נוני מוזס ובעלי המניות הנוכחיים של "ידיעות"  ירכשו את מניות בנק הפועלים (34%) בידיעות

לאחר השלמת העסקה בנק הפועלים יישאר עם תספורת של כ-700 מיליון שקל בגין האשראי שניתן לאליעזר פישמן לרכישת מניות אלה

ושג הסכם למכירת מניות "ידיעות אחרונות" שהיו שייכות לאליעזר פישמןו שהועברו לבעלות בנק הפועלים, לבעלי ידיעות אחרונות.  סכום העסקה 215 מיליון שקל.

הכונסים למניות פישמן שכיום בידי בנק הפועלים הגישו בקשה לאישור העסקה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לאחר שרשות התחרות כבר נתנה את אישורה למהלך. אם בית המשפט יאשר העסקה תצא אל הפועל.

העסקה מבוצעת באמצעות מנגנון של Buy-beck – כלומר, רוכשות המניות הן שלוש חברות בקבוצת ידיעות, והמשמעות היא שכל בעלי המניות אמורים להגדיל את חלקם באופן פרופורציונלי לחלקם הנוכחי. עם זאת, צפויות להיחתם עסקות נוספות שבמסגרתן בעלי המניות שיישארו בעיתון הם רק נוני מוזס, אחותו ג'ודי שלום ניר מוזס ובת הדודה שלהם מרים נופך מוזס.

המניות ש"ידיעות אחרונות"  מעוניינים בהן נרכשו לפני כשני עשורים על-ידי אליעזר פישמן, שבסופה של סדרת רכישות של מניות בקבוצת "ידיעות אחרונות" מידי משפחת מוזס, הגיע להחזקה של כ-34% מהקבוצה במונחי זכויות לקבלת דיבידנד.

המניות שנמכרות עתה על-ידי הפועלים  הוחזקו במישרין ובעקיפין דרך חברת פולן שהייתה שותפה של פישמן ושל מוזס, שמחזיק בה בשליטה. האשראי ניתן לפישמן על-ידי הפועלים כבר ב-1999. העסקאות ההיסטוריות של פישמן נעשו לפי שווי גבוה מאוד של 700-800 מיליון דולר ומומנו על-ידי בנק הפועלים.

עם הסתכויותיו הכלכליות של פישמן הוא ניסה למכור את המניות באופן עצמאי ללא הצלחה. ב-2016 בנק הפועלים מימש את השיעבוד שהיה לו על המניות, ומונו הכונסים. מאז היו ניסיונות של הכונסים למצוא קונה, גם כן ללא הצלחה.

עתה בנק הפועלים ימכור באמצעות הכונסים את המניות לפי שווי חברה נמוך בהרבה. לאחרונה נחתמה עסקה, שלפיה הכונסים מוכרים את המניות ששועבדו לבנק ב"ידיעות אחרונות", שבשליטת מוזס, בתמורה לסך של כ-215 מיליון שקל בניכוי דיבידנדים בתנאי שיש כאלה מאז נובמבר האחרון, שמשקפים ל"ידיעות אחרונות" שווי של כ-620 מיליון שקל במונחי זכויות לקבלת דיבידנד מקבוצת התקשורת.

כך או כך הסכום נמוך בהרבה מיתרת החוב שהמניות שועבדו אליו מלכתחילה, ושעומדת על רמה של 1.2 מיליארד שקל. את המחיר הנמוך יחסית עבור המניות מסבירים בנחיתות של חלק מהמניות.

בכל מקרה, התמורה בעסקה מעלה כי בנק הפועלים, שכבר מימש רכוש של פישמן שמוערך בכ-300 מיליון שקל, ירשום עתה הכנסה נוספת של כ-200 מיליון שקל. מכאן שמתוך חוב של 1.2 מיליארד שקל, יוחזרו כ-500 מיליון שקל, כך שהבנק עדיין נותר עם החוב לכאורה של כ-700 מיליון שקל.

עם זאת, לאורך השנים הבנק כבר מחק את החוב, רובו ככולו ככל הנראה, כך שהוא לא צפוי למחוק מחדש.  יתר על כן, ואף בהשלמת העסקה צפוי לבנק סכום יפה שדווקא יתרום לתוצאות הבנק.

בכל אופן, בשל החוב  הכונסים מטעם הפועלים צפויים לתבוע את הנאמן לנכסי פישמן כך שאם ייוותרו כספים בסוף ההליך, הבנק יהיה אחד מהנושים הלא מובטחים ואולי יקבל החזרים נוספים, נוסף לעוד זכויות של פישמן שבידי הפועלים, בסכומים לא משמעותיים.

לאחר העסקה יהפוך נוני מוזס לבעל המניות הגדול ביותר בעיתון. בימים אלה נערך מוזס לשימוע לפני הגשת כתב אישום בעניינו במסגרת תיק 2000. בשל מודל העסקה, שבו שלוש חברות בקבוצת ידיעות רוכשות את המניות, כל בעלי המניות אמורים להגדיל את חלקם. ואולם, מרים נופך מוזס צפויה למכור חלק ממניותיה כך שחלקה לא יגדל בהתאם בעסקה.

