עובדים חדשים = עובדים סוג ב'; למה לא מפרישים להם לפנסיה במשך חצי שנה? מחדל!
עובדים זכאים להפרשה לפנסיה החל משנת 2008. זה כבר לא כמו בעבר שזה היה רשות, אין כאן שיקול לבעלי ומנהלי העסק. זאת פנסיה חובה. אבל שימו לב – החובה הזאת, היא מידית עבור מי שיש לו כבר ביטוח פנסיוני. כלומר, לעובד/ עובדת שהיתה להם תעסוקה בעבר (ולכן גם הפרשה לפנסיה) תהיה חובה להפריש באופן מידי.
מנגד, עובדים חדשים שאין להם הפרשה לביטוח פנסיוני, יזכו להפרשה לאחר 6 חודשים. אבסורד גדול, ונחדד את הנקודה – המעסיק יפקיד לעובד שיש לו כבר קרן פנסיה / ביטוח מנהלים (פעילים). אבל המעסיק יפקיד לפנסיה עבור מי שאין לו פנסיה/ ביטוח מנהלים (פעילים) רק לאחר 6 חודשי עבודה.
העובדים החדשים שווים פחות, ויש לזה סיבות היסטוריות שקשורות למשא ומתן בין ההסתדרות והאוצר למעסיקים – הרי לפני כן לא היתה פנסיית חובה (ולא בשיעורים האלו) ומעין נתנו, במסגרת המו"מ סוכרייה למעסיקים בגין עובדים חדשים, רק שזה על חשבון העובדים החדשים, ואחרי 10 שנה הגיע הזמן לתקן את העוול הזה. הנזק לעובדים הוא גדול
הנזק לעובדים – הרבה יותר ממה שחשבתם!
קצבת הפנסיה העתידית תלויה במספר פרמטרים – גיל ההצטרפות לפנסיה, תקופת החיסכון הכוללת, השכר והתשואה נטו (בניכוי דמי הניהול) בקרן הפנסיה/ ביטוח המנהלים.
עכשיו תדמיינו מה קורה לעובדים הצעירים שמשתחררים מהצבא עובדים בעבודות זמניות, ממש לא בטוח שהם מגיעים לתקופת תעסוקה של חצי שנה, ואז הם נוסעים לחו"ל, לטיול הגדול. חוזרים ואז לרוב מתחילים ללמוד, ורק אחרי כמה שנים טובות מתחילים בעבודה מסודרת.
בעבודה הזו הם יזכו לפנסיה רק לאחר חצי שנה, כלומר, כל הסיבוב בין עבודות, טיולים, לימודים, עלה להם בכמה שנים טובות של עיכוב בתחילת המועד לחישוב פנסיה מסודרת/ קבלת פנסיה – אפילו 5 ואפילו 6 שנים. השנים האלו שמגיעים לתקופת הפנסיה שווים הרבה כסף. מדובר באובדן ההפרשות השוטפות כשהריבית דריבית הופכת את ההפרשות האו אחרי 40 שנה לכסף גדול.
בממוצע מדובר על סכום של כ-50-70 אלף שקל, אבל יש מקרים שזה משמעותית גבוה יותר.
ועניין אחר – תודה למגיב שרוני. עובד חדש, שהגיע עם בטוח פנסיוני פעיל, זכאי אמנם להפרשות מהמעסיק החדש, אבל רק אחרי 3 חודשי עבודה ואז יופרשו לו הסכומים החל מהיום הראשון (רטרואקטיבית). אבל אם העובד עזב אחרי תקופה של עד 3 חודשים, הוא לא זוכה להפרשה לחיסכון פנסיוני.
במסגרת כנס של EY נערך מושב בנושא "מרכזי קניות ומשרדים – נדל"ן ב"הפרעה"?" בהנחיית איטה קולדצקי, שותפה, תחום הנדל"ן ב- EY ישראל. במושב נשא דברי פתיחה חיים כצמן, מנכ"ל ומייסד, גזית גלוב והשתתפו איתן בר זאב , מנכ"ל ודירקטור, ביג מרכזי קניות; רביב ברוקמאייר, מנכ"ל, GOLF&CO; דודו זבידה, מנכ"ל, קבוצת מבנה; בנג'י זינגר, מנכ"ל, WeWork ישראל; אבי לוי, מנכ"ל, מליסרון ושולם לפידות, מנכ״ל, אי די בי.
במרכז הדיון עמד נושא המסחר המקוון והגידול בהיקפיו. חיים כצמן התייחס לנושא ואמר "בסופו של יום הקונה רוצה לראות את המוצר בעיניים ולקבל יחס אישי מהמוכר. כך היה בכיכר העיר מאות שנים אחורה וכך יהיה גם בעתיד. האדם יצור חברתי מטבעו ושום טרנד לא ישנה את טבע האדם. אמזון לא יכולה באמת להוות תחליף לאורך זמן לחוויית הקניה במרכז הקניות. להוות תחליף לחדר כושר או לשתיית קפה בקניון. צריך לדעת לבחור את הנכסים הנכונים המותאמים לטבע האדם. אם נדע לעשות את זה נכון נוכל להיות בצד של המרכז המסחרי שגדל וממשיך לצמוח ומסחר מקוון יהיה עוד כלי בארגז הכלים שלנו".
איתן בר זאב אמר "יש סטטיסטיקה ויש מציאות. במציאות, בארבעת החודשים הראשונים של 2018 רשמנו עליה של קרוב ל-6%. מסתבר שאנשים לא משנים את הרגלי הצריכה בין לילה. אם שואלים אותי אם כל ענף הריטייל ייעלם והאונליין ישתלט עליו, אז כנראה שלא. במדינת ישראל סך הקניות באינטרנט מגיע לכ- 6%. אין פה שחקן משמעותי אחד. 80% מהמכירות אונליין בישראל באות מבחוץ. נכון שהמגמה היא גידול מתמיד בעולם האונליין מצד אחד, אך יש גם שחקנים כמו עדיקה שעברו מעולם האונליין נטו גם לעולם האוף ליין. בארה"ב, למשל, נפתחו יותר חנויות מאשר נסגרו בשנת 2017. בסופו של יום חוויה של קניה ועצם היכולת לחפש את המוצר או לעשות WINDOW SHOPPING היא צורך אנושי. העולם לא ישתנה בצורה מהותית".
רביב ברוקמאייר אמר "אנחנו בקבצה נהנים משני העולמות. אין ספק שאנחנו רואים את היתרון המדהים שיש למותג או לזמן שלוקח לך לבנות מותג בעולם החדש. בחמש שנים, לא בהשקעות כספיות גדולות ולא בפרסום הקלאסי שאנחנו מכירים, עדיקה הגיעה לאן שהגיעה. למותג כמו עדיקה יש מקום לאוף ואון ליין וזה רק משביח אחד את השני. אנחנו רואים ששפת המבצעים שונה והתמחור הוא שונה. אין ספק שאנחנו נמצאים בעולמות מקבילים ומשלימים.
הצרכן בסופו של דבר הוא אותו צרכן שצריך לתת לו מענה 24/7 ולשחק בשתי הזירות. היתרון של האונליין הוא היכולת לנטר את הצרכן ולהכיר אותו הרבה יותר טוב. אני לא אוהב את האמירות שעולם האוף ליין ימות מחר. העסק חי ונושם ומייצר הזדמנויות חדשות שצריך לדעת לנצל וגם להיות זהירים כי באונליין קשה יותר להרוויח כסף. מכעיסה אותי הרגולציה והנושא של הזמנות מחו"ל ב- 75$ ללא מע"מ. אנחנו מבקשים בסך הכל שגם מותגי גוף אונליין ייהנו משוויון. אין סיבה שהמדינה תיתן מקדמה לגופים זרים שלא יושבים פה".
