חשבון שוטף בעסקים

בכלכלה חיסכון מוגדר ההפרש בין ההכנסה הפנויה לבין סך ההוצאה השוטפת בתקופה מסוימת, או ההכנסה פנויה מינוס צרירכה פרטית, כך כל הכנסה שאינה משמשת לקניית מוצרים או שירותים מוגדרת חיסכון. בשימוש הרווח חיסכון הוא הפקדת כספים לצורך תשואה עתידית, כמו בחסכונות הבנקים או בקרנות הפנסיה.

סוג אחר של חיסכון הוא יתרת רווח, כלומר הכנסה פחות דיבידנד ותשלומי מסים. עוד זוג הוא עודף ממשלתי.

יש מחלוקת על ההגדרה. כך למשל הלוואה לצורך משכנתא נחשבת הוצאה לצריכה עתידית, אם כי הרבה לא מחשיבים  החזר הלוואות כחיסכון.

חסכונות

חיסכון אינו חסכונות. חיסכון הוא גידול בערך נטו בנכס של אדם, וחסכונות הם רק  חלק מנכסיו של אדם, לרוב פיקדונות בבנק, או בקרנות. לכן פיקדון אינו חיסכון.

עם זאת, מבחינה בנקאית כבר אין הבדל בין חסכונות לפיקדונות. ​פיקדונות וחסכונות הם מוצרים בנקאיים שמטרתם לאפשר השקעה של כסף לטווח קצר או ארוך על בסיס העדפות והנאה מריבית  או הצמדה למדד המחירים או למטבע. מאז ביטול חוק עידוד החיסכון אין הבדל בין השניים,כלומר הבנק אמור לשמור  על הכסף לתקופה של כמה חודשים עד מספר שנים ובתמורה הבנק מציע לך ריבית. בשני המקרים שמיםם כסף ״בצד״ ברמת סיכון נמוכה יחסית. כיוון שהכסף אינו מושקע בניירות ערך, באגרות חוב או במניות שתשואתם עלולה להיפגע, שני המוצרים נחשבים לצורת ההשקעה הבטוחה ביותר הקיימת.

האלטרנטיבה לביטוח סיעודי: ביטוח חובה, תוכנית חיסכון ועוד

מחשבים מסלול מחדש: איך עוברים תוכנית ב";חיסכון לכל ילד";?

.

חומר גלם הוא מוצר אשר משמש לייצור מוצר אחר. קמח ומים הם חומרי גלם בייצור לחם, עץ ומסמרים הם חומרי גלם בייצור שולחן, וכדומה. בבסיס הרבה חומר ומרי הגלם המקור בטבע, למשל:

• היסודות לסוגיהם, בהם מחצבים כגון ברזל, נחושת ומתכות נוספות, יסודות המופקים מהאוויר, כגון חנקן, ויסודות המופקים מהים.
• אוצרות טבע כגון פחם, נפט, גז טבעי ומינרלים למיניהם.
• חומרים מן הצומח כגון עץ וכותנה.
• חומרים מן החי כגון צמר ועור

לפני השימוש בחומר גלם הטבעי לייצור הוא עובר עיבוד כלשהו. חומר עיבוד שנלקח רובו ככולו כפי שהוא מופיע בטבע נקרא חומר גלם גולמי. חומרי גלם מעובדים הם למשל קמח הנוצר באמצעות טחינה של החיטה או של שיפון. גם בד הוא חומר גולם הנוצר מעיבוד של כמה צמחים בטבע כמו כותנה או משי. גם נייר הוא חומר גלם מעובד. עם זאת, עץ, נפט, ברזל אלו נחשבים חומרי גלם גולמיים.

גם מוצר מוגמר יכול להיות חומר גלם, למשל ביסקוויט בעוגת ביסקוויטים או גבינה בעוגת גבינה. מוצרים רבים יכולים להישאר באותה קטגוריית מוצרים, אף שהחומר שונה, כך למשל אף על פי שפח עשוי פלסטיק אנחנו עדיין קוראים לו פח על שם חומר הגלם הישן. התייקרות בחומרי הגלם תביא איתה התייקרות במוצר.

