עד תחילת השנה לא היה כדאי לקחת משכנתא במסגרת הזכאים לדיור. איך זה ייתכן? הרי, המדינה עוזרת לכאלו שמתקשים , היא מגדירה אותם (חלקם, ליתר דיוק) כזכאים לדיור (זכאים לקבל סיוע במשכנתא לדיור), ובכל זאת – המשכנתא שהמדינה הציעה לאותם זכאים היתה יקרה יותר מהריבית שהציעו הבנקים למשכנתאות. אבסורד, אבל כך זה היה במשך שנים – הריבית לזכאי דיור היתה 4% , ב-1% לפחות מעל הריבית שניתן היה לקבל דרך הבנקים למשכנתאות (ריבית צמודה).
האבסורד הזה נפתר לפני כחצי שנה, במקביל להורדת הריבית לזכאים, ואלו שוב חזרו לבקש ולקבל מימון מסובסד. אבל, בינתיים הצטברו כמיליארד שקל לזוגות צעירים ואחרים שאין להם דירה ושהוכרו כזכאי דיור על פי הפי הקריטריונים של משרד הבינוי והשיכון. הסכום הזה, שמוגדר כחלק מתקציב משרד השיכון, המיועד למתן הלוואות לזכאים, גדל בפועל מדי שנה במאות מיליוני שקלים, והשאלה – מה עושים איתו, וליתר דיוק מה עושים עם התקציב הלא מנוצל? ועדת הכספים אישרה להעביר חלק מהסכום לסעיפים אחרים,אך מכיוון שמדובר בכספי הלוואות, ניתן היה להעביר את הסכום הזה לסעיפים שקשורים להלוואות ומימון, לרבות – אשראי למשרד הביטחון, לרשויות מקומיות ולמועצות דתיות.
הבעיה כאמור נפתרה (לפחות בינתיים – ככל שהריבית יורדת כך האטרקטיביות של המשכנתא המסובסדת לזכאים, יורדת), וכיום הזכאים לדיור יכולים לקבל משכנתא בריבית של 3% (צמודה). על רקע זה, נרשם גידול של קרוב ל-90% בביקושים למשכנתאות של זכאי דיור. הריבית המעודכנת לזכאים רלבנטית עד אמצע 2013.
בממוצע רב שנתי, כ-40 אלף דירות נרכשות מדי שנה על ידי זוגות צעירים. זוג צעיר לוקח בממוצע משכנתא של בין 650 ל-700 אלף שקל, מתוך סכום זה, בממוצע כ-100 אלף שקל במסגרת הלוואה של משרד השיכון והבינוי (לזכאי דיור) .
אריאל אטיאס, שר השיכון והבינוי תקף בתכנית "סדר יום" ברשת ב' את אנשי משרד האוצר עקב התנגדותו של האוצר להצעת החוק להקצאת 5% מהדירות בפרויקטים שנבנים על קרקעות מדינה לדיור ציבורי. אטיאס מנהל בחודשים האחרונים מאבק מול שטייניץ, שר האוצר שמטרפד יוזמות שלו שאמורות להביא לקיפאון ואף ירידה במחירי הדירות. אטיאס מנסה להרחיב את היצע הדירות, דרך הגדלת המכרזים לקרקעות. אך, מישהו צריך לטפל גם בביקושים, למצוא פתרונות לאותם זוגות צעירים ואנשים שרוצים לקנות דירה. הפתרון צריך להיות כוללני שמאחד מספר משרדים בממשלה, אך לאוצר יש בו מרכיב וחשיבות גדולה.
על כל פנים, נראה שאת המאבק הגדול ביותר של אטיאס הוא מנהל מול נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר שדרך הריבית הנמוכה שהוא מקבע, גורם לביקושים הולכים וגדלים למשכנתאות ולדירות. אטיאס מתלונן על כך שפישר דואג בעיקר לבנקים וליציבותם; הוא סבור שמחנק האשראי, וחוסר הנכונות של הבנקים לספק אשראי לחברות נדל"ן, פוגע בצורה קשה בשוק הדירות (דרך הקטנת היצע הדירות) והוא סבור שזה בתחום אחריותו של פישר.
כך או כך, בתוכנית הכל דיבורים תקף אטיאס את האוצר על בנודע לדיור הציבורי – "מדינת ישראל לא רוצה היום דיור ציבורי. זאת מדיניות של שר האוצר שמתנגד לכך. הם לא מתכחשים לזה. הבאתי הצעה לוועדת השרים לפיה 5% מכל פרויקט יילך לדיור ציבורי, זה כסף קטן ליזם, ולא יכביד על תקציב המדינה. אנחנו נעלה את זה שוב פעם, וננצח את האוצר. עכשיו שומעים סיפורים על סיוע בשכר דירה, אבל מורידים את ההיקפים כל הזמן. אני נגד יצירת סלאמס".