עוד התייחס ברוקמאייר לעלויות הגבוהות המושתות על רשתות הקמעונאות. "מבחינת עלויות, אני מייצג סקטור מסוים שהנתח היחסי שלו בתוך מרכזי הקניות הולך ומצטמצם. אני מסתכל על עולם האופנה, ורואה בגדול שהביזנס של האופנה הוא ביזנס קצת בסטרס שלא יכול להרשות לעצמו להעלות מחירים. גם אם בסוך היום אגדל על חשבון מתחרים, המרכיב של עלות שכר הדירה, הארנונה וכו' עולה ביחס להכנסות שלי ועם זה צריך להתמודד. ברור לי שלחברי כאן יש את התפיסה שלהם אבל צריך למצוא את הדרכים לעשו את ההתאמות הנדרשות. תמיד יש שחקנים חדשים ונכון שאין תמיד שטחים פנויים טובים, אבל זה יכול לבוא בבום. הייתי שמח ששכר הדירה שלנו היה יורד.
בר זאב השיב כי "עומס שכר הדירה אצלנו במרכזים עומד בסה"כ על כ-6% ובקניונים, בהם שולטות בעיקר רשתות האופנה, עומד על כ- 9.5%. במידה ותהיה הצדקה מבחינת העומס על הפדיון ונראה שהוא עובר את ה- 12% כמובן שאנחנו נתייחס בשיא הרצינות לעניין ונשקול הורדת השכ"ד".
אבי לוי אמר "האינטרנט כבר כאן ואנחנו רואים את ההשפעה שלו, שאינה דרמטית. אנחנו לא רואים שאחד הולך להחליף את השני ושני הדברים יצטרכו לחיות ביחד. גם אמזון תומכת במתחמי קניות והדברים האלה ימשיכו לחיות ביחד. מרבית הקניונים מלאים ובתפוסה מלאה ורואים עוד ועוד מותגים בינלאומיים שמגיעים לארץ".
בנג'י זינגר: "השינוי בריטייל קשור לדור שהולך וגדל, דור ה- Y. השינוי הוא ההחלטה של אנשים מה הם קונים, מאילו חברות המתבססות על אילו ערכים? אנחנו רואים שינוי בשוק העבודה ושאנשים מחפשים משמעות. זה יקרה גם בעולם הריטייל וזה יהיה לדעתי השינוי הגדול".
אנחנו פותחים בסביבות 30 חללים בחודש. ההתרחבות בארץ היא באותן אחוזים. מאוד טוב לנו פה, אנחנו מייצרים ערך לחברים בקהילה. מסתכלים על פרויקטים בתכנון ובונים בניינים מהתחלה לשימושים שלנו.
שולם לפידות: "קרוב ל-14% מהמכירות של שופרסל הוא ממכירות אונליין . קצב הצמיחה של אונליין בחו"ל הוא בממוצע של 17%.הצפי ל-2018 הוא ש-6% מהמסחר בישראל יהיה מקוון. הייבוא מחו"ל זוכה להטבות מס שמותגים ישראלים לא מקבלים. כשהאוכלוסייה גדלה ב- 1.8% שנתי, התחזית היא שב- 2021 היה יותר צמיחה באונליין מאשר באוכלוסייה. שופרסל מוכיחה שאפשר להגיע לאחוזים יפים של פעילות באונליין, מספרים גבוהים יותר מרשתות דומות בגרמניה למשל".
דודו זבידה אמר "אני חושב שהאונליין אינו משקף קריסה טוטאלית של האוף ליין. זו בסה"כ התאמה למציאות חדשה. אם לפני 5-6 שנים בתי קולנוע ומכוני כושר היו מוקצים יחסית מהקניונים, היום אנחנו רואים אותם יותר ויותר נוכחים. בסופו של דבר, השוק יתאים את עצמו. נדל"ן שהוא קצת יותר פריפריאלי יתמקד יותר בבילויים. אין מצב ששוק האונליין יהרוס את שוק המסחר. לשוק האונליין יש הוצאות גבוהות מאוד. תהיה פה התאמה. גם המרכזים שלנו משתנים. אנחנו לא ראים תפוסות יורדות אלא להיפך, נמצאים בתקופה של הקמה".
עוד הוסיף זבידה כי "לגבי משרדים, באזור גוש דן הביקוש הוא מאוד גבוה. אנחנו גם פונים לחיפה, פתח תקווה, יוקנעם, אבל קשה ליזום שם פרויקטים. הרבה מאוד מטרים שמוצאים למשרדים מחוץ לאזור ת"א הם פחות מבוקשים".
חן שיין, שותף בכיר וראש תחום הנדל"ן ב- EY ישראל בכנס הנדל"ן השנתי של EY ישראל – "האם חללי העבודה המשותפים הם בועה? אנחנו חושבים שלא. אחוז החללים המשותפים משטחי המשרדים צפוי להמשיך לגדול והחברות המחזיקות מלאי מהותי של בנייני משרדים חייבות להיערך לכך אסטרטגית"
שן התייחס בנאום הפתיחה של הכנס לחללי העבודה המשותפים, אשר הולכים ותופסים תאוצה בשנים האחרונות וציין "חללי העבודה מאיימים לשנות את פני שוק המשרדים. מספר חללי העבודה המשותפים בעולם גדל בקצב של עשרות אחוזים לשנה ויגיע בסוף שנת 2018 לכ- 19,000 מרכזים. בריטניה וארה"ב מובילות את התחום, אך גם במקומות אחרים קצב הגידול מרשים.
"החברות הגדולות לא נשארות אדישות למצב וחלק הולך וגדל מהן החל להשתמש בחללי עבודה משותפים, גם בכדי לאפשר לעובדיהן את האפשרות לעבוד קרוב לבית או במרכזי הערים, והן כדי להיות קרובים לחברות הקטנות והצעירות. גבות רבות הורמו ושאלות רבות נשאלו לגבי קצב הגידול, כמות השחקנים בתחום והמודל העסקי.
"האם מדובר בבועה? אנחנו חושבים שלא! התופעה של חללים משותפים לא תיעלם אלא להיפך, היא עוד עתידה לגדול באופן משמעותי. החללים המשותפים מהווים כיום אחוז קטן משטח המשרדים הכולל ואחוז זה ילך ויגדל. אין ספק שבשווקים מסוימים הגידול מהיר מידי ומספר השחקנים רב מידי. ייתכנו תקופות קשות וחלק מהשחקנים הקיימים לא יחזיק מעמד. לשחקנים הוותיקים עם פריסה בינלאומית קיימת עדיפות ברורה וכל מי שחושב להיכנס לשוק צריך לקחת זאת בחשבון. לבעלי בנייני משרדים אנו ממליצים לא להישאר אדישים. כל חברה עם מלאי מהותי של בנייני משרדים צריכה לגבש תכנית אסטרטגית ויפה שעה אחת קודם".
אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות בכנס הנדל"ן השנתי של EY ישראל ומשרד שטיינמץ הרינג גורמן ושות': "הירידה במחירים היא לא יותר מהיפרדות במחירים בין המרכז לפריפריה והעמקה נוספת של הפער"
עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל בתגובה: "בנקאים הפכו להיות פולטיקאים; הציבור מצביע ברגליים ונהנה במסגרת מחיר למשתכן מהנחות של 500 ו-600 אלף שקל על מחיר השוק"
בכירי הנדל"ן ושוק ההון נפגשו בוועידת הנדל"ן השנתית של EY ישראל בשיתוף משרד עו"ד שטיינמץ הרינג גורמן ושות', שהתקיימה בת"א זו השנה ה-11 ברציפות.
