בחצי השנה האחרונה הושקו  שלושה מדדי אג"ח – מדד תל-בונד צמודות בנקים; תל-בונד צמודות יתר ותל-בונד צמודות. המדדים האלו, בעיקר תל בונד צמודות בנקים היו בסיס להקמת קרנות נאמנות בתחום שזכו לגיוסים נרחבים. אבל, דווקא תעודות סל על המדדים האלו עדיין אין. מסתבר שלמרות שהבורסה היא זו שהקימה ויצרה את המדדים האלו, בין היתר, במטרה לייסד עליהם מכשירים עוקבים (ותעודות סל מחקות), הוראות הבורסה אינן מאפשרות יצירת תעודות סל כאלו.

בתחילת 2011 נקבעו על ידי דירקטוריון הבורסה  תנאים וקריטריונים להנפקות תעודות סל.  בין התנאים – סדרת אג"ח שנכללת במדד צריה להיות מעל 200 מיליון שקל; אם יש סדרה קטנה יותר אזי לא ניתן לייצר תעודת סל. כמו כן, נקבע,  רף מגבלת מינימום (בצדק) של ניירות ערך שיכולים להיות במסגרת תעודת סל – יש מצבים שאין מספיק ניירות ערך בשוק, ולכן אין תעודת סל.

תנאי נוסף – מגבלת מינימום של אחזקות הציבור (כמות צפה מעל רף מסוים), ובהינתן המגבלות האלו, מסתבר שדווקא מדדים בתחום אגרות החוב, שמראש הוקמו לשם הרחבת האפשרויות והמגוון למשקיעים; שמראש העריכו שניתן יהיה ליצור עליהם תעודות סל, לא קמות כי אינן עומדות בחלק מהתנאים.

תעודות סל  – פיזור,   נזילות, סחירות

תעודות סל (Exchange Traded Notes- ETN  ) הן מכשיר פיננסי מתקדם העוקב אחרי  מדד מסוים או נכס בסיס מסוים כמו מט"ח וסחורות ; המכשירים האלו  נולדו וצמחו בקצב משמעותי בעשרים השנים האחרונות ברחבי העולם המערבי, תודות למחקרים שתמכו בהשקעות במדדים על פני השקעות מנוהלות.  המחקרים האלו בפשטות טענו שאי אפשר להכות את השוק לאורך זמן, ואם כך אז עדיף פשוט "לקנות" את השוק, כלומר להשקיע במדד.  תעודות סל מאפשרות  למשקיע בהן, להחזיק בעקיפין בכל המניות במדד על פי משקלן המדויק. ניתן להמיר את התעודה למניות הפיזיות או לחילופין לקבל את שוויין הכספי.  במקום שהמשקיע ירכוש ישירות את סל ניירות הערך, מנהל התעודה עושה זאת עבורו.

תעודות הסל הן ניירות ערך הנסחרים בבורסה בדיוק כמו כל נייר ערך אחר (להבדיל מקרנות הנאמנות שאין בהן מסחר רציף). התעודות מונפקות על ידי חברות שכל פעילותן מתמקדת בהנפקה, בניהול של המכשירים האלו לרבות עשיית שוק בתעודות (יצירת ביקושים והיצעים).

 היתרונות העיקריים בתעודות הסל הן: נזילות  (ניתן לממש את תעודת הסל במשך כל רגע בזמן המסחר); סחירות (המנפיק שהוא גם עושה השוק של התעודה מחויב לספק תמיד ביקושים והיצעים כך שניתן למכור כל כמות וניתן לקנות כל כמות); פיזור ( מעצם המעקב אחרי אינדקס מסוים מדובר בפיזור של מניות או אגרות חוב). כמו כן, דמי הניהול בתעודות סל נמוכים באופן יחסי.

קרנות הנאמנות המחזיקות אגרות חוב קונצרניות מדורגות A מהוות מרכיב גדול מסך קרנות האג"ח. בקטגוריית דירוג A מנוהלים כ-1.9 מיליארד שקל ואחרי הירידות של החודשים האחרונים יש שחושבים שמדובר בהשקעה שעשויה להיות אטרקטיבית.

