בעקבות התקנות החדשות על המשכנתאות שהוציא הפיקוח על הבנקים לפני כשבועיים ובבסיסם הגדלת ההון העצמי של הבנקים בהתאם/ כתלות בגודל תיק המשכנתאות שלהם, יידרשו הבנקים להגדיל את הונם העצמי ב-2.7 מיליארד שקל עד לשנת 2017.
בנק מזרחי טפחות יצטרך להגדיל את הונו העצמי ב-940 מיליון שקל; בנק לאומי יגדיל את הונו העצמי ב-720 מיליון שקל, בנק הפועלים ב-540 מיליון שקל, דיסקונט ב-200 מיליון שקל; הבינלאומי ב-180 מיליון שקל; אגוד ב-70 מיליון שקל ובנק ירושלים ב-70 מיליון שקל. המפקח על הבנקים, דודו זקן הדגיש כי היישום של התקנות יהיה הדרגתי ויחל בתחילת 2015 כאשר מדי רבעון ירתקו הבנקים שמינית מהסכום הנדרש (כך על פני שנתיים).
הצורך בהון עצמי גדול יותר(כרית ביטחון) נובע מסביבת הריבית הנמוכה. בריבית זו הביקוש למשכנתאות ולדירות הולך וגדל, ובבנק ישראל חוששים מיציבות שוק הדירות למגורים שעלול להשפיע על הבנקים המקומיים. ברגע שהבנקים ייאלצו להגדיל את הונם, הם יתמחרו זאת בריבית שהם מעניקים ללקוחות, כך שריבית המשכנתא צפויה לעלות. בהערכה גסה צפויה עליית ריבית משכנתא בשיעור של 0.1% עד 0.4%.
מה קורה בהשקעות המקומיות ובשוק השבוע? בסקירה השבועית של הראל פיננסים הם טוענים כי בשוק המקומי נמשכה ירידת התשואות באג"ח הממשלתי, כאשר תשואת אג"ח שקלי ל-2016 עומדת על 0.29%, מה שמשקף את העובדה שהמשקיעים מעריכים שהריבית כאן תישאר נמוכה עוד הרבה אחרי שתתחיל לעלות ברוב העולם. לפיכך ולאור המשך ירידת התשואות הממשלתיות בשוק המקומי והעובדה שהשוק דוחה את הצפי להעלאת ריבית, החשיפה לאג"ח ממשלתי בריבית משתנה פחות אטרקטיבית. מנגד, הם טוענים כי יש הגיון בחשיפה לאג"ח כזה בארה"ב לדוגמה, שם צופים העלאת ריבית כבר באמצע 2015, או בבריטניה, שגם שם צפויה העלאת ריבית במהלך השנה הבאה. יחד עם הריבית הנוכחית, משפיעים הגורמים האלה על המשך היחלשות השקל (לצד התחזקות הדולר בעולם). כל אלה תומכים בהמשך חשיפה למט"ח כמרכיב בתיק ההשקעות באמצעות חשיפה למניות או אג"ח בחו"ל, ברוח המלצותינו בתקופה האחרונה. באג"ח הממשלתי בהראל פיננסים ממשיכים לשמור על מח"מ קצר-בינוני, כשבאפיק הצמוד במח"מ של כ-3 שנים (לאור ציפיות האינפלציה הנמוכות מדי במח"מ זה), ובאפיק השקלי במח"מ של כ-3.5 שנים. החלוקה בין שקלים לצמודים היא 45:55. השמירה על המח"מ רלוונטית במיוחד השבוע לאור האפשרות שנתוני אבטלה טובים מהצפוי בארה"ב עשויים להביא לעליית התשואות הארוכות.
אג"ח קונצרני – משקל יתר לדירוגים הגבוהים
הירידות באג"ח הממשלתי במח"מ בינוני בעולם הביאו לפתיחת מרווחים באפיק הקונצרני (שהמח"מ שלו קצר יותר מהמח"מ הממשלתי). בשוק המקומי חזר האג"ח המדורג גבוה לתפקד טוב יותר מהדירוגים הנמוכים – בשבוע האחרון לדוגמה עלה תל בונד 20 ב-0.26% ותל בונד 60 ב-0.21%, לעומת תל בונד תשואות שעלה ב-0.05% בלבד. האג"ח בדירוג גבוה רלוונטי למי שעדיין מעונין להיחשף למרכיב דמוי אג"ח מדינה צמוד (אג"ח בנקים לדוגמה), המספק תוספת תשואה על פני האג"ח הממשלתי של 0.7%-0.8% במח"מ בינוני. להערכתנו, יש סיבות רבות הממשיכות לתמוך בתפקוד טוב של אפיק זה בתקופה הקרובה ועל כן הוא ממשיך להיות מעניין להשקעה. במדדי האג"ח הקונצרני המרווחים גם חזרו להיות גבוהים יותר – 1.64% בתל בונד 20, 1.71% בתל בונד 40 – וגם עניין זה תומך בהמשך החשיפה אליהם.
מניות – למרות התנודתיות נשארים בחשיפה מלאה לאפיק
השבוע החולף היה בסימן של ירידות בשווקים, כאשר ככל שרמת הסיכון היתה גבוהה יותר – הירידות היו חזקות יותר. בלטו בירידות סקטורים כמו טכנולוגיה (ירידה של מעל 1% החודש) או ראסל 2000 (שירד החודש ב-2.4%). הירידות החדות ביותר היו בשווקים המתעוררים, שירדו ב-2.8% ורשמו את החודש הגרוע ביותר מאז תחילת השנה. הפגיעה בשווקים המתעוררים הגיעה גם מהירידות במניות וגם מהתחזקות הדולר. עם זאת, במבט קדימה, אחרי מימושים כאלה, ניתן להערכתנו לצפות להתאוששות במיוחד בגזרות האלו.