התמונה העולה מהסיקרה של דש איפקס, מבתי ההשקעות הגדולים בארץ, היא כישלון מוחלט בהתמודדות עם הבעיות הכלכליות הגדולות כאן – מחירי הדירות ממשיכים לעלות, תוך זינוק בהיקף המשכנתאות. ורגע לפני שנביא לכם מהסקירה עצמה, כמה שאלות ותובנות – איפה סטנלי פישר כשצריך אותו. פישר דאג לתדמית נקייה, תדמית האחראי המבוגר , אבל הריבית הנמוכה שהוא מקבע כאן, גורמת לעלייה במחירי הדירות – בנק ישראל והעומד בראשו, על הוועדה המוניטרית שמחליטה על הריבית, הם האשמים הגדולים במצב שוק הדירות.
ונחזור לסקירה של דש – אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של דש ברוקראז' מקבוצת דש איפקס מעריך כי – "הטיפול בתקציב יוכל להתחיל רק לאחר הבחירות. הגענו לסוף יולי במצב של חוסר בהירות הן לגבי התקציב והן לגבי מועד הבחירות.השנה תהיה כבר אבודה עם גירעון שיגיע ל-4% ואף יותר, ויתכן שניכנס גם לשנת 2013 בלי פתרונות בתחום הכלכלי והתקציבי…נמשך ומעמיק הקיפאון באשראי של הגופים הבנקאיים (המוסדות הבנקאיים) הניתן לפירמות המקומיות. לעומת זאת, האשראי לפרטיים עלה בחודשים האחרונים בקצב גבוה, ככל הנראה כתוצאה מהגידול במתן המשכנתאות. יש לציין שבחודשים האחרונים הושלם 'המהפך' שהתרחש בתחום האשראי הבנקאי בעשור האחרון. לראשונה, היקף האשראי הכולל שנתנה המערכת בנקאית, ליחידים עלה על האשראי הכולל שניתן לפירמות. עובדה זו אמנם, מצביעה מצד אחד, על הקטנת סיכון האשראי של הבנקים. אולם, מצד שני צריכים לקחת בחשבון שמרבית הגידול באשראי ליחידים נובע מגידול במשכנתאות שהסיכון בו ממוקד בענף אחד".
הקרנות הוותיקות יקבלו תמיכה מהמדינה (שוב). מטיוטת הצעת חוק ממשלתית עולה כי המדינה מתכוונת לפרוס רשת ביטחון לקרנות הפנסיה הוותיקות על רקע פער גדול בין ההתחייבות שלהם כלפי העמיתים לבין הנכסים בקרנות. הפער הזה הולך וגדל על רקע העלייה בתוחלת החיים.
המדינה שכבר פרסה רשת ביטחון לקרנות הוותיקות לפני כ-9 שנים, מתכוונת לפרוס רשת ביטחון בהיקף של עד 2.5 מיליארד שקל. יש להדגיש כי רשת הביטחון נובעת גם מעלייה בתוחלת החיים אך גם מהתשואות הנמוכות שמפיקים מנהלי הקרנות על רקע סביבת הריבית הנמוכה. בד בבד עם פריסת רשת הביטחון יעלה בהדרגה גיל הפרישה בקרנות הוותיקות לנהוג במשק – 62 לנשים ו-67 לגברים.
דוח ביקורת של רשות ניירות ערך על תפקודם של יועצי ההשקעות בבנקים מציג את הקושי המוטבע בתפקיד היועץ – יועצי ההשקעות נמצאים בניגוד עניינים בין טובת הלקוח לטובת הבנק. הבעיה הזו ידועה כבר שנים רבות וברשות מנסים לחסום את האינטרסים של הבנק על ידי הגברת הפיקוח, השקיפות והאכיפה על יועצי ההשקעות. אלו נדרשים למלא טפסים רבים בעת המלצות וייעוץ ללקוחות על הרכב תיקים ועל השקעות שונות בשוק ההון.
על כל פנים, הדוח חושף שעדיין המצב הבעייתי קיים, כנראה שאחד המקומות הבעייתיים הוא בפיקדונות המובנים. בפיקדונות מורכבים אלו צריך לספק ללקוח תמונה מלחאה ושקופה, וברשות מצאו ליקויים במקרים מסוימים בהעברת המידע המלא ללקוחות.
בין הממצאים הבולטים של דוח רשות ניירות ערך – חלק מהבנקים במערכת המקומית מעמידים את יועצי ההשקעות בניגוד עניינים לטובת הבנק; קיימת אי התאמה בין הגדרת מדיניות ההשקעות של קרן נאמנות במערכת הדירוג של הבנק לבין מדיניות ההשקעות שלה בפועל. כמו כן כאמור נמצא שלא הובהרו תמיד ללקוח תנאים של פיקדון מובנה (סטרקצ'ר), הסיכון בפיקדון המובנה והקשר של אותו בנק לפיקדון המובנה.
