הבנק הבינלאומי מציע פיקדונות ברירת מחדל לתקופה של חצי שנה  ולתקופה של שנה.הרעיון שעומד מאחורי שני הפיקדונות הוא שאופן חישוב הריבית נגזר משני סוגים שונים של הצמדה: הצמדה שקלית קבועה ולא צמודה והצמדה תלוית ריבית הפרים. פקדונות אלה עשויים להתאים למשקיע סולידי שמחפש הפקדה לתקופה קצרה עם הבטחת ושמירה על ערך הכסף במקרה של ריבית אפסית ו/או למי שסבור שבמהלך החצי שנה הקרובה ריבית בנק ישראל תשנה מגמה ותתחיל לעלות.

פיקדון לתקופה של חצי שנה מיועד למי שברשותו סכום של 10,000 שקלים ומעלה. הריבית על הפיקדון תחושב לפי הגבוהה מבין השניים: ריבית משתנה של פריים מינוס 1.58% אשר נכון להיום מותאמת לשנה עומדת על 0.02%. או ריבית קבועה של 0.02% לשנה.

פיקדון שני שמציע הבנק הוא פיקדון ארבל לתקופה של שנה המיועד למי שיפקיד סכום של 25,000 שקלים ומעלה. הריבית בפיקדון זה תעמוד על הגבוהה מבין השניים או ריבית של פריים מינוס 1.55%, אשר נכון להיום עומדת על 0.05% ריבית מתואמת לשנה. או ריבית קבועה של 0.10% לשנה.

בנק לאומי, מציע מספר חסכונות באפיקים משולבים. החיסכון הראשון זהו חיסכון משולב צמוד מדד לשלוש שנים. חישוב הריבית על הפיקדון ייעשה בפירעון. אז יקבל המפקיד עבור התקופה הראשונה של השנתיים הראשונות ריבית שקלית קבועה, ללא הצמדה ועבור התקופה השנייה של שנת הפיקדון האחרונה – קרן וריבית צמודים למדד המחירים לצרכן. כאשר הקרן תישאר קרן מובטחת.

על סכום הפקדה שינוע בין 1,000 שקלים ל-99,999 שקלים יקבל המפקיד בתקופה הראשונה  (שנתיים ראשונות) 0.05% בריבית קבועה לא צמודה ובתקופה השנייה (שנת החיסכון השלישית) 0.05% צמוד מדד.

על סכומי הפקדה של 100,000-249,999 שקלים יקבל המפקיד על התקופה הראשונה ריבית של 0.150% שקלי קבוע ולא צמוד ועל התקופה השנייה ריבית של 0.100% צמוד מדד. למפקידים מ-250,000 שקלים ומעלה תינתן בתקופה הראשונה ריבית של 0.25% שקלי קבוע לא צמוד ו0.150% צמוד מדד.

פיקדון נוסף באפיק משולב אותו מציע הבנק הוא לתקופה של ארבע שנים. כאשר בפירעון יקבל המפקיד עבור תקופה ראשונה:

שנתיים – קרן וריבית צמודים למדד המחירים לצרכן (קרן מובטחת).עבור תקופה שנייה -שנתיים – ריבית שקלית קבועה, ללא הצמדה.

על סכום הפקדה שינוע בין 1,000-99,999 שקלים יקבל המשקיע על השנתיים הראשונות 0.010% צמוד מדד ועל השנתיים האחרונות 0.800% בריבית שקלית קבועה ולא צמודה.

עבור סכום הפקדה שינוע בין 100,000-249,999 שקלים יקבל המשקיע ריבית בשיעור של 0.03% צמוד מדד-על השנתיים הראשונות ו1.000% בריבית שקלית קבועה על השנתיים האחרונות. למפקידים החל מ-250,000 שקלים ומעלה תינתן על השנתיים הראשונות ריבית של 0.05% צמוד מדד ועל השנתיים האחרונות 1.2% בריבית שקלית קבועה ולא צמודה.

מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים וארגון מנהלי הרכש לחודש אפריל 2015 ירד בנקודה לרמה של 49.2 נקודות, רמה המצביעה על התכווצות בפעילות התעשייתית במשק. ירידות נרשמו ברכיבי הביקושים המקומיים והתעסוקה אך הם עדיין מצביעים על התרחבות בפעילות. רכיב הביקושים ליצוא מצביע זה החודש השלישי על התכווצות בפעילות.

מדד מנהלי הרכש העולמי, שמפרסם בנק JPMorgan, ירד מעט בחודש אפריל לרמה של 51.0 נקודות. המדד יציב יחסית מזה מספר חודשים ורמתו מצביעה על התרחבות בפעילות. מדד מנהלי הרכש בארה"ב נותר ללא שינוי ברמה של 51.5 נקודות. בגוש האירו המדד נותר יציב בקירוב ברמה של 52.0 נקודות. בסין המדד ממשיך להצביע על התכווצות בפעילות התעשייתית וירד לרמה של 48.9 נקודות.

