מנייתה של יצרנית הרכבים החשמליים טסלה   הגיעה אמש לשיא כל הזמנים, ובכך השלימה מהלך עליות ענק של יותר מ-100% בשלושת החודשים האחרונים.

עם העלייה כעת, שווי השוק של החברה חצה את ה-88 מיליארד דולר – מעל לשווי השוק של ג'נרל מוטורס ופורד מוטורוס גם יחד, ומה שבהחלט מסביר את האופטימיות שהפגין המנכ"ל המייסד אלון מאסק באירוע ההשקה אמש. מניית טסלה זינקה  בכ-5% וננעלה בשיא של 492.14 דולר למניה

הודות לרווח מפתיע ברבעון השלישי, התקדמות במפעל החדש בסין וקצב משלוחי מכוניות חדשות טוב מהמצופה ברבעון הרביעי,  מניית טסלה יותר מהכפילה את עצמה בשלושת החודשים האחרונים.

לשם השוואה, ג'נרל מוטורס ופורד סיפקו יותר מ-2 מיליון מכוניות בארה"ב בשנה עברה, לעומת משלוחי טסלה ברחבי העולם, שהסתכמו ב-367,500 מכוניות.

הרעיון שמאחורי משכנתא הפוכה הוא מאוד פשוט – בדיוק כמו כל משכנתא, לוקחים מימון, רק שהפעם זה הפוך: זה לא לתחילת החיים, זה כדי שיהיה כסף לשארית החיים ו-או לתת לילדים. הפעם לא לוקחים כסף כדי לקנות דירה, אלא מקבלים כסף על חשבון מכירת דירה. לאנשים בגילאי 60 פלוס שבבעלותם דירה, יש אפשרות לשעבד את הדירה לבנק (או לגוף פיננסי אחר – לרבות חברות הביטוח) ומנגד, לקבל הלוואה/משכנתא. בניגוד למשכנתא רגילה, במשכנתא הפוכה מדובר בהלוואה לכל מטרה שאינה מוגבלת בזמן ולא צריך להחזיר אותה בהחזרים חודשיים שוטפים. מעבר לכך, גם לא צריך לעשות ביטוח חיים, כפי שעושים במשכנתא רגילה. המשכנתא הזאת לא תשולם באופן חודשי כמו משכנתא רגילה, אלא היא הלוואת בלון (שהריבית הנצברת מנפחת אותה – להרחבה על מה זו הלוואת בלון?), וצריך להחזיר אותה רק במועד הסיום.

זה נשמע מפתה, אבל יש לזה גם חסרונות. בעוד במשכנתא רגילה ערך הקרן יורד במקביל להחזרים השוטפים, הרי שבמשכנתא הפוכה, כמו כל הלוואה, יש עליה ריבית, והיא גבוהה יותר מהריבית על משכנתא רגילה, כלומר ערך המשכנתא רק הולך וגדל (ריבית דריבית). חיסרון נוסף – הריבית ללווים במשכנתא הפוכה היא בהגדרה גבוהה יותר מאשר במשכנתאות רגילות. המלווים טוענים שהם לוקחים במשכנתאות כאלו סיכונים גדולים יותר מאשר במשכנתא רגילה,  גם בגלל שאין ממש תאריך פירעון מוגדר, ואין החזרים שוטפים, ויש חשיפה למחירי הדירות  בלי בדיקת יכולת החזר ויכולת הכנסה של הלווים. למדריך המלא על משכנתא הפוכה

הבית בבעלותכם? יכול להיות שמשתלם לכם לקחת משכנתא הפוכה. הנה המאמר שיסביר לכם במה מדובר, מה היתרונות וממה צריך להיזהר

נכס מקרקעין יכול לשמש כבטוחה להחזרת הלוואה. אם למשל כבר קיימת דירה, ניתן לשעבד אותה לטובת משכנתא ולהשתמש בכסף למחיה, לעזרה לילדים, לטיול, לטיפול רפואי דחוף וכן הלאה. עסקה כזו מכונה "משכנתא הפוכה" וכדאי להכיר אותה.

ראשית, משכנתא הפוכה מיועדת לאנשים שכבר סיימו לשלם על הדירה שלהם. בפועל, מדובר על קהל יעד של בני 60 פלוס או על כאלה שהשיגו הון עצמי גבוה לפני העסקה המקורית על המשכנתא.
שנית, יש לזכור שאת הנכס אפשר לשעבד לבנק, לחברת ביטוח או לכל גוף פיננסי אחר ומנגד לקבל הלוואה שאינה מוגבלת בזמן ולא צריך להחזיר אותה בהחזרים חודשיים שוטפים. 

בלי החזר חודשי, עם ריבית: היתרונות של משכנתא הפוכה
מבחינה פיננסית נטו, היתרון של משכנתא הפוכה הוא שלא צריך לעשות ביטוחי חיים כמו במשכנתא רגילה ואין את השלב המקדמי של מבדקי הכנסה. מבחינת המלווה, ההכנסה השוטפת לא רלוונטית כי אין החזרים שוטפים שבהם צריך לעמוד. מעבר לכך, משכנתא הפוכה אפשר לרוב לפרוע בכל נקודת זמן, ללא עמלת פירעון מוקדם וללא קנסות. 