ממצאים נוספים – נעשה ייעוץ ללקוחות מבלי שהיועץ ידע את היסטוריית הייעוץ של לקוחות אלו; למנהלי השקעות בקרנות נאמנות ניתנה אפשרות לשערך נכסים, למרות שעל דירקטוריון הקרן לבצע זאת – זו בעיה של הקרנות עצמם ולא של יועצי ההשקעות, אך מדובר באחד הממצאים בביקורת המקיפה של רשות ניירות ערך.
חברת שיכון ובינוי נדל"ן פרסמה מבצע מכירות יחד עם מועדון 'בהצדעה' למשך חודשיים עד אמצע ספטמבר. במסגרת המבצע מציעה החברה שמנוהלת על ידי תמיר דגן, הנחות של עד 13% במחירי הדירות בארבעה פרויקטים ברחבי הארץ – רחובות, תלמי מנשה, אשקלון וכרכור. בחלומות כרכור, לדוגמה מציעה שיכון ובינוי דירת 4 חדרים בשטח 104 מ"ר עם מרפסת בשטח 12 מ"ר ב-1.15 מיליון שקל (מחיר התחלתי) וזאת לעומת מחיר מחירון של 1.26 מיליון שקל – הנחה של כ-9% על מחיר המחירון. עם זאת, צריך לזכור שבמקרים רבים המחיר מחירון הוא רק מחיר התחלתי לצורך משא ומתן והקבלנים נוהגים לרדת ממנו בכמה אחוזים טובים.
מועדון 'בהצדעה' שהוקם לפני כשנתיים, מונה מעל 160 אלף חברים. מדובר במועדון שהוקם על ידי הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון ואגף כוח אדם בצה"ל. עם פרסום המבצע עם שיכון ובינוי, אמרה חמדה מרק, מנכ"לית הקרן לקליטת חיילים משוחררים והכוונתם במשרד הביטחון: "מבצעי הדיור של מועדון 'בהצדעה' זכו בפעמים הקודמות להצלחה גדולה ולביקוש רחב, ולכן החלטנו לצאת במבצע אטרקטיבי חדש עם חברות נדל"ן מובילות. המועדון רואה חשיבות רבה בהענקת הטבות והנחות בשוק הנדל"ן לשכבת הביניים, אשר נושאת בנטל הביטחון לאורך כל השנה, במטרה להקל ולהציע פתרונות ברכישת דירה. מערכת הביטחון ממשיכה לפעול למען אוכלוסיית המשוחררים והמילואימניקים המהווים את ליבת החברה הישראלית".
בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על האירו. הפיקדון המובנה משלם ריבית שנתית בשיעור ריבית היוריבור ל-3 ודים, עם מינימום ומקסימום. הריבית משולמת בכל רבעון.
הפיקדון המובנה יחל ב-2 באוגוסט 2012 ויסתיים ב-2 באוגוסט 2017. סכום ההפקדה יניב כאמור את ריבית היוריבור ל-3 חודשים, אך עם אפשרות לאפסייד, ועם הגבלת התשואה המינימלית והמקסימלית. אם שיעור היוריבור לתקופת הריבית הרלבנטית יהיה נמוך או שווה ל-1.6% בשנה, אזי סכום ההפקדה יישא בתקופה האמורה, ריבית בשיעור של 1.6% בשנה (ריבית מינימום). אם שיעור ריבית היוריבור לתקופה הרלוונטית יהיה גבוה מ-5% או שווה לשיעור זה, אזי סכום ההפקדה יישא בתקופת הריבית האמורה, ריבית בשיעור של 5% בשנה. ריבית היוריבור ל-3 חודשים הרלבנטית לפיקדון המובנה היא ריבית כפי שתתפרסם 2 ימי עסקים לפני תחילת כל תקופת ריבית.
תדירות תשלום הריבית כאמור כל 3 חודשים; קרן הפיקדון מובטחת – 100% מובטחת באירו בתאריך הפירעון. סכום המינימום להפקדה – 10 אלף דולר.
הפיקדון ניתן לשבירה רק בהסכמת בנק לאומי; ובמקרה של שבירה, הלקוח יקבל סכום נמוך מההשקעה ההתחלתית.
היתרונות של הפיקדון המובנה על האירו, מדגישים בלאומי – "המוצר מציע תשואה הגבוהה כיום מהריבית על השקעות מקבילות; ריבית מינימלית מובטחת לאורך כל תקופת הפיקדון; קרן ההשקעה מובטחת בפירעון", ומנגד החסרונות והסיכונים של הפיקדון המובנה על האירו – "עלייה בשיעור האינפלציה בגוש האירו עשויה להוביל לעלייה מהירה בשיעור הריבית באירו לרמה הגבוהה מזו המוצעת בפיקדון; למרות שהמוצר משלם ריבית מובטחת, אין ודאות כי ריבית זו תהיה גבוהה מריבית השוק לאורך כל תקופת הפיקדון; היעדר נזילות לתקופת הפיקדון".