פיטורים במעריב – העיתון היומי ייסגר

החברה הנרכשת קנאבליס פיתחה מוצרים ייחודיים שאינם מיועדים לעישון, והיא מוכרת אותם בתחנת חלוקה בבית החולים הדסה עין כרם

טוגדר פארמה, חברת גדיול הקנאביס שהודיעה לאחרונה על הקמת חוות גידול קנאביס בישראל ובאוגנדה, הודיעה שתרכוש חברת יצור מוצרי קנאביס ייחודיים בשוק הישראלי. בעקבות ההודעה טוגדר זינקה מניית החברה, והיא נסחרת לפי שווי של 215 מיליון שקל.

החברה הנרכשת קנאבליס פיתחה מוצרים ייחודיים שאינם מיועדים לעישון, והיא מוכרת אותם בתחנת חלוקה בבית החולים הדסה עין כרם. על פי ההערכות בשוק, החברה משרתת כ-1,000 מטופלים בחודש. להבדיל מטוגדר, היא אינה מגדלת קנאביס בעצמה, אלא רכשה עד היום חומר גלם מאחת מהמגדלות הוותיקות, ויצרה את המוצרים במתקן גידול משלה. בשל בעיות עם הרגולציה החברה בחרה לא להשקיע בשדרוג המפעל לתקן GMP.

טוגדר תרכוש את החברה ב-14 מיליון שקל במזומן ומניות (4 מיליון במזומן, 10 מיליון במניות). כמו כן יקבלו בעלי קנאבליס אופציות ל-3% נוספים בחברה אם יעמדו ביעדים מסוימים. במסגרת ההסכם, תמשיך הנהלת קנאבליס לנהל את החברה.

ניסים ברכה, מנכ"ל טוגדר פארמה, אמר כי "אנו שמחים על הצטרפותם של צוות ההנהלה והעובדים של קנאבליס לטוגדר. הם מביאים עימם ניסיון וידע מקיף בהשתתפות מחקרים, פיתוח וייצור מוצרי קנאביס רפואי עבור אלפי מטופלים וקיום מחקר ופיתוח משותף עם בית החולים הדסה. ערכים מוספים אלה, לצד קניין רוחני ייחודי, תומכים ביכולות הקיימות שלנו, בגידול, ייצור וריבוי קנאביס רפואי בישראל ובחו"ל עם בסיס לשיתופי פעולה מסחריים ושיווקיים בינלאומיים".

משה יחיה, מנכ"ל קנאבליס,  אמר כי "מצאנו בטוגדר את הפלטפורמה האנושית והעסקית המתאימה למימוש חזון קנאבליס ופיתוח המוצרים העתידיים. צוות המנהלים, התשתית האיתנה שהוקמה בטוגדר וההיערכות לחדירה לשווקים בינלאומיים התאימה מאוד לפרופיל החברה ולאסטרטגיה השיווקית שלה אנו מאמינים כי השילוב של של הידע והניסיון הרב שצברנו יחד עם החזון והבסיס האיתן של טוגדר הינן ערובה להצלחה ולשגשוג משותף".

הכשרה לביטוח תשקיע בטוגדר – השקעה ראשונה של מוסדי בחברת קנאביס

טוגדר – יש לנו את כל האישורים הנדרשים לייצור קנאביס באוגנדה

פוקס הודיעה כי תרוכש את יתרת המניות בבילי האוס, יבואנית בילבונג, ב-24 מיליון שקל

קבוצת פוקס הודיעה כי היא רוכשת  את יתרת המניות (50%) בחברת בילי האוס, יבואנית מותג הגלישה בילבונג, ב-24 מיליון שקל.

עד עתה החזיקה פוקס ב-50% מבילי האוס, חברת אפי האוס בע"מ, שבעבר הייתה בבעלותה של המייסדת אפי האוס ז"ל. לאחר מותה עברו המניות לשתי בנותיה, שהיו קטינות, והיו בידי אפוטרופוס.

קבוצת פוקס צפויה להגדיל את פעילותה בתחום מוצרי הגלישה לאחר שלאחרונה התקשרה חברת בילי האוס בהסכם עם UG Manufacturing Co Pty Ltd במסגרתו קיבלה זיכיון בלעדי להקמה של חנויות Boardriders בישראל, שימכרו, בין היתר, את המותגים DC Shoes, קוויקסילבר ורוקסי.

לאחר השלמת העסקה תכניס פוקס את תוצאות בילי האוס לדו"חות הקבוצה, והיא צפויה לרשום רווח של כשישה מיליון שקל על השקעתה.

אפי האוס הקימה את חברת בילי האוס בשנת 1999 ביחד עם בעלה לשעבר צחי האוס, שאת חלקו היא רכשה במהלך השנים. בשנת 2006 רכשה קבוצת פוקס שבבעלות הראל ויזל 50% מבילי האוס בתמורה ל-19.5 מיליון שקל ואפי האוס המשיכה לנהל אותה, עד פטירתה ממחלה קשה בהיותה בת 45, במאי 2015.

נטפליקס הודיעה על שלושה משחקים ראשונים המבוססים על הסדרות האהבות, בין המשחקים: Stranger Things 3: The Game

נטפליקס הודיעה כי היא נכנסת לתחום הגיימינג ומפתחת משחקים בהשראת סדרות המקור שלה. בפאנל בשם "להחיות את הסדרות האהובות שלך: פיתוח סדרות המקור של נטפליקס למשחקי וידיאו" בכנס E3 החברה הודיעה כי היא עובדת עם מפתחי משחקים חיצוניים וכן עם גיימרים כדי לפתח את המשחקים.