במסגרת הכנס נערך מושב בנושא "שוק המגורים בישראל – מפנה או אשליה?" בהנחיית חן שיין, שותף בכיר וראש תחום הנדל"ן ב- EY ישראל. במושב נשא דברי פתיחה אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי-טפחות והשתתפו תמיר דגן, מנכ"ל, שיכון ובינוי נדל"ן; אורן הוד, מנכ"ל, אפריקה ישראל מגורים; גלית טפר, מנהלת תחום ליווי פרויקטים וערבויות חוק מכר, הפניקס השקעות ופיננסים; חנן מור, יו"ר ומייסד, קבוצתMORE; דרור נגל, מנכ"ל, אזורים ועדיאל שמרון, מנהל, רשות מקרקעי ישראל.
אלדד פרשר התייחס בדבריו למחיר למשתכן ואמר: "יש כמה חסרונות למחיר למשתכן. חשוב להגיד אותם מכיוון שזו תכנית שעולה הרבה כסף. היא אמורה לתת פתרון ואני לא בטוח שהיא מצליחה. הבעיה האמיתית בשוק הדיור היא צד ההיצע. התכנית לא מטפלת בצד ההיצע אלא בצד הביקוש. מחירי הדיור בישראל נוגעים בשני רבדים – מחיר הכסף או הריבית והיעדר היצע. מחיר הכסף נמוך כבר הרבה זמן וכנראה יישאר כך לפחות עד שנת 2019 לכן תקווה לשינוי בגלל שינוי בריבית המוניטרית של בנק ישראל כנראה לא יקרה בטווח הנראה לעין. ללא טיפול בנדבך ההיצע לא נראה שינוי בשוק הדיור בישראל.
אביגדור יצחקי אמר שמחיר למשתכן הוא לא פתרון למחירי הדיור. בשנה האחרונה ובשנתיים האחרונות לא רק שההיצע לא גדל, הממשלה קנתה חלון זמן והייתה אמרה להגדיל את ההיצע. יש ירידה משמעותית במספר התחלות הבניה. בסופו של דבר כשהביקוש הוא ביקוש טבעי אנחנו נגיע לסיטואציה שהמחירים ימשיכו לעלות.
הממשלה הציבה לעצמה יעד להרחיק את המשקיעים משוק הנדל"ן והצליחה. כאן יש הצלחה חד משמעית, גם אם לא בטוח שנכונה. כיום יש רק 17% משקיעים לעומת 30% בעבר. למעשה אנו עדים לשחלוף עם משקיעי יד ראשונה המעוות את עקומת הביקוש. חלק גדול מרוכשי מחיר למשתכן בכלל לא גרים שם, ולכן יוצרים את הדור הבא של המשקיעים ויש בכך עיוות. התכנון לפי מחוזות לא עומד בהלימה לאנשים שגרים במחוז הזה. למרות שבאזור המרכז גרה 45% מאוכלוסיית ישראל, רק 24% מהתכנון הוא באזור זה, ולכן בעיית הדיור באזור המרכז תימשך.
עפ"י נתוני החשב הכללי, שהנתונים שלנו כפולים משלו אך אין לנו אלא להסתמך עליו, טוען שמחיר למשתכן זה סבסוד של 92 אש"ח לדירה. כלומר עד היום הסבסוד היה 4.6 מיליארד שקל. אם התכנית תמשיך, הסבסוד יעמוד על למעלה מ-9 מיליארד ₪. מדובר בסכום עתק שלא היה עליו אפילו דיון אחד רציני בממשלה. אז אם כבר סבסדנו כ"כ הרבה ויקר, האם זה בכלל משתלם למי שסבסדו אותו? מי שזכה יצא ממעגל המבקשים ובזמן הזה צריך לשכור דירה. משלמים כ- 135 אש"ח על שכירות אבל מרוויח רק 92 אש"ח. האם זו זכיה אמיתי?
יש סבירות גבוהה סטטיסטית שנמשיך לראות בשיטת המדידה הקיימת ירידה במחירי הדיור. אני חושב שמה שאנחנו רואים זו היפרדות במחירים בין מרכז לפריפריה שהופך את הפערים גרועים עוד יותר".
עדיאל שמרון התייחס לפרשר ואמר "בנקאים הפכו להיות פוליטיקאים. הציבור מצביע ברגליים. מחיר למשתכן מעניק הנחות של 500 ו-600 אלף שקל על מחיר השוק. שכר דירה משלמים גם כשקונים דירה יד שניה. רשות מקרקעי ישראל עשתה מחזור מכירות של 15 מיליארד שקל בשנת 2017 מתוכם 2 מיליארד שקל אובדן הכנסות של מחיר למשתכן. בשנה לפני כן הרווחנו 8.5 מיליארד שקל. אנחנו מוכרים הרבה יותר במחירים יותר זולים. אובדן ההכנסה הוא וירטואלי. האנשים מאמינים שהמחירים לא יעלו! זה בסדר שיזמי הנדל"ן מנסים לשכנע את הציבור לרוץ לקנות כי המחירים יעלו, אבל בסופו של דבר יש 6 חודשים רצופים של ירידות מחירים. יהיה שלב של ירידה במכירות ואח"כ תתחילו להוריד מחירים. אין מה לעשות, אתם לא תורידו מחירים בהתנדבות".
תמיר דגן אמר כי "החלטנו מתוך חשיבה עמוקה לא להיכנס למחיר למשתכן. לגבי המחירים, התמונה ברורה. יש הרבה מקומות שהמחירים עלו ריאלית ב- 2-3%. מה שהכי בולט זה שאדם שנכנס היום למשרד המכירות, לוקח לו הרבה יותר זמן לחתום על חוזה. היום לאנשים אין את התחושה שאם לא יקנה היום מחר המחיר יעלה. אני חי בשלום עם ההחלטה לא להיכנס למחיר למשתכן. אני צריך להראות כמה אני מרוויח לא כמה דירות אני מוכר. אתה קונה היום קרקע שתקבל עוד שנתיים שלוש. אתה מאבד בין 2 ל-4 אחוז בתקופה הזו. פוגש קבלן בשוק מאוד לא יציב עם דיירים שרוצים כבר לדעת איזו דירה יקבלו כשאני בכלל לא יודע מה אקבל. לא שווה את ה- 6-8% רווחיות.
מי שמקבל את המכרזים של המנהל בחודש האחרון רואה שיש דחיות כשלחלק מהמכרזים אין עדיין חוברת. אני קורא לזה מניפולציה. אם המנהל היה מפרסם כל חודש כמה מכרזים נסגרו, זה היה נראה אחרת. אין כאן בסיס נתונים פשוט שאומר מה קורה בכל מחוז. זה קיים בכל עיר לא בהכרח נאורה במיוחד באירופה.
גלית טפר: בפרויקטים שאנחנו מלווים אנחנו לא רואים ירידה במחירים. רואים האטה במכירות. כספים שחשבנו שייכנסו בקצב מסוים כרגע לא נכנסים ועלויות הבניה ממשיכות. ייתכן שיזדקקו לאשראי נוסף. הדירות נמכרות במחירים מעט יותר גבוהים. רואים את המחיר לדירה כמו שהיא ופחות רואים הנחות כמו השתתפות בשכר דירה כאשר במקרים אלה הרוכש רואה בסופו של דבר מחיר יותר נמוך.