עוד חשוב להדגיש שהלווים נשארים בעלי הבית ויכולים להמשיך לגור בו לכל אורך תקופת ההלוואה. מן הצד השני של המתרס, המלווה רגוע כי יש לו שעבוד על הנכס ומשום שהוא עדיין מרוויח מהריבית: גם אם הריבית לא משולמת בכל חודש בחודשו, היא עדיין נצברת ונרשמת בספרי הבנק כרווח. 

בבוא הזמן ובכל רגע שבו הלווה מחליט על כך, הדירה יכולה להימכר והבנק יקבל את סכום ההלוואה בתוספת הריבית שנצברה. בנוסף, את המהלך הזה על משכנתא הפוכה ניתן לבצע גם חלילה בעת מוות של הלווה. במידה ונותרת יתרה בעת מכירת הנכס, העודף עובר ללווה או ליורשיו. 

האם זה משתלם לכולם?

ענף ההלוואות בכלל והתחום של משכנתאות בפרט דינאמי מכפי שנהוג לחשוב ומשתנה לפי צרכים שמגיעים מהשטח. נכון להיום, הרבה אנשים מגלים את היתרונות של משכנתא הפוכה על רקע יוקר המחיה ובגלל ההישענות של הצעירים על ההורים והצורך שלהם במימון. אז במקום לשמור לילדים את הירושה, המון אנשים מחליטים לקחת משכנתא הפוכה עכשיו ולעזור להם לרכוש דירה. 

באופן עקרוני, הזכאות למשכנתא הפוכה שמורה עבור בני 60 פלוס שיש ברשותם נכס מגורים, ללא חובות, שעבודים או עיקולים. לחילופין, זכאים גם מי שברשותם משכנתא רגילה ביתרה נמוכה והם רוצים להחליף אותה במשכנתא הפוכה. 

לא לשכוח את החיכוכים המשפחתיים

גם במשכנתא הפוכה קייימים מסלולים שונים שתלויים בלווים, בצרכים ובהחלטות שלהם בנוגע להחזר. לכן צריך לבחון כל מקרה לגופו ולזכור שבסופו של דבר, עדיין מדובר על הלוואה שאותה צריך להחזיר. על אף התנאים האטרקטיביים והעובדה שניתן להמשיך לגור בנכס, יש לברר למשל מה גובה הריבית שנצברת, מה צפי הסכום למכירת הנכס ומה עושים אם רוצים לקבל את הכסף כדי לעבור לדיור מוגן. 

כמו בכל עסקה שבה מעורבים הורים וילדים, גם משכנתא הפוכה עלולה לגרום חיכוכים בתוך התא המשפחתי. את זה מונעים על ידי ליבון מראש של המחלוקות ובאמצעות תקשורת פתוחה – שמונעת אי שביעות רצון אצל הילדים שמחכים לירושה. 

בכל מקרה, צריך גם להתייעץ עם אנשי מקצוע ולהכניס לחישוב דמי טרחת עורכי דין, הוצאות פתיחת תיק (כ-1%-2% מערך הנכס), ביטוח על הדירה, תשלום דמי שירות ודמי טרחה לשמאי.

הרבה מהחברות שהצטרפו לתחום הסטרימינג הן חברות  טכנולוגיה מובילות כמו אמזון, אפל ודיסני. פלטפורמה נוספת שמעוררת עניין רב  היא קוויבי, שהשקתה צפויה להתרחש באפריל השנה. בקוויבי מגדירים את עצמם כפלטפורמה למילניאלז,  ילידי 80-99, והיא אמורה להיות מתאימה לאופן שבו הם צורכים תוכן. מייסדי החברה הם מג ויטמן, לשעבר מנכ"לית חברת HP, וג'פרי קצנברג, מפיק סרטים, שהקים ומנהל את חברת DreamWork Animation. החברה גייסה מיליארד דולר ובין המשקיעים בה נמנים עשרה אולפנים הוליוודיים כמו דיסני, MGM ווורנר מדיה.

מייסדי קוויבי חשפו ב-CES, תערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, פרטים חדשים על השירות, על התכנים הצפויים בו ועל פיצ'רים חדשים. אחד הפיצ'רים מאפשר לצפות בתכנים בסמארטפון גם לאורך וגם לרוחב. המחיר הצפוי  5 דולרים למנוי עם פרסומות, ובמחיר של 8 דולרים למנוי ללא פרסומות.

המייסדים סיפרו על הסדרה של סטיבן ספילברג, שאפשר לראות רק בחושך. הסמארטפון יודע מה המיקום של הצופה, מה השעה ומתי שוקעת השמש. כך נולדה הסדרה אפטר דארק של סטיבן ספילברג. מלבד ספילברג, בין השמות המוכרים שמשתתפים בתוכני הפלטפורמה הם קיפר סאת'רלנד, אידריס אלבה, טיירה בנקס ואחרים.

היכולת של הפלטפורמה מבוססת בין היתר גם על שיתוף פעולה של החברה עם גוגל. החברה משתמשת ב-CDM של גוגל קלאוד, טכנולוגיה שפותחה בעשור האחרון עבור יוטיוב ונועדה לשפר את חוויית הצפייה במובייל.אחד הפיצ'רים המגניבים שהוצגו הוא מצב פורטרט של המסך, שבו רואים את ההתרחשות מנקודת מבטה של הגיבורה, כלומר, את מסך הטלפון שלה – עליו היא מסתכלת בזמן ההתרחשות.