המשחקים שנטפליקס הכריזה שיושקו הם "Stranger Things 3: The Game", משחק הרפתקאות במסגרתו המשתמשים יגלמו את אחת הדמויות בסדרה שיושק כבר בחודש הבא; "The Dark Crystal: Age of Resistance Tactics", משחק טקטיקות במסגרתו השחקנים יגייסו צבא של דמויות בתוך עולם פנטזיה ויפקדו עליהם במשך 80 קרבות, אשר צפוי להיות זמין בנובמבר השנה; ו-"Stranger Things: Mobile Game", משחק RPG לסלולר שיושק בשנה הבאה ויאפשר לשחקנים לפעול יחד עם שחקנים נוספים.

עוד הודיעה נטפליקס כי דמויות ועולמות מסדרות וסרטי המקור שלה ישולבו גם במשחקים קיימים כמו Roblox ,Ubisoft ו-Behavior Interactive.

נטפליקס מצטרפת לענקיות טכנולוגיה אחרות כמו מיקרוסופט וגוגל שהודיעו על פיתוחים בתחום הגיימינג במסגרתם ישיקו שירותי סטרימינג של גיימינג לענן – xCloud של מיקרוסופט וסטדיה של גוגל.

כל המשחקים של נטפליקס

Stranger Things 3: The Game
זמין ב: Nintendo Switch, Xbox One, PlayStation 4, PC, Mac, אנדרואיד ו- iOS – דיגיטלי בלבד
תאריך ההשקה: 4 ביולי 2019
שווקים: כל העולם
משחק הרפתקאות עם צורת משחק מודרנית. שחקנים יוכלו להתחבר עם חבר ולחקור את העולם של הוקינס, לפתור פאזלים ולצאת לקרב נגד ה-Flayer Mind כאחד מ-12 הדמויות בסדרה.

The Dark Crystal: Age of Resistance Tactics
זמין ב: Nintendo Switch, Xbox One, PlayStation 4, PC ו-Mac – דיגיטלי בלבד
תאריך ההשקה: נובמבר 2019
שווקים: כל העולם

משחק טקטיקות המבוסס על תורות שבו השחקנים צריכים לגייס צבא של דמויות ויצורים מכל רחבי עולם הפנטזיה של ת'רה ויפקדו עליהם באסטרטגיות ביותר מ-80 קרבות.

Upcoming Stranger Things: Mobile Game
זמין ב- Android ו-iOS – דיגיטלי בלבד
תאריך ההשקה: 2020
משחק סלולר חדש המבוסס על עולם הסדרה Stranger Things אשר יושק בשנת 2020. משחק RPG/פאזל המבוסס מיקום יאפשר לשחקנים לחקור את סביבתם במהלך היומיום ולעבוד יחד עם שחקנים אחרים בכדי להתגבר על הרוע

אפליקציית נטפליקס – המדריך המלא: מסלולים, תכנים, מחירים, מבצעים וטיפים

לקוחות סלקום טי וי יוכלו לצפות דרכה בנטפליקס

נטפליקס מגדילה מנויים ורווח אך התחזיות פסימיות

 פייבר תשלים  גיוס של 110 מיליון דולר, לפי מחיר מניה של 21 דולר – יותר מהטווח אליו כיוונה, 18-20 דולר

מניית פייבר נכנסת למסחר בשווי של 650 מיליון דולר, גבוה מהשווי שאליו כיוונה החברה כשהודיעה על כניסתה למסחר. החברה הודיעה כי ההנפקה הראשונית לציבור תבוצע לפי מחיר של 21 דולר למניה. ככל הנראה  לאחר שיחות עם משקיעים  החליטה להעלות את מחיר המניה מ-18-20 דולר, ששיקף שווי של בין 560 ל-620 מיליון דולר.

החברה מנפיקה 5.3 מיליון מניות, כך שהגיוס הוא 110 מיליון דולר. לחתמים יש  להנפיק כ-750 אלף מניות נוספות, אם ההנפקה תהיה מוצלחת. לאחר ההנפקה יהיו לה 31 מיליון מניות, כך שהחברה מנפיקה 17% מהחברה. סכום הגיוס נוסף ל-170 מיליון דולר שהחברה גייסה עד היום בשוק הפרטי.

בעלי המניות המרכזיים בחברה לפני ההנפקה היו בסמר שמחזיקה 12.4% בשווי של כ-80 מיליון דולר, מייסדי החברה מיכה קאופמן ושי וינינגר שמחזיקים 7.7% ו-5.7% בהתאמה בשווי של 50 ו-37 מיליון דולר אקסל מחזיקה 10% בשווי של 65 מיליון דולר, סקוור פג מחזיקה 9% בשווי של 61 מיליון דולר וקומרה שמחזיקה 5.8% בשווי של 38 מיליון דולר

האנג'לים ג'ונתן קולבר וגיא גיזמו מחזיקים מניות בשווי של 86 ו- 28 מיליון דולר בהתאמה.

ג'ייפי מורגן וסיטי היו החתמים המובילים בהנפקה. החברה מיוצגת על ידי עורכי הדין ד"ר שחר הדר, איתי פרישמן, מירי שליט ואלעד זיו ממשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' ועל ידי עורכי הדין מארק ג'פה, ג'ושוע קירנן, איאן סוכמן ואדם ג'לרדי ממשרד עורכי הדין האמריקאי Latham & Watkins.

