החזר מס על תרומות – ככה זה עובד!
נניח שהחלטתם לתרום כסף למוסד כלשהו – עמותה, קרן או כל גוף אחר שפנה אליכם בבקשה או שחשתם צורך לתרום לו מיוזמתכם. כך או כך, אתם זכאים לזיכוי בגובה של 35% על סכום התרומה. מה זה בעצם אומר, מהם התנאים לכך, ואיך זה עובד – הפרטים לפניכם.
זיכוי הוא בעצם קיזוז המס ששולם, וגובה הזיכוי הוא 35% מהתרומה. לדוגמה, אם תרמתם 300 שקל, אתם זכאים להחזר מס בגובה של 35% על 300 שקל, כלומר 105 שקל. בפועל, תצטרכו לשלם 105 שקל פחות על ההכנסות האחרות שלכם (בעיקר הכנסות מעבודה/ שכר).
התנאי לקבלת הזיכוי הוא שאתם צריכים לתרום מעל 200 שקל (נכון ל-2023), ושהמוסד יהיה מוכר על ידי מס הכנסה (לפי סעיף 46 למס הכנסה). ישנה גם תקרה לסכום התרומות שמזכה בזיכוי. מדובר על סכום מצטבר של 10,019,808 שקל (נכון ל-2023) או עד 30% מההכנסה החייבת במס של התורם באותה שנה, לפי הנמוך מביניהם.
אגב, חברות יכולות לקבל זיכוי בגובה מס החברות העדכני לשנה שבה ניתנה התרומה. נכון ל-2022, השנה האחרונה שבה עודכן שיעור המס, הוא עומד על 23%.
היקף התרומות בשנה – 4 מיליארד שקל
על פי הערכות, בכל שנה תורמים משקי הבית סדר גודל של כ-4 מיליארד שקל. על פי הערכות, מדובר על כ-500 אלף משקי בית שתורמים, אבל רק חלק קטן מהם מקבל החזר על התרומות האלו.
בפועל, סדר גודל של 20-30 אלף איש מגישים דוחות שנתיים ומקבלים החזר על התרומה, אך להרבה יותר אנשים, כמה מאות אלפים טובים, יש אפשרות לקבל החזר והם לא מנצלים אותה. אז למה הם לא מגישים דוח? נראה שרוב האנשים נרתעים מזה – מי צריך להתעסק עם מס הכנסה? אז מגיע לי החזר של 105 שקל על תרומה, ביג דיל. אבל בפועל, זה לא רק התרומה, יש סעיפים שונים ורבים שעשויים להצטבר לסכומים משמעותיים. רוב האנשים שמגישים דוח שנתי מקבלים החזר של כמה אלפי שקלים טובים.
מס על הבורסה – כל מה שצריך לדעת
אולי כשיתברר להם שמדובר בעניין יחסית פשוט, הם יפעלו לקבלת ההחזר. זה עובד כך – שכירים יכולים לקבל את זיכוי המס בגין התרומה, עוד באותה השנה שבה תרמו, לאחר שמילאו טופס תיאום מס (טופס 116) ושאליו יצרפו את הקבלה המקורית על התרומה ואת תלוש השכר האחרון מהמעסיק. כלומר, אין צורך בדוח מלא, פשוט מאוד – להגיש טופס קצר על תיאום מס, ואת הקבלה, והכל דרך מקום העבודה. ההחזר יהיה דרך תלוש השכר (העובד ישלם פחות מס על השכר בתלוש הבא/ בחודש הבא).
זה מקל מאוד את התהליך, ואולי זה יעודד שכירים רבים לבקש את המגיע להם. אגב, שכירים שלא ניצלו את ההטבה בשנה שוטפת יוכלו להגיש בקשה להחזר מס על התרומות לשנים קודמות, כשבפועל אפשר להגיש עד 6 שנים אחורה.
עסק שתורם מוצרים – זהירות!
עסק שתורם מלאי עלול להסתבך במוקש קטן. רשות המס רואה בעסקה מכירה, וכמו בכל מכירה, יש עליה מע"מ. המע"מ יחושב לפי שווי השוק של המוצרים בתרומה. ואם אתם תורמים מלאי פגום/ ישן ניתן לתרום (בתנאי שמועבר למוסד על פי סעיף 46) ובתנאי שיש רשימה של מלאי שמאושרת על ידי רואה חשבון/ יועץ מס.
בכל מקרה, זה הופך את העניין למורכב, ולכן פעמים רבות עדיף דווקא לתרום במישור האישי ולא העסקי, או פשוט לתרום כסף ולא מוצרים.
מס על הבורסה – כל מה שצריך לדעת
מעודכן ל-12/2022
חשבון המים – כמה זה? ואיך אפשר לחסוך?
חשבון מים ל-4-5 נפשות עשוי להגיע לכ-230-280 שקל בחודש. בפועל התשלום הוא אחת לחודשיים, וזה בהחלט לא כסף קטן, ובכלל – יש רבים שמשלמים הרבה יותר. לקראת סוף שנת 2022 נודע כי תעריפי המים שעלו מעט במהלך השנה, יעלו בעוד 3.5% החל בשנת 2023.
אז איך וכמה אפשר לחסוך?
נתחיל בדוגמה הפשוטה והשכיחה – ברוב האסלות מותקנת ידית קטנה, המאפשרת הדחה של חצי מיכל, אבל בכל מיני סקרים שבדקו את השימוש בידית הקטנה, התברר שרבע מהציבור בכלל לא מתייחס אליה.
וזה לא נגמר בזה – חלק מהישראלים – קרוב ל-10%, לא סוגרים את הברז במהלך שטיפת כלים – זה מבזבז הרבה מים, זה בזבוז של כסף. כמו כן, כשליש מהישראלים משאירים את הברז פתוח כשהם מצחצחים שיניים ושיעור דומה של גברים משאיר את המים פתוחים כאשר הם מתגלחים.
אז מעבר לכסף שניתן לחסוך לתא המשפחתי, חשוב להדגיש כי מדובר באחד המשאבים החשובים ביותר – כן, מים זה משאב טבע חשוב, שהולך להיות משאב במחסור. כמות המים לכאורה אין סופית, אבל המים הראויים לשתייה הם בהיקף לא כזה גבוה, שיעור נמוך במיוחד ביחס למים בעולם. מה זה אומר? שבשנים הקרובות יותר ויותר מדינות יצטרכו להתפיל מים כדי להפוך אותם למי שתייה ראויים. ישראל אומנם נחשבת למעצמה בתחום ההתפלה בעיקר בזכות הידע הטכנולוגי, אבל זה לא אומר שצריך לבזבז את המשאב הזה. בקיצור, זו מטרה לאומית לחסוך במים, וגם מטרה אישית שתחסוך לכם הרבה כסף בחשבון השוטף.
על פי בדיקות שונות שנעשו בשנים האחרונות, משפחה ממוצעת בישראל מפסידה כ-1,000-1,200 שקל בשנה כתוצאה מבזבוז מים – סביב 100 שקל בחודש, וזה הרבה כסף.
על פי הבדיקות, שתי הדקות שבהן הברז פתוח במהלך צחצוח השיניים או במהלך גילוח, או בעת הדחת כלים, יכולות לבזבז בכל פעם כ-25-30 ליטר מים והבזבוז למשפחה ממוצעת עלול להגיע לכ-60 שקל ויותר בחודש. שימוש בידית הקטנה שבאסלה עשוי לחסוך 30 שקל בחודש.
ממה מורכב חשבון המים?
חשבון המים מורכב משתי מכסות, בסיסית וגבוהה. נכון ל-2022, תעריף מכסת המים הבסיסית שעומדת על 3.5 מ"ק (מטר מעוקב, או קוב = 1000 ליטר) לנפש ביחידת דיור הוא 7.6 שקלים למ"ק כולל מע"מ. תעריף המכסה הגבוהה הוא 13.58 שקל למ"ק כולל מע"מ. משנת 2015 תעריף המכסה הבסיסית יורד, בעוד התעריף הגבוה עולה, כך שכל חריגה מהמכסה הבסיסית עולה הרבה יותר.
על מה אנחנו מבזבזים מים?
אז חוץ משטיפת כלים, צחצוח שיניים, גילוח עם ברז פתוח, ושימוש בידית הגדולה באסלה במקום בקטנה, אנחנו מבזבזים מים גם בעת רחצה. מי שרגיל לעשות אמבטיות מלאות, יכול לחסוך עשרות רבות של שקלים ואפילו מעל 100 שקל בחודש אם הוא פשוט ימלא חצי אמבט או יעשה דוש.
מסתבר ש-35% מהשימוש במים הוא לרחצה , 20% לצרכי בישול שתייה והדחת כלים, ומכאן שכ-55% מהשימוש במים הוא מהברזים במטבח ובאמבטיה. ואז עשוי להיות פתרון פשוט – התקינו חסכמים, מדובר במתקן שעשוי לחסוך שליש מכמות המים הנצרכת, לפחות סדר גודל של 70 שקל, ויחד עם החיסכון שבשימוש בידית קטנה שבאסלה מדובר כבר בחיסכון של 100 שקל.
אבל זה לא רק זה. אתם צריכים להתנהל בחוכמה, לסגור את הברז. כן, נשמע פשוט, אבל אם פשוט תחסכו במים, ותפקחו שאין ברז פתוח ובזבוז מים שלא לצורך, תוכלו להגדיל את החיסכון בעוד עשרות שקלים. איך עושים זאת? תסגרו את הברז במהלך צחצוח שיניים והדחת הכלים. במקביל צריך לבדוק אחת לתקופה את מערכות האינסטלציה בבית, לבדוק שאין נזילות, ושאין ברזים מטפטפים, ואם יש, אז לתקן.
שטיפת רכב היא בזבוז גדול של מים – עדיף לעשות זאת בדלי ולא בצינור. ועוד טיפ – כאשר אתם רוכשים מכשיר חשמלי כמו מכונת כביסה ומדיח כלים, חשוב לבדוק את צריכת המים של המכשיר הספציפי – יש מכשירים חסכוניים במים.