אורן הוד: למעשה כל דירה שאני מוכר יורדת מהמלאי ואין קרקעות חדשות. הרצון להוריד מחירים הוא משותף לכולם. גם אנחנו כחברות יזמיות רוצים לדעת איך נקבל את הוודאות במלאי ובמוצר. העסק רק הולך ומסתבך. היינו בסיטואציה שביקשנו לקבל וודאות בזכויות הבניה ואנחנו מקבלים הרבה פעמים חומרים לא אפויים. תאריכי מכרזי ללא חוברת מכרז… אין תמיכה עובדתית בהורדת מחירים באזורי הביקוש. יש התערבות מאוד נחרצת של הממשלה להמשיך ולסבסד דירות מסוימות. זה עדיין לא אומר שהממוצע יהיה יותר זול. לכן בשורה תחתונה יש אוכלוסייה שגדלה בכ-2% בשנה וירידה בהתחלות הבניה משנה לשנה.
לא סתם נשארים מכרזים ריקים בתיבת המרכזים. זה כישלון נוראי של שיטה. ברגע שאין וודאות ביכולת למכור דירות זה לא יימכר. אם רוצים לבנות צריך לתת רשת ביטחון. משהו במודל הזה חייב להיות יותר מאוזן.
חשבוניות פיקטיביות הן חשבוניות שגופים מסוימים מוציאים ושאין אמת בחשבונית הזו – היא לא מדווחת למס הכנסה, היא לא מעידה על הכנסה אמיתית. כל הרעיון שלה הוא לייצר אצל מקבל החשבונית הוצאה ומול ההוצאה הזאת המקבל (מקבל החשבונית) מקזז מע"מ (מע"מ תשומות) וכן משלם פחות מס הכנסה. מדובר בעבירה משמעותית – הן בצד המנפיק את החשבוניות האלו והן בצד שמקבל את החשבוניות האלו.
שני העברייים בעצם עשו עסקה להונות את מס הכנסה. מנפיק החשבונית הוציא חשבונית לא אמיתית, ומכר אותה (בתמורה לסכום מסויים) למקבל החשבונית שהרוויח בזכותה הפחתת תשלומים למס הכנסה.
מנפיקי החשבוניות הן חברות וגופים שהוקמו לצורך הבלוף הזה, או פשוט גוף פיקטיבי שייצר חשבוניות כאלו, או גוף אמיתי שלצד הפ]עילות העסקית השוטפת שלו, הנפיק גם חשבוניות פיקטיביות/ שקריעות.
הכנסה רואה עבירות אלו כחמורות ביותר, והאכיפה בתחומים האלו משמעותית, כשהענישה גם היא כבדה, כתלות כמובן בגובה העבירה.
והנה מקרה – בית משפט השלום באשקלון הורה על מעצרו ושחרורו בערבות של חשוד בקיזוז חשבוניות פיקטיביות בסכום של מיליוני ₪. החקירה בתיק התבצעה על ידי מחלקת הביקורת במשרד מע"מ אשדוד.
כמפורט בבקשת המעצר, כנגד החשוד, משה עמר (60) משדרות, מתנהלת חקירה בחשד לניכוי מס תשומות שלא כדין בענף חומרי הבנייה ועבודות בנייה. על פי החשד, עמר קיבל חשבוניות מגורמים שלא רשאים להוציא חשבוניות מס. על פי ממצאי החקירה, הסכום שנוכה בספרים וחשוד כפיקטיבי עומד על כ- 8,200,000 ₪. כמו כן, על פי החשד, קיזז עמר חלק מהחשבוניות פעמיים בסכום כולל של כ- 1,600,000 ₪.
עמר נחקר ומסר כי קיבל את החשבוניות מאנשים שונים אשר את פרטיהם המדויקים אינו יודע ושילם להם במזומן. כאמור, עמר שוחרר בתנאים מגבילים, ביניהם, ערבות עצמית של 500,000 ₪, הפקדת דרכונו ביחידה החוקרת, איסור יציאה מן הארץ ועוד.
תעשיית קרנות הנאמנות סבלה בחודש שעבר מהמשך פדיונות בקרנות המסורתיות. למעשה, מדובר כבר בארבעה חודשים רצופים של חולשה, אחרי שחודש ינואר התחיל מצויין. מאז הכיוון הוא למטה – גם בתשואות וגם במשיכת כספים מהקרנות.
הגופים שסבלו מפדיונות גדולים מתחילת השנה הם ילין לפידות עם פדיונות של 2 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות, פסגות עם פדיונות של 1.4 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות, ומגדל עם פדיונות דומים. מנגד, קרנות הנאמנות של אי.בי.אי ממשיכות לככב בביצועים ובגיוסים. אי.בי.אי גייסה מתחילת השנה 3.2 מיליארד שקל (בקרנות המסורתיות) והיקף הנכסים המנהולים בקרנות המסורתיות הגיע ל-13.5 מיליארד שקל. המשקיעים בעיקר דרך היועצים בבנקים בוחרים באי.בי.אי בזכות הדירוגים הגבוהים במערכות הבנקים, כשהסיבה היא השקעות נכונות בחצי שנה שמספקות לקרנות תשואה עודפת – ורואים את זה בצורה מרשימה בקרן הגמישה של החברה.
מיטב דש, הגוף המוביל בתעשייה, הצליח לגייס מתחילת השנה קרוב ל-200 מיליון שקל וסך נכסיו מגיע (בתחום המסורתי) ל-21 מיליארד שקל. מיטב דש הוא הגדול גם בתחום הקרנות הכספיות עם היקף של 5 מיליארד שקל וגם שם היה גיוס חיובי מתחילת השנה של כ-300 מיליון שקל.
בתחום הקרנות המחקות בולטת מגדל עם גיוס של 1.2 מיליארד שקל מתחילת השנה ועם סך נכסים של 14.3 מיליארד שקל.
קרנות הנאמנות מנהלות כספים בהיקף של כ-250 מיליארד שקל, כאשר כ-10% הינם קרנות מחקות. הקרנות המחקות הן מכשיר פסיבי, בדומה לתעודות הסל וקרנות הסל. המטרה של קרן מחקה היא לעקוב אחרי תשואת מדד מסוים, זה יכול להיות מדד מניות , מדד אג"ח, סחורה ועוד. תעשיית המכשירים הפסיביים גדלה בעולם בשיעור גבוה יותר מתעשיית קרנות הנאמנות משני טעמים שקשורים אחד בשני. מתברר שאי אפשר להכות את המדדים לאורך זמן, ולכן על פני זמן עדיף להשקיע במדד עצמו. כמו כן, העמלות על המכשירים הפסיביים נמוכות יותר, דבר שיוצר אינסנטיב חזק למשקיעים לרכוש אותם.
בארץ, בשנה האחרונה תעשיית תעודות הסל דווקא יורדת, אבל כנראה שזה קשור לרפורמב בתעודות הסל. בתוך כמה חודשים צפויות תעודות הסל להפוך לקרנות סל ולהיות בעצם חלק מתעשיית הקרנות. במקביל הקרנות המחקות (שהן היו הכלי של מנהלי הקרנהות לייצר תחרות לתעודות הסל) צפויות גם כן להפוך לקרנות סל. כאן תוכלו להרחיב על קרנות הסל
מעודכן ל-08/2022
הביקורת על הבנקים שלא גלגלו את העלאות הריבית במשק לפיקדונות שלהם, חלחלה גם לבנק מזרחי טפחות, והוא מעדכן את הריביות בפיקדון תפוז.
