מתייקרת ללא הפסקה: דמי השכירות החודשיים זינקו לשיא של כ-100 שקל למ"ר, בזכות אזורי הבילוי הקרובים. יתר הערים מדשדשות מאחור

קפיצה של 6% במחיר השכירות של משרדים בתל אביב בשנת 2019, כך עולה מנתונים שפרסמה חברת CBRE ישראל. על פי המחקר שבדק נתונים מתשעת החודשים הראשונים של השנה, דמי השכירות החודשיים של משרד בתל אביב הגיעו השנה לשיא של 102 שקל למ"ר.

לעומת זאת, בערים אחרות שנחשבות מוקדי תעסוקה ונסקרות באופן קבוע במחקרים התקופתיים של CBRE מסתמן קיפאון שמתבטא בעליית מחיר מינורית עד אפסית.

במחירי המשרדים בערים חיפה, רחובות ורעננה חלה עלייה של 2% בלבד; ברמת גן נרשמה עלייה של 1%; בהרצליה, פתח תקווה, ירושלים ולוד לא חל כל שינוי בדמי השכירות. יוצאת דופן היחידה היא נתניה, שבה נרשמה עלייה של 5%. עם זאת, מחיר השכירות בה נמוכי מאוד מלכתחילה, 46 שקל למ"ר.

יו"ר CBRE ישראל, ג'קי מוקמל, מסביר כי עליית המחירים בתל אביב והקיפאון בערים אחרות הם תוצר של מגמה תעסוקתית חדשה מהשנתיים האחרונות. חברות, במיוחד מתחום הטכנולוגיה, מקימות משרדים במקומות שבהם יוכלו לגייס עובדים בקלות. לכן הן מעדיפות משרדים באזורים פופולאריים בלב תל אביב על פני אזורים פריפריאליים, אפילו שדמי השכירות בה גבוהים יותר: "עובדי ההייטק לא נאמנים למקום העבודה אלא לאזור הבילוי", הסביר מוקמל. "הם רוצים לצאת מהמשרד ולבלות, ולכן הנגישות של אזורי הבילוי למשרד הפכה להיות שיקול בבחירת מקום העבודה".

על פי הנתונים, האזורים המבוקשים ביותר לשכירת משרד הם הבניינים באזור שרונה, ציר יגאל אלון סמוך לתחנת הרכבת, והאזור הלוהט ביותר – שדרות רוטשילד. שם רואים ביקוש מסיבי, אין שטח פנוי באזור שלא נתפס על ידי אחת החברות. לעומת זאת באזור רמת החייל לא חלה עלייה במחירי השכירות החודשית.

דמי השכירות על משרדים – עולים (בינתיים)

מתחמי עבודה משותפים – השוואת מחירים; מיקום, יתרונות וחסרונות

מה לא ניסו כדי להגדיל את הבטיחות של הקורקינטים השיתופיים?  גרמו לחברות להדריך את המשתמשים, הטילו רגוללציה, איימו בקנסות על החברות. עכשיו דבר חדש:  מספר רישוי.

עיריית תל אביב בוחנת ישוי פרטני של הקורקינטים השיתופיים, שיעוגן בחקיקת עזר עירונית. . בכך היא מצטרפת למשרד התחבורה, שיצא ביוזמה דומה.  זה המליץ לחייב קורקינטים ועוד כלים של המייל האחרון  בלוחות רישוי.

עם זאת, מספרי הרישוי לא צופים להיות דומים בדיוק לאלו של המכוניות. המספרים יהיו קצרים יותר ויוצמדו לאחוריהם של הקורקינטים. מטרת התוכנית היא להקל על אזרחים להתלונן על אזרחים נוסעיםשלא כחוק על המדרכ, חוסמים מעברים ומשליכים את הקורקינטים בכל מקום. בעוד העירייה, חברות ההשכרה והמשטרה יכולים בנקל למצוא את פרטי העבריין על הרכב הדו-גלגלי באמצעות פרטים שהזין.

לאחר שליאו יצאה מתל אביב בעקבות הרגולציה הגוברת וכנראה גם בגלל התחרות נותרו בעיר שלוש מפעילות קורקינטים, בירד וליים הגדולות ווינד הקטנה יותר.

מהרגולציות שהפעילה עירייה נראה שהרגולצה נגד חניות במקומות לא מיועדים מצליחה יותר מאשר הרגוליצה נגד הרוכבים עצמם והפרות נסיעה שונות. למרות הפעילויות השונות שננקטו נגדם עדיין חלה עלייה במפסר הרוכבים העבריינים. כעת נוספו על פקחי המשטרה גם פקחים של העירייה.