המשך השיפור בגזרת הנתונים הכלכליים והתחזקות הדולר ממשיכים לחזק את האפיק המנייתי בארה"ב, אם כי ברור ששבירת השיאים בתקופה האחרונה מכבידה על כל שוקי המניות ומעוררת חששות מהאפשרות לשבירת שיאים נוספת. אגב, כדאי לשים לב כי S&P500 למשל רחוק פחות מ-1.5% מהשיא שלו, אך בשל תנודתיות גדולה יותר בתקופה האחרונה – כאשר המדד זז ביותר מ-1% לשני הכיוונים – השינוי במדד נראה גדול יותר.
בעוד השווקים בעולם אכזבו בספטמבר, השוק המקומי דווקא הניב תשואה נאה. בסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר המלצנו כמה פעמים שלא להקטין את החשיפה המנייתית המקומית, על רקע תמחור חסר ולאור האפשרות לתיקון חד ומהיר. ואכן, בחודש האחרון עלו מדדי ת"א 25 ות"א 100 בכ-5% וסגרו חלק גדול מאוד מהפער מול המדדים המובילים בעולם. מתחילת השנה ת"א 25 כבר עלה ביותר מ-9.5% וה-100 בכ-8%.
בשבוע האחרון, השוק המקומי עבד אמנם פחות ימים, אך זה דווקא היה לטובתו והוא הניב תשואה גבוהה יותר. לטובה בלטו פריגו והחברה לישראל (בשל מכירת כיל). במהלך ראש השנה הונפקה כיל בחו"ל ב-8% דיסקאונט, אחד הפערים הגדולים של חברה מסדר גודל כזה ובתעשייה כזו – מה שמצביע על חוסר תיאבון של משקיעים זרים לשוק המקומי, אם כי חייבים להביא בחשבון גם את העובדה שמעל החברה עדיין מרחפת עננת שישינסקי2.
המפקח על הבנקים הודיע הוציא הוראה שתחייב את הבנקים לחזק את ההון בהתאם להיקף החשיפה שלהם לפעילות משכנתאות כך שעד לשנת 2017 הבנקים יידרשו להגדיל את הונם ב-2.7 מיליארד שקל וזאת מעבר לדרישה מהבנקים שיעמדו בשיעור הלימות ההון כפי שקובעים כללי באזל 3. בנוסף הבנקים הישראלים יידרשו להחזיק גם בכריות הון בשיעור של 1% מיתרת תיק המשכנתאות. הסיבה לכך היא החשש מעליות ריבית ואבטלה שיובילו משבר קשה ואי עמידה של לווים בהחזר המשכנתא שלהם.
יחד עם זאת, המפקח הודיע לבנקים כי בהלוואה ממונפת שהיקף החוב גבוה מ-60% מערך הדירה וגם מרכיב הריבית המשתנה הוא לפחות רבע מהחוב, הם יוכלו לשמור על שיעור הקצאת הון של 75% במקום שיעור הקצאת הון של 100% שאותו קבע המפקח על הבנקים הקודם. ההפחתה בשיעור הקצאת ההון בגין משכנתאות ממונפות לכאורה סותרת את ההוראה המחייבת את הבנקים להגדיל את כריות ההון, אולם בבנק ישראל החליטו על הקלה זו כדי למנוע מצב שבו שילוב של שתי ההנחיות יחייב את הבנקים לבצע הקצאת הון בשיעור גבוה מ-100% מההלוואה.
היכנסו למדריכי החיסכון הפנסיוני
בעלי קרנות השתלמות שמעוניינים לפדות את הקרן שלהם בטרם הסתיימו 6 השנים מרגע תחילת ההפקדות יכולים לעשות זאת בתנאים הבאים לאחר 3 שנים בלבד. דרך אחת היא באמצעות בקשה לפדות את הכסף למטרות לימודים תוך הצגת מסמכים מתאימים. דרך שניה היא הגעה לגיל 67, אז ניתן למשוך את הכסף לכל מטרה ודרך נוספת נקראת החלת ותק – מושג בקרנות ההשתלמות. באשר לדרך האחרונה היא מתאפשר רק במקרה שישנה קרן השתלמות נוספת ותיקה יותר.
למשל אם לחוסף יש שתי קרנות, כאשר אחת מהם החלה בשנת 2003 וכיום אפשר למשוך ממנה כספים (נזילה), והוא צריך כסף נוסף מהקרן החדשה, הוא יכול להחיל את הוותק של החשבון הנזיל על החשבון הלא נזיל, ומכאן הביטוי החלת ותק, וכך למשוך את הכספים משני חשבונותיו בקרנות ההשתלמות, ללא תשלום מס על משיכה שלא כדין בגין החשבון הלא נזיל.
המדריך המלא לקרנות השתלמות – מסתבר שיש בעיקר יתרונות
הבעיה עם ההליך הזה שהוא הליך טכני ולעיתים מסורבל ויש לו דרישות מסוימות, שכן משיכה על סמך החלת ותק תתאפשר רק כשלפחות אחד משני החשבונות הוא במעמד שכיר (כששני החשבונות במעמד עצמאי, אי אפשר להחיל ותק). בנוסף, חייבים למשוך קודם את הקרן החדשה, ורק לאחר מכן את הקרן הוותיקה וכן לא ניתן לבצע משיכה חלקית מהקרן הצעירה, ולהשאיר אותה פועלת, אלא יש למשוך את כל הסכום הצבור בה. את המשיכה החלקית ניתן לעשות בקרן הוותיקה.