חומרי הגלם מחולקים גם לחומרי גלם מתכלים כמו נפט, פחם, או פלדה, לבין חומרי גלם שאינם מתכלים או משאבים מתחדשים כמו עץ, מוצרי מזון, בד ועוד. חומרי גלם מתחדשים הם בעלי קצב התחדשות וקצב זה תלוי בדרך כלל בבריאות של מערכות אקולוגיות ובמערכות חקלאיות שתומכות בהפקתם וכן בתשומות למערכות חקלאיות – כמו נפט להפקת חומרי הדברה, אשלג, פוספט וגז טבעי להפקת דשן כימי.

מהי הוצאה כספית, מהי הוצאה ממשלתית, מהי הוצאה שולית ומהי תקורה

הגירעון בסחר בסחורות הסתכם ב-6.0 מיליארד שקל

כמה עולה להקים קונדיטוריה

הלקוח טען שהמכונית שנמכרה לו תקולה ואינה ראויה לנסיעה. מנגד הציגה החברה גרסה לפיה הקונה ידע כי הרכב עבר תאונה ■ השופטת פסקה שלא די בכך ופסקה פיצויים בסך 72 אלף שקל

בית משפט השלום בתל אביב גזר לאחרונה כי על חברת "אלבר ציי רכב" לשלם פיצויים בסך 72,100 שקל ללקוח שרכש ממנה מכונית, וזאת משום שהחברה הפרה כלפיו את "חובת הגילוי".

תחילת הפרשה ביולי 2015, אז חתמו הצדדים על הסכם מכר לרכישת מכונית מסוג "פורד פוקוס" מודל 2012, תמורת 57 אלף שקל. הקונה שילם לחברה 10,000 שקל על החשבון, ויתרת התשלום הועברה אליה ישירות מ"אלבר קרדיט", שממנה נטל הלוואה למימון הרכישה. במועד הרכישה הוצג לקונה דוח בדיקה של חברת "קומפיוטסט" ממרץ 2015, שבו נטען כי הרכב תקין.

לטענת התובע, הוא חיפש "טנדר", אולם החברה הציגה לו מצג שלפיו הרכב המדובר "במצב עילאי" ובמחיר מבצע, ולכן הוא השתכנע לרכוש אותו, בלי לקחת אותו לבדיקה נוספת. בדיעבד התברר לו שהרכב תקול ולא ראוי לנסיעה. טענתו העיקרית הייתה שהחברה לא החתימה אותו בעת הרכישה על "טופס גילוי נאות" – מסמך קבוע ומחייב לפי חוק מכירת רכב משומש – ולא גילתה לו בין היתר שהרכב עבר תאונות.

על רקע זה ביקש הלקוח לבטל את העסקה בגין הטעיה, אולם אלבר סירבה. בתגובה הוא לא פרע את תשלומי ההלוואה, ולפיכך נפתח נגדו הליך בהוצאה לפועל והחלו הליכי מימוש. ב-2016 המכונית הועברה למגרשי אלבר קרדיט, ולבסוף היא נמכרה בהתאם לדוח שמאי ב-26,500 שקל.

בבית המשפט טענה אלבר שנציג מטעמה מסר לתובע את כל המידע לגבי המכונית, וכי הוא חתם על סעיף שבו הצהיר שהוא בדק את כלי הרכב ומוותר על כל תביעה או טענה נגד אלבר. לטענת בא כוח החברה – מדובר בתביעה טורדנית וחסרת תום לב והגורם לביטול העסקה היה חוסר יכולת של התובע לעמוד בהחזרי ההלוואה.

אולם השופטת נאווה ברוורמן קבעה כי החברה הפרה את חובת הגילוי הנאות כאמור. היא הצביעה על עדות של נציג החברה שהיה מעורב במכירה, וממנה עלה כי לא הציג לתובע טופס "גילוי נאות" וכי במעמד החתימה לא הסביר לתובע על ההיסטוריה של המכונית אלא רק הציג דוח בדיקה שבו רישום סימני פגיעה שונים, החלפת חלקים ותיקוני מעיכות ושריטות.

