נגיד בנק ישראל, פרופ ירון אמיר מדבר על אי וודאות "רעה", לעומת אי וודאות "טובה" ומסביר שהיציבות הפיננסית היא לא דבר מובן מאליו. "האם שוב אנו לוקחים את היציבות כמובנת מאליה? (או: האם יש צורך בבנקים מרכזיים?)" אומר ירון וממשיך – "בשבועות האחרונים חלה עלייה באי הוודאות בישראל. השווקים הפיננסיים עד כה לא מאוד מתרגשים ממנה, אולם אין להסיק מכך שאין בה נזק וברור לכל שיש להתמודד עימה ושזוהי תקופה מאתגרת. על מנת למנוע פגיעה בכלכלה,  על כל קובעי המדיניות ונבחרי הציבור לנהוג באחריות, ולעשות כל מה שניתן כדי להחזיר בהקדם לאחר הבחירות את הוודאות והאחריות הפיסקלית".

התנודתיות בצריכה ובהכנסה עשויה בנסיבות מסוימות לפגוע באופן משמעותי ברווחה, כך שמדיניות מייצבת של הבנקים המרכזיים יכולה להיות בעלת ערך רב. תוואי הצמיחה כשלעצמו עשוי להיות מושפע מהתנודתיות, כך שהמדיניות המייצבת משפיעה גם על הצמיחה.

"יש אי-ודאות "רעה", שבגינה יש לשמור על היציבות, אבל יש גם אי-ודאות "טובה". עלינו לשמור על היציבות תוך שאנו מאפשרים את אותה אי-ודאות טובה שמתבטאת בחדשנות ושיפורים טכנולוגיים, מחקר ופיתוח ותחרות.

"המדיניות המייצבת חשובה במיוחד למניעת משברים פיננסיים כיוון שהפגיעה מהם חזקה באופן משמעותי. לפיכך מתעצמת חשיבותה של הוועדה ליציבות פיננסית שמהווה נדבך חשוב לזיהוי מוקדם של הסיכונים. הקמת הוועדה היא צעד חשוב במיוחד לאור הרפורמות המתגבשות במערכת הפיננסית.

בנק ישראל מייעץ לממשלה כיצד ניתן להגדיל את קצב הצמיחה בטווח הארוך ומצביע על צעדי המדיניות המרכזיים אשר יוכלו להעלות את תוואי הצמיחה ארוך הטווח: בתחומי החינוך, התשתיות והבירוקרטיה. בימים אלו שוקד הבנק על דוח מסודר שמרכז את המלצות הבנק לממשלה לקידום הפיריון במשק, תוך ניתוח עלותן והתועלת הצפויה מהן בטווח הארוך, אותו נפרסם בקרוב.

"בחרתי לעסוק היום בשאלה הזו, כי חשבתי שהכנס הזה הוא פלטפורמה ראויה לדיון שכזה, שמשלב בין התאוריה הכלכלית לצעדי המדיניות ולשיח הציבורי היום בישראל, כעשור לאחר המשבר הפיננסי.

"ברקע השאלה הזו, עומד מודל של כלכלן מאוד מפורסם, שמהתובנות שלו אפשר להגיע למסקנה שהערך של מדיניות מייצבת, בעיקר ע"י בנקים מרכזיים, אינה גבוהה. אבל יש גם ספרות כלכלית ענפה שמוכיחה אחרת, ותובנות שהן ספציפיות לישראל. התובנות הללו התחדדו לי בחודשים האחרונים, מאז כניסתי לתפקיד נגיד בנק ישראל, עת ראיתי גם כיצד תרמו צעדי בנק ישראל, בכובעיו השונים, לצמיחת המשק ולעמידותו בפני זעזועים.

"ראשית, ניזכר מהן מטרותיו של בנק ישראל עפ"י חוק:

• שמירה על יציבות מחירים, כמטרה מרכזית
• תמיכה במדיניות הכלכלית ובמיוחד בצמיחה, בתעסוקה ובצמצום הפערים
• תמיכה ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה

"בספרות הכלכלית מקובל להניח שאחד מתפקידיו של הבנק המרכזי הוא למתן את התנודתיות של מחזורי עסקים, שכן ההנחה הרווחת היא שתנודתיות זו אינה רצויה ע"י צרכנים ופירמות במשק. ואכן, החל מאמצע שנות ה-80 חל צמצום בתנודתיות של מחזורי עסקים במדינות מפותחות, אשר בא לידי ביטוי בתוצר, בייצור, בתעסוקה ועוד. ההצלחה בצמצום התנודתיות מיוחסת ברובה למדיניות הבנקים המרכזיים, אשר הודות לעצמאותם יכלו לפעול למען יציבות מקרו-כלכלית.