בעיה נוספת היא שאם בוצעה משיכה מהקרן הוותיקה, לא ניתן להחיל ותק על הקרן החדשה ודבר אחרון, בעת ביצוע החלת הוותק נחסמת הקרן הוותיקה להפקדות נוספות. יש להביא בחשבון שבמקרים מסוימים, אין אישור למשוך כספים על סמך החלת ותק בשל סיבות מיוחדות החלות בחשבון כמו למשל הפקדות חופפות בשתי הקופות. כדי לבצע את פעולת החלת הוותק על המפקיד לפנות לקרן הוותיקה ולהודיע לה שיש לו קרן ישנה ושהוא מעוניין למשוך את הכספים משתי הקרנות על סמך החלת ותק. בהתאם הוא צריך לבקש מהקרן הוותיקה אישור הכולל את הפרטים הבאים: שם העמית, מספר תעודת זהות, מספר העמית, תאריך ותק בחשבון, מעמד החשבון ותאריך הפקדה אחרונה בחשבון. על האישור לכלול הערה שלא בוצעה משיכה מהחשבון, וכן שהחשבון ייחסם להפקדות חדשות. עם מסירת האישור, הקרן הוותיקה תחסום את החשבון להפקדות שוטפות, ולא תהיה אפשרות להשתמש שוב בתאריך הוותק בעתיד לצורך משיכת כספים. לאחר מכן, עליו לפנות לקרן הצעירה עם האישור שקיבלנו מהוותיקה ולמלא בקשת משיכה. לאחר שהקרן הצעירה תקבל את האישור, ניתן יהיה למשוך את הכספים.
איך משקיעים בדולר - כל הדרכים, יתרונות וחסרונות! אחרי התחזקות עד מעל 3.7 שקלים, שב הדולר ונחלש לאחרונה. מה הכיוון מכאן? ומה היתרונות והחסרונות של אפשרויות ההשקעה במטבע?
הדולר התחזק מאז תחילת 2023. לא חסרות סיבות: התנודות בבורסות בוול סטריט, העלאות הריבית בארץ ובעולם וכמובן החששות מפני התוכניות של הממשלה לבצע רפורמה מקיפה במערכת המשפט. לאחרונה חווה השקל היחלשות משמעותית נוספת כאשר חצה את רף 3.7 שקלים והוא נסחר כעת בסביבות 3.77 שקלים. אבל בחיים, כידוע, הכל יחסי. אחרי שנים שבהן הוא נסחר גם מעל 4 שקלים, במהלך 2021 פלירטט המטבע האמריקאי במשך תקופה ארוכה עם רף השפל של 3 שקלים – מה שגרם לבנק ישראל לרכוש מט"ח בסכומים עצומים כדי שלא יירד מתחתיו. כלומר, הרמות הנוכחיות ממקמות את הדולר מעל השפל, אבל עדיין נמוך בהרבה מהשיאים של שנים עברו.
מחשבון המרה – שקל לדולר ודולר לשקל (שקל לדולר – כמה שקלים שווים דולר אחד; דולר לשקל – כמה דולרים (כמה סנטים שווים שקל אחד)
האם הוא ימשיך להיחלש? האם יחזור לעלות? נכון לעכשיו, האינפלציה בארה"ב נחלשת בהדרגה בעקבות העלאות הריבית של הפד אבל עדיין לא רואים את הפסקת התהליך ובטח שלא שינוי מדיניות לכיוון של הורדת הריבית. כלומר, התשואה על החזקת דולרים עדיין גבוהה יותר מבכל מטבע אחר.
בנוסף, אחרי מהלך עליות מרשים, וול סטריט חווה כעת תקופה של חולשה, מה שגורם לגופים מוסדיים לקנות יותר דולרים על מנת לגדר הפסדים בבורסה.
בהיבט המקומי, בנק ישראל החל גם הוא באפריל 2022 במהלך של העלאת ריבית, לראשונה מאז 2018, אשר הביא את הריבית לרמה של 4.75% נכון לעכשיו, וכרגע לא רואים את סוף המהלך. ההתחזקות האחרונה של הדולר תייקר מוצרי יבוא רבים, כך שלמעשה היא עלולה לתרום להמשך התחזקות האינפלציה, שתגרום להמשך העלאות הריבית.
אז לקנות עכשיו דולרים? למכור? לחכות? הדעות חלוקות. כך או אחרת, אם אתם רוצים להשקיע בדולר, תוכלו להיעזר במדריך זה, שמתאר את כל הדרכים להשקיע בדולר, כולל היתרונות והחסרונות של כל מכשיר.
לשער הדולר וחישובי הצמדה על הדולר
מי שמעוניין להשקיע בדולר יכול לעשות זאת דרך פיקדונות בבנקים, לרבות פיקדונות מובנים (סטרקצ'רים) שצמודים לדולר. הריבית על פיקדונות דולריים נמוכה במיוחד וזה החיסרון הגדול של האפיק הזה, אבל מצד שני מדובר באפיק בטוח – מה שנקבע מול הבנק בתחילת הדרך זה מה שמקבלים בסוף הדרך. אז נכון, זו ריבית נמוכה אבל בטוחה.
בפיקדונות המובנים כבר מקבלים תשואה גבוהה יותר אבל בפיקדונות המובנים יש גם סיכון, אם כי הוא מוגבל. היתרון של הפיקדון המובנה הוא שבהתקיים תנאים מסוימים (וכל פיקדון ותנאיו) המשקיע מקבל "סוכרייה", סוג של תשואה עודפת. מנגד – וזה החיסרון הגדול – אם התנאים לא מתקיימים, אז המשקיע עלול להפסיד ריאלית. בפיקדונות אלו, מנפיקי הפיקדונות לרוב מבטיחים רצפה נומינלית (סכום ההשקעה המקורי), לכאורה זה נשמע מפתה – מעין רצפה ויש בזה משהו, אבל הרצפה הזו עלולה לבטא הפסד ריאלי. לדוגמה, אם משקיע רוכש פיקדון מובנה ל-3 שנים, ובסוף הוא מקבל רק את הסכום הנומינלי, הוא מפסיד את התשואה האלטרנטיבית שהיה יכול לקבל באפיקים אחרים, הוא מפסיד את התשואה המדדית (יש לו הפסד ריאלי – הפסד מול המדד). חיסרון נוסף של הפיקדון המובנה הוא שלרוב מדובר על פיקדון למספר שנים שאין בו תחנות יציאה, ואם כן מתאפשר לצאת אז זה ללא רווח ואפילו עם קנס מסוים.