בפסק הדין כתבה השופטת ברוורמן: "טופס הבדיקה שעליו שמה הנתבעת יהבה, לטעמי, מהווה אפילו חלק מהטעיה מכוונת מצדה". עוד הוסיפה השופטת כי התנהלות זו מעוררת תהיות לגבי תום לבה של החברה ומהווה הפרה במסגרת השלב הטרום-חוזי, שכמוה כהטעיה המצדיקה ביטולו של ההסכם. לטעמה של השופטת, לו הציגה החברה לתובע את התמונה המלאה, הוא לא היה רוכש את המכונית.

לבסוף סיכמה השופטת: "לא ניתן להתעלם מכך שהתובע ביקש לבטל את העסקה תוך זמן סביר, ברם הנתבעת לא נעתרה לבקשתו – ולא בצדק". עם זאת, היא החליטה שמפיצוי התובע יש להפחית 20%, בשל הסיכון שלקח על עצמו כשהחליט לוותר על בדיקת הרכב, ובכך לא יצא ידי חובתו.

בתום ניתוח רכיבי הפיצוי נפסק לתובע פיצוי של 57,100 שקל, סכום שהורכב בעיקר מהשבת הכסף ששילם ומפיצוי על עוגמת נפש והפסד ימי עבודה. כמו כן הוטל על החברה לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.

ירידת ערך רכב – כמה המכונית שלך מאבדת מערכה בכל שנה?

רכישת רכב יד שנייה – כל מה שצריך לדעת

באתר המיועד ללקוחות החברים במועדון הנוסע המתמיד יוצעו מזוודות, מוצרי אלקטרוניקה ופנאי ועוד ■ חברת התעופה אף משתפת את לקוחותיה בבחירת שם לאתר החדש

אל על משיקה בקרוב אתר קניות חדש המיועד לחברי מועדון הלקוחות שלה, ובו יוכלו לרכוש מוצרים באמצעות נקודות. על פי דיוור ששלחה החברה ללקוחות החברים במועדון הנוסע המתמיד, מדובר באתר המוקם עבורם שבו יהיה אפשר לקנות כל מוצר תמורת נקודות: גאדג'טים, אוזניות, מזוודות  ועוד שלל מוצרים.

בנוסף פנתה החברה ללקוחות הנוסע המתמיד וביקשה מהם לסייע בבחירת שם לאתר החדש, מבין האפשרויות FLY SHOP, FLY STORE, POINT SHOP או FLY MALL. יש לציין כי בעולם כבר קיימים מועדונים של חברות תעופה הפועלים במודל זה – כמו למשל המועדון של לופטהאנזה, המציעה ללקוחות ה-'מיילס אנד מור' לרכוש מוצרים תמורת נקודות באמצעות קטלוג ה-FLY SHOP.

נזכיר כי כבר היום ניתן לרכוש שוברים מסוימים כמו למשל נופשים במלונות, זיכויי השכרת רכב, ולעתים גם מוצרי חשמל או קמפינג באמצעות נקודות של אל על, אך עד כה לא שיווקה החברה ישירות מוצרים שניתן לרכוש בנקודות.

סוחרי הנקודות: מוכרים את נקודות הנוסע המתמיד, ומרוויחים כסף

מועדון הנוסע המתמיד של אל על – כמה נקודות מקבלים? ומה זה שווה?

חוב לאומי או ממשלתי או ציבורי הוא החוב של המדינה, הן לגורמים בארץ והן לגורמים בחו"ל. חוב לאומי כולל לצד החוב הממשלתי גם חוב אוזרי – חוב של רשויות מקומיות ואוטונומיות. חוב ריבוני הוא חוב של הממשלה במטבע חוץ.

חוב לאומי נוצר לעיתים רבות ממכירה של אגרות חוב או מקבלת הלוואות וכיוצא בזה.  כל עוד מתנהלת מדיניות פיסקאלית שקולה, חוב לאומי אינו ביעה, אבל לעיתים הלוואה שנלקחת על ידי דור אחד הופכת לנטל על הדורות הבאים.

