חשבון עו"ש ללא עמלות – גימיק או אמת

חשבון העו"ש הוא המוקד שלכם לביצוע פעולות – דרכו אתם מושכים כספים, משלמים כספים, מוציאים צ'קים, מפקידים משכורת, קונים מניות, מוכרים קרנות ועוד. על הפעולות האלה אתם משלמים עמלה – ככה הבנק בעצם מרוויח, אבל בשנים האחרונות הבנקים מציעים לנו – "חשבון עו"ש ללא עמלות". טוב אנחנו לא "קונים" את זה. מדובר בחשבון עם עמלות מסוג אחר, אבל אין דבר כזה בלי עמלות בכל. הבנק משחק עם העמלות בחשבון, מוותר על העמלות השוטפות (חלק מהן), קורא לזה חשבון בלי עמלות, אבל אתם מוותרים על סוגים מסוימים של שירות, וכן יש עמלות מסוימות – הבנקים עובדים בשביל רווח, לא בשביל הלקוחות.

 כמו כן, במקרים רבים זאת הטבה זמנית בעיקר לחשבונות חדשים, וזה יכול להיות לכמה שנים. בבנק סבורים שאחרי התקופה בחינם, כבר לא תעזבו את הבנק, ובפועל מסתבר שהם צודקים.

אבל על מה בכלל המהומה – מהן עמלות העו"ש? ובכן, מדובר בעמלות ניהול החשבון. לא מדובר בעמלות שקשורות לניירות ערך, ולפעולות מעין מורכבות.  אלא לעמלות  קבועות שמשלמים בלי קשר לפעילות. עם זאת, כל בנק והחבילה שלו (פרטים בהמשך), כל בנק מגדיר בעצם חבילה של עמלות עו"ש בחינם וזה יכול לכלול הזמנת צ'קים, ניהול חשבון, הזמנת כרטיסי אשראי ועוד. העמלות האלו מסתכמות לרוב ב-10-12 שקלים בחודש (תלוי בבנק) – כלומר לא מהעמלות הכבדות שלנו, ובכל זאת אם מקבלים את זה בחינם וחוסכים 100-150 שקל בחודש, אז נהדר. עמלות עו"ש אפס לרוב מתקבלות כאשר אנחנו פונים לבנק חדש – הדרך של הבנקים לפתות לקוחות חדשים היא בין היתר להציע חשבון בלי עמלות. זה לא מספיק והם מציעים גם הלוואה לכל מטרה (לרוב עד 100 אלף שקל בתנאים טובים) והטבות נוספות (לרבות מענק).

מקום נוסף שבו תפגשו חשבון עו"ש ללא עמלות הוא בבנקים הדיגיטלים וזה ברור – הבנקים האלו פועלים רק או בעיקר באינטרנט וברגע שחוסכים את הפקיד בבנק אפשר להציע ללקוח ביטול של עמלת הפקיד – כלומר ללא עמלות ניהול חשבון.

ובכן – מי מעניק לנו שירות עו"ש בלי עמלות עו"ש? – תתפלאו, בנק ירושלים היה עד לאחרונה בנק בלי עמלות עו"ש. הבנק הציע חשבון בלי עמלות עו"ש לכל הלקוחות וללא הגבלת זמן. אבל החל מאוגוסט הודיע הבנק שיחל לגבות 6.5 שקל בחודש עבור עמלת פקיד.  עמלה אגב יחסית נמוכה.

חשבון ירוק בבינלאומי; חשבון הפוך באיגוד – מה עדיף? 

בבנק הבינלאומי ובבנק הבת שלו – בנק אוצר החייל מציעים חשבון ירוק. מדובר על חשבון דיגיטל  ללא עמלות עו"ש. ההטבות בחשבון הירוק – – פטור מעמלות ערוץ ישיר ופטור מעמלת מינימום; פטור מעמלות בגין שירותי SMS אונליין; החזר עמלות על פעולות בני"ע ובמט"ח, בשיעור של 20% מסך העמלה;

בנק אגוד הוא כנראה אחד מהדומיננטיים בחשבון  ללא עמלות – לבנק יש את "חשבון הפוך" כשבחשבון הזה יש  פטור מעמלות עו"ש  שכוללות עמלת פקיד ועמלת ערוץ ישיר. כמו כן,  לקוחות של חשבון הפוך זכאים ל-3% ריבית שנתית על הפלוס (למשך 3 שנים, עד גובה משכורת), ו- 0% ריבית על המינוס (למשך 3 שנים, עד גובה משכורת).

נשמע מפתה? במיוחד הריבית על הכסף בעו"ש (וחוסר הריבית על המינוס), אבל מדובר על סכום מוגבל/ הטבה מוגבלת שכן הריבית היא רק עד לגובה השכר וכן יש תנאים נוספים לקבלת ההטבה – ראו כאן הרחבה.

בנק יהב מתברר בשנים האחרונות כבנק זול במיוחד. הבנק  מציע חשבון לשכירים ללא עמלות עו"ש. במידה ותעבירו את החשבון ליהב ובמידה והשכר שלכם הוא לפחות 5 אלף שקל, תזכו לקבל – פטור מעמלות לפעולות בערוצים ישירים. הפטור הזה כולל פטור מזיכוי חשבון באמצעות מסלקה, פטור מחיוב בכרטיסי אשראי, פטור מהפקדת מזומן, פטור ממשיכת מזומן במכשיר אוטומטי, פטור מהעברה/הפקדה לחשבון אחר, פטור מתשלום שובר, פטור משאילתת מידע, פטור מהפקדת שיק, פטור ממשיכת שיק, פטור מהוראת קבע, פטור מחיוב על פי הרשאה לחיוב חשבון, פטור מעמלת מינימום.

כמו כן, מעבירי חשבון יזכו לפטור מעמלות לפעולות המבוצעות על ידי פקיד לרבות –  פטור מהפקדת מזומן, פטור ממשיכת מזומן, פטור מהפקה ומסירת תדפיס לבקשת לקוח, פטור מהעברה/הפקדה לחשבון אחר, פטור מהפקדת שיק, פטור ממשיכת שיק, פטור מתשלום שובר בדלפק, פטור מעמלת מינימום, פטור מדמי הקצאת אשראי, עד 6 פנקסי שיקים חינם בשנה, קנייה ומכירה של ניירות ערך בעמלות מופחתות, מסגרת משיכת יתר – עד 300% מגובה המשכורת וכן  הלוואות בתנאים ייחודיים – עד 100,000 שקל ל-10 שנים בריבית החל מפריים (P + 1%).

בנק מזרחי טפחות מציע למעבירי חשבון מעין חשבון ללא עמלות עו"ש אבל באופן מאוד מוגבל. לקוחות שמעבירים  משכורת חדשה של 7,000 שקל נטו או 10,000 שקל נטו לזוג בחשבון משותף, יקבלו – החזר הוצאות עד 1,500 שקל, או פטור מלא ל-3 שנים מעמלות בגין פעולות בסיסיות בעו"ש, או הלוואה עד 30,000 שקל ללא ריבית והצמדה.

בנקים דיגיטליים – בלי עמלות עו"ש

הבנקים הדיגטלים הם בהגדרה בנקים עם עלויות נמוכות, וברובם אין עמלות עו"ש. בנק פפר של לאומי מציע חשבונות ללא עמלות עו"ש, ללא מגבלת זמן. הבנק פוטר את לקוחותיו מעמלות מינימום בחשבון, וכן לא ייגבו עמלות  על פעולות אלו – הפקדת ומשיכת צ'קים, הפקדות ומשיכת מזומן, העברת כספים, חיובי כרטיסי אשראי ועוד. כמו כן, מספק הבנק ריבית של 3% על פיקדונות עד לסכום של 10 אלף שקל.

האח של פפר –  לאומי טוטאל דיגיטל מציע כצפוי תנאים דומים; למעשה פפר מציע תנאים דומים ללאומי דיגיטל שהוא הבכור במשפחה (אבל מצטייר כפחות מוצלח מבין השניים).

אצל המתחרה פועלים יש את  – פועלים בי אונליין (Be Online). גם כאן אין עמלות עו"ש וניתן לבצע את הפעולות האלו ללא עלות – ניהול חשבון עו"ש בשקלים ובמט"ח; העברות, פנקסי שיקים, הרשאות לחיוב חשבון, הוראות קבע;  קבלת הלוואה (אשראי ברגע לזכאים והלוואה רב ערוצית);  חיסכון בפיקדונות ותוכניות חסכון; הזמנת כרטיס אשראי (עדכן, בנקט יתרת זכות, דיירקט מקומי, מסטרקארד בינלאומי).

בפועלים דיגיטל יש פטורים קבועים מעמלות – לרבות: פעולות המבוצעות באינטרנט, באפליקציה ובמכונות לשירות עצמי פטורות מעמלת ערוץ ישיר. כמו כן, יש פטור מעמלת השלמה למינימום; פטור מעמלה של הזמנת פנקסי שיקים;  פטור מהוראה על ביטול שיק; פטור מעמלת הקצאת אשראי;  פטור מעמלת טיפול בהלוואה מעל 100,000 שקל.

מתנות לחג – כמה מקבלים?

 חלק מזכויות העובדים הלא רשמיות הוא מתנות לחגים – אין חובה כזו (אלא אם היא מוסדרת החוזה העסקה), אבל נהוג ומקובל לתת מתנות לעובדים לרגל החגים.  מסקרים שקיבצנו במערכת הון  בקרב מעל 1,000 מקומות עבודה, עולה כי מתנת החג (לחגי תשרי) עלתה השנה בכ-10% לעומת שנה קודמת כשערך המתנה יעמוד על 700  שקלים.

תעשיות המתנות לחגים מגלגלת על פי ההערכות מעל 4 מיליארד שקל, כאשר מספר העובדים המקבל את המתנות עומד על כ-3 מיליון איש.  המתנות בארץ הן בסכום כספי גבוה יותר מאשר בארה"ב ובאירופה שם מקובל לתת מתנה בהיקף של עד 150 ו-200 שקל בהתאמה, כשחלק מרכזי ממקומות העבודה בכלל לא נותן מתנות לעובדים.