ולאלו מביניכם שיש להם גינה, כאן כבר ההוצאה על מים גדולה יותר, וגם כאן אפשר לחסוך – חשוב שההשקיה תהיה מבוקרת בצינור, ולא על ידי טפטפות ומערכות מתקדמות. זה אומנם יותר נוח, אבל בזבוז המים גדול בעשרות אחוזים לעומת שימוש בצינור. ואם בכל זאת בחרתם מערכת השקיה מתקדמת, לפחות תגדירו מראש את כמות המים וכך תימנעו משימוש חורג.
עדכון:
תעריף המים יופחת ב-14.5% החל מיוני 2017
מדריכים קשורים:
חשבון הארנונה – כמה ואיך ניתן לחסוך?
חשבון החשמל – כמה זה ואיך ניתן לחסוך?
כמה רכבים יש בישראל? – כ-3.5 מיליון רכבים
מעל 300 אלף רכבים נוספו לכבישי הארץ בשנה שעברה, כשמעל 200 אלף נגרעו מהכבישים. בסה"כ עלה מספר הרכבים בארץ ל-3.3 מיליון.
נכון לסוף שנת 2018 יש בארץ – כ-3.5 מיליון כלי רכב מנועיים, מתוכם כ-2.9 מיליון כלי רכב פרטיים.
הגיל הממוצע של כלי הרכב בשנת עמד על 7 שנים – כלומר מודל 2011
מנתוני הלמ"ס עולה כי כ-86% מכלי הרכב הפרטיים היו בבעלות פרטית ו-14% היו בבעלות שאינה פרטית: חברות הֶליסינג, השכרה או תיור.
רוב הרכבים בארץ הם מתוצרת יפן, קוראה הדרומית וגרמניה.
רמת המינוע בישראל – כ-400 כלי רכב לכל 1,000 תושבים – עדיין נמוכה יחסית למדינות המפותחות בעולם. מה זה אומר? שהמגמה היא למעלה, שמספר הרכבים יילך ויגדל והשאלה הגדולה – מה עם התשתיות? אנחנו ערוכים לכמות כה גדולה של כלי רכב – הככבישים, הרמזורים9, החניות באזורי המרכז ? ממש לא בטוח.
מצאנו גז, אז למה לא משתמשים בזה לרכבים?
יש לנו משאב טבעי – גז, ואנחנו אמורים לצרוך אותו בזול. הגז יכול להיות תחליף לדלק, אבל, משום מה זה עדיין לא קורה. בלמ"ס מעדכנים כי חלה עלייה במספר כלי הרכב שהונעו באמצעות גז – אך מדובר עדיין ברבבות בודדות.
רכישת רכב או רכב בליסינג – מה עדיף?
רכישת רכב משומש מחברת ליסינג – יתרונות וחסרונות
מעודכן ל-02/2021
הופכים את המשרד לדירת מגורים – האם זה אפשרי?
ביולי 2016 אישר קבינט הדיור את הצעת שר האוצר משה כחלון, לאפשר לוועדות הבניין המקומיות ברשויות, להסב ייעוד של בנייני משרדים שאינם בשימוש, למגורים. ההצעה באה כמובן, כדי להגדיל את היצע של דירות כפתרון נוסף למצוקת הדיור. כיום ישנם בניינים המיועדים למסחר, מלאכה או תעסוקה, אשר נמצאים באזורי מגורים או בקרבתם. הליך תכנוני לשינוי יעוד ממסחר למגורים אינו נמצא בסמכותה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, גם אם הוסמכה כוועדה מקומית עצמאית. לכן, במסגרת ההצעה של האוצר, תוסמך ועדה מקומית עצמאית כוועדה עצמאית מיוחדת, שתוכל לאשר שינוי ייעוד בהליך תכנוני בתוכניות בייעוד תעסוקה, מלאכה או מסחר בבניינים שהושלמה בנייתם. הצעה זו אף כוללת המרת הייעוד למגורים בשכירות.
תל אביב כבר אימצה את המודל בהתאם לכדאיות הכלכלית של העיר
הפתרון שהוצע מתאים במיוחד למרכז הארץ ובמיוחד לתל אביב, שם היצע המשרדים מאוד גבוה, אך היצע הדירות נמוך מהביקוש, מה שגורם להתייקרותן המתמשכת. בתל אביב יש עודף בשטחי משרדים – נבנים כיום למעלה מחצי מיליון מ"ר משרדים כשהצורך המוערך על ידי מומחי נדל"ן שונים הוא כ-200 אלף מ"ר משרדים לכל היותר ב-5 השנים הקרובות. כמו כן, ניכרת מגמה של יציאת חברות גדולות על משרדיהן ממרכז תל אביב לפריפריה – חברות ביטוח (מגדל, כלל עברו לפתח תקווה); הכשרת היישוב עברה לחולון ועוד.
בתל אביב כבר יישמו מזמן את הסבת הייעוד של מבני משרדים למבני מגורים. קחו לדוגמא את שדרות רוטשילד – לפני 15-30 שנה, שדרות רוטשילד היו מרכז עסקים ראשי בתל אביב, שרובו אכלס משרדי חברות מובילות בארץ. בעקבות יציאת החברות לפריפריה הזולה יותר, אפשרה עיריית תל אביב להסב את ייעוד מבני המשרדים למגורים ואף הוסיפה אחוזי בנייה משמעותיים, כשבנוסף פיתחה מאוד את התחום המסחרי-קולינרי באזור. את התוצאה אנחנו רואים בשנים האחרונות, כשמגדלי מגורים מפוארים קמו בשדרות רוטשילד ובהן מאות יחידות דיור. הבעיה היא, שבכך לא פתרה העיריה את מצוקת הדיור בה, משום שמדובר במגדלים עם דירות יוקרה אותן קנו שועי הארץ ומשקיעים אמידים מחו"ל. העיריה כן חשבה נכון, כשהסבה את המשרדים למגורי יוקרה, שכך לא הפסידה את מסי העיריה הגבוהים יותר כשמדובר במשרדים. היא גם איפשרה לבנות מספר רב של יחידות דיור, כלומר סך כול המ"ר שנבנו היה גבוה פי כמה מזה שהיה במבני המשרדים הנמוכים, וגם תעריף הארנונה למגורי יוקרה הוא גבוה במיוחד. תוכנית דומה מבצעת עיריית תל אביב על קרקעות בסיס צה"ל "הקריה".
גם עיריית רמת גן רצתה להעתיק את המודל של עיריית תל אביב, והחליטה להתיר הסבת 30% מהמשרדים הקיימים באזור הבורסה, או בבנייה חדשה, לדירות למגורים. אבל התוצאה בשטח היא ביקוש נמוך למדי, בעיקר משום שמדובר בסביבה עסקית ללא תשתיות של שכונות מגורים.
לא כדאי לרשות ולא תמיד כדאי ליזם
הפסד הרשויות המקומיות בהכנסות מארנונה הוא אחת הסיבות העיקריות שתוכנית קבינט הדיור ושר האוצר לא מתממשת במהירות הנדרשת. הארנונה למשרדים ומסחר גבוהה לרוב ב-200% מזו של מגורים. גורם נוסף שתוקע מקל ביישום התוכנית, הוא יזמים המבקשים שינוי ייעוד לבניית מגורים על שטח שנועד למשרדים/מסחר, נדרשים על ידי הרשויות הגדולות, מעבר לבירוקרטיה המסובכת, גם להיטלי השבחה גבוהים, ולכן הפרויקטים האלה לא תמיד כדאיים.
תהליך הפיכת מבנה משרדים למגורים
קודם כול צריך לשנות את ייעוד הקרקע, וזה תלוי בתכנית בניין העיר (תב"ע) ובנכונות של הוועדה המקומית לשתף פעולה. יש לציין, שאם הייעוד המקורי הוא של מבנה מעורב (משרדים ומסחר למטה ומגורים למעלה) יותר קל להסב את כל המבנה למגורים.
הבקשה לשינוי הייעוד מתבצעת בכמה שלבים: א. על היזם להגיש לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בקשה לשינוי הייעוד. ב. הוועדה המקומית בוחנת את הבקשה ואמורה להגיש את המלצותיה בתוך 60 יום. אם ההמלצה חיובית, היא עוברת לאישור הוועדה המחוזית (כאמור, על הרפורמה של כחלון, די באישור הוועדה המקומית, אך בפועל הדברים עדיין לא פועלים כך). אישור ההמלצה לשינוי על ידי הוועדה המחוזית כרוך בשמיעת התנגדויות, בהתאמת התכנית לתנאי הסביבה (לב מרכז עסקים לא תמיד מתאים לסביבת מגורים) וכד'. כל זה יכול להימשך חודשים ואף שנים.
אם יש בבעלותי משרד, אני יכול בעצמי להסב אותו לדירת מגורים?
יש רבים שעשו זאת, אבל ללא היתר, ואז זה לא חוקי. אם תרצו לעשות זאת באופן חוקי, אז זה תלוי קודם כול ברשות המקומית וגם בנסיבות. בהנחה שהרשות המקומית מעודדת הגדלת היצע הדיור, אז – אם המשרד ממוקם במבנה משרדים לכל דבר, הרי שצריך לשנות את ייעוד הבניין, ואז הפרוצדורה דומה לזו שתוארה לגבי כל יזם. גם צריך לקבל את תמיכת בעלי המשרדים האחרים כדי ליזום את שינוי הייעוד.
אם לבניין הקיים יש ייעוד שימוש מעורב (מסחרי ומגורים), יהיה קל יותר להסב את המשרד לדירת מגורים.
יש גם אפשרות להגשת בקשה לשימוש חורג – רשויות שרוצות לעודד היצע למגורים, יקבלו את הבקשה ביתר קלות.
האם זה כדאי כלכלית?
