האמת על סטנלי פישר נחשפת. אנחנו כאן לא הפסקנו להציג בזמן אמת, בהיותו נגיד בנק ישראל, את הבעיה הגדולה במדיניות הריבית הנמוכה שלו – חימום שוק הדירות למגורים. בשעה שהריבית יורדת, מחירי הדירות פשוט לא יכולים לרדת. פישר המשיך ללגלג, המשיך להוריד את הריבית, והמחירים המשיכו לעלות. פישר טען אז שאין קשר בין הריבית לבין מחירי הדירות; הוא אמר שמחירי הדירות לא יורדים בגלל היצע דירות לא מספק. הוא אמר שהקשר בין הריבית למחירים קלוש אם בכלל.

פישר מחמם את שוק הדירות

פישר מסביר למה מחירי הדירות לא יורדים, אבל מר פישר זה בגלל הריבית הנמוכה

פישר בורח

פישר אתה האחראי למחירי הדירות הגבוהים

הוא לימד את נגידת בנק ישראל מחליפתו, ד"ר קרנית פלוג, את התורה המעוותת הזו. מצטער נגידים נכבדים זה שטויות! נכון שאני לא פרופ' ואפילו לא ד"ר ונכון שהתואר השני שלי בכלכלה לא עשה אותי חכם יותר, אבל האמת שלא צריך ללמוד כלכלה באוניברסיטה כדי להבין שהריבית מחממת את שוק הדירות – ריבית נמוכה גורמת לאנשים לקנות דירות, מה פשוט מזה – כסף זול הוא הזדמנות לקחת אותו וטלקנות בו דירה. מעבר לכך, כסף זול גם מחפש אפיקי השקעה וכך המשקיעים בשוק הנדל"ן מזרימים כספים שלוק הדירות שמניב תשואה (דרך השכירות) גבוה מאשר בפיקדונות בבנקים ואפיקים סולידים אחרים.

אחרי שנים של מדיניות שגויה וטעויות קשות שעוד נשלם עליהם ביוקר, במיוחד מחירי דירות שאין סיכוי שזוגות צעירים יהיו מסוגלים לעמוד בהם, ולמה? אנשים צעירים שעשו צבא, אוניברסיטה, או לימודים אחרים, עובדים ומנסים להתפרנס, ובקושי מסוגלים לגור בפחון, בקושי מסוגלים לשלם שכר דירה. מה קרה לנו? למה אנחנו פוגעים בהם? הם העתיד שלנו, אבל להם אין עתיד.

אז הממשלות מדברות כל פעם מחדש כל הורדת המחירים, וכל פעם מחדש איזה מוקיון חדש (שר חדש) ממציא תוכנית חדשה. זה לא עבד! ועכשיו מתברר למה.

החצוף, סטנלי פישר שפשוט ברח בזמן (בכל זאת חכם, ידע מה הולך לקרות) שכל הזמן אמר שהריבית לא קשורה למחיר הדירות, התארח בכבוד רב במרכז הבינתחומי ובמקום לזרוק עליו עגבניות מחמאו לו שם כפיים. בין היתר אמר פישר וזו לא טעות שמחירי הדירות עולים כי הריבית נמוכה. הוא התהפך ב-180% ביחס להערכותיו/ טענותיו הקודמות – פשוט כי עכשיו הוא לא בכובע של נגיד בנק ישראל, אז מה אכפת לו – קרנית האומללה נשארה עם הבעיות. הוא כאמור ברח בזמן. פישר עכשיו מסתבר בעצם שיקר בכל אמירותיו הקודמות והאמת שלו היא שכן יש קשר חזק בין הריבית לבין מחירי הדירות. אז מה עושים? צריך להעלות את הריבית, אבל עכשיו זה הרבה יותר מורכב, עכשיו זה הרבה יותר בעייתי פשוט כי הצרות בינתיים רק הלכו וגדלו – העלאת ריבית בסוג של האטה, תכביד מאוד על המשק. האמת – אין ברירה! שוק הדירות הוא המרכזי מבין השווקים והבעיה בו היא הקשה ביותר.

קדימה קרנית זה הזמן – תעלי את הריבית, גם כך את תהיי שק החבטות (בלי הגיבוי מהמנטור פישר), אז לפחות תצמצמי נזקים.

עמלת טיפול באשראי ובביטחונות בהלוואות לדיור ניגבת לאחר שמרבית ההליכים לקבלת ההלוואה כבר בוצעו. בכל הבנקים העמלה מחושבת בשיעור של 0.25% מסכום העסקה. אולם ההבדל בין הבנקים הוא ברף המנימלי והמקסימלי לגביית הסכום לתשלום.

עמלה זו לא תגבה במקרה של חידוש אשראי שאינו כרוך בשינוי או הוספת פקדונות. במקרה של הגדלת אשראי-תגבה עמלה על ההפרש בלבד.

השורה התחתונה:

העמלה היקרה ביותר-עמלת המקסימום של בנק דיסקונט

העמלה הזולה ביותר-עמלת המקסימום של בנק מזרחי טפחות

הכלכלנים מגיבים להודעת בנק ישראל שריבית בנק ישראל תישאר על 0.1% – הכלכלנים לא ציפו (ברובם) להפחתה, ונראה שגם קדימה הם לא ממש מצפים להפחתת ריבית. ריבית אפס? כנראה לא בבית ספרנו.  עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, מסר עם הודעת הריבית – " בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.1 אחוז, בהתאם להערכתנו ובהתאם להערכות מרבית החזאים הישראלים. הנימוקים דומים לחודש שעבר, ומדגישים את החשש של הבנק שיסוף השקל יקשה על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר. אנחנו מקבלים את עמדת הבנק, בשע"ח הנוכחי, נתוני הצריכה הפרטית החזקים לרבעון הראשון בשילוב המשך הירידה החדה בשיעור האבטלה, לא תומכים בנקיטת צעדים מצד בנק ישראל. יחד עם זאת, החולשה בנתוני סחר החוץ בשילוב ייסוף חד בשקל מול סל המטבעות (שמקבל כאמור משקל רב יותר בהחלטת הריבית בתקופה האחרונה), יכול לשנות הערכה זו.
"בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.1 אחוז, בהתאם להערכתנו ובהתאם להערכות מרבית החזאים הישראלים. הנימוקים דומים לחודש שעבר, ומדגישים את החשש של הבנק שיסוף השקל יקשה על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר. ברקע, מוקדם יותר היום פרסמה הלמ"ס את נתוני סקר כח האדם המעודכנים לחודש אפריל; שיעור האבטלהממשיך לשבור שיאים וירד בחדות ל-4.9 אחוזים (לעומת 5.2% במרץ), ול-4.2 אחוזים בגילאי 25 עד 64. בניגוד לחודש שעבר הירידה באבטלה לוותה עם עלייה מקבילה בשיעור ההשתתפות ל-64.0 אחוזים  (לעומת 63.5% במרץ) עוד נכתב בהודעת הבנק ש"תמונת הפעילות הריאלית ממשיכה להיות מעורבת, ולהצביע על המשך צמיחה בקצב ששרר בשנתיים האחרונות. התוצר העסקי צמח ברבעון הראשון ב-3.2%, ושיעור האבטלה הוסיף לרדת. נתוני גביית המיסים מצביעים על המשך הגידול בצריכה הפרטית. נתוני היצוא החודשיים במונחים דולריים מצביעים בחודשים האחרונים על התכווצות ביצוא הסחורות והיעדר גידול ביצוא השירותים.

"בדומה לאמור בהודעה הקודמת מציין הבנק ש"המשך הייסוף עלול להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר." ובעברית, החודש לא היה שינוי בשער החליפין ולכן הריבית נשארת ללא שינוי, ייסוף עתידי יתקל בתגובה. עוד מציין הבנק בלקוניות שנמשכת עליית מחירי הדירות, והיקף נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה. אנחנו מקבלים את עמדת הבנק, בשע"ח הנוכחי, נתוני הצריכה הפרטית החזקים לרבעון הראשון בשילוב המשך הירידה החדה בשיעור האבטלה, לא תומכים בנקיטת צעדים מצד בנק ישראל. יחד עם זאת, החולשה בנתוני סחר החוץ בשילוב ייסוף חד בשקל מול סל המטבעות (שמקבל כאמור משקל רב יותר בהחלטת הריבית בתקופה האחרונה), יכול לשנות הערכה זו".

רוני סולומון, מנהל מחלקת יעוץ, בחברת בטוחה משכנתאות, התייחס להחלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "בצעד זה ניתן לראות כי בנק ישראל מסופק מהמתרחש בשווקים ונראה שהבנק ממתין לגיבוש מדיניות הממשלה ולצעדים הפיסקאליים שיחולו בקרוב על השוק. האבטלה בשפל היסטורי והאינפלציה תומכת בריבית הנמוכה, ונראה כי אחרי הכל, קיימת נחישות להילחם במחירי הנדל"ן מצד היצע. על פניו נראה שהריביות של לוקחי המשכנתאות לא נסוגים מהשוק ולא מאמינים שהמחירים בפועל ירדו. ניתן לראות זאת בהסתערות רוכשים וממחזרים על השוק כפי שהיה עם ביטולה של תכנית מע"מ אפס".