כלכלני בנק הפועלים: מדד מנהלי הרכש נע סביב רמת ה-50 נקודות מזה ארבעה חודשים. רכיבי המדד העיקריים מצביעים על התרחבות, מלבד רכיב הביקושים ליצוא המצביע זה החודש השלישי על התכווצות, תמונה שמשתקפת גם בנתוני סחר חוץ שמפרסמת הלמ"ס שהצביעו על ירידה של  כ-7.0% בשלושת החודשים האחרונים לעומת השלושה הקודמים. על פי נתוני הלמ"ס שהתפרסמו אתמול, המשק צמח ברבעון הראשון של השנה בשיעור של 2.5% במונחים שנתיים, תוך גידול מרשים בצריכה הפרטית ומנגד ירידה בהשקעות בענפי המשק. שלושת הרבעונים האחרונים היו תנודתיים במונחי הצמיחה הנמדדת בחשבונאות הלאומית. הם הושפעו ממבצע צוק איתן, ההתאוששות ממנו וגידול חריג ביבוא כלי-רכב. אם בוחנים את הממוצע של רבעונים אלו מקבלים צמיחה בשיעור של 3.3%, שמייצגת להערכתנו את סביבת הצמיחה הנוכחית.

בנק מזרחי טפחות מפרסם את תוצאותיו הכספיות לרבעון הראשון של 2015, ומדווח כי הרווח הנקי ברבעון הראשון הסתכם ב-244 מיליון ₪ לעומת 268 מיליון ₪ ברבעון המקביל אשתקד – מדובר בקיטון של 9.0%. התשואה על ההון העצמי: 9.2%.

סך כל המאזן לסוף הרבעון: כ-201 מיליארד ₪ – גידול של 8.8% בהשוואה ל-31.3.2014. האשראי לציבור לסוף הרבעון: כ-150.7 מיליארד ₪  – גידול של 6.8% בהשוואה ל-31.3.2014. פיקדונות הציבור לסוף הרבעון: כ-153 מיליארד ₪ – גידול של 5.0% בהשוואה ל-31.3.2014. הבנק יחלק דיבידנד של 36.6 מיליון ₪.

בחודש דצמבר 2014 אישר דירקטוריון מזרחי-טפחות מדיניות חלוקת דיבידנד מעודכנת לשנים 2015 ו-2016 לפיה, החל מהרבעון הראשון של 2015 יחלק הבנק דיבידנד בשיעור של עד 15% מהרווח הנקי, מדי רבעון. זאת, בכפוף לעמידה בדרישות הרגולציה בנושא הלימות ההון, אשר אומצו על ידי דירקטוריון הבנק. בהתאם לכך, אישר הדירקטוריון חלוקת דיבידנד של 36.6 מיליון ₪ בגין רווחי הבנק ברבעון הראשון, המהווים 15% מהרווח הנקי. היום הקובע לעניין תשלום הדיבידנד הוא 1 ביוני 2015 ויום התשלום הוא 14 ביוני 2015. יצוין, כי הפעם האחרונה שבה חילק הבנק דיבידנד היתה בגין רווחי הרבעון השני של 2013.

מזרחי טפחות: הרווח הנקי ב-2014 הסתכם ב-1.08 מיליארד שקל בדומה ל-2013

מזרחי טפחות מציג ברבעון הראשון של 2015 גידול של 6.8% בהיקף האשראי לציבור, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. האשראי הקמעונאי הסתכם בכ-123 מיליארד ₪ לעומת כ-113 מיליארד ₪ ברבעון המקביל – עליה של כ-10 מיליארד ₪, תוך גידול בשלושת מרכיביו: 8.6% באשראי למשקי בית, 8.2% בהלוואות לדיור ו-14.5% בעסקים קטנים. יצוין, כי לאחר נסיגה באשראי המסחרי והעסקי שחלה בבנק בשנת 2014 – על רקע הפעילות הממותנת של המשק והירידה בביקושים לאשראי במגזר העסקי והתאגידי, חזר מזרחי-טפחות ברבעון הראשון של השנה להציג צמיחה גם באשראי המסחרי (4.2%) וגם באשראי העסקי (5.1%) בהשוואה ל-31.12.2014. מדובר בצמיחה גבוהה אף יותר מזו שאפיינה את האשראי הקמעונאי בבנק, בשלושת החודשים הראשונים של 2015.

אלדד פרשר, מנכ"ל הבנק, הגיב היום לדוחות ואמר: "הדוחות הכספיים של מזרחי-טפחות לרבעון הראשון מצביעים על המשך הצמיחה בפעילות הבנק, תוך גידול בהון העצמי – שלראשונה חצה את קו ה-11 מיליארד ₪, בהיקף המאזן – שטיפס אל מעבר ל-200 מיליארד ₪, וכן בנתחי השוק באשראי ובפיקדונות".