בעיקרון כן, במיוחד אם אנחנו מדברים על תל אביב והפריפריה הקרובה לה. צריך לזכור ש: א. הביקוש למגורים באזורים אלה גבוהים בהרבה מאד למשרדים. ב. מחיר מגורים בתל אביב הוא 35-50 אלף שקלים למ"ר, לעומת כ-10-15 אלף שקל למ"ר משרדים. כלומר, והיה אם תסבו משרד בשטח של 100 מ"ר לדירה בשטח זה, תוכלו למכור אותה במחיר הגבוה פי שלושה מאשר אם תמכרו אותו כמשרד. גם כשמדובר בהשכרה עדיף היום להשכיר דירה בתל אביב; עבור משרד בשטח 100 מ"ר, תקבלו יהיו די דומים – כ-8,000-5,000 שקלים לחודש (תלוי במיקום בתוך תל אביב), אך כשמדובר במשרד, ההכנסה מהשכרתו מחויבת במס הכנסה לפי המס השולי של המשכיר, מה שאינו קורה בהשכרת דירה (מעל כ-5,500 שקל יש מיסוי קטן).
היטל השבחה – אם שינוי הייעוד נעשה בוועדה ולא בטאבו, הוא יכול לגרור היטל השבחה היטל השבחה הוא 50% מערך ההשבחה. במילים אחרות – אם המשרד שלכם שווה 1 מיליון שקל כמות שהוא, ולאחר שתסבו אותו לדירה היא תהיה שווה 3 מיליוני שקלים, הרי שערך ההשבחה עומד על 2 מיליוני שקלים, כך שהיטל ההשבחה יעמוד על 1 מיליון שקל! כדאי להתייעץ עם עורכי דין בנושא לפני שאתם פועלים בנדון.
בנוסף, כדי להסב משרד לדירת מגורים, יש צורך בשינוי חלל הפנים של הנכס. לשם כך, יש צורך באדריכל, מהנדס וקבלן שיבנה – מטבח משפחתי, שירותים, אמבטיה, חלוקה לחדרים, שאפשרית בקירות גבס, וכד'. מדובר בהשקעה של כ-100 אלף שקל (לדירה בגימור יפה, אך לא מפואר), כך שגם אם תשלמו היטל השבחה, וגם תשקיעו בבנייה הפנימית, עדיין תרוויחו רווח נאה מהסבת המשרד לדירה.
יש לזכור, שסביבת המגורים תשפיע על מחיר הנכס – הימצאות של שירותים כמו בתי ספר, גנים וכד' שיש בשכונות מגורים, אך אין בסביבת מרכז עסקים, מה שיכול להשפיע על ערך הדירה; צריך לזכור, שיש צורך בהתאמות למעטפת הבניין, וכאן יכולה להיות בעיה מבחינת כמות החלונות, חוסר אפשרות למרפסת וכד'. במבני משרדים שנבנים מראש כך שישלבו משרדים ומגורים, בונים לובי נפרד, כניסה נפרדת וחניון מפוצל. אלו דברים שקשה ליישמם בבניינים קיימים, אך הם לא בלתי אפשריים.
לסיכום, ניתן לומר, שגם אם הממשלה מבקשת לעודד הסבת משרדים לדירות, היא עדיין לא השלימה את התהליך כדי שהוא יהיה קל יותר ומהיר יותר. לא כל כך רואים ברשויות את הוועדות העצמאיות שקמו לצורך זה, וזאת משום שרוב הרשויות חוששות מאובדן הכנסות מארנונה, שבמשרדים היא יקרה משמעותית לעומת ארנונה לדירה. לכן, גם אם אתה יזם או אדם פרטי, שרוצים להסב משרדים למגורים, קחו בחשבון את הבירוקרטיה והכדאיות הכלכלית בסופו של יום. לא פעם זה ישתלם לכם, ובמקרים אחרים – לא.
אז למה לא הופכים משרדים לדירות, ועוזרים לפתור את בעיית הדיור? האמת שלא ברור, אולי פשוט, צריך ששר האוצר או שר הבינוי והשיכון יהיה עם אג'נדה כזו, והם לא, ואולי גם בגלל הסיבות האובייקטיביות ( ראו הרחבה כאן), למרות שזה בעיקר… תירוצים.
השכרת משרדים וחללי משרדים – למי זה מתאים? וכמה אתם אמורים לשלם?
נדל"ן מסחרי – איך משקיעים? מה התשואה? כל מה שצריך לדעת!
בנק הפועלים נערך להיפרד מישראכרט; כמה שווה ישראכרט?
בנק הפועלים נערך להיפרד מהאחזקה בישראכרט כתוצאה מהחקיקה האחרונה בתחום שבעצם מחייבת תוך שנים בודדות את הבנקים למכרו את אחזקותיהם בחברות כרטיסי האשראי. במקביל אגב, יאפשר בנק ישראל לשחקנים חדשים להיכנס לתחום האשראי וסנונית ראשונה היתה עם האישור שקיבלה טרנזילה
בבנק הפועלים בוחנים שלוש חלופות להיפרדות מישארכרט – הצעת מכר של מניות קבוצת ישראכרט לציבור; מכירה למשקיע או לקבוצת משקיעים; חלוקת מניות קבוצת ישראכרט, כולן או חלקן, לבעלי המניות של בנק הפועלים כדיבידנד בעין. דיבידנד בעין הוא סוג של דיבידנד רגיל רק לא במזומן אלא במניות, כלומר על פי חלופה זו בעלי המניות יזכו לקבל את מניות ישראכרט, אבל כל עוד ישראכרט לא תהיה חברה שנסחרת בבורסה, נראה שהתהליך הזה יהיה בעייתי, או שבמקביל לחלוקת הדיבידנד יהפכו את ישראכרט לחברה נסחרת.
עובדי הבנק מתחילים בהכנות לתשקיף, כדי לתמוך באפשרות של הצעת מכר ו/או דיבידנד בעין. במקביל, הבנק מקיים שיחות עם בנקי השקעות מובילים בעולם, כדי להיערך למכירה אפשרית.
על פי הודעת בנק הפועלים למשקיעים, הוא ביצע בחודשים האחרונים עבודה אסטרטגית מקיפה במטרה לבחון את האפשרויות השונות העומדות בפניו, כמתחייב מהחקיקה המחייבת את שני הבנקים הגדולים להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. על הבנקים מוטלת חובה להפריד את חברות כרטיסי האשראי בתוך שלוש שנים, ואולם במסלול של הנפקה לציבור ניתן להאריך את תהליך ההיפרדות לארבע שנים. הבנק הקים לאחרונה יחידה מיוחדת לטיפול ביישום המלצות שטרום, לרבות מכירת ישראכרט, בראשה עומד עופר קורן, אשר עמד בראש המרכז לניהול אסטרטגי בחמש השנים האחרונות ובעברו שימש כשותף מוביל בחברת הייעוץ טריגרפורסייט. קורן יעבוד בכפוף לחבר ההנהלה ארז יוסף, COO מנהל חטיבת אסטרטגיה, משאבים ותפעול.
המהלך הזה חשוב מאוד גם לבנק וגם למשקיעים. ישראכרט מהווה חלק מהותי מרווחי הבנק. ישראכרט היא הגדולה ביותר בישראל, מבין חברות כרטיסי האשראי עם קרוב ל-5 מיליון כרטיסי אשראי ומחזור סליקה שנתי של כ130 מיליארד שקל. בנוסך לחברה תיק אשראי צרכני של כ-2 מיליארד שקל, והרווח השנתי שלה מסתכם בכ-300 מיליון שקל.
כמה שווה הפעילות הזו – מכפיל הרווח הנהוג במערכת הבנקאית הוא סביב 10-11 (בעבר הלא רחוק זה היה באזור 8-10), ונראה שלחברות כרטיסי האשראי יעניקו מכפיל רווח גבוה יותר בעיקר בגלל שהן צומחות. כך שאם יהיה מדובר על מכירה במסגרת הצעת מכר או דיבידנד בעין במקביל לרישום המניות למסחר, ייתכן שהשווי שיקבע יהיה מעל 3 מיליארד שקל. מכירה לגוף אסטרטגי או גוף שעשוי להיות סינרגטי לפעילות כרטיסי האשראי וההלוואות, עשוי אפילו לשלם מחיר נדיב יותר.
עוד לפני שמתמנה מנכ"ל חדש במקום ארז ויגודמן, מחליט דירקטוריון טבע לפעול כדי להפחית את החוב הגדול – כ-40 מיליארד דולר, שנוצר על רקע רכישת החטיבה הגנרית של אלרגן.
על פי דיווח בתקשורת האמריקאית חברת טבע בוחנת אפשרות למכור את חטיבת מוצרי בריאות האישה. המהלך צפוי להניב 2 מיליארד דולר, ולהקל במעט על החוב הגדול.
חטיבה מוצרי בריאות האישה היא חטיבה שבעצם נולדה בטבע עצמה שהחזיקה ופיתחה שורה של מוצרים בתחום, אך הגידול בפעילותה הגיע דרך רכישות. בשנת 2010 רכשה טבע בתמורה לכ-400 מיליון דולר את חטיבת בריאות האישה של מרק סרונו, חברת הבת של Merck KGaA הגרמנית. במקביל ריכזה החטיבה בטבע מוצרים שהגיעו מרכישות אחרות.
הכוונה לממש את התחום היא לא חדשה, בטבע כבר החליטו שלא להתמקד בתחום ולא לפתח מוצרים בתחום לפני כ-3 שנים.
כך או אחרת, על פי הדיווח טבע משתמשת בבית ההשקעות, של סטנלי מורגן על מנת לאתר רוכש לחטיבה הזו (ואולי לפעילויות נוספות שאינן בליבת העסקים שלה). המכירה עשויה להיות כבר בטווח של החוד שהקרוב.