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר אמר עם פרסום הודעת בנק ישראל – "בהתייחס לשיקולי בנק ישראל הותרת שיעור הריבית במשק על כנה נבעה בעיקר משני גורמים להלן: רמת המחירים במשק כאשר מדד אפריל רשם קריאה בטווח העליון של התחזיות (0.6%) ולמעשה, תרם לחזרתן של הציפיות האינפלציוניות אל טווח יעד האינפלציה של בנק ישראל. חשוב לומר כי ההתנהלות של בנק ישראל באשר לתגובה לסדרת המדדים האחרונה הייתה נכונה בדיעבד. בנק ישראל ניטרל למעשה את ההשפעה החד פעמית של ירידת המחירים ופעל בהתאם, באחריות ובכובד ראש. הגורם השני הינו שער החליפין של השקל מול הסל. מדד זה שמר על רמתו מאז הפחתת הריבית האחרונה בחודש פברואר (בסביבות 81.5 נקודות) וסביבה זו כנראה נוחה לבנק ישראל.

"בבחינת הגורמים הריאליים במשק, ניתן לציין את שיעור האבטלה שירד בחודש אפריל לרמה של 4.9% (מה שתומך בהותרת הריבית על כנה), מנגד נתוני הייצוא שפורסמו על ידי הלמ"ס עולה כי בחודשים פברואר –אפריל חלה ירידה של 13.1%. בחודש אפריל ייצוא הסחורות הסתכם ב – 15.7 מיליארד ₪ וכתוצאה מכך הגדיל את הגירעון בחשבון המסחרי בהיקף של 2.7 מיליארד ₪. מתחילת השנה הגירעון בחשבון המסחרי של ישראל (ייצוא פחות ייבוא) הסתכם ב – 7.7 מיליארד ₪. שורה תחתונה, בבחינת מכלול הגורמים במשק הישראלי, הן הנומינאליים והן הריאליים אנו סבורים כי בנק ישראל פועל נכון בשלב הנוכחי".

בנק ישראל הודיע עכשיו כי הריבית תישאר גם החודש ללא שינוי. ההחלטה להותיר את הריבית לחודש יוני ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

לאחר מספר מדדים שליליים, עלה מדד המחירים במארס ואפריל ב-0.9% במצטבר. במחירי הדלק העולמיים חלה התייצבות. הציפיות לאינפלציה לשנה מהמקורות השונים נותרו סביב הגבול התחתון של יעד האינפלציה, ובציפיות לשנתיים ולטווחים הבינוניים נרשמה עלייה לכיוון מרכז היעד.

תמונת הפעילות הריאלית ממשיכה להיות מעורבת, ולהצביע על המשך צמיחה בקצב ששרר בשנתיים האחרונות. התוצר העסקי צמח ברבעון הראשון ב-3.2%, ושיעור האבטלה הוסיף לרדת. נתוני גביית המיסים מצביעים על המשך הגידול בצריכה הפרטית. נתוני היצוא החודשיים במונחים דולריים מצביעים בחודשים האחרונים על התכווצות ביצוא הסחורות והיעדר גידול ביצוא השירותים.

צמיחת התוצר ברבעון הראשון בארה"ב הייתה נמוכה מהצפוי, אך ההערכות הן שזו בעיקר תוצאה של גורמים זמניים; בגוש האירו נמשכת התאוששות מתונה, אך המשבר ביוון ממשיך להוות סיכון משמעותי לכלכלה. במשק הסיני נמשכים סימני  חולשה. נמשכת אי הוודאות לגבי מועד התחלת העלאת הריבית בארה"ב.

מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-26/4/15, ועד ל-22/5/15, התחזק השקל מול הדולר בכ-1.3%, ובמונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי השקל נותר יציב. מתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 3.7%, והמשך הייסוף  עלול להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.

נמשכת עליית מחירי הדירות, והיקף נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים,  על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי של בית ההשקעות פסגות, מתייחס היום לנאום ילן ביום שישי ולנושא הריבית בארה"ב, ומדגיש כי "ריבית מעלים כשאפשר, לא כשצריך". גרינפלד פותח את סקירתו באומרו: "בנאומה ביום שישי חיזקה יו"ר הפד, ג'נט ילן, את הערכותינו לכך שהריבית בארה"ב (ובישראל לצורך העניין) תועלה כשזה יהיה אפשרי, לא כשיהיה צורך בכך".

גרינפלד מוסיף כי "הערכה זו אינה טריוויאלית בכלל ובהתאם גם מספר הפעמים שאנו נשאלים בשבוע "בשביל מה בכלל להעלות ריבית?" נותר גבוה כמעט כמו מספר הפעמים שאנו נשאלים לגבי רמת התשואות ל-10 שנים עד 3 ספרות אחרי הנקודה ב-31 לדצמבר בשעה 15:30. אם בעבר הינו רגילים לכך שהריבית עולה רק כאשר האינפלציה מרימה את ראשה המכוער הרי שמכיוון שלא צפויים בארה"ב (ושוב, גם לא בארץ) לחצים אינפלציוניים משמעותיים נראה כי הטענה שאין בשביל מה להעלות ריבית היא לגיטימית לחלוטין".

פסגות: הנעשה בשוק המט"ח הוא הגורם המשפיע ביותר על השווקים העולמיים

"עם זאת, בניגוד למה שלפעמים נדמה (לנו ולאחרים), התפקיד שלנו הוא לא להמליץ לבנק המרכזי מה כדאי לדעתנו ולעשות אלא להעריך מה הבנק המרכזי צפוי לעשות בהינתן קו המחשבה שמאפיין את חברי הוועדה המוניטארית. בהסתכלות כזו נראה שהפד אכן מתכוון להעלות את הריבית", כותב גרינפלד. לטענתו, זו כוונת הפד בשל שתי סיבות מרכזיות: ראשית, הפד מבין מה שכולנו מבינים: ריבית אפסית במשך שש שנים מייצרת עיוותים פיננסיים ומתמרצת לקיחת סיכונים שעלולים להתברר כגדולים מדי אם העלאת הריבית תתעכב יותר מדי. שנית, הפד חושב גם עם מה שכולנו מנסים להדחיק: מתישהו יגיע משבר נוסף ואף אחד לא רוצה להגיע אליו ללא תחמושת.

"כאמור, בנאומה ביום שישי, ילן חזרה וטענה שהריבית אכן תעלה עוד השנה ושהפד רוצה לראות שני קריטריונים מתקיימים על מנת להשתכנע ולהעלות את הריבית. הקריטריון הראשון הוא המשך השיפור בשוק העבודה, קריטריון שעל פי כל הסימנים אכן מתממש, כולל צפי להאצה מסוימת בשכר במחצית השנייה של השנה. הקריטריון השני הוא שהפד יהיה מספיק בטוח שהאינפלציה תחזור בטווח הבינוני לרמה של 2%", כותב גרינפלד.

פסגות: "כל עוד הריבית האפסית תישמר – מניית אמות עשויה להמשיך ולהניב תשואה נאה"

גרינפלד מוסיף כי "חשוב לשים לב לניסוח של ילן. הפד לא יחכה שהאינפלציה תהיה 2% על מנת להעלות את הריבית אלא יעשה זאת גם אם יהיה מספיק משוכנע שזה הכיוון בטווח הבינוני. נתוני האינפלציה שפורסמו ביום שישי מראים כי גם קריטריון זה בדרך להתממש כאשר אינפלציית הליבה השנתית נותרה ברמה של 1.8% אך הקצב התלת-חודשי (אפריל לעומת ינואר במונחים שנתיים) עלה ל-2.6%".

" בשורה התחתונה", כותב גרינפלד, "הפד יעלה כנראה את הריבית בסוף השנה כי זה מה שחברי הועדה רוצים לעשות ולא כי צפויים לחצים אינפלציוניים משמעותיים".

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה – 4.9% לעומת 5.2% במארס 2015, כך עולה מנתונים מסקר כוח אדם לחודש אפריל 2015 שמפרסמת היום הלמ"ס.

בנוסף מדווחת הלמ"ס כי אחוז בני 15 ומעלה בכוח העבודה – 64.0% (לעומת 63.5% במארס 2015). שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) בקרב בני 15 ומעלה – 60.9% (לעומת 60.2% במארס 2015). אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 64-25 – 4.2% (לעומת 4.6% במארס 2015).  אחוז בני 64-25 ומעלה בכוח העבודה – 79.7% (לעומת 79.5% במארס 2015). שיעור התעסוקה בקרב בני 64-25 – 76.4% (לעומת 75.8% במארס 2015). אחוז המועסקים שעבדו בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים – 77.8% (לעומת 77.7% במארס 2015).

