווח התפעולי הגבוה של גולן.
עד כאן, זו בהחלט הערכה (סבירה), אבל מה שמעיד יותר מכל, על כך שההסכם הזה "אחראי" על התוצאות, הוא ביאור הפרופורמה, והערכת מנהלי אלקטרה צריכה בהסברים לדוח הפרופורמה (דוח שמאחד את תוצאות גולן כאילו נרכשה כבר בתחילת 2016)- " לאור הסכם השיתוף והשפעתו המהותית על תוצאות גולן, בוטלו הוצאות שנזקפו בדוחות הכספיים של גולן בתקופות הפרופורמה מול סלקום (ואשר כלולות במסגרת הסכם השיתוף) ונזקפו הוצאות בהתאם לשווי ההוגן של השירותים הכלולים בהסכם השיתוף (כיחס של עלות מוערכת למנוי וזאת בהתבסס על מחיר שוק)".
המשמעות היא שלא רק שהפרופורמה מספק את הדוחות המעיין מאוחדים של אלקטרה עם גולן כאילו הרכישה נעשתה בתחילת 2016, אלא בגלל חשיבות ההסכם החדש עם סלקום, הדוח המיוחד, מתייחס להסכם החדש כאילו הוא מאז ומתמיד. כלומר, ניתן להבין מהביאור את הפערים בין התוצאות של גולן בעקבות השינוי בהסכם לעומת התוצאות בפועל.
הפערים האלו לא ניתנים לבדיקה בשנת 2017 כי אז כבר הופעל ההסכם החדש. מעבר לכך, גם במחצית השנייה של 2016 הפערים לא ברורים כי היה הסדר מסוים בין גולן לסלקום (לפני הרכישה) שהשפיע על התוצאות. המחצית הראשונה של 2016 מבטאת, ככל הנראה, היטב מכל התקופות המדווחות, את הפערים שכן אז גולן דיווחה לפי ההסכם הישן, ובפרופורמה מוצג ההסכם החדש , ואין התאמות משמעותיות נוספות.
במחצית הזו דיווחה גולן על הפסד תפועלי של 9 מיליון שקל, אבל, ההתאמה לפרופורמה מוסיפה רווח תפעולי של 55 מיליון לרווח תפעולי של 46 מיליון שקל. אולי זה לא המספר המדוייק, אבל ברור שהרווח התפעולי של גולן בהסכם החדש גבוה בעשרות מיליונים מההסכם הישן. ואם כך, אז כבר ממש לא ברור, האם רווח תפעולי של 21 מיליון שקל ברבעון שני הוא שיפור. הוא פשוט חשבונאות אחרת.
מעודכן : 11/2017
הלוואה לחלוקת דיבידנד – למה הבנקים מציעים הלוואה לחלוקת דיבידנד? מי זכאי לדיבידנד עם מס נמוך? האם אי חלוקה עכשיו, תחייב חלוקה עתידית במיסוי גבוה? ועוד
הבנקים מספקים לבעלי חברות ועסקים הלוואה מוגדרת לחלוקת דיבידנד. בנק הפועלים ובנק לאומי מציעים ללקוחות העסקיים שלהם קבלת הלוואה למימון חלוקת דיבידנד, ומפרסמים את זה בכל הכוח – מה זה בעצם? ומה הכוונה בהלוואה לחלוקת דיבידנד?
ובכן, במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 בעל מניות מהותי (מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בתאגיד) יכול לקבל דיבידנד בשיעור מס מופחת של 25%, לעומת שיעור של 30% במצב רגיל וזאת עד לספטמבר 2017. זאת ועוד – על הדיבידנד לא יחול מס ייסף בשיעור של עד 3% כלומר מדובר כאן בהנחת מס של 8% – משיעור של 33% לשיעור של 25%.
ההקלה הזו מאפשרת לבעלי המניות המהותיים להיערך לחקיקה החדשה שיושמה החל משנת 2017 (לרבות התייחסות לחברות ארנק, והחובה לחלק את יתרת הרווחים בחברות אלו כדיבידנד).כלומר, משהו בסגנון – רגע לפני שאנחנו מחייבים אתכם לחלק דיבידנד תחלקו בעצמכם בתנאים טובים יותר. אבל על הדרך הקלו על כל החברות והורידו את המס לכולם – זה בין היתר משרת את האינטרסים של האוצר להגדיל את הקופה (דרך המס על הדיבידנד שישלמו מקבלי הדיבידנד) אבל חשוב להבהיר שהמיסוי הזה זמני.
המדינה מאפשרת חלוקת דיבידנד במס מופחת עד סוף ספטמבר, ולכן צפוי כי גופים רבים יחלקו דיבידנד עד לתאריך זה (הצפי הוא לקבלת מב בסכום של כמה מיליארדים). אבל, יש גופים שיש להם רווחים לחלוקה, כלומר הם יכולים לחלק דיבידנד, אבל אין להם מזומנים, וזה קורה מסיבות שונות – נניח לדוגמה שיש חברה עם רווח נצבר של 5 מיליון שקל, אבל אין לה מזומנים כי יש לה רכוש קבוע בסכום גבוה(הרווחים "הלכו" לרכישת רכושד קבוע). או דוגמה אחרת – חברה שיש לה רווח של 1 מיליון שקל, אבל כולו מושקע בהון חוזר (לקוחות ומלאי) כדי להמשיך לצמוח ולהרוויח בעתיד. כלומר, אין בהכרח קשר בין הרווחים הצבורים (יתרת העודפים) ובים המזומני של החברה. יש חברות רבות עם עודפים לחלוקה, אבל בלי מזומנים.
ובהנחה שרוצים לחלק דיבידנדים ואין מזומנים – מה עושים במקרה כזה? או שפשוט לא מחלקים, או שלוקחים הלוואה ומחלקים אותה כדיבידנד – וזה בעצם מה שהבנקים מציעים ללקוחת.
ההלוואות שהבנקים מציעים לחברות ולעסקים נראים מפתות – כל מקרה לגופו, אבל ככלל, ההצעות הן להלוואה לתקופה של 60 חודשים, כאשר ניתן לבחור בין ריבית קבועה לריבית משתנה. הריבית הקבועה לתקופה זו עשויה להיות בין 5% ל-8%.
הדיבידנד הזה אגב, יכול להיות פתרון טוב לחברות ארנק שעל פי האוצר יחויבו בעתיד לחלק את הרווחים לרבות חלק מהרווחים בעבר כדיבידנדים, אלא שאז זה יהיה בשיעור מס גבוה יותר, וכן זה יכול להתאים לחברות שלבעלי העניין בהן יש יתרת חובה – כלומר, בעלי העניין חייבים לחברה כסף – הכסף הזה צובר ריבית, ונזקף באופן שוטף לחובת הבעלים. מעבר לכך, מס הכנסה (בצדק) לא אוהב יתרות כאלו, כי אחרי הכל זו הלוואה של החברה לבעלים, וזה שקול לסוג של דיבידנד. ולכן, הוא במקרים רבים אוטומטית מגדיר את הסכום הזה כדיבידנד וגובה עליו מס. ולכן, אם כבר הבעלים נמצאים ביתרת חובה, כדאי להם לחלק בשיעור מס מופחת ולחסוך 8% שדל מס.
והנה דוגמה – נניח שיש לכם יתרת חובה של 1 מילין שקל. כלומר, אתם חייבים לחברה 1 מיליון שקל. אזי אתם צריכים לחלק דיבידנד של 1.333 מיליון שקל , לשלם מס בשיעור של 25% כלומר – 0.333 מיליון שקל, ולהישאר עם 1 מיליון שקל שיסגור בעצם את יתרת החוב שלכם לחברה.
אם לא תעשו את זה עד ספטמבר, אתם עלולים לשלם מס גבוה יותר. אתם תצטרכו לדווח על דיבידנד של 1.49 מיליון שקל, שהמס דיבידנד ומס היסף יסתכמו ל-0.49 מיליון שקל, ואז יישאר לכם 1 מיליון שקל שיסגור את היתרה של החוב. אבל כמובן שמקרה זה פחות כלכלי לכם – אתם משלמים למס הכנסה 160 אלף שקל יותר.
המוטיבציה לחלק דיבידנד עולה מכיוון שאחרת רשות מס הכנסה יכולה לקבוע כי החברות חייבות לחלק דיבידנד. במסגרת החוק הוגדרו חברות ארנק שתכליתן הוא בעיקר לייצר מנגנון עוקף מס. למשל – חברת עורכי דין שכל הפעילות נעשית דרך החברה ואין חבות במס אלא אם מושכים כסף. מס הכנסה רוצה שיימשכו כספים כדיבידנד כדי להעשיר את קופת המס, ומסתבר שעל פי החוק החדש הוא יכול לחייב לעשות כך. על פי הפרסומים כמה עשרות חברות נדרשו להסביר מדוע אינן מחלקות את הרווחים כדיבידנד בשעה שהן חברות ארנק.