ועדת המשנה למועצה לתכנון ובנייה המליצה על ביטול תמ"א 38. המועצה המליצה על הארכת תוקף תמ"א 38 עד לאוקטובר 2022, ישעה תבוטל התוכנית סופית. הדיון הקובע בבוועדה הארצית יהיה ב -5 בנובמבר.

ראש המועדון היה של דורית זילבר, יו"ר ועדת התכנון.

על פי המלצת הולנת"ע, ייקבעו מנהל המעבר שיאפשר לבצע פרסום בנייה לכל בקשה שתוגש עד אוקטובר 2022 דווקא למגורים.

עוד המליצה הוועדה לוועדה הארצית למצוא את התוכנית חלופית שתאפשר חיזוק מוכר מהרעידות אדמה וגם תספק התחדשות עירונית. בינתיים דובר על תב"ע 38.

למעשה, הציבור בחלופה שתציע יותר התחשבות בצורכי הציבור ולא תתמקד בבניין היחיד אלא בתשתיות ובמני ציבור האמורים לתת מענה לכל צורכי השכונה והרשות. כך גם ממילא רשויות מקומיות רבות יותרימות קשיים על יציאת תמ"א 38 לדרך.

אף שההחלטה לטובת הרשויות המקומיות, ברשוית יש מי שקורא לבטל את התוכנית כבר בתוך שנה. עוד קוראים ברשויות לדאוג לתוכנית לחיזוק דרך רעידות אדמה לתמ"א 38 ..

על כך אמר חיים ביבס, יו"ר המרכז לשטון מקומי וראש עיריית מודיעין:  השלטון המקומי מתנת נחרצות לכוונת המדינה לליטר את תמ"א 38, ללא הסדרה של תקצוב מתאים לביצוע סטריפיסטים מקצועיות שבפריפריה.

ידע זאת אינטליגנציה, כי השלטון המקומי יעל למימון כשליש מעלות קידום הפרויקטים בפריפריה מתקציבי מפעל הפיס, ובלבד שהממשלה תשלים את המימון הנמצא.

"לא יכול לממשלה לחמוק ממחויבותה לכלל אזרחי מדינת ישראל. המציאות הוכיחה שתמ"א 38 משרתת בעיקר את היזמים הזבורי ביקור, ולא נותנת מענה כלל ליישובי הפריפריה. ההחלטה להרים את הכפפה והביא תקשורת לשתכן את העוול וייתן מענה אמיתי להתחדשות עירונית בישראל – אם להשתמש בתריצים ואיך להשתמש במקרה הזה גג. זאת, כדי לקבל את הישיבה שלהם. לגדי בדירות ראויות, ללמוד במוסדות חינוך חדשים וליצור מעטפת תשתיות חיוניות עבורם.

גבעתיים נגד תמ " ; א 38: העירייה משכנעת תושבים לוותר על התוכנית בתמורה להודיעאות מסובסדות

קו  משלוחים ישיר ראשון למשלוח חבילות מסין לישראל יאפשר לעליאקספקרס לשלוח מוצרים לישראל בתוך שבועיים.  ההחלטה מגיעה על רקע  יום הרווקים הסיני שחל ב־11 בנובמבר, זמן שיא של קניות באתר. כך לפי פרסום ראשון של כלכליסט

נכון להיום  חבילות מסין לישראל מגיעות אפילו לאחר חודש, לאחר השינוי יגיעו תוך 14-10 ימי עבודה מרגע ההזמנה ועד לאספקתה ללקוח. בנוסף, השינוי יאפשר ללקוחות ולסוחרים באתר לעקוב טוב יותר אחרי מסלול החבילה בכל רגע נתון וייתן לעליבאבא יותר שליטה על התהליך. לפי ההסכם עם דואר ישראל, עליו לחלק את החבילות ללקוחות בישראל עד יומיים מהגעתן. לאחר ביקורות רבות של אזרחים על עיכובים בדואר ישראל נראה שהאתגר הדול לחברה שנמצאת בתהליכי הפרטה.

המשלוח הסטנדרטי דרך עליבאבא אמנם יקר יותר משימוש בצ‘יינה פוסט, דרכו המשלוח במקרים רבים חינמי, אך זו תהיה האופציה המהירה ביותר וזולה משמעותית משימוש בחברות שילוח פרטיות. נצייון כי נכון לעכשיו הסוחרים העצמאים אינם מחויבים להשתמש בשירותי צ'יינה פוסט.

המבצעים המוחבאים של אמזון ישראל

מה הם 6 אתרי הקניות הסיניים הטובים ביותר?

ריבוע כחול נדל"ן בשיתוף עם קבוצת סופרין, קבוצת וייס, GF נדל"ן ובולטהאופ השקעות, הוציאו  לדרך את ""East&, מתחם עירוב שימושים יוקרתי, של 75 אלף מ"ר בנוי המשתרע ע"פ 6.5 דונם ברחוב תוצרת הארץ בת"א- אחת מעתודות הקרקע הנחשקות בעבר המזרחי של נתיבי איילון. עלות הפרוייקט מוערכת  ב-1.4 מיליארד שקלים.

