בנק לאומי משיק פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על מדד המניות האמריקאי – ה-S&P 500. המשקיעים בפיקדון (שיחל ב-19 במארס) ייהנו מרצפה – ערך ההשקעה במונחים שקליים. אבל צריך לזכור שלמרות שמדובר בהגבלת ההפסד, הרי שייתכן שיהיה הפסד ריאלי – חוסר השגת תשואה (החזר הקרן השקלית) בתקופה של אינפלציה משמעו הפסד ריאלי. ובמקרה הזה אפשר להפסיד לא מעט – מדובר בפיקדון מובנה לשלוש שנים. בכל זאת, ביחס לסיכוי אולי מדובר בהשקעה הוגנת. הפיקדון המובנה לשלוש שנים מאפשר ליהנות מרווח בשיעור השתתפות של 85% מעליית מדד S&P 500 לפי ממוצע תצפיות רבעוניות במהלך תקופת הפיקדון (12 תצפיות).

צריך לשים לב לדקויות – המשקיע יקבל בסוף התקופה 85% מהתשואה של המדד מניות האמריקאי שהיא מחושבת כממוצע של 12 התצפיות לאורך שלוש השנים. זה לא אומר שמקבלים 85% מעליית המדד, יש הבדל גדול בין 85% מעליית המדד ל-85% מממוצע התצפיות – ככלל בשוק עולה הממוצע יהיה נמוך יותר , ועדיין יש זיקה בין הפיקדון המובנה לבין מדד המניות.בלאומי מדגישים שקרן ההשקעה שקלית, וההשתתפות בעליית מדד S&P 500 צמודה לשער הדולר.

לסיכום – הפיקדון המובנה מאפשר בסיכון מוגבל (הפסד ריאלי של המדד / חוסר השגת תשואה במשך שלו שנים) סיכוי להרווח 85% מעליית מדד המניות האמריקאי בהתאם לנוסחה שלפיה יבחנו התשואות 12 פעם במהלך שלוש השנים ויחושב ממוצע תשואות ומממוצע זה יהיה את הביס למענק – 85% ממנו יינתנו בסוף התקופה למחזיקים. ניתן להצטרף לפיקדון המובנה בסכום העולה על 15 אלף שקל.

החל מהמדד הקרוב יתפרסם במקביל לפרסום מדד המחירים לצרכן ומדד תשומות הבנייה גם מדד חדש – מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים. כך הודיעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). המדד החדש מבטא את השינויים שחלים במהלך חודש בהוצאה הדרושה לקניית "סל" קבוע של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית מבני מסחר ומשרדים. המדד מייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה, והוא צפוי לשמש את הקבלנים וקבלני הביצוע לצרכי הצמדה בחוזים ולצורכי תמחור ותחשיבים בנוגע לפרויקטי הביצוע.

למעשה, מעתה יוכלו קבלני הביצוע להצמיד את התשלומים שמגיעים להם מהלקוחות למדד זה וכך להבטיח שהם לא ייפגעו כתוצאה משינויים במרכיבי העלות. התאחדות בוני הארץ מסרה במקביל לפרסום של הלמ"ס כי מדובר במדד חשוב שיעזור מאוד לקבלני השונים להימנע מחשיפה לשינויים בחומרי גלם שונים. ההתאחדות ציינה את ההתפתחות והשינויים במרכיבי עלות הבנייה בשנים האחרונות על רקע שימוש במערכות מתקדמות, מפרטים טכניים משופרים, ובניית משרדים מודרניים עם קירות מסך ייחודיים. הבנייה הזו מצריכה מעקב צמוד אחרי מרכיבי העלות ואחרי עליית מחירי המרכיבים, והמדד החדש לוקח בחשבון את המרכיבים החדשים וחלקם בעלות ששונה מאוד ממדד תשומות הבנייה המסורתי. במילים אחרות, הישענות על מדד  תשומות הבנייה למסחר ומשרדים אמור להיות מהימן יותר לקבלני הביצוע של משרדים ומסחר מאשר המדד הסטנדרטי (מדד מחירי תשומת הבנייה). כך למשל, במדד תשומות הבנייה המסורתי רכיב מיזוג האוויר מהווה כ-1.6% אלא שבבניית משרדים מיזוג האוויר הוא הוצאה כבדה מאוד ובמדד החדש ניתן לו משקל של 12%.

בנק דיסקונט מפרסם את התוכניות והריביות המעודכנות ובין היתר הוא מרענן את הפיקדונות הדולריים. הבנק מציע ללקוחות פיקדון ל-5 שנים בלי אפשרות יציאה בריבית שנתית קבועה של 2%.  כמו כן, מציע הבנק תוכנית פיקדון צמודה לדולר למשך 10 שנים. בתוכנית זו ניתן לצאת לאחר שנתיים והחל ממועד זה יש תחנת יציאה כל חצי שנה.  הריבית השנתית על הפיקדון / חיסכון היא  1.1%  בשנתיים הראשונות ולאחר מכן היא  ליבור לחצי שנה בניכוי 0.75% אך לא פחות מריבית מינימלית של 0.1%.

כצפוי ההוראה החדשה לפיה קופות הגמל וקרנות הפנסיה לא יוכלו לגבות דמי ניהול על תעודות הסל שהם מחזיקים פוגעת בתעודות על מניות היתר – שם דמי הניהול משמעותיים. בחודש פברואר 2012 פדו הגופים המוסדיים – קופות הגמל וקרנות הפנסיה כ-140 מיליון שקל מתעודות אלו. למה זה קרה? כאמור הוחלט ובצדק שלא לאפשא לקרנות פנסיה ולקופות הגמל לקחת דמי ניהול על המרכיב בתיק ההשקעות שמושקע בתעודות סל. הסיבה ברורה – לקיחת דמי ניהול על המרכיב הזה זה כפל של דמי ניהול (פעם אחת התעודה עצמה לוקחת דמי ניהול ופעם שנייה הקופה / הקרן). במקרים רבים זה לא משנה – תעודות הסל על ת"א 25 לא גובות דמי ניהול, אבל תעודות הסל על היתר גובות דמי ניהול ואפילו משמעותיים. מה עושים הקרנות הקופות- פשוט, מוכרים את תעודות הסל. בדרך הזו הם נמענים צאי קבלת דמי ניהול. הבעיה – אותם מוסדיים לא חוזרים לשוק וקונים מניות יתר. אין להם את המשאבים לטפל במניות הקטנות, אין להם את האנליזה. אין להם צורך בכך. תעודות הסל היו פתרון נוח מבחינתם לאפיק היתר, וברגע שהם כבר לא אלטרנטיבה, פשוט עוזבים את היתר. זה מסביר חלק מהירידות שערים המשמעותיות במדדי היתר, זה מסביר את הירידה במחזורים באפיק זה.