אם כן, ראוי לבחון האם המאמץ לייצב את הפעילות הכלכלית, שבעשורים האחרונים אכן נשא פרי, אכן חשוב ומשתלם?

"הכלכלן רוברט לוקאס בחן שאלה זאת ב-1987 ע"י אמידת הפגיעה ברווחה הנובע מתנודתיות בצריכה, כשהוא מניח שהצריכה הפוטנציאלית גדלה בקצב קבוע בעוד הצריכה בפועל תנודתית. מהמודל של לוקאס עולה כי הערך במונחי צריכה שאותו יסכימו פרטים לשלם עבור ביטול מוחלט של התנודתיות, נקרא לו לשם הפשטות "פרמיית ביטוח לצריכה לא תנודתית", הוא אפסי, ומכאן שהשווי של החלקת הצריכה עבור הצרכן זניח, ולכאורה ניתן להסיק שלניהול מדיניות מייצבת אין ערך רב, ומכאן גם הפירוש הפוטנציאלי לגבי חשיבות הבנקים מרכזיים. האם אכן כך הדבר?  ממה נובע הפער בין המחשבה האינטואיטיבית לפיה רצוי למתן את התנודתיות לבין המסקנה של לוקאס ? התשובה טמונה בשלושה מרכיבים שלא באים לידי ביטוי באותו מאמר של לוקאס:

1. הפרט הבודד חשוף לסיכונים גדולים מאלו של הפרט הממוצע
2. תוואי הצמיחה כשלעצמו נתון לתנודתיות ואינו ודאי
3. ההשפעה המשמעותית של מחזורים פיננסיים על מחזורי עסקים

"ארחיב כעת מעט על כל אחד מהם:

הנחה נכונה יותר למודל, שקרובה יותר למציאות הכלכלית היא שהפרט הבודד חשוף לסיכונים גדולים מאלו של הפרט הממוצע. לכן, כאשר התפלגות הסיכון בקרב הפרטים אינה אחידה, נתונים אגרגטיביים לא בהכרח חושפים את התמונה המלאה. תיאור פשטני יותר של הנחה זו משמש רבות לתיאור הממוצע הסטטיסטי בהתעלם משונות ותנודתיות – "גם בבריכה בעומק ממוצע של 20 ס"מ אפשר לטבוע". ואכן, כאשר בוחנים את השוני בהשפעת התנודתיות על קבוצות שונות באוכלוסייה במצבי עולם שונים אותה "פרמיית ביטוח צריכה" שלוקאס מצא כזניחה הופכת לחיובית במודל ולמשמעותית ב"חיים האמיתיים" ). למשל: בעת מיתון רוב הציבור שממשיך לעבוד ולקבל שכר מרגיש את המיתון רק בשוליים בעוד העובדים המפוטרים סופגים מכה קשה. מבחינתם, צמצום התנודתיות היה מביא לתועלת גדולה מאוד.