חוב לאומי גבוה מוביל לפגיעה בשירותים הציבוריים הניתנים לאזרחים, הרי לחוב הגבוה מתווספת גם הריבית. נהוג לבטא את החוב הציבורי כאחוז מן התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), כלומר מציינים את שיעורו של החוב מכלל התוצר המקומי של אותה כלכלה. היקף החוב הלאומי קובע את גובה ההוצאה של הממשלה על החזרי חובות, תשלום הקרן(סכום ההלוואה) ותשלום הריבית. כאשר החוב גבוה מאוד, היקף ההוצאה על ריבית גבוה מאוד.

הסיבה שלא מודדים את החוב הלאומי בכסף היא השפעות אינפלציה וכיוון שחוב ציבורי בגודל נתון עלול להוות נטל עצום ביחס לכלכלה קטנה, בעוד שלכלכלה גדולה הוא מהווה נטל זעיר.

אם ההלוואות מוחזרות בזמן, הדבר מקל על מדינות לגבות הלוואות נוספות וכך לעמוד ביעד הגירעון. במדינות רבות המתקשות לסגור את החוב נוקטות המדינות המלוות אמצעים שונים, כמו הסדרי חוב חדשים, סובסידות תמורת מדיניות ממשלתית חדשה ואף מחיקת חובות.

בועה? אגרות החוב הממשלתיות צונחות; אגרות החוב הקונצרניות יורדות פחות – הכיצד?

;ליחס חוב ציבורי לתוצר – השפעה מובהקת על תשואות ריאליות של אגח ממשלתיות בארץ";

אוקטובר הסתבר כחודש חזק עם תשואה ממוצעת של 1.3% בקופות הגמל – בחסות שווקי ההון בארץ ובעולם ■ החוסכים בקופות הגמל המנייתיות נהנו מתשואה של 2.3% וממוצע שנתי של כ-18%

מתחילת 2019 רשמו קופות הגמל הכלליות תשואה של כ-10.2% – כך מעריכים כלכלני מיטב דש. מדובר בתשואה נאה שהתאפשרה הודות לעליות שערים בשוקי ההון הארץ והעולם – בארה"ב מדד דאו עלה ב-0.5%, מדד S&P 500 עלה ב-2% ומדד נאסד"ק עלה ב-3.7%. גם באירופה נרשמה מגמה חיובית: מדד דאקס הגרמני עלה ב-3.5%, קאק הצרפתי עלה ב-0.9% ויורו סטוקס 50 עלה ב-1%. ביפן: מגמה חיובית חזקה עוד הרבה יותר כאשר מדד ניקיי עלה בשיעור של 5.4%. המדד העולמי של השווקים המתפתחים עלה בשיעור של 4.4%.

גם בשוק המניות הישראלי נרשמה כאמור מגמה חיובית: מדד ת"א 35 עלה ב-2.4%, מדד ת"א 125 עלה ב-3%, מדד יתר 50 עלה ב-0.8% ומדד ת"א 90 עלה בשיעור הגבוה ביותר –  4.2%.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה מעורבת: מדד תל בונד 20 נותר ללא שינוי, מדד תל בונד 40 ומדד תל בונד 60 ירדו ב-0.1% כל אחד. לעומת זאת, איגרות החוב הלא מדורגות עלו ב-1.5%. מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-0.5%.

יש לזכור כי בשבוע שעבר הוריד נגיד הבנק המרכזי האמריקאי שוב את הריבית בארה"ב, אך טען כי יידרשו נתוני מקרו חלשים במיוחד כדי לבצע הורדת ריבית נוספת. הורדות הריבית בארה"ב שמחלחלות גם לישראל נותנות רוח גבית לשוק המניות, בהיעדר אלטרנטיביות השקעה סולידיות, אך גם מביאות את הבורסות בארץ ובעולם לשיאים שמגבירים את החשש לתיקון, במיוחד אם יהיו סממנים של האטה או מיתון ברקע.