הפיקדון על האירו מתאים ללקוחות של לאומי המעוניינים בתשואות גבוהות בהשוואה להשקעה סטנדרטית, ומעריכים כי במהלך תקופת הפיקדון, ריבית היוריבור ל-3 חודשים תעלה מעבר לריבית המינימלית.
ומה זאת בכלל ריבית היוריבור? בלאומי מספקים הסברים – "ריבית היוריבור (Euribor -Euro InterBank Offered Rate) הינה אחת ממדדי הייחוס העיקריים בעולם, ממנו נגזרות שיעורי רביות קצרות טווח שונות המהוות בסיס לתמחור של הלוואות ומכשירים פיננסים שונים. גובה ריבית ה-Euribor נמצא בקורלציה ישירה עם מספר גורמים עיקריים ובהם: גובה הריבית המוניטארית באיחוד האירופאי, ומצבה של המערכת הפיננסית האירופאית הקובע את מוכנות הבנקים להלוות כסף מוסדות פיננסיים אחרים.
"בעשר השנים האחרונות, המרווח הממוצע בין ריבית ה- Euribor לשלושה חודשים לבין הריבית על העקום הממשלתי לטווח זהה (מחושבת כאן על פי המרווח בין ה-Euribor לריבית הנגזרת מה-SWAP על האירו בטווח זהה), עומד על כ-30 נ.ב. (%0.3). החל מהמחצית השנייה של שנת 2007, עלה באופן משמעותי פער זה, וכן עלתה התנודתיות בו, לאור החרפת המשבר הכלכלי באיחוד, והחשש ליציבותם של בנקים באיחוד האירופי. בשיא הפאניקה, לקראת סוף שנת 2008, עמד הפער על 207 נ.ב. (%2.07). על מנת להקל על המערכת הפיננסית המקומית ביצע ה- ECB הזרמת כספים מאסיבית לבנקים המקומיים במספר אמצעים, ורמת הנזילות של הבנקים האירופים השתפרה. התפתחות זו, יחד עם ירידה בחששות לגבי יציבותם של הבנקים באירופה, הביאה לירידה בפער, שעומד כיום על 35 נ.ב בלבד.
"בהסתכלות קדימה אנו מעריכים כי לאור המצב הריאלי הקשה באירופה, ולאור רמת האינפלציה שאינה גבוהה, הריבית המוניטארית צפויה להמשיך להיות נמוכה בתקופה הקרובה, וכך גם הריבית לטווח של שלושה חודשים. בנוסף, קובעי המדיניות הכלכלית באירופה נחושים להמשיך ולתמוך במערכת הפיננסית, ולספק לה נזילות, כך שלהערכתנו המרווח בין ריבית ה-Euribor לעקום הממשלתי בטווח של שלושה חודשים – לא צפוי לעלות בצורה ניכרת בטווח הקרוב".
מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא סוג של אגרת חוב ממשלתית – המק"מ מונפק על ידי בנק ישראל. מדובר במכשיר השקעה נזיל, סחיר, לתקופה של עד שנה. למעשה מדובר בתחליף לפיקדון - אך מול היתרון שבסחירות, יש למק"מ חיסרון, הפיקדונות לטווח דומה מספקים ריבית נטו גבוהה יותר
מעודכן ל-06/2023
מלווה קצר מועד (מק"מ) הוא תחליף לפיקדונות שקליים. המק"מ הוא סוג של איגרת חוב ממשלתית – התחייבות של הממשלה כלפי מחזיק החוב/מחזיק המק"מ. המק"מ מונפק על ידי בנק ישראל, שבין היתר משמש כזרוע של הממשלה בשוק החוב. על רקע עליית הריבית במשק, שנמצאת כבר ברמה של 4.75% ועל פי כל הסימנים עומדת להמשיך לעלות, המק"מ לשנה מספק תשואה נאה של סביבות 4.8%.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מה זה מק"מ?
בנק ישראל משתמש במק"מ ככלי מוניטרי – כלי להשפעה על כמות הכסף ואמצעי הכסף, להבדיל מכלי פיסקלי, שהוא כלי תקציבי. דרך שליטה על היקף סדרת המק"מ מדי חודש בנק ישראל יכול להזרים כספים לשוק או לספוג כספים מהשוק בהתאם לנזילות שבה הוא מעוניין – אם הוא מעוניין לספוג עודפי נזילות במשק, כלומר מעדיף פחות נזילות, הוא יגדיל את סדרת המק"מ, וההיפך – אם הבנק מעוניין להגדיל נזילות, הוא יקטין את סדרת המק"מ.
