הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) היא אחד מהגופים החשובים בשוק הדיור. המטרה של הועדה הזו היא להאיץ את קצב בניית הדירות. מסתבר וזה לא מפתיע שהוועדות של הרשויות המקומיות "תוקעות" אישורי בנייה, תכנונים , תב"עות משיקולים ונימוקים שונים. על רקע זה היה מקום לגוף אובייקטיבי חיצוני לרשויות המקומיות שיקבע ויאשר בניית מתחמים לדיור, ויהיה חזק מהרשויות, כלומר הוא יכול לתת הוראות מלמעלה לרשויות, שלא תהיה להם זכות התנגדות (משמעותית).

המטרה היתה לשחרר את הפקק ולבנות כמה שיותר דירות בהינתן כמובן האילוצים השונים. אחרי 3 שנים של פעילות אפשר לומר שהותץמל בדרך הנכונה – אבל צריך להאיץ את הקצב. בינתיים אין פתרון רחב לבעיית הדיור (משבר הדיו) ובינתיים למרות הקיפאון המסויים בעסקאות לרכישת דירות, אין ירידות מחירים.

ובכן, הותמ"ל מסכמת שלוש שנים של פעילות עם 105,000 יח"ד מאושרות – זה מספר גדול, זה מספר יפה, אבל האם רואים את זה בשוק? עדיין לא! יש הבדל גדול בין אישור לבין בנייה בפועל, ובין מכירה בפועל. האישורים ההולכים וגדלים זה באמת נחמד, אבל צריך הרבה יותר מזה – צריך לבנות ומהר.

 על רקע "החגיגה" במספר יחידות הדיור המאושרות, ניצל שר האוצר את הבמה – "הותמ"ל משמשת כמכפיל כח משמעותי במאבק להגדלת היצע הדירות ופתרון למשבר הדיור. בזכות הותמ"ל תכננו בשנתיים האחרונות הרבה יותר דירות מבעבר ובכך יצרנו יסודות ותשתיות שיסייעו לפתור את משבר הדיור הנוכחי וימנעו משבר דיור חדש בעתיד. את כל זה הותמ"ל עושה תוך הקפדה יתרה על הליכי תכנון בסטנדרטים הגבוהים ביותר ושמיעת כל הגורמים הרלבנטיים אך בזמן קצר הרבה יותר מבעבר. בעקבות ההצלחה אנחנו מתכוונים להאריך את פעילותה בשנה נוספת ולשם כך פנינו כבר לאישור הכנסת".

 על פי הנתונים של האוצר, במהלך 2017, אישרה הוועדה 18 תכניות הכוללות 41,800 יח"ד. מאז תחילת פעילותה, אישרה הוועדה 105,000 יח"ד המהוות כשליש מכלל יחידות הדיור שאושרו במוסדות התכנון בשנים הללו. פרק הזמן הממוצע לאישור תכנית בוועדה עומד על פחות משנה: קיצור משמעותי של תהליך ייצור הדירה בישראל.  מתוך סך התוכניות שאושרו החל שיווקן של כ-19,000 יח"ד וב-7 תכניות החלו עבודות עפר ופיתוח תשתיות.

 המתחמים שהוכרזו על ידי הממשלה (מתחמים מועדפים לדיור)  כוללים 50,000 יח"ד המיועדות להשכרה ארוכת טווח שזאת בפני עצמה תוכנית מבורכת שעשויה להשפיע לטובה על שוק הדירות.  כ-20,500 מתוכן, כבר אושרו במסגרת תכניות שאישרה הוועדה וכ-750 מהן, שווקו במהלך 2017 על ידי חברת דירה להשכיר, שהיא זרוע ההשכרות ארוכות הטווח של המדינה.

החלוקה הגיאוגרפית של מתחמי הותמ"ל, כך נמסר מהאוצר,  תואמת את מדיניות הממשלה לפיה לצד המענה הנדרש להיקף יח"ד באזורי ביקוש במרכז הארץ, קיימת חשיבות גם לפיתוח יישובים בפריסה ארצית רחבה, יחד עם התמקדות ביישובי מיעוטים ובאוכלוסייה החרדית. על כן, חלוקת המתחמים שאושרו על ידי קבינט הדיור נחלקים כך: 29% במחוז דרום, 24% במחוז דרום, 19% במחוז צפון, 14% במחוז חיפה, 11% במחוז תל אביב ו-3% במחוז ירושלים.

באוצר מעדכנים כי מבין התוכניות שאושרו בוועדה, החל הליך שיווקי ב-16 תכניות באמצעות מכרזים ל-18,998 יח"ד. מרבית יחידות הדיור שווקו במסלול "מחיר למשתכן" וכ-750 יח"ד שווקו על ידי דירה להשכיר לצורך שכירות ארוכת טווח. יחידות הדיור המשווקות מלוות בהסכמי גג ופתרונות לתשתיות שיפותחו במקביל . בתכניות הותמ"ל שאושרו בישובים אור יהודה, אשקלון, באר יעקב, נתניה, שוהם, עפולה וגן יבנה, כבר החלו עבודות עפר ופיתוח תשתיות וחלקן הגדול של יחידות הדיור צפוי להתחיל להיבנות בשנה הקרובה.

ומה זה בעצם הותמ"ל ולמה זה באמת כל כך חשוב? ובכן – לועדה הזו יש כח אמיתי, כח חוצה עיריות ורשויות מקומיות. לותמ"ל סמכויות נרחבות כשל ועדות התכנון המחוזיות והמועצה הארצית. בין היתר בנוגע למתן אישור לתוכנית, בשונה מהקבוע בתכניות המתאר התקפות. עם זאת, ועל אף אותן סמכויות, רוב התוכניות שאושרו בותמ"ל תואמות למדיניות התכנון הארצי והמחוזי שאושר בעבר. עד כה, מתוך 37 תוכניות שאושרו, רק 3 תכניות מהוות שינוי לתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35). במהלך 2017 לא אושרו בותמ"ל תכניות שכוללות שינוי לתכנית מתאר ארצית.

באוצר מסבירים כי על רקע  התכנית האסטרטגית לדיור, המצביעה על התחדשות עירונית כצורך ראשון במעלה של שוק הדיור בישראל, במהלך 2017 אושר תיקון לחוק הותמ"ל המאפשר להעביר לידיה טיפולו מתחמי פינוי בינוי. מדובר על פוטנציאל של רבבות דירות נוספות, ועד לאחורנה הנושא היה תקוע בוועדות של הרשויות המקומיות.

מתחם הפינוי – בינוי הראשון שהוכרז כמתחם מועדף לדיור, נמצא בשכונת קריית משה שברחובות וכולל כ-9,500 יח"ד. השנה עד כה הוכרזו על ידי הקבינט שני מתחמים נוספים בלוד ונתניה. בשנת 2018 עיסוק הוועדה בנושא התחדשות עירונית צפוי לגבור ויחד עם הרצון לקדם תכניות פינוי – בינוי, חרט צוות הותמ"ל על דגלו קידום תכנון איכותי תוך התייחסות מעמיקה להיבטים חברתיים, וכלכליים בתכניות.

חוק מתחמים מועדפים לדיור, חוקק בשנת 2014 אלא שרק עכשיו הוא נכנס להילוך משמעולי (עדיין לא גבוה). מטרתו העיקרית של החוק – קיצור ההליך התכנוני ומתן אפשרות לקידום יעיל של תכניות בניה למגורים במתחמי קרקע שהממשלה הכריזה עליהם כמתחמים מועדפים לדיור. חוק זה, מהווה נדבך נוסף במסגרת צעדי הממשלה להגדלת היצע הדיור, התמודדות עם עליית המחירים וכן פיתוח שוק דיור להשכרה. החוק הורה על הקמת הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), שמטרתה אישור תכניות נרחבות למגורים בלוח זמנים קבוע וקצר. בתאריך ה-29.9.14 קיימה הותמ"ל את ישיבתה הראשונה בה גובשו עקרונות וקווים מנחים לעבודת הוועדה, והוצגו המתחמים שהוכרזו על ידי הממשלה כמועדפים לדיור. . מיום הקמתה ועד היום אושרו במסגרת הועדה מעל 100 אף יח"ד, והיא מהווה גורם מכריע בפעילות מוסדות התכנון להגדלת היצע הדיור.