פיקדון תפוז הוא פיקדון שקלי שמאפשר לקבל ריבית טובה יחסית לטווח ארוך, עם אפשרות לפדות את הפיקדון לאורך התקופה, ללא קנס.
אבל מי שמממש את הפיקדון בתוך התקופה – עד ארבע שנים, יקבל כמובן ריבית נמוכה מאשר מי שנשאר עד הסוף. ככל שמחכים יותר זמן בפיקדון, כך הריבית הולכת ועולה.
היתרון של תפוז הוא בנזילות. ניתן לפרוע את הפיקדון או חלק ממנו בהודעה של 35 ימים מראש. עם זאת, חשוב להבהיר – זו לא נזילות מיידית. זה לא מהיום למחר. אתם מקבלים את הכסף רק אחרי 35 ימים.
עד כה נתן מזרחי ריבית של 1.2% בתום תקופת הפיקדון – ארבע שנים, וכעת הוא מעלה אותה בהדרגה אותה לפי המדרגות הבאות:
מי שימשוך את הכסף בתום חצי שנה עד שנה – יקבל ריבית של 2%.
מי שימשוך את הכסף בתום שנה עד שנה וחצי- יקבל ריבית של 2.6%.
מעל שנה וחצי הריבית תעמוד על 3%.
בסוף התקופה – ארבע שנים – הריבית תעמוד על 3.2%.
חשוב להדגיש כי על פי תנאי הפיקדון, אפשר להתחיל לחסוך בכל סכום, והחיסכון הוא עד ארבע שנים, אבל ניתן למשוך בכל עת בהתראה מראש של 35 ימים (ימים קלנדריים, לא ימי עסקים).
הפיקדון עשוי להתאים לאנשים שיש להם כסף בצד והם לא יודעים מתי הם יצטרכו אותו – אם הם לא אמורים להזדקק לכסף לתקופה של שנים, אזי בפיקדון הזה הם מקבלים תשואה טובה יחסית ומובטחת. אם הם יצטרכו את הכסף אחרי תקופה קצרה, אז הם יכולים להנזיל את הכסף מהר יחסית, ולקבל תשואה (פחות טובה מאשר בטווח של כמה שנים), וביטחון. (מדריך לפיקדון – ראו כאן)
פיקדון הוא ההשקעה הסולידית ביותר שקיימת בשווקים הפיננסיים. מי שרוצה לשמור על הכסף עדיף שיתרחק ממניות ומאג"ח. יש גם פיקדונות אחרים שיכולים להתאים – לדוגמה פיקדונות של בנק ירושלים עם ריביות טובות לטווח קצר וגם לטווח ארוך (פיקדונות שקליים – איפה תקבלו את הריבית הגבוהה ביותר בהפקדה של עד מיליון שקל?).
למעשה, למי שמעוניין בפיקדון לטווח ארוך, אבל אינו משוכנע שהוא לא יצטרך את הכסף תוך כדי התקופה, תפוז הוא פיקדון מעניין. רוב הפיקדונות לטווח ארוך אינם נזילים כמו הפיקדון הזה. עם זאת, מי שמוכן לסגור את הכסף לטווח ארוך ולא מחפש נזילות, יקבל תשואה גבוהה יותר בפיקדונות אחרים. בתחתית העמוד תוכלו להשאיר פרטים ונציגי הבנקים יחזרו אליכם עם הצעות אטרקטיביות.
תפוז או ליצ'י?
עכשיו למבחן שלנו. בנק מזרחי טפחות ובנק ירושלים הם בין הבנקים שמספקים את הריביות הטובות ביותר – כאן תוכלו לקבל מידע על פיקדון ארץ של בנק ירושלים. אך לפני השוואת הריביות, השאלה היא במה אתם מעוניינים – חיסכון לטווח קצר או חיסכון לטווח ארוך? בהינתן שאתם מעוניינים בחיסכון לטווח ארוך, אז ברור שכדאי לכם לסגור את הכסף, ואז תקבלו ריבית גבוהה יותר מאשר בפיקדון שמאפשר נזילות – אלו הם כללי המשחק – אם אתם מוותרים על נזילות, הבנק יכול לספק לכם ריבית טובה יותר (כי מבחינתו יש ביטחון שהכסף הזה ישמש אותו לתקופה ממושכת).
אם אתם מראש מעדיפים ויכולים לחסוך לטווח של שנים, לכו על פיקדון ליצ'י ( אבל קודם – תבדקו אפשרויות נוספות). פיקדון ליצ'י מאפשר חיסכון לשש שנים עם יציאה אחרי שלוש שנים ובכל שנה (פעם בשנה). אם החלטתם לחסוך לשלוש שנים, הריבית היא 1.5% – יותר מתפוז שחוסכים בו לארבע שנים ומקבלים 1.3%, אבל ללא זכות להנזיל את הכסף.
אגב, בפיקדון ליצ'י, אם תמשיכו לחסוך לשנה, הריבית שתקבלו על השנה הרביעית היא 1.65%, על השנה החמישית – 1.85% ועל השנה השישית – 2%.
אלו כבר תשואות נאות בהחלט, ושוב – השאלה היא אם אתם מעוניינים לקבל אפשרות לפדות את הפיקדון בטווח ההשקעה.
יש מצבים ומסתבר שלא מעטים ששילמתם בכרטיס אשראי/ הוראת קבע והשירות הסתיים (מסיבות שונות), ובכל זאת מחייבים אתכם. ובכן – כמובן שאתם יכולים וצריכים לתבוע את כספכם חזרה, ומסתבר שעל פי תקנה של משרד הכלכה, המיושמת דרך הרשות להגנת הצרכן, מגיע לכם על כל חיוב כזה 16 שקלים – קנס לחברה המפרה את הדין. זה קנס קטן, ולא מרתיע, היה צריך להגדיר סכום כפול פי כמה, ובכל זאת גם זה משהו.
באתר הרשות להגנת הצרכן מודגמת הבעיה דרך שאלה של צרכנית ותשובה – של אנשי הרשות להגנת הצרכן
- במשך 30 חודשים גבו ממני באמצעות כרטיס האשראי תשלומים עבור שירות שלא ביקשתי. פניתי שוב ושוב לחברה ורק לאחר שעירבתי בטיפול משרד עו"ד, החברה החזירה לי את הסכומים שגבתה וכן החזירה 16 ₪. האם החברה מחויבת לפי החוק להחזיר 16 ₪ פעם אחת או 16 ₪ כפול 30?
אנחנו מבחינים בין גבית יתר לבין גביה ללא הסכמה.
סעיף 13ד1 מדבר אך ורק על גבית יתר קרי, מקום בו קיימת עסקה מתמשכת שאינה מוכחשת על ידי הצרכן, אולם לפתע מגלה הצרכן כי בחיוב החודשי נעשתה גבית יתר קרי, גבו ממנו 105 ₪ במקום 100 ₪ כפי שסוכם בחוזה. זה המצב העובדתי שביסוד סעיף 14ד1 לחוק.
בשאלה לעיל מדובר באספקה של שירות שכלל לא ניתן בהסכמה, כלומר העוסק סיפק שירות לצרכן ללא ידיעתו וללא הסכמתו. זה נופל מבחינתנו להוראות סעיף 3ב(8) לחוק ומהווה הפעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכן.
מבחינה עקרונית המחוקק התכוון להעניק 16 ₪ לצרכן בכל מקרה בו הוא טוען לגביית יתר שנמצאה מוצדקת. המחוקק אינו קובע כי תשלום זה הוא פר חודש שבו נגבה תשלום יתר, אלא תשלום אחד. הרציונל היה שתהיה תוספת עבור החזר הוצאות הצרכן בגין הפניה לעוסק לצורך בירור פנייתו ובלבד שפנייתו נמצאה מוצדקת.