אפשרות נוספת להשקעה בדולר, היא השקעה ישירה – פשוט לרכוש דולרים בבנק. אלא שיש בשיטה הזו מספר חסרונות לעומת האלטרנטיבות האחרות – ישנן עלויות יחסית גדולות של המרות מטבע ומעבר לכך, אם הדולרים סתם "שוכבים" בחשבון הם לא מייצרים תשואה.
אם מפקידים את הדולרים בפיקדון אז כאמור הריבית הדולרית נמוכה מאוד.
חשיפה לדולר
דרך נוספת להיחשף לדולר היא לרכוש איגרות חוב צמודות לדולר – יש למשל איגרות חוב קונצרניות (של חברות) שצמודות לדולר ונותנות תשואה שתלויה בסיכון הספציפי של החברה. כאן נדרשת הבנה ומומחיות, כדי להבין ולשקלל את הסיכון הגלום באגרת, וזה בעצם החיסרון הבולט של הדרך הזו – המשקיע חשוף לסיכונים נוספים שקשורים לחברה עצמה. זו כבר לא רק חשיפה לדולר. מעבר לכך, צריך לזכור שברכישת איגרות חוב (וגם במימוש) יש עמלות קנייה ומכירה.
אפשרות נוספת היא לקנות קרנות נאמנות שמשקיעות באפיק הדולרי, וכאן יש רשימה ארוכה של קרנות נאמנות דולריות. אפשר להיחשף בצורה סולידית – לקרנות שמשקיעות באג"ח דולרי, או פיקדונות דולריים, ואפשר להיחשף לקרנות דולריות שמשקיעות בשוקי המניות והאג"ח בחו"ל, רק שאז כמובן הסיכון הוא בהתאם, זו כבר לא רק חשיפה לדולר, אלא לשוקי המניות והחוב בחו"ל. חוץ מזה יש גם קרנות נאמנות כספיות שמשקיעות/ צמודות לדולר.
היתרון בהשקעה דרך קרנות נאמנות הוא שיש מומחים שמנהלים את הכסף, ולא צריך לשבור את הראש מה לקנות – מנהל הקרן כבר מגוון בין אפיקים דולריים (תלוי באיזו קרן מדובר). החיסרון הבולט הוא דמי הניהול – על הניהול השוטף, חברת ניהול הקרנות גובה דמי ניהול שמקזזים את התשואה של הקרן.
דרך קרובה אחרת להיחשף לדולר היא להשקיע בתעודות סל שנסחרות בבורסה המקומית ועוקבות אחר שער הדולר. מדובר בעצם במכשיר שנקרא תעודת פיקדון (חלק מקבוצת תעודות הסל). זאת דרך יחסית נוחה שלא דורשת המרת מטבע, אך מנגד ברכישת תעודות סל יש עמלות קנייה ומכירה שאין בקרנות נאמנות, וכן יש פער בין המחיר ההוגן של התעודה למחיר בשוק (הציטוט בשוק) שלרוב מגלם הפסד/ עמלה יחסית נמוכה. היתרון בחשיפה דרך תעודות סל הוא הזמינות – ניתן להשקיע בתעודה (וגם לממש) על פני כל היום, בדומה למסחר במניות ואיגרות חוב. יתרון נוסף הוא שדמי הניהול מאוד נמוכים, אך מנגד יש כאמור עמלות קנייה ומכירה (כמו בכל נייר ערך – מניות ואיגרות חוב לדוגמה).
לאוהבי סיכון, ניתן גם לרכוש תעודות סל בשוק המקומי עם חשיפה דולרית וחשיפות נוספות למניות, אג"ח וכו'. זה דומה לאותן קרנות נאמנות דולריות שחשופות גם למניות או לאיגרות חוב, אבל אז כאמור מדובר ברמת סיכון גבוהה יותר.
בנק לאומי הוא אחד מהבנקים הבולטים בתחום הפיקדונות המובנים (הסטרקצ'רים). הפעם מציע לנו הבנק פיקדון מובנה על סל מניות אירופאיות
הבנק מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה שקלי מותנה בעליית סל מניות אירופאיות (ללא סיכון סכום ההשקעה המקורי). מדובר על פיקדון מובנה ל-3.5 שנים עם קרן מובטחת ומענק מותנה. קבלת המענק וגודלו תלויים בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה, כאשר במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה תחשב באופן הבא
לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 40% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית. במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 8% למשך תקופת הפיקדון. המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת ע"י בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון.
בלאומי מפרטים כמובן את המניות – סימנס, איירבס, BASF, אליאנץ (משקל של 25% לכל מניה) , ומסבירים שלא ישולם דיבידנד באם מניות אלו יחלקו דיבידנד (שערן יירד, וזה ישפיע על התשואה שמזכה במענק). הפיקדון שנחשב/ מוגדר כהשקעה בסיכון מיוחד, ייסגר ב-29 בספטמבר. המתעניינים צריכים להיוועץ עם יועץ השקעות בבנק.