מהתשקיף עולה כי החברה צומחת ביותר מ-40%. ברבעון הראשון של 2019 הסתכמו הכנסות החברה ב-24 מיליון דולר, עלייה של 42% לעומת הרבעון המקביל. בשנה שעברה צמחו הכנסות החברה ב-45% והן הסתכמו ב-75.5 מיליון דולר.

למרות הצמיחה כמו חברות רבות החברה לא רווחית – ב-2018 הפסידה החברה 36 מיליון דולר, כמעט פי שניים לעומת ההפסד ב-2017. ברבעון הראשון של 2019 היה ה-EBITDA המתואם של פייבר שלילי, ועמד על מינוס 5.4 מיליון דולר. בשנה שעברה הוא עמד על מינוס 21 מיליון דולר (EBITDA מתואם – במקרה של פייבר, מדובר ברווח לפני הוצאות ריבית, מיסוי, פחת, הפחתות, תגמול מבוסס מניות והוצאות הקשורות לרכישות).

פייבר פיתחה זירת מסחר שמאפשרת לפרילנסרים להציע שירותים ביותר מ-200 קטגוריות במסגרת Gig Economy, שמכונה בעברית "כלכלת החלטורה". בין הקטגוריות יש עיצוב גרפי, שיווק ופרסום, קריינות, כתיבה, תרגום, קופירייטינג ופיתוח תוכנה.

שתי תוכניות שמקדמת רשות החברות והעירייה צפויות להפוך את מתחם הבור ליד בית החיל לבנייני מגורים

צומת הרחובות ויצמן ופנקס עומד להשתנות. עשרות מ"ר צפויים לשנות את פניהם בשנים הקרובות, בעקבות תוכנית חדשה שתכלול מגורים, רכיב של דיור בהשכרה, וכן שטחי מסחר ושטחים לשימוש הציבור. בשטח נמצאים בית החייל, מבנה גדול בשטח רב, וכן מתחם “הבור”, שטח פתוח המצוי מול בית החייל, שהשימוש היחידי שלו הוא חניה חינם לתושבי האזור.

הקרקע נמצאת בין דרך נמיר ורחוב אבן גבירול, ובקרבת כיכר המדינה, ולכן נחשבת אטרקטיבית. בצמוד למתחם ממוקמים מגדלי אקירוב. הבעלות בקרקע מתחלקת בין חברת נכסי חיל (נח), חברה בבעלות משותפת של האגודה למען החייל ומשרד הביטחון, המחזיקה בקרקעות בית החייל וסביבתו; ועיריית תל אביב אשר הפקיעה את שטח הבור לפני עשורים רבים לצורך מבנה ציבור – אלא שזה לא הוקם.

 את המהלך מקדמת רשות החברות בשיתוף נכסי חיל ועיריית תל אביב. לצד מעורבות של חברת הדיור הממשלתית "דירה להשכיר", המתמחה בקידום פרויקטים להשכרה ארוכת טווח. היוזמה היא חלק מהמדיניות לאתר נכסי מקרקעין שבבעלו חברות ממשלתיות, ואשר לא נעשה בהם שימוש מיטבי ולהגדיל את התועלתמהם, במכירה או בייזום.

מה יהיה במקום הבור?

עבור השטח המגיע ל־28 דונם נבחנו שתי אופציות חלופיות. הראשונה כוללת בינוי קטן יחסית עבור מתחם הבור בלבד, בעוד שמבנה בית החייל לא ישתנה על פי חלופה זו ייבנה במקום בניין של 10 קומות מעל קומת קרקע ובשטח בנוי של כ־6,800 מ"ר, אשר יכלול קומת קרקע מסחרית, שתי קומות נוספות לצורכי הציבור ופעילות עירונית, ושמונה קומות נוספות בייעוד מגורים מיוחד, כמו  דיור מוגן או  שכירות ארוכת טווח.

מרשות החברות נמסר: "לאחר פגישה עם עיריית תל אביב סוכם והוקם צוות תכנון משותף לעירייה ולאגודה למען החייל אשר מקדמת את התכנון של המתחם בעיקר למטרה של דיור מיוחד (דיור מוגן), משולב עם מבני ציבור, ויעודים נוספים. המתחם נמצא בשלבי תכנון". מחברת נכסי חיל נמסר בתגובה: "הנושא מצוי על שולחנה של עיריית תל אביב. חברת נח תשמח לשתף פעולה עם כל הליך שמשמעותו טובת חיילי צה"ל". מעיריית תל אביב נמסר: "נושא תכנון המגרשים, שהינם בייעוד ציבורי, נמצא בבחינה ראשונית".

רמת החייל, תל אביב, תעודת זהות

הרווח ליזמים בפרויקטים של התחדשות עירונית – 18%; ";אין דייר סרבן, יש דייר מתנדנד. זה הכול עניין של ידע";

התקנות החדשות במדינת ניו יורק מבטלות  האפשרות להוציא דירה מהפיקוח כשהמשכורת של הדייר עולה או כשהנכס הופך ריק

בעוד בארץ חוק פיקוח שכר הדירה נופל פעם אחר פעם והכלכלנים מתנגדים, חוקי השכירות של מדינת ניו יורק יעברו את הרפורמה המקיפה ביותר זה עשרות שנים, זאת בעקבות החלטת הסנאט של המדינה.

