עובדים חדשים = עובדים סוג ב'; למה לא מפרישים להם לפנסיה במשך חצי שנה? מחדל!
עובדים זכאים להפרשה לפנסיה החל משנת 2008. זה כבר לא כמו בעבר שזה היה רשות, אין כאן שיקול לבעלי ומנהלי העסק. זאת פנסיה חובה. אבל שימו לב – החובה הזאת, היא מידית עבור מי שיש לו כבר ביטוח פנסיוני. כלומר, לעובד/ עובדת שהיתה להם תעסוקה בעבר (ולכן גם הפרשה לפנסיה) תהיה חובה להפריש באופן מידי.
מנגד, עובדים חדשים שאין להם הפרשה לביטוח פנסיוני, יזכו להפרשה לאחר 6 חודשים. אבסורד גדול, ונחדד את הנקודה – המעסיק יפקיד לעובד שיש לו כבר קרן פנסיה / ביטוח מנהלים (פעילים). אבל המעסיק יפקיד לפנסיה עבור מי שאין לו פנסיה/ ביטוח מנהלים (פעילים) רק לאחר 6 חודשי עבודה.
העובדים החדשים שווים פחות, ויש לזה סיבות היסטוריות שקשורות למשא ומתן בין ההסתדרות והאוצר למעסיקים – הרי לפני כן לא היתה פנסיית חובה (ולא בשיעורים האלו) ומעין נתנו, במסגרת המו"מ סוכרייה למעסיקים בגין עובדים חדשים, רק שזה על חשבון העובדים החדשים, ואחרי 10 שנה הגיע הזמן לתקן את העוול הזה. הנזק לעובדים הוא גדול
הנזק לעובדים – הרבה יותר ממה שחשבתם!
קצבת הפנסיה העתידית תלויה במספר פרמטרים – גיל ההצטרפות לפנסיה, תקופת החיסכון הכוללת, השכר והתשואה נטו (בניכוי דמי הניהול) בקרן הפנסיה/ ביטוח המנהלים.
עכשיו תדמיינו מה קורה לעובדים הצעירים שמשתחררים מהצבא עובדים בעבודות זמניות, ממש לא בטוח שהם מגיעים לתקופת תעסוקה של חצי שנה, ואז הם נוסעים לחו"ל, לטיול הגדול. חוזרים ואז לרוב מתחילים ללמוד, ורק אחרי כמה שנים טובות מתחילים בעבודה מסודרת.
בעבודה הזו הם יזכו לפנסיה רק לאחר חצי שנה, כלומר, כל הסיבוב בין עבודות, טיולים, לימודים, עלה להם בכמה שנים טובות של עיכוב בתחילת המועד לחישוב פנסיה מסודרת/ קבלת פנסיה – אפילו 5 ואפילו 6 שנים. השנים האלו שמגיעים לתקופת הפנסיה שווים הרבה כסף. מדובר באובדן ההפרשות השוטפות כשהריבית דריבית הופכת את ההפרשות האו אחרי 40 שנה לכסף גדול.
בממוצע מדובר על סכום של כ-50-70 אלף שקל, אבל יש מקרים שזה משמעותית גבוה יותר.
ועניין אחר – תודה למגיב שרוני. עובד חדש, שהגיע עם בטוח פנסיוני פעיל, זכאי אמנם להפרשות מהמעסיק החדש, אבל רק אחרי 3 חודשי עבודה ואז יופרשו לו הסכומים החל מהיום הראשון (רטרואקטיבית). אבל אם העובד עזב אחרי תקופה של עד 3 חודשים, הוא לא זוכה להפרשה לחיסכון פנסיוני.
קרן הנאמנות – כוון גמישה (מספר קרן: 5126420), גובה ממכם – לא להאמין – דמי ניהול של 2.85% מנכסי הקרן. דמי ניהול גבוהים בכל קנה מידה, במיוחד כשהתשואה באפיקים הסולידים נמוכה במיוחד, והפוטנציאל להשגת ערך משמעותי הוא קטן.
אז נכון שהקרן לא רעה – פה ושם יש לה הצלחות, פה ושם יש לה נפילות גדולות. אבל, בסה"כ היא סבירה. קרנותסבירות לא צריכות לקחת דמי ניהול כאלו.
בכיוון שמנוהלת על ידי בני מוזס, התעוררו והם מפחיתים את דמי הניהול מ-% 2.85 ל-% 1.87. עדיין מדובר על דמי ניהול גבוהים.
כך או כך, נזכיר שדמי הניהול בקרנות הנאמנות יכולים לרדת על פי החלטה של הנהלת הקרן באופן שוטף – על פני כל השנה. עם זאת, דמי הניהול בקרנות יכולים לעלות על פי הסכמה בין מנהלי הקרנות לרשות ניירות ערך רק בחודש ינואר – ראו כאן:150 קרנות נאמנות החליטו להעלות את דמי הניהול .
לדמי הניהול הממוצעים בקרנות הנאמנות
מי באמת מרוויח כשאתם קונים דירה מקבלן?
איך פרויקט נדל"ן – גינדי ת"א, שצפוי להיות רווחי מאוד, נגמר באיזון? מה הציל את גינדי השקעות? (לא מה שחשבתם); ומי הרוויח מהפיכת מתחם השוק הסיטונאי למגדלי דירות וקניון?
מתחם השוק הסיטונאי היה אחת הסיבות שמאיר שמיר בעל השליטה בחברת ההשקעות – מבטח שמיר (הנסחרת בבורסה), החליט, לפני עשר שנים, לרכוש נתח של 21% מתנובה. שטח גדול במרכז ת"א שאפשר להפוך אותו לפרויקט ענק.
שמיר יחד עם קרן איפקס שהובילה את המהלך, רכשו את השליטה בתנובה לפי שווי של 3.8 מיליארד שקל, מכרו את המתחם ב-1.5 מיליארד שקל שנתיים אחרי העסקה, משכו דיבידנדים בקרוב ל-3 מיליארד ומכרו את החזקתם לברייט פוד הסינית ב-2015 לפי שווי של 5 מיליארד.סיבוב של מיליארדים.
חתיכת היסטוריה שהפכה את מאיר שמיר לשחקן במגרש של הגדולים, רק שמאז הוא מיעט לעשות עסקאות – טוב כנראה שאין הרבה הזדמנויות כמו תנובה. שמענו שהסינים לא מרוצים מההשקעה, אולי שמיר יריח הזדמנות נוספת?
מאיר שמיר
העסקה לרכישת תנובה לא היתה עסקת נדל"ן – תנובה עצמה היתה פרת מזומנים גדולה, אבל היה לה נדל"ן "חבוי" בסכומים משמעותיים שהפכו את העסקה למאוד כדאית.
מתחם השוק הסיטונאי נמכר לגינדי השקעות וריבוע נדל"ן. מאז עברו 8 שנים, המתחם הפך לפרויקט מגורים (722 דירות) וקניון בשטח של 32 אלף מ"ר – TLV FASHION MALL. הדירות בפרויקט נמכרו (למעט בודדות); הקניון נפתח לפני שנה והוא מפסיד כסף, אם כי המגמה חיובית ברבעון הראשון של 2018 ההפסד ירד משמעותית לכ-4 מיליון שקל.