"East&" צפוי להיות מתחם עירוב שימושים (מגורים, תעסוקה ומסחר) הראשון מסוגו ובהיקפו במזרח  החדש של ת"א. המתחם יכלול שני מגדלי יוקרה בני 40 ו-33 קומות: המגדל הצפוני יכלול 348 יח"ד במגוון רחב של גדלים. המגדל הדרומי יכיל 25 קומות תעסוקה ומעליהן 8 קומות של מגורי פרימיום שיכללו 42 יח"ד בלבד. בשני המגדלים ישמש מפלס הקרקע לצורכי מסחר המשולב בגינה אורבנית גדולה ומטופחת וזאת בנוסף למרתפי חניה ותפעול תת קרקעיים.

דרומית למתחם "East&" ממוקם כיום פרויקט TOHA המשתרע ע"פ 200 אלף מ"ר, מערבית אליו יוקם מתחם טרה שישתרע ע"פ 233 אלף מ"ר ומזרחית לו ממוקמים מגדלי תל אביב ומגרש נוסף עליו עתיד לקום פרוייקט מגורים שישתרע ע"פ 100 אלף מ"ר. התכנון והפיתוח הסביבתי מציעים לתושבי המתחם סביבת חיים ירוקה, שירותים עירוניים מתקדמים, נגישות לתחבורה ציבורית שתשאיר את הרכב בבית ותאפשר מגורים, בילויים ועבודה במתחם אחד.

את האיתנות הפיננסית ל"East&" מספקת רבוע כחול נדל"ן. לדברי מיקי זיסמן, מ"מ מנכ"ל בחברה: "הביקוש הער למגורים ולתעסוקה ממזרח לאיילון נובע מההבנה כי מדובר ב"דבר הבא" בנדל"ן של תל אביב. הפרוייקט משלב תכנון אדריכלי ברמה גבוהה ביותר עם מחירים שעדיין נחשבים אטרקטיביים מאוד בתל אביב" אומר זיסמן ומוסיף כי מעבר לכל היתרונות הללו יש  כאן חבירה ייחודית של ייזמים עם איתנות פיננסית ויכולות ביצוע ושיווק מוכחות.

צחי סופרין מבעלי קבוצת הנדל"ן 'סופרין וייס': "פרוייקט East& ייבנה לפי כל הסטנדרטים הגבוהים של קבוצת סופרין-וייס שצברה פופולריות רבה בקרב משקיעים ולקוחות פרטיים. אנו מזמינים את כולם להצטרף להצלחה כבר עכשיו. מדובר באזור בו המחירים נמצאים כיום על קו הזינוק לקראת אקזיט של ממש. עם כל יום שעובר אנו מתקרבים לנקודה בה נראה זינוק במחירים ככל שמתקדמות גם עבודות הבניה למגדלי המשרדים והמגורים הרבים הממוקמים באזור".

מחירי הדירות במתחם ינועו בין  35-54 אלף שקל למ"ר. כך למשל, דירת 2 חדרים, שגודלה 58 מ"ר וכוללת מרפסת בגודל 8 מ"ר מוצעת כיום במחיר של 2.2 מיליון שקל, דירת 3 חדרים בשטח של 72 מ"ר עם מרפסת של 8 מ"ר מוצעת החל מ- 2.7 מיליון שקל. החל מקומה 22 ניתן יהיה לרכוש דירת 5 חדרים המשתרעת על פני 125 מ"ר עם 13 מ"ר מרפסת במחיר החל מ- 4.4 מיליון שקל ולמי שמתעניין בדירת הפנטהאוז בקומה ה- 40 במגדל שמתרעת על פני 230 מ"ר עם כ- 110 מ"ר של מרפסת, היא תוצע תחת תג מחיר של 14.5 מיליון שקל.

פרוייקט East&, תוכנן על ידי משרד האדריכלים יסקי מור סיון ונוהל ע"י צוות אדריכלים בראשותה של האדריכלית רחל פללר, שותפה בכירה ומנהלת התכנון במשרד שבין הפרוייקטים שהובילה בתל אביב: מגדלי אקירוב, מגדל יו, מלון שרונה ומלון ווסט. על תכנון ועיצוב הפנטהאוז הופקדה האדריכלית ומעצבת הפנים טל תמיר.