המקרה הנדון אינו בגדר גביית יתר במשמעות של חוק הגנת הצרכן (למרות שברור הוא כי על העוסק להשיב לצרכן את כל הכסף שנגבה בגין אספקת שירות ללא הסכמה), בכל אופן על פי לשון החוק החובה לשלם 16 ₪ היא מקום בו העוסק מצא כי גבה מהצרכן סכום עודף והתשלום הוא בגין הוצאות שנגרמו לצרכן בגין פנייתו.
קבוצת אורון אחזקות והשקעות, הנסחרת בבורסה בתל אביב, נבחרה כקבלן הביצוע בפרויקט ההתחדשות העירונית של מטרופוליס בגבעתיים. החברה, חתמה על הסכמים לביצוע עבודות הריסה ובניה של 83 יחידות דיור בשני בניינים חדשים, בתמורה ל-76 מיליון שקל.
פרויקט ההריסה והבניה של מטרופוליס, שנמצאת בבעלות קבוצת אלייד וקבוצת אלדר, הוא במסגרת תכנית תמ"א 38 להריסה ובנייה של מספר בניינים סמוכים, שמתחברים יחד לכדי מתחם אחד שלם. הפרויקט יכלול בסה"כ הריסה של 6 בניינים חופפים ו-209 יח"ד ברחובות שדה בוקר והכנסת.
במסגרת ההסכם עם קבוצת אורון נקבע כי משך הביצוע לשני הפרויקטים הראשונים יהיה בטווח של 24-26 חודשים, כאשר המועד המתוכן לתחילת הביצוע הוא במהלך השבועות הקרובים. מטרופוליס, כבר קיבלה את היתרי הבנייה מהוועדה המקומית לארבעת הבניינים הראשונים במתחם המכונה "מתחם מטרופוליס גבעתיים", ובהם: שדה בוקר 17-19, 25-27, 33-35 והכנסת 30. במקביל, החברה התקשרה עם בעלי הדירות בבניינים הנוספים ברחוב ונמצאת בשלבים מתקדמים לאישור התכניות מול עיריית גבעתיים, שיצאו לדרך בשלב השני של חידוש רחוב שדה בוקר.
לדברי מנכ"ל מטרופוליס, רו"ח אודי בלום, "חידוש מתחמי מגורים כולל אתגרים רבים ומספק פתרונות כמו חניונים תת-קרקעיים, בניית מפרט מוקפד ואיכותי, פיתוח שטחים ירוקים משותפים ושדרוג תשתיות ישנות. לפרויקט מורכב וחשוב כמו שאנחנו מתכננים בגבעתיים חשוב היה לנו לשתף פעולה חברת ביצוע בעלת ניסיון מוכח, מהשורה הראשונה בארץ. קבוצת אורון היא אחת המובילות בישראל בתחומי הביצוע של פרויקטים מורכבים, ואנחנו שמחים על הצטרפותה לאחד מפרויקטי הדגל של מטרופוליס".
על פי התכנון של משרדי האדריכלים תשובה סוסנר אדריכלים ורן בלנדר אדריכלים, במקום הבניינים הישנים שהתנשאו לגובה של שתי קומות ייבנו ברחוב בניינים חדשים ומפוארים של שמונה קומות. לכל בניין מתוכנן חניון תת-קרקעי, ובכלל האזור כולו ייהנה מפיתוח סביבתי רחב היקף המציע לדיירים נוף לפינות חמד ירוקות. במתחם 209 דירות חדשות בנות 3-5 חדרים, דירות גן ופנטהאוזים.
החברה החלה בשיווק מתחם "מטרופוליס גבעתיים" ובמסגרת מחיר ההשקה היא מציעה דירת 3 חדרים במחיר של החל מ-2.29 מיליון שקל. דירות 4 חדרים בשטח של כ-100 מ"ר עומד על החל מ-2.8 מיליון שקל. הדיירים במתחם מיוצגים על ידי עורכי הדין יאיר יהלומי, גולדפרב זליגמן, ליאת בנימיני והמבורגר עברון. מטרופוליס מיוצגת על ידי משרד עורכי הדין מ. פירון ושות'.
אייל דבי מנהל המחקר בלאומי שוקי הון ממליץ על הפניקס – "הפתעה לטובה זה אנדרסטייטמנט לתחושה שלנו ביחס לתוצאות שהפניקס פרסמה. זה לא הרבעון הראשון שהפניקס מציגה את התוצאות הטובות בסקטור, והאמת היא שאיננו זוכרים מתי זה לא קרה, אבל תשואת הון של 12.5% בשוק הון יורד היא מעבר להפתעה. רק לשם המחשה, נציין את העובדה הבאה; ירידת הריבית, ברבעון הראשון של השנה, הובילה מטבע הדברים להגדלת העתודות הביטוחיות אצל כל חברות הביטוח האחרות, אבל באופן מפתיע ולא צפוי, אצל הפניקס נרשמה דווקא הקטנה שלהן – מה שהגדיל כמובן את הרווח לתקופה. נכון, מדובר בסכומים זניחים, אבל זו תוצאה חריגה.
"יתרה מכך, אם מביטים על הרווח לתקופה ולא על הרווח הכולל – שמכיל בתוכו גם את ההפסדים על הנכסים הפיננסיים שהחברה מחזיקה – אזי תשואת ההון שנרשמה ברבעון הייתה עוד יותר גבוהה (13.6%).
"פרמיות שהורווחו: ברוטו, הן נשארו כמעט ללא שינוי. בשייר, כלומר בניכוי מבטחי משנה, הן קטנו בשיעור של 3% (בהשוואה לרבעון המקביל). הכנסות מהשקעות: בדומה ליתר חברות הביטוח, ההכנסות מהשקעות קרסו ברבעון הראשון של השנה. העניין הוא, שבאופן יחסי לכלל התעשייה, הפגיעה אצל הפניקס הייתה פחותה (ירידה של 60% ביחס לרבעון המקביל).
"הכנסות מדמי ניהול: התכווצו בשיעור של 18% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. עיקר הפגיעה נובע כמובן מירידה בדמי הניהול המשתנים.
"הוצאות הנהלה וכלליות: בדומה למגמה בכלל הסקטור, בעת האחרונה, הוצאות ההנהלה והכלליות נותרו על רמה יציבה.שורה תחתונה: כאשר חברת ביטוח מציגה ברבעון שכזה תשואה של 12.5% על ההון, אין שום דרך להסביר מכפיל הון של 0.9. הפער המתמשך והבלתי-מוסבר, בין מחיר המניה לביצועי החברה, יותר ממחזק את המלצתנו הוותיקה – הפניקס היא לא רק אטרקטיבית להשקעה, היא גם המועדפת עלינו בתעשייה".
דבי סבור שהחברה האטרקטיבית אחרי הפניקס היא הראל השקעות – "הסיבה המרכזית שמניית הראל רושמת ירידה זו ההשוואה שהמשקיעים עושים בין הפניקס לבינה. במילים אחרות, אנחנו סבורים שהתוצאות האבסולוטיות שהציגה הראל בהחלט היו טובות, אבל ביחס להפניקס , פחות טובות. אין טעם לייגע אתכם באזכור טכני של השינויים בסעיפי הרווח והפסד, המגמות שציינו בתגובות לחברות הביטוח האחרות היו מאד דומות; הגדלת העתודות הביטוחיות, צניחה בהכנסות מהשקעות, ירידה בדמי הניהול והפסדים על נכסים פיננסיים מוחזקים – שהובילו לירידות חדות בתשואות ההון המדווחות".