השנה חלה ירידה משמעותית בשימוש בתווי הקנייה. נראה כי הסיבה לכך היא  הקטנת ההנחה שמעניקות הרשתות לרוכשים. אחרי הכל, תו הקנייה מבטא הנחה ביחס למחירים המקוריים. החברות קיבלו את התווים בעבר בהנחה של 20% ומעלה, וכעת מדובר על הנחה של עד 5%.

הנה נתונים מתוך סקר המתנות:

 עובדי גוגל –  1,500-2,000 שקל.

עובדי מפעלה תובלה בנגב יקבלו לחג 1,800 שקל.

נמל אשדוד – 900 שקל מההנהלה ו-700 שקל מהוועד.

עובדי חרסה בנגב – 1,450 שקל.

עובדי אי.די.אי טכנולוגיות – 1,400 שקל.

עובדי בנק ירושלים –  1,300 שקל.

עובדי אדמה – 1,200 שקל + מארז מתנות בשווי 300 שקל.

עובדי רותם אמפרט – 1,200 שקל.

עובדי שטראוס –  1,200 שקל (600 שקל מתוכם למימוש בחנות המפעל).

עובדי בנק ישראל  – מתנות בשווי 1,186 שקל.

עובדי טבע – 1,050 שקל.

עובדי מספנות ישראל – 1,000 שקל.

עובדי המשקם –  1,000 שקל.

עובדי כלל  – 1,000 שקל + מארז יין.

עובדי משרד ראש הממשלה – 500-1,000 שקל.

עובדי שיכון ובינוי – 400 שקל.

עובדי לאומי קארד – 650 שקל.

עובדי עיריית רמת השרון – 800 שקל.

עובדי מקורות – תווי קנייה בשווי 950 שקל.

עובדי אבן וסיד – 600 שקל מההנהלה +  350 שקל מהוועד.

עובדי פלאפון  – מתנות בשווי 500 שקל.

עובדי בנק לאומי – 600 שקל מההנהלה ו-300 שקל מהוועד.

עובדי אלישרא –  500 שקל.

עובדי חרסה בנגב – 1,450 שקל.

עובדי בנק מזרחי-טפחות – 900-1,000 שקל.

עובדי מפעל הפיס – 1,080 שקל.

עובדי מבטחים – 900 שקל בתווי קנייה.

עובדי רשות שדות התעופה – 1,000 שקל.

עובדי אלקטרה מעליות – 400 שקל מההנהלה ועוד 400 שקל מהוועד.

עובדי כאל (כרטיסי אשראי לישראל) – 900 שקל.

עובדי אל-על – 300-500 שקל.

עובדי פרי הגליל – 750 שקל.

עובדי שירותי בריאות כללית-  555 שקל.

עובדי RISKIFIED – 700 שקל.

עובדי הסוכנות היהודית – 1,000 שקל.

עובדי עיריית פתח-תקווה – 650 שקל.

עובדי מאפיות אנגל – 350 שקל.

עובדי טמפו – 1,000 שקל.

עובדי אלתא – 1,000 שקל.

עובדי ההסתדרות הציונית העולמית יקבלו לחג 1,000 שקל.

עובדי אלביט מערכות יקבלו לחג 500 שקל.

עובדי עיריית הרצליה יקבלו לחג 900 שקל.

עובדי התעשייה האווירית יקבלו לחג 950 שקל.

עובדי מכון התקנים יקבלו לחג 500 שקל.

עובדי משרד הביטחון יקבלו לחג 800 שקל.

עובדי בנק דיסקונט יקבלו לחג 600 שקל

עובדי רד תקשורת יקבלו לחג 450 שקל

עובדי חברת החשמל יקבלו לחג 400 שקל.

פיקדון 2000 – אולי מגיע לכם כסף מהצבא?

פיקדון 2000 הוא לא פיקדון במובן הרגיל – פיקדון בנקאי שמניב לכם ריבית, אלא מדובר בפיקדון לחיילים שהחלו את שירותם בין השנים 1992 ל-2000 (עד 31 בדצמבר 2000). חיילים אלו שלא מימשו את כל יתרת הפיקדון האישי שלהם יכולים לקבל עכשיו את מה שנותר להם בקופה – מדובר על סך כולל של 110 מיליון שקל שמגיע לכלל החיילים.

האגף לחיילים משוחררים במשרד הביטחון השיק לאחרונה ממשק שמאפשר לבדוק את זכאותכם לפיקדון – הנה הסבר והממשק (בדיקה דרך תעודת זהות).

הפיקדון האישי הוא מענק של המדינה לחיילים המשוחררים. גובה הפיקדון נקבע בהתאם לכמה פרמטרים – משך השירות וסוג השירות: לוחם, תומך לחימה או 'אחר' (כל מי שאינו לוחם או תומך לחימה).

סכומי הזכאות לפיקדון האישי, מחולקים לפי שירות של 24 חודשים ו-36 חודשים (לרוב – לבנות ולבנים בהתאמה):​ לוחמים ולוחמות​ זכאים בהתאמה ל-18,579 שקל ו-28,414 שקל בהתאמה. תומכי לחימה​ ותומכות לחימה זכאים ל-16,120 שקל ו-24,317 שקל בהתאמה. וכל האחרים זכאים – ל-13,114 שקל לשירות של שנתיים ו-19,671 שקל לשירות של שלוש שנים. בהחלט סכום מכובד, וחלק מהמשתחררים פשוט שכח אותו.

הפיקדון האישי אינו לכל מטרה (לפחות לא בשנים הראשונות). ניתן לנצל ולהשתמש בפיקדון תוך חמש שנים מהשחרור לצורך שש מטרות – לימודים,  הכשרה מקצועית, הוצאת רישיון נהיגה, הקמת עסק, נישואים ודיור.

לאחר מכן, בחלוף חמש שנים ניתן לנצל את יתרת הפיקדון לכל מטרה וזאת למשך שנתיים בלבד. אם עברו שבע שנים ולא נוצל, הפיקדון נסגר ולא ניתן עוד למשוך  את כספי הפיקדון.

אלא שביולי עבר חוק לפיו כל חייל שמשתחרר לאחר 12 ביולי 2017 , יקבל את יתרת הפיקדון אוטומטית לחשבון הבנק שלו, וזאת תוך שש שנים וחצי מיום שחרורו. כלומר לא יהיה עוד מצב של איבוד הפיקדון משכחה, טעות, וסיבות נוספות. אבל ברגע שפועלים כך, נותרת שכבה של משוחררים שלא היתה לה פריבילגיה כזו, ולכן קבע משרד הביטחון כי חיילים ששירתו בעבר והתגייסו בין השנים 1992 ל-2000 יוכלו לממש את יתרת המענק שעומדת לרשותם, דרך בדיקה באתר (בדקו – האם אתם זכאים לפיקדון מהצבא?)

כדי לבדוק אם אתם זכאים כל מה שצריך זה מספר תעודת זהות. כדי לקבל את הפיקדון אתם צריכים להשלים לפחות 12 חודשי שירות (או פחות אם שוחררתם מטעמי בריאות).

במידה ולא ניצלתם את כל סכום המענק עם השחרור, תקבלו הודעה על גובה הסכום שמגיע לכם. ואז תצטרכו להוריד טופס משיכה, תמלאו אותו באופן חלקי (סעיפים 1,2,3 ו-10), תיגשו לבנק הפועלים או לאומי (כל אחד מסניפי הבנקים האלו) ותמשכו את הכסף. אם כבר משכתם בעבר חלק מהכסף, תצטרכו לפנות לאותו הבנק (לא בהכרח אותו הסניף) כדי למשוך את היתרה.

מה ההבדל בין רווח מגזרי לרווח תפעולי? למה אלקטרה צריכה צפויה לדווח על רווחים מרשימים במגזר הסלולר? ולמה אין לזה (בהכרח) קשר לרווח התפעולי האמיתי של גולן?

בהמשך לטור על הרווח התפעולי המנופח של גולן טלקום (מלפני שבועיים), ובהמשך לפניות ושאלות קוראים וגולשים, חזרתי לדוחות של אלקטרה צריכה שרכשה את גולן טלקום, כדי לשתף אתכם בכמה אנקדוטות נוספות.

אתחיל בתמצית הפרק הקודם –  גולן טלקום הפתיעה את השוק ודיווחה על רווח תפעולי של 21 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, אבל זה לא באמת הרווח של גולן. הרווח הזה נובע מההסדר והסכם השותפות מול סלקום (שמספקת תשתית לגולן) והחלפת ההסכם מהסכם מארח (גולן התארחה על התשתית של סלקום) להסכם שותפות (גולן שותפה בחלק מהתשתית של סלקום). וברגע שמדובר בשותפות ולא אירוח אז יש כאן השקעה ולא הוצאה, ואז מדובר על יצירת נכס במאזן (השקעה היא נכס מאזני) לא על הוצאה, וההשפעה על השורה התחתונה היא פשוטה – יותר רווחים.

מדובר על הסכם קריטי שמשנה את הדוחות באופן משמעותי, אבל יש עוד השפעות על הרווח. נתחיל בסוגיה לכאורה ברורה, אך בפועל – היא ממש לא כך. כשאלקטרה צריכה תדווח על הרווח המגזרי שלה בתחום הסלולר (אספקת שירותי סלולר) האם זה יבטא את הרווח התפעולי של גולן?

אז קודם כל, חשוב להבהיר שמגזר זה הגדרה ניהולית (שכפופה למבחנים איכותיים). הנהלת החברה מגדירה מגזר ואז היא מדווחת עליו (במסגרת ביאור מיוחד, ולרוב גם במסגרת דוח הדירקטוריון). הרווח המגזרי הוא התוצאה של ההכנסות מהמגזר פחות ההוצאות המיוחסות באופן ישיר למגזר.