הבנק הבינלאומי מציע ללקוחות חיסכון חדש בשם חיסכון דינמי שבו ניתנת לחוסכים אפשרות לעבור בין מסלולים שונים. מדובר בחידוש לעומת האלטרנטיבות חיסכון הקיימות – כיום, חוסך במסלול שקלי לא יכול במהלך התקופה לעבור למסלול מדד וההיפך – חוסך במסלול מדדי לא יכול לעבור במהלך התקופה למסלול השקלי. החידוש בחיסכון של הבינלאומי הוא בתמרון, בגמישות, בדינמיות להבדיל מהסטטיות בחסכונות המקובלים. 

ברגע שניתן לשנות מסלולים תוך כדי התקופה, החוסך צריך אחת לתקופה (בשיתוף ובעזרת יועץ ההשקעות) לבחון את כדאיות החיסכון ולבחור האם להמשיך באותו המסלול או לעבור למסלול חיסכון אחר. חיסכון דינמי של הבינלאומי הוא חיסכון לטווח ארוך המשלב יעוץ השקעות שיימשך על פני תקופת החיסכון במטרה להניב תשואה עודפת על פני המסלולים הקיימים. במילים אחרות, בבנק הבינלאומי סבורים (ובצדק מסוים) שהדינמיות עשויה להניב תשואה גבוה יותר מהמסלולים האחרים.

הבנק הבינלאומי ייקבע לכל לקוח בתוכנית החיסכון הדינמי  תיק חיסכון שיכיל מרכיבים סולידיים ומרכיבי סיכון שתואמים את אופיו (שתואמים את צרכיו וטעמיו ומידת הסיכון שהוא מעוניין בה). התיק יכיל עד 75% מרכיבים סולידיים שבהם התשואה ידועה מראש ומובטחת לטווח הארוך; כשהיתר – לפחות 25% מהיקף החיסכון יושקעו ברכיבי סיכון גבוהים יותר ויכללו מוצרים עוקבי מדדים (תעודות סל וקרנות סל).

הבנק הבינלאומי מסר שמערכות הייעוץ הממוחשבות של הבנק, ויועצי ההשקעות יעקבו אחר התיקים ובמידת הצורך בהתאם להתפתחויות כלכליות ייעצו ללקוח לעדכן את רכיבי הסיכון בתיק. בכל מקרה יוזמן הלקוח לפחות אחת לשנה לשיחת יעוץ, ואם יהיה צורך הוא יוזמן לעיתים תכופות יותר בכדי לעשות שינויים בתיק החיסכון.

חידוש נוסף בחיסכון הדינמי הוא בהיותו מעין תיק השקעות של נכסים סחירים.הבנק מציע לחוסכים להעביר חלק מההשקעות בתיק החיסכון המיועד לטווח ארוך לאפיקים סחירים בשוק ההון וזאת כדי להניב תשואה עודפת ביחס לחלופה הקיימת – מכשירים בנקאיים מסורתיים. הבנק גם יאפשר ללקוחותיו להשקיע חלק מתיק החיסכון (המרכיב הסולידי) בפיקדונות ארוכי טווח שבהם יוצעו ריביות מועדפות.

היתרונות ללקוחות שיבחרו בחיסכון דינמי, כך סבורים בבנק  ינבעו מכך שבדרך זו תהיה התאמה בין תיק החיסכון של הלקוח לטעמיו וצרכיו. מעבר לכך, הבנק כאמור יספק ליווי צמוד של יועץ השקעות לתיק החיסכון, והתיק יהיה דינמי וישקלל אירועים כלכליים משמעותיים. כל זה כאמור כדי להשיג תשואה עודפת, תשואה גבוה יותר מאשר אפיקי החיסכון הקיימים.

בבנק מציעים לחוסכים חשבון עמלות ללא עו"ש. כלומר מי שמעוניין רק בחיסכון זה מבלי לפתוח חשבון שוטף יכול לעשות זאת. על רקע השקת החיסכון הדינמי, אמר יורם סירקיס סמנכ"ל הבינלאומי וראש החטיבה לניהול נכסי לקוחות "תוכנית החיסכון הדינמי היא שירות ייעוצי ייחודי של הבנק הבינלאומי שתכליתו לענות על צורך גובר בקרב לקוחות רבים לבניית חסכון ארוך טווח. הרעיון הוא לנתב חלק מתיק החיסכון המיועד לטווחי זמן ממושכים, לאפיקים סחירים בשוק ההון במתכונת שעשויה להניב על פני זמן תשואה עודפת ביחס לחלופה הקיימת במערכת הבנקאית שהיא חסכון הממוקד בכלים מסורתיים בלבד. שירות זה יינתן על ידי מערך הייעוץ המוביל של הבנק הבינלאומי בהתאמה אישית לטעמים , לצרכים ולטווח ההשקעה של כל לקוח".

אפריקה מגורים, זרוע הייזום והבנייה של קבוצת אפריקה המנוהלת על ידי אורן הוד, דיווחה על תוצאות כספיות טובות בשנת 2011. הרווח הנקי הסתכם ב-77.7 מיליון שקל, על הכנסות של 690 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 72.1 מיליון שקל על הכנסות של 626.6 מיליון שקל בשנת 2010.  התוצאות הטובות מבטאות את מצב השוק לפני מספר רבעונים. הדוחות הכספיים שערוכים על פי התקינה החשבונאית הבינלאומית (ה-IFRS ) כוללים הכנסות רק כאשר הדירות נמסרות לרוכשים, להבדיל מהתקינה המקומית הקודמת שאפשרה הכרה בהכנסה בשלבים מוקדמים יותר. המשמעות היא שהדוחות הכספיים מבטאים עסקאות שנעשו לפני חצי שנה ויותר ורק במהלך הדוח הדירה נמסרה.

כדי לדעת את מצבה של הפירמה,  יש לנסות ולהבין את הפרויקטים העתידיים שלה, את הצבר שלה, את הדירות שבשטח נמכרו ובחשבונאות עוד לא הכירו בהן. אפשר להבין את המגמה דרך סעיף מקדמות מלקוחות שמבטא את העברות הכספים של הרוכשים עדיין לא קיבלו את הדירות. מדובר בעצם על מעין מכירות של דירות שעדיין לא נרמה בגינן הכנסה; מדובר על תקבולי כספים שעדיין לא תורגמו להכנסות, אבל בעתיד הן יתבטאו בהכנסות. במילים אחרות מדובר על צבר הכנסות  והצבר הזה עמד בסוף שנת 2011 על 630 מיליון שקל, 4% יותר מאשר בסוף שנת 2010. זה עוד לא הכל, בדוח הדירקטוריון ניתן לראות שהחברה עובדת על פרויקטים בהיקף של 1.6 מיליארד שקל כשר העלויות בגינם יסתכמו ב-1.2 מיליארד שק – יש לחברה הכנסות עתידיות (בשלוש שנים הקרובות) בהיקף של 1.6 מיליארד ורווח של 400 מיליון שקל. זו לא האטה בשוק הדירות, זה לא מבטא ירידת מחירים – ממש לא – רווח גולמי של 25%  בשוק הזה הוא רווח גבוה.  ויש סימנים לשגשוג גם במקומות אחרים לרבות מידע על בנייה בהיקף של 1.5 אלף דירות, פי שלוש מקצב המכירות השנתי.