ומה קרה לגינדי השקעות? כמה היא הרוויחה מהפרויקט? ובכן, גינדי השקעות, הדומיננטית בפרויקט, מתנדנדת ברבעונים האחרונים בין חיים למוות; וכשבוחנים את כל הפרויקט מהשלב שהיה קרקע לא מנוצלת ועד היום מבינים את הסיבות ומקבלים תובנות שנכונות גם לפרויקטים אחרים –
- מי שמרוויח בנדל"ן הם בעיקר בעלי הקרקע, או יזמים וקבלנים שרכשו את הקרקעות בעבר
- הרווח של הקבלנים גבוה אם הם רכשו את הקרקע והיא הושבחה. אחרת, הוא צנוע יותר.
- גינדי התחילה את הפרויקט עם הערכת רווחיות גולמית של מעל 16%, ותסיים אותו עם רווחיות של פחות מ-10%.
- קניון TLV אמנם מפסיד עכשיו כסף, אבל הוא הניב רווחי עתק בשנים האחרונות – הוא רחוק מלהיות כישלון כלכלי.
הרווח הגדול – מסחר בקרקעות
אפשר גם לטעון שהרווחיות הגולמית תלויה ביזם ובקבלן וזה נכון. תדפדפו בדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן המקומיות ותגלו, אצל חברות רבות, רווחיות גולמית מאוד משמעותית גם אם הקרקעות נרכשו לאחרונה. אפילו במחיר למשתכן הרווחיות הגולמית מגיעה לכ-15%. אבל, יש גם מקרים אחרים – יש חברות שלא מצליחות להרוויח משמעותית ואפילו מפסידות גולמית. לרוב הסיבה קשורה לעלות הקרקע.
עלות הקרקעות באזור המרכז מהווה חלק מרכזי מהעלות הכוללת, במקרים רבים זה אפילו רוב העלויות. המשמעות היא שמרווח התמרון של היזם שרוכש את הקרקע נמוך. מעבר להוצאות המימון השוטפות על הקרקע, הוא פועל תחת לוח זמנים צפוף, כל דחייה משמעה – עלויות נוספות לעובדים. כל טעות, משמעה עוד עלויות. כשאתה מרוויח מלכתחילה 15%, והפרויקט הוא לשנים – אם תסיים ב-10% זה סוג של מרחב הטעות הנורמלית.
גינדי וריבוע נדל"ן בעבודה של 8 שנים הרוויחו גולמית על הפרויקט, אבל אל תשכחו שיש להם הוצאות נוספות – הוצאות מטה, הוצאות מכירה ושיווק, הוצאות מימון, כך שבשורה התחתונה – גם אם אהיה אופטימי, מדובר באחוזים בודדים, וזה גם משהו. אבל, זה רחוק מאוד מהרווחים של סוחרי הקרקעות, או בעלי הקרקעות. זה גם רווח שולי ביחס לרווח של מאיר שמיר שבעצם סחר בקרקע (קנה בזול, מכר ביוקר).
וזה מזכיר לי את עסקאות הקרקעות מהזמן האחרון – משקיעים ומתווכים מוכרים שטחים שעליהם צפויים לקום מגדלים, ברווחים גבוהים ומהירים, הנה עסקה מלפני חודש – משקיעים בהובלת אינטר ישראל מכרו מגרש במתחם הבורסה ברמת גן ב-31 מיליון שקל, שנה וכמה חודשים, אחרי שנרכש ב-18 מיליון שקל. בקיצור – הרווחים הגדולים טמונים בקרקע.
גינדי ת"א – מתחת לציפיות
פרויקט גינדי ת"א כולל כאמור 722 דירות, רובן אגב נמכרו בתחילת הפרויקט (2011-2012). גינדי העריכה בדוחותיה אז שהרווח הגולמי מהפרויקט יסתכם ב-266 מיליון שקל, על הכנסות של 1.67 מיליארד שקל – רווחיות גולמית של 16.2%.
אחרי שנתיים – בדוחות של שנת 2014, התמונה עדיין קרובה – ההכנסות הכוללות אמנם עלו ל-1.78 מיליארד שקל כנראה כתוצאה מהצמדה של עלות רכישת הדירות למדד תשומות וכתוצאה ממכירה של דירות נוספות במחיר גבוה יותר. אך במקביל חלה גם עלייה בהוצאות, כך שהרווח הכולל בפרויקט צפוי היה אז לעמוד על 260 מיליון שקל – רווחיות של 14.6%.
השלב השני של גינדי תל אביב; הדמייה: משרד משה צור, אדריכלים
ונדלג עוד שנתיים – בדוחות של שנת 2016, ההכנסות הכוללות עומדות על 1.82 מיליארד שקל, וההוצאות עלו ביותר, כך שהרווח הגולמי הצפוי ירד ל-239 מיליון שקל – 13.1% בלבד.
והבעיה הגדולה הגיעה ממש בסיום הפרויקט. אגב, זה השלב המסוכן ביותר – בחברות נדל"ן ובחרות פרויקטים בכלל. זה השלב שמסתבר שיש עוד עלויות שלא נלקחו בחשבון. שאנשי השיווק מכרו משהו שאנשי השטח לא באמת התכוונו לתת. ואז מתחילים להבין שיש עלויות נוספות, והפרויקט פחות רווחי. זה נפוץ מאוד בחברות תשתיות – החברות האלו מדווחות על רווחיות לאורך הפרויקט ואז כשמגיעות תוצאות האמת – במקרים רבים, מתגלה המיני הונאה הזו. ככה זה בחברות פרויקטים, והנה מה שקרה בגינדי
בדוחות של 2017 מעדכנת גינדי בנתונים הבאים: ההכנסות מהפרויקט – 1.79 מיליארד שקל, ההוצאות עלו ל-1.62 מיליארד שקל, הרווח הגולמי הצפוי – 172.7 מיליון שקל – רווחיות של 9.6% – כה התגלחו להם 3%-4% מהרווחיות תוך שנה. עוד עיכוב, עוד תיקונים, והרווחיות עלולה לצנוח בעוד כמה אחוזים.
ובכלל – החברה מספקת מידע על אותן עלויות שוטפות שלא נכללו ברווחיות הגולמית – ריבית בגין הלוואות בעלים בסך של 28 מיליון שקל; עלויות שיווק – 51 מיליון שקל; הוצאות הנהלה וכלליות – 29 מיליון שקל. ההוצאות האלו משאירות רווח של כ-60 מיליון שקל על פרויקט המגורים הזה, ובהינתן שיש עוד מיסים, וייתכן מאוד שעוד הוצאות נוספות, אז אין כאן באמת רווח – במקרה הטוב סביב 2% מההכנסות.
קניון TLV – ממש לא כישלון
אז פרויקט המגורים לא הניב רווחים, והקניון? בינתיים כן, אפילו רווחים נאים, למרות שמאז הפתיחה לפני כשנה, הקניון תפס בעיקר כותרות שליליות. הקניון נרשם בספרים של היזמיות (גינדי השקעות וריבוע נדל"ן) כפרויקט בהקמה. מדובר בכנס שאמור היה להיות מניב, ועל פי החשבונאות, הנכס הזה מוערך אחת לתקופה על ידי שמאים/ מעריכי שווי והשווי הזה משמש את הספרים החשבונאיים.
הנכס הזה הושבח במאות מיליוני שקלים. בצמוד לדוחות של גינדי השקעות מתפרסמים התוצאות של הקניון (שהוא חברה כלולה לגינדי השקעות ולכן חובה לספק את דוחותיו).