ולכן, הנהירה לחלוקת דיבידנדים גדלה. רשות המיסים עשוייה לקבל מעל 10 מיליארד שקל עד סוף ספטמבר כתוצאה מחלוקות דיבינדד, זה הרבה מעבר למה שהיה בשנה שעברה, אבל צריך לזכור שזה סוג של הכנסה חד פעמית – היא תשפיע על הגירעון (לטובה כמובן), אבל אל תטעו – אי אפשר לשחק במספרים האלו הרבה פעמים. שנה הבאה כבר לא יהיו הכנסות חריגות.
האם חובה לחלק דיבידנדים מרווחים כלואים?
אז אמנם רבים יחלקו דיבידנדים בעקבות ההקלה. אבל השאלה אם באמת הם ייאלצו לחלק דיבידנדים בכח? זה לא טריוויאלי – המחוקק מנסה להגדיר איזה חברות הן חברות שכל תכליתן להימנע ממס ולכן יש לחייב אותן לחלק דיבידנד ולשלם מס, אבל יש כמה הסתייגויות שמשאירות לחברות פתח מילוט.
ראשית, השאלה אם לרווחים יש תכנון – האם החברה מתכננת השקעות? מתכננת רכישות? וכו'. חברות שיש להם מסלולי השקעה לרווחים שנצברו שאמורים לפתח את החברה , ככל הנראה, יוכלו להימנע מדרישת המס. הרווחים האלו פשוט לא יוגדרו ככלואים.
ויש גם טכניקות אחרות – פיצול פעילויות חברות הארנק למספר חברות משנה, כך שכל אחת בנפרד לא תגיע לתנאי של תשלום מס כפוי (רווחים מצטברים של 5 מיליון שקל). כמו כן, אפשר להגדיל את מספר בעלי המניות כך שהיא לא תהיה כפופה לחוק ההסדרים שמדבר על חברה עם חמישה בעלי מניות לכל היותר. זה כמובן לא טריוואילי – מאיפה פתאום יימצאו שותפים לחברה ולמה להכניס אותם? כשמעבר לכך, כמובן שבני משפחה אינם נחשבים לעניין הספירה.
עדכון מאוקטובר 2017 – מסתבר שההערכות על חלוקת הדיבידנד במסגרת ההטבה עד סוף ספטמבר היו פסימיות – העריכו שיחולקו 4 מיליארד שקל, וחולקו בפועל 40 מיליארד שקל – זה המון – פי 10 מהתחזית של מס הכנסה. זה גם מעשיר את המדינה בכמה מיליארדים טובים לעומת התחזית (25% מס על דיבידנד – סך כולל של כ-10 מיליארד שקל)
הלוואות חוץ בנקאיות – מי מעניק אותן, מתי כדאי לקחת ועוד כמה דברים שחשוב לדעת
https://www.hon.co.il/%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%93/
מדד הביג מק – מה זה? ומה הוא מודד?
מדד הביג מק הוא מדד שמשווה את יוקר המחייה בין מדינות שונות. הוא אינו מתיימר להיות מדד מדעי, אבל הוא מאוד פופולארי, והוא מבטא את עלות הביג מק (של מקדונלדס) במדינות שונות. המדד שהחל כקוריוז של המגזין הכלכלי – אקונומיסט, כבר ב-1986, מצוטט היום בהרחבה בתקשורת. המדד מפורסם פעם בשנה כשעורי אקונומיסט מציינים כי לא מדובר במדד מדעי, אלא במדד שמבטא בצורה נוחה יותר את המושג 'שוויון כוח הקנייה' (PPP).
המדד נשען על מחיר ארוחה במקדונלדס' כאשר הרעיון פשוט – אם יוקר המחייה בארה"ב למשל כפול מיוקר המחייה בצ'כיה , אזי צפוי שמחיר ההמבורגר יהיה כפול. אם יוקר המחייה במדינות שונות זהה, אז צפוי שהמחיר יהיה בערך זהה. מאחורי ההנחה הפשטנית הזו, יש הרבה מאוד אלמנטים שעלולים להשפיע על המחיר ולפגוע בטענה הזו – ביקוש והיצע של המבורגרים; הכח של מקדונלדס באותה מדינה, שערי חליפין, מדינות מס ועוד. אבל, חייבים להודות שי בו הגיון וזה מכיוון שמקדונלדס' אכן חזקה במספר גדול מאוד של מדינות, והישענות על המחירים שלה, בעצם משמעה הישענות על הכלכלנים ואנשי התמחיר שלה שלוקחים בחשבון בעיקר את יוקר המחייה.
ולכן, בהחלט יש למחיר ההמבורגר משמעות – אולי לא מדעית ורשמית, אבל זה מבטא, לפחות באופן חלקי, את יוקר המחייה היחסי בין מדינות
הביג מק נבחר על ידי אקונומיסט משום שהוא מוצר מאוד סחיר, של חברה מאוד חזקה. כמובן שאם היה נבחר סל של מוצרים סחירים של חברות בולטות, זה היה אפילו אמין יותר. באקונומיסט מסבירים כי הביג מק מיוצר באופן זהה בכל העולם – מאותם חומרי גלם, כך שמדובר בעקיפין בסל של מוצרים (חומרי גלם).
בפועל, משמש מדד הביג מק להבנת חוזקת המטבע המקומי מול הדולר. אם לדוגמה מקבלים שהביג מק יקר ביחס למחירו בארה"ב הרי שהמטבע המקומי גבוה ביחס לדולר, וההיפך.
השקל – יקר או זול?
על פי עדכון של האקונומיסט מינואר 2018 – השקל נמוך ב-9% משוויו ההוגן מול הדולר, אך הוא עדיין אחד מעשרת המטבעות החזקים בעולם. המטבע היקר ביותר בעולם, לפי המדד, הוא הפרנק השווייצי, שגבוה ב-28% ביחס לשווי ההוגן שלו מול הדולר.
מחירו הממוצע של הביג מק בארה"ב הוא 5.28 דולר, ואם במדינה מסוימת, המחיר הדולרי נמוך יותר, הרי שהמטבע שלה מתחת לשוויו ההוגן מול הדולר. זה המצב אצלנו, אבל חשוב להסתייג – הביג מק אינו מתיימר להיות מדד מדויק.
בשלוש מדינות – שווייץ, נורווגיה ושוודיה – ביג מק עולה יותר מאשר בארה"ב. זה סימן לכך שהדולר זול מדי ביחס למטבעות שלהן, אבל שוב צריך להסתייג – זה כמובן לא בהכרח המצב בפועל. ב"אקונומיסט" מציינים כי מחירו של המבורגר גם בגורמים לא סחירים כמו דמי שכירות ושכר לעובדים, שגבוהים יותר במדינות העשירות באירופה. לכן מחיר ארוחה אולי אינו מדד טוב לבדיקת התחרותיות של מדינה בשוק של מוצרים סחירים. המטבעות של שווייץ ונורווגיה נראים יקרים, למשל, אך לשתי המדינות יש עודפים גדולים במאזני הסחר שלהן.
מאז יולי, אז התפרסם המדד בפעם האחרונה, צמצמו מטבעות זולים רבים את הפער מול הדולר. בגוש היורו, למשל, המחיר הממוצע של ביג מק הוא 3.95 יורו, שהם 4.84 דולרים לפי השער הנוכחי. לפיכך, היורו נמוך ב-8.4% מערכו ההוגן מול הדולר. זהו שיפור לעומת הפעם הקודמת שבה פורסם המדד, אז היה היורו חלש ב-16% מהערך ההוגן שלו מול המטבע האמריקאי. היורו זינק לאחר שנגיד הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגי, רמז כי הוא עשוי לצמצם בקרוב את רכישות האג"ח שלו.
מבין המדינות העשירות, רק המטבעות של בריטניה ויפן זולים במיוחד. במקרה של הליש"ט זה נובע מהברקזיט, בעוד שלין יהיה קשה יותר להישאר זול כל כך. כפי שאפשר היה לראות בהתחזקות היורו, כל רמז הכי קטן לסיומה של הרחבה מוניטרית עלול לעודד זינוק חד במטבע, וגם הבנק המרכזי של יפן החל לצמצם את רכישות האג"ח ואותת כי יעלה בשלב מסוים את הריבית
קרנות ההשתלמות של ילין לפידות – כל הדרך מהמקום הראשון לאחרון
קרנות השתלמות הוסיפו 1.2% בחודש יולי וסגרו את שבעת החודשים הראשונים של הנשה עם תשואה מרשימה של 4.3% . אלא שלא כולם הדביקו את התשואה הזו. דווקא קרן ההשתלמות של ילין לפידות שהובילה את הקרנות האלו בשנה שעברה, נמצאת הרחק מאחור – במקום האחרון בדרוג קרנות ההשתלמות.
התשואה ביולי הסתכמה ב-0.97% כשמתחילת השנה הקרן הניבה 3.4%.
קרן ההשתלמות המצטיינת של חודש יולי היא הקרן של אלטשולר שחם שהניבה תשואה של 1.47% ביולי ו-5.8% מתחילת השנה.
איך לבחור קרן השתלמות?