מנהלת מינהל התכנון, דלית זילבר: "עבודת הותמ"ל מהווה נדבך חשוב בהגדלת היצע יחידות הדיור.  במסגרת עבודת הותמ"ל,  לצד הגדלת ההיצע הושם דגש על הקמת שכונות מגורים איכותיות, לרבות הקמת תשתיות נלוות בהן תשתיות חשמל, מים, גז, מערך תחבורתי, נגישות לתחבורה ציבורית, ריאות ירוקות ועוד. כמו כן יקדם הותמ"ל תוכניות איכותיות של התחדשות עירונית בתיאום עם הרשויות המקומיות והתושבים".

יו"ר הותמ"ל, אריאל יוצר: "פעילות הוועדה בשנה האחרונה מדגישה שוב את חשיבותה לפתרון משבר הדיור. הותמ"ל הוכיחה שניתן לקדם תכנון איכותי, בזמן קצר: השנה אישרנו 41,800 יח"ד בפרק זמן ממוצע של פחות משנה. גם בשנת 2018 הוועדה תמשיך להגדיל את מלאי יחידות הדיור בדגש על קידום ההתחדשות העירונית כמטרה מרכזית שהצבנו לעצמנו לשנה הקרובה. תכניות הוועדה מקודמות בשיתוף פעולה מלא של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות כדי להביא לתוצר תכנוני מיטבי תוך מתן פתרונות לכלל התשתיות הנדרשות ".

מתכננת הותמ"ל, דקלה פרסיקו: "הועדה אישרה מיום הקמתה מעל ל-100 אלף יח"ד בפריסה ארצית נרחבת ומסכמת 3 שנות פעילות מאומצות בהיקף חסר תקדים, על מנת לעמוד במדיניות הממשלה וביעדיה. בכל תכנית שמקודמת בוועדה ניתן דגש לתכנון שכונות מגורים איכותיות, פתרונות תשתית שונים, שילוב מסחר ותעסוקה וכל זאת תוך שיתוף מלא עם ראשי הרשויות המקומיות עבורן נערכות התכניות. כבר היום יש ניצנים לפעילות הועדה וכ-20% מיח"ד נמצאות בשלבי מימוש שונים. השנה תרחיב הועדה את פעילותה לתחום החשוב בשוק הדיור – והוא ההתחדשות העירונית. צוות הועדה נערך לקליטת תכניות וקידומן לכדי מימוש".

תב"ע – איך היא עוזרת לנו להחליט ברכישת דירה

מחירי הדירות – לאן?

250 אלף איש נוסעים ברכבת מדי יום , וכל יום שוכחים פריטים – זה יכול להיות מעיל, בגד, תיק, מחשב נייד, טלפון נייד ספר, תעודת זהות, דרכונים, ועוד. אז במקרים רבים אתם אפילו  לא מתאמצים, אתם משוכנעים שלקחו לכם וזה כבר אבוד. אבל מסתבר שיש רבבות פריטים שנמצאים ומועברים למחלקת אבידות של הרכבת.

הנהלת הרכבת  מנסה אחת לתקופה לעורר אתכם, לבקש ממכם לבוא לקחת את האבידות שלכם, אבל בינתיים המחלקה (מחלקת אבידות) רק הולכת וגדלה יותר (אין כבר מקום לאבידות). אז מאוד כדאי לכם לפנות ולברר – אולי מצאו את האבידה שלכם,  אין לכם מה להפסיד.

 "אנשים שוכחים דרכונים בדרך לטיסה, ואנחנו עושים הכל כדי שלא תיהרס להם החופשה" אומרים בהנלת הרכבת ומציינים – "מחסני האבדות של הרכבת גדושים בתעודות שונות, חפצים, בגדים, תיקים ואף כלי נגינה. הרכבת יוצאת במבצע להגברת מודעות הנוסעים להחזרת אבדות וקוראת לנוסעים אשר איבדו חפצים ברכבת, להגיע ולקבלם בחזרה".

היקף הנסיעה ברכבת הולך וגדל בשנים האחרונות, כאשר,  הקצב הנוכחי הוא מרשים –  כ-250 אלף נוסעים ביממה ברכבת. עם תחילת החורף גדלים משמעותית מספר הפריטים שנשכחים ברכבות. לרבות חפצים כגון מטריות, מעילים, דרכונים, ארנקים, משקפיים, כרטיסי חוגר ועוד. יחד עם חפצים אלה, נשכחים לא פעם ברכבת גם חפצים כגון מזוודות, לפטופים, טלפונים סלולאריים, סוללות לאופניים חשמליים,  מזרני יוגה ועוד. חפצים אלה נמסרים לאחר שאכן מאמתים את זהות בעליהם. פריטים נוספים ומיוחדים כוללים גם מסיכות אפריקאיות מטיול של נוסע שחזר מטיול באפריקה, עבודות יצירה ואומנות, צעצועים רבים ועוד.

במקרה אחר, איבד נוסע טבעת אירוסין, רגע לפני ההצעה המרגשת, עובדי מחלקת האבידות ליוו אותו עד אשר נמצאה הטבעת (בתחנת רכבת). בנוסף, חיילים רבים אשר נוסעים ברכבות, בעיקר בימי ראשון וחמישי, מאבדים ציוד צבאי רב כגון חוגרים, קיטבגים, מעילים צבאיים, נעליים צבאיות, מדים ועוד. חיילים אלה לרוב מאבדים תקווה שדברים אלה יימצאו, ועולים למשפט צבאי ומשלמים מכיסם. בעוד שהאבידות מחכות באין דורש. אז חיילים – אל תאבדו תקווה, תתקשרו , תפנו לרכבת ויש סיכוי טוב שימצאו לכם את הפריטים.

על רקע זה, הרכבת יוצאת במבצע מיוחד להשבת האבדות, אשר יתקיים בין התאריכים 4-8.2.2018. במסגרת המבצע, תעובה הפעילות במחסן האבידות וזה יתוגבר באנשי צוות. מחסן האבידות יפעל רצוף בימים ראשון עד חמישי, בין השעות 8:00-20:00, וכן בימי שישי בין השעות 8:00-12:00.

מחסן האבידות של רכבת ישראל ממוקם בתחנת הרכבת תל אביב סבידור-מרכז, אך ברכבת ישראל מפצירים בנוסעים אשר איבדו חפצים ברכבת ליצור תחילה קשר עם מוקד שירות הלקוחות במספר *5770 ולוודא שאכן החפץ שאיבדו נמצא והגיע למחסן.

"נוסעים רבים טועים ויוצאים מנקודת הנחה שאם איבדו חפץ כלשהוא אין סיכוי שימצאו אותו" מציינים ביחידת שרות הלקוחות ובחטיבת הנוסעים של רכבת ישראל, "אנחנו מציעים לנוסעים לא להרים ידיים, ולהיעזר במערך השירות שלנו במידה ואיבדו חפץ כלשהוא. בשיחת טלפון קצרה ניתן לברר אם הפריט אכן נמצא ולהגיע לקבלו בחזרה".

מדד תשומות הבנייה הוא המדד החשוב ביותר לרוכשי דירות, ובכלל נראה שהוא אחד ממדדי הדירות החשובים ביותר. הוא אמור לבטא את העלויות והשינוי בהם במהלך תקופה מסוימת. מדד תשומות הבנייה עלה בשנים האחרונות משמעותית יותר ממד המחירים לצרכן כאשר המרכיבים הגדולים בו הם חומרי הגלם ועלות שכר העבודה של הפועלים. 

אנחנו כאן בהון מספקים לכם מדי חודש מידע על המדד הזה (עדכונים שוטפים על מדד תשומות הבנייה) וכן יש מדריך שמסביר בדיוק מה המשמעות שלו, ומחשבון מדד תשומות בנייה.  על רגל אחת נדגיש כי המדד הזה קריטי לרוכשי הדירות שכן התשלומים שלהם לקבלנים צמודים למדד. כלומר, אם רכשתם דירה ויש לכם לשלם לקבלן סכום של 1 מיליון שקל, אז הסכום הזה צמוד למדד תשומות הבנייה, כך שכל פיפס במדד הזה קריטי לכם. 