החוקים שיבוטלו הם סעיפים שאיפשרו הוצאת דירות מפיקוח כשדמי השכירות חצו סף מסויים והדירה התפנתה, או כאשר ההכנסה השנתית של דייר עמדה על 200 אלף דולר ומעלה בשנתיים שקדמו לכך. יתר על כן יבוטל החוק "בונוס הדירה הריקה" שמאפשר לבעלי נכס להעלות את דמי השכירות בשיעור של עד 20% בכל פעם שדייר עוזב.

מתי כן יאושר להעלות את שכר הדירה?  בעלי הבתים יורשו להעלות את שכר הדירה אחרי שיבצעו שיפוצים. אבל ההשקעה בשיפוצים תוגבל ל־15 אלף דולר לאורך פרק זמן של 15 שנה ותעניק את הזכות לבצע עד שלוש העלאות בשכר הדירה במהלך התקופה הזו.

אומנם פעילים למען פיקוח על דמי השכירות ציינו כי השינויים הללו נדרשים על מנת להגן על המאגר המדלדל של דיור בר השגה. בה בעת, בעלי נכסים מזהירים כי המחוקקים עלולים רק להחריף את הבעיה, משום שהם אינם מעודדים השקעות בדירות מפוקחות. למעלה ממחצית מהדירות להשכרה בעיר ניו יורק מוגנות תחת רגולציה מסוימת.

פיקוח שכר דירה בעולם

פיקוח על שכר דירה התחיל לאחר מלחמת העולם השנייה. אז שכר הדירה פשוט הוקפא או שנקבעה לו תקרה. במצב כזה הקפאה זמנית הייתה הגיונית מאוד, בשל צורכי המלחמה. .

הבעיות החלו כאשר הפיקוח הפך קבוע: בעלי הבתים שהיה כדאי להם להשכיר רק במחיר מעל התקרה הפסיקו להשכיר, היו יותר דיירים פוטנציאלים על כל דירה, וכיוון שלא היה ניתן להעלות את המחיר, הגיעו דרישות אחרות המזכירות את "ועדות הקבלה". המחירים של דירות לא מפוקחות עלו עוד יותר, והיוזמה הפרטית שחזרה אחרי המלחמה נפגעה – מי שידע שהמחיר יהיה מפוקח לא תמיד רצה לבנות. פיקוח מחירים מסוג כזה יכול אולי להיות הגיוני אם יש "קרטל" של בעלי בתים, ששומר את מספר הדירות נמוך ואת המחיר גבוה, אבל זה לא היה המצב.

צורה זו של פיקוח כבר כמעט ולא קיימת, אך בעשורים האחרונים הופיע מה שמכונה הדור השני של פיקוח על שכר דירה. בפיקוח זו הדיירים הנוכחיים מוגנים, לפחות באופן חלקי, מפני העלאה בשכר הדירה (ייתכנו העלאות בשיעור האינפלציה, לדוגמה), וישנה תקרה על העלאת המחירים בחוזים לדיירים חדשים. גובה התקרה הזו בדרך כלל מביא לכך שהשינוי בשכר הדירה בחוזים חדשים בדירות מפוקחות יהיה הדרגתי יותר ובטווח הארוך יהיה דומה למחיר השוק.

הרציונל היה להגן על דיירים, במיוחד דיירים נזקקים, מניצול לרעה של בעלי הבית את הכוח את הכוח שיש להם ומהעלאות מחירים שרירותיות. האפשרות להעלות שכר דירה בין דייר לדייר מטרתה לצמצם חלק מהבעיות שתוארו קודם. אלא שהמחקר מראה שלרוב מוצגת תוצאה הפוכה.

לדוגמה, נתונים על ההעדפות ומידת הניידות של הדיירים במקומות שבהם יש או היה פיקוח (כמו בוסטון או ניו-יורק) מצביעים על פגיעה משמעותית ביכולת ובנכונות של אנשים להחליף עבודות או לעבור לגור קרוב לעבודות חדשות. כשהיו להם הזדמנויות תעסוקתיות חדשות באזור אחר, אנשים שגרו במקום עם שכר דירה מפוקח העדיפו להאריך את זמן הנסיעה או פשוט לא לקחת עבודה חדשה מאשר לעבור לגור במקום אחר.

בין הממצאים הנוספים שחזרו על עצמם במחקרים כאלה, היו גם בעלי בתים רבים שהעדיפו להסב את הדירות שלהם לשימושים אחרים כמו מגורים בבעלות או משרדים, ודירות מפוקחות שמיעטו להגיע למי שבאמת צריך אותם. תופעות דומות דווחו גם במדינות באיחוד האירופי בהן היה נהוג פיקוח כזה. בשנים האחרונות, המגמה של קובעי מדיניות רבים בעולם המפותח היא להקל או לבטל פיקוח כזה, ולהשתמש בפתרונות ממוקדים יותר כדי להבטיח את הזכות לדיור ולסייע למעוטי יכולת, כמו דיור ציבורי וסיוע בשכר דירה. הצעד של ניו יורק הוא צעד אחורה במגמה זו, אבל ייתכן שהמקרה של ניו יורק הוא מקרה מיוחד בשל הצפיפות הרבה שבה.