"פרמטר נוסף שצריך לקחת בחשבון היא שבשונה מההנחה של לוקאס, תוואי הצמיחה דווקא כן נתון לתנודתיות ואינו ודאי. כלכלנים שלקחו זאת בחשבון במודלים שלהם, כגון אובסטפלד (1994) ודולמס (1998) אכן מצאו שההשפעה של זעזועים היא מתמשכת. מכאן, שבמידה והזעזועים משפיעים על הצריכה לאורך זמן ואינם מוגבלים לתנודתיות קצרת טווח של תצרוכת, אז ערך היציבות, אותה "פרמיית ביטוח צריכה" , הוא גבוה. לאותם "זעזועים" שהזכרנו קודם יש השפעה לא אחידה; מחזורי עסקים חיוביים מאיצים אמנם את הכלכלה, בעוד מחזורי עסקים שליליים ממתנים אותה בצורה שאיננה סימטרית, כך שהתנודתיות עצמה פוגעת גם בתוואי הצמיחה. מחקר של ילן ואקרלוף (2004) מראה שהאבטלה מגיבה בצורה אסימטרית לשינויים באינפלציה, כך שמדיניות מייצבת עשויה להגדיל את התוצר ב-0.5-0.8% בשנה בממוצע. אחד המחקרים שמסייעים להסביר את התוצאה החיובית הזו נעשה ע"י דלונג וסאמרס (1988), בו הם מציגים שהמדיניות המייצבת יכולה להשפיע בטווח הבינוני משום שהיא לא בהכרח סימטרית, ומכאן חשיבותה: ניתן להחליק את מצבי השפל, מבלי "לגלח" את תקופות הגאות במחזורי העסקים. דרך נוספת לבחון את עלות התנודתיות, או לחילופין שווי היציבות, היא לבחון את ההשקעה במשק, שלה השפעה מרובה על התוצר והתצרוכת. אי ודאות משפיעה על החלטות הייצור: פירמות נדרשות לקבל מראש החלטה לגבי הטכנולוגיה בה ישתמשו וגורמי הייצור אותם יעסיקו, ולכן עלולות לבצע הקצאה לא יעילה של משאביהן. רמיי ורמיי (1991) מוצאים גם הם שווי מובהק לאותה "פרמיית ביטוח צריכה". בנוסף, מוצא בר-לוי (2004) כי גידול בהשקעה בגאות תורם לצמיחה פחות מאשר הפגיעה בצמיחה הנובעת מקיטון בהשקעה במיתון. לכן, מדיניות מייצבת לא מוגבלת להחלקת התנודתיות של התצרוכת אלא גם תורמת לשיעור הצמיחה ולשיפור הצריכה לנפש. חשוב לציין – יש אי-ודאות "רעה", שבגינה יש לשמור על היציבות, אבל יש גם אי-ודאות "טובה" כפי שמעיד מחקר שערכתי עם סגל ושליאסטוביץ' (2015). עלינו לשמור על היציבות תוך שאנו מאפשרים את אותה אי-ודאות טובה שמתבטאת בחדשנות ושיפורים טכנולוגיים, מחקר ופיתוח ותחרות.

עד כאן דנו בעולם עם מחזורי עסקים תנודתיים, ומה לגבי ההשפעה המשמעותית של מחזורים פיננסיים על אותה תנודתיות?

"המחזור הפיננסי" מושג שיתואר וינותח בדוח היציבות הפיננסית הקרוב של בנק ישראל, הוא שיטה לזהות התנהגות מחזורית של הפעילות הפיננסית. המחזור הפיננסי מוגדר כ"סטיות מהמגמה ארוכת הטווח של קבוצת משתנים החשובים ליציבות פיננסית". ההגדרה דורשת קודם כל בחירה של המשתנים הרלוונטיים, ולאחר מכן בחירת השיטה לזיהוי סטיות מהמגמה. בהתאם לספרות, נבחנו בבנק ישראל מספר אומדנים לזיהוי המחזור הפיננסי, ובניהם האשראי הפרטי, מחירי הדירות, מחירי המניות, ושיפוע עקום התשואות הריאלי. נמצא כי למעט האשראי הפרטי ומחירי הדירות שאר האומדנים שנבחנו משתנים בתדירות שונה (גבוהה) ולכן אינם תורמים לזיהוי המחזור הפיננסי.

