במחוז המרכז חלה צניחה של 2% במחירי הדירות שמשמעותה ירידה כוללת של 0.3% במדד מחירי הדירות של החודשים יוני-יולי, לעומת מאי-יוני. כך עולה מנתוני הלמ"ס. אם כחלון רוצה לקחת על זה את הקרדיט, נזכיר שבמהלך הקדנציה של כחלון כשר אוצר, מחירי הדירות עלו ברמה של 13.4%. בשנה האחרונה הם עלו ב-0.7%. עם זאת, עדיין פעולות כמו הרחקת המשקיעים ופחות מחיר למשתכן בלמו עליית מחירים מטאורית שראינו בשנים האחרונות.
הירידה האחרונה מגיעה,לאחר חמישה חודשים רצופים של עליית מחירים. הסיבה לירידה היא הירידה במחוז המרכז המהווה כשליש מהדירות הנמכרות. קשה לתת סיבה מדויקת, ייתכן שהשוק הגיע למיצוי, ייתכן שהירידות האחרונות הובילו להזדמנויות השקעה אצל חלק מהרוכשים: מחוז תל אביב השכן רשם עלייה של 1.1%, מחוז הדרום – של חצי אחוז ואילו במחוזות צפון וחיפה נרשמו ירידות. בראשון של 0.7% ובשני של 0.4%; במחוז ירושלים לא נרשם שינוי.
המחוזות שניצבים בראש סולם עליות המחירים בשנה האחרונה הם מחוז חיפה, שבו נרשמו עליות של 2.6% ובצפון, שבו נרשמו עליות של 2.1% במחירי הדירות; גם בתל אביב מחירי הדירות בשנה זו עלו ברמה של 1.6%, במחוז הדרום מחירי הדירות עלו ב-1.4%, ואילו במחוז ירושלים המחירים ירדו בשנה הזו ב-1.25% ובמרכז – ב-2%. כלומר אלמלא הירידה הגדולה מהחודש האחרון, מחירי הדירות במחוז היו נותרים באותה רמה כמו בשנה שעברה. לדעתי, בניגוד לעבר, עליות מחירים אפילו מינוריות מתחילות להרתיע את הקונים המחכים אפילו לירידה קטנה בשל חובות גבוהים, מינופי משכנתאות, והכנסה פנויה קטנה. כבר קשה לציבור לעמוד בעליות המחירים, אפילו קטנות.
מדד מחירי הדירות החדשות רשם ירידה שנתית של 3%, בניגוד לציפייה שמחיר למשתכן תוריד את המדד הזה בהרבה יותר מזה, מה גם ששיעור הדירות במחיר למשתכן מגיע לרמות של 35% ומעלה מכלל העסקאות בדירות חדשות. אבל בסיטואציה שגם בשוק החופשי הציבור מנסה בימים אלה לחפש בעיקר דירות זולות, ההשפעה של מחיר למשתכן על מדד זה היא נמוכה יחסית. עם זאת, ייתכן שבעקבות מלחמת החורמה של כמה רשויות מרכזיות בתמ"א 38, כולל מס שבח גבוה בתל אביב, דירות יד שנייה הופכות פחות אטרקטיביות להשקעה ומכאן שרבים מעדיפים לקחת את הסיכון שבדירה חדשה.
מדד המחירים באוגוסט 2019 – עליה של 0.2%; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.3%
תמ;א 38 עומדת להתבטל? בלי תוכנית חלופית יעלו מחירי הדירות
מחיר למשתכן לא תצליח בעיר, בין היתר מכיוון שמחירי הדירות בעיר נמוכים ממילא
בסוף השבוע הותקף אחד ממתקני הנפט הגדולים בסעודיה, מה שיזעזע את שוק האנרגיה בעולם. המתקן שהותקף הוא מהמתקנים הקריטיים שהותקפו אי-פעם. כ-5 מיליון חביות שמופקות ביום, כ-5% מההיצע העולמי, יושבתו כתוצאה מהפגיעה.
בשוק הנפט מעריכים כי המחסור לא יימשך הרבה זמן עקב עודף נפט שיש בסעודיה. אך ההתקפה עלולה ליצור למחירי הנפט פרמיה שמציינת את הסיכון הרב הכרוך באחזקת מתקני ושדות הנפט. ייתכן שהסוחרים יוסיפו כעת למחירים גורם סיכון, שמביא בחשבון היעלמות של מאות אלפי או מיליוני חביות מהשוק. הפקת הפצלים האמריקאית אולי תגברה מאוד את שוק האנרגיה העולמי, אך זמן התגובה של השוק נמדד בחודשים, ולא בימים או בשבועות, והשוק אינו יכול להחליף כמה מיליוני חביות בזמן קצר.
אך ההתקפות האחרונות עלולות להיות עוד יותר משמעותיות. המורדים התימנים זוכים כנראה לתמיכה מאיראן. לאיראן, מפיקה גדולה שסובלת מעיצומים אך עדיין משגרת לחו"ל נפט, יש תמריץ פוליטי ופיננסי להחליש את סעודיה. העובדה שההתקפה הייתה של ארגון ולא של מדינה מגבילה את התגובה שיכולות להנחית ארה"ב או סעודיה. גם סנקציות על איראן מייקרות את הנפט, כך שנקלעים למעין מלכוד 22.
סעודיה מקצצת ב-50% את ייצור הנפט – המחירים צפויים לעלות
אם הנפט לא יירד למחיר של 9 דולר לחבית, בעתיד לא יוכל להתחרות באנרגיה המתחדשת
הלמ"ס מדווחת על מדד המחירים לצרכן באוגוסט 2019 – עליה של 0.2% וכן על מדד תשומות הבנייה שעלה ב- 0.1%.
כמו כן – נרשמה ירידה של 0.1% במדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים, ירידה של 0.2% במדד מחירי תשומה בסלילה וגישור; ירידה של 0.1% במדד מחירי תשומה בחקלאות; ירידה של 0.3% במדד מחירי תשומה באוטובוסים של כלל האוכלוסייה; ירידה של 0.2% במדד מחירי תשומה באוטובוסים של זכייניות וירידה של 0.2% במדד מחירי תשומה באוטובוסים זעירים.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש אוגוסט 2019 ב-0.1% והגיע ל- 114.4 נקודות לעומת 114.3 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה מדד זה ב-1%. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה נותר ללא שינוי ועמד על 106.6 נקודות. ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2019 לעומת אוגוסט 2018) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.1% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.1%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-0.3% בתקופה זו.