על פי נתוני הלמ"ס לחודש אפריל 2015 – נתונים מנוכי עונתית, מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע באפריל 2015 ל-3.823 מיליון נפש. מהם 3.636 מיליון מועסקים וכ-187 אלף בלתי מועסקים. בקרב המועסקים, 1.920 מיליון היו גברים (לעומת 1.896 מיליון במארס 2015) ו-1.716 מיליון היו נשים (1.694 מיליון במארס 2015).

האבטלה במשק ירדה בינואר ל-5.6% לעומת 5.7% בדצמבר

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עלה בחודש זה ל-64.0% (לעומת 63.5% במארס 2015). אחוז זה בקרב הגברים בני 15 ומעלה עלה ל-69.2% (לעומת 68.5% במארס 2015), ובקרב הנשים בנות 15 ומעלה אחוז זה עלה ל-59.0% (לעומת 58.7% במארס 2015). אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד בחודש זה ל-4.9% (לעומת 5.2% במארס 2015). אחוז הגברים בני 15 ומעלה הבלתי מועסקים ירד ל-5.0% (לעומת 5.1% במארס 2015), ואחוז הנשים בנות 15 ומעלה הבלתי מועסקות ירד ל-4.7% (לעומת 5.4% במארס 2015).

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 25–64 עלה ל-79.7% באפריל 2015 (לעומת 79.5% במארס 2015). אחוז ההשתתפות בקרב הגברים בני 25–64 עלה ל-85.1% (לעומת 84.7% במארס 2015), ובקרב הנשים בנות 25–64 אחוז זה עלה ל-74.6% (לעומת 74.4% במארס 2015).  אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 25–64 ירד בחודש זה ל-4.2% (לעומת 4.6% במארס 2015). בקרב הגברים בני 25–64 אחוז הבלתי מועסקים ירד ל-4.2% (לעומת 4.5% במארס 2015), ובקרב הנשים בנות 25–64 ירד אחוז הבלתי מועסקות ל-4.2% (לעומת 4.7% במארס 2015).

מספר המועסקים באפריל 2015 הגיע ל-3.636 מיליון נפש, עלייה של 1.3% לעומת מארס 2015. מספרם של המועסקים שעובדים בהיקף מלא (35 שעות ויותר בשבוע) בדרך כלל עלה ב-0.9% לעומת מארס 2015 (תוספת של כ-26 אלף מועסקים), ומספרם של המועסקים שעובדים בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות בשבוע) בדרך כלל עלה ב-0.7% לעומת מארס 2015 (תוספת של כ-5 אלף מועסקים). אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים עלה ל-77.8% (לעומת 77.7% במארס 2015). בקרב הגברים אחוז זה ירד ל-86.8% (לעומת 87.2% במארס 2015), ואילו בקרב הנשים אחוז זה עלה ל-67.9% (לעומת 67.1% במארס 2015).

מספרם של המועסקים שעבדו בהיקף מלא (35 שעות ויותר) בשבוע הקובע עלה ב-3.0% לעומת מארס 2015 (תוספת של כ-68 אלף מועסקים), ואילו מספרם של המועסקים שעבדו בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות) בשבוע הקובע ירד ב-5.9% לעומת מארס 2015 (ירידה של כ-61 אלף מועסקים). יצוין כי חודש אפריל מאופיין בחגים (חג הפסח, חג הפסחא, יום העצמאות), כאשר בשנת 2015 חג הפסח נמשך על פני שבוע קלנדרי שלם (לעומת שנים קודמות בהן החג התפרס בין שבועיים), ולכן מספרם של המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם בשבוע הקובע עלה ב-43.6% לעומת מארס 2015 (תוספת של כ-105 אלף מועסקים).

לאומי: המשך המגמה החיובית בהשקעות הישירות במשק על ידי זרים – יוסיף לתמוך ביציבות השקל

שיעור התעסוקה (המחושב כאחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-60.9% באפריל 2015 (לעומת 60.2% במארס 2015). שיעור התעסוקה בקרב הגברים בני 15 ומעלה עלה ל-65.8% (לעומת 65.0% במארס 2015), ושיעור התעסוקה בקרב הנשים בנות 15 ומעלה עלה ל-56.2% (לעומת 55.6% במארס 2015). בקרב בני 25–64 שיעור התעסוקה עלה ל-76.4% (לעומת 75.8% במארס 2015). שיעור התעסוקה בקרב הגברים בני 25–64 עלה ל-81.5% (לעומת 80.8% במארס 2015), ובקרב הנשים בנות 25–64 שיעור התעסוקה עלה ל-71.5% (לעומת 70.9% במארס 2015).

בית ההשקעות מיטב דש מפרסם סיכום שבועי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות לפיה תעשיית קרנות הנאמנות רושמת השבוע פדיונות נוספים של כ-500 מיליון ₪, ואילו הקרנות המסורתיות סיכמו את השבוע בגיוסים קלים מאוד.

הקרנות המחקות גייסו כ-130 מיליון ₪ מול פדיונות של כ-120 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות ושל כ-480 מיליון ₪ בקרנות הכספיות. קרנות מנייתיות וקרנות אג"ח כללי עם חשיפה מנייתית מובילות בגיוסים: קרנות מניות בארץ ובחו"ל גייסו השבוע כ-180 מיליון ₪. קרנות אג"ח כללי רשמו השבוע גיוס של כ-170 מיליון ₪ נוספים.

תעשיית קרנות הנאמנות רשמה פדיונות של כ-1.25 מיליארד ₪ בשבוע החולף

שבוע המסחר התאפיין במגמה חיובית תוך קביעת שיא חדש במדד המעו"ף. מדדי המניות סיכמו את השבוע בעליות שערים ומשכו אחריהם את מדדי אג"ח קונצרני שסיכמו אף הם את השבוע עם עליות נאות. כמו כן, מדדי אג"ח ממשלתיות חזרו השבוע לעלות וקיזזו חלק מהתשואה השלילית שנרשמה מתחילת החודש. למרות העליות הנאות, המשקיעים לא התפתו לחזור לשוק, מה שהתבטא בגיוסים קלים בקרנות המסורתיות. מתחילת החודש, הקרנות המסורתיות איבדו כ-100 מיליון ₪, המתחלקים לפדיונות של כ-460 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות, ומנגד גיוסים של כ-360 מיליון ₪ בקרנות המחקות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

הקרנות המנייתיות כבשו השבוע את הבכורה וסיכמו את השבוע עם גיוסים יפים של כ-180 מיליון ₪, זינוק של כ-50% בקצב הגיוסים לעומת השבוע הקודם. מחצית מהגיוסים בקרנות המנייתיות נותבו לקרנות המחקות בהובלת קרנות מחקות על מדדי המניות בישראל שגייסו השבוע כ-75 מיליון ₪. מתחילת החודש, הגיוסים בקרנות המנייתיות מסתכמים בכ-290 מיליון ₪.

בדיקת מהון להון: הקרנות הכספיות משמידות הון! התשואה שלילית (במקרה טוב התשואה – אפס!)

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, קרנות 10/90 וכו', רשמו השבוע גיוסים של כ-170 מיליון ₪ – זינוק של כמעט פי 3 בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע הקודם. מתחילת החודש, הגיוסים בקרנות אג"ח כללי מסתכמים בכ-520 מיליון ₪.

אגרות החוב הממשלתיות רושמות השבוע עליות שערים: מדד ממשלתי כללי עלה השבוע ב-0.4% בהובלת השחרים לטווח ארוך שהוסיפו 0.8%. בעקבות העליות שנרשמו השבוע באפיק הממשלתי, קצב הפדיונות השבוע בקרנות אג"ח מדינה נחתך בחצי לכ-90 מיליון ₪. מתחילת החודש, קרנות אג"ח מדינה מסכמות פדיונות של כרבע מיליארד ₪.

מיטב דש מורידים את תחזית האינפלציה השנתית ל-1.1%

אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה חיובית – מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו עליות שערים של עד כ-0.7%. בהמשך לכך, מדד קונצרני כללי עלה ב-0.8%. למרות התשואות הנאות באפיק, קרנות אג"ח קונצרני רשמו פדיונות של כ-30 מיליון ₪ – קצב הפדיונות נחתך בחצי לעומת השבוע הקודם.

התמתנות הפדיונות באפיק השקלי: הקרנות הכספיות רשמו השבוע פדיונות של כ-490 מיליארד ₪ – ירידה של כ-20% בקצב הפדיונות הממוצע לעומת השבוע הקודם. בהמשך לכך, פדיונות של כ-200 מיליון ₪ נרשמו השבוע בקרנות השקליות – קצב פדיונות זהה לשבוע הקודם.

קרנות אג"ח חו"ל רשמו השבוע פדיונות של כ-10 מיליון ₪, זאת למרות התחזקות הדולר אל מול השקל במהלך השבוע. תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-21.05.15 כ-261.3 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-227.3 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-34 מיליארד ₪.