קרן השתלמות היא מוצר מצוין – הנה מדריך קרנות השתלמות והתייחסות ליתרונות המוצר (הטבות מיסוי, גמישות, נזילות, ניהול מקצועי, דמי ניהול ועוד). אבל, איך בוחרים קרן השתלמות – האם רק התשואה מעניינת?
ובכן, יש שני פרמטרים עיקריים – תשואה לאורך זמן תוך התייחסות לסיכון וכן דמי הניהול השוטפים, במיוחד בעידן של ריבית נמוכה ותשואות בהתאמה נמוכות.
נתחיל בתשואה. התשואה היא כנראה הגורם העיקרי אצל רובנו, אבל חשוב לזכרו שמה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה, ובכל זאת – אין לנו הרי כלים לבחון את העתיד, מה שיש לנו זה יכולת לנתח את ההיסטוריה, ולחלץ את קרנות ההשתלמות שלאורך שנים רבות מצליחים לייצר תשואה טובה. זה לא חוכמה להיות ראשון ושנה לאחר מכן אחרון, זו חוכמה לתת תשואה גבהו על פני שנים.
מעבר לכך, כאמור – חשוב לבחון את דמי הניהול בקרן ההשתלמות. דמי הניהול הם גמישים, חשוב להזכיר זאת, אתם משלמים כסף למנהל הקרן עבור הניהול השוטף שלו. אבל כמה? זה קשור ליכולת המיקוח שלכם. וחשוב להתמקח! בכל מקרה, התשואה ברוטו בניכוי דמי הניהול היא בעצם התשואה נטו שלכם, והיא חשובה מאוד – היא מספקת לכם את התשואה ובהתאמה הרווח שלכם בכל שנה.
אז איך מחפשים – יש הרבה אתרים עם מידע על קרנות ההשתלמות, תחפשו את הקרנות שלאורך 5 שנים השיגו תשואה גבוה. החיפוש הזה אמור להיות בקטגוריה שמתאימה לכם מבחינת רמת סיכון, וההנחה כאן שהקרנות האלו (באותה הקטגוריה) הם ברמות סיכון קרובות. אחרת חשוב גם לבדוק את מדד התשואה לסיכון של הקרן – אלפא, שארפ, או מדד אחר.
אחרי שמוצאים את הקרנות המובילות, כדאי למצוא את אלו עם דמי הניהול הנמוכים. בשלב הזה יהיו לכם כמה קרנות בודדות והבחירה אמורה להיות פשוטה יותר.
דמי ניהול סמויים בקרנות השתלמות
מה החוב של המדינה לפנסיה של אנשי הקבע? אף אחד לא יודע!
משרד האוצר לא יודע להעריך את גובה ההתחייבות של המדינה לפנסיית הגישור בצה"ל. זאת ועוד – גם הפנסיה התקציבית לאנשי הקבע היא סוג של אומדן גס שתלוי במספר גדול של פרמטרים – מה שברור, מדובר בסכומי עתק שהמקורות להם יותירו חור גדול בתקציבים העתידיים.
ובכלל – החוב הכולל בגין הפנסיות לצד ההתחייבות העתידית בגין הקצבאות של ביטוח לאומי (קצבאות שונות) מבטאים גירעון משמעותי מאוד בתקציב.
החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, הדגיש בדוחות מדינת ישראל לשנת 2016 שפורסמו לאחרונה כי עד מועד פרסום הדוח הכספי, טרם נקבעו תקנות ליישום עקרונות הסיכום התקציבי לתקציב הביטחון לשנים 2015-2020 אשר קבעו כללים חדשים לחישוב פנסיית הגישור של משרתי הקבע בפנסיה צוברת, לרבות הכלל כי קצבת פנסיית הגישור לא תעלה על קצבת הפנסיה. חזקינו טוען כי חישוב החבות בגין הפנסיה התקציבית במערכת הביטחון הינה חלקית ואינה מייצגת את מלוא החבות.
יוזכר עי על פי הסכם מלפני שנה וחצי בין שר האוצר משה כחלון ובין שר הביטחון דאז משה יעלון נקבע כי תשולם פנסיית גישור – פנסיה המשולמת למשרתי הקבע מיום פרישתם מצה"ל (43 לקצינים ו-53 לנגדים) ועד הגיעם לגיל הפנסיה (67 לגברים ו-63 לנשים).
הבעיה בהערכת פנסיית הגישור היא לא עניין חדש. גם החשכ"לית מיכל עבאדי-בויאנג'ו בדוחות של שנה קודמת (2015) סייגה את היקף פנסיות הגישור וטענה שאין את הכלים להעריך סכום זה.
על פי אומדן החלקי של החשב הכללי. התשלומים לגמלאי מערכת הביטחון מהווים מחצית מכלל תשלומי הפנסיה כאשר חלקם של גמלאי מערכת הביטחון מהווה 40% מהחבות האקטוארית הכוללת של המדינה המגיעה ל-747 מיליארד שקל (כולל גם את העובדים שטרם פרשו לפנסיה ויהיו זכאים לפנסיה תקציבית).
האם רכישת רהיטים דרך האינטרנט אפשרית? האם היא בכלל קיית? ובכן, מסתבר שכן – היא קיימת, היא פופולארית, והיא מקבלת תאוצה מרגע לרגע. יותר ויותר אנשים קונים רהיטים דרך החנויות האינטרנטיות. ברשת קיימים עשרות אתרים שמציעים מוצרי ריהוט לבית, והם לרוב זולים מאשר החנות עצמה – על היתרונות, החסרונות ואיך לבצע רכישה נבונה של ריהוט באינטרנט?
מי שלא חייב להרגיש את המוצר, מי שלא צריך למשש, להריח, לבדוק אם הכורסא נוחה או אולי המיטה מתאימה ונוחה לו – יכול לעשות את הקניות האלו- של הכורסא, של המיטה, דרך האינטרנט, וזה משתלם. רכישת רהיטים חדשים באינטרנט צוברת תאוצה בשנים האחרונות; היא עוד לא מגיעה לממדים של רכישת חופשות בחו"ל או בארץ, מוצרים אלקטרוניים וגאג'טים או ביגוד, אבל היא בהחלט תופסת נפח הולך וגדל. מה שמעיד על כך יותר מכול היא העובדה שכמעט כול חנות מותג בתחום הרהיטים, יש לה גם אתר מכירות באינטרנט.
בשונה מרכישת מוצרים אחרים, רהיטים לבית הם תלויי שטח ספציפי בו אתם רוצים למקם את הארון, מערכת הישיבה וכד'. אז איך עושים את זה באינטרנט? אתרי מכירות טובים בתחום הריהוט הם אלה שתוכלו לקבל בהם לא רק מבחר גדול יותר מאשר בחנות עצמה פיסית, אלא גם את המידות המדויקות, נתונים על החומרים מהם מורכב הרהיט, אפשרות לבחור צבע וכד'. לכן, כמו שתעשו לפני שאתם יוצאים לכתת רגליים בין החנויות – תמדדו את השטח שבו אתם רוצים למקם את הרהיט החדש; אורך, רוחב, גובה (אם מדובר במזנון, או ספרייה, למשל); הצבע שמתאים למה שקיים מסביב, או הצבע המועדף עליכם וכד'.
מה היתרונות ברכישת רהיטים באינטרנט?
- ברוב המקרים המחירים באתרי הרהיטים זולים ב-20%-30% מאשר בחנות. למה? כי כדי למכור רהיטים באינטרנט לא צריך להחזיק רשת של חנויות בעלויות מאוד יקרות או אולמות תצוגה – מספיק מחסן אחד גדול, או שניים, שאחזקתם זולה לאין שיעור. הפחתת העלויות היא שמאפשרת את ההנחות הגדולות יחסית במכירה באינטרנט.
- חיסכון בזמן (וגם דלק) – במקום לנדוד מחנות רהיטים אחת לחנות רהיטים אחרת, אתם יושבים בבית ובוחרים את המזרן, הארון וכד' שאתם רוצים.
- מבחר הרבה יותר גדול מאשר בחנות שמוגבלת בשל גודלה הפיסי. אתם יכולים לחפש באתרי הרהיטים השונים, כשבכול אחד מהם מבחר ענק, מבלי לצאת מהבית ולבחור חדר שינה, חדר ילדים, מערכת ישיבה או ארון. כאמור, ברוב האתרים (במיוחד ב"קניונים המקוונים") יש פירוט של מידות הרהיט ואפשר לבחור צבע ממבחר צבעים המוצעים באתר; בחנות יגידו לכם שהספה בצבע בז' אזלה, ותצטרכו אולי להתפשר על צבע אחר; באינטרנט זה נדיר שזה קורה.
- הובלה – החנויות המקוונות מאפשרות הובלת הרהיט והתקנתו או איסוף עצמי, כמו ברכישה בחנות הפיסית. מחירי ההובלה הם אותם מחירים, שממילא מגיעים למוביל/מתקין.
- שירות לקוחות – אינו שונה מזה של החנות, בתקווה שבעלי המותג באמת איכפת לו מלקוחותיו.