בדוחות של הקניון יש נכון לסוף שנת 2017 יתרת עודפים של 167 מיליון שקל בעוד ששנה קודמת הייתה יתרת עודפים של 219 מיליון שקל – מה זה העודפים האלו, אם הקניון מפסיד? העודפים האלו הן רווחים משערוכים של הקניון עוד לפני הקמתו. הקניון שמוצג בערך של 1.75 מיליארד שקל בספרים הושבח בכ-200 מיליון שקל, ובהדגמה (מעוגלת) – העלות שלו היתה 1.55 מיליארד שקל ובגלל ששמאי העריך שהוא שווה 1.75 מיליארד שקל, רשמו את השערוך והרווח בספרים – ובמקביל גדל ההון העצמי של החברה.
אפשר להתווכח עם השמאי צודק או לא, בינתיים – ב-2017 נרשמה ירידת ערך של כ-20 מיליון שקל (ברבעון הראשון של 2018 לא נרשמה ירידה). בינתיים גם הקניון מתאושש וייצר הכנסות של 26 מיליון שקל ברבעון הראשון ו-10 מיליון שקל רווח תפעולי. השורה התחתונה כאמור – הפסד של 4 מיליון שקל בגלל מימון. אבל אם עוד בוסט למעלה, וסבלנות, ייתכן שהתוצאות יצדיקו את השווי בספרים.
כך או אחרת, מה שברור שלפחות בינתיים – הקניון הוא הצלחה בספרים, אם כי כשלוקחים את כל הפרויקט " מתחם השוק הסיטונאי", אזי נראה שהיזמיות – גינדי וריבוע נדל"ן, ממש לא פיללו לילד הזה.
עדכון – לידר שוקי הון ממליצה על מניית ריבוע נדל"ן בזכות קניון TLV – "שווי השוק של חברת רבוע נדל"ן בבורסה גוזר שווי של כ-900 מיליון שקל בלבד לקניון TLV, שווי נמוך מאוד לקניון מסוג זה. הקניון סובל אמנם מחבלי לידה וזה מתבטא בתוצאות העסקיות מאז שנפתח לפני כשנה. אך עם הזמן ביצועי הקניון צפויים להשתפר. כמעט כל קניון חדש סובל מקשיים בתחילת הדרך, ולרוב נדרשת תקופה של שלוש שנים לפחות עד שקניון מתייצב. אנו סבורים כי מדובר בקניון מרשים ביופיו ובחנויות הנמצאות בו, במיקום מצוין שבסופו של דבר ייהנה מהצלחה גדולה. המיקום שלו הופך אותו אטרקטיבי במיוחד ולכן אנו סבורים שהתמחור הנגזר לשווי הקניון ממניית ריבוע נדל"ן – נמוך" – האנליסטית ברורית פיין מלידר שוקי הון, בסקירה מעודכנת וחיובית על חברת רבוע כחול נדל"ן מדגישה כי מניית ריבוע נדל"ן רחוקה משוויה ומעניקה לה מחיר יעד של 165 שקל – פרמיה של 24% על מחיר השוק.
ריבוע נדל"ן מחזיקה ב-50% מקניון TLV, ונמצאת בשליטת קבוצת אלון רבוע כחול של מוטי בן משה. בן משה על פי דיווחים בתקשורת היה מעוניין לרכוש את גינדי השקעות כדי להשתלט הלכה למעשה על הקניון.
על פי ההערכה של לידר שוקי הון – "לוקח זמן של כמה שנים כדי שקניון יתייצב. עם הזמן יבוצעו שינויים בתמהיל הקניוןלרבות הוספת בתי עסק מתחום הקולינריה, והוא יידע לייצר בסופו של דבר הכנסה תפעולית נקייה (NOI) שנתית של 105 מיליון שקל לפחות. כיום, הקניון עומד על קצב NOI של כ-80-85 מיליון שקל לשנה. אין לנו ספק שמדובר בנכס שימשיך להשתפר עם הזמן, עם אכלוס מלא של שכונת המגורים החדשה ואכלוס המשרדים בסביבה. נציין כי החניה במתחם עדיין בחינם, וכי מדובר על פוטנציאל רווח נוסף משמעותי שלא בא לידי ביטוי בתוצאות העסקיות ובהערכת השווי".
עדכונים:
מיליארדר שוויצרי רוצה לקנות את קניון TLV
מוטי בן מנשה עומד לרכוש את גינדי השקעות
מניית ריבוע נדל"ן – כל מה שצריך לדעת
יש לכם משכנתא? ככה תדעו אם צפויה עלייה בהחזרים; והאם יש דרך למנוע את העלייה הצפויה?
לרובנו יש משכנתא – יש כאלו שעוד שנים בודדות מסיימים את התשלומים, לרוב יש משכנתא של 15 עד 20 שנה, ויש כאלו שיש להם מעל 25 שנה. הרבה זמן, ובזמן הזה אסור לנו לשקוט על השמרים. משכנתא צריכה מעקב באופן שוטף.
עם קבלת המשכנתא – אתם קובעים (תחת המגבלות) את גובה המשכנתא, את המסלולים השונים (ריבית קבועה, ריבית משתנה, ריבית צמודה) ואת תקופת המשכנתא. בהתאמה נקבע גובה ההחזר החודשי שלכם. זו תורה שלמה וצריך ללמוד אותה היטב לפני שבוחרים – הבחירה שלכם תלווה אתכם תקופה ממושכת, ולכן החשיבות – איזה מסלולי משכנתא לבחור גדלה.
גם אחרי שלקחתם את המשכנתא ועברתם לדירה, חשוב שתהיו מודעים למסלולים שלכם והתלות שלהם בנתונים המקרו כלכליים. אתם יכולים לשנות מסלולים, לעבור ממסלול שנראה יקר, למסלול אחר. קיימת גמישות, אם כי, לא מוחלטת, יש מסלולים עם תחנות יציאה, יש מסלולים שמחייבים בקנס יציאה. אבל בהינתן שמשכנתא כיום מורכבת מכמה מסלולים, הרי שיש כמעט בכל נקודת זמן מרווח תמרון במשכנתא.
הריבית עולה – ההחזרים עולים
הגמישות הזו מאפשרת לכם להיערך, באופן מסוים, למצב שהריבית על המשכנתא שלכם מתייקרת ובהתאמה התשלומים צפויים לעלות. ונדגים – על פי הנתונים של הגורמים הכלכליים, הריבית אמורה לעלות, ולכן יש סיכוי טוב שבהתאמה ריבית המשכנתא תעלה. הריבית היא הרי הבסיס לקביעת ריבית המשכנתא. זה לא מתאם של 100%, אבל יש כמובן קשר הדוק בין הריביות.
ריבית גבוה יותר משמע – החזרים גבוהים יותר. ולכן חשוב לנסות ולבדוק אם ניתן להתכונן במשכנתא שלכם כדי למנוע את העלייה הצפויה בהחזרים.
ראשית, חשוב לדעת מאיפה הנתונים הכלכליים והתחזיות ועד כמה הם אמינים – אל תרוצו לשנות את המשכנתא אחרי כל כתבה בעיתון על כלכלן שחושב ומעריך שהריבית תעלה. אבל אם מדובר בהערכות רשמיות של בנק ישראל (מתפרסמות באופן שוטף בתקשורת ובאתר בנק ישראל), או בהערכות של כלכלני הבנקים והגופים הפיננסים המובילים – אז סביר להניח שהערכות המומחים האלו יתקיימו.
שנית – גם אם מדובר בהערכות של מומחים – לא בטוח שכדאי לעשות שינוי במסלולים. וגם אם נניח שאתם מבינים שהריבית בכיוון מעלה, ההחלטה מה לעשות עם המשכנתא היא לא פשוטה. לכאורה, כדאי לעבור למסלול שלא מושפע מהשינוי בריבית – מסלול בריבית קבועה. אלא שבמקרים רבים הציפיות המוקדמות להעלאה בריבית כבר מגולמות בנתוני המסלולים השונים כך שגם אם ניתן לעבור מסלול , ייתכן שהמסלולים בריבית קבועה לא אטרקטיביים.