לדברי רחל פללר, "מגמה שניכרת במגדלי הפרויקטים החדשים בתל אביב בכלל ובשכונות המזרח בפרט היא האופי הרב תחומי שלה – לא עוד בנייני מגורים שמייצרים שכונות שינה, אלא שכונות פועמות ותוססות, שמתאפיינות בעירוב שימושים: גם מגורים, גם תעסוקה, גם משרדים וגם מלונאות וזה בהחלט אתגר לא פשוט בהיבט האדריכלי". לגבי המתחם עצמו מוסיפה פללר, "אחד האתגרים המשמעותיים ב- East& היה יצירת שפה אחידה שנותנת מענה לפונקציה המשתנה של תעסוקה ומגורים. עשינו זאת על ידי מעטפת של קורות אופקיות משולבות אלומיניום ואלמנטי הצללה חיצוניים ומעטפת שכבתית בהירה ומדוייקת היוצרת איכות של אור וצל. הקורות האופקיות מקנות את האחידות  הצורנית למבנים השונים כאשר במגורים משולבות מרפסות ואילו במשרדים מילואה של זכוכית ואלומיניום.

לדברי רן פרסברג בעלים בולטהאופ השקעות: "תחום הבניה התקדם מאוד בשנים האחרונות ומציב סטנדרטים חדשים. זהו פרויקט ראשון מסוגו של עירוב שימושים במזרח איילון הכולל בתוכו מפרט יוקרתי ואדריכלות מתקדמת. אנו היזמים רואים בפרויקט זה סמן ימני לאזור כולו דבר המבטיח לרוכשים עליית ערך עודפת עם המשך התפתחות האזור.

לא סתם פיסת נייר: בית הדין נדרש להכריע מה ערכה של כתובה מ-1982 על סך מיליון שקלים ישנים. הדיינים התחשבו בכך שלאורך הנישואים פרנסה האישה את בעלה והחליטו להצמיד את הסכום למדד

פסק דין שנדון בבית הדין הרבני עסק בכתובה מ-1982 ובסוגיה – האם יש להצמיד למדד סכום של מיליון שקלים ישנים, כשללא הצמדה שוויו 1,000 שקל חדש בלבד, ועם הצמדה – למעלה מחצי מיליון שקל חדש. הדיינים פסקו שהאישה זכאית לפיצויי גירושים ראויים, ולפיכך בעלה לשעבר ישלם לה 1,800 שקל בחודש לכל ימי חייה.

בני הזוג נישאו ב-1982 ולכן הכתובה נרשמה בשקלים ישנים. ב-2009 עזב הבעל את חדר השינה וכעבור כחמש שנים הגיש תביעה לפירוק שיתוף ואיזון משאבים. באותה שנה האישה הגישה תביעת שלום בית שנדחתה, וב-2015 בני הזוג התגרשו בעקבות תביעת גירושים שהגיש הבעל.

לאחר הגירושים תבעה האישה את כתובתה בטענה שהיא זכאית לכספים, מאחר שבעלה מרד בה כשיצא מחדר השינה כי היא נוחרת, ולאחר מכן תבע פירוק והתנגד לשלום בית.

עוד הוסיפה האישה כי יש להצמיד את הכתובה למדד, כך שסכום החיוב יעמוד על כ-523 אלף שקל, וזאת משום שבאיזון המשאבים לא קיבלה דבר ובהמשך אף חויבה לשלם לבעלה חצי מדמי הפנסיה שלה.

הגרוש מצדו טען כי עזב את מיטתם המשותפת משום שאשתו מרדה וסירבה לקיים עמו יחסי אישות. לדבריו, אין הצדקה להצמיד את הכתובה למדד, מה גם שלאורך השנים אשתו רדתה בו ולא נתנה לו כסף, ואף נטלה לכיסה את פיצויי הפיטורים מעבודתו.

בפסק הדין קבעו הדיינים שגם אם טענת הגרוש נכונה, והאישה הפסיקה לקיים עמו יחסי מין, הוא לא עשה שום ניסיון להביא לשינוי ובחר לעזוב את החדר, בלי לפנות לבית הדין במטרה שישכין שלום בבית. לפיכך, הוא שפירק את הנישואין ועל כן האישה זכאית למלוא הכתובה.

באשר לסכום הכתובה, שללא הצמדה עומד על 1,000 שקל בלבד, ציינו הדיינים כי חלק מהפוסקים מתנגדים להצמדה וחלקם סבורים שיש חובה להבטיח שהסכום ישקף את דעתם של החתן והכלה במועד החתונה ולא יישחק "עד כדי גיחוך".

הם הבהירו שגם אם יפסקו כדעת המתנגדים, הרי שהסכום הזעום שנותר לאישה מצדיק לפסוק לה פיצויי גירושין בשווי הכתובה המוצמדת. בעיקר לנוכח העובדה שלאורך שנות נישואיה היא פרנסה את בעלה, ובסיומם לא קיבלה דבר מאיזון המשאבים וכיום משלמת לו "משכורת" חודשית בשווי מחצית הפנסיה שלה.