"ירידה חריגה במדד המחירים לצרכן של 1.6% שחלה ברבעון הראשון – אירוע שלא ראינו במשק הישראלי מזה כ-9 שנים, ורישום חשבונאי של שווי הוגן נגזרים, הקטינו את הרווח הנקי המדווח ב-128 מיליון ₪. זאת, על רקע המשך הירידה בריבית בנק ישראל לרמה של 0.1% במהלך הרבעון הראשון. ההתרחבות בפעילות הבנק באה לביטוי גם בתחומי האשראי והפיקדונות. סך כל האשראי לציבור בבנק גדל ב-6.8% בהשוואה לרבעון המקביל, כאשר עיקר הגידול נרשם בבנקאות הקמעונאית שצמחה ב-8.7%. לצד עליה נאה באשראי למשקי בית ובתיק המשכנתאות – נתון שמשקף את המשך הפעילות הערה בשוק הדיור, בולט במיוחד זינוק של 14.5% באשראי שהעמיד הבנק ברבעון הראשון לעסקים קטנים", הוסיף פרשר.

פיקדונות ליצ'י של מזרחי טפחות – ריבית סבירה! (בהינתן האלטרנטיבות)

"בעניין זה ראוי לציין את פעילותו האינטנסיבית של מזרחי-טפחות, במסגרת הקרן הייעודית שהקימה המדינה לעסקים קטנים ובינוניים. מאז זכה במכרז, העמיד הבנק מתוך הקרן אשראי של כ-1.4 מיליארד ₪, לשורה ארוכה של עסקים קטנים. פעילות זו צפויה להימשך גם ברבעונים הבאים.  עליה נרשמה גם בהיקף הפיקדונות שגייס הבנק מהציבור ברבעון הראשון. אלה הסתכמו בכ-153 מיליארד ₪ – גידול של 5% בהשוואה לרבעון המקביל, כאשר גם כאן בלטה לחיוב הבנקאות הקמעונאית עם עליה של 10.4%, ביחס לרבעון הראשון אשתקד", כותב פרשר.

פרשר מוסיף כי "הבנק סיים בהצלחה רבה טיפול במספר נושאי תשתית שתהיה להם השלכה על המשך צמיחתו ויכולת שרידותו בשנים הבאות. כך, בין השאר, הושלם ברבעון הראשון פרויקט העברת המחשב המרכזי של הבנק למתקן ממוגן וחדיש. מהלך זה מצטרף לחתימה על הסכם, המסדיר באופן סופי וכולל את יחסי העבודה עם עובדי חטיבת הטכנולוגיה – צעד שיבטיח יציבות ותנופת פיתוח בתחום הטכנולוגי בבנק. בד בבד, הוצאנו לפועל את השלב הראשון בתוכנית הכניסה שלנו לחברה הערבית, עם פתיחתם של שני סניפים חדשים בכפר יאסיף ובאום אל פחם", אומר מנכ"ל הבנק, אלדד פרשר.

הראל פיננסים מפרסמים תחזית שבועית לשוק ההון והמלצות השקעה, ומעריכים כי הדו"חות והדולר תומכים במניות בארה"ב.

הראל פיננסים מציינים כי S&P500 המשיך לשבור שיאים בשבוע החולף, בעוד שברוב השווקים הגדולים באירופה נרשמו בסיכום שבועי ירידות. S&P500 הניב השבוע 0.31%, ואילו הדאקס ירד ב-2.24% ויורוסטוקס 50 ב-2.1%. מעבר להפתעות החיוביות בגזרת הדו"חות בארה"ב, להמשך השיפור בביצועי המניות האמריקאיות תרמה גם היחלשות הדולר, על רקע נתוני מקרו חלשים יותר והאפשרות שהעלאת הריבית לא תהיה בספטמבר. מן הצד השני, התחזקות היורו הכבידה על המניות האירופאיות.

"בגזרת הדו"חות, עד עתה פרסמו 463 חברות מתוך S&P500. הסקטורים הבולטים (מבחינת גידול בהכנסות) היו הפרמצבטיקה והטכנולוגיה. בחברות הפארמה הצדיקו הדוחות, לפחות לעת עתה, את המכפילים הגבוהים היסטורית שלהן, לאור גידול של כמעט 18% ברווח. ההכנסות המצרפיות של כל החברות ירדו ב-3.7%, בעיקר בגלל הירידה בהכנסות בחברות האנרגיה. בחזית הרווח, 68% מהחברות היכו את התחזיות. גם בבנקאות ובטכנולוגיה בולטת עלייה נאה ברווחים", מוסיפים הראל פיננסים.

הראל פיננסים: "קטנה מאוד ההסתברות להורדת ריבית החודש"

בהראל פיננסים מעריכים כי לפי שעה, לא מומלץ לשנות עוד את המבנה של תיק המניות. מאז שהגדלנו לפני כשלושה שבועות את החשיפה לארה"ב על חשבון אירופה (כ-57% לארה"ב, כ-20% לאירופה) לא ביצענו שינויים נוספים. הפרופורציות האלה מצדיקות עצמן לפי שעה. גם ההמלצות האחרונות שלנו על מזרח אסיה ממשיכות להיות בתוקף והשווקים שם ממשיכים בביצועים נאים. בשבוע האחרון ראינו את השווקים במדינות כמו יפן, הונג קונג, טייוואן עולים ביותר מ-1%. השווקים המתעוררים ממשיכים לסבול מתנודתיות גדולה יותר ועדיפה חשיפה לשוק הישראלי, שממשיך להניב תשואות דומות להם בתנודתיות נמוכה יותר.