- הרכישה באינטרנט נחשבת ל"קניה מרחוק" ועל כן ניתן להחזיר את המוצר בתוך 14 יום
- בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן.
- הרכישה באתרי האינטרנט מאפשרת בדרך כלל חלוקה למספר תשלומים גבוה בהרבה מזה שבחנות. בחנות יסכימו לחלק לכם אולי ל-10 תשלומים. באינטרנט תוכלו להגיע גם ל-36 תשלומים (עם ריבית).
- יש יותר מבצעי הנחות על פריטים מסוימים באינטרנט מאשר בחנויות עצמן.
- המגוון הענק באינטרנט של רהיטים גם מאפשר לכם לבדוק מבצעים ולהשוות מחירים בין חנויות שונות, כולל באתרי השוואת מחירים באינטרנט, שמבצעים את העבודה עבורכם. ההשוואה היא פעולה קלה יחסית וכך תוכלו להיות בטוחים שקיבלתם את העסקה המשתלמת ביותר.
כך למשל, עשינו בעצמנו בדיקה והשוואת מחירים (נעזרנו באתר ZAP, באתרי הקניונים המקוונים ובאתרי החנויות עצמן). יש בהחלט הבדלים במחירים. כדאי להשוות.
לדוגמא- מערכת ישיבה פינתית לסלון של ויטוריו דיוואני מדגם אסמאר, נמכרת באתר החברה ב"מבצע" תמורת 1,990 ₪ ועוד 389 ₪ הובלה. אותה מערכת ישיבה מוצעת באתר "וואלה שופס" (שהוא קניון מקוון לרכישת מוצרים ושירותים שונים באינטרנט) תמורת 1,799 ₪ פלוס 389 ₪ הובלה. כלומר, אם תבצעו את הקניה בוואלה שופס הרווחתם 100 שקלים. אגב, אותה מערכת נמכרת באתר אול סיילס ב-1,999 פלוס 389 ₪ הובלה וב"לאסט פרייס" ב-2,190 ₪ פלוס 389 ₪ הובלה. אז גם בין הקניונים המקוונים יש הבדלים במחירים וכדאי להשוות. כאמור, אתר השוואות מחירים כגון ZAP עושה זאת עבורכם.
ויש גם מצב הפוך – חדר ילדים ונוער דגם נופר של חברת הרהיטים אינסטייל, הכולל מיטה, שידת לילה, ארון 4 דלתות, מוצע באתר החברה תמורת 5,099 ₪ כולל הובלה. באתר וואלה שופס, אותו אותו חדר ילדים ונוער בדיוק, יש תמונות בשני האתרים (שמשום מה פה הוא קרוי ענבר) מוצע במחיר של 4,399 ₪ פלוס 800 ₪ להובלה והרכבה ובסך הכול -5,199 ₪- 100 שקלים יותר מאשר באתר המשווק.
דגם נופר באתר אינסטייל הוא דגם ענבר בואללה שופס
חסרונות ברכישה באינטרנט
- אתם לא יכולים לשבת על הספה, או המיטה כדי לבדוק עד כמה היא נוחה לכם.
- זמן האספקה ברכישה באינטרנט הוא ארוך יותר ברוב המקרים מאשר ברכישה בחנות פיסית.
- ברוב האתרים הישראליים אין אפשרות לקנות בפייפל (שיטת תשלום אינטרנטית שחוסכת מכם חשיפת פרטי כרטיס האשראי שלכם), ואתם צריכים לרשום בהזמנה את פרטיכם האישיים כולל מספר כרטיס האשראי ממנו יירד מחיר הקנייה. אומנם האתרים האלה מאובטחים בדרך כלל, אבל שמענו גם על פריצות לאתרים לא מספיק מאובטחים שהאקרים שלפו מהם מספרי כרטיסי אשראי כולל פרטיהם האישיים.
אתרי קניות רהיטים בישראל
בעיקרון ניתן לקנות גם רהיטים מחו"ל באתרי מכירות בינלאומיים (אי ביי, עלי באבא וכד'). יש שם מציאות כמו ארון הזזה 3 דלתות בעלי באבא שמוצע ב-100 דולר, אך ברוב אתרי הרהיטים מחו"ל מדובר ברהיטים ייחודיים ויקרים, שמתאימים רק לחלק מסוים מהאוכלוסייה שלנו. בכול מקרה, קשה להשוות למחירי אותם רהיטים בחנויות בארץ, כי רובם המוחלט בכלל לא מגיע לארץ. ואם מדובר ברהיטים מאיטליה למשל, אז יש חנויות בארץ שמייבאות אותם, וגם להן יש אתרי אינטרנט שמוזילים את מחיריהם. הרכישה של רהיט מחו"ל באמצעות אתר בינלאומי היא יותר מורכבת, וכמו בכול קנייה יש פטור מלא ממס על מוצרים ששוויים עד 75$, מעליהם ועד 500$ חל פטור ממכס, אך לא ממע"מ, ולא ממס קניה. גם ועלויות המשלוח גבוהות בגלל גודל המוצר, וגם תצטרכו להרכיב אותו בעצמכם או בעזרת איש מקצוע, שזה עוד כסף שתוציאו.
בישראל יש עשרות אתרי רהיטים של חנויות מותגים – חנות שמקימה אתר אינטרנט לעצמה, מכול הסוגים – מרהיטים עממיים ועד רהיטים יוקרתיים, בייצור עצמי או מיבוא. מספיק שתקישו "אתרי רהיטים" בגוגל ותקבלו את כולם.
יש גם אתרי מכירות באינטרנט המתמחים ברהיטים, שם מציעים לכם מוצרים של חברות שונות – למשל, AY רהיטים, רהיטים, רהיטים און ליין, AEF ועוד.
בנוסף, יש את קניוני המכירות המקוונים, שמציעים גם רהיטים – וואלה שופס, אול סיילס, p1000 ,ערוץ הקניות, גרופון ואחרים. אתרים אלה, משום שהם נחשפים מדי יום לכמות גדולה לאין שיעור מזו של אתר רהיטים זה או אחר, יכולות להציע הנחות גדולות יותר, כי הכמויות שהן מוכרות גדולות יותר. לא פעם יש באתרי מכירות אלו מבצעים אטרקטיביים כגון הדיל היומי, או מכירות קבוצתיות של מוצר מסויים שמוזילות עוד יותר את מחירו.
איך לקנות רהיטים באינטרנט ולא להתאכזב?
ההמלצות דומות לאלו שתקבלו על רכישה באינטרנט בכלל.
- תוודאו שלאתר שירות לקוחות פעיל (טלפוני). אתרים שנותנים כתובת מייל בלבד, אולי לא ממש רוצים לדבר אתכם.
- אל תתפתחו למחירים זולים מאוד – לפעמים זה פתיון להציע לכם מוצר אחר יקר, בטענה שהמוצר הזול אזל.
- לפני ביצוע הרכישה תקראו היטב את המידע המפורסם על המוצר, ותראו אם הוא תואם את הצרכים שלכם.
- אתרים רבים שמציעים חוות דעת של קונים על המוצר – תקראו אותם.
- שימו לב למועדי האספקה עליהם מתחייב האתר.
- וכאמור – מומלץ לעשות סקר מחירים לפני ביצוע הרכישה.
לתכנן את הפרישה, זה תהליך לא פשוט, אבל אפשר והכרחי לעשות זאת – הנה מדריך פרישה, והנה מחשבון פרישה.
כתבנו כאן כמה מדריכים על החזרי מס- איך בודקים אם מגיע החזר מס, איך ממלאים בקשה להחזר מס, איך יודעים אם יש החזר מס כתוצאה ממס על הבורסה, ועוד ועוד.
כולל מחשבוני מס (מחשבון נקודות זיכוי, מחשבון חישוב מס ועוד)
חשוב לזכור – בקופת האוצר יש מיליארדי שקלים שמחכים לכם – אתם זכאים להגיש דוחות למס הכנסה ולקבל החזר כספים – זה יכול להיות בגלל עבודה לא רציפה בשנה מסוימת; בגלל שלא עדכנו לכם בתלוש שכר את מס הילדים, את המיקום הגיאוגרפי של הבית ועוד סיבות רבות. החשש של רבים הוא שברגע שהם דורשים ממס הכנסה כסף, אז מס הכנסה לא יעזוב אותם, זה סוג של דעה קדומה עם אינסטינקטים הישרדותיים – זה לא אמור להיות קשור, אבל בהחלט ייתכן שאם אתם מבקשים עכשיו החזר גדול, מס הכנסה ירצה לראות את הדיווחים שלכם בשנים הבאות.
אבל אם מגיע אז מגיע – זה הכסף שלכם, אין לכם ממה לפחד.
מעודכן ל-09/2018
אופניים חשמליים הפכו להיות כלי תחבורה מאוד משמעותי בעיקר בקרב צעירים. הבעיה – מדובר בכל מסוכן, עם רגולציה בתחילת הדרך ואכיפה עדיין לא מלאה. כמו כן, יש הרבה מוצרים קרובים שרחוקים מלהיות בטוחים עם רגולציה עוד יותר לא בר ורהכמו קורקינטים חשמליים, סאגווי, אוברבורד ועוד. אז מהם הסוגים השונים? איך בוחרים? מה הסיכונים? וכמה זה עולה?