הוצאות שאינן ניתנות לייחוס לא יתבטאו ברווח המגזרי, וזו סוגיה חשובה. כי חברה שיש לה מגזרי פעילות יכולה לדווח לדוגמה על רווחי מגזרי כולל של 50 מיליון שקל ובפועל הרווח התפעולי שלה יהיה 30 מיליון שקל – יש לה פשוט עוד 20 מיליון שקל של הוצאות תפעוליות שלא ניתן לייחס אותן למגזרים. בביאור על המגזרים מקבלים את הרווח המגזרי של כל תחום את סה"כ הרווח המגזרי ואז יש שורה של הוצאות שלא ניתנות לייחוס ורק אחר כך – הרווח התפעולי.

ולמה זה חשוב? כי הרווח המגזרי של אלקטרה צריכה מתחום הסלולר הוא לא בהכרח הרווח התפעולי שלה. נניח לצורך הדוגמה שגולן טלקום היא מגזר נפרד לחלוטין והיא תישאר כך בעתיד, ונניח לדוגמה שברבעון הבא אלקטרה צריכה מדווחת כי רווחי המגזר מסתכמים ב-25 מיליון שקל. מה המשמעות של נתון זה? ובכן, זה הרווח המגזרי שרואה אלקטרה צריכה, ולמרות שלצורך הדוגמה המגזר הוא רק גולן טלקום, יכול להיות שיש לה הוצאות נוספות שניתן לייחס אותן למגזר (עובדים באלקטרה צריכה שאחראית על הפעילות של גולן), אבל זה יחסית סכום קטן. השוני הגדול בין הרווח המגזרי לרווח התפעולי לא נמצא בהוצאות האלו וגם לא בהגדרה השונה של רווח מגזרי לעומת תפעולי (כלומר, לא בהוצאות הלא מיוחסות).

הפער נמצא בחשבונאות הרכישה, ובהכנסות והוצאות עתידיות שוטפות כתוצאה מהרכישה. זה עובד כך – כאשר אלקטרה צריכה רכשה את גולן היא הקצתה את סכום התמורה לנכסים ולהתחייבויות של החברה. התברר שיש נכסים לא מוחשיים ומוניטין וכן יש התחייבויות מעין לא מוחשיות שנובעות מהסכם מכביד ומהתחייבות בגין חוב העבר לסלקום. ולמה הכוונה? לגולן היה הסכם לרכישה ושימוש בתשתיות תקשורת, ההסכם הזה הוא לשנים רבות, אבל מה קורה כאשר החברה מפסיקה את ההסכם או שמגדירה אותו כהסכם שמכביד עליה (כלומר שיוצר לה הוצאות) – יש לה בעצם התחייבות עתידית, רק שכאן המצב מסתבך – אלקטרה צריכה רכשה את גולן עם ההסכמים המכבידים ולכן היא הגדירה אותם כהתחייבות. ההתחייבות הזו תקטן על פני השנים (בהתאם לאורך חיי ההסכמים). בפועל, אדגיש מדובר על הסכם מכביד והסכם עם סלקום שמסדיר את חובות העבר (בהינתן צפי השימוש גם בעתיד). בהחלט סוגיה מורכבת, אבל מה שחשוב מבחינתנו שיש כאן התחייבות שיש להכיר בה באופן שוטף – אבל מה זאת בעצם התחייבות שמכירים בה באופן שוטף – הכנסה. ברגע שמורידים/ מפחיתים התחייבות, נרשמת בדוחות של אלקטרה צריכה הכנסה, וזו לא הכנסה שולית.

ההתחייבויות שנוצרו במסגרת הרכישה ושיש להפחית אותן מסתכמות בכ-660 מיליון שקל, ונראה שההכנסה שהם ייצרו על פני תקופת ההפחתה (מ-10 עד 15 שנה) יסתכמו בכ-40-50 מיליון שקל בשנה. כלומר, הסעיף הקצת מוזר הזה יתרום רווח מגזרי רבעוני של 10 מיליון ויותר.

מנגד, יש גם נכסים שיש להפחית, וזה המצב הטבעי. הכוונה לנכסים לא מוחשיים כמו – שם המותג, קשרי לקוחות, עלויות הרכשת לקוחות. מדובר על סכום קטן משמעותית מההתחייבויות – 150 מיליון שקל, אבל תקופת ההפחתה שלו קצרה יותר, כך שבשנה וחצי הראשונות ההפחתה צפויה להגיע לכ-40 מיליון שקל (הערכה גסה). אבל בהמשך, זה יירד משמעותית לכיוון ה-20 מיליון שקל (ואחרי 4 שנים זה יירד ל-5 מיליון שקל).

ומכאן, שבשנה הקרובה, הפחתת הנכסים הלא מוחשיים היא הוצאה שמאזנת את ההכנסה מהקטנת ההתחייבויות, אבל מהר מאוד, אלקטרה צריכה תרשום רווח מעין טכני של 15-20 מיליון שקל בשנה ויותר (אחרי 4 שנים הוא עשוי לעלות על 40 מיליון שקל). הרווח הזה הוא חלק מהרווח המגזרי העתידי של תחום שירותי הסלולר, אבל הוא לא באמת רווח תפעולי של גולן. זו תוספת (ענקית) לרווח שלה. ובכלל – את הרווח התפעולי של גולן אנחנו לא אמורים לראות – גולן היא חברה מאוחדת וככזאת, אין חובה לפרסם את הדוחות שלה. מה שכן מדווח זה הרווח המגזרי של אלקטרה צריכה והרווח הזה יהיה גבוה במיוחד, אבל ממש לא מייצג את הרווח והרווחיות של התחום.

מתכוונים להתפטר? אתם חייבים לכתוב מכתב התפטרות.

פעם אנשים היו עובדים 30 שנה ויותר במקום עבודה אחד, אבל מאז הזמנים השתנו ובעיקר האנשים השתנו, והיום אנשים מחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוהה וכל כמה שנים עוברים למקום חדש. שוק העבודה הפך להיות משתנה ודינמי, חברות עולות ויורדות, תפקידים נעלמים ותפקידים חדשים צצים. בלי קשר לסיבה – כאשר זה קורה זה קורה, ומגיע השלב שבו אתם מחליטים לעזוב.

במקרה כזה, ושימו לב – מדובר על עזיבה שנובעת מהחלטה שלכם, ולא מפיטורים על ידי המעסיק – החוב מחייב אתכם להגיש מכתב התפטרות רשמי למעסיק שלכם. בדיוק כמו שמעסיק יכתוב לעובד מכתב פיטורים במקרה שהחליט לוותר על שירותיו, כך עובד שמחליט לעזוב מקום עבודה, נדרש להסביר את הצעד שהחליט לנקוט.

איך כותבים מכתב כזה? מה צריך להיות כלול בו? מתי בדיוק להגיש אותו? הכל במדריך שלפניכם.

מכתב התפטרות  – שלום בוס, אני מתפטר

מכתב התפטרות נועד לתת למעסיק מספיק זמן להיערך לעזיבת העובד ולמצוא לו מחליף. כיום עובדים רבים מוצאים את ההזדמנות לדפוק על דלתו של הבוס, להתיישב ולהודיע בעל פה כי בכוונתם לעזוב את מקום העבודה. אבל חשוב לדעת – על פי החוק, עובד שהפסיק לעבוד ולא הגיש מכתב התפטרות (הודעה מוקדמת על התפטרות), ישלם פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל לתקופה שהיה צריך לתת כהודעה מוקדמת. לדוגמא, נניח שעל פי הסכם ההעסקה עליכם להודיע חודש מראש למעסיק על התפטרות. ונניח שלא הודעתם, אלא פשוט קמתם והלכתם. המעסיק רשאי לדרוש מכם פיצוי בגובה השכר החודשי שלכם.

עם זאת, עובד שלא יכל להודיע מראש בגלל נסיבות מיוחדות, לא יהיה חייב בהודעה מוקדמת. מהן אותן נסיבות מיוחדות? זה לא מפורט בחוק. המחוקק הקנה לשר העבודה והרווחה את הסמכות לתקן תקנות שמגדירות את הנסיבות המיוחדות, אלא שעד היום אין תקנות כאלו, אבל כן יש פסיקה שלפיה נסיבות כאלו הן רק במקרים חריגים וחמורים במיוחד.

במכתב על העובד לכתוב כי הוא יעזוב בתקופה הקרובה את מקום העבודה ועליו לציין את מועד ההודעה על כך ואת יום הכניסה לתוקף של ההתפטרות.

מכתב התפטרות אמור להיות מוגש לפני כניסת ההתפטרות לתוקף. אם מדובר על עובד שמקבל שכר חודשי הוא צריך להגיש את מכתב ההתפטרות שלו בהתאם למועדים הבאים:

במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים – יום אחד מראש עבור כל חודש עבודה;  במהלך החודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה – 6 ימים מראש, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה.

לאחר שנת עבודתו הראשונה – חודש ימים מראש.

עובד שעתי צריך להגיש מכתב התפטרות באופן הבא:

בשנת עבודתו הראשונה – יום אחד מראש עבור כל חודש עבודה; במהלך שנת עבודתו השנייה – 14 ימים מראש, בתוספת של יום אחד עבור כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה. במהלך שנת עבודתו השלישית – 21 ימים מראש, בתוספת של יום אחד עבור כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה.

לאחר שנת עבודתו השלישית – חודש ימים מראש.

העובד אמור להמשיך ולעבוד בשכר מלא גם במהלך התקופה המוקדמת להתפטרותו, אלא אם כן המעביד הודיע לו כי הוא מוותר על עבודתו בפועל בתקופה זו (באופן מלא או חלקי), ובכל מקרה העובד מקבל בתקופה זו שכר.

מכתב התפטרות – מה לכתוב?

כאמור, מכתב התפטרות יכלול את היום בו ניתנה ההודעה ואת היום בו ההתפטרות נכנסת לתוקף. כמו כן, ממליצים מומחים בתחום זכויות העובדים, לפרט מהן הסיבות להתפטרות.