הראל פיננסים על האג"ח הקונצרני: "חשיבות הניתוח של כל אג"ח גדלה"

ירידת התשואות הממשלתיות הביאה בעולם לעלייה במרווחי הקונצרני, שלא הגיבו בירידת תשואות דומה. בשוק המקומי, האפיק הקונצרני בלט בחודש וחצי האחרונים בהשוואה לאג"ח הממשלתי לאור מח"מ קצר יותר במדדים ושמירה על מרווחים. כך לדוגמה, בתל בונד 20 היה המרווח ביום חמישי האחרון 1.58%, לעומת 1.87% בתחילת אפריל. הדבר בולט עוד יותר בדירוגים הנמוכים, ששם המרווחים היו גבוהים יחסית (גם בהשוואה לעולם).

הראל פיננסים על תיק ההשקעות: שומרים על מבנה תיק האג"ח לצד שינוי מבנה התיק המנייתי

נראה כי האפיק הקונצרני המקומי בולט לחיוב, במיוחד על רקע נכונות משקיעים לעבור אליו מהאג"ח הממשלתי לנוכח התנודתיות של התקופה האחרונה. אנו מעריכים כי אפיק זה ימשיך להתנהג טוב בתקופה הקרובה. חשוב לשים לב כי בתקופה האחרונה יש חשיבות גדולה יותר להשקעה באג"חים על בסיס ניתוח פרטני בהשוואה להשקעה באמצעות מדדי התלבונד. לעתים, המדדים לחלוטין מעוותים את התמונה הפנימית של האג"חים המרכיבים אותם ויכול להיווצר יתרון יחסי משמעותי לבחירה נכונה.

הראל פיננסים על תיק ההשקעות: "פיזור פיזור פיזור"

כמו שהדברים נראים כרגע, המימושים בשוק האג"ח הממשלתי בעולם ובישראל היו בעיקר חלק מתהליך הפנמה שירידת התשואות המהירה של החודשים האחרונים היתה מהירה מדי. ברוב תיקי ההשקעות שלנו לא מיהרנו לקצר מח"מ על בסיס ההנחה שהריבית הקצרה בכל העולם המפותח תמשיך להיות ברמה נמוכה ותהליך התאמת המחירים בשוקי האג"ח הינו זמני. באפיק השקלי, המבנה המומלץ שלנו נשאר ברובו סינתטי.  באפיק הצמוד העדפה היא פחות חשיפה לחלק הקצר והתנודתי של העקום, על רקע ההפתעות האפשריות במדדים.

למרות המדד הגבוה והצפי לסדרת מדדים גבוהים, איננו מגדילים עוד את החשיפה לאפיק הצמוד. אנו ממשיכים לשמור על חלוקה של 55% שקלים ו-45% צמודים במח"מ בינוני, המספקת להערכתנו הגנה טובה דיה מפני האפשרות שהמדדים יהיו אפילו גבוהים מהצפוי.
אנחנו ממשיכים לתמוך בפיזור תיק האג"ח הממשלתי והקונצרני לחו"ל ( בעיקר ארה"ב) וכן בפיזור תיק המניות לחו"ל.

מדד המחירים לאן? אחרי חודשים עם מדד שלילי, חזר מדד המחירים לצרכן לעלות ובחודש אפריל הוא עלה ב-0.6%; ומה יהיה בהמשך?  בנק ישראל מפרסם היום נתונים בדבר שיעור האינפלציה הצפוי לפי שוק ההון ותחזיות החזאים והתפתחות אמצעי התשלום. ע"פ נתוני בנק ישראל, ממוצע תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים נותר על 1.1%, בדומה לחודש אפריל 2015.

שיעור הציפיות נמצא במגמת עלייה מאז חודש דצמבר 2014, ומדובר בשיעור הגבוה ביותר מאז חודש ספטמבר 2014. כמו כן, מדובר בחודש השלישי ברציפות ששיעור האינפלציה הצפוי נמצא מעל רף ה-1%, לאחר ארבעה חודשים (נובמבר – פברואר 2014) שבהם נע בין 0.8% לשפל של 0.6%. מנתוני בנק ישראל עולה גם, כי אמצעי התשלום גדלו מ-226.1 מיליארד שקל ל-237.1 מיליארד שקל – גידול בשיעור של 4.9%.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הצהירה לאחרונה על הכוונה לעמוד במתווה המדד הרב שנתי – בין 1% ל-3% בשנה. נראה שהפעם יש סיכוי כך, אחרי שבשנתיים האחרונות פספס בנק ישראל את המתווה.