ובד בבד עם התוצאות שלה, סוקרת הנהלת אפריקה מגורים את מצב הענף – "הביקוש לדיור מושפע מהמצב הסוציו-אקונומי של התושבים (שיעור האבטלה, רמת השכר וכד'), מהיקף השקעות משקיעים מחו"ל בשוק הדירות בישראל, עידוד המדינה לרוכשי דירות (מענקים לזכאים, מענקים לאזורי פיתוח ועוד), מהיקף העלייה לארץ, משיעורי הריבית למשכנתאות ובשנת 2011 נוסף פרמטר חדש –המחאה החברתית והצפייה שעוררה בנוגע לירידת מחירים צפויה ,מנתוני משרד השיכון והלמ"ס עולה כי לראשונה מזה מספר שנים ובעיקר מאז שנת 2009 , נרשמה ירידה בכמות הדירות המבוקשות לרכישה. בהשוואה לשנת 2010 נרשמה ירידה של 6% בכמות הדירות המבוקשת. בשנת 2011 נרשמה ירידה בכמות הדירות המבוקשת בכל המחוזות למעט במחוז תל אביב. ההתפלגות הגיאוגרפית מלמדת שבמהלך השנה הכמות המבוקשת הגדולה ביותר של דירות חדשות נרשמה בתל אביב, לאחריה יבנה שם גדל הביקוש מ 175 דירות בשנת 2009 ל 1,180 בשנת 2011 ובגני  תקווה, ירידות בולטות בביקוש נרשמו בישובים פתח תקווה ואשדוד בשיעור של 34% על בסיס נתוני הלמ"ס ברבעון האחרון של 2011 חלה ירידה של של כ 11% בהשוואה לארבעת החודשים הקודמים וירידה של כ 21% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ומנתונים שמפרסם משרד האוצר לרבעון הרביעי עולה כי נרשמה ירידה של 37% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ובמכירת דירות חדשות נרשמה ירידה של 55% לעומת תקופה מקבילה אשתקד".

עוד מוסרים מנהלי אפריקה במסגרת דוח הדירקטוריון, "פרמטר מרכזי שליווה את הענף בשנים האחרונות היה השיעור הגבוה של רוכשי הדירות למטרת השקעה שבשיאו עמד בשנת 2009 על כ-33% מכלל רוכשי הדירות. על פי נתוני משרד השיכון עומד שיעור זה ברבעון השלישי של 2011 על כ 24% בלבד. עוד עולה מנתוני משרד השיכון שמהלך ינואר-ספטמבר 2011 בוצעו כ 67 אלף עסקאות, ירידה של כ 10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ובסיכום שנתי שמפרסם האוצר עולה כי חלה ירידה של 17% במספר העסקאות בשנת 2011 לעומת שנת 2010 . הירידה אפיינה הן עסקאות בדירות חדשות והן בדירות יד שנייה. לאחר המחאה החברתית נעצרו הביקושים לאור הציפייה של רוכשי הדירות להוזלת מחירי הדיור בעתיד, דבר הגורם לקהל רוכשים לא מועט להמתין ולראות מה יהיו צעדי המדינה בענף כגון דיור למשתכן, הקצאת קרקעות לדיור להשכרה והגדלת שיווק הקרקעות במטרה להוזיל את הדיור, יחד עם זאת נכון למועד הדוח מורגשת חזרה של רוכשים פוטנציאלים למשרדי המכירות, כתוצאה מחוסר מדיניות ברורה מצד הממשלה".

הנהלת אפריקה מתייחסת גם לחמצן של שוק הדירות, שוק המשכנתאות –  "ענף המשכנתאות כמעט והכפיל את עצמו, על פי נתוני משרד השיכון שוק המשכנתאות בשנים 2007 עד 2010 – משיעורי ביצוע של כ 2.2 מיליארד שקל לביצוע של כ 4 מיליארד שקל בממוצע לחודש. את עיקר התנופה צבר השוק, בקורלציה מלאה לביקוש ולמחיר הדיור העולים, החל מהרבעון השני של 2009 אז הנהיג בנק ישראל מדיניות מוניטארית מרחיבה קרי שיעורי ריבית נמוכים, ששיאה בריבית מוניטארית בשיעור של 0.5% הגידול החד בהלוואת נרשם. במיוחד בקרב מסלול המבוסס על מרווח מריבית הפריים שהגיע לשיא של מעל ל-70%.עם התגברות הרגולציה על ענף הנדל"ן ובעיקר הפעלת הכלים שבידי בנק ישראל , הוטלו על ענף המשכנתאות מספר מגבלות שמטרתם לצנן את צד הביקוש לדיור , לקראת סיום שנת 2010 הנחה בנק ישראל את הבנקים לקבוע משקל סיכון של 100% להלוואה גבוה משיעור של 60% ויחס של 25% בין חלק הריבית המשתנה (LTV) ששיעור המינוף ליתר ההלוואה בהלוואות מעל ל 800 אלף שקל, בחודש מאי 2011 הנחה הפיקוח על הבנקים להגביל את שיעור הריבית המשתנה לכדי שיעור של שליש בלבד מסך ההלוואה, צעדים אלו של הבנק גרמו לשינוי בהרכב המשכנתא הממוצעת ונכון לסיום שנת 2011 גרם לירידה לשיעור של 27% בלבד של רכיבי הריבית המשתנה מבוססת הפריים, ולמעשה גרמו לייקור המשכנתאות"

"מבחינת נתוני לוקחי המשכנתאות בסיום שנת 2011 עולה כי שיעור של כ- 57% מסך המשכנתאות ניתנו בשיעורי מינוף של עד 60% כלומר רוב ההלוואות ניתנו במינוף יציב שאינו נחשב למסוכן. גובה המשכנתא הממוצעת גדל מאז שנת 2007 , ובמהלך שנת 2010 נרשם גידול נוסף של כ – 16% לעומת שנת 2009 . הלוואת משכנתא ממוצעת עומדת לחודש אוקטובר 2011 על כ – 570 אלפי ש"ח. במהלך חודשים ינואר עד אוקטובר 2011 חלה ירידה בהיקף ביצועי המשכנתאות לכ 3.7 מיליארד ש"ח בחודש המשקף ירידה של כ 10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד"

בהנהלת אפריקה מגורים מסבירים שהדרך המרכזית שבה יכול הרגולטור להשפיע על מחירי הדיור הינה מצד ההיצע, "מחסור מצטבר שנוצר בשנים 2000-2007 היה בין הגורמים המרכזים לדחיפת מחיר הדיור כלפי מעלה, בשנתיים האחרונות מנסה המדינה בעזרת משרד השיכון ומנהל מקרקעי ישראל לטפל בצד ההיצע על ידי שיווק מאסיבי של עשרות אלפי יח"ד במסגרת מכרזי קרקע. על פי נתוני הלמ"ס בשנת 2001 שווקו למעלה מ 37 אלף יח"ד בדומה לשנת 2010 וגבוה מהכמויות שאפיינו את השנים הקודמות. כפועל יוצא התחלות הבניה בשנת 2010 וביתר שאת בשנת 2011 היו מהגבוהים ביותר בעשור האחרון. כמות התחלות הבניה לשנת 2011 עומדת על מעל ל 44 אלף יח"ד, לעומת כ 40 אלף בשנת 2010 ולעומת כ 32 אלף בשנת 2009 . מספר הדירות שנמצאות  בבניה הגיע לשיא של עשור ועומד על כ 77 אלף יחידות דיור בסוף הרבעון השלישי של שנת 2011 כל אלו גרמו לעליה מהירה במלאי הדירות החדשות שעומדות למכירה שעמד על פי נתוני הלמ"ס בסיום שנת 2011 על כ 20 אלף יח"ד, נתון הגבוה בכ 33% מזה שנרשם בסוף דצמבר 2010.