מהלך כזה, עשוי להפחית את חששות המשקיעים מהמינוף הגבוה של החברה, אך חשוב להדגיש כי מדובר בטיפה בים – 2 מיליארד דולר מתוך חוב של 40 מיליארד דולר זה 5%, לא מכאן תבוא הישועה לחוב של החברה. בפועל, טבע שמייצרת ואמורה להמשיך לייצר תזרים מזומנים של 5-6 מיליארד דולר בשנה, עשויה למכור פעילויות נוספות שאינן בליבת העסקים שלה, כדי להפחית את החוב
שגריר שפוצלה מחברת פוינטר, החלה להיסחר בבורסה המקומית לפני כחצי שנה. ההתחלה היתה לא פשוטה למניית החברה, כנראה בעיקר בגלל שהגופים האמריקאים שקיבלו את המניות במסגרת הפיצול (פוינטר האם נסחרת גם בארה"ב), לא ממש רצו בשברירי מניות בחברה שנסחרת בישראל, ומיהרו למכור את המניות. אך בהמשך מניית שגריר זינקה בשיעור גבוה, כשלאחרונה היא גם מתדלקת את העלייה בתוצאות כספיות טובות.
לשגריר שעוסקת בעיקר בשירותי גרירה בשוק המקומי, יש פעילות השכרת רכב – car2go שמגדילה פעילות (אך עדין לא מרוויחה). לאחרונה דיווחה שגריר כי קאר2גו זכתה במכרז של ממשלת מלטה להקמת מערך שיתוף רכבים חשמליים
על פי הצעתה במכרז, התחייבה קאר2גו להפעיל מערך של 150 רכבים חשמליים אשר עשוי לגדול עד לכ-215 רכבים. תקופת המיזם הינה עשר שנים עם אופציה של ממשלת מלטה להארכה בשנתיים נוספות, במהלכן קאר2גו אמורה להקים פעילות לשיתוף רכבים ולהפעילה, במתכונת דומה לפעילות אותה מבצעת ועתידה לבצע קאר2גו בישראל.
בהתאם לתנאי המכרז, ממשלת מלטה תספק מקומות חניה, תשתית לעמדות טעינה ושיווק וקידום המיזם, כאשר קאר2גו תרכוש את הרכבים. בשלב זה נמסר לקאר2גו על זכייתה במכרז, אך טרם נחתם חוזה עם ממשלת מלטה ולפיכך עד לחתימת חוזה סופי מול ממשלת מלטה והשקת המיזם, אין וודאות לקיומו ו/או לעיתויו ו/או לתנאיו הסופיים.
זאת יכולה להיות פעילות מעניינת לשגריר, אם כי, התרומה עדיין לא ברורה.
איך מתקנים טעות בדוחות? איך זה ש- Access(הסינית) של פריורטק טעתה ב-100 מיליון שקל? ואיך זה השפיע על דוחות פריורטק?
פריורטק אמנם מוכרת יותר כבעלת השליטה בחברת קמטק המפתחת מערכות בדיקה למעגלים מודפסים ולתעשיית השבבים, וכן כבעלת השליטה בפי.סי.בי המייצרת מעגלים מודפסים, אך היא גם מחזיקה באמיטק שלה פעילות בסין – Access. אמיטק עצמה מפתחת מצעים על בסיס אורגני, ו- Access מייצרת מצעים אלקטרוניים על בסיס הטכנולוגיה של אמיטק.
פריורטק מחזיקה ב-38% מ- Access(דרך אחזקה משורשרת באמיטק). בדוחות האחרונים (לשנת 2016) מדווחת פריורטק על שינוי שיטה חשבונאית ביחס לאחזקה ב- Access וזאת בשל כוונה לממש את האחזקה הזו בטווח של השנה הקרובה. ברגע שמדובר על חברה שמועמדת למימוש, היא מוגדרת חשבונאית כנכס שמיועד למימוש, והיא מוצגת כנכס שוטף במאזן. מעבר לכך, ההחלטה על הפסקת הפעילות הזו גוררת טיפול ב- Access כאילו היא פעילות מופסקת ואז החלק של פריורטק ברווח או הפסד מוצג בתחתית דוח הרווח והפסד כרווח "חיצוני" ליתר הסעיפים בדוחות הכספיים.
אבל, זה לא רק הכוונה למכור את האחזקה וההצגה החשבונאית השונה. במקביל דיווחה פריורטק כי התגלו טעויות בדוחות של חברת Access שמסתכמות ל-100 מיליון שקל – מספר גדול! שמגיע מכמה "מקורות" – ירידת ערך נכסים ב- Access; ירידה משמעותית בערך המלאי; ירידה בערך הנכסים הלא מוחשיים (הוצאות פיתוח שהוונו בעבר) ורכוש קבוע. החלק של פריורטק בטעויות האלו מסתכם בכ-37 מיליון שקל, והסכום הזה "מתחלק" על פני השנים הקודמות, מכיוון שמנהלי Access הסבירו כי ירידת ערך הנכסים (כלומר, ההפסד של ה-100 מיליון שקל) מיוחסת למספר שנים. זו הסיבה שההפסד לא נזקף רק לשנת 2016 – השנה שבה התגלתה הטעות, אלא למספר שנים בדרך של הצגה מחדש – מעין מציגים את השנים הקודמות מחדש (מתקנים את הטעות) כאשר ההשפעה על הדוחות המעודכנים (דוחות של שנת 2016) היא בעצם על היתרה של ההון והעודפים לשנים קודמות, ובנוסף יש את ההשפעה על השנה הנוכחית ועל שנת 2015. והנה המספרים – עד שנת 2014 כולל ההשפעה של הטעויות האלו מסתכמת ב-15.3 מיליון שקל; בשנת 2015 ההשפעה של הטעויות האלו הסתכמה ב-19.2 מיליון שקל ובשנת 2016 הטעויות האלו גרמו להפסד של 2.8 מיליון שקל. בסה"כ הפסד מיוחס לפריורטק בסך של 37.3 מיליון שקל.
ההפסדים האלו, ובכלל תיקוני טעויות והצגה מחדש, מעוררים דאגה של המשקיעים שכן, המשמעות שלהם היא פשוטה – הדוחות הקודמים לא היו נכונים, ובמקרה הזה – הדוחות האמיתיים לשנת 2015 היו צריכים (בזמן אמת) לכלול הפסד נוסף של 19.2 מיליון שקל, ההפסד לשנת 2014 ולשנים קודמות (הפסד מצטבר) עומד על 15.3 מיליון שקל – הדוחות שהסתמכנו עליהם היו שגויים.
על רקע זה, הנהלת פריורטק, מדווחת במסגרת הדוחות הכספיים כי היא פעלה להבין את פשר הטעויות וערכה בדיקה – "עם קבלת הממצאים והנתונים הכספיים, דרשה החברה הסברים מפורטים לתיקונים והסיבות להתהוותם, לרבות הקשר עם מצגים קודמים של ACCESS .החברה קיימה פגישות ובירורים ACCESS ,וכן, החברה הסתייעה ביועצים חיצוניים. לאור ממצאי הבדיקות הנ"ל, החברה בדעה כי התוצאה המצטברת של ירידת ערך הנכסים, כפי שהוצגה בפניהם על ידי ACCESS ,משקפת באופן נאות את ערכם של הנכסים הנידונים ליום 31 בדצמבר 2016. בעקבות הבירורים שערכה, סבורה החברה כי רק חלק מירידות הערך ניתן לשייך לשנים קודמות, וחלק יש אחר לייחס לשנת 2016, כך, ירידת ערך של פריטי מלאי מסוימים יוחסה ע"י ACCESS לתקופות בהן חומרי גלם אלה הועברו לרצפת הייצור, למרות שעדות ברורה לצורך בגריעתם של חומרים אלה נמצאה רק לקראת סיומה של שנת 2016".
עוד עולה מהבדיקה שמוצרים שסופקו ללקוחות אחרי מועד פרסומם של דוחות כספיים של ACCESS לתקופות קודמות נכללו, בעבר, בין יתרות המלאי שלה. זו טעות חשבונאית גדולה – זה רישום כפול – גם של מכירה ללקוח וגם השארה של הסחורה במלאי. זה פשוט רישום של רווחים שלא באמת היו לחברה.
כמו כן, מסתבר שהחברה (Access), פשוט היוונה עלויות פיתוח לנכסים (בסכומים מהותיים) ועכשיו מתברר שלא מדובר באמת בנכסים, אלא בהוצאות. היוון של הוצאות מו"פ אפשרי רק במידה ויש פיתוח וברור שיש מוצר ויש היתכנות כלכלית. רק במקרה זה ניתן להוון את ההוצאות האלו לנכס (נכס לא מוחשי). אחרת, העלות נרשמת בדוחות הכספיים כהוצאה. כמובן שחברות היו מעדיפות להוון את ההוצאות ואז לרשום פחות הפסדים או יותר רווחים, אבל יש תקינה חשבונאית שמורה בדיוק מתי ואיך לרשום את ההוצאות ואת הנכסים הלא מוחשיים.
מסתבר ש- Access היוונה עלויות פיתוח לנכסים לא מוחשיים, בתקופות דיווח קודמות, אבל החברה עברה שינוי של מיקוד עסקי ולכן יש צורך למחוק את הנכסים.
ההשפעה של הטעויות האלו על דוחות קודמים אמורה להיות מלאכה מאוד מורכבת – איך יודעים באיזה שנה למחוק את הנכס הלא מוחשי, איך יודעים איזה מלאי למחוק ומה היה ערכו. ועל רקע זה, החברה עשתה קיצור דרך (מקובל) – "החברה סבורה שקיים קושי מעשי לבצע אומדנים אלה, בהתייחס לפריטי מלאי ונכסים בלתי מוחשיים שהופחתו, בראייה לאחור ולשקף בכל תאריך מאזן לתקופה קודמת את האומדן שהיה צריך בהתאם לנסיבות ששררו לתאריך המאזן לתקופות קודמות. כמו כן סבורה החברה כי אין זה מעשי לקבוע את ההשפעות הספציפיות של כל ירידת ערך לכל אחת מתקופות הקודמות המוצגות, למעט סכומים לא מהותיים, ולכן החברה זקפה את התיקונים ליתרת הפתיחה של העודפים למול יתרת הפתיחה של ההשקעה בחברת ACCESS המוצגת בשיטת השווי המאזני ליום 1 לינואר 2016".