למדריך פיקדונות מובנים (סטרקצ'רים)
פיקדון מובנה – לא מה שחשבתם. מה זה בעצם פיקדון מובנה? איך אפשר ליהנות ממנו בתקופה שבה הריבית אפסית? וממה צריך להיזהר? (כתבה זו פרסמה YNET )
הריבית האפסית בארץ ובעולם היא עובדה כבר תקופה, ונראה שזה לא הולך להשתנות בשנה הקרובה. הריבית הזו גורמת למשקיעים לזנוח את האפיקים הסולידיים שלא מניבים תשואה, ולעבור בהדרגה לאפיקים מסוכנים יותר (אג"ח ומניות). בטווח, נמצא אפיק שבארץ הוא לא פופולארי, בעולם הוא מאוד מקובל – הפיקדונות המובנים (סטרקצ'רים).
מדובר במכשיר מורכב, שלא פשוט תמיד לעכל אותו ואת תנאיו, ויש לו תדמית של מוצר מסוכן, אבל זו רק תדמית, המציאות שונה. התדמית הזו מגיעה מכך שמכשירים מובנים שונים היו אחד מהגורמים לנפילת שוק המשכנתאות (הסאבפריים) בארה"ב בסוף שנת 2008, אבל אין ממש קשר בין המכשירים האלו לפיקדונות המובנים שהבנקים המקומיים מציעים ללקוחותיהם. בפיקדונות המובנים שמציעים הבנקים יש יתרון בולט על פני השקעות אחרות – יש רצפה, אי אפשר להפסיד יותר מאשר מוגדר בתנאי הפיקדון, ולרוב מדובר בהשקעה הנומינלית (ייתכן הפסד ריאלי!), כשמנגד יש גם "סוכרייה" – אפשרות להרוויח יותר (הרבה יותר) מבפיקדון רגיל, ובתקופות כאלו (שהריבית אפסית), פיקדונות מובנים בהחלט יכולים להיות אלטרנטיבה השקעה מעניינת. כן – פיקדון מובנה – לא מה שחשבתם. חשבתם שזה OUT, אבל זה בהחלט יכול להיות IN.
רצפה, אבל…
למשקיעים בפיקדון המובנה מובטח לרוב שבסוף התקופה הם יקבלו, בתרחיש הגרוע ביותר, סכום מסוים, בדר"כ מדובר על ההשקעה הנומינלית. זה בהחלט נחמד, אבל צריך לזכור שאמנם לא מפסידים נומינלית, אבל אפשר להפסיד ריאלית. מאז ההפקדה המקורית בפיקדון המובנה עוברות מספר שנים (הפיקדונות המובנים הם לתקופות שונות, כשרובם, בין שנה לשלוש שנים), והמשמעות היא שאם התרחיש השלילי מתקיים אזי המשקיעים הפסידו את התשואה האלטרנטיבית שהיו מקבלים באפיקים אחרים. הם הפסידו בפועל בגלל השחיקה של הכסף, בגלל המדד, אז נכון, באינפלציה נמוכה מדובר אולי בהפסד קטן, אבל זה הפסד!
ובכל זאת, מדובר ביתרון, כי מדובר בהפסד מוגבל ויש גם תרחיש חיובי שבו יש תשואה נאה. למשקיעים שמראש לא מעוניינים, בכל מצב, להיחשף להפסד ריאלי, פיקדון מובנה ממש לא מומלץ. למשקיעים שרוצים יותר מהריבית הנמוכה שיש בפיקדונות הסטנדרטיים, ומוכנים לקחת סיכון מסויים שיקרה התרחיש השלילי, פיקדונות מובנים עשויים להיות כאמור אפיק מעניין – השיטה ברוב הפיקדונות המובנים היא הצמדות לנכס בסיס מסוים, זה יכול להיות מדד מניות (מדד ת"א 25, מדד המניות ביפן, מניות סקטור האנרגיה בוול-סטריט, מניות סקטור הבריאות, מניות הבנקים בבורסה בת"א ועוד), זה יכול להיות גם קבוצת מניות שמוגדרות בפיקדון המובנה, וזה יכול להיות פיקדון מובנה על הדולר, על ליש"ט ומטבעות אחרים, וכן פיקדון על הריבית ועל מדדי אגרות חוב. הפיקדון הזה מעין צמוד לנכס הבסיס (מניות, אגרות חוב, דולר ועוד), כאשר לרוב, במידה ונכס הבסיס יעלה במהלך תקופת הפיקדון עד לשיעור מסוים מוגדר וידוע מראש, יזכו המשקיעים בפיקדון המובנה בתשואה בשיעור מסוים (ידוע וקבוע מראש) מהעלייה של נכס הבסיס. אבל, אם התשואה של נכס הבסיס תהיה נמוכה יותר, אזי התשואה בפיקדון תהיה נמוכה יותר או אפסית וכך גם לכיוון השני- אם התשואה תהיה גבוה יותר.
אפשרות לאפסייד
מוצר כאמור מורכב, וננסה לפשט – נניח שנכס הבסיס שלנו הוא מניית גוגל, ונניח שהיצרן של הפיקדון המובנה (המשווק לנו דרך הבנקים), הגדיר שעד עלייה של 30% לאורך חיי הפיקדון (נניח שנתיים), המשקיע בפיקדון מקבל 80% מערך העלייה בגוגל. כמו כן, הוגדר בתנאים שאם העלייה היא 30% ומעלה, יקבל המשקיע תשואה של 3%, ובכל מצב אחר, תוחזר ההשקעה הנומינלית.