מכלל הדירות שנותרו למכירה כ 43% מוצעות באזור המרכז כ 21% באזור הדרום וכ-12% במחוז ירושלים. מספר חודשי ההיצע לחודש דצמבר 2011 עומד על כ-14 חודשים . ממוצע משך היצע הדירות הממוצע במחוז דרום עומד על כ 23 חודשים; כ 14 חודשים במחוז ירושלים וכ 13חודשים במחוז תל אביב. בנוסף משרד האוצר במסגרת עידוד מכירת דירות להשקעה תוך הטבות מיסוי מוגבלות בזמן צפויים לעודד מכירת דירות להשקעה ולהגדיל עוד יותר את היצע הדירות".

באפריקה מגורים מדגישים כי במשק קיים ביקוש טבעי של כ- 40-50 אלף משקי בית חדשים כל שנה

(מנתוני מפקד האוכלוסין החדש), בנוסף יש להביא בחשבון רכישה שוטפת של דירות על ידי משקיעים, הן מקומיים והן מחו"ל. מצב ההמתנה על הגדר של משקי בית רבים שממתינים לירידת מחיר יכול להשתנות וכמות המלאי הזמין עדיין מצויה במחסור שהצטבר לאורך העשור האחרון.

וביחס למחירי הדירות, אומרים בהנהלת אפריקה – "על בסיס נתוני הלמ"ס ומשרד השיכון, עליית המחירים החדה שאפיינה את השנים 2008-2010 שבהם נרשם גידול של 38% נומינאלית וכ 26% ריאלית למעשה נעצר והחל מתחילת שנת 2011 ניכרת התמתנות בקצב עליית המחירים כל שמחיר ממוצע של דירה חדשה התייקר בשיעור שנתי של 4% יותר לעומת שנת 2010. בסקר מחירי הדירות שמפרסם הלמ"ס בחודשים ינואר עד ספטמבר 2011 המשיכה עליית המחירים, אך בספטמבר לראשונה מאז דצמבר 2008 חלה ירידה של 0.2% במדד זה. בסה"כ בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה חלה עליה נומינאלית של 11.4% ועלייה ריאלית של 7.9% לעומת ממוצע שנת 2010.

"התמתנות עליית המחירים מקרבת את רמת המחירים דהיינו – מספר החודשים שיחלוף עד למכירת כל מלאי הדירות המוצע – בהתאם לקצב המכירות שנרשם בחודשים אוקטובר- דצמבר 2011, לקו מגמה ארוך הטווח ובסיום רבעון שלישי של 2011 , רמת המחירים גבוהה בכ 4% מקו מגמה זה לעומת פער של כ 29% בשנת 1997.

"השפעת מדיניות הממשלה על תחום הבניה באה לידי ביטוי במספר תחומים, ביניהם: קצב שווק קרקעות , זמינות משכנתאות, מיסוי המוטל על מכירת דירות או השכרתן והיקף ההטבות לרוכשי דירות הניתנות על ידי המדינה, . גם למדיניות המוניטרית של בנק ישראל בכלל וקביעת ריביות בפרט השפעה רבה על הביקושים בענף. בנוסף, משפיעה מדיניות הממשלה על ענף הנדל"ן, בכל הקשור בזמינות עובדים".

בתהליך קביעת הריבית החודשית על ידי הוועדה המוניטרית מתקיימים בבנק ישראל שני דיונים –  דיון בפורום רחב ודיון בפורום מצומצם. בדיון בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי – בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטרי – וההתפתחויות בכלכלה העולמית. דיון זה נערך בהשתתפות הנגיד, המשנה לנגיד, היועץ הבכיר לנגיד ושלושת חברי הוועדה המוניטרית שמקרב הציבור. נוסף על אלה משתתפים בפורום הרחב ראשי החטיבות הכלכליות בבנק (המחקר, השווקים) וכלכלנים מהחטיבות השונות, המכינים ומציגים את החומר לדיון. הנתונים, האומדנים וההערכות, המובאים במסמך זה, הם אלו שהיו קיימים במועד החלטת הריבית. בדיון בפורום המצומצם, שמשתתפים בו חברי הוועדה המוניטרית ושני מנהלי החטיבות הכלכליות, מציגים מנהלי חטיבות המחקר והשווקים את המלצותיהם לגבי החלטת הריבית. לאחר מכן מתנהל דיון חופשי, ובסופו הצבעה על גובה הריבית. לפי חוק בנק ישראל התש"ע ( 2010 ) (סעיף 18 ג') החלטת הריבית מתקבלת ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה. במקרה שהקולות שקולים יש ליושב ראש הוועדה (נגיד בנק ישראל) קול נוסף.

א. מצב המשק

1. ההתפתחויות במשק – הצד הריאלי

הערכה כללית

אף כי הנתונים שהתווספו החודש מתאפיינים במגמה מעורבת, ההערכה הכללית היא שברביע הרביעי

ובינואר נמשכה ההאטה בקצב הגידול של הפעילות והביקושים. נתונים אלה מתיישבים עם תחזית  בנק ישראל לצמיחה של כ 2.8% בשנת 2012.

נתוני החשבונאות הלאומית

לפי אומדן ראשוני של החשבונאות הלאומית לרביע הרביעי (במונחים שנתיים): התמ"ג צמח ב- 3.2% לעומת 3.8% ברביע הקודם; התוצר העסקי צמח ב 3.3% , לעומת 5% ברביע הקודם; הצריכה הפרטית פחתה ב 4% , לעומת עלייה של 0.2% ברביע הקודם; ההשקעות בענפי המשק פחתו ב 3.1% לעומת צמיחה של 14.9% ברביע הקודם; היצוא ירד ב 17.4% , לעומת ירידה של 7.7% ברביע הקודם.

(ראוי לציין כי אלה הם אומדנים ראשוניים והניסיון מראה שהם נתונים לעידכונים משמעותיים).