מתחילת השנה (ינואר עד אוקטובר) רשמו קופות הגמל המניתיות תשואה מרשימה של 17.8% (טווח תשואות של 14%-22% בין המסלולים), קופות הגמל המדדיות רשמו תשואה של 6.8% (טווח של 6%-7.5%), וקופות הגמל השקליות רשמו תשואה של 6% (טווח של 6.5%-5.5% בין המסלולים).

עד כה, בעוד המדדים נמצאים בשיא חד פעמי, ה-S&P 500 רשם מתחילת השנה מהלך עליות של יותר מ-21%. הדאו ג'ונס טיפס ב-15.9% ומדד הנאסד"ק הוביל את העליות עם זינוק של 25% מתחילת השנה. מדובר בתשואה יוצאת דופן לחיוב כאשר הורדות הריבית מצד הבנקים המרכזיים מדלקות את שוקי המניות בעוד שיעור הצמיחה של הכלכלה הריאלית בירידה.

מה זה מודל החכ"מ בקופות גמל ואיך עוברים אליו

קופת גמל להשקעה – כדאי שיהיה לכם; אבל…איך בוחרים?

חברת הסטרטאפ הישראלית MyHeritage המתמחה בחקר שורשים וגנטיקה, ערכה בדיקה גנטית של כוכבי הרוגבי העולמיים, בהם כריס רובשאו, קפטן נבחרת אנגליה לשעבר, שון פיטזפטריק, מגדולי שחקני ניו זילנד, ג'יימי האסליפ, אחד השחקנים המעוטרים ביותר בהיסטוריה של נבחרת אירלנד וסרג' בטסן  מצרפת, מגדולי שחקני הרוגבי בכל הזמנים.

במסגרת שיתוף הפעולה ביצעו הארבעה בדיקת DNA שחשפה את מקורותיהם האתניים, ותחקירני MyHeritage ביצעו עבור ארבעת הכוכבים מחקר מדוקדק על ההיסטוריה המשפחתית שלהם. המטרה – לגלות את השורשים האמיתיים של השחקנים. תוצאות המחקר וה-DNA הדהימו את הארבעה. הדוגמה הטובה ביותר היא התוצאות שקיבל פיטזפטריק. מי שנחשב לאגדה חיה בניו זילנד הוא בעצם אירי.

תוצאות ה-DNA העלו כי מוצאו של פיטזפטריק הוא 95% אירי/סקוטי – יותר אירי מקפטן נבחרת אירלנד לשעבר, ג'יימי האסליפ שקיבל רק 83% אירי בפילוח מוצאו האתני. "אני בעצם יותר אירי מג'יימי, זה פשוט ביזארי", אמר פיטזפטריק כשקיבל את התוצאות. אם לא די בכך, פיטזפטריק קיבל התאמת DNA לבן דוד שלא ידע על קיומו וגילה כי סבתא רבתא שלו הותירה אף היא חותם על ההיסטוריה הניו זילנדית, כפעילה מובילה למען זכויות נשים.

כריס רובשאו, קפטן נבחרת אנגליה לשעבר, גילה כי מבנה גופו החסון איננו מקרי, כי אחד מאבותיו היה ויקינג וב-DNA שלו יש לא פחות מ-17% סקנדינבי. "אני מניח שבגלל זה אני בלונדיני", אמר בתגובה לתוצאות. "לא היה לי מושג שיש לי שורשים סקנדינביים". תחקירני MyHeritage הצליחו להתחקות אחר שורשיו של רובשאו, ובנו עבורו אילן יוחסין של תשעה דורות, שחוזר עד המאה ה-17. רובשאו גילה בנוסף שסבא רבא שלו היה גיבור מלחמה בריטי, שנלחם בצרפת במלחמה העולם הראשונה וזכה לעיטור כבוד על פועלו ושהמשפחה התגוררה לפני דורות בהייבורי שבלונדון. "זו כנראה הסיבה שאני אוהד ארסנל", אמר רובשאו המופתע. "תמיד הייתי גאה במקום שממנו הגעתי, אבל עכשיו יש בזה היגיון".

האסליפ, כוכב נבחרת אירלנד לשעבר שזכה בלא פחות מ-95 גביעים בקריירה המקצוענית שלו, גילה שורשים רבים דווקא במזרח אירופה ונדהם לגלות שאין בו ולו אחוז אחד אנגלי. במפתיע או שלא, גילה כי סבו עבד במפעל הבירה האירית גינס.