ההחלטה מה לעשות בהינתן שקיימות הערכות מבוססות שהריבית תעלה, קשורה בפרמטרים שונים – כאלו שקשורים למצב השוק – מתי הריבית צפויה לעלות? בכמה היא צפויה לעלות? וכאלו שקשורים לשוק המשכנתאות ולמשכנתא הספציפית שלכם – מה הריבית והתנאים במסלולים הרלבנטיים, ביחס לתנאים במסלולים של המשכנתא שלכם?.
כך או אחרת, אתם יכולים, באם זה מתאפשר על פי תנאי המשכנתא, לפזר את המסלולים מחדש, כלומר לפעול עם תמהיל חדש לגמרי, או לשנות מרכיב בודד של התמהיל. ככל שעליתם על השינוי הצפוי מוקדם יותר כך הרווח שלכם משינוי המסלול יהיה גבוהה יותר.
כיום מדברים בבנק ישראל על העלאת ריבית בתחילת השנה הבאה. אבל, תחזית זו רק תחזית. זה יכול להתממש מוקדם יותר וזה יכול שלא להתממש. אם אתם בהינתן האינדיקציות מבנק ישראל וממה שאתם קוראים מכלכלנים אחרים ואפשר גם להיעזר בסקירות הבנקים וגופי ההשקעות, סבורים שהעלייה תהיה משמעותית, אז המשמעות שההשפעה על ריבית המשכנתא צפויה להיות משמעותית. ואז כדאי לכם לבדוק את הריביות הקבועות. ייתכן שבהינתן הערכה שלכם, כדאי לכם להעביר חלק מהמסלול המשתנה לקבוע.
עם זאת, ריבית המשכנתא אמנם מושפעת מהריבית עצמה, אבל גם מפרמטרים נוספים כמו מצב שוק הדירות, ביקוש והיצע בשוק המשכנתאות ועוד.
בשורה התחתונה, אתם תוכלו לדעת מה התחזית לגבי הריבית, אתם תוכלו לפעול ולשנות את המסלולים (להעלות את המרכיב הקבוע), אבל אף אחד לא נביא. אף אחד לא יודע להגיד היוםאם המהלך הזה בסיכום הכולל יהיה משתלם.
השלבים בלקיחת משכנתא:
מה ההון שלכם, וכמה משכנתא תוכלו לקחת?
מה הבנק בודק ומה זה אישור עקרוני – שלב חשוב, אתם מגישים את הבקשה, איך מגישים? מה מגישים? טפסים? נתונים? ומה בכלל הבנק בודק ואיזה סוג של אישור הוא מספק (או לא מספק)?
בדיקת כדאיות מיחזור משכנתא, וכמה עמלת פירעון נשלם?
למדריכי משכנתא נוספים –
מה זה מדד תשומות הבניה ואיך הוא קשור לעיתוי לקיחת המשכנתא
למדריכי רכישת דירה –
בדיקות שחייבים לעשות לפני רכישת דירה
האם גמ"חים משמשים להלבנת הון? "ישנם גמ"חים המשמשים להלבנת הון. אסדרת הסקטור בהיבטי הלבנת הון הינה אינטרס של הגמ"חים הלגיטימיים, אחרת בקרוב הם לא יוכלו לפעול מול המערכת הפיננסית". כך אמרה ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (רשלא"ה) במשרד המשפטים, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ביום עיון בנושא פשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון של לשכת עורכי הדין.
ד"ר ווגמן-רטנר התייחסה למגמות עדכניות בתחום הרגולציה הפיננסית ותרומת המודיעין הפיננסי המופק ע"י הרשות לחקירות מרכזיות של משטרת ישראל: "מדי שנה חל גידול ניכר בהיקפי פעילותה המודיעינית של הרשות – הן ביחס לבקשות גופי האכיפה לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות, והן בהעמקה משמעותית בפעילות הרשות במישור המודיעיני הבינלאומי, תוך קבלת מאות פניות מעשרות רשויות מקבילות בחו"ל".
היא הוסיפה, כי היקף הדיווחים מהסקטורים הפיננסים לרשות גדל משמעותית בשנים האחרונות, הן לאור שינויי חקיקה והן לאור הפעולות הרבות שמבצעת הרשות בנושא לשיפור איכות הדיווחים, לרבות כנסים ומפגשים עם הסקטורים, הכולל:
o כנסי הדרכה לכ-700 נש"מים
o למעלה מ-210 מפגשי משוב והדרכה לסקטורים המפוקחים
o פרסום הנחיות ו"דגלים אדומים"
o קיום שולחנות עגולים ושיתוף טרנדים בעולם הפשיעה הכלכלית
o משובים לסקטורים ולמפתחי תוכנות
o טיוב מתכונת הדיווח – השקת דיווח מקוון ודיווח בלתי רגיל מובנה; הגדרת "ביטויי מפתח" לשילוב בתוכן דיווחים בלתי רגילים; ובקרוב יושק פורטל מקוון לדיווחי נותני שירותי אשראי
בנוגע לפעילות הסקטור האשראי הבנקאי, ובתגובה לדבריה של ראש רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, דורית סלינגר, לפיהם רק כמחצית מהגורמים שהיו פעילים בשוק פנו לבקש רישיון, ציינה ד"ר ווגמן-רטנר כי מבוצע שיתוף פעולה עם הרגולטורים הפיננסיים ועם המשטרה, לרבות בניסיון לאתר גורמים עבריינים המנסים לפנות בבקשה לקבלת רישיון באמצעות אנשי קש. "אנו מנסים לגרום לסקטור להפוך ליותר לגיטימי ואנו מבצעים בקרות כדי לצמצם הניצול לרעה, אולם ברור שזה לא יקרה בין ליל".
היא התייחסה לתוכניות הרשות לעתיד הקרוב, ואמרה כי המטרה המרכזית של הרשות היא להמשיך ולפעול לצמצום סיכוני הלבנת הון במערכת הפיננסית:
¨ ייזום רפורמה חקיקתית, ליצירת משטר איסור הלבנת הון אחיד לכל הגופים המפוקחים. כיום ישנם כ-15 צווים שונים לכל אחד מהסקטורים, דבר המוביל לארביטרז'ים רגולטוריים בין סקטורים שונים ועבודה רבה לעדכונם (הן לרגולטורים הפיננסיים, לכנסת וכו'). המטרה היא לעבור לחוק וצו אחידים לכולם, אשר יהיו מבוססים על עקרונות כלליים וגישה מבוססת סיכון, לפי הסיכונים הייחודיים לכל סקטור.
¨ ייסוד מנגנון הקפאת נכסים ע"י רשלא"ה, כמתחייב מאמנת ורשה, וכפי שקיים בחלק ניכר מהרשויות המקבילות בחו"ל. הדבר יאפשר ודאות נוספות לסקטור הפיננסי לביצוע פעולות, שכן הרשות המקומית נדרשת בתוך מספר ימים מהעברת הפניה אליה לעדכן האם נדרשת הקפאת הכספים, אם לאו. הדבר יסייע הן לרשויות האכיפה לעצור כספים בזמן, והן לגופים הפיננסיים ודאות נוספות בביצוע פעולות פיננסיות.