דודי רזניק, מנהל מחקר אג"ח לאומי שוקי הון, מפרסם סקירת מאקרו ובה הוא מעריך כי "על אף שככל הנראה בנק ישראל יותיר השבוע את הריבית לחודש יוני ללא שינוי, קיימת סבירות להורדת ריבית נוספת בהמשך הדרך".  רזניק מוסיף כי "סבירות זו תתחזק בעיקר ובמידה ונראה התחזקות נוספת של השקל".

לאומי שוקי הון מציינים בסקירתם כי שיעור צמיחת התמ"ג ברביע הראשון של השנה היה אמנם מעט מתון ביחס לעבר, אולם, השימושים במקורות, שהם מדד מקיף יותר לפעילות במשק (הכוללים את הפעילות המשקית מבוססת היבוא ולא רק התוצר המקומי), הציגו צמיחה של 4.2% ביחס לרביע הקודם – קצב צמיחה גבוה מהממוצע ארוך הטווח.  בנוסף מציינים לאומי שוקי הון, כי ברבעון הראשון של השנה, בלטה העובדה כי פעילות הסקטור העסקי והביקושים המקומיים (בעיקר צריכה הפרטית) ממשיכים להיות חזקים יחסית.

לידר: "גידול בביקוש בדירות חדשות צפוי להביא להמשך עליית מחירים בשוק הדיור"

"אנו מעריכים כי הפעילות הריאלית ברביעים הבאים תצמח בשיעור דומה (ייתכן ואף מהיר יותר), כך שבשנת 2015 תחול האצה בקצב הצמיחה לשיעור של 3.5%", כותב דודי רזניק מלאומי שוקי הון.

באשר למתרחש בארה"ב, כותב רזניק כי "יו"ר הפד עדין מאמינה בהעלאת ריבית עוד השנה, למרות שפרוטוקול הפד מלמד כי חלה נסיגה מסוימת ביחס של חברי הפד להעלאת ריבית, הלא צפויה להתרחש, ככל הנראה, לפני הרבעון הרביעי של השנה, לכל המוקדם. למרות נתוני מקרו חלשים יחסית לאחרונה, קצב עליית האינפלציה (הליבה) בארה"ב מתקרב ליעד הפד".

לאומי שוקי הון על האג"ח הממשלתי: "שוק האג"ח הממשלתי התייצב השבוע, בחלק הארוך של העקומים (10 – 30 שנה) חזרה התלילות בסמוך לרמות השיא. להערכתנו עליית התשואות בתקופה האחרונה מהווה נקודת כניסה סבירה להשקעה בשוק האג"ח הממשלתי על רקע הסבירות להורדת ריבית אחת נוספת. אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ של 6 שנים תוך החזקה ישירה של המח"מ. אנו ממליצים על אחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד. אנו ממליצים על רכישת חוזי אינפלציה OTC לטווח של עד שנתיים חלף אחזקת אג"ח ממשלתי צמוד מדד, המגלם אינפלציה גבוהה יותר. מרווחי ה AS בחלק הארוך של העקום הפכו שוב לשליליים. מומלצת רכישת אג"ח לטווח של 8 – 10 שנים כנגד קניית ריבית ה IRS לטווח דומה.

"עקב התשואות הנמוכות – אין פסול בהחזקת מזומן בתיק ההשקעות"

לאומי שוקי הון על האג"ח הקונצרני: מגמת ירידת המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני התחדשה השבוע. ביצועי היתר של חברות מדרוג נמוך יחסית נמשכים. חברות נדל"ן מארה"ב גייסו השבוע 1.7 מיליארד ₪ בהובלת חברת מוניאן. למרות הסכום הגבוה, המרווחים בהנפקות לא היו גבוהים משמעותית מהנפקות קודמות. אנו ממליצים על השקעה במח"מ של כ – 3 שנים. אנו מעדיפים רכישות אג"ח דרך הנפקות לאור הפרמייה המוענקת בהנפקות .

שיעור האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, המשיך ב 2014 את מגמת העלייה והגיע בשנה זו ל-47.3% מכלל האשראי הבנקאי לעסקים. נתון זה עולה מנתוני דו"ח שהוכן ע"י הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והוגש לארגון המדינות המפותחות, ה- OECD.

מנתוני הדו"ח עולה כי מעל 95% מהאשראי הבנקאי ניתן על ידי חמשת הקבוצות הבנקאיות הגדולות: בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי הראשון. עוד עולה מן הדו"ח כי הריבית על האשראי העסקי ממשיכה לרדת ועמדה ב-2014 על כ-4.5%, כ-1.5% מעל לריבית לעסקים גדולים.

משרד הכלכלה: "לפי נתוני השביתות ב-2014 – נמשכת מגמת היציבות בתחום יחסי העבודה"

גם הממשלה, כאמור, עוזרת בהגדלת היקף אשראי לעסקים הקטנים והבינוניים ולפי הדו"ח, בשנים 2013 ו2014 הקרן להלוואות בערבות מדינה המשותפת לחשב הכללי במשרד האוצר והסוכנות לעסקים במשרד הכלכלה העמידה מעל 4 מיליארד ₪ הלוואות . עסקים קטנים בישראל, נהנו מהלוואות בסך מצטבר של 1.495 מיליארד ₪ ו 1.437 מיליארד ₪ ב-2013. לעסקים בינוניים, אושרו הלוואות בסך 424 מיליון ₪ לעומת 593 מיליון ₪ ב-2013. סה"כ במהלך השנים שנסקרו גדל היקף ההלוואות ביותר מפי -10 .

כמו כן מפעילה הקרן מסלולים מיוחדים: כך לדוגמה, במהלך ולאחר מבצע צוק איתן – שהביא לפגיעה כלכלית בעסקים שנאלצו לקחת  הלוואות ומימון – העניקה המדינה, באמצעות הקרן בערבות מדינה, הקלות לאותם עסקים שנפגעו בבקשת ביטחונות. במסגרת הקלה זו, ירד שיעור הביטחונות הנדרשים לעסקים אלו מ-25% ל-10%.

בכל הנוגע לענף ההון סיכון, חושף הדו"ח כי השקעות הון סיכון גדלו ב-2013 ב-18% לעומת 2012 והסתכמו בכ-2.3 מיליארד דולר, מתוך זה כרבע על ידי קרנות ישראליות והשאר על ידי קרנות זרות.  חלקם של הקרנות הזרות גדל מ-50% ל-76%. עוד מדווחת הסוכנות ל – OECD כי 'ישראל היא מהמדינות המתקדמות בעולם בתחום מימון הון סיכון. במדינה פועלות כ-70 קרנות הון סיכון, כולל 14 סניפים של קרנות בינלאומיות (בנוסף קיימות פעילויות של קרנות זרות ללא משרדים בישראל)'.

מעודד תחרות: משרד הכלכלה יזרים 50 מליון ש"ח למחלבות הקטנות והבינוניות

מספר הקרנות הישראליות שביצעו השקעות חדשות (השקעה ראשונה בחברת הזנק) נשאר דומה, כ-40 גופי השקעות פעילים בשנה. הפעילות של קרנות זרות שביצעו השקעות חדשות עלה מ-26 ב-2009 ל-84 ב–2013. בשנת 2009 חלה צניחה בסך השקעות הון הסיכון בישראל, מלמעלה מ-2 מיליארד דולר בשנה הקודמת ל-1.1 מיליארד דולר בלבד. בשנים הבאות התאוששה התעשייה וסך השקעות הון הסיכון הגיע לשיא של כ-2.3 מיליארד ₪ ב-2013, עם המשך המגמה במחצית הראשונה של 2014.

מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קויתי: "להערכתנו, הגידול בהיקף האשראי הבנקאי לעסקים הקטנים והבינוניים נובע משינוי תפיסה של המערכת הבנקאית, שמתחילה להפנים שמתן מספר קטן של הלוואות לקונצרנים ענקיים מסוכן באופן משמעותי יותר ממתן מספר גבוה של הלוואות בהיקף קטן יותר לעסקים הקטנים והבינוניים. המנגנון של הקרן בערבות המדינה עוזר ליצירת תחרות בין הבנקים ולהגדלת היקף האשראי לעסקים הנמצאים בסיכון גבוה יותר שכן רמת אי ההחזר בקרן בערבות המדינה גבוה פי 7 מרמת אי ההחזר במערכת הבנקאית. לצערנו, עדיין לא חל שינוי משמעותי בהיקף האשראי החוץ הבנקאי שהעסקים הקטנים והבינוניים מצליחים לגייס ולכן אנו עובדים על מספר מנגנונים שיעזרו לייצר את הגשר בין הרי המזומנים הנמצאים בניהול של הגופים המוסדיים ובין העסקים הקטנים והבינוניים. אחד הכלים שנמצא בשלבים מתקדמים מאוד הוא קרנות ההון הפרטיות בשיתוף של הממשלה והגופים המוסדיים, אשר אמורות להיות מושקות לקראת סוף השנה."

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מתייחסים הבוקר להחלטת הריבית שתיערך היום ב-16:00, וצופים יציבות בריבית היום על רקע עלייה בציפיות האינפלציה ונתונים כלכליים חיובים. יחד עם זאת, מדגישים האנליסטים של בית ההשקעות כי "אין לפסול הפתעה היום, כולל הכרזה על תוכנית רכישת אג"ח".