ירידות בקרנות האג"ח

בפועל, כל הקטגוריות בתחום האג"ח סבלו בחודשים האחרונים מירידות, ואפילו ירידות חדות. הקרנות שמתמחות באגרות חוב עם תשואה גבוהה (אגרות חוב בסיכון) איבדו בחודשיים כ-6%-7%; הקרנות המתמחות בתל בונד איבדו כ-4%; קרנות הנאמנות המתמחות באג"ח חברות והמרה איבדו כ-4%-5% .
הקרנות המדורגות A איבדו כ-3%-4% וככל שעולים בדירוג הפגיעה היא קטנה יותר.קרנות אג"ח בנקים איבדו בתקופה זו פחות מ-1%.
במיטב בית השקעות ממליצים לרכוש קרנות אג"ח עם דגש על דירוג A או קרנות שמחזיקות באג"ח קונצרניות מדורגות למח"מ של עד 4 שנים. להערכתם התשואות לפדיון של אגרות החוב הכלולות בקרנות אלו נעות בין 3% ל-10%(צמוד למדד), כך שהתשואה המשוקללת עשויה להיות אטרקטיבית.

פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל והוועדה המייעצת, החליטו על הורדת הריבית מ-2.5% ל-2.25%, על רקע החששות מההאטה באירופה שתחלחל גם אלינו. בתקופת האטה, מורידים את הריבית כדי להגביר את הביקושים. הרציונל הוא שבריבית נמוכה משקיעים וצרכנים לוקחים מימון ומגדילים את ההשקעות והצריכות של מוצרים ושירותים. פישר בעצם אומר להם – "קחו מימון תשקיעו, תצרכו".

פישר מוזיל את המשכנתא 
זה אותו פישר ששיחק אותה כאילו הוא נלחם במחירי הדירות. אבל הכל בלוף – הוא לא באמת מנסה ועוזר להוריד את מחירי הדירות, הוא דווקא מדרבן את העליות של מחירי הדירות. מחירי הדירות לא יכולים לרדת בריבית כזו נמוכה, מסיבה פשוטה – הרוכשים הפוטנציאלים שיושבים על הגדר כבר כמה חודשים טובים יתפתו (וכנראה שבצדק) לקחת משכנתא בריבית נמוכה מאוד ולרכוש דירה. אם לא בריבית כזו אז מתי?
הם ינצלו את הריביות הנמוכות ויחזרו לשוק הדירות שגם כך, לא באמת הראה סימני חולשה בשנה האחרונה (ירידות של אחוזים בודדים) והם עשויים לעודד את עליות המחירים.
מר פישר ואנשי הוועדה המייעצת מודעים, מן הסתם, לכל הפרמטרים האלו – ועדיין הם החליטו להוריד את הריבית. רק שלא יגידו שהם לא אשמים עיקריים במחירי הדירות הגבוהים. ובכלל, למה אין כאן סדר עדיפויות – נכון שרוצים לעודד צריכה וצמיחה, נכון שיש משבר באירופה שצריך להיערך אליו, אבל מה הבעיה הגדולה ביותר של עמישראל כיום אם לא מחירי הדירות, אם לא המצב האבסורד שאנשים טובים שעשו הכל כפי שכתוב בספר – תיכון, צבא, אוניברסיטה, עבודה, לא מצליחים לקנות דירה. זה יתפוצץ לנו בפרצוץ, ואז פישר כבר לא יהיה כדי לספק הסברים!

כתבות נוספות על המחדל של בנק ישראל –

הבדיחה הגרועה של בנק ישראל – רצה לברך, יצא מקלל

סטנלי פישר מחזיר את הביקושים לשוק הדירות

זאת הכלכלה, פישר!

דמי הניהול בקופוןת הגמל אמנם יופחתו החל מהשנה הבאה ל-1.1% מהצבירה ובשנת 2014 הם כבר יירדו ל-1.05% מהצבירה, אבל מעבר לדמי הניהול שנכנסו בדלת האחורית – דמי הניהול על ההפקדות (בשיעור של 4%), הרי שבקרנות השתלמות ממש לא עשו כלום. דמי הניהול המרביים בקרנות ההשתלמות יסתכמו בדומה למצב הקודם – בתקרה של 2%. בפועל אגב, דמי הניהול מסתכמים בבמוצע ב-0.8% – אבל זה ממוצע – לוועדים החזקים יש דמי ניהול אפסיים ולכל היתר יש דמי ניהול קרובים למקסימום.

חמישה בסיסי צה"ל במרכז הארץ – סירקין, צריפין (מתחם 4), תל השומר מרכז, השלישות הראשית והורודצקי יתפנו מאזורי המרכז המבוקשים ובמקומם ייבנו 20.5 אלף יחידות דיור רגילות ו-6.1 אלף יחידות דיור קטנות. בסה"כ יבנו כ-26.6 אלף דירות.
בנוסף, ייבנו במקום הבסיסים הצבאיים מאות אלפי מ"ר של משרדים, מסחר ותעסוקה. כך למעשה, נקבע במסגרת הסכם בין משרד הביטחון, משרד רה"מ, משרד האוצר ומהל מקרקעי ישראל.