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
אופניים חשמליים – פופולארי ונוח, וגם – מסוכן
התאונה המצערת של הדוגמנית ומנחת הטלוויזיה שלומית מלכה, שהחליקה עם הקורקינט החשמלי על שביל רטוב בשדרות רוטשילד תל אביב, העלתה שוב למודעות הציבורית את סוגיית הכלים החשמליים והסיכון הגדול יחסית ברכיבה עליהם.
מבין הכלים החשמליים לרכיבה נפוצים הרבה יותר האופניים החשמליים, ולהם אנחנו מקדישים מדריך זה. כאן תוכלו לקרוא מדריך על "אופניים רגילים" ותל אופן
נדמה, שאין רגע שאנחנו הולכים ברחוב או נוסעים במכונית, שלא חולף לידינו רוכב על אופניים חשמליים. מדובר בעצם באופניים לכול דבר אבל גם בסוג של כלי רכב לא מזהם, זול, קטנטן, זריז ונוח לשימוש בעיר הצפופה, מה גם שהוא לא דורש מקום חניה.
על פי נתוני פורום יבואני האופניים באיגוד לשכות המסחר, יובאו לישראל בשנת 2012 כ- 16,149 זוגות אופניים חשמליים; בשנת 2015 יובאו 185,275 (!) אופניים חשמליים – גידול של יותר מפי 10 בשלוש שנים. לשם השוואה – ב-2015 יובאו כ-330 אלף כלי רכב חדשים לישראל. ההערכה היא שב-2018 נעים על כבישי (ומדרכות) ישראל כ-250 אלף אופניים חשמליים.
האופניים החשמליים הגיעו לישראל ב-2009, ודווקא שימשו יותר ילדים ונוער בגילאי 12-17, אך ב-2012 החלו לבלוט גם בכבישים, ובעיקר במדרכות, והביאו לא פעם לפגיעה בהולכי רגל. הרשויות לא ידעו איך להתמודד עם כלי זה, שלא הוגדר כרכב (כי אין לו מנוע בנזין או דיזל), והיה שונה מאופניים רגילים, משום שלא היו לגביו חוקים ותקנות. בשל ריבוי התאונות בהם מעורבים אופניים חשמליים המסכנים בעיקר את הולכי הרגל אך גם את הרוכבים עליהם, פירסם משרד התחבורה תקנות ראשונות לגבי הרכיבה עליהם ב-2014. ב-2016, בעקבות תאונות קטלניות בהן היו מעורבים אופניים חשמליים, פרסמה המדינה תקנות חדשות, והרי הן לפניכם:
- באופניים החשמליים יותקנו אביזרי בטיחות הכוללים צופר או פעמון, פנס קדמי ואחורי ומחזיר אור. התקנות מאפשרות לרכוב על אופניים שהמנוע החשמלי המותקן בהם מופעל באמצעות דוושת אופניים ומותקנת בהם מצערת הפועלת עד ששה קמ"ש.
- על האופניים לשאת סימון רשמי של המילים "אופניים עם מנוע עזר" שימוקם במקום מרכזי וגלוי לעין על גבי שלדת הכלי. בסימון המיוחד יצוין שם הדגם, היצרן וכתובתו, ארץ יצור ושם היבואן וכתובתו, הספק מנוע 250 ואט ומהירות מרבית של 25 קמ"ש. המנוע יפסיק את פעולתו כשמהירות האופניים עולה על 25 קמ"ש, בהתאם לתקינה האירופית. (אגב, על פי הערכת משרד התחבורה, יש אלפי זוגות אופניים חשמליים שמצוידים במנוע שהספקו עולה על המותר בחוק. ברוב המקרים מדובר באופניים רגילים שהוסבו לחשמליים באמצעות ערכות חשמליות שנחשבות לא חוקיות, והם מגיעים למהירויות קטלניות של 50-60 קמ"ש).
- יש איסור שימוש מתחת לגיל 16 (עד כניסת התקנה החדשה הגיל המינימלי היה 14).
- בנוסף, החוק קובע כי על רוכב אופניים חשמליים לחבוש קסדה בנסיעה בדרך שאינה עירונית, ורוכב קטין חייב בקסדה גם בדרך עירונית וכן ברכיבה ספורטיבית או תחרותית.
- אסור לרכוב על מדרכה; מי שירכב על אופניו לצד הולכי הרגל ייקנס ב-250 שקלים.
- אסור להרכיב – קנס שמחירו ינוע בין 100-500 ש"ח יינתן על הרכבה, נסיעה על המדרכה ושימוש בטלפון בזמן הרכיבה. לילדים מתחת לגיל 16 שרוכבים על אופניים חשמליים בניגוד לחוק, תוחרם הסוללה של האופניים.
- בקרוב תידון הצעת חוק של משרד התחבורה לפיה רוכבי האופניים החשמליים יחויבו בהוצאת רישיון נהיגה, הכולל השתתפות בשיעור בטיחות בנהיגה והכרת חוקי התנועה, ועמידה במבחן תיאוריה עיוני.
על פי מחקר של מכון גיאוקרטוגרפיה מ-2017, מעריך המכון כי מדי שנה בשנים האחרונות נרכשים כ-25,750 זוגות חדשים של אופניים חשמליים, אשר נקנים במחיר ממוצע של 3,070 שקל. לפי הסקר 27% מכלל הרוכבים היו נערים מתחת לגיל 16! כלומר, החוק לא נאכף גם כיום, כשהרשויות המקומיות (שעליהן הוטלה האכיפה באמצעות פקחים) טוענות שאין להן מספיק כוח אדם כדי לעסוק בכך.
מהם אופניים חשמליים?
אופניים חשמליים הם אופניים ממונעים באמצעות מנוע חשמלי קטן המקבל כוח מסוללה חשמלית. בחלק מהדגמים יכול הרוכב להיעזר במנוע גם כאשר הוא אינו מדווש (בדומה לקטנוע או אופנוע) ובדגמים אחרים המנוע מופעל רק בעת הדיווש. המנוע חלש יחסית וברוב הדגמים מגיעים למהירות של 25-20 קמ"ש עם הספק של 180–500 ואט. המערכת החשמלית מורכבת מסוללה ניתקת (אותה צריך לטעון באמצעות מטען המתחבר לשקע חשמלי פשוט בבית או בכול מקום אחר, בכול פעם שהיא נחלשת), מטען, מנוע, בקר מנוע, מתג תאוצה, מצערת, ידיות למעצורים, חיישן דיווש/חיישני כוח ואמצעי תאורה.
סוגים ומאפיינים
אופניים חשמליים נחלקים לשני סוגים עיקריים וזאת בהתאם למיקום המנוע בהם: 1.מנוע המורכב בגלגל עצמו – לרוב באחורי (Hub Motor). 2. מנוע המורכב במערכת ההילוכים של האופניים על גלגל השיניים (עליו מותקנות הדוושות). למנוע זה מיוחסת יכולת התמודדות טובה יותר עם עליות.
מעבר לכך, יש אופניים הניתנים לקיפול – מדובר באופניים מתקפלים למחצית מגודלם, דבר נוח למשל בנסיעה ברכבת, אחסון, שימוש במעלית וכד'.
שילדה גבוהה או נמוכה – לרוכב נמוך יתאימו אופניים עם שילדה נמוכה. בכול מקרה, רצוי תמיד לכוון את גובה המושב, הזווית שלו והמרחק בינו לכידון ולהתאימו למימדי הרוכב – את זה יעשו עבורכם בחנויות אופניים מקצועיות.
משקל השילדה – גורם זה משפיע על משקל האופניים, נתון חשוב אם צריך לשאת את האופניים במעלה המדרגות. אופניים קלי משקל גם מעמיסים פחות על הסוללה, מה שיאפשר נסיעה למרחקים ארוכים יותר. עם זאת, שילדה קלת משקל עשויה סגסוגת אלומיניום חזקה, שהיא חומר יקר יותר ממתכות אחרות וכבדות כמו פלדה. לכן אופניים קלי משקל הם לרוב גם יקרים יותר.
מחירים
הקריטריונים המשפיעים על המחיר הם: עוצמת סוללה, משקל האופניים, מרחק נסיעה (או שעות) עד לריקון הסוללה, כושר העמסה, קוטר הגלגלים, אביזרים וכמובן המותג.
מחירי אופניים חשמליים (על פי אתר זאפ) נעים בין 2,100 ₪ לזולים ביותר ועד 25,190 שקל לאופניים מסוג ENTURION NUMINIS E BIKE. המחיר הממוצע לאופניים חשמליים באיכות גבוהה הוא 4,000-,5,000 ₪. כאמור, על פי מכון גיאוקרטופגרפיה, המחיר הממוצע של אופניים חשמליים הנמכרים בישראל היה ב-2017 כ-3,070 ₪, מה שמעיד שרוב האופניים הנמכרים אינם מהסוגים באיכות הגבוהה. למה? כי רובם עדיין נקנים על ידי בני נוער. החוק אינו אוסר למכור אופניים חשמליים למי שגילו פחות מ-16, אבל אסור לו לרכוב עליהם.