כוכב צרפת סרג' בטסן גילה כי שורשיו נטועים בניגריה, קניה וסיירה לאון – משם הגיעו אבותיו, וכמו כן, אחד מאבותיו הקדמוניים הגיעו דווקא ממזרח אסיה -סין או ויאטנם. המחקר ההיסטורי הוביל למציאת הבית שבו התגוררו אבותיו בקמרון – ממצא שריגש מאד את השחקן הקשוח.

"אליפות העולם בראגבי היא אחד מאירועי הספורט הגדולים בעולם, ותמיד מעניין לבחון את היריבויות הספורטיביות בין מדינות סביב אירועים כאלה", אומר אבירם לוי, סמנכ"ל השיווק של MyHeritage. "אנחנו יודעים להסתכל על היריבויות מכיוון קצת שונה, ששם את הכל בפרופורציה. כשמתברר שקפטן נבחרת ניו זילנד לשעבר הוא יותר אירי מקפטן נבחרת אירלנד לשעבר, זה רק מוכיח את העובדה שיש לנו הרבה יותר במשותף ממה שמבדיל בינינו. אם נפנים זאת, נדע לקחת את היריבויות והשנאה בין מדינות בפרופורציה, ולא רק בספורט".

מהי ערכת דנ"א, כמה עולה ולמה אסורה בארץ

אם לא יחולו עיכובים בלתי צפויים, התחבורה הציבורית בימי שישי בערב ובשבתות תתחיל לפעול עוד החודש ■ בשלב ראשון הנסיעה תהיה בחינם

עיריית תל אביב-יפו התקדמה צעד נוסף בתוכניתה להפעיל בעיר שירות תחבורה ציבורית בשבת. ממסמכי העירייה עולה כי במסגרת המערך יפעלו שבעה קווים, שינועו לאורך המטרופולין כולו ויכסו כ-300 תחנות בסך הכול. השירות צפוי להתחיל לפעול בתוך שלושה שבועות – ב-22 בנובמבר. תדירות הקווים הצפויה היא אחת לחצי שעה. השירות יינתן תחילה בחינם לכל דורש, כשבהמשך מתכוונת העירייה לעבור למודל של תשלום.

בשלב הראשון יצטרפו למערך ההיסעים מלבד תל אביב עוד ארבע רשויות: הרצליה, רמת השרון, גבעתיים וקריית אותו. נכון לעכשיו, רמת גן נכון תמשיך בתוכניתה להפעיל מערך תחבורה משלה ולא תשתתף בפרויקט. בין חמש הרשויות יחברו שבעה קווים שיפעלו שמונה שעות בשישי ושמונה שעות בשבת.

מפת הקווים המתוכננים:

הקו הלבן – יחבר בין קריית אונו לתחת רידינג בתל אביב ויעבור דרך רמת גן. הקו ינוע בסמוך לחוף הים ולרחובות מרכזיים במרכז ת"א.

הקו הכחול – יחבר בין הפארק הלאומי ברמת גן לתחנת רידינג בתל אביב (בתנאי שרמת גן תצטרף גם היא למיזם).

הקו הירוק – ממחלף אלוף שדה ועד למסוף וולפסון בתל אביב ויעבור דרך גבעתיים.

הקו הסגול – קו באורך 24 ק"מ שיחבר בין נמל הרצליה לנמל יפו ויעבור דרך רמת השרון.

הקו האדום – 20 ק"מ מרמת השרון ועד לנמל יפו דרך אוניברסיטת ת"א.

הקו הצהוב – יחבר בין הסינמה סיטי בגלילות לבין שכונת הטייסים. הקו יעבור דרך חוף מציצים, גן מאיר ורחוב אלנבי.

הקו הכחול – ינוע בתחומי תל אביב בלבד, בין וולפסון למסוף עתידים הסמוך לרמת החיל. יעבור דרך גן מאיר, חוף מציצים, הלונה פארק ופארק הירקון.