בסקירה שפורסמה אתמול (א') על ידי לאומי שוקי הון, העריכו כלכלני הבנק כי סביבת האינפלציה צפויה להמשיך לעלות במתינות. דודי רזניק מלאומי ציין בסקירתו כי בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי בסוף החודש. עדיין קיימת אפשרות של ממש להורדת ריבית בהמשך, זאת על רקע חולשת היצוא הישראלי כמו גם המשך מגמת התחזקות השקל. "הגרעון בתקציב השנה צפוי להיות נמוך מהגרעון בשנת 2014. שנת 2016 נראית פחות אופטימית לאור ההתחייבויות של הממשלה החדשה והקואליציה המצומצמת. חברת מודיס מזהירה כי לדבר השלכות שליליות על כלכלת ישראל", ציין רזניק בסקירתו.

בנוסף, עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר, העריך אתמול כי אנו נמצאים לקראת מגמה בקצב האינפלציה השנתית. לוי כתב בסקירתו כי "השינויים המבניים וירידות המחירים החד פעמיות הן בסקטור הממשלתי (מים, חשמל) והן במגזר העסקי (סלולר ומזון) כנראה לקראת התכנסות לשיווי משקל זמני".

מיטב דש מפרסמים סיכום שבועי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות  מאת מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים. מהסקירה עולה כי בשבוע החולף: תעשיית קרנות הנאמנות רושמת פדיונות של כ-1.25 מיליארד ₪. הקרנות המסורתיות בפדיון ראשון מאז דצמבר 2014: 170 מ' ₪.

שבוע המסחר התאפיין במגמה מעורבת. מחד, מדדי המניות סיכמו את השבוע בעליות שערים, ומנגד נרשמו מימושים במדדי אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות. בעקבות המימושים במרבית אפיקי ההשקעה מתחילת החודש, המשקיעים עברו לשבת על ה"גדר" וחלקם אף החלו לממש אחזקות, מה שהתבטא בפדיונות. מתחילת החודש הקרנות המסורתיות איבדו כ-110 מיליון ₪, המתחלקים לפדיונות של כ-340 מיליון ₪  בקרנות המנוהלות, ומנגד – גיוסים של כ-230 מיליון ₪ בקרנות המחקות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

רוב הקרנות המסורתיות המגייסות ביותר באפריל הן קרנות אג"ח כללי עם חשיפה מנייתית

הקרנות המנייתיות סיכמו את השבוע עם גיוסים של כ-120 מיליון ₪. זאת, לעומת פדיונות של כ-10 מיליון ₪ בשבוע הקודם. הקרנות המחקות על מדדי המניות בארץ ובחו"ל רשמו השבוע גיוסים של כ-70 מיליון ₪ המתחלקים שווה בשווה בין קרנות מניות בארץ לבין קרנות מניות בחו"ל, אל מול גיוסים של כ-50 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, קרנות 10/90 וכו', רשמו השבוע גיוסים של כ-60 מיליון ₪ – צניחה של כ-80% בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע הקודם.

אגרות החוב הממשלתיות רושמות השבוע ירידות שערים: מדד ממשלתי כללי רשם השבוע מימוש שערים של 0.8% בהובלת השחרים לטווח ארוך שצנחו ב-1.5% על רקע הירידות שנרשמו באג"ח ממשלת ארה"ב וגרמניה . עקב הירידות החדות, קרנות אג"ח מדינה רשמו השבוע פדיונות של כ-150 מיליון ₪, זאת לעומת גיוסים של כ-10 מיליון ₪ בשבוע הקודם.

מיטב דש מורידים את תחזית האינפלציה השנתית ל-1.1%

אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה שלילית – מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו ירידות שערים של עד כ-0.25%. מנגד, מדד קונצרני כללי עלה ב-0.1%. בעקבות המשך הירידות באפיק, קרנות אג"ח קונצרני רשמו פדיונות של כ-70 מיליון ₪ – קצב פדיונות זהה לקצב בשבוע הקודם.

באפיק השקלי: הקרנות הכספיות רשמו השבוע פדיונות של כ-610 מיליון ₪. בהמשך לכך, פדיונות של כ-180 מיליון ₪ נרשמו השבוע בקרנות השקליות – ירידה של 20% בקצב הפדיונות הממוצע לעומת השבוע הקודם.

קרנות אג"ח חו"ל רשמו השבוע ירידה של כ-25% בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע הקודם, זאת לאחר שגייסו כ-60 מיליון ₪.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-14.05.15 כ-260.1 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-225.6 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-34.5 מיליארד ₪.

דמי ניהול של 5% – לא ייאמן, אבל יש דבר כזה. מנהל קרן הנאמנות תטא (6F) ניהול חוזים ואופציות לכל מזג אוויר (מספר קרן: 5109798) מעלה את דמי הניהול מ-4.82% ל-5% – זו שערורייה. אין מילה אחרת. נכון, התשואה של הקרן בשנה האחרונה צרשימה, אבל היא מאוד תנודתית ומעבר לזה – בהסתכלות לארבע שנים אחרוה לא מדובר על בוננזה מטורפת – קצת מעל 30% לכל התקופה, וגם אם מסתכלים על פרקי זמן אחרים, זו לא בוננזה ששווה לשלם עליה בכל מצב דמי ניהול כאלו – יש גם סיכון, ואפילו אם מדובר במנהל השקעות כוכב, זה יומרני מאוד לגבות 5% או מעט פחות בקרן כזו.