המשמעות היא שהתשואה המקסימלית של המשקיע היא 24% (שיעור השתתפות של 80% מעלייה של 30%). יודגש כי לרוב מוגדר בפיקדון המובנה שבתשואה של עד שיעור מסוים, יזכה המשקיע בתשואה בשיעור השתתפות מסוים. המשמעות של המילה "עד" היא קריטית, כי אם התשואה של נכס הבסיס היא בדיוק התשואה, ובדוגמה שלנו – 30% או תשואה גבוה יותר אזי עובדים להתניה הבאה המוגדרת בתנאי הפיקדון – משיעור תשואה של 30% ומעלה (כלומר ה-30% "נופל" בהתניה הזו) התשואה של המשקיע תהיה אחרת לחלוטין – 3% על פי התנאים לעיל; וכאן חשוב להדגיש כי לרוב מספיק שבאחד מימי תקופת הפיקדון התשואה תהיה 30% ומעלה כדי שההתניה הזו תופעל והריבית שתתקבל תהיה נמוכה. נשמע אבסורד – המניה עולה יותר ואנחנו מופסדים, אבל ככה זה עובד. המשקיע מקבל את המענק הגדול (התשואה הגדולה) בהינתן שנכס הבסיס עולה עד שיעור מסוים, ממנו ומעלה, המענק/ התשואה נופלת דרמטית.
החיסרון הבולט של הפיקדון המובנה הוא וויתור על נזילות. אי אפשר לפדות את הכסף במהלך התקופה, ואם כן, אז בדרך כלל בקנס גדול. חיסרון נוסף – החשיפה ליצרן המכשיר הפיננסי צריכה להיבדק, אם כי, כאשר המשווקים הם הבנקים אזי יש לרוב הגנות מתאימות. כך או אחרת, נראה שהחיסרון הגדול באמת של הפיקדונות המובנים הוא חוסר נגישותם לציבור. מדובר במכשירים מורכבים יחסית – עם תשואה שמתקבלת על פי מדרגות, והמשקיעים צריכים לקרוא את המידע המלא על הפיקדון כדי להבין את ההגדרות ואת ההתניות כהלכה. אבל זה לא צריך להפחיד אתכם – אחרי שאתם עושים שיעורי בית ומבינים את הסיכונים, אולי תגלו שיש בפיקדונות האלו אפסייד.
הבינלאומי בפיקדון על מניות ביפן וקוריאה
הנה פיקדון מובנה שמציע הבנק הבינלאומי (חשוב לבדוק מול יועצי השקעות בבנק את התנאים המלאים). הבנק מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה שקלי ל-42 חודשים בתוספת מענק על סל מניות מובילות ביפן ובקוריאה. המענק תלוי גם בשערי המניות וגם בתנודות המניות.
נכס הבסיס של הפיקדון המובנה שיחל ב-23 בספטמבר 2014 יורכב מ-8 מניות (לכל מניה משקל זהה), כאשר נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 40% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 24.9.14). תקופת הבדיקה הינה בת 41 חודשים, החל מיום 25.9.14 ועד ליום 23.2.18, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.
ביצוע המניה (יחושב בנפרד לכל מניה), כאשר קיימות שתי אפשרויות: האפשרות הראשונה, במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה לא פרצו את החסם העליון (לא היו שווים/גבוהים ממנו), ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש (מנקודה לנקודה). אפשרות שנייה – במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה נוגע/עולה על החסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 15% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).
שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").
במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 90% משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 35.99%. במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/ "אפס" – ייפרע הפיקדון בתום 42 חודשים ללא מענק.
תנאים נוספים של הפיקדון – המענק יהיה צמוד לשער הדולר היציג (כמפורט בתנאי הפיקדון), וקרן הפיקדון מובטחת.
לאומי בפיקדון מובנה על סל מניות אירופאיות
בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה שקלי מותנה בעליית סל מניות אירופאיות (ללא סיכון סכום ההשקעה המקורי). מדובר בפיקדון מובנה ל-3.5 שנים עם קרן מובטחת ומענק מותנה. קבלת המענק וגודלו תלויים בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה, כאשר במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה תחשב באופן הבא –
לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 40% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית. במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 8% למשך תקופת הפיקדון. המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת ע"י בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון.
בלאומי מפרטים כמובן את המניות – סימנס, איירבס, BASF, אליאנץ (משקל של 25% לכל מניה) , ומסבירים שלא ישולם דיבידנד באם מניות אלו יחלקו דיבידנד (שערן יירד, וזה ישפיע על התשואה שמזכה במענק). הפיקדון שנחשב/ מוגדר כהשקעה בסיכון מיוחד, ייסגר ב-29 בספטמבר. המתעניינים צריכים להיוועץ עם יועץ השקעות בבנק.
מהון להון הוא אתר צרכנות פיננסית. אין לראות במאמר זה משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או הצעה לרכישת מוצר כלשהו ואין הוא מהווה תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
לאחרונה מדברים הרבה על השווקים המתעוררים כאטרקטיביים להשקעה. ניתן להשקיע בהם באמצעות קרנות נאמנות ולכן בדקנו בהון להון מיהן חמש הקרנות בשווקים המתעוררים שעשו את התשואות הגבוהות ביותר השנה.
הראשונה שהניבה תשואה של 43.89% מתחילת השנה, למשקיעים בה ומתחילת החודש הניבה 2.4% היא "מגדל הודו". היא גם הקרן היחידה מבין חמש הקרנות הראשונות בשווקים המתעוררים שהיתה חיובית. זוהי קרן שמנוהלת ע"י מגדל, ומדיניות ההשקעות שלה היא כזו: החשיפה למניות הודו לא תפחת מ-50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. החשיפה למניות לא תעלה על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. החשיפה למט"ח לא תעלה על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-0% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. הקרן היא קרן בלתי מוגבלת בניירות ערך חוץ. הקרן גובה 2.74% דמי ניהול.
במקום שני נמצאת מגדל שווקים מתעוררים שמנוהלת ע"י מגדל. מתחילת החודש רשמה תשואה שלילית של 2.28%- ומתחילת השנה 14.02%. הקרן גובה דמי ניהול של 1.45%.