עצה – הקפידו לקנות אצל יבואנים ומשווקים מורשים, כי הם נתונים לפיקוח והאופניים עוברים בדיקות מחמירות של מכון התקנים ושל משרד התחבורה, כולל תקני בטיחות אירופיים ואמריקאים. אפשר לבקש מהמוכר אישור של מכון התקנים של הדגם. בפועל, יש פעילות לא חוקית רבה ביבוא אופניים שלא עומדים בתקנים האירופאיים והאמריקאיים. אלא שבני נוער דורשים מהחנויות אופניים עם מהירויות גבוהות יותר, ובעלי החנויות מעדיפים לא פעם את הכסף על פני בטיחות לקוחותיהם; את לפני כשנתיים נעצר אדם שייבא אלף זוגות אופניים חשמליים מסין, זייף מסמכים של מכון התקנים, ושיווק אותם באמצעות רשת יינות ביתן, שנפלה אף היא קורבן לזיוף. שימו לב לאחריות הניתנת לכם על האופניים, בעיקר על הסוללה, שהיא המרכיב היקר ביותר באופניים החשמליים (בין 600 ל-2,000 שקלים, תלוי בהספק שלה וביצרן) – ככול שהיא ארוכה יותר, זה טוב יותר.
אין כדאיות ברכישת אופניים חשמליים בודדים ביבוא אישי, כי אישורי מכון התקנים יעלו פי כמה ממחיר האופניים.
תיקונים
תיקון אופניים חשמליים עולה יותר מאשר באופניים רגילים.
להלן מחירון תיקונים שמפורסם ב"דפי זהב ZAP"
תיקון פנצ'ר אחורי לאופניים חשמליים – 120 – 50 ₪ (לעומת 30-60 באופניים רגילים, כי בחשמליים המנוע יושב על הגלגל האחורי, בדרך כלל).
החלפת רפידות לבלם לאופניים חשמליים – 100 – 50 ₪
החלפת כבל ברקס לאופניים חשמליים – 75 – 30 ₪
החלפת ידית גז לאופניים חשמליים – 200 – 100
ביטוח – אין מודעות
כיום, משום שאופניים חשמליים אינם מוגדרים "רכב מנועי" לא חלה עליהם חובת רישוי ולא חובת ביטוח. כאמור, נושא זה עומד על הפרק כהצעת חוק, אך לא ברור עדיין אם הוא יעבור לאור הלחץ של יבואני האופניים החשמליים.
בכול מקרה, יש כיום רק חברת ביטוח אחת "שומרה" שמציעה ביטוח צד ג' (לפגיעה של האופניים בהולך רגל, למשל) וביטוח של הרוכב עצמו שמכסה פציעות שלו או חלילה מוות. למרות זאת, על פי נתוני לשכת סוכני הביטוח, רק מאות בודדים רכשו את הביטוח בשנתיים שהוא קיים ( מתוך כ-250 אלף בעלי אופניים חשמליים). הכיסוי מוגבל והפרמיה יכולה להגיע ל-1,000 שקל לשנה, בשל הסיכון הגבוה של רכיבה על כלי זה. בקרוב ייכנסו חברות ביטוח נוספות לתחום האופניים החשמליים, וכשהשוק ייפתח לעוד מתחרים, המחירים יירדו. גם בכנסת מנסים להכניס אותם לחוקי הביטוח של רכב מנועי, בתקווה שזה יפתור את סוגיית הביטוח של האופניים החשמליים.
על פי דיווחים של חנויות אופניים, רוב האופניים החשמליים נקנים עדיין על ידי הורים לילדיהם; הורים יקרים – אתם אחראים על הסיכון שילדכם לוקח ברכיבה על אופניים חשמליים ובסיכון שיפגע במישהו; הקפידו על התקנות בנושא – שלא ירכב בלי קסדה, והוסיפו מגיני ברכיים וכפפות לידיים, כי נפילה במהירות של 25 קמ"ש יכולה לפצוע ואף להרוג את הרוכב. והכי חשוב – תאסרו על הרכיבה אם הילד עוד לא בן 16!
עדכונים:
ספטמבר 2018 – הסיכונים ברכיבה באופניים חשמליים – כתבה במאקו על הסיכונים באופניים – נערות ונערים עדיין לא מודעים בהכרח לסכנות ואינם מבינים תמיד את החשיבות של ציות לחוקי התנועה ונהיגה רק תחת הבנה של כל התקנות המיועדות לבסס ביטחון לצד נוחות, ביצועים לצד זהירות. אחד הפיתויים הגדולים הוא רכישת אופניים לא תקניים ושדרוגם באמצעות תוספות אסורות. על מנת לוודא את תקינות האופניים החשמליים ובחינה שהם מותקנים ומורכבים רק על פי התקנות המורשות (ובמיוחד הדבר משמעותי בעת פגיעה) כל אופניים מסוג זה חייבים על פי חוק, לשאת מדבקה במקום גלוי לעין על גבי השלדה. במדבקה זו יופיעו כל פרטי הזיהוי של האופניים: דגם מדויק, יצרן, כתובת יצרן, שם יבואן וכתובת יבואן.
האחריות ללמוד את תקנות הרכיבה ואת חוקי התנועה חלות על הרוכב, ועדיין לצערנו כולנו עדים לעברות קשות שנעשות בידי רוכבי האופניים: אי ציות לתמרורים ולרמזורים, אי מתן זכות במעברי חצייה, נהיגה נגד כיוון התנועה, נהיגה במהירות מופרזת ועוד ועוד. על מנת להבין עד כמה המרכיב החוקי משמעותי דווקא בדיון על כלי רכב זה – חשוב להכיר שני נתונים מבהילים בהחלט: כ- 25% מכלל תושבי ישראל נפגעו או מכירים מישהו שנפגע מאופניים חשמליים – לעתים הפגיעות קלות, אך במקרים מסוימים הנזקים היו חמורים והגיעו אפילו לכדי מוות. בנוסף, למעלה מ-70% מהאוכלוסייה בטוחים שאופניים חשמליים הם כלי תחבורה מסוכן מאוד (הרחבה במאקו)
ספטמבר 2017 – מה עם ביטוח בנסיעה על אופניים חשמליים? האם רוכבי אופניים חשמליים יידרשו לרכוש ביטוח חובה כמו ברכב? המדינה נדרשת לנמק לבג"צ בעקבות עתירה שהוגשה, מדוע קבעה שאופניים חשמליים הם אינם רכב מנועי ומדוע לא חייבה עריכת ביטוח חובה. אם המדינה לא תצליח לנמק מדוע קבעה כי אין צורך בביטוח, ייתכן ויקבע שמדובר ברכב מנועי ולכן תהיה חובה לרכוש ביטוח חובה. אגב, כיום אפילו אם רוצים – אין ביטוח. במידה והאופניים החשמליים יחשבו לכלי רכב ממונע, והאמת שאם זה נראה כמו כלי ממונע, נוסע כמו כלי ממונע, וןעשה קולות של כלי ממונע, אז זה כלי ממונע. אי אפשר לברוח מזה. גם אגב כשיש נזקים (חס וחלילה) בעקבות תאונה, אז מתברר שזה נזקים של כלי ממונע (במקרים רבים).
המשמעות במידה וייקבע שזה כלי ממונע שהמדינה תצטרך לעשות רישום ורישוי לאופניים וגם להנפיק להם מספר רישוי.
אם עמדת המדינה תתקבל הרי שרוכבי האופניים החשמליים ייחשבו כהולכי רגל והם יהיו זכאים לפיצוי, במקרה תאונה בה מעורב רכב – מביטוח החובה של הרכב במקרה זו תאונה עם רכב. המצב כיום – חברות הביטוח מתנערות מתשלום לנפגעי אופניים חשמליים.
אופניים – כדאי? כמה עולה? איך נרשמים לתלאופן? – כל מה שצריך לדעת
אופניים שיתופיים – השחקניות בתחום וכמה זה עולה?
כמעט בכל בית בישראל תמצאו מזגן אחד לפחות, ו"תודה" למזג האוויר הישראלי הלוהט ברוב ימות השנה (והקר לפעמים בחורפים) שמחייב את זה. גם אתם מעוניינים להתחדש עם מערכת מיזוג אוויר לבית, נחושים לבצע בסופו של דבר את ההחלטה הטובה שתבטיח לכם תנאים אידיאליים בבית תמורת מחירים נוחים יחסית. אבל איך בכלל בוחרים מזגנים? על מה חשוב להסתכל?
את המזגנים השונים המוצעים כיום נהוג לחלק למספר קטגוריות עיקריות וגם לשלל דגמים, כך שההחלטה היא לא בהכרח פשוטה. הנה דגשים חשובים שיסייעו לכם בתהליך הבחירה של מזגן.