את השקתה הצפויה באפריל, החברה תבצע בשותפות עם חברת הסלולר T-Mobile בארה"ב, ותישען על היכולת לצפות בוידיאו באופן מהיר על גבי רשתות 5G. לאחר מכן מקווה החברה לחבור לחברות סלולר נוספות ולהפוך את הפלטפורמה לזמינה ברחבי העולם.

סטרימינג בישראל- איזה שירות הכי זול ומה הם מציעים?

איפה כל הכספים שהוקצו לפתרונות דיור במגזר הערבי? מתוך 1.21 מיליארד שקל שהוקצו לפתרונות דיור במגזר בתוכנית חומש שנכנסה לתוקף ב־2016 נוצלו עד כה 200 מיליון שקל בלבד, 16% מהתקציב, וזאת אף שלרשויות הועברו הרשאות בהיקף של יותר ממחצית התקציב – 777 מיליון שקל.

הסיבות מגוונות: יישובים שהוזנחו במשך עשרות שנים בכל ההיבטים, החל מהקצאת תקציבים ופיתוח תשתיות ועד הגבלת התרחבות, שהובילה לבנייה ללא היתר בין השאר בשטחים חקלאיים. סיבה אחרת, לחלק מהיישובים אין כלל תוכניות מתאר, וביישובים שיש תוכניות הן לא תמיד תואמות את צורכי היישוב לעשורים הבאים. כמו כן לרוב היישובים הערביים אין מוסדות תכנון עצמאיים, ומרביתם פועלים במסגרת ועדות מרחביות, ולכן הניסיון שלהם בתכנון והובלת פרויקטים מצומצם למדי. השנה מתכוונים למנות לרשויות הערביות יועצים  שתפקידם יהיה לסייע להן לממש פרויקטים.

בציבור הערבי יש גם מתנגדים להפרשת קרקעות לצורכי ציבור, וקיים קושי להפקיע קרקעות פרטיות. לכך יש להוסיף את את ריבוי הבעלויות על חלק מהקרקעות והיעדר תוכניות איחוד וחלוקה.

במשרד השיכון הגדירו אז את התוכנית כמהפכנית, בעיקר בזכות שיתוף הפעולה הצמוד עם הרשויות הערביות, ההבנה שיש לראשונה אופק תכנוני וההבנה של ראשי הרשויות כי יש למצוא לאוכלוסייה הערבית פתרונות מגורים מספקים לעשורים הקרובים.

עד כה מתוך 710 מיליון השקל שהוקצו למוסדות ציבור, הועברו הרשאות בהיקף של 523 מיליון שקל, ועד כה נוצלו כ־154 מיליון שקל בלבד. בסך הכל מדובר ב־31 מבני ציבור שבנייתם נמצאת בשלבים כאלה ואחרים ועוד מספר גדול של מבני ציבור שטרם התקדמו. מתוך 252 מיליון השקל שהוקצו להשקעות ממוקדות ביישובים, הועברו הרשאות לסכום של 208 מיליון שקל, אך עד כה מומשו רק 37 מיליון שקל. מתוך 252 מיליון שקל שהוקצו ליישובים אסטרטגיים מומשו 10.5 מיליון שקל בלבד. 15 יישובים הוגדרו כאסטרטגיים. כדי לממש את הכספים הוגדרו ליישובים שלבי סף שהם נדרשים לעבור:  בינתיים רק 10 יישובים הצליחו לעבור משלב א' לשלב ב': נצרת, טייבה, סחנין, ערערה, עארה, עראבה, כפר קאסם, כפר כנא, ג'דיידה מכר, כפר מנדא ויפיע. היישובים אום אל פחם, שפרעם, טמרה, באקה אל גרבייה וטירה לא הצליחו לעבור.

התקציב ליישובים האסטרטגיים חולק לשלושה שלבים: עבור שלב א', שאותו עברו 11 יישובים, הוקצו 85 מיליון שקל, אך מתוכם הועברו ליישובים הרשאות ל־47.85 מיליון שקל ונוצלו רק 10.5 מיליון שקל. מאחר שאף אחד מהיישובים לא התקדם משמעותית בשלב ב', 97 מיליון שקל טרם מומשו או הוקצו לו, וכן תקציב ההמשך של שלב ג' בהיקף של 70 מיליון שקל טרם מומש.

רק ל-35% מהמגזר הערבי יש חיסכון פנסיוני

ההסברים לתוצאות מבחן פיז"ה: ההוראה במגזר הערבי גרועה ומידרדרת

מי שמשתף פוסט שעולה ממנו דיבה או לשון הרע מסתכן בתביעה. כך קבע השבוע בית המשפט העליון בתביעת עיתון שבועי בשם "המקומון רמת-גן גבעתיים" נגד בני זוג שעשו לייק ושיתוף. בעמוד פייסבוק בשם "גבעתיים מחרימה את המקומון".

בחוק לשון הרע, הסיכון לתביעת לשון הרע הוא "בפרסום" לשון הרע, והשאלה היא מה ייחשב ל"פרסום" לצורך החוק והאחריות. האם שיתוף בהינף יד ברשת חברתית מהווה לשון הרע? הדיון בנושא הגיע לבית המשפט העליון לאחר שנידון לפני כן בבית משפט השלום ואחר כן בבית המשפט המחוזי.