¨ החלת המשטר על סקטורים רלוונטיים נוספים הנדרשים ע"י הסטנדרט הבינל':
גמ"חים, P2P, מטבעות וירטואליים
לגבי גמ"חים: הרשות מאתרת פעילות הלבנת הון אשר מבוצעת באמצעות גמח"ים ורואה בתחום כתחום בסיכון, וסבורה שהכרחי להטיל עליהם חובות מתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, כפי שקיים על כל גורם אחר אשר מעניק שירותים פיננסיים. להערכתנו, בקרוב מאוד יבינו הגורמים הלגיטימיים הפועלים בתחום כי אסדרה היא אינטרס מהותי שלהם, מאחר שמתכונת ניהול הסיכונים ע"י כל שאר הגופים הפיננסיים בארץ ובעולם תוביל לכך שכל יתר הגופים יראו בהם כגופים בסיכון ויצמצמו מאוד את השירותים הפיננסיים שיעניקו להם, והם בפועל לא יוכלו לפעול בזירה הפיננסית המקומית והעולמית. יודגש, כי מטרה זו תושג רק בהינתן אסדרה מקיפה ואמיתית, ואם היא תהיה מקלה מדי – ימשיכו לראות בהם שאר הגורמים כתחום בסיכון גבוה. יצויין, שתעשיית הבלוקצ'יין זיהתה את הפער הדומה שהיה קיים אצלה (היעדר רגולציה כחסם ליכולת פעילות מקומית ובינל') והם אלו אשר מקדמים היום נמרצות את החלת האסדרה על הסקטור.
לגבי מטבעות וירטואליים, טיוטת הצו גובשה ע"י רשלא"ה ורשות שוק ההון, לאחר קיום מפגשי שולחנות עגולים עם הסקטור על מנת לוודא התאמה מיטבית. השוק מעוניין באסדרה כדי שיוכל לפעול בזירה המקומית והבינלאומית.
מתווכי נדל"ן, נותני שירותי נאמנות, וסוחרים במתכות יקרות
אסדרת תחומי הפינטק השונים תאפשר צמיחה מקומית וגלובלית, צמצום ההדרה הפיננסית (De-risking) וניהול סיכונים מיטבי ע"י שאר הסקטור הפיננסי
מעורבות בפרוייקט הסאנדבוקס שמקדם משרד האוצר יחד עם שאר הרגולטורים
¨צמצום השימוש במזומן: מדובר בחוק חשוב מאוד שלהערכתנו יצמצם משמעותית תופעות פשיעה והלבנות הון. יחד עם זאת, הרשות צופה שעם כניסתו לתוקף של החוק בינואר הקרוב עבריינים יחפשו ערוצים אלטרנטיביים, ואנו נערכים לכך, למשל החלת הרגולציה על תחום הבלוקצ'יין
¨המשך העמקת הקשר עם הסקטורים המדווחים לרשות, לרבות משוב על איכות ותרומת הדיווחים לרשות, מפגשי שולחן עגול ועוד
¨השלמת מעבר לדיווח מקוון לכל הסקטורים
¨המשך שיתוף הפעולה הפורה והתיאום עם הרגולטורים – פורום רגולטורים רחב נפגש במשרדי הרשות מספר פעמים בשנה על מנת לתאם הפעילות
¨ המשך הכוונת הגופים המפוקחים
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ציינה גם, כי הרשות היתה מעורבת בשנים האחרונות בייזום וליווי מספר חסר תקדים של חקירות כלכליות, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, רשות המיסים, רשות ני"ע, הפרקליטות ויחידת החילוט. הדבר נעשה מיקוד בתחומי סיכון, דוגמת פשיעה מאורגנת, פשיעה כלכלית מתוחכמת וחוצת-גבולות, חשבוניות פיקטיביות, שחיתות שלטונית, מימון טרור, זיוף ומרמה ועוד, וכן איתור נתיבי הלבנת הון ומיפוי נכסים לחילוט. ראש הרשות חשפה מספר מקרים בהם המודיעין הפיננסי שסיפקה לגופי האכיפה סייע בחשיפת וחקירת פרשיות פליליות משמעותיות, לרבות פעילות של ארגוני פשיעה חובקות עולם, סמים, סחיטות ופעילות של מלביני הון מקצועיים המסייעים לעבריינים להלבין את הכספים, תוך הבנה מעמיקה של תעשיית הפיננסים המקומית והעולמית. תרומת הרשות באה לידי ביטוי במיפוי קשרים בין גורמים, חשיפת גורמים מעורבים לרבות ציינג'ים ששימשו את אותם הארגונים, ושיתופי פעולה בין לאומיים נרחבים
בנק דיסקונט המנוהל על ידי לילך אשר טופילסקי אינו מרבה לפרסם המלצות על ניירות ערך לקהל הרחב, אך בחודשים האחרונים נראה שחל מפנה בגישתו.
שמואל קצביאן, אסטרטג השווקים של בנק דיסקונט בהמלצה על RYT – קרן סל טכנולוגית.
קצביאן מסביר את הבחירה שלו -" סקטור הטכנולוגיה בכללו ממשיך להיות סקטור מועדף על ידנו גם בעתיד.
"התעודה RYT מעניקה חשיפה בפיזור רחב לסקטור הטכנולוגיה, בעיקר בתחומים כמו תוכנה ומוליכים למחצה ותוך משקל נמוך לכל חברה ספציפית.
" התעודה הניבה ביצועי יתר בשנים האחרונות , ובנוסף לכך "חטפה פחות" במהלך החולשה האחרון בשוק ההון.
" התמחור של מדד התעודה "פחות יקר" מאשר התמחור על ה- QQQ למשל (נאסד"ק 100)"
התעודה RYT (לא להתבלבל עם RTY…) עוקבת אחרי הביצועים של מדד ה- S&P Equal Weight Technology. תעודה זו מאפשרת חשיפה לחברות טכנולוגיה גדולות, אבל במשקל כמעט דומה לכל חברה, ובכך היא מנטרלת את התנודתיות והסיכון הכרוך באחזקה של מניות גדולות ספציפיות. התעודה מחזיקה בכ-70 חברות, כשהמשקל הגבוה ביותר לחברה מסוימת לא עולה על 1.9%. לצורך אינדיקציה נציין כי בתעודה הפופולרית על מדד הנאסד"ק 100 (QQQ) שתי חברות (אפל ואמזון) מהוות מעט מעל ל-20% משווי האחזקות.
"כמעט כל החברות (כ-97%) ב- RYT הן אמריקאיות והפילוג הענפי של החברה נוטה לכיוון התוכנה (כ-29%) ומוליכים למחצה (כ-24%), לעומת פילוג מוטה אינטרנט (כ-31%) בתעודה QQQ על הנאסד"ק, כשהתוכנה מהווה שם רק 15.5%.התעודה בעלת שווי שוק של כ-1.8 מיליארד דולר וניתן ליצור יחידות חדשות. היא נסחרת בדולרים, דמי הניהול השנתיים הם 0.4% והיא הונפקה על ידי PowerShares.
"למה אנחנו אוהבים?? הטכנולוגיה היא סקטור מוביל בשוק המניות האמריקאי מזה מספר שנים, ולהערכתנו היא תמשיך להיות "סקטור חם" בשנים הבאות, תוך התרחבות לשווקים ושירותים/ מוצרים שונים. ההשפעה של גורמים כמו מחזור כלכלי, מחיר הנפט או רמת ריבית על סקטור הטכנולוגיה תהיה מתונה בהשוואה להשפעה על סקטורים אחרים כמו נדל"ן, אנרגיה וכו'. התעודה הספציפית (RYT) מהווה להערכתנו השקעה מצויינת למשקיעים שאוהבים טכנולוגיה, או למשקיעים המחזיקים בתעודת סל על הנאסד"ק (כמו QQQ) ומחפשים דווקא חלופה כדאית להשקעה זו. התחומים העיקריים שאליהם חשופה התעודה הם תוכנה ומוליכים למחצה- תחומים המומלצים על ידינו".