אריאל אטיאס מרוצה

במהלך שלוש השנים עד החמש שנים הקרובות יתפנו הבסיסים – הורדצקי, השלישות הראשית ותל השומר (מרכז); בסיס צריפין (מתחם 4) יפונה בתוך 5-6 שנים וסירקין בתוך 7 שנים. בתמורה לעזיבה של בסיסי המרכז יקבל הצבא כ-1.9 מיליארד שקל במהלך 7 השנים הקרובות. "מדובר בהסכם היסטורי", אמר אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון, "אנחנו עובדים על ההסכם תקופה ממשוכת. היו במהלך התקופה חסמים משמעותיים, והיה קושי גדול לשחרר את הקרקעות האלו לבנייה לדירות למגורים. מדובר בקרקעות באזוקרי ביקוש שכולם מעוניינים בהם. עכשיו אנחנו לוקחים אותם עבור זוגות צעירים לרבות דיור בר השגה, דירות קטנות ודירות שמתאימות לשוק ההשכרה".
מדובר אכן בבשוררה גדולה, אבל עדיין 26 אלף דירות באזור המרכז זה עוד לא מבול של דירות. הביקוש השנתי הקבוע לדירות מוערך בין 40 ל-50 אלף דירות בשנה, תוספת של 4 אלף דירות כפי שגלומה בהסכם עם הצבא היא מבורכת, אבל צריך הרבה יותר.

המדריך המלא – קופות גמל אישיות (IRA ), כל היתרונות והחסרונות (בעיקר יתרונות)

דמי הניהול על קופות הגמל הסתכמו בכ-1.1%-1.2% והם הופחתו ב-2013 ל-1.1% והחל משנת 2014 ל-1.05%, אבל צריך לזכור שהעמיתים בקופות משלמים יותר – הם משלמים גם על הברוקראג' של הקופות (על הקניות והמכירות השוטפות שנעשות בתיק ההשקעות הכולל של הקופה), ואולי חשוב ומשמעותי יותר – הם משלמים על הניהול של קרנות ההשקעה, קרנות הגידור וקרנות הנדל"ן שמוחזקות על ידי קופת הגמל.

כפל בדמי הניהול

ומה הכוונה? מעבר לנכסים השוטפים בקופת הגמל, יש גם נכסים שאינם שוטפים, חלק משמעותי מהנכסים האלו הוא אחזקה בקרנות השקעה, קרנות נדל"ן וכו'. הקרנות האלו מתמחות בתחומים מסוימים והם גובות דמי ניהול. אז מה יש לנו בעצם? יש לנו את הקופה עצמה שגובה דמי ניהול, ויש לנו את הקרנות שמוחזקות על ידי הקופה שגובות דמי ניהול – יש לנו כפל בדמי הניהול? על מה ולמה? אם הקופה לא יודעת לנהל בעצמה את ההשקעות שלא תגבה דמי ניהול על המרכיב הזה.

דמי ניהול נמוכים בקופת גמל אישית

העלויות האלו לא מתבטאות בדמי הניהול הישירים שהקופה גובה, אבל כמובן שמדובר בעלויות שמתגלגלות על הצרכן (על העמית). כך או כך, מדובר בדמי ניהול שהם עדיין לא נמוכים – בעולם שבו הריביות נמוכות, ובהתאמה התשואה שהקופה עשויה להשיג נמוכה ומוערכת ב-3% עד 5% במקרים טובים, איפה ההיגיון בלהשאיר  רבע מזה ואפילו שליש מזה כדמי ניהול לקופה. זה אולי נכון לעולם שבו הקופות מניבות תשואה של 7%, 8%, 10%, אבל בריביות של היום, זה במילים פשוטות – לא הוגן, ולנישה הזו נכנסות קופות הגמל בניהול אישי Individual Retirement Account (IRA ). הקופה האישית היא מכשיר השקעה לפנסיה שמנוהל על ידי החוסך עצמו ולא על ידי מנהלי השקעות של הגופים המוסדיים, ובדרך הזו העלויות בהתאמה מתכווצות לכיוון ה-0.35-0.6%. 