השופטת דיברה על האתגרים הכרוכים בהתאמתם של דיני לשון הרע המסורתיים לעידן הרשתות החברתיות. מצד אחד, הודגשו יתרונותיו של השיח הפתוח, הנגיש והחופשי המאפיין את רשת האינטרנט. מצד שני, צוינו גם החסרונות המסוימים שלו, כגון האפשרות לבצע הפצה מהירה ורחבה של פרסומי הסתה ושנאה, מידע כוזב ומטעה הקרויים פייק ניוז או פרסומים פוגעניים ומכפישים.

מפסק הדין נבע שהאחריות על השיתוף בלבד, לא על הלייק. זאת, משום שהשיתוף הוא חזרה על פרסום החושפת אותו למשתמשים נוספים, שאולי לא נחשפו לפרסום המקורי. לעומת זאת, נקבע כי קשה לראות בלייק פעולה שיוצרת "עותק" של הדברים ומהווה חזרה עליהם, גם אם האלגוריתם של הרשת החברתית עשוי להוביל לעדכונם של משתמשים נוספים ברשת בדבר התרחשותה של הפעולה.

עוד ציינה השופטת כי הגשת תביעה רק נגד משתף אחד או משתפים אחדים מפני רבים, עשויה להוות תמרור אזהרה לגבי מניעיו של התובע. "הבחנות שניתן יהיה לראות כרלוונטיות, מבלי למצות, הן למשל כמות העוקבים שנחשפו לשיתוף מסוים או היותו של המשתף דמות ציבורית".

נקודה שנייה היא חשש מפני תביעות השתקה, אשר ייצרו אפקט מצנן כלפי התבטאויות לגיטימיות. נושא זה טרם נדון בהרחבה בפסיקה הישראלית, והשופטת מסתפקת לפיכך בהערה ולפיה "כל הרחבה של גבולות דיני הדיבה צריכה להיעשות תוך מודעות ורגישות גם לסוגיה זו". חשש נוסף הוא מפני הצפת בתי המשפט בתביעות סרק ובתביעות בעלות אופי גבולי. המענה העיקרי לחששות אלו, אומרת השופטת, מצוי "במנגנונים 'מאזנים' המובנים בתוך חוק איסור לשון הרע, בדמות ההגנות וההקלות הקבועות בו, כמו גם במנגנון חיצוני – הדוקטרינה הכללית של איסור שימוש לרעה בהליכי משפט".

גזבר קרא למזכירה זנזונת – האם זו הטרדה מינית או לשון הרע?

מקשיבים לשונה: מרכזי הקניות של ביג יונגשו לבעלי רגישות חושית

לטענת הגוף המייעץ, סיכויי ההצלחה של הטיפולים בטווח הגילים 45-43 קלושים – ולכן יש לצמצם את מדיניות הטיפולים בקרב נשים בגילים אלו, במקביל הומלץ להגביר את קצב הפרוצדורות מתחת לגיל 40

הגוף המקצועי המייעץ למשרד הבריאות ממליץ על שינוי במדיניות של טיפולי ההפריה החוץ גופית (IVF) בישראל: הגברה של קצב הטיפולים אצל נשים מתחת לגיל 40, לצד הגבלת מספר ההליכים מעל גיל 41. כיום המדינה מממנת טיפולים בגיל זה ללא הגבלה, במדיניות תקצוב שנחשבת חריגה בהיקפה בעולם.

המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה ממליצה למשרד הבריאות ולקופות החולים גם לאפשר למטופלות להקפיא ביציות מופרות בלי להשתילן מיד, וכך למנוע טיפולי הפריה עתידיים בגיל מבוגר יותר. על רקע נתונים חדשים שנאספו ביחס לטיפולים בנשים בטווח הגילים 45-43, המועצה קוראת שוב ליישם את המלצתה שנדחתה בעבר ולהוריד את הגיל המקסימלי לביצוע טיפולי הפריה מ-45 ל-44.

מנתוני האגודה הישראלית לחקר הפוריות משנת 2017, עולה כי שיעור ההצלחה של טיפולי הפריה חוץ-גופית בקרב נשים בגיל 45-43 כמד על 3.8%. זאת לעומת שיעור של 11.4% בטווח הגילים 42-40, ושיעור של 23% בגילים 39-35. לפי נתונים אלה, רק אחד מכל 26 מחזורי טיפול בקרב נשים בנות 45-43 מסתיים בלידה.

הפריה חוץ־גופית (IVF) היא אחד הטיפולים השכיחים ביותר בקרב טיפולי הפוריות המתקדמים, שבמהלכה מפרים את הביצית בזרע בתנאי מעבדה. במסגרת טיפול זה מבצעים שאיבת ביציות מגוף האישה, איחוד עם תאי הזרע והפריה בתנאי מעבדה. לאחר מכן מחדירים את העובר אל הרחם. בכנס השנתי של הארגון האירופי לפריון שנערך בברצלונה בשנה שעברה הוצגו נתונים שלפיהם ישראל נמצאת כיום במקום הראשון בלידות מבחנה ביחס לאוכלוסייה. מדי שנה נולדים בישראל כ־7,000 תינוקות מבחנה – 4.3% מכלל התינוקות בישראל נולדים כתוצאה מהפריה חוץ־גופית, לעומת 1.5%־2% במדינות מערביות. גם מספרן של היחידות להפריה חוץ־גופית בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה, וישראל היא גם המדינה היחידה בעולם המממנת באופן מלא, לפי חוק בריאות ממלכתי, טיפולי הפריה חוץ־גופית עד שבני זוג או האישה הופכים להורים לשני ילדים.