היום התפרסם בגלובס, כי חיים פיגלין סגן נשיא בהתאחדות בוני הארף סבור שהמדד לא משקף את העלייה בפועל – פיגלין  שהוא גם יו"ר אגף יזמות ובנייה בהתאחדות ומנכ"ל חברת צמח המרמן, אומר – "מדד תשומות הבנייה הוא חשוב מאוד. הוא משפיע על חוזים שמוצמדים אליו בעשרות ועד למעלה מ-100 מיליארד שקל בשנה בתחום הבנייה והתשתיות. אבל הבעיה היא שהמדד הזה לא רלוונטי. בין 2008 ל-2016 למשל עלה המדד בכ-15% בלבד, אבל זה לא היתה העלייה בפועל של תשומות הבנייה. באותה התקופה עלויות הבנייה בפועל – כפי שהן משתקפות בחוזים של חברות המתקשרות בעבודות ובדוחות אפס של חברות שהוגשו לבנקים – עלו בסדר גודל של כ-70%. מדובר בפער אדיר בין המדד לבין מה שקורה בפועל. פער כזה יכול להפיל חברות ביצוע ולהביא לשחיקה משמעותית בפעילות שלהן"

לראיון המלא בגלובס עם פייגלן

היכנסו כאן למדד תשומות בנייה מעודכן

מחשבון מדד תשומות הבנייה

למדריכים לרכישת דירה ולקיחת משכנתא,  ו- למחשבון מס רכישה

במילים פשוטות,  מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.

מדד תשומות הבנייה – עולה (לרוב) יותר מדד המחירים לצרכן

מדד מחירי תשומות הבנייה עלה בשנת 2011  ב-3.7% גבוה משמעותית מהעלייה במדד המחירים לצרכן שהסתכמה ב-2.2%; מדד תשומות הבנייה בשנת 2012 עלה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; מדד תשומות הבנייה ב-2013 עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8%; בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016  נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה  למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.  

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

מה שחשוב מאוד לזכור ביחס למדד תשומות הבנייה – היסטורית מדדי הקיץ גבוהים. פעם היה מדובר במדדים גבוהים מאוד (על רקע השכר הגבוה יותר ששולם לפעולים בקיץ במקביל להתארכות שעות העבודה). היום זה קיים, אבל פחות משמעותי מבעבר. מדד תשומות הבנייה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הדירות, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

איך מגנים מפני עלייה במדד תשומות הבנייה?

אז מה עושים – או שלא עושים כלום, או שיוצאים מנקודת הנחה שמדד מחירי תשומות הבנייה קרוב למדד המחירים לצרכן ואז אם יש כסף שעדיין לא שולם ורוצים להגן עליו מפני עליית המדד, יש להשקיע אותו באפיק הצמוד למדד, או להגן על עליית ערך המדד (מכשירים פיננסים שנסחרים בשוק ומיוצרים בבנקים). מעבר לכך יש עוד פתרונות שקשורים להתנהלות מול הקבלן – אפשר לנסות ולהתעקש על הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן, פה ושם זה מצליח – הרי ההצמדה למדד תשומות הבנייה היא לא תורה מסיני. אחרי הכל, לא בטוח שמדד המחירים לצרכן פחות מבטא את עלויות הקבלן מאשר מדד תשומות הבנייה.

חשוב לזכור שנכון שמדד תשומות הבנייה מבטא את עלויות הבנייה, אבל הוא לא מבטא את עלויות הקרקע והוא לא מבטא כמובן את הרווח היזמי, ולכן ההצמדה המלאה אינה ממש צודקת. ונדגים – נניח שרכשתם דירה ב-2 מיליון שקל ונניח שהעלות הכוללת של הקבלן היתה 1.6 מיליון שקל (רווח של 400 אלף שקל), כאשר 800 אלף שקל זה מרכיב הקרקע ו-800 אלף שקל מרכיב של עלויות בנייה. במצב זה, יש אכן מקום להצמיד את ה-800 אלף שקל של עלויות בנייה למדד תשומות הבנייה, אבל מה עם הקרקע? אין תשובה ברורה (אחרי הכל זו היתה הוצאה של הקבלן והוא יכול לטעון שהוא מממן אותה, כך שהתשלומים צריכים גם להיות צמודים – אבל ממש לא מדד שתומות הבנייה); ומה לגבי הרווח היזמי – כאן זה בעצם רווח כפול – לא מספיק שהקבלן מרוויח הוא גם מצמיד את הרווח למדד שעלה בשיעור הכי משמעותי.

רוכשי דירות רבים מתלבטים עם השאלה – מתי לשלם לקבלן? מצד אחד תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל הרוב – לקיחת משכנתא מוקדם שערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית פה היא מי יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא.  כאן, תקבלו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות של כלכלנים לגבי מדד תשומות הבנייה. עם זאת, חשוב להדגיש – היו לא מעט הפתעות במדד בשנים האחרונות והכלכלנים היו רחקוים מלחזות אותו, ועניין חשוב נוסף – עניין התשלום לקבלן הוא לא רק עניין כלכלי, רבים מעדיפים לשלם בשלבים מאוחרים יותר.

משרדי האוצר והכלכלה סיכמו על הזרמת  מיליארד שקלים למסלולי אשראי חוץ בנקאי לעסקים הקטנים והבינוניים. מדובר בחדשות טובות לעסקים, מכיוון שההזרמה הזו תהיה בתנאי אשראי טובים – מבחינת ריבית ומבחינת העמדת ביטחונות.

על רקע הבשורה אמר שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "מסלולי האשראי החוץ בנקאי החדשים יוזילו את העמלות והריביות בצד אחד, ומן הצד השני, ירחיבו את היקפי האשראי ויגדילו את התחרות באשראי לעסקים הקטנים והבינוניים, דבר שיקל על פתיחתם וצמיחתם. העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה ואנו כאן בכדי להעניק להם את מגוון התמיכה והסיוע להם הם זקוקים בכדי להצליח"

שר האוצר, משה כחלון אמר: "העסקים הקטנים והבינוניים הם קטר הצמיחה של המשק הישראלי ואנחנו פועלים כל הזמן בכדי להקל עליהם. הסיכום אליו הגענו ממשיך את מדיניות הממשלה לגיוון מקורות האשראי והוזלת העלויות המושתות עליהם, הגברת התחרות והפחתת יוקר המחייה".

סגן שר האוצר, איציק כהן: "כחלק ממערך הצעדים שאנו נוקטים להפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות בשוק הבנקאות, נפעל להגדלת האשראי החוץ בנקאי שעתיד לפתוח בפני בעלי העסקים הקטנים והבינוניים מגוון אפיקי אשראי חדשים, להוזיל את עלות האשראי ובכך להפחית מחירים לכלל אזרחי ישראל".

בהתאם לסיכום בין שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן וסגן שר האוצר, איציק כהן, תצא הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה בשבועות הקרובים במכרז לגופים שאינם בנקים, להקמת מערך אשראי לעסקים, בו יינתן סיוע בהיקף כולל של 50 מלש"ח לגופים שיקימו חברות למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. במכרז, יוכלו לזכות שתי חברות אשר התחייבו להעמיד את היקף האשראי הגבוה ביותר אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולא פחות ממיליארד ₪ סה"כ (חצי מיליארד כל גוף).

העסקים הקטנים והבינוניים מהווים 54% מהתוצר העסקי, אך נהנים רק מכ-25% מהאשראי לעסקים במשק. עובדה זו נובעת בין היתר בשל העובדה שכיום שוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים נשלט באופן כמעט בלעדי על ידי המערכת הבנקאית, כאשר שני הבנקים הגדולים שולטים ביותר משני שליש מהאשראי לעסקים. ניתוח שביצעה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מראה כי בהשוואה בין לאומית היחס בין הריבית לסיכון במגזר העסקים הקטנים והבינוניים הינו פי 15 מהממוצע במדינות ה- OECD. כלומר, המחיר שמשלמים עסקים קטנים ובינוניים על הלוואות הינו גבוה משמעותית בישראל ביחס למדינות ה- OECD.