שערים של סדרות מק"מ
המק"מ מונפק לזמן קצר, לרוב לשנה אחת, כאשר מדי חודש יש הנפקה חדשה; כך למעשה נוצר מכשיר השקעה סולידי ומשמעותי, נזיל וסחיר לטווחים של עד שנה. ככלל, בכל נקודת זמן יש 12 סדרות של מק"מ סחירות לטווחים של עד שנה. הנה השערים המעודכנים ונתונים על כל סדרות המק"מ.
המק"מ הוא סוג של אג"ח שקלית שאין עליה קופון/ריבית. המק"מ נפדה בסוף התקופה ב-1 שקל, והמחיר בשוק, וכך גם המחיר במכרז/בהנפקה, הוא נמוך יותר מ-1 שקל והוא מגלם את התשואה שהמשקיעים בשוק דורשים. במילים אחרות, המק"מ מונפק בניכיון (בהנחה ביחס לערך הנקוב – 1 שקל), והפער בין הערך הנקוב לניכיון מבטא את התשואה.
בשוק האמריקאי קיימות איגרות החוב הממשלתיות מסוג Treasury bill שהן סוג של מק"מ.
סדרת מק"מ חדשה מונפקת כאמור בכל חודש בתחילת כל חודש. סדרות המק"מ ממוספרות לפי מועד הפדיון שלהן. המספר האחרון בסדרה מבטא את השנה שבה המק"מ ייפדה; הספרה הלפני אחרונה מבטאת את השבוע בחודש שבו המק"מ ייפדה; הספרה הראשונה (או הראשונה והשנייה) מבטאת את החודש שבו הסדרה תיפדה. בהנפקות של בנק ישראל משתתפים בעיקר גופים מוסדיים שמתמודדים לפי מכרז ריבית – הם מציעים מחיר ואחרי "פתיחת המעטפות" נמסר להם אם הם זכו או לא. לאחר ההנפקה נסחרות סדרות המק"מ באופן שוטף בבורסה, וכולם יכולים לסחור בהן ולבצע באופן שוטף עסקאות קנייה ומכירה. שער המק"מ מצוטט באגורות (עד 100 אגורות). חשוב לציין שעלויות קנייה ומכירה במק"מ אמורות להיות נמוכות משמעותית מעלויות קנייה ומכירה של ניירות הערך האחרים – כל מקרה וכל משקיע לגופו, אבל בעיקרון, במיוחד כשהריבית אפסית, זה לא כלכלי להיכנס למק"מ אם העלויות הן לא כמה מאיות בודדות. רוב הבנקים נותנים למשקיע ממוצע עמלת קנייה ומכירה של 5-7 מאיות האחוז.
המק"מ – סולידי, נזיל, סחיר
המק"מ נחשב להשקעה מאוד סולידית מאחר שהוא התחייבות ממשלתית, כלומר הסיכון שהחוב לא ייפרע, נמוך ביותר. מעבר לכך המק"מ לא נתון לחשיפות מטבע כי הוא שקלי, כלומר אין סיכון/חשיפה למט"ח, וכן המק"מ נזיל מאוד – ניתן בכל רגע נתון להנזיל את ההשקעה – פרמטר קריטי בתקופות של משבר. כמו כן, המק"מ סחיר מאוד, והיקף המסחר היומי השוטף מסתכם במאות מיליונים ואף מגיע למיליארדי שקלים. כל הגורמים האלו מציבים את המק"מ כנכס הסולידי הראשי מבין כל הנכסים הנסחרים.
המק"מ מול אג"ח ממשלתית
כאשר משווים את המק"מ לאג"ח ממשלתית, אז צריך לזכור שלרוב איגרות החוב נסחרות לתקופה ממושכת יותר, ולכן הן חשופות לסיכון ריבית שלא קיים במק"מ. ליתר דיוק, קיים אבל בצורה מופחתת. למה הכוונה? סיכון הריבית מתבטא בהפסד פוטנציאלי אם הריבית תעלה. ככל שאורך חיי האיגרת גדול יותר, כך ההפסד הפוטנציאלי גדול יותר. איגרות החוב פשוט מתיישרות לריבית החדשה (אחרי העלייה) והמשמעות היא ירידה בערכן. ככל שצריך להתיישר על פני תקופה ארוכה יותר, הירידה תהיה כמובן חזקה יותר. מק"מ בהגדרה הוא לזמן קצר, ולכן הסיכון מוגבל יחסית ונמוך לעומת האג"ח הממשלתית הארוכה יותר.