אינדיקטורים חודשיים למצב המשק

סקר החברות של בנק ישראל לרביע הרביעי מצביע על יציבות במאזן הפעילות, זה הרביע השני ברציפות. סקר המגמות החדש וסקר אמון הצרכנים של הלמ"ס המשיכו להיות שליליים גם בינואר, תוך שיפור מסוים. אך, המדד המשולב לחודש ינואר עלה בשיעור של 0.2% בעקבות התייצבות ושיפור קל בנתוני הייצור התעשייתי, הפדיון בענפי המסחר והשירותים, וייבוא התשומות. בגביית המע"מ על הייצור המקומי נרשמה יציבות, לעומת ירידה של 3.5% בחודש הקודם. אולם, מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים ירד בינואר לרמה נמוכה של 36.3 נקודות, המשך לירידותיו בנובמבר ודצמבר.

שוק העבודה

בשוק העבודה שוררות רמת תעסוקה גבוהה ואבטלה נמוכה. שיעור המשרות הפנויות מסך המשרות במגזר העסקי, המבטא את הביקוש לעובדים, נע סביב רמה נמוכה יחסית של 2.5% עד 3% . השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו בחודשים ספטמבר עד נובמבר לעומת שלושת החודשים הקודמים ב-1.4% וב 1.1% , בהתאמה. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש ינואר גבוהים נומינלית בכ 5.1% מאשר בינואר אשתקד (בניכוי השפעתם של שינויי חקיקה) ועל אף השיפור לעומת דצמבר עדיין מדובר בהתמתנות מסוימת לעומת קצב הגידול בתחילת 2011 מספר הדרישות החדשות לדמי אבטלה גדל בחודש דצמבר, המשך למגמת הגידול המאפיינת אותו מאז אמצע 2011.

סחר החוץ

יצוא הסחורות ירד ב-6.3% ויבוא הסחורות עלה ב 4.5% בחודש ינואר לעומת חודש דצמבר. נתוני התקציב סך גביית המיסים בינואר היה גבוה ב-2.9 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי המתאים לתחזית ההכנסות ממסים בתקציב. השיפור בגבייה נבע בעיקר מהכנסות חד-פעמיות בסעיפי המיסים 2.8%  הנמוך מזה שלפיו תוכנן התקציב(4% ), הרי גם הישירים. בשל קצב הצמיחה הצפוי ב- 2012 אם התחייבויותיה האחרונות של הממשלה לא יביאו לחריגה בסך הוצאותיה בהתאם לתקרה הקבועה בחוק, צפויה גביית המסים בקצב הנוכחי (המנוכה מהכנסות חד פעמיות) להביא לגירעון בשנת 2012 בשיעור של 3.3% תוצר, מעל לתקרת הגירעון של 2% , שנקבעה בסוף 2010

2 . ההתפתחויות במשק – הצד הנומינלי

האינפלציה

מדד המחירים לצרכן נותר בינואר ללא שינוי, מעל ממוצע התחזיות המוקדמות, שצפו ירידה של 0.2%. ב 12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 2.1% הציפיות והתחזיות לאינפלציה ולריבית היו בחודש פברואר, (break even inflation) הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה, על פי שוק ההון בממוצע, 2.6% , עלייה של 0.3 נקודת אחוז ביחס לחודש הקודם. יחד עם זאת, סדרה זו מושפעת מעונתיות בשל קשיים טכניים. עקב כך יש להניח שאומדן הצפיות מוטה החודש מעט כלפי מעלה. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים משוק ההון עמדו על 2.5% ו 2.6%- , בהתאמה, עלייה ממוצעת 0.2% לעומת החודש הקודם. ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים ל 12- המדדים – של 0.1% הקרובים הוא 2.4% , עלייה ביחס לרמתן בחודש הקודם. לשלושת המדדים הקרובים צופים החזאים בממוצע עלייה מצטברת של 1% . שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה לפי שוק התלבור נותר גם החודש יציב ברמה של 2.4% . שיעור הריבית בעוד שנה לפי תחזיות החזאים, בממוצע, יהיה 2.4% , לעומת שיעור של 2.6% שהם חזו בחודש שעבר. החזאים צופים שריבית בנק ישראל לחודש מארס תישאר ללא שינוי.

שוק המק"ם ושוק איגרות החוב

שוק האג"ח הממשלתיות נסחר במגמה מעורבת. התשואות באפיק השקלי עלו עד 10 נ"ב בטווח הבינוי-ארוך, בעוד התשואות באפיק הצמוד יורדות ב- 25 נ"ב בטווח הקצר ומתאפיינות בשינויים קלים בשאר הטווחים. הורדת ריבית בנק ישראל בחודש הקודם והמשך יציאת הזרים מהמק"ם, שנמשכה גם החודש, פעלו בכיוונים הפוכים על תשואת המק"ם. התשואות באפיק השקעה זה ירדו 10 נ"ב לכל אורך העקום, והתשואה לשנה עמדה על כ 2.44% במהלך התקופה.  

פערי הריביות והתשואות בין הארץ לחו"ל

המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל- 10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב התרחב במקצת ועלה ל 260 נ"ב, לעומת כ 250 נ"ב במהלך התקופה הקודמת. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא ל 5 שנים,  הצטמצמה במעט החודש ל 190 נ"ב, לעומת כ-199 נ"ב ערב החלטת הריבית הקודמת.

שוק האשראי

בחודש דצמבר עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי ב 0.2% , לרמה של 779 מיליארדי ש"ח, ויתרת האשראי למשקי הבית עלתה ב 0.5% , ל- 364 מיליארדי ש"ח. מתוך האשראי למשקי הבית עלתה יתרת האשראי לדיור בחודש דצמבר ב 0.3% , לרמה של 258 מיליארדי ש"ח. סך המשכנתאות שניתנו ב 12 החודשים אשר הסתיימו בינואר היה נמוך ב 2.1% מאשר ב 12 החודשים שהסתיימו בדצמבר – המשך של ירידה רצופה מאז השיא שנרשם בחודש מאי. שיעור המשכנתאות הלא-צמודות שניתנו בריבית משתנה עמד בינואר על 26.9% . שיעורי הריבית על המשכנתאות הצמודות למדד ירדו קלות והריבית על המשכנתאות הלא צמודות נותרה ללא שינוי.

שוק הדיור

סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה בחודש ינואר ב 0.3% . העלייה בסעיף זה ב 12 החודשים הסתכמה ב 5%.  מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים נובמבר- דצמבר ב 0.6% , עלייה ראשונה לאחר ירידות בשיעור מצטבר של 1.4% בשלושה החודשים הקודמים. ב 12 החודשים שהסתיימו בדצמבר הסתכמה עליית מחירי הדירות ב-6.1% , לעומת 7.1% בחודש הקודם.

נמשכת הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה. ההתחלות והסיומים של בניית דירות ב-12 החודשים האחרונים עמדו בחודש נובמבר על 43,535 ו 33,629 , בהתאמה, לעומת 43,221 ו 34,434 בחודש הקודם. אולם, על פי נתונים של סקר החברות לרביע האחרון של 2011 שעורך בנק ישראל דיווחו החברות בענף על עלייה חדה של מגבלת הביקוש העומדת בפניהן.