מימון ציבורי נדיב ואחוזי הצלחה נמוכים

מה גרם לישראל לעמוד בראש המדינות המובילות בלידות מבחנה? התשובה לשאלה הזו היא קודם כל חברתית – בחברה הישראלית יש חשיבות רבה להורות, ועל כן מדינת ישראל החליטה, ברגע שהטכנולוגיה הזאת הייתה זמינה, לממן טיפולים לכל אישה או זוג המעוניינים בכך ויש להם בעיית פוריות, עד להבאת של שני ילדים לעולם ועד שמלאו לאישה 45. כלומר, נשים בארץ המעוניינות להביא ילד ראשון או שני יכולות לעשות מחזורי טיפול כמעט ללא הגבלה, במימון סל הבריאות – לשם ההשוואה, אישה בארצות הברית משלמת בין 10-20 אלף דולר, על כל מחזור הפריה חוץ גופית.

עבור טיפולים לצורך הבאת הילד השלישי ואילך, ניתן לקבל מימון דרך שירותי הרפואה המשלימים של קופות החולים. אגב, נמצא כי בחמש השנים האחרונות, מאז שהחל איסוף הנתונים האלה בצורה שיטתית, המספרים היו יציבים ולא חלה עלייה במספר הטיפולים ביחס לגודל האוכלוסייה.

מהנתונים שהובאו לעיל ניתן לראות בבירור כי חלק לא מבוטל מהמטופלות הניגשות לטיפולי הפוריות הן נשים בנות 40 ומעלה. הדבר מעלה מחלוקת לא קטנה בקרב הרופאים באשר לכדאיות הטיפול בגיל כה מאוחר, המתאפיין בסיכויי קליטה נמוכים להריון רגיל.

מדינות רבות מאפשרות מספר טיפולים מוגבל של עד 4-3 מחזורי טיפול. באנגליה למשל נקבע בחוק כי אישה תהיה זכאית לטיפולי פוריות במסגרת הסל, כל עוד קיימים מינימום של 10 אחוזי הצלחה בטיפול.

רופאים בתחום הפוריות נזהרים בדבריהם, מפחד לטלטל את הענף הנדיב שעליו הם יושבים. אולם חלק מהמומחים מודים כי הם סבורים כי יש להגביל את ה"נדיבות" במימון הציבורי, אשר מאפשרת הבאת ילדים גם בגיל מבוגר יותר במסגרת זכויות סל הבריאות.  משום שמבחינה סטטיסטית סיכוייהן של נשים בנות 45-43 להרות בטיפולי ההפריה הם נמוכים מאוד. לטענתם, הטיפולים הכושלים כרוכים ב"בזבוז" של משאבים כספיים, שיכולים להיות מנותבים למסלולים אחרים כמו תרומת ביציות, שבהם יש סיכויים גבוהים יותר להיריון.

לטיעונים אלה מצטרפת העובדה שלמרות שישראל נחשבת ל"מעצמת טיפולי הפוריות" מבחינת מספר הטיפולים, שיעורי ההצלחה נמוכים יחסית למדינות המערב. הסיבה לכך לדברי הרופאים היא גיל המטופלות. כלומר, במדינות המערב שיעורי ההצלחה גבוהים יותר כי גיל המטופלות שם צעיר יותר, כך שיש להן יותר סיכוי להרות וללדת.

מבחינת התפלגות חתכי האוכלוסייה לטיפולי הפוריות, נמצא כי המטופלות הצעירות יותר, בשנות העשרים לחייהן, מגיעות בעיקר מהמגזר החרדי או הערבי המאופיינים בנישואים מוקדמים יחסית. המטופלות המבוגרות יותר, בסוף שנות השלושים לחייהן ומעלה, מגיעות מהאוכלוסייה החילונית שבה גיל הנישואין הולך ועולה עם השנים.

במגזרים שבהם גיל הנישואים צעיר יותר, מספר מחזורי הטיפול יהיה נמוך יותר מאחר ששיעור ההצלחה גבוה יותר, ובקרב האוכלוסייה בעלת ממוצע גיל נישואין גבוה יותר, סיכויי ההצלחה יהיו נמוכים יותר ויידרשו מספר מחזורי טיפול רבים יותר – דבר שעלול לפגוע גם בבריאותה של המטופלת עצמה ולסכן אותה.

על פי הנתונים הסטטיסטיים, אישה בגיל 25 צריכה לעבור בממוצע 2 מחזורי טיפול על מנת להיכנס להריון ואישה בת 40 תזדקק ל-10-7 מחזורי טיפול. הדבר ממחיש את הירידה הדרסטית בסיכויי ההצלחה להרות עם העלייה בגיל, נקודה שכל אישה צריכה לקחת לתשומת ליבה.

טיפולי פוריות – מי יממן?

זכויות עובדים בטיפולי פוריות – מה החוק אומר?