המק"מ מול הפיקדונות בבנקים
המק"מ גם מהווה אלטרנטיבה טובה לפיקדונות השקליים בבנקים. למעשה, ההבדלים הגדולים בין המק"מ לפיקדון השקלי הם בכך שהמק"מ סחיר והפיקדון בבנק לא סחיר; המק"מ עשוי לרדת במהלך התקופה, אם הריבית במשק עולה, כך שמחזיק שרוצה לממש תוך כדי תקופה יכול להפסיד. מי שמחזיק עד הסוף – ירוויח את התשואה שגילם המק"מ ביום הרכישה. בפיקדון אין ציטוטים על פני התקופה, וברוב המקרים לא ניתן לשבור את הפיקדון על פני התקופה. הבדל נוסף – במק"מ יש עמלות מכירה וקנייה שמפחיתות ואפילו "מחסלות" את התשואה למשקיעים, במיוחד בעולם של ריביות נמוכות. בפיקדונות העמלות האלו לא קיימות. מעבר לכך, התשואה/ריבית בפיקדונות סגורים לתקופה (נניח לשנה) עשויה להיות גבוהה יותר. כאן תוכלו לקרוא עוד על פיקדון בבנק. (הרחבה על פיקדונות עדכניים – ריביות ומבצעים)
המק"מ נסחר במרווח מחירים צר בין מחיר הקנייה למחיר המכירה, וככל שקרב מועד הפדיון המחיר בשוק מתקרב למחיר הפדיון. באתר הבורסה לניירות ערך תוכלו למצוא את רשימת כל המק"מים הנסחרים כיום – מחירים, תשואות אפקטיביות לפדיון ומחזורי מסחר.
קרנות מחקות מק"מ
המעוניינים להשקיע במק"מ יכולים לעשות זאת בכמה דרכים. הראשונה והטריוויאלית לכאורה היא לרכוש מק"מ באופן ישיר. אבל אפשר גם לקנות קרן מחקה מק"מים או קרן כספית (שכדאיות ההשקעה בה היתה מוטלת בספק כל עוד הריבית היתה נמוכה, אבל עכשיו זאת אופציה מעניינת) או תעודות פיקדון. קרן מחקה היא פשוט קרן שעוקבת אחרי תשואת המק"מים; קרן כספית היא קרן שמיועדת להשקעה במק"מים ומכשירים סולידיים נוספים לפירעון בטווח קצר מאוד, ותעודת פיקדון היא מכשיר עוקב השקעות סולידיות, ובאופן ספציפי יש גם תעודות עוקבות מק"מים. לגבי כל המכשירים האלו, חשוב לראות מה דמי הניהול. הם אמורים להיות סביב האפס, אחרת לא בטוח שיש כדאיות כלכלית למכשירים האלו, במיוחד בעידן של ריבית אפסית.
מק"מ או פיקדון שקלי – בדיקה
מה עדיף – מלווה קצר מועד או פיקדון קצר מועד? מדובר בשני מכשירים סולידיים דומים, אך ממש לא זהים – המק"מ נסחר באופן שוטף, הפיקדון לא סחיר. הפרמטר העיקרי שלפיו יש לקבל החלטה הוא הריבית – הריבית על המק"מ לעומת הריבית על הפיקדון. את הריבית על המק"מ אתם תראו באתר הבורסה באופן שוטף, ואת הריבית על הפיקדונות אתם תקבלו מיועץ ההשקעות בסניף הבנק שלכם (וכאמור יש מידע גם באתר). חשוב להדגיש כי המיסוי בשני האפיקים האלו הוא זהה – 15% מס על הרווח הנומינלי. מדובר במכשירים שקליים ובהתאם להוראת מס הכנסה המיסוי הוא על הרווח הנומינלי. באפיקים הצמודים המס הוא 25% על הרווח הריאלי.
השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת
השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת
בנק לאומי מציע ללקוחות הבנק שברשותם קופת גמל או קרן השתלמות (א גם וגם) הטבות בהלוואות ייחודיות. ההלוואות ניתנות בריבית משתנה על בסיס פריים (בתנאים יחסית סבירים המשתנים מעת לעת). הרעיון בהלוואות כאלו הוא פשוט – אנשים עדיפים שלא לשבור את קרן ההשתלמות שלהם או קופת הגמל, ומאחר שהם צריכים כסף, הם בוחרים לשעבר את הקרן השתלמות או קופת הגמל ולקבל הלוואה בתנאים יחסית מועדפים. הבנק מבחינתו עושה עסקה טובה – הבטוחה שלו נהדרת.