קרן תטא ניהול חוזים ואופציות לכל מזג אוויר מנהלת כ-32 מיליון שקל.

קבוצת הראל ביטוח ופיננסים משיקה מסלול השקעה חדש – הראל אג"ח חו"ל. הראל אג"ח חו"ל, הינו מסלול ייחודי וראשון מסוגו להשקעה בתוכניות השקעה וחסכון "מגוון השקעות" וכן ב"הראל מור".המסלול משלב השקעה בשווקים מחוץ למדינת ישראל באמצעות חשיפה לאגרות חוב ממשלתיות, אגרות חוב של חברות )קונצרנים( סחירות ולא סחירות, הלוואות לחברות, קרנות נאמנות ותעודות סל בחו"ל. החשיפה למט"ח עומדת על כ-70% ומח"מ ממוצע של שלוש שנים. המסלול אינו משקיע במניות,  ומנוהל ברמת סיכון בינונית-נמוכה.

מסלול ההשקעות החדש "אג"ח חו"ל", בשילוב עם מסלול חו"ל הקיים, הכולל אחזקה של כ 40% במניות, מאפשר למשקיע לבנות תיק השקעות בחו"ל ברמת החשיפה למניות המועדפת עליו.מהראל נמסר כי: "מסלול ההשקעות החדש הבלעדי וייחודי להראל, הראל אג"ח חו"ל, מאפשר למשקיע להתאים באופן אישי את תיק ההשקעות שלו, תוך שליטה ברמת החשיפה למניות על פי רצונו. המסלול מהווה נדבך נוסף בתפיסת הראל הדוגלת ביצירת ערך מוסף משמעותי לתוכניות ההשקעה".

עפר קליין, אנליסט המאקרו של קב' הראל, כותב בעקבות נתוני האומדן הראשון לצמיחת התוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון של 2015, אשר עמד על 2.5 אחוזים בשיעור שנתי, כי בדיקת הרכב הצמיחה מגלה שהחולשה נובעת בעיקר מירידה בהשקעה בכלי תחבורה (שעלו מאוד ברבעון הקודם)  ולא בחולשה כללית. להערכתו, למרות נתון המסגרת החלש, ההרכב החזק והעלייה החדה בצריכה הפרטית, שמצטרפים למדדים הגבוהים בחודשיים האחרונים, והעלייה בציפיות לאינפלציה, נראה שהסיכוי שנראה ריבית שלילית בשבוע הבא קטן מאוד.

ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-5.5 אחוזים (לעומת 7.0% ברבעון הקודם). מבטאת לצד אמון צרכני חזק גם הרבה מאוד מזומן שמצוי חופשי בידי הציבור (219 מיליארד ₪ במרץ – גידול של 46 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים) ועלייה ביכולת ללוות כסף על רקע הריבית הנמוכה במשק.
נתוני סחר חוץ היו טובים גם הם: יצוא הסחורות והשירותים עלה ב-3.1 אחוזים (לאחר עלייה של 10.2% ברבעון הקודם) ו-9.4 אחוזים עלייה בניכוי יהלומים וחברות הזנק. יבוא הסחורות והשירותים עלה ב-7.1 אחוזים (לאחר ירידה של 2.2% ברבעון הקודם) ו-9.0 אחוזים עלייה בניכוי יבוא ביטחוני, אוניות מטוסים ויהלומים.
הצריכה הציבורית עלתה ב-0.7 אחוז בלבד על רקע העדר תקציב, אך זאת לאחר עלייה חדה של 6.9 אחוזים ברבעון הקודם (שבאה ככל הנראה על רקע השלמת הצטיידות של מערכת הביטחון).

ופה קבור הכלב….

ההשקעה בנכסים קבועים רשמה ירידה חדה של 5.8 אחוזים (לאחר עלייה של 9.2% ברבעון הקודם) בשל ירידה של 9.5 אחוזים בהשקעות בענפי המשק. חלק גדול מזה נובע מירידה של כ-80 אחוזים בהשקעה ברכבים שעלו מאוד ברבעון הקודם (על רקע שינוי המיסוי). לעומת זאת, בבתי מגורים נרשמה עלייה בהשקעות של 1.3 אחוזים, לאחר 7 רבעונים של ירידה.

אם בחודשים הקרובים נתון הצמיחה לא יעודכן כלפי מעלה, תחזית הצמיחה שלנו לשנת 2015 תרד ל- 3.1-3.2 אחוזים תחזית הצמיחה שלנו לשנת 2016 נותרה 3.5 אחוזים.

בית ההשקעות מיטב דש מפרסם סיכום חודש אפריל – קרנות הנאמנות המגייסות והמדממות מאת מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים. מסקירת מיטב דש עולה כי המשקיעים ממשיכים להגדיל חשיפה למניות: 7 מתוך 10 הקרנות המסורתיות המגייסות ביותר באפריל הן קרנות אג"ח כללי עם חשיפה מנייתית.