חומרים ומוצרים – בחודש אוגוסט 2019 ירד מדד מחירי חומרים ומוצרים ב-0.1%. מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי אבן (ב-1.0%) ומעליות (ב-0.9%). לעומת זאת, עלו מחירי מוצרים לכיבוי אש (ב-1.5%) ומדרגות (ב-1.3%).
שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב ירד בחודש אוגוסט 2019 ב-0.1% ומדד הוצאות כלליות עלה ב-0.7%.
שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש יולי 2019 ב-0.1%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה – מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש אוגוסט 2019, יש לציין ירידת מחיר של 0.6% בפרק מעליות. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.
ירידה של 0.1% במדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים באוגוסט 2019 – מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים ירד בחודש אוגוסט 2019 ב-0.1% והגיע ל-107.5 לעומת 107.6 נקודות בחודש הקודם (על בסיס ינואר 2012 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה מדד זה ב-0.2%. ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2019 לעומת אוגוסט 2018) נותר מדד זה ללא שינוי.
מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש אוגוסט 2019, יש לציין ירידת מחירים של 0.9% בפרק מסגרות חרש, 0.7 בפרק בנייה ו-0.6 בפרק חשמל. לעומת זאת, עלה המדד לפרק מעליות ודרגנועים ב-0.6%.
בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% בחודש אוגוסט – כך עולה מנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). האנליסטים ציפו לעלייה של בין 0.1% ל-0.2%. בחודשים האחרונים המדד הפתיע לשלילה – ירד בשיעור חד לעומת תחזיות האנליסטים, בחודש יולי ירד המדד ב-0.6%, וגרם למעשה לתחזית השנתית להראות מגוחכת, ובכלל – בנק ישראל עדיין משאיר מתווה של 1% עד 3%, בפועל כבר שנים רבות שהמדד לא מגיע לרף התחתון של הטווח.
מהדיווח שלך הלמ"ס עולה כי עליות מחירים נרשמו בסעיפי הפירות והירקות (4.2% ), תרבות ובידור (2.6%). מנגד, נרשמו ירידות מחירים בסעיפי הלבשה (1.5%) .
מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.8% ובשנים עשר החודשים האחרונים עלה ב-0.6%.
מחירי הדירות – עלו או ירדו?
מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשי יוני-יולי 2019 לעומת מחירי העסקאות מאי-יוני 2019 עולה תמונה אמביוולנטית. מחירי הדירות כמכלול אמנם ירדו ב-0.3%, אך עלו ב-0.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בניתוח לפי אזורים נמצא כי מחירי הדירות בתל אביב עלו ב-1.1%. מנגד במחוז מרכז נרשמה ירידה של 2%.
על פי מדד מחירי הדירות החדשות ביוני-יולי 2019 ירדו ב-0.6% לעומת מאי-יוני 2019. אחוז העסקאות שבוצעו במחיר למשתכן מהווה 35.9% בהשוואה ל-35.5% בתקופה הקודמת (מאי 2019 – יוני 2019). מהשוואות העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה (יוני-יולי 2018), נמצא כי מחירי הדירות החדשות ירדו ב-3.0%.
מי מקבל תוספת סיכון, האם זה מעוגן בחוק, כמה זה והאם היא נחשבת בפנסיה?
לא כל עובד מקבל תוספת סיכון, אבל אם העבודה כרוכה בסיכון, סיכוי רב שאותו עובד יקבל אותנה. המטרה היא למשוך עובדים לעבודות על אף הסיכון.
תוספת הסיכון אינה תוספת הניתנת מכורח חוק אלא מעוגנת בהסכמים קיבוציים או צווי הרחבה, שהורחבו מהסכמים קיבוציים אל שאר אוכלוסיות. עבודה מסוכנת נחשבת לרוב עבודה בסביבה מסוכנת או עם חומרים מסוכנים. עובדים כאלו יכולים להיות רופאים ואחיות במחלקות או בתחומים מסוימים, שוטרים וכד'.
איך מקבלים תוספת
תוספת סיכון ניתנת אוטומטית ומשולמת עם השכר החודשי.
מי מקבל את התוספת
כאמור, בענף הרפואה הכולל עבודה עם חומרים מסוכנים מקבלים תוספת סיכון. גם בצבא, ביחידות מסוכנות, בסביבה מסוכנת או שעובדות עם חומרים מסוכנים יקבלו אותה. גם שוטרים בתפקידים מסוימים מקבלים תוספת סיכון. לאחרונה גם נוספו המנופאים.
כמה מקבלים
תוספת הסיכון תלויה בהסכם הקיבוצי או צו ההרחבה, היא יכולה להיות גבוהה ממנו אך לא פחותה ממנו
כל גוף קובע לעצמו את שיעור הסיכון והתוספת . כך למשל תצפיתניות בצבא באזורים מסוכנים מקבלות 70 שקל תוספת בלבד. במשטרה תוספת ניתנת לפי התפקיד ופחות לפי הסביב , מה שיוצר סוגיות משפטיות כמו האם פקיד בחברון לא נמצא בסביבת מסוכנות גבוהה. עם זאת, לאחרונה נקבעה לשוטרי ירושלים תוספת של 1100-1400 שקל. אבל מנופאים מקבלים תוספת של 4 שקלים בלבד לשעה. בצבא השתנתה ההגדרה מתוספת סיכון לרמת פעילות והתוספת היא אלפי שקלים
פנסיה ופיצויים
התוספת נחשבת לחלק אינטגרלי מהמשכורת ומחושבת לצורכי פנסיה ופיצויי פיטורין
הלוואה לעסקים קטנים ובינוניים – תוספת של 560 מיליון שקל
מעודכן ל-09/2019פרופסור דניאל כהנמן הישראלי, זכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 2002, זאת על אף שהוא מתגאה בכך שהוא מעולם לא למד קורס בכלכלה. כהנמן הוא בכלל פסיכולוג בהכשרתו אבל הוא נחשב לאבי הכלכלה ההתנהגותית.
מה זה כלכלה התנהגותית? בשביל זה צריך לתת קצת רקע על איך הייתה תפיסת הכלכלה לפני הכלכלה ההתנהגותית. רגע, רגע! אל תברחו! מבטיח שמהר מאד תבינו לאן אני חותר ואפילו יהיה לכם מעניין.