כלומר, בביאור אמנם פורטו ההשפעות לשנת 2016 ולשנת 2015 אבל כל ההשפעה על שנים קודמות, התרכזה בסעיף אחד – יתרת העודפים (שבמסגרת ההון העצמי).
60 חברות בבורסה עם הערת עסק חי
הערת עסק חי מבטאת סיכון של הפירמה שלא לשרוד את השנה הקרובה. כאשר רואה החשבון רושם הערת עסק חי בדוחות זה רק אם הוא לא הצליח להימנע מכך, רק אם החברה לא הצליחה לשכנע אותו שתוכל לשרוד את השנה הקרובה. הערת עסק חי, משמע שקיימת אזהרה שהעסק לא ישרוד, והיא כשלעצמה גורמת לכדור השלג להיות כבד יותר ומסוכן יותר.
בבורסה המקומית נסחרות 570 חברות מתוכן 61 חברות עם הערת עסק חי. אז יש מקומות שזה טבעי – בתחום הביומד למשל, החברות מגייסות כסף, גומרות אותו ומגייסות מחדש, ולכן ברור שהסיכון בהן גבוה, והערת עסק חי בהן הוא עניין שבשגרה.
הערת עסק חי, חשוב להדגיש, הינה מושג חשבונאי. למושג הזה יש השלכה גדולה על החיים העסקיים ועל שוק המניות. הערה כזו שניתנת על ידי רואי החשבון מבטאת חוסר אמון בחברה להחזיר את החובות שלה, לצד מחיקת ההון העצמי. ההון העצמי של החברה מבטא את הזרמות הכספים של הבעלים לחברה. נוסף להון העצמי שמשמש מקור לפעילות החברה, החברה נעזרת בהון זר שמבטא את המימון השוטף של הפירמה – בנקים, אגרות חוב, הלוואות פיננסיות ועוד.
פירמות אמורות להחזיר את חובם, אבל יש מצבים (לא מעטים) שהפירמה לא מצליחה להחזיר את חובותיה. רואי החשבון שלה צריכים להתריע על כך מבעוד מועד, ואת זה רואי החשבון עושים במסגרת סקירת הדוחות/ ביקורת הדוחות הכספיים. אם רואה החשבון סבור שהחברה לא תוכל לשרת את חוב שנה קדימה (ועל פי דרישות ניירות ערך מדובר כבר על פרק זמן גדול יותר), אזי יש להצמיד לדוחות "הערת עסק חי" . הערת עסק חי מבטאת חשש משמעותי שהחברה לא תשרוד את השנה הקרובה, והיא מהווה תמרור אזהרה לבעלי המניות של החברה, למלווים ולכל מי שהחברה עומדת איתו בקשר עסקי. למעשה, הערת עסק חי משמעה הערה בדבר יכולת החברה להישאר עסק חי, עסק שממשיך לקיים את עצמו ולהחזיר את חובותיו.
הערת עסק חי במקרים לא מעטים כאמור רק מגבירה את הדרדרות החברה, אחרי הכל איזה גוף ירצה לעבוד מול חברה שלא בטוח שתחזיר את חובותיה, ולכן ראוי החשבון בודקים בקפדנות את מצבה של החברה לפני שהם מוציאים הערת עסק חי. הערה זו נבחנת על בסיס ניתוח הדוחות הכספיים ועל בסיס יחסים פיננסים מסוימים. כך לדוגמה נבחנים יחסי הנזילות לבחון את נזילותה של החברה ויכלותה לעמוד בתשלומים בזמן הקרוב; תזרים המזומנים של החברה שמעיד על יכולתה לייצר מזומנים או להיפך – מעיד על שריפת מזומנים; יכולתה לגייס חובות ממקורות חיצוניים ומבעלי המניות ועוד. באם החברה לא עומדת במבחנים רואי החשבון יכתבו הערת עסק חי שזו למעשה הפניה בסקירה/ ביקורת הדוחות על מצב פיננסי בעייתי, כשההרחבה תהיה במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים ( בהמשך לדוחות הכספיים עצמם).
חשוב לזכור – מצד אחד, הערת עסק חי מבטאת בעיות פיננסיות ותזרימיות קשות, אבל זה לא בהכרח שהחברה בדרך לפשיטת רגל. במקרים רבים, בסופו של דבר נזרק לחברה גלגל הצלה – זה יכול להיות דרך הזרמת בעלים, העברת שליטה, תספורת חוב (הפחתת החוב), רכישת הפעילויות או פעילויות חלקיות ועוד. הערה כזו אמנם מבטאת סיכון גדול, אבל עדיין מניסיון השנים האחרונות חברות לא מעטות שרדו את הערת העסק החי.
אבל שימו לב המצב השנה (בהתייחס לדוחות השנתיים של 2016) לא כזה נורא ביחס ללפני שנתיים. אז ל-70 חברות היתה צמודה הערת עסק חי. כך עלה אז מבדיקה שערכה חברת המידע העסקי CofaceBdi. המשמעות היא של-70 חברות יש קשיים פיננסים ותזרימיים והן עלולות לקרוס ולא להחזיר את החובות שלהן. המספרים האלו נלקחו מדוחות הרבעון הראשון, והמספרים דומים מאוד גם לנתוני הרבעונים הקודמים.
האם הבנקים המרכזיים מרימים ידיים? ניצחון לספקולנטים בצ'כיה; ומה יקרה בישראל?
זה ממש לא עניין שבשגרה, אבל זה עלול להיות התחלה שמבשרת רעות לשוקי המט"ח בעולם, שנשלטים על ידי תזוזות כספים בסכומים של מיליארדים. שוק הפורקס העולמי מרכז מסחר של 3 טריליון דולר ביום (3,000 מיליארד דולר), זה יותר מכל הבורסות גם יחד, וזה רק מבטא את עוצמתן של זירות המסחר בפורקס שמהוות את רוב המסחר במט"ח – להרחבה – מסחר בפורקס, לזירות המסחר בפורקס.
הבנק המרכזי בצ'כיה נכנע במלחמת המטבעות מול ספקולנטים וסוחרים. הבנק המרכזי הודיע יפסיק לרכוש מט"ח כדי לווסת את שערי החליפין של הקורונה מול האירו והדולר. שימו לב – זה מה שהנגידה שלנו – ד"ר קרנית פלוג עושה כבר שנה וחצי (בהמשך לקודמה בתפקיד – פרופ' סטנלי פישר) וללא תוצאות. זה הרי לא אפשרי באמת לתעתע בספקולנטים. אפשר לעשות זאת יום, יומיים, שבוע, כמה פעמים בחודש, אבל מול זרמי הכספים האדיירם שנכנסים לארץ ומומרים לשקלים, אין באמת מה לעשות, זה גדול עליהם, והם לא מבינים שם בבנק ישראל שהרכישות שלהם זה ירייה באפלה. בינתיים הצטברו בבנק ישראל מעל 110 מיליארד דולר ואנחנו הציבור מופסד סדר גודל של 7-8 מיליארד דולר בגלל ההרפתקה הזו.
ובחזר לצ'כיה. צ'כיה דומה מבחינות רבות לישראל – המטבע המקומי מתחזק ביחס לדולר ולאירו וכתוצאה מכך הבנק המרכזי בצ'כיה (וגם כאמור אצלנו) רוכש מט"ח כדי להחליש אותו, הפעילות הזו היא לעג לרש. בינתיים הסוחרים עושים סיבובים על בנק ישראל ועל הכסף שלנו.
הבנק המרכזי של צ'כיה, מעין הותקף על ידי סוחרים שמכרו מעל 65 מיליארד דולר בגלל שהמטבע המקומי – קורונה, חזק, וגם כתוצאה מדיניות תקרת שער חליפין שגבולה התחתון נקבע בשער של 27 קורונות לאירו. הבנק נאלץ להתמודד עם המצב ולרכוש עשרות מיעליארדים של דולרים, אבל – עד כאן!
אצלנו עודף היצע הדולרים נובע גם מהשקעות של סוחרים וספקולנטים שמזרימים לכאן כספים ומוכרים דולרים וקונים שקלים , וכך משקיעים בשקל ומקבלים ריבית גבוה יותר מאשר הריבית בארה"ב, וגם כתוצאה מממאזן סחר החוץ המקומי מול העולם. בבנק ישראל חוששים בעיקר מפגיעה ביצואנים בגלל שער הדולר הנמוך (היבואנים דווקא מרוויחים), אך כאמור הפעולות שלהם לא עוזרות – הדולר שנסחר בכ-3.6-3.7 שקלים בחודש האחרון נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות.
ריבית בנק ישראל לא תעלה לפני 2018!
בנק ישראל לא יעלה את הריבית בשנה הקרובה. בבנק החליטו להשאיר את הריבית ברמה של 0.1% , שהמשמעות שלה היא ריבית פריים של 1.6% (1.5% מעל הריבית של בנק ישראל).
הוועדה שמחליטה על הריבית מסרה כי לאור המתינות בקצב העלייה במדד המחירים לצרכן, ועל רקע נתוני המאקרו הנוספים, נראה שאין מקום להעלאת ריבית בטווח הקצר – "ברקע ההחלטה שלא לשנות את ריבית בנק ישראל, ניתן לציין את האינפלציה – בשנה האחרונה הקצב השנתי של האינפלציה עולה במתינות, וב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר הוא הגיע ל-0.4%. זהו שיעור האינפלציה הגבוה ביותר מאז יולי 2014, אך האינפלציה עדיין נמוכה מהיעד. עליית האינפלציה קיבלה תמיכה מהמדיניות המוניטרית המרחיבה, מהעלייה שחלה בשנה האחרונה במחירי האנרגיה, מעליית האינפלציה בעולם, ומעליית השכר במשק, אולם התגברות התחרות במשק מעכבת את חזרת האינפלציה ליעד, ובחודשים האחרונים נוספה לכך ההשפעה של הייסוף החד שחל בשער החליפין".