על פי נתוני מיטב דש, במקום ה-1 בגיוסים בחודש אפריל 2015 הקרן "אקסלנס (A1) 5/95" עם גיוס של כ-330 מיליון ₪. מנגד, הקרן הפודה ביותר אפריל היא "מיטב ישיר (00 כספית" עם פדיון של כ-570 מיליון ₪. כ-1.5 מיליארד ₪ זרמו לקרנות המחקות בסיכום חודש אפריל – זאת בהובלת קרנות מחקות על מדדי אג"ח כללי שגייסו כ-440 מיליון ₪, וקרנות מחקות על מדדי מניות בארץ ובחו"ל עם גיוסים של כ-415 מיליון ₪.

מיטב דש מדווחים כי חודש אפריל מביא אתו עלייה בדמי הניהול הממוצעים – הגיוסים בתעשיית הקרנות היו בדמי ניהול ממוצעים משוקללים של כ-0.6% – עלייה קלה לעומת החודש הקודם, בעוד שהפדיונות באפריל היו בקרנות המסורתיות עם דמי ניהול ממוצעים של כ-0.55% – עלייה של כ-40% לעומת החודש הקודם.

בחודש  אפריל נוספו 2 קרנות ל "מועדון המיליארד": "אלומות (0B) תיק השקעות ללא מניות" ו-"ילין לפידות C)2 25/75 (". מספר הקרנות במועדון "המיליארד" עומד על 44 קרנות המנהלות כ-87.7 מיליארד ₪ – עלייה של יותר מ-2 מיליארד ₪ לעומת חודש מרץ. 12 קרנות מתוך 44 הן קרנות כספיות המנהלות כ-29.9 מיליארד ₪ – ירידה של כ-1.2 מיליארד ₪ לעומת מרץ. בסיכום חודשי כ-55% מהקרנות רשמו פדיונות. מתוך כ-707 הקרנות שסיכמו את החודש עם פדיונות, 18 קרנות איבדו למעלה מ-50 מיליון ₪ כ"א.
סיכום חודשי – קרנות הנאמנות המגייסות והמדממות

טבלת 10 הקרנות המגייסות, שגייסו ביחד כ-1.9 מיליארד ₪ בסיכום חודשי, מכילה:  7 קרנות אג"ח כללי, קרן אג"ח מדינה, קרן כספית וקרן אג"ח חו"ל. מן הצד השני, טבלת 10 הקרנות הפודות, שמהן נפדה כ-2.3 מיליארד ₪, מכילה 9 קרנות כספיות.

המשקיעים מגדילים חשיפה מנייתית – קרנות מסורתיות ללא חשיפה למניות גייסו החודש כ-520 מיליון ₪. קרנות שיש להן חשיפה למניות עד 10% רשמו החודש גיוסים של כ-1.6 מיליארד ₪. קרנות שיש להן חשיפה למניות עד 30% רשמו גיוסים של כ-1.6 מיליארד ₪.

אחד האפיקים המגייסים ביותר בתעשיית קרנות הנאמנות בחודש אפריל הוא אפיק אג"ח מדינה – קרנות אג"ח מדינה רשמו גיוסים של יותר מ-1.25 מיליארד ₪. קרנות אג"ח מדינה ללא חשיפה מנייתית רשמו החודש גיוסים של כ-350 מיליון ₪. קרנות אג"ח מדינה עם חשיפה של עד 10% מניות גייסו כ-0.8 מיליארד ₪. כ-1.1 מיליארד ₪ נותבו לקרנות אג"ח מדינה תחת הסיווג אג"ח מדינה כללי ובהמשך, כ-150 מיליון ש"ח נותבו לקרנות אג"ח מדינה צמודי מדד.

קרנות מניות בארץ ובחו"ל רשמו באפריל גיוסים של כ-620 מיליון ₪. הגיוסים התחלקו בין קרנות מניות בארץ שהובילו את הגיוסים עם כ-320 מיליון ₪ אל מול קרנות מניות בחו"ל עם 300 מיליון ₪. מרבית הכספים נותבו לקרנות המחקות שהיוו כ-70% מכלל הגיוסים בקרנות המנייתיות.

הלמ"ס מפרסמת נתוני חשבונות לאומיים – אומדן ראשון לרבע הראשון של שנת 2015, ומדווחת כי התוצר המקומי הגולמי עלה ב-2.5% בחישוב שנתי. מהשוואת נתוני הרבעון הראשון של שנת 2015 לעומת הרבעון הרביעי של שנת 2014 עולה כי נרשמה עלייה של 3.2% בתמ"ג העסקי לצד עלייה של 5.5% בהוצאה לצריכה פרטית. במקביל, חלה ברבעון זה עלייה של 9.4% ביצוא סחורות ושירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק), עלייה של 0.7% בהוצאה לצריכה ציבורית וכן ירידה של 5.8% בהשקעות בנכסים קבועים.

התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, עלה ברבעון הראשון של שנת 2015 ב-2.5% לעומת הרבעון הקודם. זאת, לאחר עליות של 6.6% ברבעון הרביעי ושל %0.8 ברבעון השלישי של 2014. העלייה בתוצר ברבעון הראשון השנה משקפת עלייה בהוצאה לצריכה פרטית, ביצוא הסחורות והשירותים ובהוצאות לצריכה ציבורית וירידה בהשקעות בנכסים קבועים. בנוסף, הייתה עלייה ביבוא סחורות ושירותים. כך עולה מסיכום האומדנים הראשונים של החשבונות הלאומיים לרבעון הראשון 2015 המתבסס על נתונים חלקיים שהתקבלו עד עתה.

בלמ"ס מדגישים כי מדובר באומדן ראשון בלבד, וכי "יש להתייחס לממצאים אלה בזהירות כי כידוע, קיימת אי סדירות גבוהה יחסית בסדרות הסטטיסטיקה הכלכלית בארץ. הדבר מתבטא בתנודות חריפות בנתונים הרבעוניים שמקשה על ניתוח המגמה בסדרות העתיות השונות ובמיוחד על איתור נקודות מפנה בפעילות הכלכלית. האומדנים המוקדמים על ההתפתחות הכלכלית יעודכנו עם קבלת הנתונים לחודשים החסרים".

 להלן פירוט נוסף של האומדנים, לאחר ניכוי השפעת העונתיות בחישוב שנתי:

התוצר העסקי עלה ברבעון הראשון של שנת 2015 ב-3.2% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 7.7% ברבעון הקודם ויציבות ברבעון השלישי בשנת 2014.

יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבעון הראשון השנה ב-7.1%, לאחר ירידה של 2.2% ברבעון הקודם.  עלייה זו מבטאת עלייה של 15.0% ביבוא סחורות אזרחיות בחישוב שנתי ועלייה של 9.8% ביבוא שירותים בחישוב שנתי (הכולל יבוא שירותי תוכנה, תחבורה ותקשורת וכד' ויבוא שירותי תיירות). יבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים עלה ברבעון הראשון של 2015 ב-9.0% לאחר עלייה של 2.4% בחישוב שנתי ברבעון הקודם .

סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה ב-4.2% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 4.6% ברבעון הקודם.  פירוט השימושים במקורות מראה שההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-5.5% ברבעון הראשון של שנת 2015 בחישוב שנתי, שפירושו עלייה של 3.5% בהוצאה לנפש. העלייה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הראשון באה בהמשך לעלייה של 4.8% ברבעון הקודם ולאחר עלייה של 3.0% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של 2014.

העלייה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הראשון של 2015 משקפת עלייה של 2.3% בהוצאה לצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת), לאחר עלייה של 2.4% בחישוב שנתי ברבעון הקודם.

ההוצאה למוצרים בני קיימה לנפש ירדה ברבעון הראשון של 2015 ב-12.9% בחישוב שנתי לאחר עלייה של 13.2% ברבעון הקודם. ההוצאה לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה, מזגנים עלתה ב-14.1% בחישוב שנתי,  לאחר עלייה של 33.1% בחישוב שנתי (7.4% בחישוב רבעוני) ברבעון הקודם. ההוצאות לריהוט ותכשיטים עלו ב-8.5% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 7.3% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. לעומת זאת, ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב-56.3% בחישוב שנתי (18.7% בחישוב רבעוני) לאחר עלייה של 17.8% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טכסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) עלתה ברבעון הראשון של 2015 ב-28.1% בחישוב שנתי (6.4% בחישוב רבעוני), לאחר עלייה של 6.4% ברבעון הרביעי אשתקד.

ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) ירדה ברבעון הראשון של 2015 ב-5.8% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 9.2% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. הירידה בהשקעה בנכסים קבועים משקפת ירידה של 78.2% בהשקעה בכלי תחבורה יבשתיים לצרכים עסקיים בחישוב שנתי (31.7% בחישוב רבעוני), יציבות בהשקעה במכונות וציוד (כאשר המכונות וציוד שמקורם מיבוא ירדו ואלו שמקורם מייצור מקומי עלו) ועליות של 1.3% בהשקעה בבנייה למגורים, ושל 5.3% בהשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות בחישוב שנתי

יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) עלה ברבעון הראשון של 2015 ב-9.4% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 15.0% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. העלייה ביצוא ברבע הראשון של 2015 משקפת עלייה של 12.1% ביצוא התעשייה (למעט יהלומים) וירידה של 24.4% ביצוא ענף החקלאות בחישוב שנתי . בנוסף, עלה יצוא השירותים ב-12.9% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 8.5% ברבעון הקודם. העלייה ביצוא השירותים משקפת עלייה של 22.9% ביצוא שירותים אחרים (הכולל יצוא שירותי תוכנה, תחבורה ותקשורת וכד') וירידה של 13.9% ביצוא שירותי תיירות. יצוא היהלומים ברבעון הראשון של 2015 ירד ב-21.1% בחישוב שנתי.