כלכלה 1.0
עד יחסית לא מזמן, בבסיס כל התאוריות הכלכליות הקלאסיות, עמדה הנחת יסוד משמעותית שעליה בנו תלי תילים של משוואות ומודלים מסובכים – הנחת הרציונאליות. ההנחה הייתה כי כל אדם מקבל רק החלטות רציונאליות לחלוטין שתכליתן להביא את התועלת האישית שלו למקסימום. בפשטות הכוונה היא שנניח שלכם יש בית עסק ובו אתם מוכר מוצר מסוים. לפי הנחת הרציונאליות, ב-100% מהמקרים, לו לקוח היה מציע לכם 150 שקל על המוצר לעומת 80 שקל על המוצר, הייתם בוחרים באפשרות הראשונה כי מתמטית 150 תמיד יותר גדול מ-80 וכמובן שאם יהיה לכם יותר כסף, תוכלו לעשות בו שימוש לטובת מענה טוב יותר על צורכיכם (מזון, דיור, פנאי וכדומה).
עד כאן נשמע הגיוני ופשוט. גם אנשי האקדמיה חשבו כך. הנחת יסוד זו נתנה להם אפשרות להפוך את הכלכלה למתמטיקה ומכאן הדרך קצרה למשוואות רבות נעלמים, פונקציות מסובכות וגרפים שאמורים לתאר את המציאות המורכבת שלנו בוודאות ששמורה רק למי שלא באמת חוו את העולם האמיתי.
כשחושבים על זה ככה, זה אפילו יומרני לחשוב כך, ועם זאת, לפחות חלק מהדברים היו גם נכונים. מדי פעם. בראייה רחבה. מאד!
כלכלה 2.0
כל בר דעת מבין מהר מאד שלא באמת ניתן לתאר את המציאות באופן כזה. אם נחזור לדוגמה שלנו מקודם, לא באמת קשה לחשוב על סיטואציות שבהן דווקא נעדיף את התשלום של 80 שקל על פני התשלום הגבוה יותר של 150 שקל: אם אני רוצה למשוך לקוח במחיר נמוך כדי להיכנס איתו להתקשרות עסקית ארוכה או רחבה יותר בהמשך, אם הלקוח הוא מוביל דעת קהל ואני ארצה שהוא יפרסם אותי כמומלץ שלו בפוסט בפייסבוק, אם המוצר הוא חלק מחבילת מוצרים ואז מחירו בנפרד גבוה יותר מאשר מחירו המתומחר כחלק מעסקת חבילה ועוד.
כל אלה הן סיבות עסקיות. פרופ' כהנמן הזכיר לנו שקיימות סיבות שאינן כספיות גרידא שבגינן נבחר דווקא באפשרות עם המחיר הנמוך מאחר שאנו מפיקים תועלת שאינה ניתן לכימות בצורה פשוטה. למשל הרגשה טובה – אולי הלקוח בא ממשפחה קשת יום או מייצג עמותה ואני רוצה לעשות "מעשה טוב" וחוויה מעצימה.
זה מקרה שהכלכלה הקלאסית לא תדע לתאר במודל מתמטי מספיק טוב. ניתן לכם עוד דוגמה – אבי המשפחה בחר לחלק את ירושתו באופן הבא: לאב היו שני ילדים, קין והבל, ולצורך הדוגמה שווי נכסיו עמד על מיליון שקל, כאשר שני הבנים יודעים טוב טוב כמה שווה הרכוש. בצוואתו ומסיבותיו שלו, החליט האב להוריש את כלל רכושו להבל בעוד שלקין לא הוריש דבר. בא הבל לאחיו, במעשה אצילי מבחינתו ואמר לו "קין אחי היקר, כדי שלא תחוש ברע, החלטתי לתת לך מתוך מיליון השקלים שקיבלתי סכום מכובד של 100 שקלים. אל תבזבז אותם במקום אחד…"
עכשיו, מה סביר שיעשה קין במצב זה? האם ייקח את אותם מאה שקל או יענה באדיבות רבה לאחיו "לך קיבינימאט ודחוף את ה- 100 שקל האלה לאתה יודע איפה!" ??
לכאורה, 100 שקל עדיפים תמיד על 0 שקל ולכן כלכלה 1.0 תניח שתיקחו את הסכום ותאמרו יפה תודה בעוד שהכלכלה 2.0 כבר יודעת שלא מעט מאיתנו, מתוך תחושת עלבון צורב, היו בוחרים באפשרות השנייה (ואולי גם פונים לעו"ד טוב).
זה עוד מקרה פשוט שבו הכלכלה הקלאסית קורסת ובקול תרועה רמה. כפי שאתם בוודאי כבר מבינים, מובן שקיימות עוד המון הטיות שפשוט מנתצות את אותה הנחת יסוד, ופרופ' כהנמן היה נבון מספיק על מנת להוכיחן קבל עם ועדה.
אז איך כל זה משפיע עלינו?
הרקע הזה בא להציג לכם הבנה פשוטה – שבאותן הטיות, מגבלות תפיסתיות ובעיות אחרות הכרוכות בקבלת החלטות בפועל ניתן גם לעשות שימוש עסקי לטובתנו, ובעל עסק שיבין זאת וידע לרתום את אותן הטיות לטובתו באופן נכון, יוכל לשפר את מצבו העסקי בצורה ניכרת.
סיפור שקרה לי לא מזמן. פנו לעצתנו פה ב- WIZZZDOM, בעלות עסק שעוסק בסדנאות פרונטאליות ותיארו את אופי המודל העסקי שלהן. הן תמחרו מראש את שירותיהן עוד לפני שפנו ללקוחות שלהן לפי הסכומים אותן האמינו שהן ראויות לקבל. לא היה מדובר בסכומים גבוהים אלא להיפך. כששאלתי אותן כיצד הן משיגות לקוחות הן דווקא טענו שכל הלקוחות שלהן פונים אליהן מיוזמתם ולעיתים ממש רודפים אחריהן כאשר מעולם לא היה להן ויכוח סביב המחיר. באותו הרגע הן נשאלו שאלה פשוטה: "האם אי פעם, לפני שסיכמתן על מחיר ללקוח, אתגרתן את אמונתכן לגבי המחיר ובדקתן כמה הוא היה מוכן לשלם? כמה שווה השירות בעיניו?"
הן הסתכלו זו על זו במבוכה והודו שלא. זו דוגמה פשוטה למקרה שבו כנראה הפסיכולוגיה של המחיר מנעה מהן להרוויח הרבה יותר. יכול להיות שהן תמחרו את עצמן בשווי 1,000 שקל מפגש אבל לו היו שואלות את הלקוח, שכאמור פנה אליהן מיוזמתו, השירות היה שווה לו 5,000 שקל למפגש. העובדה שמעולם לא היה להן ויכוח על המחיר דווקא מוכיחה זאת והלקוחות שלהן פשוט "קפצו על ההזדמנות" לרכוש מוצר איכותי במחיר נמוך משוויו בשוק.