קצביאן מסביר כי יש יתרון בפיזור ההשקעות של RYT – "הפיזור הרחב של התעודה מקטין את הסיכון הנובע מתרחישים או אירועי קיצון של מניות בודדות. עניין זה מהותי במיוחד בתקופה האחרונה שבה מניות בודדות (כמו מניות ה- FAANG) מהוות במקרים רבים "קטר בולט" לעליות בשווקים. תרחיש של ירידות חדות במניות אלו ישפיע כמובן גם על מניות ה-RYT, אך באופן מתון יותר.
"משקיע המחזיק בתעודה נהנה מחשיפה מפוזרת של כ-70% לחברות המוגדרות כ- Large cap. נציין כי בין השמות המוחזקים בתעודה ניתן למצוא את ADVANCED MICRO DEVICES, אינטל, אפל, מיקרוסופט ועוד. ביצועי יתר ותמחור נוח (טבלה מימין): התעודה מציגה ביצועי יתר (כולל דיבידנד) טובים מעל ל-QQQ במספר חתכי זמן לאחור. יתר על כן, תעודה זו "חטפה פחות" מאשר ה- QQQ על הנאסד"ק במהלך החולשה האחרון בשוק (26/1-2/4)
"בנוסף לכך", ממשיך קצביאן , "התמחור של התעודה נראה סביר יותר מאשר התמחור של מדד הנאסד"ק. המכפיל החזוי על מדד הבנצ'מארק על התעודה (SPXEWIT Index) הוא 17.4 (חישוב לפי: Forward 12 months), לעומת מכפיל חזוי של 20.3 על מדד הבנצ'מארק של נאסד"ק 100. גם בהשוואה להיסטוריה התמחור של RYT כיום "פחות יקר". כך למשל המכפיל על ה-QQQ גבוה ב-10% מהמכפיל החציוני בחמש השנים האחרונות ואילו המכפיל על ה-RYT גבוה רק ב-5%.
| תשואת אחזקה במהלך האחרון של חולשה בשוק (26/1-2/4) | תשואת אחזקה כוללת
5 שנים |
תשואת אחזקה כוללת
שנה לאחור |
תשואת אחזקה כוללת
מתחילת שנה |
|
| 5.8%- | 169.6% | 28.6% | 15% | RYT |
| 8.9%- | 156.8% | 23% | 12.4% | QQQ |
הערות ואזהרות כלליות מטעם בנק דיסקונט לישראל – "הניתוח הכלול בסקירה זו הינו למטרת אינפורמציה בלבד ואין לראות בו המלצה, תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל לקוח או הזמנה לייעוץ כאמור או הצעה להחזיק/לקנות/למכור ני"ע או נכסים פיננסיים או התחייבות של בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") לייעץ ללקוחותיו בהתאם לאמור בו.
נתוני מס שבח ומס רכישה אמורים ללמד על היקף העסקאות בשוק הנדל"ן. זה לא אחד לאחד, אבל ככל שיש יותר עסקאות ככה שתלומי המיסים האלו עולים. עם זאת, כמובן שייתכן מצב שיש גידול בהיקף העסקאות, אך לא כזה שמווה במיסים – אחרי הכל, תלוי בערך הדירה. יש דירות שלא מחויבות במס רכישה (אם מדובר ברוכשים שזו דירתם היחידה, או משפרי דיור שימכרו את דירתם בטווח של 18 חודשים).
על כל פנים, בחודש מאי מיסוי מקרקעין (ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין) הסתכמו ב-1 מיליארד שקל, עליה בשיעור של 12% לעומת מאי 2017. במס שבח נרשמה עליה של 20%, הנובעת במידה רבה מעסקה גדולה בנדל"ן מניב באזור המרכז. עם זאת, גידול בגביית מס שבח נרשם גם במרבית האזורים האחרים, על רקע מכירת דירות ע"י משקיעים. גביית מס רכישה רשמה עליה בשיעור של 6%, המתרכזת באזור המרכז
הנתונים האלו, חשוב להדגיש לא ממש מתחברים עם הנתונים של הלמ"ס ושל האוצר שיש קיפאון בשוק הדירות שמלווה בירידה בהיקף העסקאות ובירידה במחירים.
בעקבות יום האנליסטים של חברת וויקס.קום (WIX ) האנליסטים המכסים את וויקס מעלים המלצות. בבית ההשקעות אופנהיימר פרסמו עדכון חיובי במיוחד
"אנו משמרים את המלצת Outperform תוך העלאת מחיר יעד מ-90$ ל-105$" כותבים האנליסטים וממשיכים – " הנהלת החברה הציגה בכנס את המודל העסקי, המבוסס על שיפור בתזרים מזומנים מלקוחות קיימים, כאשר הגידול בהוצאות שיווק ומו"פ צפוי להוביל את הצמיחה במנויים חדשים, במקביל לעליה בהכנסה הממוצעת (ASP) למנוי. אנו מעלים את תחזיותינו להזמנות החברה(collections), עם צפי לצמיחה בקצב שנתי של 25% ו-23% בשנים 2019 ו-2020 בהתאמה, ובכך מעלים את מחיר היעד.
"הדגש ביום האנליסטים היה על מוצר חדש Wix Code המיועד למפתחי אתרים מקצועיים, האחראים כעת על כ-90% מאתרי האינטרנט החדשים, אשר אמור לסייע להם לקצר את זמני פיתוח האתרים. להערכת הנהלת וויקס, קהל המפתחים המקצועיים מונה כ-24 מיליון מתכנתים, וצפוי לצמוח בקצב שנתי של 24% בעשור הקרוב. יישום מוצר Wix Code עשוי להגדיל את שוק היעד הפוטנציאלי עבור WIXמ-3.5 מיליון מנויים כעת ל-330 מיליון דומיינים פעילים.
"החברה לא חשפה פרטים על תמחור מוצר Wix Code ולא שינתה את מודל העסקי ארוך הטווח. אנו מעריכים כי המוצר החדש מתאפיין ברווחיות גבוהה מהממוצע בחברה, כאשר פרישתו של המוצר צפויה להיות מהירה יותר בהשוואה למוצר ADI לאוטומציה בפיתוח אתרים, כיוון שאין מדובר בממשק רב-שפות. מוצר Wix Code אמור לספק מענה גם לרגולציות בתחום הפרטיות GDPR , לנושאי אבטחת מידע ולקידום אתרים במנוע חיפוש. הנהלת החברה ציינה כי מותג WIX הנו הפופולרי ביותר בקרב החברות הרלוונטיות, דבר שאמור להאיץ את השקת המוצרים החדשים.
"בעקבות כנס האנליסטים של וויקס, אנו מעלים את תחזיות ה-collections לשנים 2019 ו-2020 ב-3% וב-4% בהתאמה, ואת תחזיות ה-EBITDA ב-8% וב-7%, ובהתאם לכך מעלים את מחיר היעד למנייתWIX, המדורגת Outperform, מ-90$ ל-105$, בהתבסס על מכפיל 30 לתחזית FCF ל-2020 ומכפיל 7.2 לתחזית collections ל-2019, דיסקאונט למכפיל של 11 של חברת Shopify הפועלת בתחום ובעלת פרופיל צמיחה דומה לוויקס".