במקום השלישי מגדל דקלה תורכיה מגדל שמתחילת החודש גם היא רשמת תשואה שלילית של 7.13%- ומתחילת השנה 11.3%. דמי הניהול בקרן עומדים על 2.57%.
במקום הרביעי רוטשילד שווקים מתעוררים שמתחילת החודש רשמה תשואה שלילית של 1.67%- מתחילת השנה 10,68% והיא גובה דמי ניהול של 2.5%.
ובמקום החמישי, הראל פיא שווקים מתעוררים שעשתה מתחילת החודש ירדה 1.79% ומתחילת השנה עלתה 9.82%. דמי הניהול בקרן עומדים על 1.46%.
יתרונות ההשקעה בקרנות נאמנות
בהשוואה להשקעה ישירה בניירות ערך, מאפשרת קרן נאמנות השקעה בעלת פיזור רחב יותר; הפיזור הזה נועד למצמצם את הסיכון הכרוך בהשקעה. השקעה בקרן נאמנות יכולה להיעשות גם בסכומים קטנים (להבדיל מרכישת ניירות ערך אחרים), הכסף בקרנות מנוהל על ידי מנהלי השקעות מומחים. הקרנות נזילות: כלומר אפשר להפוך את ההשקעות בקרנות נאמנות למזומנים באופן מידי וזאת להבדיל השקעה בניירות ערך שלפעמים מסיבות של סחירות לא ניתן להנזיל אותה.
סוגים של קרנות נאמנות
ניתן לסווג קרנות נאמנות על פי מדיניות ההשקעה שלהן במוצרים השונים הנסחרים בבורסה (אג"ח צמודות למדד, אג"ח לא צמודות, אג"ח ממשלתיות, אג"ח במט"ח, מניות בארץ, מניות בשווקים מפותחים, מניות בשווקים מתפתחים, אופציות, מזומנים ונכסים פיננסיים אחרים). כמו כן ניתן לסווג קרנות על פי מדיניות חלוקת הרווחים (קרן צבירה, קרן המחלקת רווחים), וכן על פי אופי ההתאגדות (קרן פתוחה וקרן סגורה) ועל פי מעמד המיסוי (חייבת ופטורה) וסיווג לפי מדיניות השקעה.
מעבר לסוגי הנכסים שבהן משקיעה הקרן, נהוג למיין את הקרנות לפי הקטגוריות הבאות:
קרן מתמחה: קרן שמשקיעה לפחות 80% מנכסיה באפיק השקעה אחד.
קרן גמישה: קרן שאינה מחויבת להשקיע באפיק מסוים; מנהל הקרן פועל בחופש מוחלט.
קרן חו"ל: קרן שרשאית להשקיע את כל נכסיה בני"ע שנסחרים בבורסות חו"ל.
קרן מחקה: קרן שעוקבת אחרי מדד מסוים (90% לפחות מנכסיה הם ניירות ערך שנכללים במדד הבסיס); הקרן תשאף להשיג את תשואת המדד אך היא לא מחויבת לכך.
קרן ממונפת: קרן ברמת סיכון גבוה שמשקיעה בנגזרים שונים (בעיקר אסטרטגיות על שוק המעו"ף); הקרן יכולה לקחת אשראי למימון השקעותיה.
אגד קרנות (Fund Of Fund): קרן המשקיעה בקרנות אחרות בארץ ובעולם. הקרן יכולה להשקיע רק בקרנות או בפקדונות, תוך הגבלה של עד 25% בקרן אחת, ומינימום של 75% בקרנות בכלל.
אגד קרנות מקומיות לא יכול לגבות דמי ניהול ושיעור הוספה (אחרת יהיה כפל עמלות) ומנהל הקרן יכול לרכוש לאגד רק קרנות מהבית. באגד קרנות חו"ל יכול מנהל הקרן לגבות שיעור הוספה וכן הוא יכול להשקיע בקרנות שאינן בניהולו.
קרן כספית: קרן להשקעות קצרות מועד שמהווה תחליף תחרותי לפיקדונות לזמן קצר בבנקים. המח"מ הממוצע של הקרן הכספית לא יעלה על 90 יום; הקרן רשאית להחזיק מק"מ או אגרות חוב של המדינה (לטווח קצר); אגרות חוב לא ממשלתיות שדירוגן גבוה שמועד פדיונן עד שנה; פיקדונות לזמן קצר; תעודות חוב בדירוג גבוה שמועד פדיונם עד 90 יום.
מעבר לסיווג הקרנות לפי תחומי ההשקעה, קיימים הבדלים בין הקרנות וסיווגים שונים שקשורים לאופייה של הקרן. סיווג כזה הוא לקרן צבירה לעומת קרן מחלקת – קרן נאמנות צבירה אינה מחלקת את רווחיה לבעלי יחידות ההשתתפות כדיבידנד. הקרן צוברת את רווחיה ומשקיעה אותם מחדש בנכסים נוספים; קרן המחלקת רווחים אינה צוברת את רווחיה ומחלקת אותם כדיבידנד לבעלי יחידות ההשתתפות.
סיווג נוסף – קרן פתוחה מציעה כל הזמן יחידות לציבור על פי תשקיף שפרסמה, מלבד בעת סגירה זמנית. קרן סגורה מציעה מספר מוגבל של יחידות, ומחיר יחידת השתתפות נקבע על פי הביקוש וההיצע לקרן.
-
אין לראות בדברים המלצה להשקעה כזו או אחרת. הכותבים אינם יועצי השקעות
מדד ספטמבר צפוי לרדת, להערכת כלכלני בנק הפועלים בשייעור של 0.2%. המדד יושפע להערכת כלכלני הבנק בעיקר מירידה בסעיף המזון ובסעיף ההבראה והנופש. כמו כן צפויה ירידה במחירי הדלקים.