לידר שוקי הון מציין כי שער החליפין של השקל נמצא היום כ-0.5% מעל הרמה שבה נמצא ערב הורדת הריבית ב- 23.2.15. על אף הצפי ליציבות, לידר מדגישים כי "אין לפסול הפתעה היום, כולל הכרזה על תוכנית רכישת אג"ח (QE)". לידר מציינים כי מדיניות זו נועדה בעיקר לפחת את השקל על ידי הדפסת כסף. עלייה בתלילות העקום מהווה רקע נוח עבור בנק ישראל.

לידר: "התמתנות בגידול במספר המועסקים ברבעון א' עלולה להדאיג את בנק ישראל"

לידר שוקי הון מתייחסים למספר נתוני מאקרו שפורסמו לאחרונה בארץ, ומציינים כי המשק הישראלי ממשיך לצמוח בקצב בהחלט סביר, עם גידול של 4.2% בשימושים. הקטרים העיקריים: הצריכה הפרטית וענפי הטכנולוגיה העלית. לידר שוקי הון מציינים בנוסף כי הייצור התעשייתי של ענפי ההיי טק עלה ב- 17.8% ברבעון א' בקצב שנתי. בנוסף, מדד מנהלי הרכש ממשיך לדשדש סביב קו ה- 50, עם חולשה בהזמנות ליצוא.

באשר לאינפלציה מעריכים לידר שוקי הון כי נדמה שהתחזית הממוצעת של האינפלציה של החזאים (1.1%) מעט גבוהה מדי.  בנוסף מציינים לידר כי הקפאת שכר דירה עשויה למתן את עליית מחירי השכירות בטווח הארוך, אך עלולה להביא לעליית מחירים ערב החקיקה. מחירי הסחורות בעולם (CRB) ירדו ב- 1.5% מאמצע חודש מאי ועד היום.

"כל עוד הריבית אפסית – תאוות הבצע תגבר ואנשים יפנו לשוק המניות וצפויים להרוויח מכך לא רע"

באשר לנתוני המאקרו בשווקים העולמיים, מציינים לידר כי שורה של נתונים חיוביים בארה"ב פורסמו כולל עלייה בהתחלות הבנייה ובמדד האינדיקטורים המובילים.  מסתמנים סימנים ראשוניים לעליית אינפלציה בארה"ב. ג'נט ילן סבורה ש"רעש סטטיסטי" השפיע לרעה על הנתונים בחודשי החורף.

לידר שוקי הון מציינים כי "סקרי הציפיות בסקטור העסקי באירופה ירדו מעט במאי אך עדיין משקפים התרחבות. כוונת ה- ECB להגדיל רכישות אג"ח בחודשים מאי-יוני (על חשבון יולי-אוגוסט) גרמה לפיחות ביורו, זאת בנוסף לדברי ילין: "risk overheating the economy".

שלמה בוחבוט ראש עיריית מעלות תרשיחא, שיגר מכתב לשר האוצר משה כחלון ושר הבינוי יואב גלנט, בדרישה להקפיא את מכרזי מחיר מטרה וזאת לאור פרסום תוצאות מכרזי מחיר מטרה בראש העין.

לדבריו, תכנית "מחיר מטרה" שתופסת תאוצה ונותנת מענה רק לאזורי הביקוש היא מכת מוות לפריפריה, משום שאין תוכניות ממשלתיות ופעולות שיטפלו במחירי הדירות בפריפריה, דבר שנחוץ שבעתיים נוכח "מחיר מטרה". כיום דירות במודיעין, בראש העין ובאזורים נוספים במרכז, שיש בהן ותהיה בהן "תוכנית מטרה", זולות יותר מדירות בנהריה, כרמיאל, מעלות, דימונה, צפת וכיו"ב (אותן הדירות, באותו מפרט ומטראז' מגורים), ואם הן יקרות יותר, אז זה בכמה אלפי שקלים בודדים.

פורסמו מכרזי מחיר מטרה בראש העין; הקבלנים: זה שמוציאים מכרז לא אומר שניגש

בוחבוט קורא לממשלה לעצור את תוכנית מטרה ולא ליזום תוכניות דומות כמו תוכנית מחיר למשתכן שמבוססות על סבסוד הקרקע רק באזור המרכז ובמקביל לפעול עוד היום להשבת מענק מקום לרוכשים, כולל למשפרי דיור ממרכז הארץ, בגובה של עד 200,000 ₪, ולהגדיל את הסבסוד הממשלתי להוצאות הפיתוח מ-50% לכ-75% באזורי עדיפות לאומית א'. בנוסף, קורא לתקצוב "תקן 100" הן למוסדות ציבור והן לשיקום תשתיות וותיקות בעיר ("חדש מול ישן"), משום שבמצב הנוכחי כדי לתת שירות לתושבים, אנו נאלצים להסכים ל"העמיס" על עלויות הפיתוח הגבוהות ממילא, גם עלויות מוסדות ציבור וגם עלויות שיקום אזורים וותיקים.

בוחבוט מוסיף כי אם תתקדם תכנית מטרה, כל תקציבי התחבורה האדירים שהושקעו בפריפריה ירדו לטמיון – הכבישים המהירים והרכבות יוותרו ריקים, וכל שיישאר למשרד התחבורה הוא להוסיף נתיבים בכבישים 431  ו-5.

הביטקוין משגע את השווקים הפיננסים. המטבע הדיגיטלי שנוצר בינואר 2009 ביפן, על ידי סאטושי נקאמוטו, מקבל גושפנקא משמעותית לאחרונה כשבורסות ברחבי העולם החליטו לאפשר למשקיעים ולסוחרים לרכוש ולמכור מכשירים פיננסים (אופציות ונגזרים) על המטבע הדיגיטלי, בדומה למכשירים פיננסים שיש על הדולר ומטבעות נוספים.

הכתבה שלנו פורסמה ב-ynet

מדריך להשקעה בביטקוין – כל מה שצריך לדעת

הביטקוין – פי 20 בשנתיים!

זה עדיין לא גורף, אבל לאט לאט מצטרפות עוד בורסות לטרנד הזה כשבהמשך לבורסה האמריקאית, הצטרפה לאחרונה הבורסה בשבדיה.  הבורסה בשבדיה (שטוקהולם) השיקה מדד שמבוסס על המטבע הדיגיטלי, מהלך שמאפשר למשקיעים להמר על שווי הביטקוין בלי להחזיק אותו בפועל. זה הופך את המסחר במטבע לקל ונגיש יותר, בלי צורך לפנות לאתרים או בורסות מקוונות שעלולות להיות לא בטוחות.

איך המדד החדש עובד? חברה פיננסית בשם XBT Provider קיבלה בשנת 2015 אישור מהרגולטורים בשבדיה להציע מניות ל-Bitcoin Tracker One, תעודה ששווייה מבוסס על מחיר הביטקוינים בשוקי העולם. שווי המניות האלה מבוסס על 0.5% משווי הביטקוין הגלובלי שנסחר בבורסות ביטקוין מקוונות (לדוגמה – אם הביטקוין שווה 8,000 דולר, אז מחיר המניה יהיה 0.5%, משמע 400 דולר). מחברת XBT Provider, נמסר שהחברה שואפת להפוך את ההשקעה בביטקוינים ל"נגישה ביותר" למשקיעים ולציבור הרחב. אגב, מאז ההשקה הזו הביטקוין זינק פי קרוב ל-20!

בשנה האחרונה  הביטקוין הפך להיות מעניין איזוטרי, לעניין שמככב בעיתונות הכלכלית העולמית. יש חילוקי דעות רבים על השיטה, על הרעיון, אך הרוב תמימי דעים שהמטבעות הדיגיטליים יישארו כאן, והם ממש לא תופעה חולפת. המחלוקת הגדולה בין המומחים היא בשאלה אם מדובר במטבע בועתי שהתנתק מהמציאות או שיש לו ערך אמיתי. הבעיה בויכוחים האלו שרק בדיעבד ניתן לדעת מי צדק, בינתיים השוק אומר את דברו והמטבע הולך ועולה תוך גידול במחזורי המסחר. אבל זה לא צריך לעודד אתכם, אולי ההיפך – אתם צריכים להיות זהירים מאוד בכל הקשור להשקעה בביטקוין בפרט ובמטבעות וירטואליים בכלל.