במסגרת כנס של EY נערך מושב בנושא "מרכזי קניות ומשרדים – נדל"ן ב"הפרעה"?" בהנחיית איטה קולדצקי, שותפה, תחום הנדל"ן ב- EY ישראל. במושב נשא דברי פתיחה חיים כצמן, מנכ"ל ומייסד, גזית גלוב והשתתפו איתן בר זאב , מנכ"ל ודירקטור, ביג מרכזי קניות; רביב ברוקמאייר, מנכ"ל, GOLF&CO; דודו זבידה, מנכ"ל, קבוצת מבנה; בנג'י זינגר, מנכ"ל, WeWork ישראל; אבי לוי, מנכ"ל, מליסרון ושולם לפידות, מנכ״ל, אי די בי.
במרכז הדיון עמד נושא המסחר המקוון והגידול בהיקפיו. חיים כצמן התייחס לנושא ואמר "בסופו של יום הקונה רוצה לראות את המוצר בעיניים ולקבל יחס אישי מהמוכר. כך היה בכיכר העיר מאות שנים אחורה וכך יהיה גם בעתיד. האדם יצור חברתי מטבעו ושום טרנד לא ישנה את טבע האדם. אמזון לא יכולה באמת להוות תחליף לאורך זמן לחוויית הקניה במרכז הקניות. להוות תחליף לחדר כושר או לשתיית קפה בקניון. צריך לדעת לבחור את הנכסים הנכונים המותאמים לטבע האדם. אם נדע לעשות את זה נכון נוכל להיות בצד של המרכז המסחרי שגדל וממשיך לצמוח ומסחר מקוון יהיה עוד כלי בארגז הכלים שלנו".
איתן בר זאב אמר "יש סטטיסטיקה ויש מציאות. במציאות, בארבעת החודשים הראשונים של 2018 רשמנו עליה של קרוב ל-6%. מסתבר שאנשים לא משנים את הרגלי הצריכה בין לילה. אם שואלים אותי אם כל ענף הריטייל ייעלם והאונליין ישתלט עליו, אז כנראה שלא. במדינת ישראל סך הקניות באינטרנט מגיע לכ- 6%. אין פה שחקן משמעותי אחד. 80% מהמכירות אונליין בישראל באות מבחוץ. נכון שהמגמה היא גידול מתמיד בעולם האונליין מצד אחד, אך יש גם שחקנים כמו עדיקה שעברו מעולם האונליין נטו גם לעולם האוף ליין. בארה"ב, למשל, נפתחו יותר חנויות מאשר נסגרו בשנת 2017. בסופו של יום חוויה של קניה ועצם היכולת לחפש את המוצר או לעשות WINDOW SHOPPING היא צורך אנושי. העולם לא ישתנה בצורה מהותית".
רביב ברוקמאייר אמר "אנחנו בקבצה נהנים משני העולמות. אין ספק שאנחנו רואים את היתרון המדהים שיש למותג או לזמן שלוקח לך לבנות מותג בעולם החדש. בחמש שנים, לא בהשקעות כספיות גדולות ולא בפרסום הקלאסי שאנחנו מכירים, עדיקה הגיעה לאן שהגיעה. למותג כמו עדיקה יש מקום לאוף ואון ליין וזה רק משביח אחד את השני. אנחנו רואים ששפת המבצעים שונה והתמחור הוא שונה. אין ספק שאנחנו נמצאים בעולמות מקבילים ומשלימים.
הצרכן בסופו של דבר הוא אותו צרכן שצריך לתת לו מענה 24/7 ולשחק בשתי הזירות. היתרון של האונליין הוא היכולת לנטר את הצרכן ולהכיר אותו הרבה יותר טוב. אני לא אוהב את האמירות שעולם האוף ליין ימות מחר. העסק חי ונושם ומייצר הזדמנויות חדשות שצריך לדעת לנצל וגם להיות זהירים כי באונליין קשה יותר להרוויח כסף. מכעיסה אותי הרגולציה והנושא של הזמנות מחו"ל ב- 75$ ללא מע"מ. אנחנו מבקשים בסך הכל שגם מותגי גוף אונליין ייהנו משוויון. אין סיבה שהמדינה תיתן מקדמה לגופים זרים שלא יושבים פה".
עוד התייחס ברוקמאייר לעלויות הגבוהות המושתות על רשתות הקמעונאות. "מבחינת עלויות, אני מייצג סקטור מסוים שהנתח היחסי שלו בתוך מרכזי הקניות הולך ומצטמצם. אני מסתכל על עולם האופנה, ורואה בגדול שהביזנס של האופנה הוא ביזנס קצת בסטרס שלא יכול להרשות לעצמו להעלות מחירים. גם אם בסוך היום אגדל על חשבון מתחרים, המרכיב של עלות שכר הדירה, הארנונה וכו' עולה ביחס להכנסות שלי ועם זה צריך להתמודד. ברור לי שלחברי כאן יש את התפיסה שלהם אבל צריך למצוא את הדרכים לעשו את ההתאמות הנדרשות. תמיד יש שחקנים חדשים ונכון שאין תמיד שטחים פנויים טובים, אבל זה יכול לבוא בבום. הייתי שמח ששכר הדירה שלנו היה יורד.
בר זאב השיב כי "עומס שכר הדירה אצלנו במרכזים עומד בסה"כ על כ-6% ובקניונים, בהם שולטות בעיקר רשתות האופנה, עומד על כ- 9.5%. במידה ותהיה הצדקה מבחינת העומס על הפדיון ונראה שהוא עובר את ה- 12% כמובן שאנחנו נתייחס בשיא הרצינות לעניין ונשקול הורדת השכ"ד".
אבי לוי אמר "האינטרנט כבר כאן ואנחנו רואים את ההשפעה שלו, שאינה דרמטית. אנחנו לא רואים שאחד הולך להחליף את השני ושני הדברים יצטרכו לחיות ביחד. גם אמזון תומכת במתחמי קניות והדברים האלה ימשיכו לחיות ביחד. מרבית הקניונים מלאים ובתפוסה מלאה ורואים עוד ועוד מותגים בינלאומיים שמגיעים לארץ".
בנג'י זינגר: "השינוי בריטייל קשור לדור שהולך וגדל, דור ה- Y. השינוי הוא ההחלטה של אנשים מה הם קונים, מאילו חברות המתבססות על אילו ערכים? אנחנו רואים שינוי בשוק העבודה ושאנשים מחפשים משמעות. זה יקרה גם בעולם הריטייל וזה יהיה לדעתי השינוי הגדול".
אנחנו פותחים בסביבות 30 חללים בחודש. ההתרחבות בארץ היא באותן אחוזים. מאוד טוב לנו פה, אנחנו מייצרים ערך לחברים בקהילה. מסתכלים על פרויקטים בתכנון ובונים בניינים מהתחלה לשימושים שלנו.
שולם לפידות: "קרוב ל-14% מהמכירות של שופרסל הוא ממכירות אונליין . קצב הצמיחה של אונליין בחו"ל הוא בממוצע של 17%.הצפי ל-2018 הוא ש-6% מהמסחר בישראל יהיה מקוון. הייבוא מחו"ל זוכה להטבות מס שמותגים ישראלים לא מקבלים. כשהאוכלוסייה גדלה ב- 1.8% שנתי, התחזית היא שב- 2021 היה יותר צמיחה באונליין מאשר באוכלוסייה. שופרסל מוכיחה שאפשר להגיע לאחוזים יפים של פעילות באונליין, מספרים גבוהים יותר מרשתות דומות בגרמניה למשל".