"לפיכך, אנחנו רוצים להאיר את הזווית הבאה – תשואת ההון האבסולוטית שדווחה הראל השקעות אינה רעה, והפער בינה לבין תשואת ההון של הפניקס נמוך בהרבה מכפי שנראה. תשואת ההון האבסולוטית: הרווח הכולל לתקופה הסתכם לכדי 80 מיליוני שקלים, כאשר הוא כלל בתוכו הוצאה חריגה של 59 מיליוני שקלים (לפני מס) – כתוצאה מבחינת נאותות העתודות (LAT). לפיכך, ללא אותה הוצאה חריגה, הרווח הכולל היה גדל לסך של 120 מיליוני שקלים ותשואת ההון הייתה קופצת לכדי 9% (במונחים שנתיים). יתרה מכך, אנחנו משוכנעים שתשואת ההון המייצגת של הראל גבוהה מ- 9%, שכן התוצאה האמורה מכילה השפעות שליליות נוספות – שאינן מייצגות. למה הכוונה? להיעלמות של דמי הניהול המשתנים (נוכח ירידות השערים בשוקי ההון ברבעון), להפסדים שנרשמו בנכסים הפיננסיים המוחזקים וגם להרעה בתוצאות של מגזר הבריאות – כתוצאה מתביעות בגין שנים קודמות בתחום הסיעוד, שיפחתו משמעותית בשנים הקרובות.
"תשואת ההון היחסית: יחסית למה? לתשואת ההון שהפניקס דיווחה, שכן ברמה המדווחת, תשואת ההון של הפניקס הייתה יותר מכפולה (12.5% מול 6%, על בסיס הרווח הכולל). אז זהו, שהפער בין שתי החברות הרבה יותר נמוך, משום שאם מנטרלים את ההשפעה החריגה של בחינת נאותות העתודות, אזי מגלים שתשואת ההון המתוקנת של הפניקס עומדת על 11.8% (היא הייתה חברת הביטוח היחידה שרשמה הקטנה של העתודות), בעוד זו של הראל מתכנסת כאמור לכדי 9%. זה לא פער זניח, אבל הוא הרבה פחות דרמטי ממה שעל פניו נראה.
"צריך להביט גם על הצמיחה היחסית: אם מביטים על השינוי בשורה העליונה, אזי רואים כי הפרמיות של הראל צמחו בשיעור של למעלה מעשרה אחוזים, בעוד אלו של הפניקס רשמו ירידה מתונה (בשייר). הצמיחה היחסית הגבוהה של הראל איננה עניין של הרבעון האחרון, הפער לטובתה נמשך מזה תקופה ארוכה – וזו נקודה משמעותית לזכותה.
"התמחור: בהיבט האבסולוטי, הראל השקעות אינה יקרה – לדעתנו היא עדיין זולה. בהיבט ההשוואתי, ביחס למניית הפניקס אחזקות, אזי אין ספק שהתמחור של הפניקס – ביחס לתשואת ההון שהיא מייצרת – יותר אטרקטיבי. עם זאת, צריך לזכור שמכפיל ההון לא משקף רק את תשואת ההון החזויה, שכן הוא אמור להביא לידי ביטוי גם את תחזית הצמיחה – וכאן, ידה של הראל על העליונה.
"השורה התחתונה: אנחנו בהחלט מבינים את אלו שמוכרים כעת את הראל השקעות וקונים במקביל את הפניקס (הרי רק הבוקר כתבנו שהפניקס היא המניה המועדפת עלינו בסקטור), אבל במישור האבסולוטי, המניה של הראל היא יותר מהשקעה ראויה. אם לדייק, אזי הראל השקעות זו המניה השנייה המועדפת עלינו בתעשייה".
שלמה החזקות מדווחת על רווח נקי של כ-17 מיליון ש"ח ברבעון הראשון של 2018. שלמה החזקות מחזיקה בשתי פעילויות – פעילות רכבים (השכרה וליסינג) וביטוח. הכנסות הקבוצה ברבעון הראשון של 2018 עמדו על כ- 854 מיליון ש"ח, בהשוואה ל-869 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי של חברת ההחזקות עומד על 141 מיליון ש"ח, בהשוואה ל-129 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי של חברת ההחזקות ברבעון הראשון 2018 עמד על 17 מיליון ש"ח.
חטיבת הרכב של שלמה החזקות השיגה תוצאה טובה יותר ביחס לרבעון במקביל אשתקד. הרווח הגולמי עמד על 101 מיליון ש"ח, בהשוואה ל- 94 מיליון ש"ח אשתקד, והרווח הנקי עמד ברבעון המדווח על 13 מיליון ש"ח, בהשוואה ל-9 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.
חברת הביטוח רשמה רווח חיתומי, תוך גידול בהיקף הפעילות. רווח אשר קוזז עקב ירידה בתשואות שהושגו בשוק ההון, בדומה לשאר החברות בענף הביטוח.
לדברי אסי שמלצר, יו"ר שלמה החזקות:"מימוש התוכנית האסטרטגית שלנו ושינוי פנימי במבנה תחום הליסינג מביא לביצועים טובים, הנובעים משיפור ביעילות התפעולית".
סטראטה סקין מודיעה על השלמת גיוס הון בסך כ- 17 מיליון דולר ועל מינוי הנהלה חדשה להאצת הצמיחה ולחיזוק אסטרטגי של פעילות מוצר הדגל שלה ®XTRAC
- הגיוס: את ההשקעה בסך 17 מיליון דולר הובילה קרן אקסלמד, קרן השקעות מובילה המתמחה בטכנולוגיות רפואיות, אליה הצטרפו המשקיעים הקיימיםBroadfin Capital ו- Sabby Management ומנכ"ל החברה הנכנס, ד"ר דולב רפאלי
- הנהלה מנוסה: ד"ר דולב רפאלי, אשר מונה רשמית למנכ"ל סטראטה, מביא עימו היסטוריה ארוכה של הצלחה עסקית בפעילות ה- XTRAC. בין השנים 2011 ל- 2015, בתקופת כהונתו כמנכ"ל חברת פוטומדקס, הוביל ד"ר רפאלי את פעילות XTRAC לגידול של כ- 240% במספר המכשירים המותקנים, גידול של כ- 220% בהכנסה פר מכשיר וזינוק ברווחיות הגולמית של המגזר מ- 39% ל- 68%
- המודל העסקי של XTRAC: סטראטה, החברה המובילה בעולם בתחום טיפולי הלייזר הדרמטולוגיים באורך גל של 308nm, מספקת מערך ורטיקאלי משולב של שירותים מוספים לרופאים המשתמשים במכשיריה. עם ההשקעה הנוכחית, סטראטה ממוצבת טוב יותר על מנת להפוך לחברת פלטפורמה לפרוצדורות דרמטולוגיות המייצרות הכנסות חוזרות
- ההזדמנות של XTRAC: המודל העסקי של סטראטה של הכנסות חוזרות מספק הזדמנויות צמיחה הן בהכנסות והן בשורת הרווח, עם שוק הפונה ל- 35 מיליון מטופלים בארה"ב בכל האינדיקציות המאושרות
- הטכנולוגיה של XTRAC: סטראטה מפתחת פרוטוקול טיפול מהיר אף יותר להשגת עור נקי מנגעים תוך שימוש במכשיר ה- ™OTD (Optimal Therapeutic Dose) פרי פיתוחה על מנת להשיג תוצאות טיפוליות טובות יותר באמצעות XTRAC בזמן קצר יותר
- הפלטפורמה המסחרית של סטראטה תשמש להשקת מוצרים חדשים מבוססי צמיחה המיועדים לרופאי עור בהתאם למודל הפלטפורמה שפיתחה אקסלמד וממשה בהצלחה לאורך שנים.