בעקבות ההצפות קניון ארנה נהריה, בבעלות ארנה סטאר גרופ, נסגר עד להודעה חדשה.

ביום שני החלה הצפה רבה בחניון של הקניון ובחברה פרסמו בעמוד הפייסבוק שלהם הודעה ללקוחות, שנוסחה בהומור: "לקוחות יקרים. עקב הצפות החניון שלנו יהיה סגור, אך הקניון פועל כרגיל. תגיעו עם כלי שיט, מחכים לכם".

מקלט מס הוא כל מדינה או שטח אוטונומי שבו גובים פחות מס באופן מהותי ממדינות אחרת. כך בעלי עסקים ועשירים מעדיפים להעביר את עסקיהם לאזורים אלו. בעיקרון מדובר בתכנון מס חוקי, אך מדינות מנסות להערים קשיים על עסקים המעבירים פעילות למדינות מקלט מס.

הרבה פעמים המדינות שמהוות מקלט מס הן מדינות קטנות בלי תשתית כלכלית מפותחת המעוניינות למשוך אליהן הון זר. אבל לא רק, גם מדינות בקשיים מפתות אליהן משקיעים זרים באמצעות הטבות מס, פטור ממסים ומסים נמוכים. אלו מקווים שהמשקיעים יגדילו את התעסוקה ואת החדשנות במדינה.

חלק מהחששות בנוגע למקלטי מס הוא שאלו ישמשו מקומות להלבנות הון ולפשעים פיננסיים ולסחר לא חוקי וטרור. השימוש המודרני במקלטי מס החל באירופה עקב הגברת רגולציה ומיסוי במדינות הגדולות. תחילה הייתה זו לוקסמבורג, ואחר כך איי מאן, בחריין ואיין קיימן. חלק גדול מהמדינות העשירות היום התעשרו בעקבות ענף הבנקאות שלהן שהכניס כסף רב למדינה.

תנאי מקלט מס

על מקלט מס לקיים שלושה תנאי יסוד:

• שיעור מס נמוך, או פטור ממס על סוג חשוב אחד לפחות של הכנסה.
• יציבות מדינית.
• נגישות משפטית

המלחמה במקלטי המס

כיום המדינות המתועשות נלחמות במקלטי המס ובתכנוני המס  כמטרה משנית לעומת הלבנת הון ופשעים פיננסיים וטרור. כחלק מהמלחמה לא מסכימים הבנקים לפתוח חשבון לחברה במקלט מס או אי הכרה בהוצאה לצורכי מס לחברות אלו.

בישראל, מחלקת מיסוי בינלאומי ברשות המיסים לא תאשר לחברה ישראלית העברה בנקאית של כספים בגין שירותים שהעניקה חברה השוהה במדינה מקלט מס, אלא אם כן יוצג לה חוזה התקשרות עם אותה חברה, יגלו למחלקה מיהם בעלי המניות בחברה (על מנת לאתר בעלי אזרחות ישראלית ולגבות מהם מס על פעילות זאת – בישראל המס הוא מס פרסונלי וחל על האזרח ולא על חברה כך שרשימת חברה במקלט מס לא פוטרת את האזרח מתשלום מס), ויוכח להנחת דעתם כי אותה חברה משלמת מס במדינה אחרת.

החקיקה המקומית והעולמית הפכה לאגרסיבית נגד תכנוני מס יצירתיים שהיו מקובלים בעבר, בעיקר של קבוצות רב לאומיות, וכך צצו להם ה-BEPS ,FATCA ,CRS ועוד ועוד יוזמות שחוסמות את היכולת של חברות לשחק עם כספן תוך שימוש במבנים מורכבים לצורך הימנעות ממס. אלו  שיתופי פעולה בין מדינות המחייבים לדווח על תושב ארץ זרה המחזיק בחשבון אצלן.

איפה מקלטי המס

לוקסמבורג כאמור הייתה החלוצה. זו משכה אליה מיליארדי מארקים ופרנקים מגרמניה, צרפת ובלגיה, הסמוכות אליה, מראשית שנות ה־70. אחר כך הוקמו מקלטי מס באיי קיימן, בבחריין, באי מאן, באי ג'רסי, באיי סיישל, בבליז, באיי הבתולה, באיי בהמה, בפנמה, בסינגפור ובגיברלטר. יש גם מדינות שהנהיגו שיעורי מס נמוכים ביותר בעבר, כמו קפריסין, והן נחשבו תקופה מסוימת כמקלטי מס.

לפני כשני עשורים דווח כי בעולם נותרו 7 מדינות המהוות מקלט-מס ומסרבות לקיים שיתוף-פעולה עם הרשויות, נגד פרצות-מס מזיקות. .המדינות הן: אנדורה, איי-מארשאל, ואנוטו, ליבריה, ליכטנשטיין, מונקו, נאורו.

ברשימת האיחוד האירופי למקלטי מס ל-2019 נכללות: האי ההולנדי ארובה, ברבדוס, בליז, הטריטוריות הבריטיות ברמודה, פיג'י ואיי מרשל, עומאן, איחוד האמירויות, ונואטו ודומיניקה. אלה מצטרפים לסמואה, טרינידד וטובאגו ושלוש טריטוריות אמריקאיות – סמואה האמריקאית, גואם ואיי הבתולה.