עם זאת, מאחר שלבעל אין יכולת לשלם סכום חד-פעמי, החליטו הדיינים כי הפיצוי ישולם בתשלומים חודשיים של 1,800 שקל צמודים למדד עד סוף ימי חייה.

גישור או בית משפט? מה עולה יותר ומה עדיף

החוק לחלוקה פנסיונית נגד הסכם הגירושין

הקרנות המסורתיות (אקטיביות ופאסיביות)מגייסות מתחילת חודש אוקטובר ב-8 ימי מסחר סכום הנאמד בכ-985 מיליון שקל,
הקרנות הכספיות רשמו גיוסים של 270 מיליון שקל. כך על פי נתוני מיטב דש

• התעשייה האקטיבית המסורתית (ללא כספיות) רושמת גיוסים בפתיחת חודש ספטמבר בסכום של כ-715 מיליון שקל.
• התעשייה הפאסיבית (קרנות מחקות + קרנות סל) רשמה גיוסים של כ-270 מיליון שקל, כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-285 מיליון שקל ואילו קרנות הסל רשמו פדיון של כ-15 מיליון שקל.

 התעשייה האקטיבית בחתך של מדיניות:
●  קרנות מנוהלות אג"ח כללי: כובשות מחדש את ראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות

      מתחילת החודש, עם גיוס של כ-380 מיליון שקל.

• קרנות אג"ח מדינה: למרות שאיבדו את ההובלה בראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות, הן ממשיכות במומנטום החיובי גם בפתיחת החודש ורושמות גיוסים הנאמדים בכ-230 מיליון שקל.
• קרנות מנוהלות מנייתיות (כולל הגמישות): ממשיכות במומנטום החיובי מחודש קודם, גם בראשית חודש אוקטובר ורושמות גיוסים הנאמדים בכ-135 מיליון שקל.
• קרנות אג"ח חברות: פתחו את החודש בגיוס קל של כ-10 מיליון שקל.

• חודש אוקטובר* נפתח במגמה חיובית בשוקי המניות ובעליות שערים באיגרות החוב הקונצרניות בישראל. מדד  S&P500עלה בכ-7%, מדד הנאסד"ק רשם עלייה של כ-1.95%, ה-DAX הגרמני עלה ב-1.85%, והניקיי היפני רשם עלייה של כ-3.35%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו תשואה חיובית של עד כ-2.5%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה חיובית של עד 0.15%, ומדד אג"ח ממשלתי כללי עלה בכ-0.25%.

• במונחים של תעשיית קרנות הנאמנות כולה, דהיינו: קרנות מסורתיות אקטיביות, קרנות נאמנות פאסיביות: מחקות וקרנות סל, וכן הקטגוריה של קרנות כספיות, חודש אוקטובר נפתח בגיוסים של כ-1.255 מיליארד שקל.

נתון זה משקף כניסה של כ-270 מיליון שקל לקרנות הכספיות, וגיוסים בסך של כ-985 מיליון שקל לקרנות המסורתיות (אקטיביות ופאסיביות). סכום זה של 985 מיליון שקל מבטא גיוס של כ-715 מ' שקל בקרנות האקטיביות-המנוהלות וגיוסים של הקרנות הפאסיביות בסכום של כ-270 מיליון שקל, כאשר המחקות גייסו כ-285 מיליון שקל ואילו קרנות הסל רשמו פדיון בסכום של כ-15 מיליון שקל.

ברמת התעשייה האקטיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, קרנות אג"ח כללי כובשות מחדש את ראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות מתחילת החודש, עם גיוס של כ-380 מיליון שקל. קרנות אג"ח מדינה למרות שאיבדו את ההובלה בראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות, הן ממשיכות במומנטום החיובי גם בפתיחת החודש ורושמות גיוסים הנאמדים בכ-230 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, ממשיכות במומנטום החיובי מחודש קודם, ורושמות גיוסים הנאמדים בכ-135 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות פתחו את החודש בגיוס קל של כ-10 מיליון שקל. לעומת זאת, הקרנות האג"חיות השקליות שהחלו לשנות מומנטום בחודש שעבר, חוזרות החודש לטריטוריה השלילית, עם פדיון קל מאוד של כ-5 מיליון שקל. קרנות אג"ח חו"ל פתחו את החודש בפדיון של כ-25 מיליון שקל, המשך לפדיונות שהיו מנת חלקן בכל החודשים האחרונים.