ההתמתנות של מחירי הדירות בחודשים האחרונים באה על רקע המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה, ההשפעה-בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות וצעדי משרד האוצר במיסוי על נדל"ן. צעדים אלה, יחד עם מאמצי שיווק הקרקעות מצד משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל, צפויים להוסיף ולהשפיע בהמשך.

הערכת חטיבת המחקר

על פי התחזית המקרו- כלכלית שפרסמה חטיבת המחקר בדצמבר תעמוד האינפלציה במהלך שנת 2012 על 2.1%,  שיעור הריבית הממוצע לרביע האחרון של 2012 יהיה 2.2% , והתוצר צפוי לצמוח ב- 2012 בשיעור של 2.8% . הערכת החטיבה בעת הכנת התחזית הייתה שסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן יעלה בשנת 2012 ב 4% . בחטיבת המחקר ציינו כי עלייה מתמשכת במחירי הנפט צפויה להביא לכך שהאינפלציה ב 2012 תהיה גבוהה מ 2.1% . על פי אומדני החטיבה עלייה של 10 אחוזים במחירי הנפט תביא לעלייה הדרגתית במדד המחירים לצרכן שתסתכם ב 0.3 אחוזים.

3. ההתפתחויות בשוק המט"ח ושוק המניות

שוק המט"ח

מאז הדיון המוניטארי האחרון, שהתקיים ב 22/1/12 , ועד 24/2/12 התחזק השקל כנגד הדולר בכ- , 0.7%. ייסוף מתון בהרבה מזה של מרבית המטבעות מול הדולר . מול האירו נחלש השקל ב- 2.7%. ובמונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי נחלש השקל בכ 1.2%.

שוק ההון

מאז הדיון המוניטארי האחרון, שהתקיים ב 22/1/12 , ועד 24/2/12 ירד מדד ת"א 25 ב 4.3% , בניגוד חד למגמה של מדדי המניות במשקים מפותחים ומתעוררים, שהציגו עליות שערים נאות. מדדי התל- בונד 20 ו 40- עלו ב 0.7%- וב- 0.45% בהתאמה. מרווחי התשואות התרחבו החודש, מגמה שבלטה בעיקר בדירוגים הנמוכים. מגמת הפדיונות מהקרנות הכספיות נמשכה גם החודש, אך בקרנות הקונצרניות נרשמה, לראשונה זה שנה, צבירה חיובית, אם כי ברמות נמוכות.

4. ההתפתחויות בכלכלה העולמית

 נתוני המקרו בעולם הציגו החודש תמונה מעורבת. בשווקים הפיננסיים בעולם נרשמה מגמה חיובית.נתוני המקרו בארה"ב כפי שהתפרסמו החודש, ממשיכים להיות מעודדים. בלטו לטובה נתוני התעסוקה, מדדי מכירות, מדדי ייצור ונתוני אשראי. בשווקים המתעוררים המגמה הייתה מעורבת. באירופה וביפן נתוני המקרו המשיכו להצביע על סביבת מיתון, שצפויה להימשך גם במהלך הרביע הנוכחי. צעדי הצנע השונים באירופה וההרעה בתנאי האשראי עלולים להחמיר תוואי זה. החודש אושרה תוכנית הסיוע ליוון. קרן המטבע הביו-לאומית עדכנה לפני כחודש כלפי מטה את תחזית הצמיחה העולמית ל- 2012 ול 2013- ל 3.3% ו- 3.9% , בהתאמה, לעומת 4.0% ו- 4.5% בתחזית הקודמת. כמו כן, עדכנה קרן המטבע את תחזית הגידול בסחר העולמי ל 2012- כלפי מטה ל 3.8% לעומת 5.8% בתחזית הקודמת. כלכלני הקרן מצביעים על סיכונים להמשך ההתאוששות של הכלכלה העולמית, ובראשם משבר החוב באירופה. בנקים מרכזיים הגבירו החודש את פעילותם בשווקים.

האינפלציה העולמית נותרה מרוסנת, אולם המשך העלייה של מחירי הסחורות, בעיקר הנפט, עלול

להקשות על המשך ההתאוששות בפעילות הכלכלית. על רקע כל אלה נקטו הבנקים המרכזיים של אנגליה ויפן צעדי הרחבה נוספים ה-ECB צפוי לנקוט בימים הקרובים בתוכנית נוספת להגברת הנזילות ארוכת הטווח.

ב. הדיון בפורום המצומצם – החלטת הריבית לחודש מרץ 2012

הדיון התמקד בסביבת האינפלציה ובהתפתחויות בפעילות הריאלית. האינפלציה השנתית (בהסתכלות על 12 חודשים אחרונים) נמצאת בחודשים האחרונים במרכז תחום עלה באופן (break even inflation) היעד. עם זאת נתון הציפיות לאינפלציה על פי שוק ההון משמעותי בחודשיים האחרונים ל 2.6 אחוזים. זאת במקביל לעלייה מתונה בהרבה בתחזיות האינפלציה של החזאים. ככל הנראה, העלייה הגבוהה יותר בציפיות מהשוק ביחס לתחזיות החזאים נבעה בחלקה מקשיים טכניים באמידה, אשר יוצרים הטיה עונתית כלפי מעלה בנתון בחודשיים האחרונים. באותו אופן, סבל אומדן הציפיות מאז אוגוסט 2011 מהטיה כלפי מטה. כך, על פי ההערכה, אמנם חלה עלייה בציפיות לאינפלציה, שמקורה בצפיות להתייקרות במגזר הדלקים והאנרגיה, אולם היא בשיעורים נמוכים מאלו שנצפים על ידי הנתון משוק ההון.

ההערכה היא שברביע הרביעי של שנת 2011 ובינואר 2012 נמשכה ההאטה בקצב הגידול של הפעילות הריאלית והביקושים, למרות שהחודש נוספו גם כמה נתונים המצביעים על התאוששות מסוימת בצמיחה. כלל הנתונים מתיישבים עם תחזית בנק ישראל לצמיחה של כ 2.8 אחוזים בשנת 2012 חברי הועדה דנו בסוגיית זמינות האשראי במשק ועודכנו במגמת התפתחותו בחודשים האחרונים. האשראי הבנקאי והחוץ בנקאי ממשיך לגדול במהלך החודשים האחרונים, אם כי בקצב נמוך ביחס לשנים האחרונות ובפרט בקצב נמוך ביחס לצמיחת התוצר. בפרט בולטת האטה באשראי לענף הנדל"ן, שבו הביאה עליית הסיכונים להקשחת התנאים למתן אשראי לקבלנים. הקשחת התנאים, לפחות אצל חלק מהבנקים, אינה קשורה במגבלות האשראי הענפיות לענף הבנייה בפניהן הם ניצבים. במקביל נדונו הקשיים במיחזור חובות בשוק ההון נוכח העלייה בתשואות אגרות החוב הקונצרניות, בעיקר לחברות בדירוגים הבינוניים והנמוכים. קשיים אלו, כפי שמעיד גם סקר המגמות בעסקים נפוצים בעיקר בחברות נדל"ן ובחברות קטנות.