למשל, במידה והעובד מתפטר כדי לטפל בילד הוא צריך לציין זאת במכתב ההתפטרות. עובד שמתפטר מעבודתו כדי לטפל בילדו בגלל נכות או מחלת בת זוגו יצרף להודעתו גם אישור רפואי בדבר הנכות או מחלת בת הזוג (כך דורשות התקנות) .

העובד זכאי לתשלום פיצויי פיטורים כעבור 15 יום ממסירת ההודעה המוקדמת/ יום מסירת מכתב התפטרות.

ואם מדובר בעובד שמתפטר על רקע הרעת תנאים? עובד כזה צריך להוכיח כי בנוסף לכך שאירעה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, הוא התריע על כך בכתב בפני המעסיק, ונתן למעסיק הזדמנות לתקן את תנאי העבודה. מאחר שהמעסיק לא תיקן את התנאים, הוא נאלץ להתפטר עקב כך.

מכתב התפטרות של עובד כזה יכלול פירוט על הרעת התנאים וכן יוסבר במכתב על ההתרעה שנתן העובד למעסיק ועל כך שהמעסיק לא תיקן את תנאי העבודה, ולכן נאלץ העובד להתפטר.

אלה הכללים מלמעלה, אבל אם מדובר במקרים ספציפיים, קשרים מסוימים והסכמים שונים בין העובד למעסיק, זה יכול להתבטא במכתב התפטרות שונה, מפורט יותר וכו'.

מחשבון פיצויי פיטורין

מדריך פרישה

דירות גדולות במחיר למשתכן – גדולות על הזוכים; הם רוצים קטן וזול

הזוכים במחיר למשתכן מקבלים הודעה כזו (במילים אחרות) – זכית בתוכנית מחיר למשתכן בפרויקט… עלות מטר רבוע תסתכם ב….

נו, מה זה אומר? מתי? כמה? למה? איזו דירה? מה השטח? מה הקומה? מהם כיווני האוויר? איך יראה חדר המדרגות? מה יהיה סטנדרט הבנייה? כלום, נאדה. אפלה גדולה.  טוב נו, אתם אומרים, העיקר שיש הנחה של 20%, אבל גם ההנחה הזו בספק, ולכל זה מצטרפת בעיה נוספת, ואתחיל בדוגמה – עדי ומיכל זוג צעיר רצו לקנות דירה בשוק החופשי  ברמת גן. התקציב שלהם (עם משכנתא) היה 1 מיליון שקל, אבל הם לא מצאו את מה שרצו – דירה קטנה של 2 חדרים (בשטח של 50-60 מ"ר), והתייאשו. בסופו של דבר הם נרשמו לתוכנית מחיר למשתכן וזכו בדירה בראש העין לפי מחיר של 10 אלף שקל למ"ר. אחרי תקופת המתנה ממושכת, התברר להם שהדירה שלהם גדולה, ושטחה 120 מ"ר, כך שהעלות הכוללת תגיע ל-1.2 מיליון שקל. זה לא מה שהם רצו, הם רצו דירה זולה, לא דווקא דירה בזול. ההנחה של 20% כמובן מעניינת אותם, אבל מה שחשוב להם לא פחות, זה ההיקף הכולל של מחיר הדירה.  אז יש להם יתרון – הם יוכלו לקבל משכנתא גדולה יותר (לרוב) – תוכלו להבין כאן איך הזוכים במחיר למשתכן מקבלים משכנתא בשיעור של …90%. אבל זה בטח לא היתה מלכתחילה המטרה שלהם לעלות במימון.

ועל רקע זה, ובהמשך להגרלה הגדולה של 15 אלף דירות,  צפות תלונות רבות  על התופעה הזו – דירות גדולות. מסתבר שהקבלנים מציעים לזכאים מעט יחסית  דירות קטנות והרבה יחסית דירות גדולות (דירות של 5 חדרים).

הדירות הגדולות פשוט גדולות על הזכאים. זה לא מה שהם צריכים, הם בעצם "משכיבים" סתם כסף, יותר נכון הלוואה/ משכנתא. הטענות שלהם צפות ועולות, אבל מסתבר שיש כאן בעיה עמוקה.

משרד האוצר פועל מהר בכל מה שקשור לתוכנית מחיר למשתכן, זו הרי תוכנית הדגל של שר האוצר, משה כחלון, והוא מבין ויודע שעליה הוא ייפול או יעלה…כחלון רץ בכל הכח, וגם אם יש מקלות בגלגלים, הוא עוקף אותם ומנסה לטפל בהם בהמשך. כן זו השיטה של "יהיה בסדר". הבעיה בקשר לגודל הדירות היא שכדי לפרסם מכרזים של מחיר למשתכן צריך להתבסס על תב"ע – תוכנית בניין עיר שכבר קיימת ומאושרת. זה ברור – אי אפשר להוציא מכרז בלי לדעת מה יש? מה אפשר לבנות על הקרקע? איזה קבלן יתמודד במצב כזה? אלא שתב"ע במקרים רבים מבטאת את מדיניות הערים, כלומר את מה שראש העיר רוצה. ראשי הערים דחפו בשנים האחרונות לבנות כמה שיותר גדול. הם בעד דירות גדולות כדי למשוך אוכלוסייה מבוססת. זה תהליך של העשור האחרון, לפני שתוכנית מחיר למשתכן עם אג'נדה הפוכה (דירות קטנות) נכנסה לתמונה.

כן, אז כחלון רץ, מה אכפת לו, העיקר לפרסם מכרזים לעשרות אלפי דירות, העיקר להוציא את הזכאים משוק מבקשי הדירות, ושאף אחד לא יפריע לו בדרך, ובטח שלא עם בעיות שוליות  על גודל הדירה – זכיתם בדירה, תגידו תודה.

ולמה לא דאגו לפתור את עניין התב"ע  עוד לפני המכרז על הקרקע, ואז היה מקום לדירות קטנות רבות יותר? ובכן, שינוי תב"ע זה עניין של חודשים רבים מאוד, ואף למעלה מכך – גם מעל שנה. זה ממש לא זמן שהאוצר יכול לחכות, הם צריכים לרוץ עם הפרויקט.

ועכשיו הבעיה עולה, אבל גם עכשיו מספרים לנו שיימצא פתרון. הכוונה של האוצר ומטה הדיור היא לסכם עם הקבלן והרשות המקומית לאפשר לקבלנים לבקש ולקבל תוספת במספר הדירות בפרויקט באמצעות הקלת שבס-כחלון, הקלה שמאפשרת להגדיל את מספר הדירות כמו גם את השטח הבנוי בעד 20%, ושילוב יחידות דיור קטנות יותר בפרויקט. בקיצור, זה יכולה להיות מתנה נוספת לקבלנים, אבל זה יכול להיות סוג של פתרון.

עם זאת, לא בהכרח שהקבלן ירצה ויסכים לעשות זאת, הוא לא מחויב לכך, ויש לו אולי אינטרס שהדירות האלו לא יימכרו לזכאים ואז אולי הוא ימכור אותם למשפרי דיור. אם הזוכה מוותר על הדירה ואין אחר שמעוניין בה ועברה שנה מיום הזכייה, רשאי הקבלן למכור את הדירה למשפרי דיור, ואלה עשויים לקנות את הדירה במחיר גבוה יותר.

מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת

מחיר למשתכן – חצי הכוס הריקה 

משכנתא במחיר למשתכן 

מחיר למשתכן – לא מה שחשבתם!

מחיר למשתכן היא תוכנית עם הרבה כוונות טובות, אבל, מה לעשות כוונות זה לא מספיק בשביל שוק הדיור שלנו. הכוונה היתה לספק דיור לזכאים ולצנן את שוק הדירות. בפועל, מחירי הדירות עדיין לא במגמת ירידה, ויש ספק אם התוכנית הזו, ששר האוצר כל כך מאמין בה, אכן תשיג את המטרה.

נתחיל בחצי הכוס המלאה – זוגות רבים (וגם רווקים/ רווקות שעומדים בתנאי הזכאות) יירכשו דירה במסגרת מחיר למשתכן בהנחה על מחיר השוק. זה לא עניין של מה בכך. עד עתה קיבלו זכאות  120 אלף  משפחות , מתוכם זכו 35 אלף משפחות.  כמה מהם קיבלו דירה בפועל? למרות שהתוכנית רצה כבר שנתיים, עדיין אף אחד לא קיבל דירה, ורק שנה הבאה צפויים הזוכים בפרויקט הראשון ששווק (קריית מוצקין) לקבל את הדירות.

היקף הקרקעות שמשווקות לתוכנית הולך וגדל ולאחר שבאמצע השנה שווקו 15 אלף יחידות, שווקו לאחרונה 12 אלף דירות נוספות. באוצר מתכוונים להאיץ את קצב ההגרלות, ובהתאמה את כמות הזוכים. כמו כן, מתכוונים באוצר לרוץ עם התוכנית הזו לפות עוד שנתיים. הכוונה לשווק מעל 100 אלף דירות, כך שבסופו של דבר לכל (או כמעט לכל) מתמודד תהיה דירה.

אז איפה כאן הבעיות? ובכן, נעבור לחצי הכוס הריקה –

–  ההנחה באזור המרכז מאוד משמעותית , במקרים מסוימים גם מעל 20%, אבל באזורי הפריפריה, במקרים רבים, ההנחה נמוכה משמעותית.

– הזוכים לא יודעים במשך תקופה ממושכת במה הם זוכים. אין להם מושג באיזו קומה הדירה, מה השטח של הדירה? הם לא יודעים אם הם בכלל רוצים את הדירה. הם רק יודעים שהם זכו בזכות לדירה.

– תקופת הזמן בין הזכייה ובין קבלת הדירה עלולה להיות ארוכה מאוד, אפילו מעל 4 שנים. בתקופה הזו הזוכים ממשיכים להיות באי וודאות (לפחות בחלק גדול מהתקופה), הם ממשיכים לשלם שכירות, כשלחלקם הגדול יהיו במקביל (לאורך חלק מהתקופה) תשלומי משכנתא.