בקופה בניהול אישי, החוסך עצמו אמור להרכיב  את המשקולות של האפיקים השונים – אגרות חוב ממשלתיות, אגרות חוב קונצרניות, אגרות חוב צמודות למדד, אגרות חוב שקליות, תעודות סל, תעודות פיקדון, מניות בארץ,  מניות חו"ל וכו'. החוסך בקופה האישית הופך למנהל הקופה, והוא יכול  גם לקבוע מפורשות באיזה ניירות ערך ספציפיים להשקיע. פשוט –  חשבון אישי שמנוהל על ידי החוסך.

ולמרות שזה נראה אטרקטיבי, זה עדיין בחיתולים – קופות בניהול אישי (IRA ) מנהלות סדר גודל של כ-2 מיליארד שקל למרות היתרון בדמי הניהול, למרות השליטה, וזה בגלל שעדיין  לא כל הקופות יכולות להיכנס למסלול של קופות בניהול עצמאי, אלא בעיקר קופות גמל נזילות וקרנות השתלמות נזילות. כמו כן, יש עדיין רבים (הרוב הגדול) שמעדיפים שמישהו אחר – מקצועי ומנוסה יעשה בשבילם את העבודה הזו של ניהול הכסף. אבל, זה עומד להשתנות – קופות הגמל האישיות יהפכו ליותר ויותר אטרקטיביות במקביל להגדלת אפשרויות החיסכון (גם לשכירים), במקביל להורדת רף החיסכון בקופות ובקרנות ההשתלמות ובמקביל להטבות המס שניתנו לקופות הגמל (תיקון 190 שהפך אותם לאטרקטיביות), וכנראה שבעיקר על רקע העובדה הפשוטה שמדובר במוצר טוב לחוסכים – כאן, תוכלו לקרוא את המדריך המלא על קופות גמל אישיות

מדריכים נוספים: 

תיקון 190 – החזיר את קופות הגמל להיות אטרקטיביות

כך תחסכו לפנסיה

קרן הנאמנות פסגות שחר 2682, היא קרן נאמנות שמשקיעה בעיקר בנכס אחד, ובוודאי ניחשתם – באגרת החוב השקלית שחר מסדרה 2682.  הקרן הזו שמקוטלגת לענף – אג"ח שקליות בארץ, הוקמה ביולי 2009 , והמדיניות המוצהרת שלה היא שלפחות 75% מנכסי הקרן יושקעו באג"ח מסוג שחר 2682. הקרן מוגבלת ל-500 מיליון יחידות ערך נקוב. במילים אחרות,זה לא בדיוק קרן נאמנות, זה יותר השקעה עקיפה באג"ח מסוג שחר; ליתר דיוק באג"ח ספציפי שחר 2682.

קרן שכולה סדרת אג"ח אחת – על מה דמי הניהול 

בפועל, הקרן הזו שמנהלת כ-100 מיליון שקל, מחזיקה באג"ח הזה כ-92 מיליון שקל. זה לגיטימי, זה בדומה למה שנכתב בתשקיף, זה בהתאם להגבלות החלות על מנהלי הקרן, אבל, האם זה נכון, על הניהול הצר של פסגות בקרן הזו, לשלם לה 0.43% דמי ניהול שנתיים.  הרי אין פה ממש ניהול שוטף? האם בכלל צריך ניהול שוטף? נכון, מי שקונה את האג"ח דרך הקרן, למעשה חוסך עמלות קנייה ומכירה של האג"ח (שלמשקיעים פרטיים זה יכול להיות משמעותי) ועדיין, ממש לא בטוח שזה שווה עלות כללית של כ-0.5% בשנה (כולל עלויות לנאמן; שיעור ההוספה בקרן הוא אפס). ייתכן שהמשקיעים היו משלמים פחות אם הם היו רוכשים את האג"ח באופן ישיר בבורסה , אם כי תלוי לאיזה תקופה הם משקיעים – ככל שהטווח ארוך יותר, ההצדקה לפעולה ישירה בבורסה עולה.

כך או אחרת, התופעה הזו לא חדשה. אג"ח שחר מסדרה  2671 היה בעצם הרוב הגדול של נכסי  הקרן נאמנות  מנורה מבטחים שקלית קצרה – כ-98% היו באג"ח הזו במשך תקופה ממושכת. הנה הכתבה בעניין באתר גלובס.