קרן סל על הביטקוין

על רקע העניין הגובר הושקה בבורסה האמריקאית ETF (תעודת סל) על הביטקוין. זו נראית על פניו כדרך הנוחה ביותר למשקיעים להיחשף לביטקוין. מדובר בקרן –  (Bitcoin Investment Trust (GBTC. אפשר לקנות ולמכור את הקרן הזו בצורה פשוטה ונוחה,  בדיוק כפי שקונים מנייה, קרן סל, השקעה אחרת בבורסה האמריקאית, אפשר דרך המחשב, דרך היועץ בבנק לבצע עסקה לרכישת קרן סל על הביטקוין. הקרן, בדומה לרציונל של קרנות סל,  שואפת להשיג תשואה זהה לזו של הביטקוין. היא לא מתחייבת  אבל לרוב היא קרובה לכך.  הסימבול של הקרן  GBTC מאפשר לכם לבצע פעולות ולעקוב אחרי נייר הערך הזה באתרים הפיננסים השונים, ולנחויותכם הנה המחיר המעודכן.  רק חשוב לדעת – מחיר קרן הסל לא עוקב במדיוק אחרי  הביטקוין, כלומר אם יש תחזית שהביטקוין יעלה, סביר שהקרן תיסחר בפרמיה על מחיר הביטקוין, וההיפך. כלומר, אל תצפו לרכוש את הקרן ולקבל בדיוק את ערך השינוי בביטקוין.

וקיימות אפשרויות נוספות להשקעה בביטקוין. אפשר להשקיע באופן ישיר – רכישה וקניית המטבע עצמו בזירת מסחר אינטרנטית. בשלב הראשון צריך  לפתוח ארנק פרטי ויש מספר אתרים שדרכם ניתן לפתוח ארנק וירטואלי (לצד אפליקציה) לרבות אתר blockchin.info. בשלב הבא יוצרים חשבון באחת הבורסות של המטבעות הוירטואלים (זירות מסחר של מטבעות וירטואליים) לרבות  bitfinex, kraken ואז ניתן לקנות (ולמכור) ביטקוין ולהעביר אותו לחשבון האלקטרוני/ ארנק אלקטרוני. חשוב להכיר את הזירה ולהבין את יכולת אבטחת המידע שלה, ואת מידת הפופולאריות שלה. בעבר היו פריצות בתדירות גבוה, הן אמנם פחתו, אבל עדיין קיימות. אגב, גם פלוס 500/ Plus500 – חברה של ישראלים שנסחרת בלונדון ומהווה את הזירה הגדולה ביותר בעולם לסחר בפורקס, נכנסה לתחום המסחר על הביטקוין.

דרך השקעה עקיפה על הביטקוין היא ברכישת אופציות, חוזים עתידיים על הביטקוין. זה קיים בזירות מסחר שונות וזה צפוי להיכנס גם לזירות הפורקס והחוזים הגדולות, כשפלוס 500 מציעה אופציות וחוזים על הביטקוין (במינופים גדולים). הדרך הזו עלולה להיות מסוכנת אם אתם ממנפים את ההשקעה, אז כאן נדרשת זהירות כפולה; אך מנגד, אם מראש אתם חזקים מספיק לא להתפתות ולהשקיע סכומים גדולים, אז דווקא מינוף יכול להיות לטובתכם – להגביל את ההפסד, ולהגדיל את הסיכוי לרווח. ולמה הכוונה? נניח שאתם רוצים להשקיע 3,000 דולר וזאת החשיפה המקסימלית שלכם – אתם לא מוכנים להפסיד יותר.  אז אתם יכולים לקנות ביטקוין  ואתם יכולים לקנות אופציה / חוזה בסכום של 3,000 דולר במינוף גבוה (שעומד מאחוריה מעין אשראי) כך שבפועל אתם יכולים אפילו להגיע להשקעה של 90 אלף דולר. במצב הזה למרות שהרווחים שלכם או ההפסדים שלכם יהיו כאילו השקעתם 90 אלף דולר (ולא 3 אלף דולר), אתם תהיו מוגבלים בהפסד – הזירה לא תאפשר לכם להפסיד מעבר למה שהשקעתם – אותם 3 אלף דולר.

אם לדוגמה הביטקוין עלה ב-10%, הרווחתם 9 אלף דולר! אבל יש גם צד שני – אם הוא ירד ב-3.3% הפסדתם את כל ההשקעה. ובכל מקרה, חשוב לבדוק בזירה שאיתה אתם עובדים, את הכללים הספציפיים ואת העמלות (שאמורות להיות נמוכות).

ואיך אפשר עוד להיחשף לביטקוין?  אפשר לקנות ביטקוין בכספומטים – יש בארץ (בינתיים) שלוש כספומטים – כספומט אחד באחוזת בית 1. שם תוכלו לקנות ביטקונים, ואגב בימי ראשון בערב יש שם כינוס של המשקיעים והמאמינים במטבע הוירטואלי – החלפת דעות, עדכון בהתפתחויות ועוד. יש גם כספומט בדיזינגוף 99. העמלה בכספומטים היא 4%-5%.  עמלה דומה, אך עם יכולת להתמקח ולהורידה בסכומים גדולים, לוקחים החלפנים בתחום – יש מספר זירות של חלפנים, וכמו כן יש כמובן אפשרות לסחור בביטקוין – למכור ולקנות, עם אנשים פרטיים – יש קהילות בפייסבוק, ווטסאפים ועוד.

מה זה בעצם הביטקוין?

המטבע הדיגיטלי נוצר ב-2009  כשנקאמוטו כתב את הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה של המטבע. למעשה, את הביטקוין שומרים באמצעות תוכנה המכונה ארנק, שממוקמת במחשב מקומי או על שרת מרוחק והיא זו שמאפשרת לשמור את המטבעות, לסחור בהם או לקנות באמצעותם. המערכת אמורה להבטיח שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכומים שמועברים בתשלום נגרעים מארנק המקור.

העניין בביטקוין תפס תאוצה, בעיקר בגלל הנסיקה במחיר המטבע . ב-29 בנובמבר 2013 נסחר בשיא של 1,186.03 דולר, פי כמה אלפים מהמחיר בו הונפק לראשונה.  מאז התהפכה המגמה  באמצע 2015 הביטקוין ירד לכ-200 דולר, אבל שימו לב – הוא נסחר כעת באזור ה-8,000 דולר, אחרי שבשיא (בתחילת 2018) השיק ל-20,000 דולר אז מצד אחד יש מטוטלת, אבל בשנים האחרונות הכיוון הוא ברור – זה לא מבטיח המשך עליות, עדיין יש ספקות גדולים – מה עומד מאחורי ערך המטבע – האם זה אמיתי? מה המשמעות של המטבע? מי עומד מאחוריו? האם יש רגולציה? האם הבנקים אימצו את המטבע? ושאלות נוספות.

הביטקוין מועבר בין המשקיעים והסוחרים ע"י יצרני בלוקים (כורים), שבונים כל הזמן תיעוד של מאגר נתונים מלא על העברות הביטקוינים. בלוקים אלו הם הבסיס התפעולי המאפשר שימוש תקין במטבע. יצרניים אלו בעצם מבצעים את העבודה שהבנקים עושים היום (סליקה, העברה וכדומה).

אך בניגוד למטבעות הסטנדרטיים כמו הדולר והאירו, שנוצרים ע"י לקיחת אשראי והדפסת מטבעות ללא הגבלה, הביטקוין מוגבל בכמות. יש 21 מיליון מטבעות ביטקוין והצפי הוא שבשנת 2040 יסתיימו כריית/ הנפקת כל המטבעות.

400 אלף עסקים כבר מקבלים את הביטקוין כתשלום

עד לאחרונה השימוש בביטקוין היה להשקעה ופחות לצריכה שוטפת. אלא שבעקבות הסערה שחולל בשנה שעברה הוא החל יותר ויותר ליצור עניין בקרב ציבור המשקיעים. יחסי הציבור להם זכה המטבע במדיה העולמית נתנו לו תנופה והילה.

כדי לעשות שימוש במטבע יש צורך בצמד מפתחות – מפתח פרטי ומפתח פומבי (shutterstock)

כדי לעשות שימוש במטבע יש צורך בצמד מפתחות – מפתח פרטי ומפתח פומבי (shutterstock)

הערכות עדכניות הן שנכון להיום, קרוב ל-400 אלף עסקים ברחבי העולם מקבלים את מטבע הביטקוין כתשלום עבור שירותים ומוצרים, החל ממוצרי צריכה בסיסיים וכלה בלבוש ומכוניות. כך למשל חברת שירותי התיירות Expedia מקבלת ביטקוין כתשלום, וגם קמעונאית האלקטרוניקה הגדולה Newegg מתייחסת למטבע הדיגיטלי כמו למטבע רגיל. כמו כן מספר חברות תעופה הולך וגדל מאפשרות רכישת כרטיסי טיסה בביטקוין. ובכלל – יותר ויותר חברות ברחבי העולם מתחילות לתת לגיטימציה למטבע הווירטואלי הזה וכיום נעשים ניסיונות חקיקה לגביו.

הבנקים בעולם מתייחסים למטבעות וירטואליים בחשדנות ואפילו זלזול, מבחינתם מדובר בכסף דיגיטלי בלתי מפוקח ומונפק שנשלט ע"י מפתחיו. אבל, מקרה הביטקוין, חורג בהדרגה מכלל זה, מכיוון שאט אט מתהווה רגולציה סביבו. כמו כן, השימוש בו כבר לא מוגבל רק לקהילה וירטואלית והוא מופץ בקרב הציבור

איך משתמשים בביטקוין?