נתונים אלו מצביעים בבירור על הצורך בקידום התחרות מול המערכת הבנקאית בכל הנוגע לאשראי של עסקים קטנים ובינוניים. החשיבות של קידום התחרות עלתה בשורה של וועדות ציבוריות, החל מועדת זקן בשנת 2013 בהיותו המפקח על הבנקים ועד ועדת שטרום בשנת 2016 שעמדו על כך ש"התלות הגדולה של העסקים הקטנים והבינוניים במקורות האשראי של הבנקים מאפשרת לבנקים לנצל את כוח השוק שלהם במגזר זה".

על מנת לקדם את התחרות בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, יש לעודד את הגופים המוסדיים לפעול באופן משמעותי בתחום זה ,הגופים המוסדיים יוכלו לענות על המכרז שתוציא הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שיתמרץ גופים לפתח להקים חברות למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. מערך זה יוכל להוות תחרות משמעותית למערכת הבנקאית.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "מסלולי האשראי החוץ בנקאי החדשים יוזילו את העמלות והריביות בצד אחד, ומן הצד השני, ירחיבו את היקפי האשראי ויגדילו את התחרות באשראי לעסקים הקטנים והבינוניים, דבר שיקל על פתיחתם וצמיחתם. העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה ואנו כאן בכדי להעניק להם את מגוון התמיכה והסיוע להם הם זקוקים בכדי להצליח".

שר האוצר, משה כחלון: "העסקים הקטנים והבינוניים הם קטר הצמיחה של המשק הישראלי ואנחנו פועלים כל הזמן בכדי להקל עליהם. הסיכום אליו הגענו ממשיך את מדיניות הממשלה לגיוון מקורות האשראי והוזלת העלויות המושתות עליהם, הגברת התחרות והפחתת יוקר המחייה".

סגן שר האוצר, איציק כהן: "כחלק ממערך הצעדים שאנו נוקטים להפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות בשוק הבנקאות, נפעל להגדלת האשראי החוץ בנקאי שעתיד לפתוח בפני בעלי העסקים הקטנים והבינוניים מגוון אפיקי אשראי חדשים, להוזיל את עלות האשראי ובכך להפחית מחירים לכלל אזרחי ישראל".

הדולר צנח בשנה האחרונה במעל 10% למתחת ל-3.4 שקל, ובכלל – השנים האחרונות חלשות במיוחד לדולר – זה נכון בראייה עולמית, אבל זה מתחזק שבעתיים מול השקל החזק. השקל הפך להיות בשנת 2017 כמטבע החזק ביותר בעולם – הוא התחזק בשיעור המשמעותי ביותר מול הדולר – האם זה יימשך? מה יהיה בשנת 2018? אין נביאים (וחשוב לזכור זאת) במיוחד בכל הקשור לדולר – כאן תוכלו לקרוא את הערכות המומחים (קובץ מתעדכן), אבל האמת שמסתבר שחשוב לא פחות לדעת מה ההמון חושב –  ואת זה תוכלו לדעת מהסקר שלנו (רק חכו שהוא יגיע למסה קריטית). אז מה יהיה מחיר הדולר בסוף 2018?

(function(d,s,id){var js,fjs=d.getElementsByTagName(s)[0];if(d.getElementById(id))return;js=d.createElement(s);js.id=id;js.src='//embed.playbuzz.com/sdk.js';fjs.parentNode.insertBefore(js,fjs);}(document,'script','playbuzz-sdk'));

ניגשתם לבנק כדי לקבל משכנתא והיועץ בבנק אמר לכם – "אתם לא יכולים לקבל משכנתא", אז חלק ממכם ידע שזו תהיה התשובה, וחלק הופתע. כך או כך, זו הרגשה לא נעימה – איך תקנו את הדירה שרציתם בלי משכנתא, ולמה בעצם הבנק לא נותן לכם משכנתא. והשאלה אולי החשובה ביותר – מה אפשר לעשות כדי לקבל משכנתא?

ובכן, אם הבנק מסרב לתת לכם משכנתא, אז יש סיכוי טוב מאוד שגם הבנקים האחרים יסרבו לתת לכם משכנתא. הבנקים אמנם שמחים מאוד על כל משכנתא שהם מספקים (הם מרוויחים על זה), אבל יש רשימה מוגדרת של לקוחות שהם לא מוכנים לתת להם משכנתא – לקוחות בסיכון. כאלו שיש להם בעיות עם הוצאה לפועל, פשיטת רגל, חשבונות מעוקלים, וצרות פיננסיות אחרות. הבנקים מספקים הלוואה כאשר הם מניחים בסבירות גבוה (אפילו גבוה מאוד) שהם יקבלו את התשלומים כסדרם. אבל לקוחות שיש להם ניסיון רע עם החזר חובות, מקבלים מהבנקים "ניקוד שלילי" ובמקרים מסוימים פשוט הבנק מסרב לספק להם משכנתא.

למה הבנקים מסרבים לתת משכנתא?

המידע על אותם לקוחות נמצא במאגרי הבנקים, חברות כרטיסי אשראי, רשויות מקומיות, מידע משפטי ועוד, והמאגר הזה בעצם פתוח לכולם, כך שבפועל כל הבנקים מודעים אליו, אם כי יש בנקים שיותר מקלים ומאפשרים לקבל דרכם משכנתא, תחת סייגים מסוימים.

הסירוב של הבנקים למשכנתא מתחלק בפועל לשני סוגים – לקוחות עם עבר בעייתי ולקוחות שהבקשה שלהם נדחתה בגלל שהיתה "מוגזמת" בעיני הבנק, אבל אז אפשר פשוט לתקן את הבקשה. לדוגמה – בקשת משכנתא בשיעור שעולה על המותר – אם מישהו יבקש משכנתא בשיעור של 80% על דירה ראשונה (והוא לא במסגרת תוכנית מחיר למשתכן) סיכוי טוב שהבקשה תידחה, אבל אם הוא יפחית את שיעור המימון, הבקשה צפויה להתקבל.

אם אדם מבקש בסכום גבוה שאינו מתיישב עם יכולת ההחזר שלו, אז כמובן שהבנק ידחה את הבקשה וניתן יהיה לבקש שוב עם סכום משכנתא נמוך יותר. אלו המקרים "הפשוטים", אלו מקרים שזה לא ממש סירוב מוחלט, אלא דחייה, לשם בקשה חוזרת.

הבעיה הגדולה היא כמובן אם כאלו שקיבלו סירוב מוחלט מהבנקים.

מה לעשות אם הבנק מסרב לבקשת המשכנתא שלכם?

אם הבנק מסרב לבקשת המשכנתא שלכם חשוב להבין למה? אם מדובר בסירוב טכני – שיעור מימון גדול מדי, סכום בקשה גבוה מדי, אז תוכלו לתקן את הבקשה ולגיש מחדש, אם בכלל מתאים לכם, או לנסות במקומות אחרים/ בבנקים אחרים כי יש בנקים שמאפשרים קבלת משכנתא בשיעור גבוה יותר או בסכום גדול יותר, אם כי במקרים רבים, תצטרכו להוסיף ערב, או למצוא פתרון יצירתי אחר.

הבעיה כאמור היא במקרים של סירוב מוחלט. אם הבנק מסרב בגלל "כתם פיננסי" שיש לכם (פשיטת רגל, חשבון מוגבל, הוצאה לפועל ועוד), אז תוכלו לנסות שוב לקבל משכנתא, אבל אם שינוי בביטחונות ובערבים – אם קרוב משפחה ייקח את המשכנתא יחד אתכם (אבא, בן) זה יכול להגביר את הביטחון של הבנק; אם קרוב משפחה יהיה ערב זה גם  יעזור לכם לקבל את המשכנתא. אם יש לכם נכס נוסף שניתן לשעבד, זה גם כמובן עוזר, זה מגדיל את הביטחון של הבנק. אבל במקרים רבים, הבנקים פשוט לא יתנו משכנתא תחת המצבים האלו, ולכן יש לכם אפשרות אחת – מימון חוץ בנקאי

מימון חוץ בנקאי – תחליף למשכנתא

אם לא הצלחתם לקבל משכנתא מהבנק (מסורבי משכנתא), גם לא לאחר שניסתם לצרף קרוב משפחה, ערבות, ביטחונות ועוד, נשארה לכם אפשרות לקבל מימון במקום אחר. אחרי הכל, משכנתא היא הלוואה, אז במקום לקבל הלוואה, תקבלו מימון חוץ בנקאי – זה יכול להיות ערבוב של הלוואות – חברות כרטיסי אשראי, חברות מימון חוץ בנקאיות כמו מימון ישיר, הלוואות חברתיות ועוד. ותתפלאו – אפשר להגיע להלוואות בסר גודל של היקף המשכנתא שביקשתם, כאשר הדירה תשמש כבטוחה, וגם כאן – חלק מהגופים ידרשו שתביאו ערב או מעין שותף לקבלת המשכנתא (מימון חוץ בנקאי – כל מה שצריך לדעת).