מעודכן ל-06/2022

מחשבון חיסכון/ פיקדון – ככה תוכלו לדעת כמה כסף יהיה לכם בסוף תקופת החיסכון

פיקדון = השקעה סולידית

כשהשווקים הפיננסיים מתנדנדים, משקיעים רבים מגדילים את הנתח הסולידי בתיק ההשקעות שלהם, על חשבון האפיקים המסוכנים יותר. החלק הסולידי יכול להיות מורכב מאיגרות חוב ממשלתיות, תעודות פיקדון (תעודות על פיקדונות), קרנות נאמנות סולידיות, מלווה קצר מועד (מק"מ) ופיקדונות – פיקדונות שקליים, פיקדונות צמודים, פיקדונות דולריים, פיקדונות בריבית קבועה, פיקדונות בריבית משתנה. הפיקדונות מספקים ביטחון, אבל בתמורה לביטחון הזה משלמים בתשואה. המשוואה של סיכון מול סיכוי תמיד עובדת, וגם כאן – הביטחון גבוה והסיכון נמוך. כאן תוכלו לקרוא מדריך על כל סוגי הפיקדונות, ולהלן נתרכז באיך לבחור פיקדונות.   

מה קובע את הריבית בפיקדון?

התשואה/הריבית על הפיקדונות נקבעת בהתאם למשך ההפקדה, גודל הפיקדון, סוג הפיקדון ויכולת המיקוח של הלקוח מול הבנק. היתרון הגדול של פיקדונות הוא השמירה על הכסף. אם אתם מחזיקים בפיקדון צמוד למדד, אז ברור שאתם לא תפסידו ריאלית. בפיקדונות אלה מקבל המשקיע את השינויים במדד המחירים לצרכן. הקרן והריבית השוטפת צוברות את עליית המדד, הן ישולמו למפקיד בסוף התקופה בהתאם למדד בתום התקופה לעומת המדד בתחילת התקופה.

בפיקדונות שאינם צמודים למדד, יש חשיפה למדד, כלומר יכול להיות הפסד ריאלי. הריבית בפיקדון לא צמוד למדד נקבעת כתלות בריבית הפריים של בנק ישראל. לרוב מקבלים המחזיקים בפיקדונות כאלו ריבית שהיא מתחת לפריים, לרוב אפילו משמעותית מתחת לפריים, ואז הם עשויים להפסיד ריאלית. עם זאת, ישנן תקופות שדווקא הפיקדונות ללא הצמדה מספקים ריבית גבוהה ביחס למדד, כלומר מבטאים רווח ריאלי. הפיקדונות שאינם צמודים למדד יכולים להיות פיקדונות בריבית קבועה או משתנה. פיקדונות בריבית קבועה הם פיקדונות שהמחזיקים בהם יודעים בבירור מה הם יקבלו בסוף תקופת הפיקדון – אין הפתעות, הכל ידוע מראש לטוב ולרע. פיקדונות בריבית משתנה הם פיקדונות שהריבית בהם תלויה בריבית בנק ישראל. זה אמנם מגדיל את הסיכון, אך גם את הסיכוי – אם הריבית במשק תעלה, המחזיקים בפיקדונות ירוויחו יותר, כלומר יקבלו תשואה גבוהה יותר, וההיפך – אם הריבית במשק תרד, המחזיקים בפיקדונות יקבלו פחות.

מעבר לכך, קיימים גם פיקדונות צמודים למט"ח (פצ"ם). ישנם פיקדונות שמתנהלים בשקלים, אבל הם צמודים לשער החליפין, לרוב מדובר בהצמדה לשער הדולר. פיקדונות כאלו, מעבר להצמדה לשער חליפין, גם מספקים ריבית. כמו כן, קיימים פיקדונות במטבע חוץ – פיקדונות שמתנהלים במט"ח. פיקדונות אלו נושאים ריבית, ששיעורה תלוי בריבית של המטבע שבו מתנהל הפיקדון , כגון ליבור דולרי, ליבור אירו.

פיקדונות מסוג אחר שעשויים להיות אלטרנטיבה כשהשווקים הפיננסיים סוערים הם הפיקדונות המובנים (סטרקצ'רים). בפיקדונות אלו יש רצפה להפסד. המשקיעים מקבלים את קרן ההשקעה המקורית, הנומינלית, שאמנם מבטאת הפסד ריאלי, אבל מנגד המשקיעים יכולים ליהנות ממענק תשואה תחת תרחישים מסוימים.

מה הריבית בפיקדונות?