רפורמת פיקוח השכירות בניו-יורק: הכוח חוזר לשוכרים

נחשפים הדיונים בוועדת הכספים על הצעת עידוד בנייה למגורים להשכרה

דיור להשכרה – מה זה, מי זכאי ואיפה קיים

בנק ישראל אישר לבנק לאומי להפעיל את אפליקציית התשלומים ב-400 בתי עסק, בעיקר בתחום המסעדנות

עד עכשיו לא היה אפשר לשלם בבתי עסק גדולים באמצעות אפליקציות התשלומים, עתה אישר בנק ישראל לבנק לאומי  תשלום באפליקציה ב-400 בתי עסק.

בנק לאומי חבר לחברת מסופוני התשלום Ipay, המתחרה בחברות וריפון וכספיט, כדי לאפשר לישראלים לשלם דרך אפליקציית התשלומים של הבנק – פפר פיי. כיום יש לאפליקציה מיליון וחצי מתמשים. אלו יוכלו להגיע לבתי העסק שעמם מתקיים שיתוף הפעולה, ולבצע רכישה ללא כרטיס אשראי אלא באמצעות הנייד בלבד, על ידי סריקת קוד QR שיופיע על מסופון התשלום.

האפשרות מתוכננת לשבועות הקרובים.  לאומי סיכם על רכישת 500 עמדות תשלום של Ipay שכל אחת מהן עולה אלפי שקלים כדי להציב אותם בבתי העסק שעדיין לא מחזיקים בעמדות.

לאומי התקשר עם Ipay כדי לאפשר תשתית טכנולוגית לחיבור בין אפליקציית התשלום של הבנק למסוף או קופת התשלום במודל של תשלום עצמאי. בין 400 בתי העסק כלולות גם רשתות כמו כוורת אונליין — רשת חנויות נוחות לחיילים, רשת האוכל המקסיקני מקסיקנה, רשת M בורגר ועוד, בעיקר בתחום המסעדנות. הבנק נמצא במגעים עם ארומה ומקדונלד’ס להצבת מסופונים של Ipay ברשתות.

זה המשך לפעילות הבנקים לאומי, פועלים ודיסקונט המחזיקים באפליקציות תשלום (פיי, ביט ופייבוקס)שמנהלים מגעים עם בתי העסקכדי שהאפליקציות יהיו תשלום אלטרנטיבי לכרטיס האשראי מפלסטיק. תחילה האפליקציות הללו יהיו מבוססות על כרטיס אשראי כך שכל פעולת תשלום שמבצע לקוח דרך האפליקציה, כולל העברת כסף בין אנשים פרטיים, נסלקת על ידי חברת כרטיסי האשראי שעמה התקשר הבנק (במקרה של לאומי מדובר בחברת מקס, אותה מכר לקרן ההשקעות ורבורג פינקוס). כך, כל תשלום דרך אפליקציות אלה כרוך בתשלום עמלת סליקה מצד הבנק לסולק שלו. במסגרת ההתקשרות המסחרית של לאומי מול אותם 400 בתי עסק סוכם כי בית העסק ישלם עמלת סליקה זהה ללאומי, בדומה לעמלה שהוא משלם בעת גיהוץ כרטיס אשראי. לעסק שלא משלם גם על המסופון זו עסקה כדאית..

לאומ ירוויח את הפער בין עמלת הסליקה שהוא משלם למקס לעמלה שיגבה מבית העסק.

סימן השאלה הגדול בהתקשרות בין לאומי, Ipay ו־400 בתי עסק, היא האם היא עולה בקנה אחד עם העובדה שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון טרם העניק היתר לבנקים להשתמש באפליקציות שלהם כאמצעי תשלום מול בתי עסק. זאת על רקע התוכניות של הפיקוח על הבנקים להגביל את השימוש באפליקציות אלה.  המשמעות של ההחלטה  היא שנגיד בנק ישראל צפוי לרכך או לשנות משמעותית את המגבלה שהציבה המפקחת הקודמת על  אפליקציות התשלומים.

האם אפשר לשלם באפליקציות התשלומים בבתי עסק

אפליקציות התשלומים רוצות להיכנס לסופר-פארם

מעודכן ל-06/2019

לאחרונה אושרה תמ"א 1 – תוכנית המאחדת תוכניות מתאר שונות הנוגעות לשטחים פתוחים וחופי ים. במקרים מסוימים התוכנית יכולה להוריד את ערך הקרקע, מה בעלי הקרקעות יכולים לעשות?

לאחרונה אושרה במועצה הארצית לתכנון ובנייה תמ"א 1 – תוכנית המתאר הארצית מס' 1 -תוכניות שמאחדת כ-300 תוכניות מתאר. מטרת התוכנית היא לסייע בייעול ובקידום התוכניות האחרות.

התוכנית מתייחסת בעיקר לשטחים הפתוחים ולחופי הים.  על פי התוכנית חל איסור בנייה על החוף בתחום 100 מטר מקו המים, פרט לפיתוח שירותי חוף לטובת כלל הציבור, ובמקומות מוגדרים בלבד, ובכך התוכנית משאירה את מרבית שטחי החופים חופשיים ופתוחים. עוד הגדיר מינהל התכנון  תוספת של כ-12 אלף דונם בעורף החופים כשטחי חוף מוגנים. אלא שייתכן שכמה בעלי קרקעות ייפגעו מהתוכנית.