• ברמת התעשייה הפאסיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, הקרנות המתמחות במניות, שזו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, פתחו את חודש אוקטובר עם פדיונות נמוכים הנאמדים בסכום של כ-10 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו היה פער בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שמציגות גיוס חיובי, בסכום הנאמד בכ-130 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות של כ-140 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו, בחתך של מכשיר ההשקעה, היה פער בין הקרנות המחקות שגייסו כ-100 מיליון שקל, לבין קרנות הסל שרשמו פדיונות של כ-110 מיליון שקל.
• ועוד ברמת התעשייה הפאסיבית, קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי, בסכום הנאמד בכ-105 מיליון שקל. קבוצת קרנות אג"ח כללי, שהיא מאוד קטנה בתעשייה הפאסיבית, (בתעשייה האקטיבית היא הקטגוריה הגדולה ביותר) רשמה גיוס של כ-10 מיליון שקל.
  קרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה, ורושמות גיוסים הנאמדים בסכום של כ-175 מיליון שקל.
• ולבסוף –הקרנות הכספיות רשמו מתחילת חודש אוקטובר גיוסים בסך של כ-270 מיליון שקל.

נכון ל-17.10.2019, יום חמישי, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על 344.3  מיליארד שקל. נתון זה מתפלג באופן הבא:
תעשייה אקטיבית: 213 מיליארד שקל, מהם 184 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות, ו-29 מיליארד שקל בקרנות כספיות.
תעשייה פאסיבית: 131.3 מיליארד שקל, מהם 93.9 מיליארד שקל בקרנות סל ו-37.4 מיליארד שקל בקרנות מחקות.

לאחר שפורסמו נתוני מל"ג על לימודים אקדמיים בישראל, עתה מתפרסמים נתוני המל"ג. לאחר שנתיים של ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון בכלל ובמספר הנכנסים להשכלה גבוהה (סטודנטים חדשים) בפרט, הייתה בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) עלייה במספר הסטודנטים. העלייה במספר הסטודנטים החדשים הייתה הן באוניברסיטאות הן במכללות האקדמיות אך לא במכללות האקדמיות לחינוך שבהן נמשכה מגמת הירידה.

העלייה במספר הסטודנטים החדשים הייתה כמעט בכל תחומי הלימוד, בייחוד בתחומים עסקים ומדעי הניהול וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. בתחומי החינוך ובעיקר במדעים הפיזיקליים נמשכה מגמת הירידה.

ירידה בלימודים אקדמיים לעומת עלייה במערב

לראשונה, מוצגת בהודעה השוואה בין-לאומית של מספרי הסטודנטים בתחומי לימוד נבחרים בתארים השונים. בשנים 2017-2013 חלה ירידה של אחוז אחד במספר הסטודנטים לתואר ראשון בישראל, לעומת עלייה של 5.3% בממוצע מדינות ה-OECD. לעומת זאת, במספר הלומדים מקצועות טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) לתואר ראשון הייתה בישראל עלייה של 75% בשנים הללו. כך, בחישוב החלק היחסי של לומדי ICT מתוך כלל לומדי התואר הראשון ב-2017ישראל דורגה במקום החמישי ב-OECD. חלקם היחסי של הסטודנטים הלומדים מדעי הרוח בישראל נמוך לעומת ממוצע מדינות הOECD- (9.4% לעומת 12.5%, בהתאמה).

לעומת השנה הקודמת, מספרם של כלל הסטודנטים לתואר ראשון עלה ב-0.3%, במיוחד במכללות האקדמיות המתוקצבות (6%). לעומת זאת, במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות הייתה ירידה במספרם (2.3% ו-0.8%, בהתאמה). מספר הסטודנטים לתואר השני עלה ב-1.1%, במיוחד במכללות האקדמיות לחינוך (2.0%) ובמכללות האקדמיות (4.3% בסך הכל ו-10.6% במכללות המתוקצבות). מאידך באוניברסיטאות ירד מספרם ב-0.4%.

עלייה בלימודי תואר שלישי

מספרם של כלל הסטודנטים באוניברסיטאות ירד ב-0.3%. בתואר הראשון והשני ירד מספרם ב-0.8% וב-0.4%, בהתאמה, ואילו מספר לומדי התואר השלישי עלה ב-3.6%.

פחות רופאים ומשפטנים

לעומת השנה הקודמת, נרשמו ירידות במספר הלומדים לתואר ראשון בעיקר ברפואה (5.6%) ובמשפטים (7.2%) לעומת עליות בעיקר בתחומים מקצועות עזר רפואיים (4.3%) וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (7.8%).

בתשע”ט כ-59% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו מדעי החברה או מדעי הרוח, כ-70% מכלל הסטודנטים לתואר שני למדו מדעי החברה או מדעי הרוח (38.5% ו-1%, בהתאמה), והסטודנטים לתואר שלישי למדו בעיקר מדעים ביולוגיים וחקלאות (26.1%) ומדעי הרוח (25.0%). מנתנוי המל"ג עולה דווקא מקצועות ההנדה והטכנולוגיה עקפו את לימודי מדעי החברה, אך אולי רק בביקושץ

כמו בנתוני המל"ג שים היו רוב (59.5%) בכל התארים, למעט מדע וטכנולוגיה. אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד (68.9%) – פי שניים מאחוז הגברים, כלומר על כל סטודנט ערבי היו שתי סטודנטיות ערביות.