על מנת לעשות שימוש בביטקוין אדם צריך להוריד אפליקציה הקרויה ארנק ביטקוין, (להורדה כאן) אשר מאפשרת את כל הפונקציונאליות של השימוש בביטקוין. היא מאפשרת הפקת מפתחות וכדי לעשות שימוש במטבע יש צורך בצמד מפתחות – מפתח פרטי ופומבי. הפומבי הוא כתובת הביטקוין של האדם – אליה הוא מקבל ושולח ביטקוין, כשלכל מפתח פומבי יש מפתח פרטי משלו והוא מתפקד כחתימה אלקטרונית ייחודית.

על מנת לשלח ביטקוין ממפתח פומבי מסוים נדרשת חתימה של מפתח פרטי תואם. שליחת ביטקוין היא כאמור בקשה לעדכן את הרשת שכמות מסוימת שייכת כעת למפתח פומבי אחד. הארנק לא מאחסן את הביטקוין שנמצאים בבעלות המשתמש. הארנק מאכסן את המפתח הפרטי של המשתמש ומאפשר לו לבצע פעולות כמו גישה פשוטה לשרשרת הבלוקים על מנת לדעת את היתרה שלו, שליחה של ביטקוין וכו'.

החשש של אנשים רבים הוא מגניבות מטבע – בצורה וירטואלית יותר קל לגנוב, ובהרבה מקרים יותר קשה לעלות על הגניבה. גניבת ביטקוין מתרחשת כאשר נגנב המפתח הפרטי – אז הגנב יכול לשלוח את כל הביטקוין המשוכים למפתח הפומבי של הקורבן לחשבונו ולבזבז אותם. ארועי גניבה הולכים וגדלים, אך במקביל פותחו פתרונות. כדי להתמודד עם בעייתיות זו, פותחו אמצעים לאכסן את המפתח הפרטי במקום שאליו אין גישה דרך הרשת. לכן קיימים ארנקי נייר וארנקי חומרה. הם אמנם לא מחליפים לחלוטין את ארנקי התוכנה שבאמצעותם שולחים ביטקוינים אבל כן מאפשרים אחסון המפתח הפרטי.

שימוש בביטקוין מחייב מערכת שמאפשרת ביצוע תשלומים. מערכת זו כוללת רישום התשלום ושיטת וולידציה לכך שהתשלום עבר בהצלחה ואינו ניתן לביטול. אמנם, כאמור לא ניתן להעביר ביטקוין לאדם אחר ללא שימוש באותה מערכת אך ניתן להשתמש במערכת זו כמערכת תשלום, מבלי להחזיק ביטקוין כמטבע באופן קבוע. מעין שירות שבו אדם משלם בדולרים שברשותו והדולרים מומרים אוטומטית לביטקוין ומועברים למוכר באמצעות מערכת ביטקוין ושוב מומרים בחזרה לדולרים. כך האינטראקציה בין קונה ומוכר שמשתמשים בדולרים בלבד העבירו תשלום ביניהם על גבי מערכת ביטקוין. שירות זה נקרא "ביטפיי" והוא כבר ניתן בידי מספר גורמים כגון אתר הבלוגים וורדפרס.

ביטקוין – זירות מסחר

העברות מטבע הביטקוין כרוכות בתשלום ועשויות להגיע עד ל-1% מגובה העסקה. יש כאלו שמעריכים כי שיטת הכרייה – הנפקת הביטקוין, גם היא נוגסת בעלויות העקיפות ויכולה להגיע לכמה אחוזים  מגובה העסקה. עם זאת ככל שיהיו יותר ביטקוינים והשוק ישתכלל, סביר להניח שהעמלה תרד.

בשלב הראשון, רגע לפני שמשקיעים בביטקוין, כדאי לפתוח ארנק פרטי ויש מספר אתרים שדרכם ניתן לפתוח ארנק וירטואלי (לצד אפליקציה) לרבות אתר blockchin.com. בשלב הבא יוצרים חשבון באחת הבורסות של המטבעות הוירטואלים (זירות מסחר של מטבעות וירטואליים) לרבות poloniex  , bitfinex, kraken ואז ניתן לקנות (ולמכור) ביטקוין ולהעביר אותו לחשבון האלקטרוני/ ארנק אלקטרוני.

ביטקוין – האם הוא בלון?

אלו שמצדדים בכך שמדובר בבלון מדברים על מוצר שאינו אמיתי. זאת דווקא לא הבעיה הגדולה שלו, ממש לא. יש הרבה מטבעות שלא ממש פיזיים, וזה לא אומר שהם לא אמיתיים. גם הכסף שלכם בבנק הוא סוג של כסף וירטואלי.

טענה אחרת טוענת שאין נגדו נכסים אמיתיים, וזה נכון. מחירו נקבע על סמך ביקוש והיצע, אין כאן משהו אמיתי, יש אמנם טכנולוגיה שמסדירה את המסחר ומאבטחת אותו ורושמת את כל הפעולות. סוג של סליקה. אבל אין מולו נכסים כמו זהב, מחצבים וכו". בעולם המודרני הפקת המטבעות היתה מול נכסים של המדינה, אבל בפועל בעשורים האחרונים זה ממש לא כך. הפקת המטבעות – הדפסת הכסף, לא מגיעה רק ממקום של נכסים, אלא כנגד חובות. החוב הממשלתי גדל במקביל להפקת מטבעות. כלומר, זה צורם שאין נכסים וגושפנקא מול המטבעות הוירטואלים, אבל תתפלאו – זה קיים באופן מסויים גם במטבעות רגילים.

בסופו של דבר הכל עניין של אמון – אם יש מסחר ומאמינים שמדובר במטבע עם כח קנייה מסויים, ויש פעילות, גם פעילות ריאלית (רכישה ומכירה של מסחר ושירותים), אז המטבע אל אף היותו וירטואלי יכול לבטא ערך אמיתי. אחרי הכל – הקיום של המטבע נובע מהאמון שהמשתמשים נותנים בו, ומהטכנולוגיה שמטאבטחת אותו ויוצרת אצל המשתמשים תחושה של בנק – ביטחון שהכסף לא ייעלם. זה בדיוק מה שצריך כדי שהמטבע יצליח -אמון וביטחון, והשאלה אם זה יצליח.  ועדיין – מומחים בעולם הכלכלי, לרבות פרופ' שילר המומחה במדדים ובבועות טוענים שאין בסיס למחיר הביטקוין, וכמובן שדעתם צריכה להילקח בחשבון.

מול הטענות שמדובר בבלון, פרטנו את הטענות שכנגד, ויש עוד עניין חשוב – כמות הביטקוין מוגבלת.תדמיינו שבסופו של יום הביטקוין הוא המוצר הנבחר – הוא המוצר הדיגיטלי שישמש לפעילות שוטפת ובכלל. אז הביקוש אליו יילך ויגדל, ומצד שני מספר המטבעות המונפק מוגבל. כיום יש סדר גודל של 13 מיליון מטבעות ב-204 יהיו 24 מיליון מטבעות וזהו – אין עוד. זה אולי מסביר את הנסיקה בשנים האחרונות, מדובר במוצר במחסור, וכאשר יש התעוררות וכמות המתעניינים גדלה, הביקוש עומד מול היצע דק במיוחד ולכן המחיר מזנק. זה מצד אחד אולי יכול להסביר את המשך העליות, אך מצד שני זה מסביר את העניין הבועתי.

הביטקוין בישראל

גם בישראל אין הסדרה בנוגע לשימוש במטבעות דיגיטליים. אך התפתחה במדינה קהילת משקיעים חובבי ביטקוין. אתר קהילת הביטקוין מדווח על כמה מאות של עסקים שכבר עושים שימוש במטבע. פלטפורמת מסחר נפוצה בישראל היא Bit2C, כשיש לנו גם כספומט לקבלת ביטקונים, וגם קהילות אינטרנט רבות משתתפים, וקהילה שמתכנסת בכל ראשון בערב – לעדכונים להחלפות ועוד (אחוזת בית 1 תל אביב)

בינתיים טרם התגבש מודל מסודר לגבי עניין הביטקוין, ומלבד אזהרות הסיכון בשימוש בו לא נעשה משהו קונקרטי או מגביל לשימוש בו. גם בנושא המיסוי אין הסדרה וכרגע לכאורה אין חבות מס ברורה על השימוש בו, אם כי מס הכנסה ממסה רווחים באשר הם – גם אם הם מגיעים ממקורות חדשנים וייחודיים.

הרגולציה סביב הביטקוין בהתהוות – עדיין הבנקים בעולם לא נותנים לגיטימציה למטבע זה ולא ברור מתי יגיע היום שהוא יהפך לגיטימי, כך שמדובר בסיכון השקעתי. עם זאת ככל שהמטבע תופס תאוצה הבנקים עשויים להיות פתוחים יותר. כך גם בקשר לרגולציה. לאחרונה התבטאו נגידים של בנקים מרכזיים ברחבי העולם על כוונתם לבחון את הביטקוין ואת אפשרות המסחר בו דרך הבנקים.