מלבד איחוד כלל התוכניות  התוכנית קובעת ייעודים חדשים, וצפויה להוסיף כחצי מיליון דונם של שטחי ציבור, 'ריאות ירוקות' כמו שטחי שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות טבעיים ויערות נטע אדם.

נכון להיום, לפי חוק התכנון והבנייה ניתן להגיש תביעה ירידת ערך גם ביחס לפגיעת תוכנית מתאר ארצית, במקרה שבו יימצא כי התוכנית פגעה בקרקע, אף שיש מחלוקות בפסיקה מה נחשבת 'פגיעה' שמכוחה ניתן לתבוע.  תוכניות דרך למשל גמישות יותר, ויכולות להשתנות גם במאות מטרים.

אם יתברר כי התוכנית באזורים מסוימים אכן משנה ייעודים קיימים פרטיים לייעודים ציבוריים, או קובעת מגבלות שלא היו קיימות ערב התוכנית, צריך יהיה לבחון אם השינוי עומד במבחנים לתביעת ירידת ערך, האם תמנע תכנון עתידי

לבעלי קרקע כדאי להיוועץ  בין היתר באנשי מקצוע – שמאים, עורכי דין, אדריכלים – כדי לבחון את מסמכי תמ"א 1 ובהתאם כיצד  משליכה  התוכנית על הקרקע שבבעלותם. במקרה שיתברר כי היא פוגעת יש לשקול לנקוט הליכים כגון הגשת תביעת ירידת ערך במקרים המתאימים כדי  שזכות התביעה לא תתיישן.

מהי תוכנית המתאר הארצית המאוחדת – תמ;א 1

.

עם פיזור הכנסת, הסבסוד לצהרונים בסך 400 מיליון שקל היה בסכנה. עכשיו כחלון ונתניהו אומרים שמצאו פתרון למשבר

נמצא מקור כספי להמשך סבסוד הצהרונים.  כך טענו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון. הההצעה צפויה להגיע להחלטת ממשלה. השניים לא סיפקו הסברים איך ישפיע הסבסוד על הקיצוץ הצפוי במשרדי הממשלה, בעקבות הגירעון הגדל. סבסוד הצהרונים היה בסכנה עקב פיזור הכנסת והמשך ממשלת המעבר הזמנית.

"בספטמבר, בתחילת שנת הלימודים, יהיו צהרונים", סיכם נתניהו. כחלון אמר: "מצאנו את המקור הכספי. יהיו צהרונים גם בשנה הבאה וגם בשנים הבאות". עם זאת, שר האוצר צפוי להגיש ביום ראשון הקרוב לממשלה  גזירות וקיצוצים כדי לטפל בגירעון. יש לציין כי סבסוד הצהרונים נאמד ב-400 מיליון שקלים לשנה הבאה.  לכן משרד האוצר טען כי אישור התקצוב עלול להיתפס ככלכלת בחירות

באופזיציה הגיבו: "במאמץ להימנע ממבוכה בדיון שיזמה כחול לבן בכנסת ועקב הלחצים שהפעילה הסיעה בוועדת הכספים, זימן אליו ראש הממשלה בבהילות את שותפו כחלון והשניים מיהרו להבטיח פתרון למצוקת הצהרונים. שום תכנון, אפס תשומת לב לצורכי הציבור – רק כיבוי שריפות, שליפות מהמותן וספינים". נמסר מכחול לבן.

גם ח"כ עודד פורר, יו"ר ישראל ביתנו אמר: "אחרי שעצרנו תקציבים בוועדת כספים ואמרנו שלא נשחרר עד שיוקצה כסף לצהרונים. ראש הממשלה, שראה שהוא בדרך להשבתה של מערכת החינוך שבועיים לפני בחירות, מספר שכעת הוא מצא פתרון. כרגיל, בלי לחץ הממשלה לא זזה". בהנהגת ההורים הארצית אמרו שלא יהיו מוכנים לשלם  תוספת ולהיות הכיס שיקטין את הגירעון.

במסגרת תוכנית הצהרונים שיזם שר האוצר משה כחלון בשנת 2017 ומופעלת בגנים ובכיתות א'-ב' בבתי הספר, פועלים הצהרונים לאחר שעות הפעילות במוסדות החינוך בסבסוד דיפרנציאלי, כך שהורים ברשויות חזקות יותר משלמים יותר מאשר אלו ברשויות החלשות. בעוד שביישובים המשויכים לאשכול חברתי כלכלי נמוך יותר מסבסדת המדינה את הפעילות עבור כל תלמיד בסכום של 600 שקלים לחודש, ביישובים החזקים ביותר (אשכולות 10-8) המדינה מסבסדת את הפעילות בעלות של 150 שקלים בלבד.

כמה מזונות משלמים על ילד אחד?

הורים בקשיים כלכליים: למה אתם זכאים במערכת החינוך?