בנק לאומי מאפשר הלוואות של עד 60% מהיקף קופת הגמל, כאשר אם הקופה נזילה, תקופת הלוואה היא עד 36 תשלומים. אם הקופה אינה נזילה התקופה תהיה עד 36 חודשים. בבנק מאפשרים הלוואה בשיעור של עד 70% מקרן ההשתלמות (קרן ההשתלמות שווה יותר לצורך שיעבוד/ ביטחון). המחזיקים בקרן השתלמות נזילה יכולים לקבל הלוואה לתקופה של עד 12 חודשים; המחזיקים בקרן לא נזילה יכולים לקבל הלוואה עד 36 חודשים. ההלוואה בכל האפשרויות היא מסוג בלון – קרן בסוף, וריביות שוטפות (מדי חודש).
מעוניינים להשקיע במניות שמחלקות דיבידנדים – אתם יכולים להשקיע ישירות במניות שמחלקות הרבה, אבל רובנו לא באמת רוצה להשקיע במניות ספציפיות, והפתרון עשוי להיות השקעה בתעודות סל שמשקיעות בחברות שמחלקות דיבידנדים. רק לפני – לא בטוח כלל שדיבידנדים זה כל כך מפתה. נכון יש אופנה של נהירה למניות שמחלקות הרבה (ותעודות שמשקיעות בהן), אבל קראו כאן על הבלוף של הדיבידנדים. ואם אתם בעניין של דיבידנדני הנה כמה קרנות סל בתחום –
קרן סל (ETF ) – HDV הונפקה במרץ 2011 והיא משקיעה בחברות בארה"ב המחלקות דיבידנד. הענפים המרכזיים בהן הקרן משקיעה – פארמה 28.5% , מוצרי צריכה 24.5% , טלקום 17% ותשתיות 15%. בין החברות המוחזקות: פייזר, AT&T, פרוקטר אנד גמבל, ג'ונסון אנד ג'ונסון, אינטל, פיליפ מוריס, אלטריה ומרק. קרן הסל הזו ממוקדת במספר מניות יחסית מצומצם כאשר 10 המניות המובילות בקרן (המפורטות לעיל) מהוות מעל 60% מהיקף הנכסים של הקרן.
מנגד, קרן הסל – DVY הרבה יותר מפוזרת מקרן הסל HDV. DVY משקיעה במניות בארה"ב שמחלקות דיבידנד בשיעור בינוני וגבוה. בין ההשקעות הבולטות בקרן – מקדונלדס, קימברלי קלארק, שברון, ג'נרל מיילס, ווטסון, היינז, קוקה קולה, אלטריה, קראפט ומרק.
קרן סל נוספות באותו התחום – VIG, "הרעיון" שלה בשונה מקרנות הסל הקודמים הוא שהיא משקיעה בעיקר במניות שמעלות את שיעור הדיבידנד שלהם על פני זמן. בין המניות הבולטות בקרן הסל הזו – וולס פארגו, מקדונלדס, פרוקטר אנד גמבל ואקסון מובייל.
קרנות סל התחילו כמוצר פסיבי עוקב מדדים והתפתחו למוצרים מעין משלימים נוספים כמו קרנות הסל המפורטות למעלה – קרנות סל שמשקיעות במניות מחלקות דיבידנדים.
קרנות הסל (ETF- Exchange Traded Fund), נוצרו בארה"ב בתחילת שנות ה-90', והם היו המכשירים הפסיביים הראשונים בבורסות (אחר כך נוצרו תעודות הסל והקרנות נאמנות המחקות).קרנות הסל, הן מעין קרנות נאמנות שנסחרות באופן שוטף במהלך היום (בעוד שקרן נאמנות נסחרת רק פעם אחת או פעמיים ביום; כלומר יש לה רק שני שערים בדר"כ בתחילת היום ולפעמים גם בסופו), ומכאן שקרן סל נסחרת כמו כל מניה רגילה.
בנק ישראל מפרסם את ממוצע תחזית השוק והכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות, למדד בשנה הקרובה. למעשה, ניתן להגדיר את הציפיות לאינפלציה כשיעור האינפלציה שמשווה בין התשואות של אג"ח ממשלתיות צמודות ללא-צמודות (Break-even Inflation); ובמילים פשוטות – הפער בריבית בין אגרת חוב צמודה לאגרת חוב לא צמודה מבטא את הציפיות לאינפלציה.
ומשוק האג"ח ניתן לגזור אינפלציה של 2% בשנה הקרובה, 2.4% בשנה השנייה ו-2.3% בשנים שלאחר מכן.
בבנק ישראל מחשבים לצד הנתון שמגיע משוק האג"ח, גם את ממוצע תחזיות הכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות, והם מגיעים לצפי אינפלציה של 1.9%. גם שוק ההון וגם החזאים מדברים על אותה סביבה – כ-2%, בדרך כלל, אגב, יש תיאום כמובן ביניהם.