– איכות הבנייה עלולה להיות מתחת לסטנדרט המקובל. אז נכון, יש מפרט מעין מחייב של האוצר ומשרד השיכון, אבל היכן שהקבלנים יוכלו לעגל פינות, הם (ברובם) יעגלו. כבר שמענו על מקרים של 5 דירות בקומה, על חוסר הגיון בין שטח המרפסת  בדירות של מחיר למשתכן ביחס לדירות אחרות ועוד.

– רבים מהזוכים לא מתכוונים לגור בדירות האלו. האם המגדלים האלו יהפכו למגדלים של דיירים בשכירות? ואם כן, האם זו המטרה? ומעבר לכך – יש הבדל גדול בין בניין שמתוחזק על ידי בעלי הבית, לבין בניין שגרים בו שוכרים. מהר מאוד הבניינים האלו יכולים להפוך לסוג של דירות סוג ב' לעומת הבניינים ליד שלא נבנו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן ואין בהן כמות גדולה של שוכרים.

קחו את מכלול הבעיות האלו, ותקבלו אי וודאות גדולה. הזוכים עשויים לקבל דירה גדולה על הצורך שלהם – נניח לדוגמה שזוג זכה בדירה והוא אפילו קונה אותה בהנחה של 20%, אבל הדירה גדולה ב-20% בשטח ממה שהם רוצים לקנות. הרי אין דירות קטנות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. אז האם זה בכלל כדאי להם? מעבר לזה, אתם כבר יודעים מה יכול לקרות ב-4 שנים – זמן ההמתנה לדירה. הזוכים יקבלו את הדירה בעוד 4 שנים, ובינתיים הם משלמים שכירות שוטפת; ובכלל – הדירה אולי לא מתאימה להם למגורים ורבים מהם כאמור מלכתחילה לא התכוונו לגור בה. וזה עוד לפני הפתעות שצפויות מצד הקבלן. אז מה היתרונות כאן, אם בכלל?

בשטח מספרים שבפריפריה היתרונות ממש לא מורגשים, המחיר כבר לא מבטא כזו הנחה בהינתן התמונה המלאה. אבל באוצר ממשיכים בכל הכח. יש להם סיבה טובה, מעבר לכוונה האמיתית לעזור לזוגות הצעירים, הם פשוט מסלקים מהשוק רוכשים פוטנציאלים. 100 אלף רוכשים פוטנציאלים יצאו משוק הדירות ונרשמו כזכאים לתוכנית מחיר למשתכן. 100 אלף רוכשים כבר לא מחפשים דירות ולא מציעים לרכוש דירות. זה שינוי כללי המשחק בשוק הדירות, הביקוש קטן משמעותית, וכשהביקוש יורד משמעותית יש תקווה לעצירת המחירים ואף לירידת המחירים. 100 אלף שגדלים בכ-3-4 אלף בחודש, זה קצב מרשים, זה שינוי דרמטי של הביקושים בשוק, וזה יתבטא בהיקף העסקאות ובמחירים.

מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת

משכנתא במחיר למשתכן 

חנות באמזון ובאיביי נשמע האמת מלהיב –  סוחרים מהכורסה (ולא בבורסה), אז נכון –  לפתוח חנות באיביי או באמזון זה פשוט; להצליח למכור ולהתעשר מזה – כבר הרבה יותר מורכב. מדובר בהשקעה רבה ולא מובטחת (כן – כמעט כמו כל השקעה…)

אפשר לעשות כסף ממכירות באתרי המסחר האלקטרוני כמו אי ביי eBay או אמזון Amazon ( פתיחת חנות באמזון ובאיביי)  ויש גם כאלה שהפכו למיליונרים מהעיסוק בכך, כולל בישראל – מדובר על תופעה של ממש בשנים האחרונות – חנות באמזון, חנות באיביי, אנשים מקימים חנויות ומתחילים למכור – האם הם מרוויחים? האם זה עסק ופרנסה?  לצד ההצלחות יש גם כישלונות, ואנשים פשוט הפסידו כסף (הרבה כסף), גם כי לא השקיעו את האנרגיות והזמן, ובעיקר כי נתקלו בספקי מוצרים שרימו אותם.

לא מעט סוחרים מתחילים שחשבו שמצאו את המוצר המוצלח ביותר, נתקלו אחרי יומיים בסוחרים שראו את המוצר ונכנסו לתמונה והפכו בעצם למתחרים; יש אפילו ספקים מהמזרח הרחוק, אצלם הוזמנו המוצרים בידי הסוחרים, שהחליטו שאם המוצר מוצלח כול כך הם ימכרו אותו בעצמם באתרים ובמחיר זול יותר. אתר מסחר אלקטרוני נוסף ששמו נישא ברשת הוא עליבאבא Alibaba הסיני, הנחשב לגדול ביותר, אך הוא מעניין יותר לרכישות; לכן למשל, סוחרים ישראליים רבים קונים בעליבאבא, או מאתרים ספקים זולים בעליבאבא, כדי למכור אחר כך את המוצרים באי ביי או אמזון. היום גם לא חייבים להחזיק מלאי של מוצרים בבית, ואפשר להעביר ישירות מהספק ללקוח; באמזון יש גם שירות של אחסון, אריזה ומשלוח – FBA  שזה קיצור של FULFILMENT BY AMAZO , שמוריד לכם מהראש את הנושא הזה כדי להתמקד במכירות. זאת בתנאי שהסוחר מוכר יותר מ־500 יחידות מכל מוצר. ויש כמובן  גם עמלה על השירות, אך מעל 35 דולר שווי מוצר המשלוח חינם, ומשלמים כ-2 דולרים על הטיפול והאריזה (יש גם עמלה קטנה על מוצר מעל משקל מסוים).

פעולת הפתיחה של חנות באמזון ובאיביי, היא אמנם די פשוטה, אבל להצליח בעסק הזה זה יותר מסובך מלפתוח דוכן בשוק – א. צריך לדעת מה למכור ולשם כך יש לעשות חקר שוק (האתרים מסייעים בכך באמצעות דירוגי מוצרים); ב. צריך למצוא ספקים מתאימים ואמינים. ג.יש להתמצא בסוגיות המיסוי במדינות השונות, הגבלות על רכיבים במוצרים במדינות שונות וההגבלות של האתרים עצמם שלא מתירים למכור כול מוצר, שלא לדבר על סלוגן מוכר, כותרת קולעת, המשלוח ועוד.

המדריך הזה אינו מיועד להיות קורס במכירות באתרי המסחר האלקטרוני או קורס לפתיחת חנות באמזון ובאיביי, אבל הוא בהחלט מספק מבט כללי ויותר מכך על הנושא; התמקדנו בשני האתרים המובילים של המוכרים מישראל – אי ביי ואמזון. יש אתרים נוספים אותם תוכלו לאתר בגוגל, למשל כאלה שמתמקדים בקטגוריות מסוימות דוגמת  "אטסי" לחפצי נוי ואמנות.

כמה נתונים להשכלתכם – באיביי יש כיום כ-400 מיליון משתמשים ב-33 זירות מסחר (מדינות). לאמזון יש כ-287 מיליון משתמשים ב-12 זירות סחר (אם כי קהל היעד הגדול ביותר למכירות באתר זה הוא הקהל האמריקאי). יש לציין, כי הנתונים לא בהכרח מצביעים על הסיכוי שלכם להצליח עם חנות באמזון או חנות באיביי – זה לא בהכרח מעיד על מהירות המכירה והיכולת להצליח.

מה זה חנות באמזון ובאיביי וכמה זה עולה?

יש אפשרות להיות מוכר מזדמן בשני האתרים, ואז ההרשמה חינם אבל אז יש עמלה גבוהה יותר על כול מוצר שנמכר (כדולר נוסף) מאשר למי שפתחו חנות. בנוסף, יש גם הגבלה על מספר הקטגוריות הזמינות לכם ועוד הגבלות, תלוי באתר. המומחית למכירות באתרי המסחר האלקטרוני יעל גלזר, ממליצה לא לפתוח חנות באמזון ובאיביי בהתחלה אלא רק כאשר עוברים את סף ה-60-100 העלאות מוצר בחודש. בכול מקרה, באי ביי, יש לקחת בחשבון עמלת PayPal, עלות חומרי אריזה, וכן עלות עמלת העלאת המוצר (עלות כללית חודשית).

בעיקרון, כשאתם הופכים את איביי או אמזון למקור הכנסה קבוע, כדאי לפתוח חנות; במקביל כדאי לעשות דף נחיתה לחנות שלכם שתראה כמה אתם רציניים, או לדף פייסבוק עסקי.

פתיחת חנות באמזון ובאיביי אינה עולה כסף אך כרוכה בתשלום חודשי לא קטן. באי ביי למשל, עמלת חנות בסיסית חודשית היא 15.95 דולר ועמלת העלאת מוצר היא 20 סנט; חנות בינונית – $49.95 וחצי דולר על העלאת מוצר; חנות גדולה 299 דולר לחודש ועוד 30 סנט על העלאת מוצר.

בנוסף, יש עמלות מכירה –  10% ממחיר המכירה. באיביי עובדים בעיקר עם שירותי סליקת האשראי של פייפאל ושם משלמים בעסקה מקומית עם פייפאל  3.4% מהיקף העיסקה ועוד 1.20 ש"ח מינימום, או 3.9% ועמלת מטבע זר בעסקאות בינלאומיות. סה"כ תשלמו כ-15% עמלות וכדאי לקחת את הנתון הזה בחשבון, כשמבצעים תימחור של המוצר.