מדריך הזכויות למשפחה החד הורית

נכס שונה ייעוד מעסק למגורים. בית המשפט קבע שעצם השינוי אינו פוטר את הבעלים מארנונה, המשמעות היא שעל הבעלים להפוך את הנכס לראוי למגורים

בית המשפט החליט שנכס ששינה את ייעודו מתעשייה למגורים ישלם ארנונה, אפילו אם אינו ראוי למגורים. הנכס הוא בשטחה של עיריית רמלה, והיא שניהלה נגד בעליו את התביעה.

לאחר שהוצא לנכס בעיר צו סגירה מנהלי, והפעילות בו הופסקה,  העירייה התחילה לחייב את הבעלים לפי סיווג חדש — מגורים. בעלת הנכס התנגדה להחלטה והגישה עתירות נגד העירייה. הבעלים טענה כי הנכס אינו ראוי לשימוש עקב מצבו, אינו מתאים למגורים, וכי לא נעשה בו מעולם שימוש למגורים.

ועדת הערר קבעה כי יש להמשיך לשלם ארנונה בגין הנכס לפי סיווג תעשייה. בעלת הנכס ערערה על ההחלטה לבית המשפט לעניינים מנהליים, וביקשה  לפטור אותה לחלוטין מתשלום ארנונה בטענה כי הנכס בייעוד מגורים ולא תעשייה, אך אינו ראוי לשימוש. בית המשפט הסכים לבקשתה לסווג את הנכס לפי סיווג מגורים, אך דחה את דרישתה לא לשלם ארנונה.

עוד ערעור הוגש בבית המשפט העליון, בטענה כי בעקבות שינוי ייעוד הנכס מתעשייה למגורים יש לראותו כנכס שלא ראוי לשימוש. העירייה כמובן לא קיבלה את טענה זו, והשיבה כי המבחן הוא בשאלה אם הבניין ניזוק כך שאי אפשר לשבת בו. עוד טענה העירייה, כי בקשת רשות הערעור מהווה ניסיון אחרון של בעלת הנכס להימנע מתשלומי ארנונה בגין הנכס שלה, העירייה הוסיפה שגם התשלומים שאינם במחלוקת לא שולמו. כאשר עד כה לא טרחה לשלם בגינו גם את התשלומים שאינם שנויים במחלוקת. העליון קיבל את טענות העירייה ולא שינה את ההחלטה. לכן  בעלת הנכס תחויב בתשלומי ארנונה על כל השנים שעברו מאז חדלה לשלם, בסך של כ־300 אלף שקל.

 ההחלטה זו עשויה להשפיע על אלפי בעלי נכסים באזורים העוברים שינוי יעוד מתעשייה למגורים במסגרת תוכניות המתאר החדשות ומחויבים לשלם ארנונה לפי היעוד החדש, גם אם הנכס לא ראוי לשימוש. נקבע שגם אם הייעוד של הנכס השתנה, אבל מצבו הפיזי לא השתנה, הוא חייב בארנונה ולא יוכר כלא ראוי לשימוש.

נכס לא ראוי לשימוש: העירייה חייבה בארנונה, בית המשפט ביטל את החיוב

ארנונה על נכס ריק – כל מה שצריך לדעת

תקנות הדיור המוגן חלקיות ולא ברורות, אלו היו אמורות להיות מתוקנות בקרוב. אבל עם פיזור הכנסת השד יודע מתי זה יקרה

לפי כל התחזיות קבוצת הגיל השלישי בישראל עומדת לצמוח יותר מכל קבוצת גיל אחרת עקב עליית תוחלת החיים. לכן התפתחו בעשורים האחרונים פתרונות דיור ייעודיים בכל העולם למבוגרים החיים בגפם, למשל הדיור המוגן הפרטי ובתי אבות מוסדיים. עם זאת רוב הקשישים מעדיפים להישאר בביתם.

מסלולי התשלום עבור הדיור המוגן הפרטי הם בדרך כלל דמי פיקדון גבוהים. המחיר נקבע לפי תנאי המגורים והמיקום, והוא בטווח בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים. בנוסף הדייר משלם דמי ניהול חודשיים של אלפי שקלים.

חוק דיור מוגן

ב-2017 בעקבות דוח מבקר המדינה התפרסמו חלק מהתקנות ונקבעו תקנות חדשות, למשל מי יכול לנהל דיור מוגן. עם זאת, החוק עדיין עמום ברובו בהיבטים רבים. עם פיזור הכנסת יידחו שוב תקנות חשובות.

אחד הקשיים בתקנות הוא למשל מה צריך להיות החוזק הכלכלי של מי  שמנהל דיור מוגן, אבל גם זה לא הגיע לדיון בוועדה. בלי תקנות ברורות לא ברורה הייציבות של המפעל. כמו כן ייתכנו בעיות תברואה   ותנאים פיזיים לא ראויים בטרם יתפרסמו תקנות

אומנם בינתיים בדיור המוגן  המצב עדיין  טוב יותר מבתי אבות סיעודיים, עם זאת בהיעדר תקנות ערובה שהמצב יימשך, על עף הכספים הרבים שאנשים פרטיים משקיעים בדיור מוגןץ

עוד לפי התיקון צריכות היו לקום שתי קרנות – קרן סיעודית וקרן ניהולית. אבל שוב עם פיזור הכנסת הכול נתקע. החקיקה, אישורה והתקציבים לוקחים זמן. חוק הדיור המוגן עצמו לקח שמונה שנים עד שאושר. ומתי יאושרו התקנות הבאות? עוד נחכה הרבה זמן.