בין השנים תש"ע (2009/10) ותשע”ט עלה אחוז הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים: בתואר ראשון – מ-13.1% ל-18.1%, בתואר שני – מ-7.4% ל-14.6% ובתואר שלישי – מ-5.2% ל-7.0%, בהתאמה.

בשנת תשע”ט למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה 12.0 אלף סטודנטים חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי). הם למדו בעיקר מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה (33.6%), ופחות משליש (30.2%) מסך הסטודנטים החרדים היו גברים.

בשנה זו, 24.0% מהסטודנטים לתואר ראשון היו מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (אשכולות 10-8). בקרב סטודנטים לתואר שני עמד חלקם היחסי על 30.5% ובתואר שלישי – על 35.8%. חלקם היחסי של הסטודנטים מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 3-1) היה 24.3% בתואר הראשון, 20.2% בתואר השני ו-14.5% בתואר השלישי.

מדריך לסטודנטים: כך תבחרו את הלפטופ הנכון בלי להתרושש

לא עוצרות בתיכון: המדינות שמממנות לסטודנטים השכלה אקדמית

בית המשפט קבע כי במקום 5,400 שקל בחודש, הבן יקבל רק 3,000 שקל – ויתרת הסכום תישמר בחיסכון עד לאחר שחרורו מהצבא ■ ככל הנראה, האם חיבלה ביחסים וגרמה לנתק

השופט יהורם שקד מבית המשפט למשפחה בתל אביב שדן לאחרונה במקרה של בן להורים גרושים שמסרב לפגוש את אביו, האשים את אמו של הנער כי בהתנהלותה גרמה לנתק בין השניים. כדי לתמרץ את הילד לחדש את המפגשים ולתת סיכוי לקשר, קבע השופט כי סכום המזונות החודשי יופחת מ-5,400 שקל ל-3,000 שקל – וההפרש ייחסך עבור הבן עד שחרורו מהצבא.

מערכת היחסים בין ההורים התאפיינה מאז הגירושים במתיחות רבה. בהסכם שנחתם בין הצדדים בשנת 2008 נקבע כי האב ישלם לאם מזונות בסך 5,400 שקל , וכך היה. בנובמבר 2017 הגיש האב תביעה לביטול או הפחתת המזונות, בטענה שהילד מסרב להיפגש עמו, לא קורא לו "אבא" ואף פוגע בו ומבזה אותו. לטענתו, כל ניסיונותיו לחידוש הקשר נחלו כישלון חרוץ, והכל לכאורה באשמת האם שחיבלה קשות בניסיונותיו להתקרב לבנו.

בפסק הדין כתב השופט כי ביטול מזונות לילד מרדן יעשה במקרים קיצוניים ונדירים ויש לשקול תמיד חלופה מתונה יותר, כגון הקטנת המזונות. זאת תוך בחינת מלוא השיקולים כגון המקור לסרבנות הקשר, מידת מעורבותו של כל צד בחידוש או בניתוק היחסים, ומחשבה אם ביטול המזונות יסכל את הסיכוי לחידוש הקשר ואם הילד יוכל להתקיים באופן סביר ללא דמי המזונות.

השופט הוסיף שמהעדויות עולה תמונה מדאיגה שלפיה האם לא אפשרה את חידוש הקשר בין האב לילד. הילד חש את אי שביעות רצונה של האם מהקשר שלו עם האב ומתנהג בהתאם. עוד כתב השופט כי התרשם שהנער מושפע מאוד מאמו, רוצה להיות בקשר עם אביו אבל לא מרגיש שיכול לעשות זאת, לנוכח המסרים שהיא משדרת לו. "במהלך הדיונים הבחנתי בכאבו העז של האב, כאב של אב שבנו היקר לו מכל אינו חפץ בו", ציין השופט.

פסק הדין נומק כך: מאחר שהילד הוא קורבן למערכת היחסים בין הוריו, אין להפחית את חיובו של האב במזונות. עם זאת, לנוכח גובה המזונות ומצבה הכלכלי השפיר של האם, יעביר האב לאם סך של 3,000 שקל לחודש מתוך דמי המזונות והיתרה תיחסך עבור הילד עד שחרורו מהצבא. עוד נקבע כי אם הקשר בין השניים יחודש, ישוב האב להעביר לאם את מלוא הסכום. "באופן זה רווחתו של הילד לא תיפגע ויהיה לו תמריץ נוסף לחדש את הקשר עם אביו", סיכם השופט.

