100 מיליארד דולר זה שווי הסחורות שמחזירים האמריקאים בתקופת החגים – בין חג המולד לחג ההודיה, והסיבה היא כמובן אתרי הסחר המאפשרים מדיניות החזרה נוחה.

נחשוב למה, הרי ביגוד אנחנו לא יכולים למדוד אונליין ואי אפשר לבדוק את איכות הפירות והירקות, אי אפשר לבדוק את המוצר בחנות ועוד. זו הסיבה שגם הרבה מזמינים גרסה שונה של אותו בגד ומחזירים את הפחות רלוונטיות. בתקופת החגים מחזירים אפילו יותר, כי הרבה קונים את הסחורה כמתנה.

ההחזרות פוגעות באתרי הסחר  ולכן הם מתאפיינים בשולי רווח נמוכים לעומת קמעונאות פיזית, המתאזן עם ההוצאות על השכירות. כמו כן רק מעט חברות ערוכות להתמודדות עם החזרות בכזה קנה מידה בדרך כלל, כל פריט שמוחזר מטופל בנפרד, וכך גדלות עלויות העסקת העובדים.

קשה גם למכור את הסחורה שחוזרת, למשל חלק מהציוד מגיע חסר או תקול ובגדים עשויים לצאת מהאופנה. אז מה קורה להם? אלו מגיעים למדמנות ופוגעים בסביבה. כדי להתמודד עם התופעה פותחו כלים כמו חדר הלבשה במציאות מדומה באפליקציות, כדי להקדים רפואה למכה. דרך נוספת היא נקודות החזרה בחנויות ובמחסנים פיזיים, אבל כאמור להרבה חברות קטנות אין האופציה הזו. יש גם חברות המנהלות תיבות החזרה. אבל האתרים לא הולכים להקשיח את מדיניות ההחזרה, משום שהרבה פעמים אלו הלקוחות שקונים הכי הרבה.

למרות העלויות הגבוהות, חנויות מרגישות צורך לענות על דרישות הלקוחות שההליך יהיה נוח וקל ככל האפשר. וככל שהתחרות גדלה כך מדיניות ההחזרה חייבת להיות גמישה יותר.

ומה קורה בישראל? למרות מדיניות ההחזרות הקשוחה ברוב החברות,  חברות ישראליות שמנהיגות מדיניות החזרת מוצרים גמישה הכוללת גם את האפשרות לקבל כסף חזרה, מדווחות על אחוזי החזרה נמוכים ביותר, אפילו לעומת הצרכן האמריקני. .

חגיגת הקניות של החורף: מתי ואיפה מתקיימים מבצעי הרשת הגדולים

אלי אקספרס – המדריך המלא