חברי הועדה דנו גם בשאלה באיזו מידה השפיעה העלייה בסיכון הגיאו פוליטי באזורנו בתקופה האחרונה לביצועי חסר של שוק המניות הישראלי ביחס לשווקי המניות בעולם, לפיחות השקל ביחס לדולר וליציאה של הון מישראל. ככל הנראה ניתן לייחס חלק מהשינויים שנצפו גם לגורמים נוספים המאפיינים את ישראל בזמן האחרון כגון השפעת המחאה החברתית, ריבוי הסדרי החוב והעלאת ירידה בכניסות תיירים , המס על ריווחי הון. בהקשר זה צוין שלא ניכרה עליה במרווחי ה-CDS הוועדה הייתה מאוחדת בדעה שרמת הריבית נראית מתאימה לנתוני החודש האחרון, הן בתחום האינפלציה והן בתחום הפעילות. זאת לנוכח ההתפתחויות אשר הצביעו על כך שמחד חלה עלייה בציפית לאינפלציה, אם כי הן נותרו בתוך תחום היעד וזאת במקביל להתבססות האינפלציה בפועל בתחום היעד; ומאידך, נראה כי קצב הצמיחה הואט והוא עקבי עם קצב הצמיחה החזוי לשנה זו. וכן, לא חל שיפור בהערכת הסיכונים. לאחר הדיון הצביעו ששת חברי הוועדה המוניטרית על גובה ריבית בנק ישראל לקראת חודש מרץ 2012 . כל ששת חברי הוועדה הצביעו להותיר את הריבית ללא שינוי.

בהודעה על החלטת הריבית, הדגיש בנק ישראל את התנאים להלן שהכריעו בעד הותרת הריבית

ברמה של 2.5 אחוז בחודש מרץ 2012 –

• הצפיות לאינפלציה של הגורמים השונים לטווחים של שנה ומעלה נמצאות בתוך יעד האינפלציה.

אולם, בחודש האחרון חלה בהן עליה של כ 0.2 נקודות אחוז לסביבת 2.5% . האינפלציה בפועל

בהסתכלות על 12 חודשים האחרונים ממשיכה להתבסס בתוך תחום יעד האינפלציה.

• הנתונים שהתווספו החודש תומכים בהערכה שברביע הרביעי ובינואר נמשכה ההאטה בקצב

הגידול בפעילות. עם זאת, חלק מהנתונים החודשיים (למשל, מדד הייצור התעשייתי, הפדיון בענפי

המסחר והשרותים וייבוא התשומות) מצביעים על שיפור קל בחודשים האחרונים. נתוני הפעילות

. הריאלית מתיישבים עם תחזית בנק ישראל לצמיחה של כ 2.8% בשנת 2012

• נתונים על הפעילות בכלכלה העולמית שנוספו החודש הציגו תמונה מעורבת ובשווקים הפיננסיים

נרשמה עליה מסוימת ברמת האופטימיות. בארה"ב התפרסמו נתונים מעודדים יחסית. בשווקים

המתעוררים הנתונים היו מעורבים ובאירופה וביפן נתוני המקרו המשיכו להצביע על סביבת מיתון

שצפויה להימשך גם במהלך הרביע הנוכחי. לפני כחודש קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי

מטה את תחזיות הצמיחה והסחר העולמיים ב 2012 ו 2013 תוך שכלכלניה מדגישים את המיתון

המתפתח באירופה.

• רמות הריבית במשקים המובילים נמוכות והשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה זאת באף

אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. כזכור, לפי הכרזת ה-FED הריבית

בארה"ב צפויה להישאר ברמתה האפסית לכל הפחות עד לאמצע 2014 ;

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק

ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד

התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר

ההתפתחויות בשוקי הנכסים.

קופות הגמל הפכו בשנים האחרונות לכלי השקעה נחות לעומת קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים. על רקע ההחלטה למסות רווחים הוניים, ולא למסות את הקצבאות, המשמעות הפרקטית היתה שאפיק החיסכון העדיף לפנסיה הוא זה שמשלם לחוסך קצבה על פני זמן – קצבה שפטורה ממס (בהגבלות ובתנאים מסוימים). מנגד, קופות הגמל, שנחשבו לאפיק השקעה ארוך טווח ונהנו בעבר מפטור על המשיכות ההוניות, איבדו את מקומם – הפטור על המשיכות ההוניות בוטל, כך שהם הפכו כאמור לכל השקעה נחות. זה עומד להשתנות. במקביל לרפורמה בדמי הניהול – הצבת תקרה של דמי ניהול 1.05% על מכשירים לפנסיה לרבות קופות הגמל (אך במקביל העברת קנס חדש על העמיתים בקופות – דמי ניהול על ההפקדות ), הוחלט לאשר פטור ממס על רווחים בחיסכון בקופות הגמל, כלומר הוחלט לאפשר לחוסכים למשוך (משיכות הוניות) את החיסכון (בתנאים מסוימים) ולא להיות חייבים במס על הרווחים. מדובר בפטור ממס על משיכות הוניות מקופה שבה העמית חוסך מעל 15 שנה (כפי שהיה בעבר), כאשר במקביל הוחלט כי הסכום המקסימלי השנתי שניתן יהיה להפקיד הוא 17 אלף שקל ובכך לא לאפשר לחוסכים עשירים להפוך את המכשיר לכלי להפחתת מיסים. מעבר לכך, המשיכות ההוניות בפטור ממס יתאפשרו רק אחרי שבקופה יובטח סכום מסוים (רובד מסוים) שיאפשר קצבה שוטפת לפנסיה.
בכך, למעשה מחזירים מעט את הגלגל לאחרו, אבל לא בדיוק. עד שנת 2008 עמיתים בקופות הגמל יכלו לחסוך בקופה והם היו פטורים ממס על משיכות כספים בגיל פרישה. בשנת 2008 בוטל הפטור ממס על רווחי הון . במילים אחרות, כל ההפקדות מאז יועדו לקצבה חודשית עתידית בגיל פרישה. עוד לפני כן – ב-2005 בוטלה הטבת המס לכאלו שחסכו במשך 15 שנה ונהנו מפטור על רווחי הון בקופות. כלומר, בהדרגה כורסמו ההטבות בקופות הגמל – מפטור לאחר 15 שנה על רווחים הוניים לפטור על רוחים הונים רק בעת פרישה, ולאחר מכן פטור ממס רק כאשר מדובר על קצבה חודשית.עכשיו רוצים לתקן זאת, ולהחזיר את הטבות המס לחוסכים במסגרת קופות גמל במסלול הוני, וזה נכון וזה חשוב – לא כולם רוצים ומעוניינים לחסוך באפיק קצבתי. יש כאלו שרוצים את הכסף כסכום חד פעמי גדול – למה שאותם ימסו אות אלו שמקבלים את הכסף באופן שוטף על פני שנים, לא ימסו. זה סוג של תיקון עיוות, שעל הדרך עשוי לתרום לתעשיית קופות הגמל המדשדשת.