"ניתן לראות כי מיתונים שמלווים בצמצום המחזור הפיננסי (תנועה מנקודת שיא לנקודת שפל) הם העמוקים והחמורים ביותר, ממצא שמגדיל משמעותית את "פרמיית ביטוח הצריכה",  כפי שהראה מחקר שערכתי יחד עם בנסל וקיקו (2010). בבחינה שנעשתה בדוח היציבות שכאמור יתפרסם בקרוב, נבחנה השפעת עוצמת מחזור פיננסי על תקופות האטה בישראל, וניתן לראות כי אכן – בתקופות צמצום של המחזור הפיננסי הפגיעה במחזור הריאלי הייתה משמעותית (3.3%- בראשית שנות האלפיים בצבע אדום, לעומת 0.2% באמצע שנות ה-90 ו-2.0%- בתקופת המשבר הפיננסי של 2008, עת המחזור הפיננסי בישראל היה בתוואי עולה). אחת הסוגיות שעולות מניתוח כזה, היא שאלת הצורך בקביעת כריות הון אנטי מחזוריות: דרישה שהבנקים יחזיקו יחס הון גבוה בתקופת גאות אותו ניתן להקטין בתקופות שפל, ובכך לשחרר את ההגבלה של היצע האשראי בתקופות אלו. שימוש בכריות ההון האנטי מחזוריות דורש כמובן זיהוי מדויק של המחזור הפיננסי. מספר מדינות בעולם (למשל אנגליה, צ'כיה, הונג-קונג ומדינות סקנדינביה) כבר בתהליכי יישום מדיניות אנטי-מחזורית בקביעת כריות ההון בהתאם להנחיות באזל 3 .

"אם כן, כסיכום ביניים ניתן לומר כי התנודתיות בצריכה ובהכנסה עשויה בנסיבות מסוימות לפגוע באופן משמעותי ברווחה, כך שמדיניות מייצבת של הבנקים המרכזיים יכולה להיות בעלת ערך רב. תוואי הצמיחה כשלעצמו עשוי להיות מושפע מהתנודתיות, כך שהמדיניות המייצבת משפיעה גם על הצמיחה. המדיניות המייצבת חשובה במיוחד למניעת משברים פיננסיים כיוון שהפגיעה מהם חזקה באופן משמעותי (שקף 22).

כיצד מיישם בנק ישראל, הלכה למעשה, את התובנות העולות מהניתוח והמחקרים הנ"ל, כדי לתרום ליציבות המשק הישראלי, לשגשוגו וצמיחתו?

ראשית, נבחן את יציבות המחירים לטווח ארוך, שמשפיעה על רבות מההחלטות שדנו בהן קודם לכן. ניתן לראות כי הציפיות לאינפלציה לטווחים הארוכים מעוגנות סביב מרכז תחום היעד, כך שמדיניות הבנק אמינה והשחקנים בשוק נהנים מוודאות לגבי האינפלציה לאורך זמן. המדיניות המוניטרית שאפשרה תוצאה זו לוותה בצעדים מקרו-יציבותיים שנקט הבנק, שהצליחו למנוע מינוף יתר על-אף הריבית הנמוכה, ובכך לשמר את היציבות הפיננסית בראייה כלל מערכתית ארוכת טווח ולאפשר למדיניות המוניטרית להתמקד בהשגת יעדיה העיקריים. במקביל פעל בנק ישראל לחיזוק כריות ההון של המערכת הבנקאית כדי להגביר עמידותה בפני משברים  והגדיל את יתרות המט"ח, לרמה של כ-30 אחוזי תוצר, כדי לחזק את כרית הביטחון הפיננסית של המשק. על אף הפעולות הנ"ל, יש מקום לבצע ולקדם מהלכים נוספים, בין היתר מכיוון ששוק האשראי הופך מגוון יותר ומצריך ראייה רגולטורית מתכללת; היקפי האשראי הניתן ע"י גופים שאינם בנקאיים מתרחב בשנים האחרונות, בין היתר על רקע הרפורמות בשוק זה. הרגולציה על הגופים הפיננסיים שאינם בנקאיים, ובפרט הרגולציה על מתן אשראי צרכני, אינה זהה לרגולציה על הבנקים. אומנם ההבדל באופי הפעילות בין הגופים מצדיק הבדלים מסוימים ברגולציה, אך חשוב לוודא שהבדלים אלו לא יתפתחו לכדי ארביטראז' רגולטורי, אשר עלול לייצר בנסיבות מסוימות סיכון מערכתי. לפיכך מתעצמת חשיבותה של הוועדה ליציבות פיננסית, שהתכנסה לראשונה באפריל 2019, ומהווה נדבך חשוב בצמצום ארביטראז' רגולטורי וזיהוי מוקדם של הסיכונים. הקמת הוועדה היא צעד חשוב במיוחד לאור הרפורמות המתגבשות במערכת הפיננסית. ריבוי השחקנים בשוק האשראי וחלוקת האחריות בין הרגולטורים השונים מחייבים הסתכלות על המערכת כולה, ותיאום הדוק בין הרגולטורים.