הריבית על הפיקדונות תלויה ביכולת המיקוח שלכם מול הבנק, ובמילים פשוטות – היא תלויה בכסף שאתם מכניסים לבנק מדי חודש, בתנועות שלכם, בתיק ההשקעות שלכם ועוד. ככל שאתם יותר פעילים ויותר אמידים, יכולת המיקוח שלכם חזקה יותר. ככלל, ריבית הפריים נקבעת בשיעור של 1.5% מעל ריבית בנק ישראל, וממנה נגזרות תשואות וריביות של פיקדונות. בתקופות של ריבית נמוכה, הריבית שניתן לקבל לא מתקרבת לריבית הפריים, אלא היא משמעותית מתחת לה.

בנוסף ליכולת המיקוח שלכם, הריבית על הפיקדונות תלויה בעוד גורמים, כמו גודל הפיקדון, משך תקופת הפיקדון ועוד. מומלץ מאוד לנהל משא ומתן על תנאי הריבית. בכמה דקות של שיחה אתם יכולים להרוויח לא מעט. אם לא תנהלו מו"מ, הריבית שלכם תהיה הריבית התעריפית, כלומר הריבית שהבנק מציג בלוח הריבית, שהיא הריבית הנמוכה ביותר שהבנק נותן. כמו כן, כדאי לבדוק את ההטבות שניתנות לפעולות דרך האינטרנט. הבנקים מנסים לעודד שימוש באתר האינטרנט שלהם במקום פעילות מול עובדי הבנק, ולכן הם מציעים הטבות והנחות שונות גם בתחום הפיקדונות.    

הריבית שמציעים לכם בבנק יכולה להיות פחות אטרקטיבית מהריבית בבנקים אחרים. חשוב לדעת – אתם לא חייבים להפקיד בפיקדון בבנק שבו מתנהל חשבון הבנק/חשבון העו"ש שלכם. אפשר לנהל חשבון בבנק מסוים, לבדוק את גובה הריביות בבנקים אחרים, ואז להפקיד בבנק שבו תקבלו את התנאים הטובים ביותר.

משך הזמן של הפיקדון יכול להיות בין יום אחד – פיקדון יומי (פר"י) – ועד שנים. ככל שהפיקדון למשך זמן ארוך יותר, כך התשואה/הריבית השנתית אמורה להיות גבוהה יותר. לרוב ניתן לשבור פיקדונות ארוכים, אבל צריך לשלם קנס משמעותי. אם אתם לא בטוחים למשך כמה זמן אתם רוצים לחסוך, לא מומלץ להפקיד לתקופה ארוכה, אלא בפיקדון עם מספר גדול של תחנות יציאה (אפשרות מילוט מהפיקדון ללא קנס), כי אם תפקידו לטווח ארוך ותצטרכו לשבור את הפיקדון, לרוב עלות הקנס תהיה גבוהה מהתשואה העודפת שתתקבל מהפיקדון לטווח ארוך.

שאלה חשובה נוספת שצריכה להישאל כשבוחרים לפתוח פיקדון היא צורת ההפקדה – האם ההפקדה תהיה חד פעמית בתחילת הדרך, או שההפקדה תהיה על פני זמן, מדי חודש בחודש. מעבר לכך, יש שאלה האם הפיקדונות מתחדשים אוטומטית או שבסוף תקופה הם פשוט מסתיימים.  

עוד היבטים שצריך לבחון כשבוחרים פיקדון הם: מה הסכום שאנחנו יכולים להפקיד עכשיו? האם אנחנו יכולים להפקיד סכום מדי חודש בחודש? מתי נצטרך את הכסף הזה, ומכאן – למשך כמה זמן אנחנו יכולים לחסוך? מה רמת הסיכון שאנחנו מוכנים לסבול, ובמילים אחרות – האם אנחנו מוכנים להפסיד ריאלית וכמה? האם אנחנו רוצים לגדר סיכון מסוים? תשלום עתידי בדולרים, תשלומי משכנתא עתידיים בהתאם לריבית משתנה? בסוף התהליך תדעו מה הפיקדון העדיף עליכם.

חשוב לציין, שהבנקים מתחרים על הכסף שלכם – הם צריכים את הכספים האלו כי זה מנוע הצמיחה שלהם. אתם נותנים להם כסף בריבית מסוימת, ואת הכסף הזה הם נותנים לאחרים בריבית גבוהה יותר. זו הדרך שלהם לעשות כסף מכסף. לכן הם נלחמים על הכספים האלו. אתם יכולים וצריכים, האמת אפילו חייבים, לעשות סקר שוק קטן באמצעות פנייה למקורות המידע באינטרנט – באתר זה יש שורה ארוכה ועדכנית של סקירות על פיקדונות מסוגים שונים שהבנקים מציעים – ולהתמקח עם היועצים בבנקים. הבדיקה הזו שווה לכם הרבה כסף!