כשמדברים על שוק ההון, צריך לשאול מהו הון. הון הוא חלק ממשולש המשפיע על החיים שלנו ועל הכסף שלנו: ידע, עבודה, הון. בהקשר כלכלי עבודה היא שירות תמורת שכר,שלרוב נמדד לפי זמן עבודה או תפוקה. ידע הוא מידע המאפשר לאדם ליצור שירות או מוצר מסוים שווה כסף. תעשיית ההייטק למשל נקראת תעשיית עתירת ידע.

הון , או 'קפיטל' בלעז, הוא כל משאב שיכול לשמש לייצור או להכנסה. משאבים כאלו יכולים להיות חומריים כמו מכונות, אדמה ונפט, או
מסומנים על ידי ניירות או אפילו סדרת ביטים במחשב, כמו כסף וניירות ערך. הון מכומת גם הוא בערכים של כסף. בדומה לשוק העבודה, שבו
אנחנו יכולים להציע את שעות העבודה שלנו בתמורה למשכורת, או שוק המוצרים והשירותים,  גם להון יש שוק. בשוק ההון סוחרים בבעלות על ההון. את הבעלות הזו ניתן לכתוב על נייר – ממשי או וירטואלי.

בשוק  ההון יכולים להשקיע גורמים פרטיים,חברות וגורמים מוסדיים- בנקים, בתי השקעות וחברות ביטוח. יש המחזיקים בניירות לטווח ארוך ויש לטווח קצר. הנה כמה מונחים שצריך להכיר:

מושגים

אג"ח – תעודהה המבטיחה כספים לקונה התעודה, גם אם החברה בהפסדים באמצעות שעבוד נכסיה. להרחבה: מהן איגרות חוב להמרה

בשנת 2015 נחקק חוק האזרחות הפורטוגלית המקנה זכאות לאזרחות פורטוגלית ודרכון אירופאי ליהודים- צאצאים של מגורשי חצי האיברי שגלו לפורטוגל וגורשו אף משם. על מנת לקבל את האזרחות המיוחלת נדרש להתחיל בתהליך הוצאת דרכון. מהם שלבי התהליך צעד אחר צעד, כמה זמן נדרש לתהליך, וכיצד להוציא דרכון פורטוגלי בקלות- כל התשובות מחכות לכם כאן במאמר.  

צעד אחר צעד – כל שלבי התהליך להוצאת דרכון פורטוגלי

השלב הראשון – בדיקת זכאות לאזרחות פורטוגלית
זהו השלב המתניע את התהליך ונעשה במסגרת פגישה מקדימה עם משפטנים הבקיאים ברזי החוק הפורטוגלי. במפגש זה תיבחן הזכאות הראשונית וניתן יהיה להבין אילו טפסים נדרשים על מנת להמשיך.
השלב השני- פנייה לקהילה היהודית בפורטו או ליסבון
לאחר בניית אילן היוחסין והוכחת זיקה היסטורית יש לפנות אל הקהילה היהודית בפורטו או בליסבון על מנת לאשר את הבקשה באופן עקרוני. במידה ובחרתם לבצע את התהליך באמצעות משרד עורכי דין הבקיא בתחום- הוא זה שייבצע את הפנייה לקהילה היהודית.
השלב השלישי- קבלת האישור הרשמי ממשרד החוץ של פורטוגל
שלב זה כולל איסוף מסמכים המוכיחים את הזיקה ההיסטורית לפורטוגל ובסיומו תינתן חותמת אפוסטיל המעידה על זכאות לאזרחות פורטוגלית.
המסמכים הדרושים לשלב כוללים: 

• טופס בקשה רשמי לאזרחות בשפה הפורטוגזית
• אישור עקרוני מטעם אחת מהקהילות היהודיות בפורטוגל
• תעודת יושר מטעם משטרת המדינה בה מתגורר המבקש ומכל מדינה בה שהה מעל לשלושה חודשים
• העתק תעודת לידה ישראלית מגובה בחתימת אפוסטיל של משרד החוץ הישראלי
• צילום דרכון ישראלי והעתק מאומת שלו מול שגרירות פורטוגל בישראל
• טופס מעברים בין מדינות בשלוש השנים האחרונות וכל מסמך אחר הקושר את מבקש הדרכון למי שניתן בגינו האישור העקרוני ( סבים, סבתות וכדומה)

שלב זה כולל תשלום אגרה נפרדת. 

השלב הרביעי- קבלת תעודת לידה פורטוגלית
במידה ובקשתכם אושרה תהיו זכאים לתעודת לידה פורטוגלית זהה לתעודת הלידה הישראלית. עם תעודה זו תוכלו לגשת לכל אחת משגרירויות פורטוגל בעולם ולהוציא את תעודת הזהות הפורטוגלית שלאחריה תהיו זכאים להוצאות האזרחות הפורטוגלית והדרכון האירופאי המיוחל. 

כמה זמן נדרש להוצאת דרכון פורטוגלי? 