בבנק הפועלים צופים אינפלציה של0.8% ב-12 החודשים הקרובים – " אנו מעריכים כי סביבת האינפלציה של המשק צפויה להיוותר נמוכה. הגברת התחרותיות בענפי התקשורת והמזון , יציבות בשכר בשוק העבודה , התמתנות מחירי הדלקים , כל אלה תורמים לאינפלציה נמוכה. מנגד, הפיחות בשיעור של כ-6% מול הדולר שחל מתחילת חודש אוגוסט, במידה ויישמר, עשוי להשפיע במידה מסוימת על מחירי המוצרים המיובאים בטווח הארוך. השפעה על המדיניות המוניטארית – האינפלציה האפסית והצמיחה השלילית הצפויה ברבעון השלישי עקביים עם ההערכה שריבית בנק ישראל תישאר ברמה נמוכה בשנה הקרובה".
כך או אחרת, הדולר ממשיך להתחזק בשבועות האחרונים וזה עשוי להשפיע ולהתגלגל על המחירים.
בנק הפועלים מציע ללקוחותיו פיקדון חצי חצי – פיקדון שקלי משולב (לא צמוד) לשנה. בחצי שנה הראשונה הריבית קבועה (לא צמודה) בחצי שנה שניה הריבית משתנה הנגזרת מריבית בנק ישראל בניכוי מרווח קבוע מראש
הפיקדון ללא תחנות יציאה, פתוח למפקידים החל מ-10,000 שקל. המיסוי – 15% על הרווחים הנומינליים.
להלן נתונים על הריבית (מתוך אתר בנק הפועלים) –
https://www.bankhapoalim.co.il/wps/portal/PoalimPrivate/ribit
רגע לפני שהאייפון 6 מגיע לישראל, החלטנו לבדוק – מה עדיף לתקן את הסמארטפון או לקנות סמארטפון חדש? זה אולי נשמע לא כל כך חשוב, אבל מסתבר שהוצאות התקשורת השוטפות ובעיקר רכישות המכשירים (הסמארטפונים) מהווים חלק נכבד מהתקציב המשפחתי. ברוב המשפחות ההוצאה על תקשורת ומזון ן ההוצאות הבולטות, ומסתבר שאפשר לחסוך בהוצאות על הסמארטפונים.
תיקון או קנייה?
חשוב לציין כבר בשלב זה שזאת לא שאלה שניתן לענות עליה בתשובה פשוטה, ברורה וחד משמעית. ההחלטה אם לשלוח את הטלפון לתיקון או שמא לקנות טלפון חדש, תמיד צריכה להיות בהתאם לבעיה שיש בסמארטפון. אם מדובר על בעיה הקשורה אל התוכנה והתקנתה, יהיה זה חכם לתקן אותו, אך אם מדובר על בעיית חומרה שמשפיעה על התוכנה או ההיפך ותיקון המכשיר יהיה בעלות גבוהה מאוד, יש בהחלט סבירות גבוהה שקניית מכשיר חדש תהיה הצעד החכם ביותר. הפרמטר החשוב ביותר בכל הסיפור הוא המחיר ההתחלתי של המכשיר, מהי העלות שלו בזמן בו אתם חווים בעיה עם המכשיר הישן ומה העלות של התיקון אל מול העלות של רכישת מכשיר חדש.
אייפון- המוניטין מצביע על שירות
בוחרים בתיקון אייפון או בקניית מכשיר חדש? עדיין לא הצלחתם לגבש דעה? קראו את הדברים הבאים שיעזרו לכם להגיע להחלטות הנכונות לגבי הצעדים בהם יש לנקוט. האייפון הוא מכשיר הדגל של חברת אפל העולמית. כמכשיר של חברה כה גדולה ומפורסמת אשר רואה במוניטין המוצלח שלה את אחד הדברים החשובים ביותר, תמיד יש אפשרות לפנות אל היצרן עצמו (אם במכתב או אם בפנייה אל שירות הלקוחות) ולהתייעץ איתו לגבי הבעיה אותה אתם חווים. עם היצרן או עם היבואן שמייצג את היצרן בישראל, תוכלו לברר האם האחריות מכסה את התיקון, האם יש השתתפות עצמית ומה פחות או יותר המחיר אותו גובות המעבדות בנוגע לבעיה מהסוג אותה אתם חווים במכשיר האייפון שלכם.
מכשיר האייפון- אחריות
חשוב לקחת בחשבון שאם רכשתם את הטלפון בחו"ל, אין לכם אחריות בישראל. אם רכשתם את המכשיר בישראל, יש לכם אחריות לתקופה של מינימום שנה. טרם קניית המכשיר תמיד משתלם לברר מה האחריות מכסה וזאת על מנת להגיע להחלטה ברורה, האם משתלם לכם גם לבטח את הפלאפון בשירות תיקונים מורחב בחברה פרטית שמעסיקה טכנאי אייפון מומחים. האחריות של המכשיר בדרך כלל לא מכסה בעיות שנוצרו משימוש באביזרים שאינם מקוריים, שבר שנוצר בעקבות הפלתו של המכשיר ועוד.
לסיכום, אם האחריות מכסה את התיקון, משתלם לתקן את המכשיר. אם יש לכם שירות תיקונים פרטי וההשתתפות העצמית נמוכה, גם כן שווה לתקן את המכשיר. אם אין לכם אחריות ואין לכם שירות תיקונים והעלות של תיקון המכשיר גבוהה, תמיד מומלץ לברר מה העלות של מכשיר אייפון בגרסה הקיימת ובגרסה יותר מתקדמת ולהחליט איזה מכשיר ישרת אתכם בצורה הטובה ביותר.