דוגמה נוספת לניצול הטיות פסיכולוגיות שעליהן מדברת הכלכלה ההתנהגותית לטובת שיפור המצב העסקי הגיעה אלינו מארה"ב, משנות ה- 50 וה-60. בתקופה זו, יותר ויותר נשים החלו לצאת לעבודה ולכן היה להן פחות זמן לבצע את תפקידן המסורתי דאז של הבישול עבור בני הבית. חברות המזון והאפייה הבינו זאת והוציאו מוצר מהפכני לשוק, תערובת אינסטנט להכנת עוגה – "רק הוסיפו מים!". הרציונל היה שנשים יוכלו לחסוך זמן ולהכין במאמץ מינימאלי עוגה טעימה, כאילו טרחו עליה זמן רב במטבח. להפתעת אותן חברות, המכירות של המוצר לא צמחו כל כך למרות היותו מבטיח וחדשני. לאחר שחקרו את הנושא, הן פשוט הוציאו רכיב אחד, את הביצה, מהתערובת המוכנה כך שלכאורה כעת הכנת העוגה אורכת יותר זמן ואף יקרה יותר. מה קרה? המכירות צמחו באופן ניכר.
מה הן גילו במחקר? החברות הבינו שחוץ מנושא הטעם המשופר, כאשר נשים פשוט התבקשו להוסיף מים הן חשו שהן רגשית לא השקיעו מספיק, לא "באמת אפו עוגה" ולא יכלו להתפאר במעשה ידיהן. כאשר התבקשו להוסיף ביצה (עדיין, רק ביצה ולא סוכר, קמח, שמן וכדומה) כבר תחושת האפייה חזרה מצד אחד ומצד שני עדיין לקח להן הרבה פחות זמן להכין את העוגה לעומת האפייה המסורתית.
רק מהבנת ההטיה הפסיכולוגית הזו, במקרה זה צורך סמוי שהיה קיים אצל לקוחותיהן, חברות המזון הגדילו את מכירותיהן בצורה ניכרת והאבסורד הוא שכעת המוצר אפילו עלה להן פחות ולכן הרווח על כל מוצר נמכר אפילו עלה.
לסיכום
קיימות השפעות מרחיקות לכת של הפסיכולוגיה על הכלכלה. מהפרשה של הצרכן הפשוט לפיקדון בבנק בתשואה אפסית ("אבל לפחות אני שם בצד ולא מבזבז") ועד להשקעה של סכומי עתק מצד יצרניות משקאות קלים על מיתוג המוצר שלהן כחלק מחוויה אנושית עמוקה המגדירה אותך כבן אדם ולא כסתם צרכן השותה משקה תוסס.
החוכמה של בעלי עסקים, קטנים וגדולים כאחד, היא למצוא את הדרכים לרתום, באופן לגיטימי כמובן, את אותן השפעות פסיכולוגיות שלקוחותיהם חווים לטובת שיפור שורת הרווח בעסק. מי שזוכה בפרס נובל, דוגמת פרופ' כהנמן, מקבל מיליון דולר. בעסקים, מי שיישם נכון את עיקרי המחקר שלו, יוכל להרוויח אולי אף יותר.
Wizzzdom – "עובדים נכון מהיום הראשון"
הכותבים הינם:
רן סיני,MBA שותף מנהל ב- Wizzzdom, פירמה לייעוץ כלכלי לבתי עסק
ואייל רבי, MBA, מאמן אישי ועסקי
משכנתה היא מההוצאות הגדולות שנעשה במהלך חיינו ולכן כל סכום שעוזר להקטין אותה מבורך. במקרה כזו תוכלו להפחית את ביטוח החיים. כך עולה מתביעה ייצוגית נגד כלל ביטוח ופיננסים שאושרה.
התובעים לוו מ"כלל מימון משכנתאות" משכנתה בסך כ-577 אלף שקל. ביטוח החיים , הנדרש מגובה המשכנתה, היה בגובה סכום ההלוואה, אותו עשו "כלל ביטוח". תחילה פרעו את החלק הגדול של ההלוואה, כ-412 אלף שקל, ונותרו להם כ-165 אלף בלבד לתשלום. עם זאת, כלל ביטוח המשיכה לגבות דמי ביטוח בגובה סכום ההלוואה המקורי.
לעומת זאת כלל השיבה שנטילת משכנתה הוא מוצר אוטונומי נפרד מההלוואה, וכלל ביטוח לא רשאית להפחית את הסכום המבוטח מיוזמתה, ללא אישור כתוב של המבוטח. כלל טענה שלכן פנתה לנוהל פנימי שלפיו על הלווה לחתום על טופס עדכון לסכום המבוטח, שבו הוא מורה לכלל באופן אקטיבי אם להפחית את הסכום, בהתאם לסכום יתרת ההלוואה.
לפי השופטת:
"כלל היא אמנם מבטחת, אך פעלה כמוסד פיננסי שנותן הלוואות, ולעניין זה ניתן להחיל עליה את החובות החלות על בנק ביחסיו עם הלקוח".
"כל לווה שנטל מכלל הלוואה לדיור; עשה ביטוח חיים להבטחת ההלוואה בכלל ביטוח בעשר השנים שלפני בקשת האישור; ביצע פירעון מוקדם של ההלוואה; ושכלל לא הודיעה לו על אפשרותו להקטין את סכום הביטוח בעקבות הפירעון המוקדם, בהתאם ליתרת ההלוואה העדכנית".
מכלל ביטוח ופיננסים נמסר בתגובה: "אנו לומדים את ההחלטה, ונענה בערכאות המתאימות".
מהן 5 הטעויות הנפוצות ביותר בלקיחת משכנתא?
לדאוג למשפחה שלך -דברים שחשוב לדעת על ביטוח חיים
כלל ביטוח ופיננסים נכנסת לשותפות במתחם כורזין בגבעתיים. חברת הביטוח רוכשת מחברת אבן השהם, חברה-בת המוחזקת בחלקים שווים על ידי צמח המרמן ואורוקום אסטרטגיות, זכויות במקרקעין ל-70% משטחי המסחר, התעסוקה והחניון בפרויקט תמורת 101 מיליון שקל.
עלות הקמת הפרויקט היא כ-600 מיליון שקל וכלל ביטוח תשקיע כ-250 מיליון שקל בנוסף לרכישת הזכויות בקרקע. מתחם כורזין הוא פרויקט מעורב שימושים הכולל כ-44 אלף מ"ר תעסוקה, כ-1,100 מ"ר מסחר, חניון תת קרקעי ו-46 יח"ד בקומות הגבוהות. בכוונת החברות ליזום תב"ע נוספת הכוללת הוספת זכויות משמעותיות בתעסוקה.