הסוגים העיקריים של מזגנים
כצעד ראשון נראה לכם מהם סוגי המזגנים הנפוצים בהם נעשה שימוש כיום. מזגן מיני מרכזי הוא אחד המרכזיים ביותר. זהו ברמה הכללית מזגן המורכב מיחידה פנימית ומפתחי יציאה, כאשר את היחידה מחברים לתעלות האוויר המותקנות בבית. מזגן מיני מרכזי מתאים לחללים גדולים ולמשפחות שרוצות פתרון אחד עבור כלל חדרי הבית: הוא מבטל את הצורך להתקין מזגנים שונים בכל חדר, ולכן מצמצם עלויות. המזגן נחשב לחסכוני גם במקום, כאשר בחדרים עצמם אין צורך להתקין את המזגן אלא רק ליצור תעלות שלא דורשות שטח. החיסרון העיקרי הוא שהפעלת המזגן תביא לכך שהוא יופעל בכל החדרים, לרוב מבלי שיש שליטה על כך מעבר לסגירה המוגבלת של פתחי האוורור. אם יש תקלה במזגן, הרי שכל הבית צריך להסתדר בלעדיו – זה ממש לא פשוט במזג האוויר הישראלי. המחיר תלוי בהתאם למפרט הטכני של המזגן. הוא מתחיל בדרך כלל מכ-4,500-5,000 שקלים עבור מזגן בסיסי יחסית, אך ככל שמתקדמים במפרט ובתפוקה ייתכן שתעברו את רף ה-10,000 שקלים ותגיעו לתקציב של כ-12,000 שקלים. בדרך כלל בוחרים מזגן מיני מרכזי הנמצא איפשהו באמצע, במחירים של כ-5,000-8,000 שקלים.
קטגוריה אחרת של מזגנים היא אלה המפוצלים. מזגנים מפוצלים נקראים כך עקב החלוקה שלהם לשתי יחידות: יחידת מיזוג אותה מתקינים בחדר הספציפי ויחידת ממונע הממוקמת בחלקה החיצוני של הדירה. המזגנים המפוצלים נחלקים לשניים. בשנים עברו היו נפוצים מזגנים רצפתיים, שכפי שניתן להסיק משמם ממקמים את יחידת המיזוג שלהם על הקיר קרוב לגובה הרצפה ואת פתח היציאת האוויר בחלק העליון או התחון של היחידה. כיום כמעט ולא תוכלו למצוא אותם במגזר הביתי, עקב חסרונות דוגמת תפיסת שטח על ידי יחידת המיזוג, תהליך איטי מדי של קירור (הנטייה של הקור היא לרדת כלפי מטה ולא לעלות) וחוסר פונקציונליות.
את מקומם של המזגנים הרצפתיים בעולם המזגנים המפוצלים תופסים המזגנים העיליים, הנחשבים לנפוצים מאד. במזגנים אלה מתקינים את היחידה המרכזית של המיזוג על הקיר, ממש מתחת לתקרה, כאשר האוויר יוצא דרך הפתח הנמצא בתחתית היחידה. מזגנים עיליים נחשבים לבחירה מוצלחת עקב העובדה שהם לא תופסים שטח יקר בחדר. בחודשי הקיץ, בהם המזגנים עובדים סביב השעון על קירור, הם יהיו יעילים מכיוון שהנטייה של הקור היא כאמור לרדת. מנגד, מי שרוצה להתבסס על המזגן הזה לחימום של החדרים בבית בחורף עלול להיתקל בקשיים או בחוסר יעילות, מכיוון שבניגוד לקור החום דווקא עולה כלפי מעלה. המחיר של מזגנים עיליים מתחיל בדרך כלל ממחיר של כ-1,350-1,500 שקלים, עבור מזגן בטכנולוגיה "רגילה" ותפוקה נמוכה. המחיר עולה ככל שמשדרגים את התכונות של המזגן, ועשוי להגיע גם לסביבות כ-6,000-8,000 שקלים.
רוב האנשים בוחרים כיום במזגן עילי, או לחלופין במזגן מרכזי או מיני מרכזי. המזגן הרצפתי וכן סוגים אחרים שנעשה בהם שימוש בעבר – למשל מזגן החלון או מזגן רב מאייד – אינם רלוונטיים יותר מדי במקרה של הלקוח הפרטי. ישנם גם מזגנים ניידים, המתאימים בעיקר לסטודנטים או לאנשים השוכרים דירה. במזגנים אלה חייבים שיהיה בחדר חלון או סוג אחר של פתח שיאפשר לשרוול העיבוי לעבור. מצד אחד מזגן שכזה יהיה גמיש במיקום שלו ויתאים לאנשים שלא מעוניינים להתקין מזגן הלכה למעשה, אבל מצד שני התפוקה שלו די נמוכה ותג המחיר נוטה להיות גבוה. מזגנים ניידים עולים בדרך כלל כ-2,500-3,500 שקלים, ואנחנו מכירים הרבה מאד אנשים שהחליטו כתוצאה מכך לוותר עליהם ולבחור בפתרונות קירור או מיזוג אוויר אחרים.
המטרה: לחסוך כספים
חלק משמעותי בהוצאות החשמל של המשפחה הישראלית הממוצעת קשור להפעלת המזגן, שלעיתים נעשית 24 שעות ביממה (או קרוב מאד לכך). חשוב לכן לבחור במזגן שיהיה חסכוני יחסית מבחינת צריכת החשמל שלו. הדירוג האנרגטי של המזגן משפיע בפועל על האנרגיה שהוא דורש לצורך התפעול שלו, כך שהשאיפה שלכם היא למזגן כמה שיותר "ירוק" – מזגן שהדירוג האנרגטי שלו הוא A או כמה שיותר קרוב לכך. מי שבוחר במזגנים שאינם חסכוניים (המזגן הבזבזן ביותר ידורג באות G) צפוי לראות איך הוצאות החשמל שלו גדלות, וזה עוד בלי להזכיר את הפגיעה הצפויה בסביבה במצב הדברים הזה.
טכנולוגיית הפעולה של המזגן משפיעה אף היא על רמת החיסכון שלו, כאשר הטכנולוגיה החסכונית מהבחינה הזו היא טכנולוגיית אינוורטר. העיקרון כאן הוא שבמזגני אינוורטר פעילות המדחס תיעשה ברציפות, כאשר קצב העבודה של המדחס משתנה על פי הטמרפטורה שמכוונים אליה את המזגן. זאת להבדיל ממזגנים בטכנולוגיות ישנות יותר בהן שינוי בטמפרטורת המזגן תביא לכך שהמדחס ייכבה ויחדש לאחר מכן את פעילותו. המשמעות היא שלמרות שמזגני אינוורטר יהיו יקרים בכמה מאות או אפילו אלפי שקלים ביחס למזגנים "רגילים" (למשל מזגן עילי אינוורטר בתפוקה בסיסית עשוי לעלות כ-3,000 שקלים או אפילו יותר), הם אמורים להציע חיסכון שיכול להגיע גם לכ-30-50% בצריכת החשמל. לאורך זמן ההחלטה על מזגן אינוורטר לכן יכולה להוכיח את עצמה כמשתלמת יותר.
הגודל כן קובע (או: התאמת תפוקת המזגן לתנאי השטח)
המפרט הטכני של כל מזגן צפוי לכלול הרבה מאד משתנים, שלא בהכרח יגידו לכם משהו. מה שכן, יש פרמטרים שאתם כן צריכים להתייחס אליהם ולהכניס אותם לתוך משוואת הבחירה. התפוקה של המזגן מבטאת במידה רבה את היעילות שלו ואת אטרקטיביות הבחירה בו ביחס לחדר או לחלל מסוים, ולכן אנחנו ממליצים לכם לא לדלג על שאלת התפוקה.
מה זה בעצם אומר? את תפוקת המזגן אנחנו מודדים ביחידות של B.T.U, ולא בהכרח ביחידות של כוח סוס (היחידות האלה אמנם נשמעות מפוצצות, אבל הן לא תמיד אומרות יותר מדי על מידת היעילות של המזגן. האתגר הגדול הוא להתאים את התפוקה לסוג המזגן אבל גם למאפייני המקום שמציבים אותו: בעיקר הגודל אבל גם מאפיינים דוגמת תנאי האקלים או כיווני האוויר בדירה, חומרי הבידוד בהם נעשה ישימוש במבנה הנתון וכן הלאה. תפוקה אידיאלית תביא לכך המזגן יעבוד בדיוק איך שהוא צריך בחלל, בלי תרחישים של מזגן שמקרר "יותר מדי" או "פחות מדי".