מק"מ – סוג של פיקדון

המק"מ הוא סוג של פיקדון שקלי – מכשיר שקלי שאין עליו קופון/ריבית. המק"מ נפדה בסוף התקופה במחיר של 1 שקל, והמחיר בשוק (וכך גם המחיר במכרז/בהנפקה) נמוך יותר מ-1 שקל ומגלם את התשואה שהמשקיעים דורשים. הנפקה מתחת למחיר של 1 שקל (מתחת לערך הנקוב) היא הנפקה בניכיון. המק"מ מונפק בניכיון, והפער בין הערך הנקוב לניכיון מבטא את התשואה.

חשוב להדגיש כי המק"מ פטור מדמי שמירה/דמי משמרת, אחרת הוא בכלל לא היה כלכלי למחזיקים, אבל יש עליו עמלות קנייה ומכירה. העמלות האלו על פי בדיקת "הון מדריכים פיננסים", הפכו את המק"מ ללא כלכלי. בבדיקה מתחילת 2019 נמצא כי בבנקים אין כדאיות לכאורה לרכוש מק"מ. התשואה האפקטיבית על מק"מ נכון לתאריך נמוכה מאוד, ובמקרים רבים נמוכה מהעמלה. אם תתמקחו עם הבנק, העמלות האלו ירדו בהתאמה, ואף יהפכו את המק"מ לרווחי, אם כי התשואה עדיין נמוכה.

כמו כן נמצא כי יש בנקים שפשוט לא סופרים אותנו גם אם אנחנו באים עם כסף גדול, חצי מיליון עד 1 מיליון, ואילו יש בנקים שבהם אנחנו מקבלים כבר משהו. (לבדיקה המלאה)

חיים כצמן, הבעלים של גזית גלוב, מציע פתרון מסוים למחירי הדיור, ולהשגת מקורות שיתמכו בזוגות הצעירים. כצמן סבור שצריך להגדיר מס רכוש שוטף על דירות. בארה"ב יש מס רכוש שוטף על דירות מגורים – בעלי דירות מגורים משלמים מס רכוש בהיקף של 1% עד 2% מערך הנכס מדי שנה בשנה. בארץ, בעלי הדירות משלמים בכל שנה ארנונה שערכה מסתכם בממוצע ב-0.2% מערך הנכס הכולל.
כצמן שמחזיק דירות בישראל ובארה"ב אומר – "אני לא מבין למה המדינה צריכה לסבסד אותי?, למה שהמדינה לא תגבה מס רכוש באופן שוטף ממי שיש בבעלותו דירה? במדינה נורמלית צריך לגבות מס על ההון וכאן בארץ יש חלוקה לא צודקת של נטל המס. אני מעריך שאם המדינה תטיל מס רכוש על דירות באופן שוטף, בדומה לארה"ב, בשיעור של 1%-1.5% מערך הנכס בשנה, יזרמו לקופת המדינה כ-15 מיליארד שקל בשנה; ואז לא יהיה צריך להעלות את המע"מ, אלא ניתן יהיה להפחית את המע"מ ב-5%. זה נקרא צמצום פערים".
מעבר לכך מציע כצמן להטיל מס עיזבון על ירושות, "אני ממש לא רואה בעיה עם מס עיזבון", הוא אומר, "אם יוטל מס על הנכסים שבבעלותי, אז הבנות שלי יהיו פחות עשירות?".

פעילות בנקאית היא בבסיס פעילות פשוטה – הבנק מגייס מקורות מימון ומלווה לאחרים. הנכס הגדול של הבנק הוא האשראי / ההלווא ללקחות, ההתחייבות הגדולה של הבנק היא הפיקדונות של הציבור. הבנקים חיים מהפרשי הריבית בין הריבית על ההלוואות שהם מקבלים לבין הריבית על הפיקדונות שהם נותנים. הפרש הריבית תלוי בהיקף ההלוואות והפיקדונות וביחס בין הלוואות לבפיקדונות. בנק דיסקונט מלווה כ-805 מהפיקודנות שלו, בנק מזרחי מלווה מעל 100% מהפיקדונות שלו ולכן הוא לווה כספים נופסים (מעבר לפיקדונות) ואז הוא משלם ריבית גובה יותר. התוצאה השדימוש הגבוה של מזרחי טפחות בפיקדונות הציבור לצורך הלוואות, מתבטאת בפער הריביות – פער הריבית של מזרחי – כ1.02% , נמוך יותר מפער הריבית של דיסקונט – 1.18%.
פער הריבית אמנם מבטא רווחיות טובה יותר של דיסקונט, אבל זה רק בגלל שהם נמצאים במקום נמוך יותר מבחינת ניתול הפיקדונות מהציבור.
מזרחי טפחות פשוט מנצל כל שקל, כאשר חלק גדול מהסכומים מופנה לשוק המשכנתאות (הלוואות לדירות) ולכן, היחס הנמוך יותר שלו, לא מעיד על חולשה מול דיסקונט, אלא על כשל של דיסקונט לנצל את הפיקדונות כדי לעשות כסף