דודו זבידה אמר "אני חושב שהאונליין אינו משקף קריסה טוטאלית של האוף ליין. זו בסה"כ התאמה למציאות חדשה. אם לפני 5-6 שנים בתי קולנוע ומכוני כושר היו מוקצים יחסית מהקניונים, היום אנחנו רואים אותם יותר ויותר נוכחים. בסופו של דבר, השוק יתאים את עצמו. נדל"ן שהוא קצת יותר פריפריאלי יתמקד יותר בבילויים. אין מצב ששוק האונליין יהרוס את שוק המסחר. לשוק האונליין יש הוצאות גבוהות מאוד. תהיה פה התאמה. גם המרכזים שלנו משתנים. אנחנו לא ראים תפוסות יורדות אלא להיפך, נמצאים בתקופה של הקמה".
עוד הוסיף זבידה כי "לגבי משרדים, באזור גוש דן הביקוש הוא מאוד גבוה. אנחנו גם פונים לחיפה, פתח תקווה, יוקנעם, אבל קשה ליזום שם פרויקטים. הרבה מאוד מטרים שמוצאים למשרדים מחוץ לאזור ת"א הם פחות מבוקשים".
נתן חץ, האיש שעומד מאחורי ההצלחה של אלוני חץ המחזיקה באמות מעוניין להקים את "אמות לונדון", ומסביר בראיון לגלובס מה דעתו על שוק המשרדים המקומי – "סוד ההצלחה שלנו טמון ב-3 דברים: הראשון זה אנשים. השני זה ראייה לטווח ארוך. השלישי הוא דיספלינה, כלומר משמעת ומתודת עבודה מסודרת.
"כשאני מסתכל קדימה, כל המספרים הכלכליים מראים שישראל תהיה בעוד 10 שנים במקום הרבה יותר טוב לעומת היום. הצמיחה תימשך, האוכלוסייה תמשיך לגדול בקצב מהיר יחסית, ולכן הביקוש למשרדים ימשיך לגדול בטווח הארוך.אני לא מסתכל על שנה או שנתיים, אנחנו שחקנים לטווח ארוך. מתישהו ברור שתהיה האטה מסוימת, ואולי עודף היצע, אבל אנחנו כאמור מסתכלים לפרקי זמן של עשרות שנים, ואני לא מוטרד מההאטה נקודתית. גם אם בניין יעמוד על תפוסה של 50% במשך שנה, זה לא נורא. אין ספק שצריך להיות ממונף בצורה סולידית ונכונה ולהיערך לימים קשים תוך מזעור הסיכונים. אבל, אנחנו לא חיים משיערוכי נכסים. אנחנו חיים מרווחים ותזרימים אמיתיים, ומכך שהכלכלה חזקה".
בזק הודיעה כי אתמול התקבלה במשרדי החברה הודעת משרד התקשורת לפיה סבור המשרד כי אין להאריך את ההסדר הזמני בנוגע לשירות טלפוניה במכירה חוזרת.
בהתאם, החל מיום 1.8.2018, על החברה לספק שירות טלפוניה סיטונאי במתכונת הקבועה בתיק השירות. להערכת החברה יישום תיק השירות או פתרון אחר במקומו, ישפיע לרעה על תוצאותיה הכספיות, אך יחד עם זאת החברה אינה יכולה להעריך, בעת הזאת, את היקף ההשפעה שעלולה להגיע לכדי השפעה מהותית, היות והדבר תלוי במשתנים שונים ובהם היקף הביקוש לשירות, רמות המחיר של מוצרים תחליפים הקיימים בשוק כיום כגון שירות VOB ועוד.
סבינה לוי, מנהלת המחקר בלידר שוקי הון מנסה לעשות סדר – "במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי בזק אמורה לפתוח את התשתית שלה לתחרות, הן בתחום תשתית האינטרנט והן בתחום הטלפוניה הקווית. בזק טענה בזמנו כי על מנת לפתוח את תשתית הטלפוניה הקווית לתחרות עליה לבצע התאמות מהותיות ברשת שיהיו כרוכות בהשקעות ובכלל כי קיים אתגר טכנולוגי לספק את השירות. היה ויכוח מתמשך מול הרגולטור ובסוף הוחלט כי באופן זמני החברה תספק את שירות הטלפוניה במודל resale, אולם המחירים שנקבע היו לא מספיק כדאיים, לפחות לטענתן של סלקום ופרטנר.
מחיר הקו במכירה חוזרת (resale) נקבע ברמה של 16 ₪ + 1.6 אגורות לדקה ומחיר הקו הסיטונאי אמור לעמוד על 6 ₪ +1 אגורה לדקה"
"ההשפעה האפשרית על סלקום ופרטנר: אין ספק כי מדובר בהודעה חיובית לסלקום ופרטנר והשינוי המסתמן עשוי לסייע להן בהמשך העמקת דריסת הרגל בשוק הקווי. עם זאת, להערכתנו השינוי לא צפוי להוביל לשיפור מהותי ברווחיות הכוללת של חברות הסלולר מהפעילות הקווית, זאת על אף שפוטנציאל הנזק לבזק יכול להיות גבוה יחסית".
חן שיין, שותף בכיר וראש תחום הנדל"ן ב- EY ישראל בכנס הנדל"ן השנתי של EY ישראל – "האם חללי העבודה המשותפים הם בועה? אנחנו חושבים שלא. אחוז החללים המשותפים משטחי המשרדים צפוי להמשיך לגדול והחברות המחזיקות מלאי מהותי של בנייני משרדים חייבות להיערך לכך אסטרטגית"
שן התייחס בנאום הפתיחה של הכנס לחללי העבודה המשותפים, אשר הולכים ותופסים תאוצה בשנים האחרונות וציין "חללי העבודה מאיימים לשנות את פני שוק המשרדים. מספר חללי העבודה המשותפים בעולם גדל בקצב של עשרות אחוזים לשנה ויגיע בסוף שנת 2018 לכ- 19,000 מרכזים. בריטניה וארה"ב מובילות את התחום, אך גם במקומות אחרים קצב הגידול מרשים.
"החברות הגדולות לא נשארות אדישות למצב וחלק הולך וגדל מהן החל להשתמש בחללי עבודה משותפים, גם בכדי לאפשר לעובדיהן את האפשרות לעבוד קרוב לבית או במרכזי הערים, והן כדי להיות קרובים לחברות הקטנות והצעירות. גבות רבות הורמו ושאלות רבות נשאלו לגבי קצב הגידול, כמות השחקנים בתחום והמודל העסקי.
"האם מדובר בבועה? אנחנו חושבים שלא! התופעה של חללים משותפים לא תיעלם אלא להיפך, היא עוד עתידה לגדול באופן משמעותי. החללים המשותפים מהווים כיום אחוז קטן משטח המשרדים הכולל ואחוז זה ילך ויגדל. אין ספק שבשווקים מסוימים הגידול מהיר מידי ומספר השחקנים רב מידי. ייתכנו תקופות קשות וחלק מהשחקנים הקיימים לא יחזיק מעמד. לשחקנים הוותיקים עם פריסה בינלאומית קיימת עדיפות ברורה וכל מי שחושב להיכנס לשוק צריך לקחת זאת בחשבון. לבעלי בנייני משרדים אנו ממליצים לא להישאר אדישים. כל חברה עם מלאי מהותי של בנייני משרדים צריכה לגבש תכנית אסטרטגית ויפה שעה אחת קודם".