במקביל לאימוץ המטבע על ידי הבנקים יצטרכו הרשויות להסדיר את המסחר בו, את ההשקעה בו, את הצריכה השוטפת, ואת מנגנון המחיר. זה לא פשוט, בין הדילמות שעומדות בפני הרגולטרים יש נושאים לא פשוטים – מיסוי שטרם הוגדר; סכנה לאובדן כספי משקיעים בשל חוסר יציבות הארנקים הדיגיטליים, וסכנות אבטחת המידע וזירות המסחר. וכן בעיות טכנולוגיות. כמו כן, הרגולציה תצטרך לקבוע כללי התמודדות בעת מעשה רמאות טכנולוגיים של האקרים ולהסדיר את האכיפה בתחום.

בעיה אחרת של המטבע הוירטואלי היא סכנת הלבנת הון. הרגולציה תצטרך ללמוד לעקוב אחרי העברות הון במטבעות הוירטואליים.מי שמובילה בתחום הזה היא בארה"ב – שם פורסמו הנחיות הקובעות שהיחס למטבעות הדיגיטליים דומה לרכוש, מה שמגדיר חובת דיווח על כל תנועה וחובת מס על כרייה בביטקוין או קבלת שכר במטבע דיגיטלי. הדיווח יתבצע לפי השווי ההוגן של המטבע הדיגיטלי שייחושב לפי שער ההמרה של הדולר ביום קבלתו בפלטפורמת המסחר המפרסמת שער הנקבע לפי ביקוש והיצע.

בגרמניה ביטקוין מוגדר ככסף פרטי וסוחרים בו מחויבים בתשלום על מס ברווחי הון, אך באירופה השמרנית יותר המצב הפוך לחלוטין. הרשות הבנקאות האירופית פרסמה הודעת אזהרה חריפה בנושא השקעות במטבעות וירטואליים עם דגש על סכנת הפסד הכספים.

לסיכום, הביטקוין עדיין בחיתולים, לא ברור לאן, אם בכלל, הוא יתקדם. צריך לזכור שלהבדיל ממטבעות של בנקים מרכזיים בעולם שמאחוריהם עומדת מדינה ונכסים שמגבים את המטבעות, אין כך הדבר בביטקוין. זה עדיין לא אומר שאין לו זכות קיום, אלא אומר שיהיה צורך להגדיר אותו תוך כדי תנועה באופן מוצק יותר ולהבין – מה הוא מבטא והאם יש לו גיבוי לרבות גיבוי טכנולוגי או שמדובר בגימיק ענק, סוג של בלון שעדיין לא התפוצץ. ככל שהזמן עובר נראה שהמטבעות הדיגיטליים יהפכו לחלק מחיינו, רק שהשאלה איך זה ייראה , ומה יהיה הבסיס למחיר.

מדריכים קשורים (וחשובים):

ביטקוין – המדריך המלא

מדריך – מה זה בלוקצ'יין? 

עדכונים:

מארס 2018 – בניוזוויק המכובד מסבירים שהביטקוין הוא אסון – הוא מוריד את הפיריון וזה מכמה סיבות – "הביקוש האדיר למטבע הדיגיטלי – ביטקוין, מעורר תהייה אם אחת הסיבות לצמיחה החלשה בארה"ב בשנים האחרונות היא שהאומה האמריקאית עסוקה בהסחות דעת. כרייה של ביטקויניים אמנם אינה עתירת כוח אדם, אך גוזלת זמן, אנרגיה והון מפעילות כלכלית אחרת, יצרנית יותר, שלדברי כלכלנים תתדלק צמיחה מהירה יותר. באחרונה אמר ג'יימס מקאנדרוז, בעברו ראש תחום המחקר בבנק הפדרלי של ניו יורק, שהרבה מהתשתית הדיגיטלית המתרחבת שלנו מוקדש לפעילויות כמו ייצור מטבעות סייבר, שגרועות יותר מבזבוז זמן.

"בארה"ב ייש בעיות פיריון. הכלכלה צומחת באיטיות. כמעט 20% מהמבוגרים בגילי העבודה אינם עובדים או אפילו אינם מחפשים עבודה. כמות העסקים לא גדלה ואפילו תחומי הייצור הבסיסיים ביותר בארה"ב נמצאים בירידה, כולל "ייצור תינוקות": אמריקאים מקיימים פחות יחסי מין ויולדים פחות תינוקות.

"כלכלנים רואים סימנים ברורים לכך שאנשים משחקים יותר במשחקי וידיאו במקום ללכת לעבודה, מתחברים לרשת במקום לעשות סקס ומשקיעים נתח גובר מזמנם, כספם ומשאבי הטבע שלהם במוצרים וירטואליים כמו מדיה חברתית, משחקים והלהיט הטרי: מטבעות דיגיטליים, ובעיקר ביטקוין. ביטקוין הוא זללן של משאבים משום שכדי לכרות אותו צריך לבזבז המון חשמל. שערו הנוכחי של ביטקוין הוא כ-8,000 -9,000 דולר, אבל קשה להשתמש בו, וכהשקעה הוא ספקולטיבי כמו זהב.

"לדברי טיילר קואן, כלכלן באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, כריית זהב היא שימוש טוב יותר במשאבים, מכיוון שגם אם ערכו יורד, אפשר להשתמש בו לסתימות בשיניים. "ברגע שהתנופה של הביטקוין תסתיים, הוא לא יחזור לעולם".

נובמבר  2017 –  שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך טוען שהביטקוין הוא בועה. לגישתו מטבע וירטואלי שעלה מ-1,000 דולר ל-7,000 דולר בלי שאנשים מבינים מה עומד מאחוריו, מה הסיבות לעלייה, הוא סוג של בועה. אחרי הכל, לגישתו מדובר בעדר של ציבור רחב שקונה בלי באמת להבין מה הוא קונה – להרחבה

אוקטובר 2017 – וורן באפט ועוד משקיעים בעלי שם ומומחים סבורים שהביטקוין הוא בועה ענקית. באפט מגדיר את המטבע בדיחה. אז נכון, מאז שהוא אמר זאת לראשונה (ב-2014) המטבע עלה פי 20 ומעלה, אבל זה עדיין לא אומר שהוא לא צודק. כדאי לשמוע ולקרוא מה יש למומחים להגיד, אך לזכור תמיד שיש גם מומחים מהצד השני שחושבים שהמטבעימשיך לנסוק. הנה הרחבה בכלכליסט, על המומחים שסבורים שמדובר בבועה

יולי 2017 – בגולדמן זאקס סבורים שהביטקוין יירד עד לכ-1,870 דולר אך משם עשוי לעלות לכיוון ה-5,000 דולר – הרחבה בביזפורטל

מאי 2017 – הביטקוין עשוי להגיע ל-100,000 דולר, כך אומר האנליסט שחזה את הנסיקה של המטבע בשנה האחרונה –  קיי ואן פיטרסון מתייחס לטווח הרחוק ורואה עלייה חדה בביטקוין. הוא מניח שתוך 10 שנים, מטבעות וירטואליים מכל הסוגים יתפסו נפח של כ-10% מהנפח הממוצע היומי של המסחר כיום, שעומד על מעט יותר מ-5 טריליון דולר (על פי "בנק פור אינטרנשיונל סטלמנטס) ולפי החישוב הזה, 10% מתוך 5 טריליון דולר הם 500 מיליארד דולר – סכום מכובד, כשבמקביל לעלייה בהיקף השימוש במטבע יעלה גם מחירו – הרחבה בכלכליסט

מאי 2017 –  ביטקוין – האם הוא מטבע לגיטימי או כלי מפוקפק לפושעים? המחיר של הביטקוין עלה משמעותית בחודשים האחרונים. אלא שהוא עדיין סובל מתנודתיות יתר ושימוש  לרעה על ידי האקרים – כך בסקירה שפורסמה בדהמרקר. האקרים השתמשו בו במתקפות הסייבר האחרונות, ובכלל המטבע נחשב כמטבע להלבנת הון, מטבע שמשמש פעילות עבריינית מתחת לרדאר. זו הסיבה (אחת הסיבות) שרבים עדיין נרתעים מלהשתמש בו – האם מדובר במטבע מפוקפק או מטבע לגיטימי – הרחבה בדהמרקר

מאי 2017 –  המטבע הדיגיטלי – הביטקוין זינק באפריל ב-24% והגיע לשיא חדש – 1,600 דולר. הסיבה לעליות היא התעניינות גוברת בקרב משקיעים מחוץ ליפן, לצד  הודעה חשובה של רשות ניירות ערך האמריקאית שהודיעה כי היא בוחנת מחדש את ההחלטה על דחיית קרן סל (ETF) למסחר בביטקוין. המשמעות – ייתכן שבקרוב יהיו מכשירים צמודים על הביטקוין, וזה יכול לעורר את המסחר במטבע. הקרן הוצעה על ידי חברת הקרנות של התאומים קמרון וטיילר ווינקלווס.

ביטקוין – זירות מסחר

סקר – מה יהיה מחיר הביטקוין עוד שנה