מעבר לכך, חשוב שתדעו – יש פקטור של זמן שפועל לטובתכם, ככל שמתרחקים מהנקודה שבה היתה הבעיה הכלכלית/ הצרה הכלכלית, אז מתייחסים אליכם יותר בסלחנות, ונותנים לכם צ'אנס נוסף. כלומר אם עבר זמן מאז הבעיה, ומאז אתם מתנהלים כלכלית טוב מאוד, אז הבנק  יכול להיות סלחן יותר. כאן זה גם תלוי בבנק, בהיכרות שלכם עם הבנק, או בהיכרות של יועץ המשכנתא שלכם עם הבנק. מסתבר שיש יועצי משכנתא שמתמחים בדיוק בסוג הזה של לקוחות – במסורבי משכנתא כשהם יודעים איך לקבל את המקסימום האפשרי (הרחבה: יועץ משכנתא: כדאי או לא כדאי?)

לא קיבלתי משכנתא; הבנק אמר שאני מבוגר מדי

גיל הוא פרמטר חשוב מאוד בנתינת משכנתא. הבנק לא יספק לכם משכנתא אם גילך מבוגר מאוד, וקיים חשש מבחינתו שלא תאריכו חיים עד לסוף תקופת המשכנתא. גם כאן, אתם יכולים לפנות לבנקים אחרים, אתם יכולים להביא ערב, בטוחה, או שותף למשכנתא. כאן גם אפשר עוד לפני שפועלים אחרת לעשות סבב בבנקים אחרים – לכל בנק יש את הנוהל שלו לגבי גיל, כך שיכול להיות שיתמזל מזלכם וכן תקבלו באחד מהבנקים – אחרי הכל, הבנק בפועל מבוטח, גם אם חס וחלילה יקרה לכם משהו, שכן אתם עושים ביטוח משכנתא שכולל בתוכו גם ביטוח חיים.

יש לכם BDI  שלילי? לא תקבלו משכנתא

הבנקים עובדים עם חברות דירוג, ובקרוב חברות דירוג האשראי יהפכו להרבה יותר מסודרות ומשפיעות (הרחבה כאן). בינתיים, הבנקים ברובם נעזרים בחברות דירוג, כשהעיקרית בינהם היא BDI – מדובר בחברה שמספקת מידע ודירוגים והיא מפיקה באופן שוטף רשימה של אנשים שיש להם בעיות פיננסיות ולכן לא מומלץ לספק להם משכנתא. הסיבות לכך מגוונות – חשבון מוגבל, תהליכים של הוצאה לפועל, פשיטת רגל, כינוס נכסים, בעיות בחברות בשליטתו של אותו אדם, וסימנים פיננסים נוספים. הדירוג הזה מתקבל במערכות הבנקים ואז לקוח שמוגדר עם BDI  שלילי מקבל סירוב למשכנתא.

אך אסור לכם להתייאש. ניתן כאמור גם במקרים כאלו לקבל משכנתא עם "גיבוי" של משפחה או נכס נוסף, ואם זה לא עוזר – יש את המימון החוץ בנקאי. גם במימון הזה יבדקו אתכם ויתאימו לכם משכנתא כשהדירה תשמש כביטחון, אך חשוב לדעת שהריבית בגופים האלו היא משמעותית גבוה יותר מהריבית בבנקים למשכנתאות. כלומר, גם אם יש פתרון הוא יקר יותר משמעותית מהפתרון הסטנדרטי. כאן תוכלו לראות את ריבית המשכנתא הממוצעת.

יועץ משכנתא – האם כדאי? ואיך בוחרים? כל מה שצריך לדעת!

ככה יבואני הרכב עושים עליכם סיבוב – למה מחיר הרכב יקרים בארץ? (זה לא רק בגלל מס הקנייה); מה הרווחיות האמיתית של קרסו מוטורס? והאם יש תחרות אמיתית בשוק הרכב?

כמה זה רווח הוגן? – אתם קונים במבה גדולה בשופרסל ומשלמים 5 שקלים, כמה מזה נשאר לשופרסל? הערכה גסה, אולי 1.5 שקל – 30% מהמחיר; אתם קונים בקסטרו ג'ינס ב-180 שקל כמה נשאר לקסטרו? בממוצע סביב 80-90 שקל, פחות מ-50% מהמחיר. האם הרווחים האלו סבירים, האם הם הוגנים?

אלו שאלות מעט נאיביות – החברות מנסות להרוויח כמה שיותר, מבחינתן למכור במחיר כמה שיותר גבוהה. אין דבר כזה מבחינתן רווח הוגן, יש רווח מקסימלי. אבל הן לא פועלות בחלל ריק. בשוק שלהן יש לקוחות ויש מתחרות. הלקוחות יקנו פחות אם המחיר יעלה, ולכן יש נקודה שאותה הם מחפשים כל הזמן שבה הרווח יהיה מקסימלי – בתיאוריה זו נקודת מפגש בין עקומת הביקוש לעקומת ההיצע. בפועל, הפירמה תעלה קצת את המחיר, תגשש את השוק ותבדוק אם עדיין הרווח הכולל גבוה מהמצב הקודם, וכך בניסויי וטעייה נקבעים המחירים במטרה אחת ברורה – למקסם רווחים.

בשוק יש גם מתחרות, וגם הן משפיעות על המחיר –  אם את המוצרים תוכלו לקנות אצל המתחרים בזול יותר, אז צפוי שבמקומות היקרים תהיה ירידת מחירים, הם הרי לא רוצים להבריח לקוחות.

אז הלקוחות והמתחרות קובעים בעצם את המחיר, ואין כאן שום עניין של הוגנות. מעבר לכך – המחיר של המוצר לא באמת תלוי בעלות של המוצר – הבמבה יכולה תיאורטית לעלות 1 שקל בלבד ועדיין אם כולם ימכרו ב-5 שקלים, אז זה יהיה המחיר, למרות שמרוויחים פי 5 (400%).

ככל שהרווחיות גבוה יותר, כך יותר שחקנים ייכנסו לשוק, עד שהמחיר יגיע למחיר "שיווי משקל", אלא שבשווקים יש הרבה תחומים לכאורה עם תחרות, לכאורה בשיווי משקל, והמחירים בכל זאת גבוהים, כאשר בתחומים מסוימים נותנים לנו תחושה שמרוויחים עלינו מעט, אבל בפועל זה הרבה. במילים אחרות – מרדימים אותנו, הופכים אותנו לסוג של לקוחות שבויים, שלא בצדק.

הנה דוגמה. נניח שאתם רוכשים רכב חדש. נכנסים לאולם התצוגה של ניסן, מקבוצת קרסו, בוחרים ומשלמים   100 אלף שקל – האם זה יקר? הכל יחסי – במקומות אחרים זה בערך אותו המחיר (לרכב "דומה"), אז במבחן הזה לא מדובר במחיר גבוה, וכאן בעצם אנחנו, הציבור עוצרים מלחשוב על המחיר, וקונים.

אבל איך נדע באמת אם המחיר ראוי? אפשר לסמוך על המוכר באולם התצוגה שאומר  לכם שעשיתם עסקה נהדרת, ויש גם נציגים שיוסיפו ויאמרו שהחברה בקושי מרוויחה 10%-15% או משהו כזה, ואז אתם בכלל נרגעים, מה זה 10%, או אפילו 15%, זאת רווחיות סבירה, לא עושים עליכם קופה.