הילדים מתנכרים? האב ישלם פחות מזונות

איך להפחית דמי מזונות

 בקרוב נצטרך להקיש את הקוד הסודי בכל שימוש בכרטיס אשראי (למעט ברכישה טלפונית או באינטרנט) – גם במשיכת מזומנים וגם בתשלום בחנויות. כדי  להקל על הלקוחות את ההסתגלות לשינוי, בנק ישראל דרש מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי לאפשר ללקוחות לקבוע בעצמם את הקוד הסודי של כרטיס החיוב החכם שברשותם (כרטיס עם שבב) -EMV.

עם השימוש הגובר בכרטיסי אשראי אנשים כבר לא זוכרים את הקוד הסודי, לכן הציע בנק ישראל לבחור את הקוד. ביצוע עסקאות חכמות בבתי עסק תוך שימוש בכרטיס החיוב הפיזי, מחייב לרוב הקשת קוד סודי בביצוע תשלומים בחו"ל ובקרוב גם באופן נרחב יותר בבתי עסק בישראל. אחד החששות של לקוחות שנוסעים לחו"ל ומעוניינים להשתמש בכרטיס החיוב שלהם, כמו גם של בתי העסק בישראל לקראת הטמעת התקן, הוא שהלקוחות לא יזכרו את הקוד הסודי במעמד התשלום בקופה בייחוד בכרטיס שאינו משמש אותם באופן שוטף למשיכת מזומנים.

כדי לסייע לציבור הלקוחות ולאפשר מעבר קל יותר לביצוע עסקאות חכמות בבתי עסק, חייב הפיקוח על הבנקים את כל המנפיקים (בנקים וחברות כרטיסי אשראי) לאפשר ללקוח לשנות, על פי בחירתו, את הקוד סודי של כרטיס האשראי או כרטיס הדביט (SSP-Self Selected Pin).

בהתאם לכך, כיום, כל הלקוחות יכולים להחליף את הקוד של הכרטיסים החכמים שברשותם במכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים  (ATM) של הבנקים ברחבי הארץ, בהתאם לסוג הכרטיס שנמצא ברשותו של הלקוח, כרטיס בנקאי או כרטיס חוץ בנקאי, ולפי הפירוט בטבלה הבאה:

כרטיסים בנקאיים

כרטיסים חוץ בנקאיים

השירות מאפשר לכלל הלקוחות להחליף את הקוד בכרטיסים החכמים שברשותם בדרך קלה ופשוטה ולקבוע צירוף של 4 ספרות אותן קל לזכור.

מידע נרחב על החלפת קוד סודי ושאלות נפוצות נוספות (כגון: מהו תקן EMV, כדי לבדוק אם יש כרטיס "חכם", איך מלהחליף קוד סודי בכרטיס, באיזו תדירות ניתן להחליף קוד סודי, האם אני יכול לבחור קוד זהה לכל הכרטיסים שלי, ועוד), ניתן למצוא באתר אינטרנט, בכתובת:  https://smart-card.org.il  או לחפש ברשת "בחירת קוד סודי חדש".

לדפוק כרטיס או שעות גמישות? גם וגם – על שעוני נוכחות חכמים

בקרוב בישראל – כרטיס אשראי חכם

עד 2024 פאנלים סולארים ישלטו באנרגיה בת-קיימא, שתהווה 50% מסך האנרגיה, כך לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית.

אומנם אנרגיה בת-קיימא היא כבר מקור החשמל השני בגודלו בעולם, אבל פריסתה צריכה להיות מהירה יותר. האתגרים הם  אי-ודאות רגולטוריות, סיכוני השקעה גבוהים ואינטרגציה של מערכות סולאריות ורוח.

מחיר פאנלים סולאריים

מחירי פאנלים סולאריים ביתיים ירדו בכ-70% בשנים האחרונות, כך שכיום מדובר בחלופה הזולה ביותר לייצור חשמל, בהשוואה לכל הדלקים הפוסיליים המזהמים – פחם, נפט וגז טבעי.

מערכת ממוצעת תניב תשואה דו-ספרתית ברמת סיכון נמוכה מאוד ותחזיר את ההשקעה בין 6 ל-8 שנים.  עם זאת, החזרת ההשקעה על התקנת מערכת סולארית על הגג תלויה בתפוקת המערכת אשר משתנה בין בית לבית, אך בממוצע רואים החזר השקעה לאחר 6-8 שנים. מדובר גם במערכת עמידה יותר מדוודים הפחות חשופה לקורוזיה. אך עדיין דורשים ניקיון ותחזוקה.

כמה עולה פאנל סולארי ואיך מרוויחים מזה

פאנלים סולאריים יוצבו בצמתים ו10% מהחשמל בארץ יהיה אנרגיה ירוקה

האם אילת תהפוך לעיר הסולארית הראשונה בישראל?