בשלהי 2017 רכשו החברות צמח המרמן, בבעלות משפחות פייגלין ובן אברהם, ואורקום אסטרטגיות, בבעלות אורן ואבי חלפון, את הקרקע בכורזין מחברת מצלאוי ב-83.5 מיליון שקל.
דוד אמור, סמנכ"ל הכספים של צמח המרמן ציין כי "החברות רואות בעסקה זו הבעת אמון בפרויקט ובחברות מצד חברת כלל ביטוח ופיננסים ומברכות על שתוף פעולה ראשון זה ביניהם".
יוסי דורי, משנה למנכ"ל, ומנהל חטיבת ההשקעות בכלל ביטוח ופיננסים מסר: "כלל ביטוח ופיננסים מנהלת כיום נכסים בהיקף של כ-207 מיליארדי שקלים, גידול של כ-6% מתחילת שנת 2019. ההשקעה בנדל"ן מניב היא פועל יוצא של יישום האסטרטגיה של החברה להגדלת ההשקעות ארוכת הטווח של החברה, באמצעות בפרויקטים מניבים, של נכסים איכותיים ותזרימיים, המייצרים תשואה מותאמת סיכון בתיקי העמיתים והנוסטרו. אנחנו שמחים שהתאפשר לנו להשקיע בפרויקט משמעותי זה, שיינתן מענה מגוון באזור שוקק פעילות".
את העסקה הוביל מטעם כלל ביטוח ופיננסים, רז זלצמן, מנהל ענף הנדל"ן בישראל. את צמח המרמן ואורוקום אסטרטגיות ייצגו בעסקה עורכי הדין ממשרד גולדפרב זליגמן לוי אמיתי, ורד גיטרמן ורז שופט ואת כלל ביטוח ופיננסים ייצגו עורכי הדין ענת מולכו, יונתן טיסונה ואפרים לוי.
בצמח המרמן אומרים שמתחם כורזין בגבעתיים עתיד להיות אחד המתחמים התוססים ומעורבי השימושים בגוש דן, ויכלול שטחי תעסוקה, מסחר, מגורים, מבני ציבור ושטחי נופש ופנאי פתוחים, אשר ממוקם בחלקה הדרומי של העיר, בסמיכות לשדרות אלוף דוד, על עורק תחבורה מרכזי המקשר את מחלף תל השומר (על כביש 4) עם מרכז העיר תל אביב ובצמידות לקו הסגול של הרכבת הקלה. אזור התעשייה כורזין תחום בין הרחובות כורזין במזרח, משמר הירדן בצפון ודרך אלוף שדה בדרום. במסגרת תכנית גב/418 החלה על כל אזור התעשייה, יוגדלו זכויות הבניה במקום, תוך תוספת זכויות בניה למגורים במגרשים בייעוד לתעסוקה ומסחר ויכללו כ-12 מגדלים מעורבי שימושים. למתחם מתוכננת גישה ישירה אליו ישירות מצומת חדש המתוכנן על כביש אלוף שדה.
צמח המרמן היא חברת בנייה שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך של תל אביב. החברה עוסקת בעיקר בתחום הייזום והביצוע של פרויקטים גדולים למגורים וכן בביצוע פרויקטים נוספים לחברות מובילות במשק הישראלי בשיטת “Turn- Key Project ".
בשנה האחרונה החברה חתמה על שורה של עסקאות שהגדילו את פרוטפוליו הנכסים. בין העסקאות: זכייה במכרז של דירה להשכיר בכרמיאל, פרויקט מגורים במתחם מכבי יפו בדרום תל אביב יחד עם קבוצת לוינשטין ואלעד ישראל ועסקה בהיקף של 200 מיליון שקל בהוד השרון יחד אפריקה מגורים, שפיר ואלעד ישראל.
צמח המרמן: הרווח עלה ב-12% ל-10 מיליון שקל
צמח המרמן עומדת למכור 70% מכורזין גבעתיים
אם תכננתם חופשה בחו"ל לחג, חברת דואר ישראל מציעה לכם שליטה בהוצאות באמצעות כרטיס סים בינלאומי של חברת WORLD8 לרכישה במאות סניפי דואר ישראל במחיר סים מקומי, המתאים לשימוש ב-150 מדינות ברחבי העולם. 5 ג'יגה גלישה פלוס 100 דק' שיחה במדינות אירופה או 6 ג'יגה גלישה ב- 125 שקל בלבד. ניתן לרכוש חבילה של 150 שקל לשימוש מעורב ברוב העולם הכוללת 200 דקות שיחה או 200 מסרונים או 2 ג'יגה וניתן לשלב ביניהם. למעוניינים במסלול קטן יותר מוצע מסלול טעינה ב- 75 שקל בלבד, לשימוש ברוב העולם, הכולל 100 דקות שיחה או 100 מסרונים או ג'יגה גלישה, לשימוש מעורב ביניהם, ולארה"ב מוצעת במחיר זה חבילה הכוללת 100 דקות שיחה או 100 מסרוני םאו 2 ג'יגה גלישה בשימוש מעורב. עלות רכישת הכרטיס באופן חד פעמי של 49 שקלים.
הכרטיס ניתן לשימוש ב-150 מדינות ומאפשר קשר רציף עם הארץ, , חיוג נוח מספר הטלפונים, שמירה על מספרה נייד הקבוע, גלישה בסלולר בחו"ל, אפשרות לשימוש באפליקציות השונות לרבות ניווט בערים ובדרכים, וכן שימוש בוואטסאפ הקבוע גם בחו"ל. ניתן לקבל יתרה חינם בהודעת SMS ולבצע טעינה נוספת בפשטות באמצעות שיחת חינם מחו"ל 24/7.
כרטיסים נטענים במט"ח
חברת דואר ישראל מציעה לנוסעים לחו"ל גם כרטיסים נטענים מראש עד 20 אלף שקל: כרטיס מבית מאסטרקארד הנטען באירו, ליש"ט ושקלים לקניות באירופה, באתרים בחו"ל ולקניות בארץ, וכן כרטיס ויזה הנטען בדולרים לקניות בארה"ב ובאתרים בינלאומיים. שני סוגי הכרטיסים ניתנים להטענה בכל סניפי דואר ישראל ולהטענה חוזרת עד 5 שנים. הכרטיסים מאפשרים קניה בטוחה במאות אלפי בתי עסק בארץ ובעולם ללא עמלות, לרבות שימוש בתחנות דלק ומשיכת מזומנים ומט"ח בכספומטים. לאחרונה החברה השיקה גם כרטיסים נטענים לבני נוער בגיל 16-18 מבית מאסטרקארד וויזה, הנטענים עד 2,500 שקל בחודש לקניות בארץ ובחו"ל.