ויש דרך אחרת לבדוק, אבל היא קצת מורכבת יותר – להציץ בדוחות של קרסו מוטורס. קרסו דיווחה בתשעת החודשים הראשונים של 2017 על הכנסות ממכירת רכבים חדשים בסך של 2,354 מיליון שקל. עלות הרכבים האלו הסתכמה ב-1,986 מיליון שקל – נשאר רווח גולמי של 368 מיליון שקל. הרווח הגולמי הזה באחוזים מהווה 15.6% מהמכירות.

המכירות האלו הם אלפי רכבים, אבל בתרגום לרכב בודד הרווחיות תקפה – בממוצע הרווחיות מסתכמת ב-15.6%. נו, זה נשמע יחסית נמוך, נכון?  צריך לזכור שזו רווחיות גולמית ולחברה יש הוצאות תפעוליות נוספות, והוצאות מימון ועוד. ואם רוכש פוטנציאלי הגיע עד לכאן, אז הוא כבר מעריך ש"הכל בסדר" – לא עבדו עליו, הוא משלם מחיר ראוי.

אבל נניח שמדובר ברוכש שהוא גם סקפטי לגמרי, גם מבין במתמטיקה, וגם מומחה למיסים. שילוב התכונות והידע הזה, עלול להביא את הרוכש למסקנה שמה שהוא רואה לא מדויק, ואפילו מטעה. ההבנה שלו במיסים תביא אותו לעובדה פשוטה, רוב הסכום שמשולם עבור הרכב הולך למיסים – מס קנייה ועוד. ההבנה שלו במתמטיקה תביא אותו לעובדה נוספת – בהתעלם מהמיסים, הרווחיות של קרסו על הרכבים יותר מכפולה, היא כבר לא 15.6%, היא 31% ומעלה, והנה התרגיל – הרכב כאמור (בדוגמה) נמכר ב-100 אלף שקל, אבל ברגע שהרוב מיסים ונניח בצורה מאוד שמרנית שמדובר על 50 אלף שקל, אזי הלקוח שילם לחברה 50 אלף שקל ולרשות המיסים 50 אלף שקל נוספים. החברה היא מעין צינור שמעביר את המס שנגבה מהלקוח לרשות המס (בדומה לתהליך המע"מ בכל עסק).

בשלב הבא יש לחשב את העלות של הרכב. העלות עם מס הקנייה (ומיסים נוספים) היא 84.4 אלף שקל מכיוון שבממוצע מצאנו שהרווחיות הגולמית 15.6% (מחיר רכב – 100 אלף שקל, הרווח הגולמי 15.6 אלף שקל, ומכאן שהעלות – 84.4 אלף שקל). החברה משלמת בתוך העלות את המיסים בסכום של 50 אלף שקל (החברה מקבלת 50 מהלקוח ומעבירה 50 למס הכנסה), כלומר העלות האמיתית בלי המס – 34.4 אלף שקל.

וסיכום המספרים – מחיר 50 אלף, עלות 34.4 אלף, רווח גולמי 15.6 אלף – הרווח הזה מבטא רווחיות של 31.2%. זה כבר נשמע אחרת, וזה המספר הנכון יותר כלכלית – הרי מה אכפת לרוכש שחברת הרכב משמשת צינור למס הכנסה.

ואם בכל זאת, לא השתכנעתם שיבואניות הרכב מרוויחות הרבה – שימו לב לנתונים הבאים. אם נוריד מהעלות של מכירות כלי הרכב את המיסים וגם מעלות המכירות, נקבל שהמכירות בתשעת החודשים הראשונים של הרכבים החדשים הם סדר גודל של קצת מתחת ל-1.2 מיליארד שקל, וכל המכירות (ליסינג טרייד, רכב יד שנייה ועוד) מסתכמות בכ-2 מיליארד שקל – הרווח הנקי מסתכם בכ-185 מיליון שקל – רווח נקי בשיעור של 9.3% וזה הרבה לשורה התחתונה, במיוחד בתחום שנחשב תחרותי, אבל ייתכן שזה רק למראית עין, ייתכן ששוק הרכב לא תחרותי כפי שזה נראה, ייתכן שקיבוע המחירים מתאים לכולם, אחרי הכל ברגע שיבואנית אחת תחליט לשבור את השוק ולהוריד את המחיר משמעותית (על סדרה פופולארית) זה ייפגע בכל השחקניות. אז למה לעשות זאת – המצב הנוכחי טוב לכולם, חוץ מאשר…לצרכן.

רכב חדש עם אפס קילומטר מחברת ליסינג – יתרונות וחסרונות

 מתכננים לרכוש רכב? אל תפספסו:  לקבלת הצעה לרכב חדש אפס קילומטר מחברת ליסינג גדולה – הבטחה למחיר הנמוך ביותר!

עובדי הרשויות המקומיות, הם סוג של עובדים ציבוריים – העיריות והרשויות מעסיקות אותן. הרשויות ברובן נמצאות בגירעונות פיננסים וזה מתגלגל על העובדים שהשכר שלהם נפגע בשנים האחרונות, אם כי, כמו ברוב המקומות הציבוריים, מדובר בתנאים כוללים לא רעים בכלל. מעבר לכך – יש להם "אבא". מאחר שמדובר ברבבות עובדים, ההסתדרות נלחמת בשבילם, והשיגה להם העלאת שכר משמעותית.

ההסתדרות ומרכז השלטון המקומי חתמו על הסכם היסטורי המסדיר את אופן חלוקת תוספות השכר הנכללות בהסכם המסגרת במגזר הציבורי, לעשרות אלפי עובדים המועסקים בכל הרשויות המקומיות ברחבי המדינה. במעמד החתימה על ההסכם לקחו חלק יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות חיים ביבס, יו"ר הסתדרות המעו"ף ארנון בר-דוד, ראש מנהל הסכמי עבודה ושכר במרכז השלטון המקומי חגית מגן. כמו כן ההסכם נחתם מול נציגי שלוש הערים הגדולות (ירושלים, תל-אביב וחיפה) ומרכז המועצות האזוריות. ההסכם גובש בשיתוף מנהל חטיבת הרשויות המקומיות בהסתדרות המעו"ף גיל בר-טל.

ההסכם יחול על העובדים המועסקים ברשויות בדירוג המנהלי; בדירוג החינוך המשלים (חינוך, נוער, חברה וקהילה); בדירוג המח"ר; ובמקצועות הטכנאים, ההנדסאים והלבורנטים.בהסכם המסגרת שחתמו יו"ר ההסתדרות ניסנקורן ושר האוצר משה כחלון בשנת 2016, ותוקן בהמשך, נקבע שמסגרת עלות התוספות שישולמו לעובדי המגזר הציבורי תגיע ל-7.9% שתחולק בפעימות. בהסכם שנחתם הבוקר בין הסתדרות המעו"ף ומרכז השלטון המקומי, הוחלט על האופן בו יחולקו התוספות, ולאילו אוכלוסיות עובדים.

כך למשל, ממשכורת ינואר 2018, עובדים בדירוג המנהלי והמח"ר (למעט פסיכולוגים) יקבלו תוספת שכר שקלית בגובה של כ-37.5 שקל מדי חודש שתגדל בפעימות עד לכ-193 שקל ממשכורת מרץ 2020. בדומה, העובדים יקבלו תוספת שכר אחוזית שגובהה יעמוד בינואר 2018 על 0.92% ותגדל עד ל-3.3% החל ממרץ 2020.

עובדים בדירוג החינוך המשלים יקבלו מינואר 2018 תוספת שקלית בגובה 109.4 שקל, שתגדל עד ל-311.9 החל ממשכורת מרץ 2020. התוספת האחוזית שיקבלו עובדים המשתייכים לדירוג זה תחל ב-1.3% ותגדל עד ל-3.5% במרץ 2020. יצוין כי ההסכם שם דגש על חיזוק אוכלוסיות שונות ברשויות המקומיות, כמו למשל סייעות הגנים ובתי הספר. כך למשל הוסכם בין הצדדים כי סייעות וגננות בחינוך המיוחד הבינוני והקשה, יזכו לתוספת שכר בגובה 12.5% – וזאת בנוסף לתוספות השקליות והאחוזיות. סייעות המקבלות כעת תוספת "אופק חדש" יקבלו תוספת בגובה 10%.

