כלכלה שיתופית    רכב ותחבורה    

אופניים שיתופיים – השחקניות בתחום וכמה זה עולה?

מעודכן ל-09/2019

תל-אופן לא לבד. מיזם האופניים הירוקות בת"א, זוכה לתחרות מצד שתי חברות סיניות – אופו ומובייק. החברות האלו מציעות מודל אופניים שיתופי ולא רק בת"א, אלא גם בערים נוספות לרבות רמת גן, וגם באזורים נוספים בארץ. אופו יצאה חודשים ספורים אחרי שנכנסה, והשאירה את המגרש לתל אופן ולמובייק, כשמובייק מצליחה לגדול באופן שוטף, ותל אופן נחלשת.

עם זאת, לצרכן הישראלי, יש שפע של אפשרויות. מעבר לרכבים שיתופיים (קאר2 גו, אוטו תל ועוד), יש את הקורקינטים החשמליים (הרחבה על הקורקינטים והמחירים)

אופניים שיתופיים – כל מה שצריך לדעת

על כל פנים, מובייק התחילה ב-2,500 זוגות אופניים שהופעלו בקרית ביאליק, קרית מוצקין, אוניברסיטת תל אביב, רחובות, עמק הירדן וראשון לציון. תל אופן הוותיקה (כבר 7 שנים) מפעילה 2,100 זוגות אופניים, הרוב הגדול בתל אביב. תוך שנה למובייק יש כבר כמה אלפים טובים של זוגות אופניים במרכז, במיוחד בתל אביב.

תל אביב היא עיר לאופניים – במקומות רבים יש מסלולים נוחים, ובהינתן שמדובר על כלי תחבורה זול ונוח, מדובר בהצלחה עבור הרוכבים, אבל לא עבור החברה המפעילה שעד היום לא ידעה לעשות כסף בפרויקט.  עם זאת, יש עדיין מקומות שאופניים לא יכולים לרכב כמו שצריך, יש בעיות בטיחות, ויש פגיעה בשבילים המיועדים להולכי רגל.

היתרונות באופניים הם ברורים – אופניים לא מזהמים, חוסכים פקקים, אין צורך לשבור את הראש ולחפש חנייה. אבל, מה שטוב לתל אביב, לא טוב לשאר הערים. בשאר המקומות, אין שבילים לאופניים, אין תשתיות מספקות, והדבר יוצר בעיה  בטיחותית גדולה.

מעבר לכך, האופניים השיתופיים הפכו לפופולאריים מאוד – כיום יש בעולם מעל 20 מיליון אופניים כאלו בעוד שלפני 4 שנים היו 800 אלף בלבד. הבעיה – הרוכבים משליכים את האופניים בצדי המדרכה, ליד תחנות רכבת, ונוצר עומד גדול של אופניים, שמפריע לתנועה.

יש ערים בעולם – אמסטרדם וסן פרנסיסקו שהחליטו לאסור שימוש באופניים שיתופיים בתוך הערים בגלל הבעיה הזו.

בארץ זה עוד רחוק. אופו ומובייק מתחילות כאן יחסית בקטן, ועדיין – כבר מתחילים להישמע טענות מקרב התושבים.

בעיה אחרת קשורה לשיתוף פעולה בין החברות לעיריות. העירייה אמורה לספק את התשתית המתאימה למערך האופניים. זה כדאי לה – זה משחרר תנועה, זה מקל על העומס בכבישים, פותר בעיות חניה. זה יכול לעזור מאוד לתושבים. אבל, צריך להיות שיתוף פעולה בין העיריות לבין חברות שיתופי האופניים – בארץ זה עדיין לא קורה.

הטכנולוגיה עושה את ההבדל  

מה שמדהים בסיפור של האופניים האלו הוא הטכנולוגיה. הטכנולוגיה מאפשרת לאתר את האופניים באמצעות אפליקציה, לשחרר את הנעילה, ובעת ההגעה, ניתן לנעול אותם בכל מקום ולהשאיר אותן לרוכב הבא. זה הפך לידידותי, קל ונוח. אגב, גם לעיריות זה נוח וזול יותר – עיריית תל אביב מממנת חלק מהעלויות השוטפות של תל אופן (בגין תחנות העגינה) בסכום של קרוב ל-3 מיליון שקל בשנה. מנגד, אופניים שיתופיים לא צריך לתחזק במקומות מיוחדים.

חיסרון לקוטן

הבעיה הגדולה במיזמים  הקיימים היא כמות קטנה יחסית שדל אופניים. נניח שלקחתם אופניים נסעתם לפגישה. השארתם את האופניים בצד, ועכשיו אתם רוצים לחזור הביתה. אופס, אין אופניים. מישהו לקח אותם. לא נורא, פותחים את האפליקציה, מחפשים אופניים בסביבה, אבל אין – כמות קטנה של אופניים, עלולה לגרום לכך שלא תמיד תוכלו למצוא מענה בקרבת מקום – בעיה.  הבעיה הזו חריפה במיוחד בשעות העומס.

כמה זה עולה?

בתל אופן השימוש מותר רק לבעלי מינוי (שנתי, חודשי, תלת־יומי או יומי). השכרה יומית באמצע השבוע עולה 17 שקל (23 שקל בסוף השבוע ובחגים). בשאר השירותים – אופו ומובייק, אין צורך במנוי. אפשר לשכור אופניים לזמן קצר תמורת שקלים בודדים.

האפליקציה של מובייק טובה. לתל אופן אין אפליקציה. בעיה נוספת שמתרחשת היא שלפעמים האופניים לא נמצאים על המפה, למרות שזה מה שמציגה האפליקציה. איך זה קורה? אנשים מחביאים את האופניים, כך שלא ניתן להגיע אליהם. הם עושים זאת, כדי שיוכלו לחזור איתם/ לנסוע איתם.

האופניים של מובייק שוקלים 22 קילו. במובייק אין הילוכים וזה יכול להיות חיסרון במקומות של עליות.

חברה נוספת שנכנסה לתחום – ישראבייק /פועלת בנתניה ומפעילה 500 זוגות אופניים.  ישראבייק פועלת כמו החברות הסיניות במודל של אפליקציה שמזהה היכן יש אופניים, רק שבמקום "לזרוק" אותם בכל מקום, יש מקומות ייעודיים ברחבי העיר (תחנות עגינה קטנות). רק במקומות האלו אפשר להשאיר את האופניים (ולנעול דרך האפליקציה).

המחיר של ישראבייק – 3.5 שקל לחצי שעה, דומה למחיר של אופו ומובייק.

תל אופן – מדריך

קורקינט שיתופי