מתנה לממירי מט"ח
מבצע: עד סוף אוקטובר 2019, ממירי מט"ח בדואר ורוכשי זוג כרטיסי סים – יקבלו את כרטיס סים חו"ל במתנה (במקום 49 שקל). המבצע כפוף לביצוע טעינה של כרטיס הסים בסניפי הדואר
חשבון בבנק הדואר – בלי עמלות, בלי מינוס ,בלי אשראי, בלי רווח על הריבית ועם מעט מאוד דיגיטל
מעודכן ל-09/2019כמו בכל מערכת בחירות, גם ה-17.9.19, יום ההצבעה לכנסת ה-22, יהיה יום שבתון עבור חלקים נרחבים מהמועסקים במשק. מהו "שבתון"? אילו מגזרים ייאלצו לוותר עליו ולמה הם זכאים ומה בנוגע למי שבחר לעבוד בבחירות עצמן?
יום הבחירות לכנסת במדינת ישראל הוא יום שבתון שבו אין חובה לעבוד. הסיבה לכך היא הרצון לאפשר לכל אזרח לממש את זכותו להצביע – ללא קשר למרחק בן הקלפי למקום מגוריו או לשעות עבודתו. אם אתם כמו מרבית העובדים זכאים ליום שבתון והתחלתם לתכנן יום חופש לכבוד סיום הקיץ, אל תשכחו לעבור קודם בקלפי – הקול שלכם חשוב. זה היום היחיד שבו אתם יכולים לעזור לנבחרי הציבור שמייצגים אתכם, להתברג בכנסת ואולי אפילו בממשלת ישראל ולהשפיע על החיים של כולנו.
מהו יום שבתון?
יום שבתון הוא יום שבו אין חובה לעבוד, ולא מנוכה על כך יום חופש מהמכסה שעומדת לזכות העובד. מרבית עובדי המשק, מי שיש להם זכות הצבעה לכנסת, וגם עובדים שאינם זכאים לבחור כמו עובדים זרים ובני נוער, זכאים ליום שבתון.
שימו לב, כל עובד שעבד לפחות 14 ימים רצופים לפני יום הבחירות באותו מקום (כן, גם עובדים זרים בסיעוד), יקבל שכר רגיל עבור יום השבתון.
עובדים ביום הבחירות? אתם זכאים לתשלום כפול!
אלה הענפים שיעבדו גם ביום השבתון:
- כוחות הביטחון וההצלה
- בתי חולים (במתכונת מיוחדת)
- שירותי קבורה
- שירותי תחבורה
- מפעלי החשמל והמים
- עובדים בבחירות עצמן, בין אם במפלגות או בוועדת הבחירות המרכזית או בין ספקיה
- חניונים ותחנות דלק וספקיהם
- בתי קפה, מסעדות ומלונות
- מפעלים שעובדים ברציפות (תעשייה, חקלאות, יצור מזון וכד')
- עובדי תקשורת
- עיתונאים
- תיאטרון, קולנוע ומקומות בילוי
- מובילי מזון (עד 11:00)
אם אתם לא בטוחים, ודאו במקום עבודתכם אם אתם עובדים ביום הבחירות ובאיזה שעות בדיוק.
אם אתם עובדים ביום הזה, תשמחו לדעת שעבור יום זה אתם זכאים לשכר של 200% מערכו של יום עבודה רגיל או לשכר רגיל ויום חופש נוסף במועד אחר.
מכיוון שהתשלום המוגדל (בגובה 200%) עבור עבודה ביום הבחירות מורכב מתשלום של 100% בגין שעות העבודה הרגילות שהעובד עבד בפועל ותמורה נוספת של 100%, שאותה זכאי היה העובד לקבל גם אלמלא עבד, הפרשנות המקובלת היא כי רק עובדים הזכאים ליום שבתון ביום הבחירות, שהתבקשו על-ידי מעסיקיהם לעבוד ביום הבחירות לכנסת והסכימו, זכאים לתגמול בגובה של 200% עבור שעות עבודתם ביום הבחירות.
עובד שאינו זכאי ליום שבתון והועסק ביום הבחירות יהיה זכאי לשכרו הרגיל בלבד.
נוהג זה של תשלום 200% עבור שעות עבודה ביום הבחירות לכנסת חל גם על עובדים בשירותי התחבורה והשירותים הציבוריים שוועדת הבחירות המרכזית לכנסת קבעה כי יפעלו כסדרם ביום הבחירות, למרות שהם אינם זכאים לשבתון.
הוראות אלה חלות הן על עובדים חודשיים והן על עובדים שעתיים או יומיים.
עובד שהועסק ביום הבחירות ושולם לו שכר בגובה 200% עבור יום זה, יהיה זכאי לתשלום זכויות סוציאליות עבור שעות העבודה הרגילות (100%) בלבד, ולא עבור 100% התמורה הנוספת.
למי מגיע?
עובדים בשירותי התחבורה והשירותים הציבוריים, אשר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת קבעה כי יפעלו כסדרם ביום הבחירות (לפירוט השירותים).
עובדים הזכאים ליום שבתון ביום הבחירות, שהתבקשו ע"י מעסיקיהם לעבוד ביום הבחירות לכנסת והסכימו, למרות שאינם משתייכים לנותני השירותים הציבוריים שקבעה ועדת הבחירות. במקרים אלו ייתכן שהעובד והמעסיק יסכימו על שכר הגבוה מ-200%.
חשוב לדעת:
החוק אינו מבחין בין סוגים שונים של עובדים או מעסיקים, לכן הזכות לשכר כפול בגין עבודה ביום הבחירות (או שכר רגיל ויום מנוחה חלופי) יכולה להיות נתונה לכל עובד, גם אם אין לו זכות לבחור, כולל עובדים זרים ובני נוער.
שירות מילואים ביום הבחירות
שכיר ששירת במילואים ביום הבחירות זכאי לקבל את תשלום המילואים, ובנוסף לקבל מהמעסיק את שכרו הרגיל עבור יום השבתון.
ולמה זכאי מי שעובד במערכת הבחירות עצמה?