פרק הזמן אף הוא נחלק לשלבים
השלב הראשון- משלב הפגישה עד שלב הגשת הטפסים- נקבע בהתאם לזמינות דורש הבקשה ולהבאת האישורים.
השלב השני המצריך את אישור הקהילה היהודית בפורטו או בליסבון נמשך פרק זמן ממוצע של חודשיים.
השלב השלישי- הגשת המסמכים הדרושים למשרד החוץ הפורטוגלי ועיבודם – הוא השלב הארוך בתהליך כיוון שהוא כולל את איסוף המסמכים המוכיחים זכאות ובחינה מדוקדקת למהימנותם על ידי מספר רב של גורמים. במידה ובחרתם לממש את זכאותכם בליווי משרד עורכי דין וודאו שאכן קיימת למשרד זה שלוחה מקומית בליסבון שתוכל לזרז את אישור הבקשה שלכם. ככלל, כאשר התהליך מבוצע באופן מבוקר, המסמכים מוגשים בטווח זמנים מהיר, והמשרד המלווה אתכם מפעיל שלוחה מקומית בפורטוגל הרי שפרק זמן של שנתיים תוכלו להחזיק באזרחות פורטוגלית ודרכון אירופאי. חשוב לציין, שזמני ההמתנה בשגרירות פורטוגל בישראל אורכים מספר חודשים. ניתן לזרז את התהליך על ידי הגעה לליסבון, ביצוע רישום במשרד הפנים בפורטוגל, והוצאת תעודת זהות שתקנה זכאות לדרכון. 

כיצד להוציא דרכון פורטוגלי בקלות? 

אחת הדרכים היעילות ביותר להוצאת דרכון פורטוגלי ואזרחות אירופאית בקלות נעשית בליווי משרד עורכי דין הבקיא בכללי האתיקה וברזי החוק המקומי. משרד זה יוכל להנחות אתכם בכל הקשור להבאת הטפסים לוודא שאכן התהליך מבוצע כהלכה ולמנוע עיכובים ודחיות. כאמור, חשוב לבחור במשרד אשר מפעיל שלוחה מקומית בליסבון וזאת במטרה לקדם ולזרז את הפנייה שלכם. 

"אי עמידה בפירעון ההלוואה עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל."

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודיע לראש הממשלה על כוונתו להמליץ לממשלה למנות את מר אנדרו אביר לתפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל. המינוי מותנה בתהליך אישור בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה (ועדת גולדברג), ובאישור הממשלה. כמשנה לנגיד יכהן אביר גם כחבר בוועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית של בנק ישראל.

 אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים של בנק ישראל מאז שנת 2011 וחבר בוועדה המוניטרית מאז 2017, הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה מאוניברסיטת אוקספורד ותואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית. למר אביר יש ניסיון מקצועי רב בתחומי הליבה של הבנקאות המרכזית: הוא החל לעבוד ככלכלן בבנק ישראל בשנת 1987, שימש מנהל חדר עסקאות המט"ח של הבנק, ולאחר מכן כסגן מנהל חטיבת השווקים וראש האגף הפיננסי בחטיבה. במסגרת תפקידיו הוא עמד בראש הצוות הבין-משרדי להתמודדות עם השלכות המשבר הפיננסי העולמי על השווקים הפיננסיים בישראל, השתתף בשילוב המשק הישראלי במערכת התשלומים הבינלאומית (CLS), שימש יועץ מטעם קרן המטבע הבינלאומית לבנקים מרכזיים בעולם, והטמיע מערכות מסחר מתקדמות לניהול יתרות המט"ח של ישראל. כמנהל חטיבת השווקים אביר הוביל את  הרחבת מגוון מכשירי ויעדי ההשקעה בתיק יתרות המט"ח, שימש דירקטור מטעם בנק ישראל בבורסה לניירות ערך, ומאז מרץ 2019 חבר במועצה המנהלית של הבנק. מעבר לניסיון הרב של אנדרו בניתוח התפתחויות מקרו כלכליות בעולם ובישראל, אומרים בבנק ישראל, יש לו היכרות עמוקה עם השווקים הפיננסיים וגופים פיננסיים מובילים בארץ ובעולם, ניסיון עשיר במערכות פיננסיות תפעוליות, והישגים ניהוליים מוכחים.

לדברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אני מודה לאנדרו על נכונותו לקחת על עצמו את האחריות הכבדה ולסייע לי בהובלת בנק ישראל בשנים הבאות. הצגתי לראש הממשלה את הידע, היכולת והניסיון של אנדרו בכל התחומים הרלוונטיים, שבזכותם אני סבור שהוא מתאים לתפקיד. לשינויים הטכנולוגיים השפעה משמעותית על הכלכלה, הסביבה העסקית ופעילות הבנק. אנדרו יעמיד לרשות הבנק את ניסיונו ארוך השנים בהתוויית מדיניות, יישומה, ובתפעול של מערכות פיננסיות מורכבות, תוך אימוץ של חדשנות טכנולוגית. כל אלה יסייעו לנו להוביל את המהלכים שבנק ישראל מתעתד להניע במערכות הפיננסיות ובכלכלה".​

מר אנדרו אביר: "אני מודה לנגיד על האמון שנתן בי. בפני בנק ישראל עומדים בשנים הבאות אתגרים רבים, ואני שמח על ההזדמנות להמשיך ולתרום לבנק במגוון רחב של תחומי האחריות שלנו. אני מצפה לעשייה המשותפת לטובת המשק הישראלי עם כלל הגורמים בבנק ומחוצה לו"​

משרת המשנה לנגיד אינה מאוישת מאז פרישתה של ד"ר נדין בודו-טרכטנברג בסוף פברואר 2019.