להחזיק חנות  באמזון עולה 39 דולר לחודש. יש הרבה מקרים בהם סוחר מתחיל פותח חנות באמזון, מפסיק לפעול אבל אמזון ממשיכה לגבות את ה-39 דולר מדי חודש. לכן, אל תשכחו לבטל את החשבון! בנוסף באמזון גובים עמלה של 12% על כל מכירה. על פי האתר mr Cora, לעמלות האלה יש להוסיף את עמלות הסליקה והעברות הכספים מחשבונות בארצות הברית לישראל. באמזון דורשים חשבון בנק אמריקאי או שירות חשבון בנק וירטואלי. רוב המוכרים שפותחים חנות באמזון מישראל עושים זאת עם שירות פיוניר. זהו חשבון בנק וירטואלי שבו ניתן למשוך ולהפקיד כספים, עם עמלה של 1% מכל מכירה. עמלות נוספות שנגבות בחשבון הן עמלת המרה ומשיכה של מט"ח בשיעור 2%. סה"כ יש קרוב ל-15% עמלות (עבור חנות קטנה שמוכרת במטבע זר) על היקף העיסקה, ולקחת את זה בחשבון בתמחור המוצר.

(כאן תוכלו לקרוא על אפשרויות הסליקה באינטרנט, וכרטיסי אשראי רלבנטים למסחר אלקטרוני – פיוניר וכמובן פייפאל)

מושגים/מונחים שכדאי להכיר

איביי – (נעזרנו באתר אלקמוריס וביעל גלזר)

Auction מכירה פומבית– תחרות ההצעה הגבוהה ביותר על מוצר המוצע למכירה. מכירה פומבית זמינה ל- 1, 3, 5, 7, ו- 10 ימים, בהם אם לא הוגשה אף הצעה, נסגר המכרז ללא מכירה

Buy it Now  – קנה עכשיו במחיר קבוע (Fix Price)- קניה במחיר קבוע ללא תחרות. גם מכירה זו זמינה ל- 1, 3, 5, 7, ו- 10 ימים וגם ל- 30 יום. על מכירה מסוג Buy it Now תשלמו עמלה גבוהה יותר מאשר על מכירה פומבית.

Multiple Listing Item מספר מוצרים למכירה– אפשרות מכירה של מספר מוצרים מאותו סוג. מערך המכירה יתקיים במצב של Buy it Now. במקרה זה, יוכלו מספר קונים לזכות במוצר באותו המחיר

Listing עמוד מכירת מוצר – עמוד בו מתפרסם מוצר למכירה. העמוד מכיל גם קישור למידע על המוכר, תנאי המכירה שלו, ומוצרים נוספים שהוא מוכר.

Bid הצעת מחיר- הצעת מחיר שיכול להגיש כל משתמש רשום באיביי על מוצר במכירה פומבית

Second Chance Offer הזדמנות שניה למכירה- אפשרות למכור את המוצר למשתתפים שלא זכו במכירה הפומבית במחיר שהם הציעו. גם במקרה בו קיים מחיר שמור, איביי מאפשרת למכור את המוצר למשתתפים בעלי ההצעות הגבוהות ביותר שלא הצליחו לעבור את המחיר השמור

Feedback משוב– אפשרות לדרג את המוכרים על פי קטגוריות שונות (איכות, שירות, זמינות). פידבק יכול להיות חיובי או שלילי, והם מאפשרים לקונים להתוודע למוניטין של המוכר טרם הקניה

Dispute מחלוקת– גם הקונה וגם המוכר יכולים להגיש דוח תלונה לאיביי עקב אי שביעות רצון מהתנהלות מסויימת של אחד הצדדים

Power Seller מוכר מנוסה ואמין באיביי– מוכר אשר עומד בדירוג הגבוה ביותר של מוכר איכותי באיביי

דרופשיפינג – מכירה של מוצר שאינו בבעלותך. יש חברות שמציעות סחורה למכירה ושיסכימו לשלוח את המוצרים ישירות ללקוחותיהם ברגע שתשלמו עליהם. איך זה עובד? מוצאים חברה שמסכימה לעשות דרופשיפינג, מעלים את המוצרים שלהם למכירה באיביי, למשל, (אפשר גם באתר פרטי משלכם) מבלי לרכוש את הסחורה קודם. מתמחרים קצת יותר גבוה, ויש דרופשיפרים שנותנים לכם הנחה. כאשר המוצר נמכר, אוספים את הכסף ואת דמי המשלוח מהלקוח, שולחים אותו לדרופשיפר, הדרופשיפר שולח את המוצר ללקוח והרווח שלכם הוא הפער בין בין מה שקיבלתם מהלקוח שלך לבין מה ששילמתם לדרופשיפר. בלי להשקיע כסף והסיכון נמוך – אם המוצר לא נמכר, הסיכון היחיד שלכם הוא עלות העלאת המוצר לאיביי. בדרופשיפינג גם ניתן להעלות כמות בלתי מוגבלת של מוצרים למכירה. מאידך יש חוסר שליטה באופן האריזה, המוצר אזל מהמלאי בלי שעדכנו אתכם, שירות לא טוב של החברה – אם יש פאשלות בדברים האלה, אתם תהיו הכתובת של הקונה וזה יכול להשפיע באופן שלילי על הדירוג שלכם כמוכרים. איך מוצאים דרופשיפר? אחת האפשרויות היא לאתר מוכר באיביי שמוכן לדרופשיפינג, ולמכור את המוצרים שלו באמזון.

אמזון – (נעזרנו באתר "בלוג אמזון")

• מכירה קמעונאית retail selling – רוכשים מוצרים בכמויות גדולת במחיר סיטונאי, ומוכרים במחיר קמעונאי ללקוחות אמזון . מכירה כזו נעשית באמצעות חנות.
• קמעונאות ארביטראז' – באופן כללי מדובר ברכישת מוצר בשוק אחד ומכירתו בשוק אחר במחיר גבוה יותר. למשל – קונים 100 עטים בחנות כלי כתיבה, שבדרך כלל גם תתן הנחה על כמות כזאת, או באתר אחר, כמו עליבאבא, ומוכרים באיביי או אמזון במחיר גבוה יותר ומרוויחים מההפרש.
• מותג פרטי – מכירת מותג פרטי באמזון היא כאשר יש לך מוצר אשר ממותג עם השם שלך, זה יכול להיות מוצר ייחודי שלך או מוצר של חברה אחרת שהפכת אותו לברנד שלך.
• שיווק שותפים – תכנית שותפות עסקית-שיווקית בין מוכרים לצורך קידום המכירות. במילים אחרות – אתם מקבלים לינק ייחודי לכל מוצר של מוכר אחר, כשהמטרה היא להביא תנועה לעמוד המכירה הזה – ולגרום לאנשים לקנות את המוצר, בתמורה לכך תקבלו עמלה של עד 10% למכירה. לא פעם מקבלים את העמלה גם אם הלקוח לא רכש את המוצר הספציפי אבל רכש מוצר אחר באמזון.
• אמזון קינדל – AMAZON KINDLE – מיועד למכירת ספרים אלקטרונים באינטרנט. אמזון מספקת פלטפורמת פרסום שנקראת פרסום ישיר בקינדל. תוכלו לפרסם שם ספרים אלקטרוניים ולמכור אותם באמזון בכל החנויות שיש לה ברחבי העולם. היתרון פה הוא שהעלויות שלכם הן חד פעמיות וכשתגיעו למצב שהספר מדורג במיקום טוב בתוצאות חיפוש ומגלגל מכירות – זה נכס.

איפה לומדים על מכירות באתרי המסחר האלקטרוניים?

כדי למכור מדי פעם מוצר בודד, אין חוכמה גדולה בכך, ובאתרים עצמם יש הנחיות מפורטות כולל הדגמות בתמונות איך לעשות את זה. כדי לפתוח חנות באמזון ובאיביי משלכם ולהתחיל לעסוק בכך באופן קבוע כעסק לכול דבר, עדיף ללמוד את זה. איך? א. האתרים מדריכים. ב. בנוסף לאתרים, יש סרטונים והדרכות חינמיות באינטרנט. ג. קורסים ייעודיים – סוחרים שהצליחו, בהם כמה בישראל, החלו לשווק גם קורסי הדרכה בנושא, שמשתלמים להם לא פחות כניראה מאשר מכירות המוצרים באינטרנט. הקורסים הם יקרים למדי – אלפי שקלים לקורס, שאחריו אתם יוצאים לאוויר, אך לא בטוח שהקורס יעשה אתכם סוחרים מצליחים באינטרנט. ד. שיעורים פרטיים מסוחרים מנוסים – המחיר הוא 100-200 שקל לשעה. היתרון – הליווי הוא צמוד לזמן ארוך ברוב המקרים, גם תוך כדי תנועה שלכם בהתנסות במכירות. הדרכה אישית צמודה תאפשר לכם ללמוד בקצב שלכם ובאופן המתאים לכם ביותר.

 מה כדאי למכור?

נתחיל במה מוכרים? כמעט הכול – גם שירותים (כמו מנוי על ספריית סרטים), אבל בעיקר מוכרים מוצרים (מכלי כתיבה, צעצועים ומוצרי קוסמטיקה ועד מכוניות), בעיקר חדשים, אך אפשר למכור גם מוצרי יד-שנייה; הרבה מהסוחרים שהצליחו התחילו ממכירת חפצים משומשים מהבית. צריך לציין בפירוש שמדובר במוצר משומש, כי אם הלקוח חשב שמדובר במוצר חדש ושלחתם לו מוצר משומש, גדלים הסיכויים שהאתרים יעיפו אתכם החוצה. גם על כך תוכלו למצוא הנחיות באתרים.

מה כדאי למכור? שני האתרים מציעים רשימות של מוצרים הכי נמכרים. באתר איביי יש את ה- Completed listings, שמאפשר לראות את רשימת המוצרים שעמדו למכירה באיביי eBay ב-14 הימים האחרונים, ובאיזה מחיר נמכר כל מוצר. המחיר שלמוצר שנמכר בהצלחה מופיע בירוק והמחיר למוצר שלא נמכר באדום. כדאי לבדוק כמה פריטים נמכרו מאותו מוצר, ומה המחיר ההתחלתי לעומת הסופי.