במקומות שונים באינטרנט תוכלו למצוא טבלאות מראות בדיוק מהי התפוקה המתאימה למבנה בהתאם לשטח ולסוג הכנס (הנה למשל המדריך של Wisebuy בנושא). עיון בטבלאות האלה מראה שיש טווח רחב מאד של תפוקות, ואנחנו ממליצים לא לרדת מהן. במקרה הפשוט ביותר התפוקה הנדרשת עומדת על כ-5,500 B.T.U, אבל הנתון עולה בהדרגה ככל ששטח המבנה עולה ובהתאם לפרמטרים אחרים. ברוב הנכסים נדרשת תפוקה של כ-15,000-30,000 B.T.U לפחות. אם אתם לא יודעים מה לעשות, איך לחשב ולמה יש לשים לב, אנחנו ממליצים לכם לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי של אנשי חנויות המוכרים מזגנים, מתקיני מזגנים וכן הלאה. כמובן שחשוב לשמוע את הנימוקים הספציפיים לכל בחירה, מכיוון שיש מקרים בהם מנסים "לדחוף לנו" מזגנים שלא מתאימים לנו עקב שיקולים פיננסיים אלה או אחרים.
מה זה דוח הצמדה ? דוח על בסיסי ההצמדה? איך הוא קשור למאזן החברה? ומה ניתן ללמוד ממנו? המקרה של על בד
הדוחות הכספיים הסטנדרטיים כוללים את המאזן, דוח רווח והפסד, תזרים מזומנים וביאורים, אבל חברות נדרשות במסגרת דוח הדירקטוריון לפרסם גם את דו"ח בסיס ההצמדה. לרוב לא מייחסים חשיבות לדו"ח הזה, אבל יש מקרים שבהם הוא עשוי להיות משמעותי.
דו"ח בסיס ההצמדה/ דוח הצמדה, כולל את המאזן של החברה לפי מאפיינים פיננסיים – אם הסכום צמוד למדד הוא יקבל ביטוי בטור נפרד, אם הסכום הוא במט"ח הוא יקבל ביטוי בנפרד, אם הסכום/ סעיף הוא בכלל לא סעיף כספי (למשל – מבנה, קרקע, מכונה) הוא יוצג במסגרת הפריטים הלא כספיים. כלומר, בדיווח הזה בעצם עוברים על כל הסעיפים בדוחות ומגדירים אותם מחדש על פי בסיס ההצמדה – מט"ח, מדד, לא צמוד כלל ועוד. באופן הזה יוצרים בעצם מעין תתי מאזן – מקבלים את כל הפריטים הצמודים לדולר, מקבלים בנפרד את כל הפריטים הצמודים למדד.
ולהמחשה – נניח שלחברה יש מזומנים בסך של 100 מיליון שקל ואשראי בנקאי (לטווח קצר) של 90 מיליון שקל – במאזן הרגיל, יופיע במסגרת רכוש שוטף 100 מיליון שקל והתחייבויות שוטפות – 90 מיליון שקל וההון העצמי יסתכם ב-10 מיליון שקל.
בדו"ח על בסיסי ההצמדה, זה כבר סיפור אחר לגמרי. כאן יצטרכו לבדוק ממה מורכבים המזומנים (איזה מטבע, איזו הצמדה), ונניח שכל המזומנים בדולרים. כמו כן, ייבדק האשראי ונניח שכל האשראי צמוד למדד המחירים לצרכן.
ואז במסגרת בסיס ההצמדה הדולרי (טור נפרד דולרי) יופיע 100 מיליון שקל במסגרת הנכסים ואפס במסגרת ההתחייבויות – ובסיכום יופיע 100 מיליון שקל של חשיפה דולרית. מדובר על מעין דוח כספי רק על הנכסים הפיננסים הדולריים של החברה.
אז נכון, הדוחות של החברה מוצגים בשקלים (מטבע הדיווח הוא שקל), אבל לחברה הזו יש חשיפה לדולר בסכום של 100 מיליון שקל – אם הדולר יעלה ב-1%, היא תרוויח 1 מיליון שקל, וההיפך. כלומר, יש כאן סיכוי לצד סיכון, שאינו בא לידי ביטוי במאזן הרגיל, ומכאן חשיבותו. המשקיעים וקוראי הדוחות בכלל, צריכים לקבל מידע על סיכוני המטבע, וכאן הם מקבלים זאת.
מעבר לכך, הפער הגדול בין מועד הפרסום לבין סוף התקופה המדווחת (חברות מפרסמות עד חודשיים אחרי סיום הרבעון ושלושה חודשים אחרי סיום השנה) יוצר חשיבות גדולה עוד יותר – אחרי הכל, בתקופה כזו, מטבעות עולים ויורדים באחוזים ניכרים, ולפעמים בעשרות אחוזים (מטבעות כמו הריבל הרוסי, התפרקו בעשרות אחוזים בזמן קצר, וגם תיקנו בעשרות אחוזים בזמן קצר).
אם נניח בהמשך לדוגמה, שהדולר ירד ב-5%, בתקופה זו הרי שמדובר על הפסד של 5 מיליון שקל, שאינו מתבטא בדוחות הרגילים, אבל יש לו חשיבות גדולה להבנת מצב החברה.
חוץ מהדוח שמתייחס לסעיפים הדולריים, הרי שיש גם את הדוח שמתייחס לסעיפים פיננסים אחרים – הצמדה למדד המחירים לצרכן , סעיפים לא צמודים (שקלים), וכן יש סעיפים שאינם כספיים. בדוגמה המפורטת, חוץ מהמזומנים בדולרים, יש התחייבות כאמור של 90 מיליון שקל צמודה למדד.
ומכאן, שבתת דוח של ההצמדה למדד (טור מיוחד לסעיפים צמודי מדד), לא יופיעו נכסים (הכל בדולר) ויופיע בסעיף ההתחייבויות לטווח קצר 90 מיליון שקל. כלומר התחייבות נטו של 90 מיליון שקל. החשיפה כאן היא להתחייבות צמודה למדד, והמשמעות היא שעלייה במדד מגדילה את החוב, וההיפך – מדדים שליליים מפחיתים את ההתחייבות. אם נניח לדוגמה שהמדד עלה ב-1%, אזי שי תוספת התחייבות של 900 אלף שקל.
בשורה המסכמת של דוח ההצמדה, יופיעו בטור ההצמדה לדולר 100 מיליון שקל ובטור ההצמדה למדד מינוס של 90 מיליון שקל, ובסה"כ – 10 מיליון שזה בעצם ההון העצמי של החברה.
בחברות הציבוריות זה לא כל כך פשוט – יש להם גם נכסים שקליים – פיקדון שקלי, התחייבות שקלית, כך שיש טור נוסף של נכסים לא צמודים (נכסים שקליים). כמו כן, יש כאמור נכסים שהם לא פיננסים – רכוש קבוע, מוניטין ועוד, שמוצגים בטור נפרד, והנה דוגמה מהדוחות של על בד מהמחצית הראשונה של 2017.
על בד היא חברה גלובלית – מייצרת בארץ בגרמניה בארה"ב, פועלת בשווקים האלו ובנוספים, והדוחות שלה הם בשקלים (מטבע דיווח שקלי). נכון לסוף יוני, לחברה נכסים בסך כולל של 1.36 מיליארד שקל. הסכום הזה כולל את הנכסים השוטפים (עד שנה) ואת הנכסים הלא שוטפים). בדוח ההצמדה הסעיף הבולט בנכסים הוא הנכסים שאינם פריטים כספיים (בעיקר רכוש קבוע) בסך כולל של 1.08 מיליארד שקל. מדובר על נכסים ששינויים במטבע, במדד המחירים לא אמורים להשפיע על ערכם הריאלי. זה נכון כאשר מתייחסים לערך הריאלי וזו מטרת דוח ההצמדה. דוח ההצמדה מתייחס לנכסים הפיננסים שהחברה צריכה לשלם או לקבל. כלומר הוא עונה על שאלות מסוג – בכמה ישתנה החוב אם הדולר יעלה בכך וכך אחוזים. הוא חשוב להבנת היכולת הפיננסית של החברה, והרווחים/ הפסדים שלה כתוצאה משינויים בשערי חליפין ומדד. אבל האם הוא באמת מחשב את כל ההפסדים והרווחים כתוצאה משנוי הדולר? כנראה שלא.
אם לחברה יש ציוד ומכונות בארה"ב שנקובים בדולרים, אז הן אמנם נשארו אותם המכונות גם אם הדולר ירד, והן מסוגלות לייצר את אותה התפוקה ומכאן שערכם הריאלי לא השתנה. אבל, בראייה חשבונאית בהנחה שמטבע הדיווח הוא שקלי, אז כמובן שיש שינוי בערך של הרכוש הקבוע – זה לא הפסד פיננסי ריאלי, זה הפסד של תרגומי שער שלא נלקח בחשבון בדוח ההצמדה.
מעבר לפריטים הלא כספיים, בולטים בנכסי על בד הנכסים במט"ח בסך של 232.4 מיליון שקל.
בהתחייבויות בולטים סעיפי המט"ח בסכום של 454.8 מיליון שקל והפריטים ללא הצמדה בסכום של 376.3 מיליון שקל. בסה"כ – בשורת הסיכום, נכסים בניכוי התחייבויות (נטו) יש לחברה התחייבות מט"ח בסך של 222.4 מיליון שקל, התחייבות לא צמודה (שקלית) של 328 מיליון שקל, ונכסים לא פיננסים נטו של 1.06 מיליארד שקל.