אם עד כה דיברנו על התרומה של בנק ישראל להקטנת התנודתיות, ברצוני להזכיר כי התנודתיות והצמיחה קשורות זו בזו בטווחים מסויימים. כאן מתחדד תחום נוסף שבאחריותו של בנק ישראל, שבשונה ממרבית הבנקים המרכזיים בעולם, משמש הנגיד גם כיועץ כלכלי לממשלה. מתוקף כך, הבנק מייעץ לממשלה כיצד ניתן להגדיל את קצב הצמיחה בטווח הארוך. חטיבת המחקר של הבנק מצביעה על צעדי המדיניות המרכזיים אשר יוכלו להעלות את תוואי הצמיחה ארוך הטווח: בתחומי החינוך, התשתיות והבירוקרטיה. בימים אלו שוקד הבנק על דוח מסודר שמרכז את המלצות הבנק לממשלה לקידום הפיריון במשק, תוך ניתוח עלותן והתועלת הצפויה מהן בטווח הארוך, אותו נפרסם בקרוב.

לסיכום, חשוב כמובן לאפשר ולקדם חדשנות ותחרות, אך כפי שהדגשתי לאורך ההרצאה חשוב לא פחות שלא לקחת את היציבות כמובנת מאליה. ישנו ערך רב לרווחה הכוללת ממדיניות המייצבת תנודתיות ואי-ודאות: בטווח הקצר, בטווח הבינוני, בטווח הארוך, ובוודאי כאשר התנודתיות מתעצמת במצב של משבר פיננסי.

בשבועות האחרונים חלה עלייה באי הוודאות בישראל. השווקים הפיננסיים עד כה לא מאוד מתרגשים ממנה, אולם אין להסיק מכך שאין בה נזק וברור לכל שיש להתמודד עימה ושזוהי תקופה מאתגרת. על מנת למנוע פגיעה בכלכלה,  על כל קובעי המדיניות ונבחרי הציבור לנהוג באחריות, ולעשות כל מה שניתן כדי להחזיר בהקדם לאחר הבחירות את הוודאות והאחריות הפיסקלית.

למה פוקס מוותרת על 10 מיליון שקל? –  איך זה שחברה עם פיקדונות והלוואות, לא משתמשת בפיקדונות להחזר ההלוואות? ובכמה היה צפוי להשתנות השווי של פוקס אם היתה משתמשת במזומנים לפירעון הלוואות;   

האם יש היגיון להחזיק כסף בחשבון בשעה שיש לכם הלוואות? נניח שיש לכם פיקדון של 250 אלף שקל והלוואה של 300 אלף שקל. הפיקדון מספק תשואה נמוכה במיוחד  – עשיריות האחוז בשנה, וההלוואה בריבית של 4% (ריבית יחסית טובה). בתרחיש הזה – אתם מפסידים כסף!

אם תלכו ליועץ כלכלי (ואם הוא יועץ טוב) הוא יגיד לכם – "משוגעים, תחזירו את ההלוואה". החזר ההלוואה (בגובה הפיקדון – 250 אלף שקל), יחסוך לכם הוצאות מימון של 10 אלף שקל בשנה – הרבה כסף. אז נכון – לא תקבלו את הריבית (האפסית) על הפיקדון, אבל זה בטל בשישים ביחס לריבית על ההלוואה.

יש לכם השקעות וגם הלוואות – אתם מפסידים כסף

בקיצור – תרחיש שבו יש לכם הלוואות ומצד שני פיקדונות (או השקעות סולידיות אחרות), הוא  לא נכון כלכלית. ובכל זאת – חלק גדול מהאנשים נמצא במצב כזה. איך זה יכול להיות? כמה סיבות שעשויות להשתלב זו בזו – יכול להיות שקיבלתם הלוואה בריבית טובה, והגוף המלווה הסביר לכם "שחבל לא לקחת". יכול להיות שאתם רוצים גמישות ומוכנים לשלם מעין קנס – ריבית על הלוואה, העיקר שיהיה לכם במידי כסף בחשבון.

אפשרות נוספת – לקחתם בעבר הלוואה שנפרעת בעוד שנה שנתיים או יותר, ובינתיים קיבלתם כסף, או חסכתם, וכך נוצר מצב כזה בחשבונות שלכם.