בנוסף לכך, עובדים המועסקים כפקחים בשיטור העירוני/המשולב, עובדים ביחידה לרישוי עסקים, מנהלים ביחידות משאבי אנוש, עובדי מחשוב אשר מועסקים כלבורנט מחשבים, טכנאי רשת וטכנאי מחשבים, יזכו לתוספת ענפית מיוחד בגובה 10%.

ההסכם אף כולל את עדכון תוספות "מעו"ף" ו"מח"ר" לעובדים בדרגות 8-11, כך שהן ינועו בין 220 ל-825 שקל בחודש.

לצד זאת, ההסכם מסדיר גם את הקמתה של עמותת "מעו"ף לעמית", אשר תספק שירותים רפואיים לרווחת עובדי הרשויות המקומיות, ותתוקצב על ידי המעסיקים ב-105 שקל בשנה לכל עובד. בין היתר, חברי העמותה יהיו זכאים לבדיקות סקר מנהלים, סקר לגילוי מחלת הסרטן, תור מהיר לבדיקות MRI/CT, אימונים אישיים בעלות מסובסדת, תזונאית, טיפולים לילדים, הלוואות בתנאים נוחים ועוד.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מסר עם חתימת ההסכם: "צעד אחר צעד ההסתדרות מממשת את הבטחתה לצמצם פערים ולהגביר את השוויון בחברה הישראלית. בזכות הסכם המסגרת פורץ הדרך למגזר הציבורי וההסכם עליו חתמנו עתה אנו מבצעים צדק חלוקתי בין הסקטורים השונים ברשויות המקומיות, ודואגים שהעובדים יקבלו את התגמול הראוי והמגיע להם על עבודתם המסורה. אני מבקש לברך את יו"ר הסתדרות המעו"ף ארנון בר-דוד על פעילותו הענפה וחתירתו להביא את ההסכם לכדי סיום, ומודה ליו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס על השותפות לחיזוק ההון האנושי של הרשויות המקומיות במדינה".

יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין-מכבים-רעות חיים ביבס, ציין: "מעולם לא היו יחסי עבודה שכאלה, ונמשיך לשמור עליהם כך. אבי ניסנקורן וארנון בר-דוד הם שותפינו ברשויות, ובשיתוף פעולה מלא מתוך רצון משותף, אנו פועלים לרווחת העובדים וממשיכים להעניק להם ביטחון תעסוקתי".

יו"ר הסתדרות המעו"ף ארנון בר-דוד, הוסיף: "הסתדרות המעו"ף תמשיך לפעול למען עובדי הרשויות המקומיות והסקטורים השונים הזקוקים להגדלת שכרם והתגמול על מלאכתם. אני מברך על ההסכם ההיסטורי אליו הגענו עם מרכז השלטון המקומי, אשר יביא לשיפור ממשי בתנאי העסקתם של עובדים רבים בתקופה שתיפרס על פני השנים הקרובות".

משה גפני יו"ר ועדת הכספים בכנס יועצי המשכנתאות: "נקדם חקיקה. יועץ משכנתאות צריך להיות מקצוע ברור שיש לו רישיון"

התאחדות יועצי המשכנתאות ערכה כנס שנתי של הארגון באילת. משתתפי הכנס הסבירו מכה חשוב להפוך את המקצוע למקצועי ורשמי. גם יו"ר ועדת הכספים ח"כ  משה גפני שלח דברים לכנס, בסרטון שהוצג באירוע. בין הדברים שאמר – "במציאות שלנו יש פערים עצומים לא רק בין בנקים אלא אפילו בתוך הבנקים עצמם. כמו שיש שמאים, עורכי דין, חייבים שיהיו יועצי משכנתאות. אני לא מתכוון לותר בעניין הזה ויש גם חקיקה שאנחנו ככל הנראה נקדם. בעולם הזה של בנקים רבי עוצמה צריך לקבוע את הכללים. יועץ משכנתא הופך להיות מקצוע חשוב מאוד. הוא חשוב למשפחות וזוגות צעירים בימים הגורליים שלהם, שבהם הם יכולים להפסיד הרבה כסף בלקיחת משכנתא. גם הגזרות של בנק ישראל וגם היכולות של הבנקים לעשות כרצונם לקחת זוג צעיר ותמים ולהציע לו הצעות- שאין מי שיאמר לו נכון או לא נכון, אתם הסיוע של המשפחות הללו. אנחנו נעשה הכל כדי שתקבלו את הלגיטימציה, תהיו מקצוע ברור שיכול לקבל את הרישיון ואת הלגיטימציה להתמודד עם הגופים הפיננסיים וגם עם בנק ישראל, ואני מתחייב להמשיך הלאה כי זוהי טובת האנשים שזקוקים לסיוע המקצועי שלכם".

יו"ר ועדת הרפורמות ח"כ רחל עזריה: "במציאות של חוסר ודאות יועצי משכנתא הם מקצוע העתיד, שמסוגל לתת מידע אמין ללקוח. אנחנו אחרי עשור ללא ריבית, ולדור הY אין השקעות סולידיות, לכן רכישת דירה היא מאתגרת יותר מאי פעם. יועץ משכנתא היום הוא איש מקצוע חשוב בהתמודדות עם הסיכונים שבהשקעה כזאת ועם הקושי הגדול לרכוש דירה למגורים. מדברים על מקצועות שנעלמים אבל פה יש מקצוע שנולד, ובצדק. הציבור במידה רבה איבד אמון בייעוץ של המוסדות המאורגנים והותיקים, ולכם יש את היכולת לתת את המידע בצורה שקופה ללקוח. אני תומכת בהסדרה של תחום יועצי המשכנתאות בדרך רכה, כדי שהציבור יקבל מידע אמין על רכישת דירה." עוד הוסיפה ח"כ עזריה כי תפעל להקלת הקריטריונים בזכאות למשכנתאות "כמה שפחות בירוקרטיה וכמה שפחות קריטריונים זה יעבוד יותר טוב. ואנחנו נתניע מהלך לגבי תעודות הזכאות".

משה כהן, ראש אגף אשראי, מערך המשכנתאות בבנק לאומי, הביע גם הוא תמיכה בהסדרת מקצוע יועץ המשכנתאות: "היועצים הם שותפים עסקיים. יש לנו אותה מטרה לתת ללקוח את השירות הטוב ביותר. הנתונים צריכים להיות שקופים. אנחנו רואים בכם שותפים לדרך על מנת לתת ללקוח את התנאים הטובים ביותר. גם הרגולטור התערב, ובנק לאומי פתוח לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם היועצים אני חושב שנושא היועצים צרי להיות מוסדר זה ייתן נוחות לבנקים. היועצים מבחינת הבנקים זה חסכון בכוח אדם. אם אנחנו עוברים למערכת דיגיטלית, היועצים יהיו גורמים שיוליכו את המהלך הזה. אנחנו צריכים הסדרה ברורה מאוד".

אוהד דנוס, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "יש כאן קבוצה של אנשים שמסוגלים לייצר תחרות על מוצר יקר ומסובך. הרגולציה ממשלתית של מועצה הקשורה לנציגי ציבור, אקדמיה, בנקים, אבל אסור לשחק בנדמה לי אם המקצוע הוא נדרש, והוא כזה, אני באמת חושב שהמדינה צריכה רגולציה ולהסדיר את המקצוע הזה".

חארטה או פתרון אמיתי?  בבנק דיסקונט מקבלים הדרכה פיננסית מעוזרת דיגיטלית – יש כאן הרבה רעש וצילצולים ולא בטוח שהעוזרת הזו טובה יותר מהאחרות, אבל זה יכול להיות ניסוי נחמד – הרעיון כאן שמעבר להשגת נתונים כאשר הלקוח מבקש, או העברת פעולות על פי הלקוח, תהיה גם יוזמה הפוכה – של העוזרת הדיגיטלית. היא זו שתפנה ללקוח ותעדכן אותו – בחדשות רלבנטיות, בתמונת מצב חשבון, בחריגות ועוד.

התחרות בין הבנקים אולי לא חזקה בתחום העמלות, אבל היא חזקה ברעיונות למשיכת לקוחות ובשיווק ובפרסום שמתלווה להשקות ולמוצרים השונים. לאחרונה השיקו דיסקונט, שמנוהל על ייד לילך אשר טופילנסקי,  את דידי – עוזרת דיגיטלית. לקוחות הבנק יכולים לקבל הדרכה פיננסית אישית מדידי –  עוזרת דיגיטלית מונחית בינה מלאכותית (AI) ומונעת על ידי מוח הבנקאות הקוגניטיבית של חברת פרסונטיקס (Personetics).