כך או אחרת, הצפי הזה ירד משמעותית בחודשים האחרונים על רקע מדד אפס שהיה במאי וירידה של 0.3% שנרשמה במדד חודש יוני
בנק ירושלים, בניהולו של אורי פז, מציע פיקדון צמוד למדד לתקופה של 5 שנים, ללא אפשרות לצאת במהלך התקופה (ללא תחנות יציאה) בריבית קבועה שנתית של 2%. מינימום הפקדה בפיקדון זה – 1 אלף שקל. כמו כן, מציע בנק ירושלים פיקדונות לא צמודים לתקופה של 5 שנים בריבית קבועה. כאן, כמובן הריבית גבוה...
בנק ירושלים, בניהולו של אורי פז, מציע פיקדון צמוד למדד לתקופה של 5 שנים, ללא אפשרות לצאת במהלך התקופה (ללא תחנות יציאה) בריבית קבועה שנתית של 2%. מינימום הפקדה בפיקדון זה – 1 אלף שקל.
כמו כן, מציע בנק ירושלים פיקדונות לא צמודים לתקופה של 5 שנים בריבית קבועה. כאן, כמובן הריבית גבוה יותר מהאפשרות הקודמת (מאפשרות ההצמדה), בנק ירושלים מעניק כאן ריבית של 4% בשנה. מינימום הפקדה בפיקדון זה – 1 אלף שקל. בפיקדון זה יש אפשרות לצאת תוך כדי התקופה (בתחנות מסוימות מוגדרות מראש).
פיקדון נוסף שמציע הבנק – פיקדון לא צמוד בריבית משתנה ל-3 שנים. גם כאן מינימום ההפקדה – 1 אלף שקל, הריבית אחרי שנה ראשונה פריים מינוס 1.15%, ריבית אחרי השנה השנייה משתפרת לפריים מינוס 1.05% והריבית אחרי השנה השלישית פריים מינוס 0.95%.
בבנק ירושלים מנסים להרחיב את קהל הלקוחות שלהם. על רקע זה הם יצאו בחצי השנה האחרונה במבצעים אטרקטיביים במיוחד, כך למשל הם הבטיחו לחוסכים בפיקדונות לפחות 80% מריבית בנק ישראל, ובמקרים מסוימים זה הגיע ל-100% מריבית בנק ישראל. "יש לך הבטחה מלאה ושקיפות מלאה לקבל תמיד 80% מריבית בנק ישראל", אמר עם פרסום תנאי הפיקדון, אורי פז, מנכ"ל הבנק, "אנחנו לא עושים גימיקם, זה ממש לא גימיק, ולא מבצע חד פעמי, אלא שיטה שונה שתביא לצרכן בשורה. נהפוך את הפירמידה ונחזיר לצרכן הרבה כסף. אצלנו 80% יישארו אצל הלקוח ו-20% אצלנו, בעוד שבבנקים אחרים זה הפוך".
ופז ממשיך לפנות ללקוחות החדשים. הפעם הוא משיק מבצע הכרות ללקוחות חדשים ובמסגרתו מוצע להם פיקדון שבועי עם מינימום הפקדה של 1 אלף שקל בריבית קבועה (לתקופה הראשונה בלבד) של 2.2%. כמו כן, מציעים בבנק ללקוחות חודשים פיקדון חודשי עם מינימום הפקדה של 1 אלף שקל בריבית קבועה (לתקופה ראשונה) של 2.2%.
ואלו לא המהלכים היחידים של בנק ירושלים; אחד מהמלכים המשמעותיים היו בתחילת 2012 אז התחבר הבנק עם רשת רמי לוי לצורך שיתוף פעולה להפצת שירותי הבנקאות באמצעות הרשת של רמי לוי. בסניפי רמי לוי הוצבו עמדות מטעם בנק ירושלים לקידום הפיקדונות האינטרנטיים של בנק ירושלים. בשלב הבא, שתלוי בקבלת אישור מהמפקח על הבנקים, יסופקו בסניפי הרשת שירותי בנקאות מלאים. מעבר לכך, ללקוחות הרשת ניתנים תנאים מועדפים במסגרת תוכנית ייעודית, כך שהם צפויים ליהנות מריבית גבוהה יותר על הפיקדונות, ריבית נמוכה יותר על הלוואות, ובכלל מחירים מועדפים על הבנקים האחרים ועל לקוחות אחרים של בנק ירושלים. מבחינתו של בנק ירושלים זו דרך להגיע לקהל יעד גדול. לבנק ירושלים יש בעיה גדולה בתחרות מול הבנקים הגדולים במערכת, הוא פשוט קטנטן לידם, ובדרך של התחברות לגוף קמעונאי, הוא יכול להגיע לקהל יעד גדול.לבנק ירושלים יש רק 16 סניפים, ועם החיבור לרמי לוי הוא מגדיל את הנוכחות שלו למאות נקודות, ומסתבר שנקודות המכירה הפיזיות עדיין עובדות טוב בתחום הבנקאות לעומת האינטרנט.