על פי מסמכי העירייה, הקווים יופעלו באמצעות מיניבוסים בני 19 מקומות ויהיו מונגשים באופן מלא. שעות הפעילות הן בשישי – מכניסת השבת ועד 01:00-03:00, ובשבת מ-09:00 ועד יציאת השבת. בתחילת הפעילות השירות יינתן בחינם לכל דורש, שכן החוק לא מאפשר לרשות המקומית לגבות כסף ישירות מהנוסעים עבור הנסיעה. בהמשך מתכוונת העירייה לגבש מודל כלשהו של תשלום.

בשבוע שעבר אישרה עיריית תל אביב-יפו תקציב ראשוני בסך 1.2 מיליון שקל להפעלת המיזם עד סוף 2019. העלות הצפויה של הפרויקט עומדת בסך הכול על 12 מיליון שקל בשנה. תל אביב צפויה להיות המממנת העיקרית ולהשקיע בפרויקט סכום של תשעה מיליון שקל, ויתרת הסכום אמורה להגיע מהרשויות האחרות.

סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק התחבורה בעיר, מיטל להבי, אמרה בתגובה: "אני פועלת בימים אלו לצירופן של רשויות נוספות באזור המרכז והשרון ומאמינה שבתוך זמן קצר הרשת שלנו תיתן שירות במרחב שמתגוררים בו כשני מיליון תושבים, שיוכלו ליהנות מתחבורה זמינה גם בערבי שישי ובשבתות".

איפה יש תחבורה ציבורית בשבת

תחבורה ציבורית בשבת ברמת גן – מה צריך לדעת

תחבורה בתל אביב – קאר2גו, גט טקסי, תחבורה ציבורית – מה עדיף? יתרונות וחסרונות

אי הסכמות בין משרדי התחבורה והאוצר הביאו לביטולו של כנס מקצועי שבו אמור היה משרד התחבורה להציג את תוכניותיו

המחלוקת בין משרדי האוצר והתחבורה על יישום אגרות הגודש באזור גוש דן הובילה לביטול כנס מקצועי שהיה אמור להיערך בירושלים, שבו אמור היה משרד התחבורה להציג מידע על תוכניותיו בנושא. אי ההסכמות סובבות סביב גובה המחיר שישלמו בעלי הרכב בעקבות הטלת אגרת גודש תנועה, שאמורה "לחנך" את ציבור הנהגים הגורמים לזיהום אוויר.

לטענתו של שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', בעל המכונית לא אמור לסבול מקיומו של מס חדש, ואם המדינה תגבה ממנו תשלום חדש היא אמורה להחזיר לו את הכסף באמצעים אחרים. מנגד, במשרד האוצר סבורים שהאגרה נועדה להעניש (עבור יצירת גודש ועבור עלייה בזיהום האוויר שמקורו בשימוש ברכב) וגם לחנך לשימוש בתחבורה ציבורית, ולכן אסור שהמדינה תחזיר את הכסף במלואו או בחלקו.

חלק ממשרדי הממשלה ניסו להסביר כי ביטול הכנס בירושלים נובע מהיעדר ממשלה נבחרת, אבל למעשה מדובר באי הסכמות מהותיות ביותר, ועל כן גם אם היו ממשלה או תקציב, לא היה סמוטריץ' מסכים לאשר את התוכנית במתכונת האוצר.

כמו כן קיימת ועומדת מחלוקת נוספת – כיצד לסווג את האגרה החדשה. כדי למנוע החזרי תשלומים מהמדינה, כלומר הכרה באגרת הגודש כהוצאה מוכרת לצורכי מס, האוצר שוקל להגדיר את התשלום כקנס שאין עליו החזר הוצאות. במקרה הזה הבעיה היא תדמיתית – להשית על הציבור מהלך תחבורתי שכותרתו "קנס" ייראה רע מאוד, ובהיעדר הסכמות מסתמן שהנושא לא בשל לקידום.

תושבי ניו יורק ישלמו "אגרת גודש" – מה הסיכוי שהיוזמה תאומץ בישראל?

בלי ממשלה: תוכניות משרד האוצר לממשלה הבאה