אם אתם עובדים ביום הבחירות עצמו, בשירות סיעה/מפלגה כלשהי (חברי ועדת קלפי, משקיפים וכו'), מטעם מועמד מסוים או מטעם ועדת הבחירות המרכזית לכנסת (מזכירי ועדת קלפי, מזכירי ועדת קבלה וכו'), אתם זכאים לשכר של לפחות 200% משכר המינימום וגם לתמורת חופשה שנתית בגובה של לפחות 4% מהשכר ששולם לכם. מהשכר ינוכה מס הכנסה בשיעור של 25%.
יום הבחירות – תשלום על שעות נוספות
עובדים שעבדו שעות נוספות ביום הבחירות זכאים לתשלום נוסף.
הגמול מחושב מתוך שכר הבסיס ליום עבודה ביום הבחירות (שהנו בשיעור 200% משכר עבודה ביום רגיל), באופן הבא:
בשעתיים הנוספות הראשונות – תוספת של 25% על שכר הבסיס ביום הבחירות (שהנו בשיעור של 200% מהשכר הרגיל) עבור שעת עבודה, כלומר שכרו של העובד בכל אחת מהשעתיים הנוספות הראשונות יהיה 250% משכר עבודתו הרגיל.
בכל שעה נוספת מעבר לשעתיים הנוספות הראשונות – תוספת של 50% על שכר הבסיס ביום הבחירות (שהנו בשיעור של 200% מהשכר הרגיל), כלומר שכרו של העובד בכל אחת מהשעות הנוספות הללו יהיה 300% משכר עבודתו הרגיל.
שימו לב: מקובל להתייחס לשבתון ככזה שמתחיל בשעה 07:00 ומסתיים בשעה 22:00.
מתשלומים המשולמים לעובד המועסק בתקופת הבחירות באופן זמני על ידי מפלגה או ועדת הבחירות המרכזית, ינוכו במקור מס מיוחד בשיעור של 25% ודמי ביטוח לאומי מופחתים וזאת עד גובה תשלום כולל של 8,800 שקל.
מי שעבד אצל המעסיק לפחות 14 ימים רצופים לפני יום הבחירות זכאי להיעדר מעבודתו ביום הבחירות ולקבל את השכר הרגיל שהיה משתכר אילו עבד באותו יום, מבלי שינוכה לו יום חופש.
כמה עולה יום הבחירות למשק וכמה עולות הבחירות בכלל
הולכים לבחירות – מה יהיה עם תוכנית מחיר למשתכן?
בואינג אומרת שיש דרישה ל-816 אלף צוותי אוויר חדשים ב-20 השנים הבאות, מתוכם 244 אלף טייסים מסחריים
אם אתם ממבקשים להיות טייסים, אולי כדאי לחפש עבודה באסיה. הביקוש לטייסים ולצוותי אוויר בשוק התעופה האסייתי ממשיך לעלות וצפוי ליצור דרישה ל-816,000 צוותי אוויר חדשים – כשליש מכוח האדם העולמי – שיפעלו מעל שמי היבשת בשנת 2039. כך עולה מתחזית ל-20 השנים הבאות שפרסמה בואינג, יצרנית המטוסים הגדולה בעולם.
לפי התחזית, יהיה צורך ב-244,000 טייסים מסחריים חדשים באסיה, המהווים 38% מכוח האדם העולמי. דרישה זו נובעת בעקבות גידול בלתי צפוי של ציי מטוסים, פרישות ושחיקה בקרב הטייסים הוותיקים. בנוסף, בואינג צופה שיהיה צורך ב-249,000 מכונאים, המהווים 39% מכוח האדם העולמי.
גם בגזרת הביקוש לצוותי הדיילים, בואינג מצביעה על דרישה הצפויה להגיע ל-323,000 דיילי אוויר, המהווים 37% מכוח האדם העולמי, זאת לאור מגוון המטוסים בקרב חברות התעופה, בתקנות רגולטוריות, מודלים עסקיים משתנים, צפיפות המושבים ותצורות שונות המצריכות מתן שירות אישי לנוסעים.
קית' קופר, סגן נשיא להכשרות מקצועיות ושירותים עולמיים בבואינג התייחס לתחזית ואמר: "הביקוש הגובר לטייסים באזור אסיה נותר משמעותי, ואנו צופים כי מגמה זו תימשך. בואינג משקיעה רבות במחזור החיים המלא של מטוס, כדי להבטיח ללקוחותינו כוח אדם מוסמך ומוכשר להטיס, לאייש וכן לתחזק את ציי המטוסים שלהם."
לאחרונה בואינג וחברות התעופה KLM וצ׳יינה אירליינס, הכריזו על הזמנת מטוסים מדגם בואינג 777, שישדרגו ויגדילו את ציי המטוסים ארוכי הטווח הקיימים בחברות. חברת התעופה הלאומית של הולנד KLM Royal Dutch Airlines, המתפעלת את אחד מציי המטוסים המודרנים והיעילים ביותר של אירופה כיום, הזמינה שני מטוסי 777-300 חדשים.
בואינג היא חברה אמריקנית רב לאומית, העוסקת בתעופה ובמערכות חלל. החברה נוסדה בידי ויליאם בואינג בשנת 1916, התרחבה במהלך השנים ובשנת 1997 התמזגה עם מקדונל דאגלס.
חברת האם של בריטיש אירווייז תרכוש מבואינג מטוסים ב-24 מיליארד דולר
בואינג תבצע רכש גומלין מישראל בשיעור של 35%; כ-3.5 מיליארד דולר בעשר השנים הבאות
ביטוח לאומי פרסם תחזית לארוכת טווח למערכת הביטוח הלאומי בישראל, שהיא חלק ממסמך מפורט יותר. מדובר במודל שנבנה בחטיבת המחקר של בנק ישראל ובוחן את הנטל הפיסקלי הצפוי של תשלומי הקצבאות. כמו כן בוחן האם מנגנוני המימון הקיימים של הביטוח הלאומי תואמים את ההוצאה הצפויה על הקצבאות בישראל. בבביטוח לאומי אומרים שהמודל גם מאפשר לבחון הצעות מדיניות ואת השפעתן בטווח הארוך.
0.8% הגידול הצפוי בשנה על קצבאות ביטוח לאומי
לפי ביטוח לאומי, בתרחיש שמבוסס על המצב החוקי הקיים, צפוי גידול הדרגתי מתון, עד 0.8% תוצר נוסף כל שנה, של ההוצאה על קצבאות הביטוח הלאומי בארבעת העשורים הקרובים. גם בתרחיש סביר יותר – שממשיך מגמות עבר בגידול הקצבאות, כולל הצמדה של קצבאות הזקנה והילדים לשכר הממוצע במשק, ומניח העלאה מתונה של גיל הפרישה והצמדה של תקרת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי לשכר – צפוי גידול זהה. כך לפי ביטוח לאומי
עוד אומרים שם שמבחחינת הרגישות של התחזית להנחות המרכזיות שבה, מעלה שההוצאה הצפויה על גמלאות הביטוח הלאומי ב-2065 (השנה האחרונה שעבורה יש תחזיות דמוגרפיות של הלמ"ס) נעה בטווח שבין 7.0 ל-8.4 אחוזי תוצר, לעומת כ-6.8 אחוזי תוצר כיום.