ויכול להיות שאתם בכלל לא מודעים לזה (במיוחד במספרים קטנים יותר), ובכלל – יש עוד סיבות נוספות למצב האבסורדי הזה. הבעיה שהמצב הזה גורם לכם להפסיד כסף, וכדי שתהיו מוכנים להפסיד, צריכה להיות סיבה טובה – הכסף הנזיל מיועד לטיול, אירוע, חופשה, השקעה אטרקטיבית, או פירעון ההלוואה. התועלת מכך ששוכב לכם כסף בחשבון אמורה לעלות על העלות – הקנס/ הריבית.

פוקס – חצי מיליארד של מזומנים, חצי מיליארד של חוב

והמצב הזה מתרחש גם בחברות ציבוריות. כאן לא ניתן להגיד "לא ידענו". כאן יש אחראי כספים – סמנכ"ל כספים בארגון, יש מנכ"ל, יש דירקטוריון. כאן יש בעלי בית – המשקיעים שבוחנים את החברה בכל רבעון. אז למה יש מצבים כאלו?

כל ההסברים שתקפים לאנשים פרטיים, תקפים גם כאן, אבל האמת שיש מקרים שאין  להם הסבר טוב – חברות מחזיקות מאות מיליונים בפיקדונות ואגרות חוב שמנגד יש להם הלוואות בסכום קרוב או גבוה יותר.  הם יוצרים כאן הפסד בהגדרה, ומדובר בהפסד גדול.

נתחיל בפוקס. לחברה יש נכון לסוף הרבעון הראשון מזומנים בסך של  190 מיליון שקל וכן יש לה השקעות לזמן קצר בסך של 277 מיליון שקל.  סה"כ 467 מיליון שקל של מקורות נזילים. הרבה כסף.

כשעוברים לצדד השלילי – צד ההתחייבויות, מוצאים התחייבות שוטפת לבנקים (אשראי מתאגידים בנקאיים) בסך של 156 מיליון שקל. מדובר באשראי שוטף, חלק מהאובליגו השוטף של החברה, ונראה שהיא שולטת בו ויכולה להחזיר אותו (או חלק ממנו) באופן שוטף.

מעבר להתחייבות לאשראי לזמן קצר, לפוקס יש התחייבות פיננסית לבנק לטווח העולה על שנה בסכום של 420 מיליון שקל.  כלומר סה"כ ההתחייבות הפיננסית של פוקס מסתכמת ב-576 מיליון שקל.

החזר הלוואות – שווי של 80-100 מיליון שקל

לכאורה היה ניתן לצפות שהחברה תיקח את המזומנים בקופה ותחזיר את החוב הזה. זה לא קורה. פוקס מתגלגלת כבר כמה שנים עם התחייבויות פיננסיות של מאות מיליונים ומולם נכסים פיננסים במאות מיליונים.

לפוקס (וגם לחברות אחרות) נוח שיש ערמות של מזומנים בקופה. אולי הן מרגישות עשירות יותר, אולי הן רוצות להיות גמישות יותר ולהגיב במהירות לנושאים עסקיים ואסטרטגיים – למשל, הזדמנויות לקנות מספקים בזול אם משלמים במזומן, עסקה של רכישת רשת או מותג ועוד.

יש בזה הגיון עסקי, ועדיין – מדובר על  כמעט חצי מיליארד של כסף נזיל, שיכול לשמש  לפירעון הלוואות והיה עשוי לחסו, בהערכה גסה, 12-15 מיליון שקל, וננסה לתרגם זאת לשווי חברה, וליתר להשפעה על על שווי החברה.