- במסגרת ההשקעה הנפיקה סטראטה 15,740,741 מניות רגילות בכפוף לתנאים המקובלים לאחר השלמת הגיוס, וכעת מספר המניות הינו 33,495,801 מניות רגילות על בסיס מניות לאחר המרה (as converted)
סטראטה סקין (STRATA Skin Sciences, NASDAQ: SSKN), חברת טכנולוגיה רפואית בתחום הדרמטולוגיה והפלסטיקה, המפתחת, משווקת ומוכרת מוצרים חדשניים לטיפול במחלות עור, הודיעה היום כי בעלי מניותיה אישרו גיוס הון בסך כ- 17 מיליון דולר, אותו הובילה קרן אקסלמד (Accelmed Growth Partners – AGP), קרן השקעות המתמקדת ביצירת ערך לחברות וטכנולוגיות מכשור רפואי, באמצעות הקמת חברות פלטפורמה. לקרן אקסלמד הצטרפו בעלי המניות הנוכחיים, Broadfin Capital ו- Sabby Management, וכן מנכ"ל החברה הנכנס, ד"ר דולב רפאלי.
פרטי העסקה ותיקון להסכם ההלוואה עם MidCap
מתוך סך תמורת ההשקעה בהיקף של כ- 17 מיליון דולר, כ- 3 מיליון דולר ישמשו להקטנת חוב קיים של סטראטה ל- MidCap Financial. זאת כחלק מתיקון להסכם ההלוואה הכולל גם שיפור תנאי החוב ואמות מידה פיננסיות (Covenants).
יתרת סכום ההשקעה תשמש למימון הזדמנויות הצמיחה של החברה, על ידי התמקדות בפעילות הליבה המבוססת על הכנסות חוזרות והוספת מכשור רפואי חדשני, אשר ימנף את כוח המכירות של STRATA, קשרי הלקוחות והתשתית הקיימת בתחום המכירות, השיווק והשיפוי הביטוחי.
מינוי יו"ר דירקטוריון
עם השלמת הגיוס, ימונה ד"ר אורי גייגר, מייסד ושותף מנהל של קרן אקסלמד, ליו"ר דירקטוריון סטראטה. לד"ר גייגר רקע יזמי וניהולי רחב בתחום ההשקעות והוא הקים ובנה מספר רב של חברות מכשור רפואי מצליחות. בין הישגיו הרבים, ד"ר גייגר הינו מייסד ויו"ר חברת אקסלנז ביוסיינס (TASE: EXEN) וחברת GalayOr Networks, היה השותף המייסד של Dragon Variation Fund, ועד לאחרונה כיהן כיו"ר Cogentix Medical.
ד"ר אורי גייגר מסר: "אנו שמחים להפוך לבעלי המניות הגדולים בסטראטה ובטוחים כי השילוב בין הנהגתו של דולב רפאלי לנסיון המוכח של אקסלמד בהקמת חברות פלטפורמה מצליחות בתחום המכשור הרפואי יקנה ערך עצום לחולים, לרופאים ולבעלי המניות".
מינוי הנהלה חדשה בעלת ניסיון בהובלת פעילות ה- XTRAC ובהבראת חברות
עם השלמת הגיוס, מונה ד"ר דולב רפאלי באופן רשמי למנכ"ל סטראטה, לאחר שכיהן בתפקיד מאפריל 2018.
לרפאלי מעל ל- 25 שנות ניסיון בתחומי מדעי החיים והמכשור הרפואי וכן בצד השיווקי-צרכני והתעשייתי. בתפקידו הקודם היה מנכ"ל חברת פוטומדקס (Nasdaq and TASE: PHMD), אשר הקימה את פעילות XTRAC, וכיהן כדירקטור בה בשנים 2006-2017. בהובלתו צמחו מכירות פוטומדקס מכ- 19 מיליון דולר למעל ל- 300 מיליון דולר, הודות לגידול בערכי המותגים, ערוצי ההפצה ועסקאות מיזוגים ורכישות. במהלך כהונתו צמחה פעילות ה- XTRAC ב- 335%, עם זינוק ברווחיות הגולמית מ- 39% ל- 68%.
ד"ר דולב רפאלי מסר: "אני נרגש להוביל את סטראטה בתקופה יוצאת דופן זו.XTRAC הינו מכשיר מוביל מבוסס טכנולוגיית UV לטיפול בפסוריאזיס, ויטיליגו ומחלות עור נוספות. הבידול של המודל העסקי שלנו נובע משילוב של יתרון קליני על פני שיטות טיפל אחרות, שירותי מוספים יחודיים – כולל פעילות שיווק ישירה מול החולה המייצרת גידול במודעות ובהיקף השימוש במכשיר ה- XTRAC– וצוות תמיכה בתחום השיפוי הביטוחי המטפל בהטבות והחזרים לביטוח, ובכך מקדם את חווית המשתמש."
"מטרתנו המיידית הינה מימוש מהלך אסטרטגי מקיף להשבת פוטנציאל הצמיחה של הפעילות, על ידי 1) בנייה מחדש של יכולת ה- XTRAC לייצר ערך עבור שותפינו הרופאים; 2) שיפור שימור הלקוחות המטופלים באמצעות שיפור התוצאות הקליניות ועמידה בפרוטוקול; 3) יישום מחודש של אסטרטגיית הפעילות הישירה מול הצרכן על מנת להגדיל את מספר המטופלים", הוסיף ד"ר רפאלי. "אנו מאמינים כי הקפדה על עמידה בפרוטוקול תוביל לתוצאות קליניות טובות יותר למטופלים, וכתוצאה מכך לגידול בשיעור שימור הלקוחות עבור הרופאים. אנו גם מאמינים כי טכנולוגית ה- OTD של XTRAC אשר בפיתוח, תאיץ את ההיענות לפרוטוקול הטיפול המשודרג, ברגע שייושם."
"ההיקף הנרחב של הקליניקות המשתמשות ב- XTRAC ברחבי ארה"ב מקנה הזדמנות משמעותית להגברת החדירה לשוק הפסוריאזיס ולהרחבת חדירת השוק שלנו עם אינדיקציות מאושרות אחרות, כולל ויטיליגו ואסתמה של העור (atopic dermatitis)". ד"ר רפאלי סיכם: "לסיכום, אנו מגבשים אסטרטגיה שצפויה להניע את הצמיחה בהכנסות מחוץ לארה"ב, בה אנו נהנים כיום מחדירת שוק משמעותית, בין היתר גם בשווקים כמו סין, דרום קוריאה והמזרח התיכון."
כמו כן הודיעה החברה על מינויו של מתיו היל כסמנכ"ל הכספים, החל מ- 15 במאי 2018. מר היל מביא עימו לסטראטה נסיון של מעל לשני עשורים בתעשיית המכשור הרפואי, לאחר ששימש בעבר כסמנכ"ל הכספים של שתי חברות ציבוריות , Velcera Inc ו- EP Medystems Inc..
מתיו היל מסר: "אני שמח להצטרף לסטראטה בתקופה מרתקת זו ומאמין כי לפורטפוליו הטכנולוגיות של החברה בתחום הדרמטולוגי פוטנציאל עצום. אני מצפה להתפתח עם החברה ולשתף פעולה עם ההנהלה על מנת לסייע לסטראטה להפוך לאחת החברות המובילות בתחום הדרמטולוגיה."