שער הדולר נשחק לעומת השקל בחודשים האחרונים – ראו כאן שער הדולר, וכאן – מדריך מסחר בפורקס. וזה מגדיל את הסיכוי שהריבית לא תשתנה. אחרי הכל עלייה בריבית תמשוך לכאן (לשוק הישראלי) עוד דולרים שיומרו לשקלים ויורידו יותר את שער הדולר. "על פי התחזית המקרו כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר, ב-2017 צפוי התוצר המקומי הגולמי לצמוח ב-2.8% (אם כי קצב הצמיחה בניכוי השפעת התנודתיות ביבוא כלי רכב צפוי להיות גבוה יותר) וב-2018 ב-3.3%. האינפלציה צפויה להסתכם ב-0.7% בשנה הקרובה, ולהיכנס לתוך תחום היעד ברבעון השני של 2018. הריבית המוניטרית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית, 0.1%, במהלך השנה הקרובה ולעלות בהדרגה מהרבעון השני של 2018" – ואלה חדשות בעייתיות למשק – ריבית נמוכה, זה אומר ככל הנראה ריבית משכנתא נמוכה, למרות שהיא עולה בשנה האחרונה (ועדיין ללא עלייה בריבית בנק ישראל העלייה בריבית המשכנתא מוגבלת), וזה אומר המשך כסף זול שיכול לפנות לשוק הדירות.
את בנק ישראל זה פחות מעניין. "בשנה האחרונה חלה עלייה מתונה בקצב האינפלציה, וזו מהפכה חיובית, אך היא עדיין מתחת לטווח היעד", אומרת קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל. "שינויים בהתנהגות הצרכנים, כמו רכישות באינטרנט, מגבירים התחרות ותורמים לאינפלציה נמוכה, אך לפי הבנק מניסיון העבר אין בכך להשפיע על האינפלציה בטווח הארוך. למרות שמספר גורמי ביקוש והיצע נעו בכיוון שאמור לגרום להתקררות בשוק הדיור, ושתי התצפיות האחרונות מצביעות על התייצבות מסויימת במחירים, מוקדם עדין להסיק שעליית המחירים נבלמה. הממשלה עושה מאמצים ניכרים להמשיך ולהגדיל את היצע הדירות – וחשוב שתתמיד בכך" – זה שטויות ופלוג יודעת זאת – המאמצים של הממשלה לא באמת ישפיעו מאוד על שוק הדירות. מה שישפיע על שוק הדירות הוא עלייה בריבית, אלא שהנשק הזה כבר בקושי קיים , פשוט, פלוג הצליחה לאפס את הריבית, ולחמם את שוק הדירות בשנים האחורנות במימון מאוד זול, ועליית ריבית עכשיו היא בעייתית בגלל שמהלך כזה יציף את הארץ בספקולנטים שימכרו דולרים וישקיעו בשקל ויקבלו ריבית גבוה (גבוה יות מאשר בארץ המקור שלהם). הממשעות היא – חוסר אונים מוחלט לגבי הריבית ולגבי שוק הדירות.
ובחזרה למסיבת העיתונאים בה פלוג ניסתה לתר.ץ את המהלכים הכלכליים ויותר נכון את חוסר המהלכים הכלכליים – "כידוע לכם, הוועדה המוניטרית החליטה היום להמשיך את המדיניות המוניטרית המרחיבה ולהותיר את הריבית ברמה של 0.1%, וציינה שבכוונתה להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. חטיבת המחקר פרסמה את התחזית המקרו כלכלית המעודכנת, ואתייחס אליה בהמשך.
"מאז שנפגשנו פה בתדרוך המוניטרי הקודם, חלו התפתחויות מעורבות בסביבת האינפלציה – האינפלציה בפועל ממשיכה לעלות במתינות, אך חלה ירידה בציפיות. תמונת הפעילות הכלכלית החזקה שראינו בסוף 2016 אינה שונה מהותית גם כיום, וארחיב לגביה בהמשך. בשוק מטבע החוץ התחזק הייסוף, שמשפיע גם על סביבת האינפלציה וגם על הפעילות, ולכן הוא לווה בתגובת מדיניות חדה יחסית באמצעות רכישות מטבע חוץ. ההערכות לגבי הכלכלה העולמית הן מעט אופטימיות כעת משהיו לפני שלושה חודשים, אולם ההתפתחויות הפוליטיות במדינות שונות ממשיכות להוות גורם משמעותי לאי ודאות.
"ארחיב, אם כן, לגבי האופן בו רואה הועדה את תמונת המצב כעת, ולגבי המדיניות וההשפעות הצפויות שלה. בשנה האחרונה חלה עלייה מתונה בקצב האינפלציה, ולאחר כמעט שנתיים בהן האינפלציה הייתה שלילית, בתחילת 2017 האינפלציה הפכה חיובית, אך היא עדיין מתחת לטווח היעד; זאת למרות שהשפעת הגורמים בעלי האופי החד פעמי שפעלו להורדת האינפלציה התפוגגה, ולמעשה, מזה כמה חודשים עליית מחירי האנרגיה תורמת תרומה חיובית לאינפלציה השנתית. בדוח בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר הראינו כי שינויים בהתנהגות הצרכנית, כגון הגברת הרכישות באינטרנט, פועלים להגברת התחרות ולכן ממשיכים ללחוץ לאינפלציה נמוכה. זהו שינוי מבני של התאמת מחירים, שעשוי לארוך זמן מה אך מהנסיון שנלמד במשקים שעברו בעבר תהליך דומה, עולה שאין בו כדי להשפיע על האינפלציה בטווח הארוך. הירידה בציפיות לאינפלציה היא ככל הנראה במידה רבה תוצאה של הייסוף שהתגבר בחודשים האחרונים, וארחיב לגביו בהמשך. מנגד, בין הכוחות הפועלים לעליית האינפלציה ניתן למנות את העובדה שהמשק מתקרב לתעסוקה מלאה והשכר הריאלי עולה. כל עוד נמשכה ירידת מחירי התשומות, המעסיקים יכלו לספוג את עליית השכר ללא עליית מחירים. תופעה זו השתקפה בפער שנפתח בין השינוי במחירי התוצר לשינוי במחירי הצרכן. ואולם פער זה החל להיסגר כלומר הוא אינו צפוי להימשך לאורך זמן, ואז עליית השכר תתורגם לעליה בעלות העבודה ליחידת תוצר אשר צפויה לפעול לעלייה של האינפלציה. גם עליית האינפלציה בקרב שותפות הסחר העיקריות שלנו צפויה לתרום לעליית האינפלציה בישראל. ואכן, למרות הרמה הנמוכה מאוד של הצפיות לאינפלציה לטווח הקצר, הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים מצויות בתוך היעד, גם אם הן הושפעו במידה מסויימת מהתהליכים שהם בעלי אופי קצר טווח. המדיניות המוניטרית, בכל אופן, תמשיך לפעול כדי להביא את האינפלציה אל תוך היעד.
"נתוני החשבונאות הלאומית של הרבעון הרביעי היו חזקים מאוד, אולם הם הדגישו את הצורך בניתוח מושכל של הנתונים שמתפרסמים. הערכת בנק ישראל הנה שחלק ניכר מהצמיחה הגבוהה של הרבעון הרביעי הייתה תוצאה של יבוא מוגבר של כלי רכב בחודש דצמבר, בקצב שאין להניח שיימשך לאורך השנה. גם בניכוי השפעה זו, קצב הצמיחה של המשק הוא משביע רצון, והאינדיקטורים העומדים לרשותנו כעת מצביעים על כך שקצב זה נמשך ככל הנראה גם ברבעון הראשון של 2017 (אם כי ייתכן שנתון הצמיחה שיפורסם לגביו יהיה נמוך בשל אותה תנודתיות ביבוא כלי הרכב). שוק העבודה ממשיך להפגין עוצמה; נמשכת עליית השכר הריאלי, שיעורי ההשתתפות והתעסוקה יציבים ברמה גבוהה. המשך הירידה באבטלה, תוך יציבות של שיעור המשרות הפנויות ברמה גבוהה יחסית, עשויים להעיד על כך שחלה ירידה נוספת באבטלה המבנית במשק.
"התמונה העולה מהנתונים אודות הכלכלה העולמית מעט אופטימית מזו שראינו עד כה. האינדיקטורים לפעילות במשקים העיקריים היו חיוביים: נרשם שיפור בקצב הצמיחה של הסחר העולמי, חלו עליות שערים בשווקי המניות באירופה ובמשקים המתעוררים, והעלייה באינפלציה במרבית המשקים נמשכה. בארה"ב, ההתאוששות בפעילות והתבססות האינפלציה בקרבת היעד הביאו את ה-Fed להעלות שוב את הריבית, אך תוואי הריבית העתידי שעלה מתחזיות בכירי ה-Fedעדיין משקף מדיניות מרחיבה, אות לכך שההתאוששות עדיין זקוקה לתמיכת המדיניות המוניטרית המרחיבה. כמו כן, עדיין שוררת אי ודאות לגבי המדיניות הכלכלית של הממשל החדש. גם באירופה ההתאוששות עומדת בצילה של אי הודאות הפוליטית, אם כי זו פחתה מעט לאחר תוצאות הבחירות בהולנד. עם זאת, ה-ECB ממשיך לעת עתה את המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה.
"העובדה שגם במשקים המתעוררים מסתמנת מגמת שיפור עשויה להעיד על תחילתה של מגמת התאוששות כלל עולמית. אם זו תתרחש, ואם הסיכונים להמשך צמיחת הסחר העולמי כתוצאה מהתהליכים הפוליטיים לא יתממשו, זו תהיה בשורה טובה גם לכלכת ישראל.