מצד שני, בקורסים תלמדו שעקרונית כדאי לכם למכור מוצרים שאתם מבינים בהם, ודווקא עדיף מוצר מקורי עם מעט תחרות. נסו גם וגם.

באמזון יש מכשיר עזר דומה הקרוי  Amazon Best Sellers. בעיקרון, בשני האתרים המוצרים הנמכרים ביותר הם בתחום מוצרי התינוקות, צעצועים (בעיקר לקראת חג המולד), אלקטרוניקה, כלי מטבח וכד'.

איך מוצאים ספקים טובים?

זה הדבר הכי קשה בעצם, ולומדים להכיר את הספקים הטובים עם הניסיון; לא מעט סוחרים מתחילים מספרים שביקשו מספק כמה מאות יחידות של מוצר, אך הוא מוכן למכור רק אלפים, כשהסיכון עליכם; יש ספקים שמבקשים את כול הכסף מראש – אלה ספקים שכדאי להיזהר מהם.

תבקשו המלצות מסוחרים מנוסים על ספקים אמינים. בכול מקרה המו"מ מול הספקים הוא אחד הדברים היותר קשים – בדרך כלל הם ינסו לדחוף לכם גם מוצרים אחרים, שאינכם מעוניינים בהם, ולדעת לנהל מו"מ הוא אחד התנאים להיות סוחר בכלל וסוחר באינטרנט בפרט, כשאז גם אין קשר עין וקשה ללחוץ על כפתורים רגשיים אצל הספק, שלא תמיד מעניין אותו שאתם מוכרים מתחילים. לכן גם עדיף לדבר אתם טלפונית, לפחות בהתחלה, כדי לנסות לבדוק את האמינות; אפשר לבקש את שם האתר שלו ולחפש אותו באינטרנט אם קיים בכלל ומתי הוקם – אתר וותיק הוא לרוב אמין יותר.

מסיפורים שהתפרסמו מתגלים גם מקרים של נוכלים מקצועיים שאורבים למוכרים חסרי ניסיון, רוכשים מהם כמות גדולה של יחידות מוצר, למשל לפני הקריסטמס, ואז מתלוננים בפני אמזון או איביי על המוכר (ממציאים תלונות שקריות), ואז החברה חוסמת את חשבון המוכר שרואה לאחר כמה ימים שהנוכל פתח עמוד משלו ומוכר את המוצרים במחיר מופקע. המוכר חסר אונים, כי שירות הלקוחות לא עובד בחג ולוקח כמה ימים לשחרר את החסימה.

אז איפה כדאי למכור – דרך חנות באמזון או באיביי?

אין תשובה חד-משמעית בנושא הזה; תלוי בקטגוריה ובעוד משתנים כמו רגולציות של כול פלטפורמה, מגבלות שונות ויתרונות משלו. צריך ללמוד את כללי המשחק של כול אתר.

יש שאומרים שבאיביי קל יותר למכור, כי ממשק המכירה יותר קל ואינטואיטיבי. לא לקחת את זה כהמלצה.

אחד ההבדלים בין שני האתרים הוא כאמור שירות ה-FBA שמספקת אמזון (לא חובה לקנות את השירות). באיביי כל המוצרים באיביי מאוחסנים, נארזים ונשלחים ע"י המוכרים עצמם.

משום מה, אמזון נחשב לאתר קצת יותר יוקרתי, והמחירים בו גבוהים מאלה שבאיביי. באמזון, שהחלה כפלטפורמה למכירת ספרים, מן הסתם, יותר כדאי למכור ספרים, כי היא עדיין הכתובת המרכזית בעולם בנושא זה.

שתי הפלטפורמות קפדניות בסינון מוכרים לא אמינים ונוכלים; אם המשובים שהן מבקשות אחרי עסקאות הם שליליים (מוצר פגום, שירות לקוחות גרוע), אתם עלולים להיחסם כמוכרים. ניתן לערער על החסימה אבל זה די מרכב.

סיכום

אל תמהרו להסתנוור מסיפורי ההצלחה ממכירות באיביי ואמזון – חנות באמזון ובאיביי יכולה להצליח ויכול להיות שלא. תזכרו, נכון שיש הרבה קונים פוטנציאליים, אבל השוק מוצף בסוחרים. אתם צריכים להיות סוחרים בנשמתכם, לאהוב את זה כדי להשקיע את הזמן והאנרגיה ולהתמודד עם כשלונות כדי בכול זאת להמשיך לנסות עם מוצר אחר. בכול מקרה, סוחרים מנוסים ממליצים לא להסתמך על מוצר אחד, וגם לנסות לשווק אותו ביותר מפלטפורמה אחת.  

תמחרו נכון – קחו בחשבון את העלויות שלכם, אך אל תפגעו בסיכויי המוצר להימכר אם תתמחרו גבוה מדי. תזכרו – יש לכם המון מתחרים.

תתחילו בהשקעה קטנה, ובכול מקרה אל תקחו הלוואות מטורפות בשביל המכירות. היו סבלניים, הרווחים לא תמיד מגיעים מייד, ולפעמים צריך לחדש את המלאי שלוש פעמים עד שרואים רווח.

קבוצת לוזון הפסידה 46 מיליון שקל במחצית. כן לוזון בכל זאת לא כוכב. הוא לקח את החברה הכושלת דורי – קבוצת דורי, שהחזיקה בדורי בנייה, ויש לה אחזקה בדוראד וברונסון הפולנית, מידיה של גזית גלוב, והצליח לייצב אותה, ועדיין החברה מדממת.

במחצית הראשונה של 2017 הקבוצה הפסידה 46 מיליון שקל, כשההכנסות ממכירת בניינים, קרקעות ומביצוע עבודות הסתכמו ב-430 מיליון שקל. במחצית המקבילה ההכנסות הכוללות הסתכמו ב-565 מיליון של וההפסד הסתכם ב-14 מיליון שקל. ברבעון השני של 2017 ההפסד הסתכם בכ-30 מיליון שקל לעומת 16 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.

החברה לא ממש מפרטת את הסיבות להפסד הגדול, למעט הסבר על הוצאות חריגות, ייחוס הוצאות הפחתת בגין רכישת מלוא המניות של רונסון. אבל הירידה בהכנסות המצרפיות לצד חולשה ברווחיות הגולמית והתפעולית מהווים תמרור אזהרה.

קדימהסטם שוויתרה על הדיווח הרבעוני פרסמה את התוצאות למחצית הראשונה של 2017. בחודשים האחרונים התפטרה דירקטורית על רקע מצבה הפיננסי הבעייתי של החברה, ולמרות סוג של הכחשות של מנהלי החברה, התוצאות מוכיחות – החברה במצוקה פיננסית. מה שמפתיע בסיפור הזה שנתנו לחברה לא לדווח על תוצאות הרבעון – הרי זו חברה שכל יום יכול להתרחש בה משהו, אז לא לדווח על תוצאות רבעון, זה פשוט להגיד למשקיעים – לא נותנים לכם מידע, רוצים תשקיעו, לא רוצים – תמכרו. זאת לא היתה הכוונה של רשות ניירות ערך כשהיא וויתרה לחברות קטנות ובינוניות על פרסום הדוחות הכספיים, אבל זה מה שיצא – גם חברות במצוקה פיננסית, גם חברות שחשוב מאוד למשקיעים לקבל מהם מידע מעודכן ושוטף בורחות מהדיווח הרבעוני.

והנה הגיעו תוצאות המחצית – החברה בגירעון של 6 מיליון שקל (גירעון בהון העצמי), ורואה החשבון מכתים את חוות הדעת הצמודה לדוח הכספי ומציין – "מבלי לסייג את מסקנתנו הנ"ל, אנו מפנים את תשומת הלב לאמור בבאור 1ב' לדוחות הכספיים. לחברה הפסד נקי 11.9 מיליון שקל ותזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בסך 11.1 מיליון שקל לתקופה של שישה חודשים שהסתיימה ביום 30 ביוני, 2017 וגרעון בהון החוזר בסך של 7.4 מיליון שקל לאותו תאריך. גורמים אלה, יחד עם גורמים נוספים המפורטים בבאור הנ"ל, מעוררים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק".

אז תחזירו במקומות הבעייתים האלו את הדוחות הרבעוניים, אחרת אי אפשר יהיה לדעת בזמן אמת מה באמת קורה בהן.

הדוחות של קופיקס התפרסמו למחצית הראשונה של 2017 התפרסמו בדקה ה-90 – 31 באוגוסט, יום חמישי, אחרי המסחר, בישורת האחרונה של המפרסמים. לרוב אלו שמפרסמים בזמן הזה לא ממש מתגאים בתוצאות שלהם. הם מפרסמים ביום האחרון, ברגע האחרון, כי הם יודעים שיהיה מבול של דוחות, ומקווים שהתקשורת תפספס את הדוח שלהם. זה במקרים רבים מצליח להם, וחבל.

את קופיקס קשה יהיה לפספס. החברה הזו שהתחילה בקול תרועה רמה, עדיין לא גמרה את הסוס, אבל היא ממש לא ההבטחה  הגדולה שכל כך ציפו לה. רשת בתי הקפה שמכרה הכל ב-5 שקלים, ועברה ל-6 שקלים, כי בכל זאת – קשה להסתדר עם הכנסות של 5 שקל, דיווחה כי תחום בתי הקפה הרוויח במחצית הראשונה של השנה 3 מיליון שקל לעומת 6 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ברבעון השני הרווח ירד ל-1 מיליון שקל , בהשוואה ל-3.4 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2016. ההרעה בתוצאות מתחילה מלמעלה ולמרות שנוספו סניפים לרשת המכירות במחצית ירדו ל-49 מיליון שקל לעומת 58 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2016.

התחום השני של החברה – רשת המרכולים לא מצליח להתרומם והפסיד במחצית כ-2.5 מיליון שקל.