המערכת תצא מאיזון ב-2050
על בסיס המצב החוקי הקיים, שנת יציאת המערכת מאיזון – המוגדרת במסמך זה לפי השנה שבה נוצר פער שוטף בין כלל מקורות המימון המוקצים לביטוח הלאומי על פי ההסדרים הקיימים לבין כלל תשלומי הקצבאות – היא 2050. נקודת זמן זו מאוחרת משמעותית מאלו שהוצגו בדיונים קודמים שהתקיימו במגזר הציבורי.
אם ההחלטות לגבי איזון המערכת יתקבלו מוקדם יותר, כך ההתאמות הנחוצות יהיו מתונות יותר ויתפרסו על-פני מספר רב יותר של מוטבים ומשלמי מסים.
ניתוח שערך עדי פינקלשטיין מחטיבת המחקר בבנק ישראל ויתפרסם בקרוב ב"לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" של בנק ישראל בוחן את הגורמים הצפויים להשפיע בטווח הארוך על תשלומי הקצבאות של הביטוח הלאומי, ואת השפעתם על העלויות הפיסקליות ועל עמידות הסדרי המימון הנוכחיים של הקצבאות. הניתוח מתבסס על מודל המשלב את התחזיות הדמוגרפיות של הלמ"ס, מודל הצמיחה בטווח הארוך שפותח בבנק ישראל וניתוחים סטטיסטיים של תוואי ההתפתחות של קצבאות שונות ושל דמי הביטוח הלאומי על בסיס ניסיון העבר.
בתרחיש המתבסס על החוקים הקיימים נמצא כי סך תשלומי הקצבאות צפוי לגדול מהר יותר מהתוצר בעשורים הקרובים, וזאת בעיקר בשל הזדקנות האוכלוסיה והגידול המהיר שצופה המוסד לביטוח לאומי בשיעור מקבלי קצבת הנכות. עם זאת, הגידול ההדרגתי הצפוי בנטל בישראל – 0.8 אחוז תוצר על פני ארבעה עשורים – מתון בהשוואה למדינות מפותחות אחרות מכיוון שבישראל האוכלוסייה צעירה, קצב הילודה גבוה וקצבת הזקנה נמוכה יחסית למדינות מפותחות אחרות. גורם חשוב שממתן את הגידול החזוי בתשלומי הקצבאות הוא הצמדת קצבאות הזקנה והילדים למדד המחירים לצרכן, ולא לשכר, מה שצפוי לשחוק אותן לאורך זמן בשיעור ניכר ביחס להכנסות משקי הבית ולתוצר.
לצד בחינת ההשפעה של המשך המצב החוקי הקיים נבחנת במסמך רגישות התוצאות לשינויים אפשריים במערכת הביטוח הלאומי. למשל: 1) הצמדת כלל הקצבאות לשכר הממוצע במשק במקום למדד המחירים לצרכן. בתרחיש כזה הגידול הצפוי ביחס בין תשלומי הקצבאות לתוצר צפוי להגיע ל-1.7 אחוזי תוצר, לעומת 0.8 על פי החוק הקיים; 2) העלאת גיל הפרישה לנשים על פי מתווה החוק שהציע משרד האוצר ביוני 2019. במקרה כזה הגידול בקצבאות יסתכם רק ב-0.4 אחוז תוצר; 3) התמתנות בקצב הגידול של מספר מקבלי קצבת הנכות כך שיתייצב על 3.9% מהאוכלוסייה לעומת 3.5% כיום ו-5% בתרחיש הבסיסי. גם במקרה כזה הגידול בסך הקצבאות יסתכם רק ב-0.4 אחוז תוצר. מכיוון שאנו מעריכים שיש סבירות לא זניחה שכל השינויים האלה אכן יאומצו, ולצידם הצמדה של רצפת ותקרת ההפרשה של דמי הביטוח לשכר הממוצע, אנו בוחנים גם תרחיש המשלב את כל השינויים האלה ומוצאים כי סך ההוצאה על הקצבאות בתרחיש זה דומה מאוד לזו שמתקבלת על פי החוק הקיים1.
השוואה של תזרים המקורות שזמינים למערכת הביטוח הלאומי למימון תשלומי הקצבאות הצפויים, על פי הסדרי המימון הקיימים ובתרחיש הבסיס, מצביעה על פער החל משנת 2050. החל משנה זו סכום הקצבאות והוצאות התפעול גדול מסך התקבולים מהגביה הצפויה, מהעברות הממשלה, מתקבולי הריבית ומפירעון אגרות החוב של הביטוח הלאומי. משום כך ידרשו התאמות בצורה של הגדלת המקורות התקציביים, העלאת דמי הביטוח הלאומי או הפחתת הקצבאות. בתרחיש האלטרנטיבי, המשלב את השינויים שתוארו לעיל, השנה בה יווצר פער תזרימי היא 2053.
למרות משך הזמן הארוך עד לנקודה בה צפוי קושי תזרימי במערכת הביטוח הלאומי יש תועלת רבה בביצוע ההתאמות הנדרשות למערכת במועד מוקדם יותר, ולא להמתין לנקודת הזמן בה המערכת תיקלע לקושי תזרימי. אם הממשלה תבצע את ההתאמות הנדרשות למימון המערכת רק בשנת 2050, תידרש אז התאמה מיידית של 0.8 אחוז תוצר, שמשמעותה – למשל – היא הפחתה של 40 אחוזים בקצבאות הזקנה והשארים. לעומת זאת, התחלת ההתאמות כבר בשנת 2021, יכולה לצמצם את גודל ההתאמה השנתית ל-0.4% תוצר – שמשמעה הפחתה של 10% בלבד בתשלומי הקצבאות, לכל הזכאים, החל משנת 2021. באותו אופן, התאמה באמצעות העלאת דמי הביטוח הלאומי יכולה להיות מתונה יותר, היות ותחולק בין אזרחים רבים יותר ועל-פני תקופה ארוכה יותר.
החזר מביטוח לאומי, לשכיר ולעצמאי – איך זה עובד
מי משלם דמי ביטוח לאומי, מי פטור, איך פותחים תיק – כל השאלות והתשובות