"המוח" מאפשר לדידי לספק ללקוחות תחזית של מצבם הפיננסי ולתקשר איתם באופן יזום עם תובנות וייעוץ אישי. העזרה ללקוחות היא גם בניהול הפעילות הבנקאית היומיומית וגם כדי להשיג את היעדים הפיננסיים של הלקוחות.

העזרה  של דידי זמין ללא עלות לכל לקוחות דיסקונט באמצעות היישומון הנייד של הבנק. כמו רוב העוזרים הדיגיטליים בבנקאות, דידי יכולה להשיב לפניות של לקוחות בכל הקשור לפעילותם בחשבון. עם זאת, מחקרים מראים כי בנקים יכולים להשיג רמות היענות גבוהות יותר מלקוחותיהם על-ידי היצע יזום של תובנות וייעוץ אישי.

מוח הבנקאות הקוגניטיבית של פרסונטיקס מנתח באופן שוטף את זרם התנועות של הלקוח ומאפשר לדידי לזהות ולחזות בעיות הדורשות תשומת לב, מגמות בהוצאות האישיות והזדמנויות לחיסכון. יכולות אלה מאפשרות לדידי לתקשר עם לקוחות באופן יזום ולספק תובנות רלוונטיות המסייעות ללקוחות לנהל את ענייניהם הכספיים.

בנוסף ליכולות בינה מלאכותית מתקדמות, הפתרון של פרסונטיקס כולל מאות תובנות המסופקות מראש ונמצאות בשימוש על-ידי בנקים מובילים ברחבי עולם אשר איפשרו לבנק דיסקונט להשיק את דידי בזמני פריסה מהירים. הבנק יכול לשנות תובנות אלו ולהוסיף תובנות חדשות על מנת לשמור על שליטה מלאה במידע המוצג ללקוחות. בעתיד, בנק דיסקונט מתכנן להשתמש בדידי בכדי להציע ייעוץ אישי בענייני השקעות והלוואות.

עמידה בציפיות הלקוחות לבנקאות חכמה יותר

"אנו שואפים לענות על הצרכים של הלקוחות כיום על-ידי הפיכת הבנקאות לקלה וחכמה יותר, ולמותאמת באופן אישי," אומר זיו בירון, ראש חטיבת אסטרטגיה, תכנון וכספים בבנק דיסקונט.

״דידי נמצאת תמיד צעד אחד קדימה בהענקת תובנות וייעוץ המאפשרים ללקוחות ניהול כספי יעיל ואפקטיבי יותר. אנו גאים להוביל באימוץ טכנולוגיה חדשה ובשיתוף פעולה עם חברות טכנולוגיה פיננסית (FinTech) חדשניות כדי לספק פתרונות כמו דידי ללקוחות שלנו," אומר לוי הלוי, ראש חטיבת טכנולוגיות ותפעול בבנק דיסקונט.

״מוסדות פיננסיים מובילים כמו בנק דיסקונט מבינים שגישה למצב החשבון ודו״ח התנועות, אף אם מונגשים ביעילות, כבר לא מספיקה בכדי לעמוד בציפיות הלקוחות בעידן הדיגיטלי. ניצול היכולות המתקדמות של הבינה המלאכותית בכדי לספק הדרכה אישית ויזומה הופך במהירות לחובה עבור מוסדות פיננסיים שמבקשים להגביר את מעורבות לקוחותיהם ואת שביעות רצונם ונאמנותם," אומר דוד סוסנה, מייסד ומנכ״ל פרסונטיקס.  "בזמן שאנו עדים לצמיחה מרשימה ברמת הפופולריות של עוזרות דיגטליות, אלו אשר יזהו את התנהגות וצרכי הלקוחות מבעוד מועד ויובילו לפניה יזומה אל הלקוח יזכו ביתרון תחרותי משמעותי".

בנק ירושלים הולך בעקבות בנק מזרחי טפחות ובנקים אחרים ומוכר חלק מתיק המשכנתאות שלו. הבנק  מוכר לכלל ביטוח מחצית מתיק משכנתאות ששוויו 600 מיליון שקל. כתוצאה מהמכירה ירשום בנק ירושלים רווח לפני מס של כ-8 מיליון שקל. המכירה הזו היא  במסגרת יישום האסטרטגיה של הבנק להרחיב את פעילותו בשוק המשכנתאות. ולמה כלל ביטוח רוכשת? כי מסתבר שהריבית המשוקללת של תיקי המשכנתאות בהינתן הסיכון הקטן יחסית, אטרקטיבית.

על רקע העסקה אמר גיל טופז, מנכ"ל בנק ירושלים: "לבנק ירושלים התמחות רבת שנים בענף המשכנתאות ואנחנו שמחים על הבעת האמון שנתנה בנו חברת כלל ביטוח. הבנק ממשיך לחזק את הפעילות שלו בענף המשכנתאות כחלק מהתכנית האסטרטגית ובכוונתו להביא בשורות נוספות של חדשנות לענף המשכנתאות בישראל".

ענת לוין, משנה למנכ"ל כלל ביטוח ומנהלת חטיבת השקעות והפיננסים, אמרה: "לאחר תקופה ארוכה של משא ומתן אשר במהלכה ניתחנו את תיק המשכנתאות של בנק ירושלים, אנו שמחים על השלמת העסקה. במסגרת העסקה כלל ביטוח תרכוש מחצית מתיק משכנתאות תוך הישארותו של הבנק הן כשותף מלא לתיק המשכנתאות והן כמנהל התיק. ניתוח התיק מלמד על איכותו ועל מומחיות ומקצועיות הבנק. המרווח בו בוצעה העסקה ביחס לסיכון הגלום בה ישקף תשואה עודפת לעמיתי כלל ביטוח".

 בעקבות המכירה ירשום כאמור בנק ירושלים רווח לפני מס של כ-8 מיליון שקל. יתרת תיק ההלוואות נותרת בבעלות בנק ירושלים, באופן שזכויות הרוכשת בחלק תיק ההלוואות שנמכר וזכויות הבנק בחלק שנותר בבעלותו תהיינה בדרגת קדימות זהה (פרי פסו). בהתאם להסכם ניהול שנחתם בין הצדדים, הבנק ינהל ויתפעל עבור הרוכשת את חלק תיק ההלוואות שנרכש על ידה, באופן ועל בסיס אותם כללים לפיהם הבנק מנהל ומתפעל הלוואות לדיור עבור עצמו, לרבות חלק תיק ההלוואות שנותר בבעלותו.

המכירה תאפשר לבנק ירושלים להמשיך וליישם את האסטרטגיה שבה הוא נוקט, להרחבת פעילותו בשוק המשכנתאות, ולהמשיך ולענות על הביקושים המוגברים למוצרי משכנתא, ובפרט בתחום העסקאות המורכבות שהדרישה אליהן הולכת וגוברת. בעת האחרונה ביצע בנק ירושלים מספר צעדים אסטרטגיים להרחבת הפעילות בשוק המשכנתאות. במסגרת זו, הבנק חיזק את הפעילות אל מול יועצי המשכנתאות החיצוניים לבנק, וכן לאחרונה החל לאפשר ללקוחות כל הבנקים בישראל לקבל אישור עקרוני למשכנתא באמצעות אתר האינטרנט שלו, כל זאת ללא צורך בהגעה לסניף.

לאור סביבת הריבית הנמוכה במשק, כלל ביטוח פועלת באפיקי ההשקעה הלא סחירים באופן שוטף ואינטנסיבי במטרה לגוון את תמהיל ההשקעות ולמצות הזדמנויות השקעה להשגת תשואות עודפות על פני אפיקים סחירים. תיקי משכנתאות נחשבים תיקים מפוזרים עם בטוחה בדמות הדירות עם סיכון נמוך יחסית  ומניבים תשואה עודפת על האג"ח הממשלתיות

משכנתא דרך האינטרנט – בנק ירושלים מציע לעשות הכל דרך האינטרנט