אז בקופיקס מנסים עכשיו להיכנס לטורקיה, כן זה עוד שפן שהנהלת החברה שולפת – כל פעם מחדש, החבר'ה שם מצליחים לשמור על אופטימיות ולנווט את הכלים למנוע צמיחה חדש, ובאמת כל הכבוד – זו יזמות אמיתית, אבל בינתיים – קופיקס הצליחה בעיקר לייצר כותרות ולא רווחים.

קופיקס – הרווח האמיתי

קופיקס מרוויחה – ומה עם הזכיינים?

חברות המזון שכחו מהמחאה החברתית – הם מגדילות רווחים, ושוברות שיאים בתוצאות ובבורסה. שטראוס ושופרסל בתקופה נהדרת, וגם יתר יצרניות המזון ורשתות המזון. ולחשוב שרק לפני 6 שנים היתה כאן מחאת הקוטג…

מי מרוויחה יותר – יצרנית מזון, או רשת קמעונאית? האם ניתן להוריד את מחירי מוצרי המזון? תובנות מהדוחות של שטראוס ושופרסל

כששואלים את מנהלי חברות המזון – יצרניות המזון ורשתות המזון למה מחירי המזון בארץ כל כך גבוהים? הם טענו שזה לא בגללם, משהו בסגנון – אנחנו בקושי מרוויחים את ה-5%, מה זה קשור אלינו, זה בגלל מיסים, בגלל כשרות, בגלל שרשרת האספקה. היצרנים הדפו את השאלה למגרש של הקמעונאים ושל גורמים אחרים בשרשרת האספקה; הקמעונאים הדפו את השאלה למגרש של היצרנים והיבואנים. עדיין אין תשובה ברורה. זה ברור שגוזרי הקופונים בדרך רבים יותר מאשר צריך להיות וזה מתבטא במחיר לצרכן הסופי, זה ברור שיש כאן הוצאות נוספות שאין במקומות אחרים, אבל הטענה של מה אתם רוצים מאיתנו אנחנו בקושי מרוויחים ממש לא רלבנטית, במיוחד לא על פי הדוחות האחרונים של חברות המזון.

שופרסל, כך עולה מהדוחות של הרבעון השני והמחצית הראשונה בכלל, נמצאת באחת התקופות הטובות שלה, למרות שענף רשתות המזון עוד לא ממש התייצב אחרי הקריסה של מגה; ושטראוס אולי לא בשיא הרווחים, אבל הפעילות בישראל בהחלט מרשימה. הנה כמה נתונים מהדוחות הכספיים של שתי החברות המובילות האלו, נתחיל בשופרסל.

שופרסל מכרה במחצית הראשונה בכ-5.9 מיליארד שקל, בדומה למכירות במחצית המקבילה ב-2016 (ירידה שולית של 0.5%). הרווח הגולמי הסתכם ב-1.5 מיליארד שקל לעומת 1.45 מיליארד שקל, והוא היווה 25.5% מהמכירות, לעומת 24.5% בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-233 מיליון שקל לעומת 210 מיליון שקל. שיעור הרווח התפעולי/ הרווחיות התפעולית הסתכמה ב-3.9% לעומת 3.5% בתקופה המקבילה.

ובכן, אלו אולי לא רווחים עם הרבה "בשר", אבל הכל יחסי – בשוק קמעונאות המזון רווח תפעולי שמהווה קרוב ל-4% מהמכירות הוא ממש לא מעט. עם זאת, הוא אכן לא מבטא אפשרות "הנחה" גדולה לצרכן במוצרים השונים, ורק להמחשה – אם שופרסל תוריד את המחירים של המוצרים ב-4% לערך היא כבר לא תרוויח תפעולית. הצרכנים כמובן ייהנו, ובכל זאת – יש גם את בעלי המניות שצריך לשרת ואת המנהלים בעיקר הבכירים. אז נכון שתמיד אפשר לעבור התייעלות, נכון שתמיד יש מה לקצץ, נכון גם שההנחה התיאורטית הזו עשויה להתקזז גם בירידה במחיר ששופרסל משלמת לספקים, ועדיין זה לא עניין של מה בכך להוריד את המחירים. לזכותה של שופרסל ייאמר שהשיפור בתוצאות שלה לא מגיע על חשבון הצרכנים – לא מדובר בעליות מחירים שמשפרות את הרווחיות, אלא בעיקר בשינוי תמהיל המוצרים ויותר הישענות על מותגים פרטיים. מותגים כאלו, ששופרסל מייבאת באופן עצמאי, רוכשת באופן עצמאי, חוסכים גורם מתווך בדרך, ומאפשרים לחברה להוזיל את המחיר על המוצרים. במקרים רבים (לא בכולם) המותג הפרטי אפילו שייך לאותו היצרן רק מחירו זול יותר (משמעותית). לאחרונה שופרסל מנסה לעשות זאת עם קוקה קולה – מאתגר, אבל מבחינת המחיר בהחלט בשורה לציבור (לא טעמנו).

אז בשרשרת האספקה של רשתות המזון, הצרכנים אולי יכולים לבוא בטענות, אבל מוגבלות – יוקר המחייה הוא לא בגלל שופרסל. ומה קורה בשרשרת הייצור? כאן כאמור הנציגה שנבחרה היא שטראוס. היא החברה הנסחרת הבולטת בתחום ייצור המזון, במיוחד אחרי אסם נמחקה מהבורסה (בעקבות רכישת נסטלה).

הדוחות של שטראוס הם כבר סיפור מורכב יותר. הקבוצה היא סוג של תמנון שפועל  דרך כמה חברות, חלקן בשליטה וחלקן לא, חלקן בארץ וחלקן בחו"ל. הדוחות הכספיים החשבונאיים לא מאפשרים לחברה להציג את ההכנסות של החברות המוחזקות באם יש שליטה משותפת (בעבר כן היה ניתן לרשום באופן מלא), כך שהחשבונאות מתעלמת מחלק מאוד גדול של הכנסות הקבוצה, וכדי להבין את התמונה המלאה, שטראוס מספקת בסקירת המנהלים את הדוחות שכוללים גם את ההכנסות מהחברות המוחזקות האלו. זה יוצר אולי בלבול מסוים, אבל זה עדיף על הצגה חשבונאית בלבד.

בדוחות החשבונאיים ההכנסות הסתכמו במחצית הראשונה ב-2.7 מיליארד שקל, לעומת 2.6 מיליארד שקל במחצית המקבילה ב-2016. הרווח הגולמי – 1.06 מיליארד בדומה לתקופה המקבילה, הרווח התפעולי 347 מיליון שקל לעומת 393 מיליון שקל בתקופה המקבילה והרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות 180 מיליון שקל לעומת 173 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

אלא שהמידע החשבונאי הזה קצת מעוות מכיוון שהוא לוקח במסגרת הרווח התפעולי את הרווחים של החברות המוחזקות, אבל אין התייחסות להכנסות מהן. אם מנטרלים את הרווחים מהחברות המוחזקות מקבלים רווח תפעולי של 253 מיליון שקל, לעומת 280 מיליון שקל – הרווח הזה מבטא רווחיות תפעולית (רווח תפעולי חלקי מכירות) של 9.3%, זה הרבה יותר מאשר חברות הקמעונאות, אבל זה גם סביר – אחרי הכל, החברות היצרניות לוקחות סיכון גדול יותר מאשר הקמעונאיות שעיקר עיסוקן בתיווך. כך או אחרת, זו כאמור לא כל התמונה, כי הורדו מהחישוב החברות המוחזקות. שטראוס מספקת את הנתונים המלאים בדוח דירקטוריון.

ההכנסות  של כל הקבוצה (כולל החברות המוחזקות שהיו בעבר באיחוד יחסי) הסתכמו במחצית הראשונה ב-4.12 מיליארד שקל, לעומת 3.81 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. הרווח הגולמי הסתכם ב-2.6 מיליארד שקל בהשוואה ל-2.32 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. הרווחיות הגולמית הסתכמה ב-40.9% לעומת 39% בתקופה המקבילה.

הרווח התפעולי הסתכם ב-393 מיליון שקל לעומת 417 מיליון שקל – רווחיות של 9.3% לעומת 10.9% בתקופה המקבילה. אלו הנתונים של כל הקבוצה, אלא שהקבוצה פועלת כאמור גם בחו"ל. הפעילות בארץ רווחיות עוד יותר – מדוח הדירקטוריון עולה כי תחום שטראוס ישראל מכר במחצית הראשונה ב-1.55 מיליארד שקל לעומת 1.49 מיליארד בתקופה מקבילה, והרווח התפעולי הסתכם ב-171 מיליון שקל, בהשוואה ל-161 מיליון שקל. מדובר ברווחיות של 11% לעומת 10.8% בתקופה קודמת , והשאלה אם אלו רווחים נורמליים – אין כמובן תשובה חותכת. מצד אחד המחירים לצרכן בסופו של דבר יקרים יותר מאשר מקורות רבים בשוק המערבי, אך מצד שני ביחס לחברות המובילות בעולם מדובר ברווחיות סבירה (אפילו נמוכה), אם כי חשוב להזכיר שיש להן יתרון לגודל – ככל שמייצרים ומוכרים יותר, העלויות היחסיות יורדות, והרווחיות עולה.

מכל מקום, ברווחיות כזאת  הטיעון של רווחיות סבירה/ נורמלית, לא ממש תופס. הכל יחסי, ובהחלט יש "בשר" להורדת מחירים. הורדה של כמה אחוזים כזו לא תפיל את היצרניות. מה גם שהורדת מחירים עשויה להגדיל את הכמויות הנמכרות (דבר שגורם להגדלת הרווחים והרווחיות). אז למה זה לא קורה? מאוד פשוט – כנראה שבסה"כ נוח לנו עם המחירים, אחרת משהו היה קורה (ובפועל, חשוב לציין, המחירים בשנים האחרונות, לא עלו), כשהחברות ובצדק – לא יתנדבו מיוזמתן להוריד מחירים. המטרה של המנהלים בחברות היא מאוד ברורה – למקסם את הרווח, והרווח שלהם הוא ההפסד שלנו.