"בשער החליפין האפקטיבי נמשך הייסוף והוא הסתכם ב-3.1% ברבעון האחרון, ולמרות התרחבות פער הריביות מול ארה"ב, נרשם ייסוף של 4.5% גם מול הדולר. חלק מהייסוף משקף את מצבו הטוב יחסית של המשק הישראלי, הבא לידי ביטוי למשל בעודף בחשבון השוטף ובצמיחה הגבוהה יחסית. עם זאת, להערכתנו הייסוף החד שהתרחש בחודשים האחרונים היה בחלקו ייסוף יתר, ששיקף בין היתר את המדיניות המאוד מרחיבה שחלק מהבנקים המרכזיים נוקטים בה. בהקשר זה יודגש שגם בארה"ב, למרות העלאת הריבית, ה-Fed עדיין רוכש מחדש נכסים כנגד אלו שרכש בעבר ומגיעים לפדיון. מעבר לכך שהייסוף דוחה את כניסת האינפלציה אל תוך היעד, הרי שייסוף יתר פוגע בענפי המגזר הסחיר באופן שעשוי להיות בלתי הפיך; למשל, לכשימוצו הגורמים הזמניים שגורמים את ייסוף היתר, אותם מפעלים שלא יכלו להתקיים ברמת שער החליפין המיוספת בייתר לא יוכלו לחזור לפעול למרות שיש להם זכות קיום בשער החליפין שמייצג את שיווי המשקל. אי לכך, בנוסף לריבית הנמוכה, בנק ישראל מתערב לעיתים בשוק המט"ח. כפי שניתן היה להיווכח בחודשים האחרונים, ההתערבות היא בעוצמה רבה יותר כאשר להערכת הועדה המוניטרית חוסר ההתאמה בין התנודות בשער החליפין בפועל לבין אלו שנגזרות מהכוחות הבסיסיים בשוק גדול יותר. אדגיש שוב, כפי שציינתי כאן גם לפני שלושה חודשים, שאין תקרה ליתרות המט"ח, והועדה המוניטרית תוכל לפעול בשוק המט"ח ככל שצרכי המדיניות המוניטרית יכתיבו זאת.
"למרות שמספר גורמי ביקוש והיצע נעו בכיוון שאמור היה לגרום להתקררות בשוק הדירות, ושתי התצפיות האחרונות מצביעות על התייצבות מסויימת במחירים מוקדם עדיין להסיק שעליית המחירים נבלמה . הקצב החודשי של נטילת משכנתאות ממשיך להצטמצם על רקע עליית ריבית המשכנתאות, התחלות הבנייה שמרו ב-2016 על קצב גבוה וגם בנתוני גמר הבניה חלה האצה מסויימת, ומספר העסקאות מצטמצם. הממשלה עושה מאמצים ניכרים להמשיך ולהגדיל בהיצע הדירות וחשוב שתתמיד בכך.
"התחזית המקרו כלכלית שהציגה חטיבת המחקר לוועדה המוניטרית ופורסמה היום לציבור, (שכזכור, היא תחזית מותנית שמתבססת על הנחות לגבי המשתנים האקסוגניים), משקפת את הערכת החטיבה על פיה ההשפעה החריגה של יבוא כלי הרכב על הצמיחה ב-2016 לא צפויה להימשך ב-2017, בה צפויה צמיחה בשיעור של 2.8%; עם זאת, בקצב הצמיחה הבסיסי –כלומר בניכוי התנודות הנובעות מיבוא כלי הרכב–צפויה רק ירידה מתונה, תוך שינוי בהרכב הצמיחה: קצב הגידול בצריכה הפרטית צפוי להתמתן, ולעומת זאת צפויה התאוששות ביצוא בהינתן שיימשך השיפור בסחר העולמי. הרכב צמיחה זה צפוי לשרור גם ב-2018, בה צפויה צמיחה של 3.3%. תוואי הריבית והאינפלציה העולים מהתחזית נמוכים מאלו שהיו בתחזית הקודמת, בעיקר בשל ההשפעה של הייסוף שהתרחש בשער החליפין: האינפלציה צפויה להיכנס לתוך היעד רק במחצית השנייה של 2018 , והעלייה הראשונה בריבית צפויה רק ברבעון השני של 2018.
"לסיכום, המדיניות המוניטרית ממשיכה לפעול להשבת האינפלציה אל תוך היעד, לקיזוז ייסוף היתר בשער החליפין, ולתמיכה בהמשך הצמיחה. עד כה, ההשפעה של הייסוף החד יחסית ושל השינויים בהתנהגות הצרכנית ובתחרות במשק על האינפלציה, חזקה יותר מהשפעת עליית השכר והאינפלציה הגבוהה יותר בעולם, כך שלמרות העלייה המתמשכת שחלה באינפלציה בשנה האחרונה, היא עדיין צפויה להמשיך להיות נמוכה מהיעד למשך יותר משנה.לכן, כפי שציינתי בראשית דברי, בכוונת הועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד".
ובכן, מה הלאה – הרייבת לא תעלה בשנה הקרובה, כנראה שזה ישפיע גם על ריבית המשכנתא שאולי תעלה אבל בקצב איטי, וזה ישפיע על שוק הדירות שעדיין ימשיך ליהנות ממימון מאוד זול. בחזית אחרת – שוק המט"ח – בנק ישראל עובד עצות, הרכישות של המט"ח בהיקף של 110 מיליארד דולר, יצרו הפסדים ענקיים, והשיטה של רכישות מט"ח כבר לא עובדת. בדיוק פורסם כי הבנק המרכזי הצ'כי הפסיק לרכוש מט"ח בהתמודדות מול הספקולנטים, אולי זה מהלך שצריך ללמוד ממנו. כך או אחרת, ככה אי אפשר להמשיך!
בנק ישראל העניק לחברת טרנזילה רישיון סולק. זה לא עניין של מה בכך – סוף סוף, עשויה להיות תחרות אמיתית בשוק הסליקה שמרוכז היום בידי שלוש חברות כרטיסי האשראי (שגם סולקות ומקבלות עמלה של 0.3%, וגם מוכרות לנו כרטיסי אשראי ומקבלות עמלה וריבית על האשראי).
בנק ישראל מעריך כי טרנזילה צפויה להתחיל לפעול כסולק הרביעי בשוק כרטיסי החיוב הישראלי כבר ב-2018, ותתחרה מול החברות הקיימות. מתן הרישיון מבוצע לאחר התייעצות עם ועדת רישיונות וקבלת הסכמתה הגורפת למתן רישיון זה.
טרנזילה פועלת היום בשוק הסליקה באינטרנט, והיא נחשבת צלחברה המובילה בתחום. היא מספקת מערכת סליקה לבתי עסק אינטרנטים, אתרים, חנויות ברשת, וכן דואגת לסל שלם של מוצרים משלימים – הפקת חשבוניות, חיבור עמוד הסליקה לאתר של הלקוח דרך ממשקים מאובטחים, שירותי טרזילה אקספרס להתקשרות מהירה וקבלת אישורים מול כל חברות כרטיסי האשראי (ובכך היא חוסכת את ההתעסקות של הלקוח מול כל חברה בנפרד). על רקע ההצלחה שלה בעולם האינטרנטי, ולצד היכולות שלה בעולם הסליקה, בנק ישראל אישר אותה כחברה במעמד שווה לחברות כרטיסי האשראי בתחום הסליקה. המשמעות היא שטרנזילה מעבר להיותה סולקת באינטרנט וסולקת בבתי עסק פיזיים, תוכל לייצר ליין של כרטיסי אשראי, ולהוות תחרות לחברות כרטיסי האשראי הקיימות.
למעוניינים לקבל הצעה לסליקה מטרנזילה (הנחה לגולשי האתר) – היכנסו לכאן
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "כחלק ממגוון הצעדים בהם אנו נוקטים להגברת התחרות, ביחד עם משרד האוצר וגם במסגרת ועדת שטרום, הצהרנו על כוונתנו להגביר את התחרות בשוק הסליקה, וכבר בנובמבר 2015 הקלנו בצורה משמעותית את חסמי הכניסה לשוק – קבענו תהליך פשוט ותומך לקבלת הרישיון, הורדנו בחדות את דרישות ההון מסולק חדש ועוד. כתוצאה מצעדים אלו, לאחר שנים רבות בהן פעלו בשוק שלוש חברות בלבד, מצטרף היום שחקן חדש לשוק הסליקה. מתן הרישיון לחברת טרנזילה מבטא צעד משמעותי בקידום להגדיל את התחרות בתחום אמצעי התשלום ובשוק האשראי, לטובת העסקים הקטנים והבינוניים במשק ומשקי הבית. אנו מעריכים שכניסתה של חברה רביעית לשוק תיצור חלופה לעסקים ותוביל להגברת התחרות שתשתקף בהפחתת עמלות הסליקה שמשלמים בתי העסק, שיפור השירות, העלאת רמת החדשנות, ובהמשך, בהתאם לתכנית העסקית שהגישה החברה, גם להגברת התחרות בתחום הנפקת כרטיסי החיוב. אני קוראת לבתי העסק להתנהל בצורה נבונה, להשוות בין הצעות המחיר השונות, להתמקח, לעבור בין סולקים ולפעול להפחתת עלויות הסליקה".
שוק הסליקה של כרטיסי חיוב בישראל הסתכם בשנת 2016 בכ-270 מיליארד ש"ח ופועלות בו שלוש חברות כרטיסי האשראי – קבוצת ישראכארט, כא"ל, ולאומי קארד. בתקופה האחרונה נקט הפיקוח על הבנקים בפעולות רבות בכדי להסיר חסמי כניסה ולאפשר כניסה של מתחרים חדשים. פעולות אלו אפשרו הליך מהיר למתן רישיון סולק לחברה חדשה, כך שבתוך כשלושה חודשים מיום קבלת הבקשה המלאה מהחברה, אישר בנק ישראל את מתן הרישיון. הסרת החסמים כללה בין היתר:
- קיצור וייעול תהליך הרישוי, תוך מתן וודאות רגולטורית בדבר מתן רישיון לפני ביצוע השקעות מהותיות (בעיקר בתחום הטכנולוגי ובתחום גיוס העובדים), הקלה על התחברות למערכת כרטיסי החיוב (שב"א) ועל קבלת הרישיונות לסליקת המותגים הבינלאומיים;
- הקלה מהותית בדרישות הון עצמי מזערי (סולק חדש נדרש להון התחלתי בהיקף של מיליון ש"ח בלבד);
- הקלות רגולטוריות משמעותיות לגורמים שהשפעתם על יציבות המערכת הפיננסית ומערכת התשלומים אינה משמעותית. ההקלות ניתנו בתחום הממשל התאגידי, ניהול הסיכונים והוראות רגולטוריות אחרות.