היקף המשכנתאות גדל מתחילת השנה נטו ב-4.1 מיליארד שקל ל-263 מיליארד שקל. כך עולה מנתוני בנק ישראל. מצד אחד גדלו המשכנתאות במקביל ללקיחת משכנתאות חדשות, מצד שני – ירדו המשכנתאות בגלל פדיון משכנתאות  – בנטו, כאמור נרשמה עלייה של 4.1 מיליארד שקל.

על פי בדיקת בנק ישראל החוב הכולל של משקי הבית מסתכם ב-368 מיליארד שקל, והחוב של המגזר העסקי מסתכמת ב-790 מיליארד שקל

במהלך חודש מאי 2012 הבנקים למשכנתאות נתנו אשראי בסך כולל של 4.1 מיליארד שקל- עלייה של 36% לעומת היקף המשכנתאות בחודש אפריל. היקף המשכנתאות מבטא חזרה למצב לפני המחאה של הקיץ שעבר (חזרה לחודש מאי 2011), כאשר הגורמים לכך, על פי הערכות בשוק – הריבית הנמוכה של בנק ישראל, במקביל לירידה מסוימת (צנועה) במחירי הדירות.

מזרחי-טפחות מציע ללקוחותיו פיקדון שקלי בריבית קבועה לתקופות של 30 חודשים בתנאים שנראים אטרקטיביים. הפיקדון נותן למחזיקם בו ריבית קבועה, ריבית שלא תלויה בריבית בנק ישראל (לטוב ולרע); ולכן – סכום הפיקדון בסוף התקופה ידוע וברור – אין הפתעות.

הפיקדון השקלי (מספר 153) יניב למחזיקים בו (ניתן להצטרף עד לסוף החודש) ריבית  כוללת של 6.11%, שמשמעותה – ריבית שנתית שקלית של 2.4%.      

המינימום להפקדה: 50,000 שקל (הפקדות נמוכות יותר יספקו תשואה נמוכה יותר). החיסרון בפיקדון – הכסף סגור לשנתיים וחצי.

בנק מזרחי טפחות, כך נראה, נותן גז בחודשים האחרונים בתחום הפיקדונות לפרטיים. הבנק השיק סדרה של פיקדונות – פיקדון רימונים, פיקדון ליצ'י, פיקדון פומלית ופיקדון קוקוס שאמורים להניב למחזיקים תשואות גבוהות ביחס לפיקדונות שקיימים בשוק. עם זאת, גם הבנקים האחרים התעוררו בחודשים האחרונים ונראה שיש מלחמה של ממש על כספו של הציבור.

ההצעה הקודמת של מזרחי (שעדיין בתוקף, כמובן) לטווח דומה לפיקדון המוזכר, היא – פיקדון פומלית. פיקדון זה  מבטיח למשך תקופת החיסכון (שנה) ריבית קבועה של 2%,  אך המחזיק בפיקדון יכול לקבל תשואה נוספת באם בנק ישראל יעלה את הריבית לתקופה של השנה השנייה. המחזיקים בפיקדון יקבלו  בתום התקופה לחשבון העו"ש שלהם, מענק/ ריבית בשיעור הגבוה מבין שתי האפשרויות שלהלן –    ממוצע יומי של ריביות בנק ישראל, שתפורסמנה במהלך השנה, בניכוי מרווח ידוע מראש (0.5%) או ריבית קבועה  בשיעור של 2%.   נכון לעכשיו כשהריבית היא 2.5% יש מעין אדישות בין המסלולים (המשתנה והקבוע). אבל, אם הריבית תעלה (וזה מה שמעריכים בשוק), אזי המחזיק בפיקדון יקבל ריבית העולה על 2% בשנה. סכום ההפקדה המזערי בפיקדון פומלית הוא 20 אלף שקל, והחיסרון של הפיקדון (בדומה לפיקדונות אחרים) – לא ניתן למשוך את הכסף במשך התקופה (הכסף סגור למשך שנה).