כמה צריך לעבוד בשביל דירת  4 חדרים ממוצעת ?  מנתונים של משרד השיכון עולה כי עלות דירה שקולה לשכר ממוצע במשך 138 חודשים. זה עדיין לא אומר כמובן שזה הזמן שלוקח לקנות דירה או לשלם על דירה. ממש לא. זה בהנחה שכל השכר שלכם בתקופה הזו מופנה לדירה, אבל זה לא אפשרי – מה עם אוכל, הוצאות חשמל, ביגוד, רכב, ועוד ועוד. בקיצור, זה מעין מדד תיאורטי שלא מספר הרבה, אבל כן אפשר להבין ממנו על מגמות. עכשיו צריך 138 משכורות בממוצע כדי לקנות דירת 4 חדרים., בעוד שבסוף 2010 המדד הזה עמד על 133 דירות – כלומר אז היה "זול" יותר לרכוש דירה.

כך או כך, מדובר על דירות 4 חדרים ממוצעת. אם רוצים לבחון מה קרה לדירות חדשות, אז הרי שכיום לוקח 149 משכורות ממוצעות לרכוש דירת 4 חדרים חדשה, בעוד שלפני שנה (סוף 2010) כדי לרכוש דירת 4 חדרים חדשה היה צורך לעבוד  150 חודשים.

כדי לרכוש דירת 4 חדרים ביד שנייה צריך לעבוד, על פי נתוני משרד השיכון  133 חודשים (לפי שכר ממוצע) בעוד  שלפני שנה (סוף 2010)  היה ניתן לקנות  דירה כזו אחרי 125 חודשי עבודה. הנתונים האלו ממחישים את השונות בין דירות חדשות לדירות יד שנייה  – דירות חדשות יקרות יותר, אבל פחות מבעבר – הפער בינהן הצטמצם.

מדריך תמ"א 38

מדריך מס רכישה

בדיקת מהון להון, אתר המידע והמדריכים בתחום הצרכנות הפיננסית, על דמי הניהול בקרנות הנאמנות מעלה תמונה קשה – דמי הניהול בקרנות הנאמנות המנייתיות זינקו ב-70% מאז רפורמת בכר (שאמורה היתה בין היתר להוזיל את העלויות של הצרכנים הסופיים ובפועל גרמה כאמור לההפך). אמנם בשנה האחרונה, על רקע הגברת התחרות בתחום דמי הניהול ירדו, אבל מדובר בירידה של כ-6% בלבד ל-2.5% – עדיין גבוה מאוד.

למה דמי הניהול בקרנות נאמנות גבוהות מדמי הניהול בקופות הגמל?

דמי הניהול בקרנות הנאמנות המנייתיות הם חסרי פרופורציה לדמי הניהול בחיסכון לטווח הארוך שם כאמור הרגולטור התערב לאחרונה במטרה להגביל את דמי הניהול על הצבירה ל-1.05% מהנכסים. מתי הרגולטור יגיע לקרנות הנאמנות?

בנק מזרחי טפחות מציע פיקדון קוקוס שיכפיל את כספכם בטווח של 19 שנים וארבעה חודשים – מדובר על ריבית של 3.72% בשנה! זו ריבית טובה. מנגד, צריך לזכור שמדובר בתקופה ארוכה. מצד אחד הריבית מתישהו (כך אומרים כל המומחים) תתחיל מתישהו לעלות, אבל מצד שני הם אומרים את זה כבר הרבה זמן ולא קורה כלום. מעבר לכך, גם אם הריבית תתחיל לעלות, הרי שלהגיע ל-3.72% זה ממש לא טריוויאלי, ובטח שלא בטווח הקרוב. כלומר, מי שמאמין שהריבית אפילו אם היא תעלה, היא תעלה בהדרגה והיא תגיע לממוצע ההיסטורי של העשורים האחרונים, הרי שבעקיפין הוא סבור שהריבית תגרד את ה-3%-4%, ואז הפיקדון הזה יכול להיות אטרקטיבי לגביו. שוב – בהנחה שהוא מוכן לסגור את הכסף לטווח ממושך.

כאן תוכלו לקבל פרטים נוספים על פיקדון קוקוס (וגם להפקדה), אבל כדאי לכם גם לקרוא על הפיקדונות הנוספים ובמיוחד על הפיקדונות המובנים (זה לא מפחיד כמו שזה נשמע)

היכנסו כאן לפיקדון קוקוס קודם (יולי 2015)!  

היכנסו למדריך – איך בוחרים פיקדון!

היכנסו לרשימה מעודכנת של פיקדונות מכל הבנקים

מדד משכן של בנק משכן (שהפך לזרוע המשכנתאות של בנק הפועלים) ירד בחודש ינואר 2011 ב-0.7%. הירידה מגיעה אחרי ארבעה חודשים של עייה במדד. ירידה במדד משמעה הרעה במצבם של רוכשי הדירות, בעוד שעלייה במדד משכן מבטאת שיפור במצב רוכשי הדירות. המדד נשען על פרמטרים כלכליים כמו – הריבית של בנק ישראל (שגוזרת את ריבית המשכנתאות), שיעור האבטלה, השכר הממוצע במשק ומדד מחירי הדיור. בחודש ינואר 2012 הריבית על המשכנתאות נותרה כמעט ללא שינוי (אפילו עלתה במעט) ונתוני השכר והאבטלה נותרו גם כן דומים למצב בסוף שנת 2011. עם זאת, מחירי הדירות, החלו לעלות מעט אחרי חודשים של ירידה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עולה כי בחודש ינואר 2012 (סקר מחירי הדירות) עלו הדירות ב-0.6% לעומת החודש הקודם. על פי הסקר של הלמ"ס בשנה כולה (שנת 2011) עלו מחירי הדירות ב-6.1% (שיעור נומינלי של כמעט 4%).
כך או אחרת, מדובר בבשורה רעה לרוכשים הפוטנציאלים – מצבם הורע ביחס לחודשים קודמים, ונראה שלמרות המאמצים מצד שר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס להציף את השוק, יהיה קשה לראות ירידות מחירים משמעותיות בשוק הדירות – ראשית, הריבית אפסית ובריבית כזו לא סביר שמחירי הדירות יירדו; שנית – היצע הדירות עשוי לקטון על רקע מצוקת אשראי שמתחילה לתת אותותיה אצל הקבלנים. הבנקים בהתאם להוראות בנק ישראל מכביידם על מתן אשראי ליזמים (וגם כשהאשראי ניתן הוא משקף ריבית גדולה יותר בגלל הסיכון הגדול יותר). ומכאן, שהיצע הדירות עלול לרדת בחודשים הבאים וזאת לעומת גידול בהיצע הדירות בשנה האחרונה (עד לשיא של 80 אלף דירות).
מעבר לכך, לאחרונה זוכים שמכרזים של מנהל מקרקעי ישראל מבטלים את זכייתם, כך שאין משמעות פרקטית למכרזים – אמנם שר השיכון, אריאל אטיאס מנסה להציף את השוק בקרקעות, אבל אין באמת קונים. מה גם שרוב הקרקעות האלו לא באזורי הביקוש.