הפיקוח מלווה את החברות המתעניינות בקבלת רישיון באופן הדוק, וסייע לחברת טרנזילה לאורך כל התהליך עד לקבלת הרישיון. מעבר לסיוע לחברה, דבר זה איפשר לפיקוח לגבש באופן מדויק את ההקלות הנדרשות לחברה להתחלת פעילותה.
שאלות ותשובות:
מהו בעצם סולק ומיהם הסולקים הקיימים בשוק?
הסולק מאפשר לבתי העסק לכבד עסקאות בכרטיסי חיוב (המונח הנפוץ בציבור הנו "כרטיסי אשראי", אולם לא כל עסקה בכרטיס חיוב כרוכה בהכרח במתן אשראי), באמצעות חיבור בית העסק למערכת התשלומים המקומית, (מתג כרטיסי חיוב של חברת שב"א), ולמערכות של המותגים הבינלאומיים כגון: ויזה ומסטרקארד. פעולת הסליקה הנה הפעולה באמצעותה מחויב חשבונו של הלקוח שמחזיק את הכרטיס ומזוכה חשבונו של בית העסק.
עד היום, פעלו בשוק הסליקה שלוש חברות כרטיסי האשראי: קבוצת ישראכרט, כרטיסי אשראי לישראל (כאל) ולאומי קארד.
מה היקף הפעילות בשוק סליקת כרטיסי החיוב בישראל?
בשנת 2016 הסתכם היקף העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בבתי העסק בישראל בכ-270 מיליארד ₪. העמלה הממוצעת שמשלמים בתי העסק עבור סליקת כרטיסי חיוב עמדה בשנת 2016 על כ-1%. מתוך עמלה זו, משולמת למנפיקי הכרטיסים עמלה צולבת בשיעור של 0.7% (על פי המתווה שקבע בית הדין להגבלים בשנת 2012) מסך העסקאות והסולק מקבל, בממוצע, כ-0.3% מסך העסקאות. הרווח הנקי במגזר הסליקה הסתכם ב-164 מיליוני ₪. יחד עם זאת, קיימת שונות בעמלה שמשלמים עסקים שונים, והקטנים שבהם משלמים עמלה גבוהה יותר, כפי שמוסבר להלן.
מה שיעור עמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות הסליקה?
העמלה הממוצעת שמשלמים בתי עסק בישראל עבור שירותי הסליקה עמדה בשנת 2016 על 1.01% ממחזור העסקאות בכרטיסי חיוב. בתי עסק קטנים (עם מחזור פעילות שנתי של עד חצי מיליון ש"ח) שילמו בממוצע עמלה של 1.49% מהמחזור ובתי עסק בינוניים (עם מחזור פעילות שנתי של עד חמישה מיליון ש"ח בשנה) שילמו בממוצע 1.07% מהמחזור. בתי העסק הגדולים משלמים עמלה של 0.84% מהמחזור.
האם בתי עסק עוברים בין סולקים?
כן. 10% מבתי העסק עברו בין חברות סליקה בשנת 2016. מעבר בין סולקים הנו תהליך קל ופשוט, ואינו כרוך בכל עיכוב או השהייה של פעילות בית העסק, או סיבוך מההיבט הכספי של התשלומים המגיעים לבית העסק.
מה השינויים שעשה הפיקוח על הבנקים שהובילו לכך שקם סולק חדש בישראל?
כניסת סולק חדש לשוק הישראלי התאפשרה לאחר שהפיקוח על הבנקים הקל את תנאי הסף לקבלת הרישיון וקיצר וייעל את תהליך הרישוי. בפועל, הליך בדיקת הבקשה הנוכחית ארך כשלושה חודשים בלבד מרגע הגשת הבקשה המלאה. ההקלות נעשו בפרט בנושאים הבאים:
- קיצור וייעול תהליך הרישוי, תוך מתן וודאות רגולטורית בדבר מתן רישיון לפני ביצוע השקעות מהותיות (בעיקר בתחום הטכנולוגי ובתחום גיוס העובדים), הקלה על התחברות למערכת כרטיסי החיוב (שבא) וקבלת הרישיונות לסליקת המותגים הבינלאומיים;
- הקלה מהותית בדרישות הון עצמי מזערי (עד כה, נדרשו הסולקים להון עצמי התחלתי בהיקף של 10 מיליוני ש"ח. על פי הדרישות החדשות סולק חדש נדרש להון התחלתי בהיקף של מיליון ש"ח בלבד);
- הקלות רגולטוריות משמעותיות לגורמים שהשפעתם על יציבות המערכת הפיננסית ומערכת התשלומים אינה משמעותית. ההקלות ניתנו בתחום הממשל התאגידי, ניהול הסיכונים והוראות רגולטוריות אחרות.
- הקלות משמעותיות לעניין השולט בבעל רישיון סליקה: (הקטנת גודל גרעין השליטה, הקלה בחוסן הפיננסי הנדרש, הקלות לעניין שרשרת השליטה ועוד).
הפיקוח מלווה את החברות המתעניינות בקבלת רישיון סליקה, סייע לחברת טרנזילה החל מהגשת הבקשה ועד לקבלת הרישיון, ועבד איתה באופן צמוד בכדי לגבש את ההקלות הנדרשות לה.
מיהי חברת טרנזילה?
חברת טרנזילה בע"מ מוחזקת במלואה על ידי מר איציק נוסצקי, שהינו גם הבעלים של חברת אינטרספייס בע"מ. חברת טרנזילה פועלת בשוק ה-Gateway לעסקים, ומאפשרת סליקה מאובטחת ללקוחות דרך אתרי האינטרנט וגם למשרד הממוחשב. החברה תעסוק בסליקה, ובהמשך בהנפקת כרטיסים ובמתן אשראי לציבור בישראל.
חברת אינטרספייס משמשת כרשם דומיינים מוסמך וספק מובייל לשירותי אירוח אתרים ומחשוב ענן.
מתי תוכל טרנזילה להתחיל לסלוק בפועל?
מבחינה רגולטורית, החברה יכולה להתחיל לפעול באופן מיידי. עם זאת, החברה נדרשת להיערכות תפעולית מסוימת, שצפויה להיארך עד כשנה.
האם הסולק החדש רשאי לבצע את כל הפעולות שמבצעות חברות הסליקה הקיימות?
הרישיון שניתן בשלב זה הוא מצומצם, לאור העובדה שעל החברה לסיים את כל ההיערכות התפעולית לצורך קבלת הרישיון מלא. אי לכך, ישנן מגבלות מסוימות על היקפי הפעילות של החברה. לאחר שתשלים החברה את ההיערכות ותעמוד בכלל הדרישות, יומר הרישיון המצומצם ברישיון מלא.
על מי צפוי להשפיע השינוי בשוק בעקבות כניסה של סולק חדש?
להערכתנו, כניסת סולק חדש תשפיע בשלב ראשון בעיקר על העסקים הקטנים והבינוניים, ותוכל להוזיל את עלויות הסליקה לבתי העסק, ובעקיפין גם על העלויות לצרכן. בעתיד, עם כניסתה של החברה גם לתחום ההנפקה, תהיה לה השפעה ישירה גם על משקי הבית- מחזיקי כרטיסי חיוב.
האם אנו צופים שתהיה ירידת מחירים בתחום הסליקה? במה עשויה להתבטא התחרות?
התחרות עשויה להתבטא גם במחירים המשולמים על ידי בתי העסק וגם ברמת השירות לבתי העסק ולצרכנים, לרבות שירותים נלווים שיציע הסולק החדש. עצם כניסתו של סולק רביעי לשוק מהווה איום תחרותי ומרחיבה בפני בתי העסק את היצע ספקי שירות הסליקה ביניהם הם יכולים לתחר. על מנת למצות את הפוטנציאל של המהלך, חשוב שבתי העסק לא יקבלו כל הצעה מסולק כסוף פסוק אלא ישוו בין החברות, יתמקחו, יעברו בין סולקים ויביאו להוזלת המחיר שהם משלמים.
מתי בפעם האחרונה בנק ישראל נתן רישיון לחברת כרטיסי אשראי?
הסמכות לתת רישיון סליקה הוענקה לבנק ישראל במסגרת תיקון חוק הבנקאות (רישוי) בשנת 2011. הרישיון לחברת טרנזילה הינו הרישיון הראשון שניתן על ידי בנק ישראל בהתאם לסמכות שהקנה לו החוק.
יחד עם זאת, טרם חקיקת החוק הוקמה בשנת 1996, חברת אלפא קארד ידי הבנק הבינלאומי ועורק. בשנת 2000 רכש בנק לאומי את התשתית של אלפא קארד והקים על בסיסה חברת כרטיסי אשראי חדשה, לאומי קארד.
האם מבחינת בית העסק הסיכון בהתקשרות עם הסולק החדש גבוה מאשר בהתקשרות עם סולקים קיימים?
לא. הוראות הפיקוח מחייבות כי כל כספי הסליקה של בתי העסק, העוברים דרך הסולק החדש, יופקדו בחשבון נאמנות, ואין לסולק אפשרות להשתמש בכספים אלו. כמו בכל חברת סליקה, גם בחברה זו קיימים סיכונים תפעוליים ואלו ינוטרו על ידי הסולק בהתאם להנחיות בנק ישראל ולפיקוח שלו.
למדריכים קשורים:
הלוואות דרך חברות כרטיס האשראי – כדאי? לא בטוח
לבטל כרטיסי אשראי מיותרים – זה עולה לכם הרבה כסף