אם החברה היתה מתנהלת ללא פיקדונות והשקעות לזמן קצר, כלומר מחזירה את ההלוואות שלה, ועוקבת אחרי המזומנים וההלוואות מקרוב, כך שבאופן שוטף המזומנים משמשים להקטנת האובליגו, היא אמנם  היתה תיאורטית חוסכת את הסכום הזה – 12-15 מיליון שקל, אך מנגד, היא היתה מוותרת על הכנסות ריבית – רק שאלו באופן תיאורטי ובהינתן הריבית השוטפת, נמוכות במיוחד. נכון, פוקס (וחברות אחרות) משקיעות את חלק מהכסף בקרנות אג"ח – הן עשויות להרוויח (ולהפסיד), ובפועל במכלול השנים האחרונות כנראה שהן הצליחו לספק תשואה לא אפסית, אבל זו לא הטרה של פורס. היא לא מתכוונת להיות שחקנית בשוק האג"ח, ופעילה בשוק ההון. העסק שלה הוא אופנה וביגוד, והמשקיעים בה מצפים שהיא תהיה ממוקדת מטרה בתחום זה.

ומכאן שבאופן תיאורטי, בהינתן הריבית על ההלוואות והתשואה (הנמוכה) הצפויה בפיקדונות ובאפיקים סולידיים, מכירת הפיקדונות והחזר ההלוואות, היה חוסך בנטו, בהערכה גסה, סכום של   10-12 מיליון שקל – ואגב, ככל שהריבית במשק תעלה (ריבית בנק ישראל), כך פער הריבית בין הריבית על ההלוואה לבין התשואה בפיקדון צפוי לעלות, ובהתאמה הסכום ייגדל.

טוב, אז נניח שזה עשוי להיות החיסכון של פוקס, ואם נגלם את עניין המס, הרי שמדובר על 8-10 מיליון שקל בנטו. זה לא סכום גבוה בשביל פוקס. החברה הרוויחה אשתקד 152 מיליון שקל, ועדיין, במיוחד בהינתן החולשה בענף, מדובר בסכום משמעותי.

הסכום הזה מתבטא בעקיפין בשווי מוערך של 80-100 מיליון שקל, בהינתן מכפיל רווח של 10. כלומר, אם מסתמכים על קירוב של מכפיל רווח היסטורי של פוקס (למרות שזה לא המכפיל הנוכחי – הוא נמוך יותר) ומכפילים בו את החיסכון ברווח, מקבלים ש"יעילות" בשימוש בכספים בקופה מול ההלוואות (והחזר ההלוואות) היה מעלה את השווי בסכום משמעותי של 80-100 מיליון שקל. פוקס נסחרת ב-1.2 מיליארד שקל, אז כנראה שההנהלה שלה סבורה ששווי של עוד כמה עשרות עד 100 מיליון שקל, לא שווה את הפריבילגיות שטמונות במאות מיליונים בקופה.

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם מעל גיל 18, להחליט איך ומי יטפל בו בעתיד כאשר לא יוכל לטפל בכך בעצמו, בתנאי שהוא מבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן ייפוי הכוח המתמשך.

הממנה בוחר את המטפל עד כשהוא מבין ומסוגל לקבל החלטות ולבצען. הוא בחור כאמור מי יטפל בענייניו ואיך יראו חייו אם וכאשר מצבו יידרדר. סיבות להידרדרות: תאונה, מחלות זקנה (כגון דמנציה), מוגבלות נפשית ומוגבלות שכלית העלולות לפגוע בכושר השיפוט של האדם.

איך עושים את זה

ממנים  מיופה כוח שיהיה מוסמך לפעול בשם הממנה בעתיד כאשר לא יוכל עוד לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לעינינו בעצמו. הממנה יכול לתת ייפוי כוח מתמשך לכלל ענייניו, האישיים (כולל הרפואיים) והרכושיים או רק לחלקם.

על מיופה הכוח לפעול על פי הנחיות הממנה, והוא צריך לחתום ולאשר בכתב בפני עורך דין (או בפני בעל מקצוע בייפוי כוח רפואי) את הסכמתו לתוכן ייפוי הכוח המתמשך, לרבות ההנחיות המקדימות הנכללות בו אם ההנחיה לא ניתנת לביצוע, בלתי חוקית או כאשר ביצועה יפגע פגיעה חמורה בממנה – אסור למיופה הכוח ליישם אותה. במקרה כזה כדאי שיפנה לבית המשפט כדי לקבל הוראות כיצד לפעול.

לאחר עריכת ייפוי הכוח יש להפקידו במשרדי האפוטרופוס הכללי.

כמה מיופי כוח

אדם יכול למנות מיופה כוח חלופי למקרה שמיופה הכוח הראשון לא ירצה או לא יוכל לפעול בשמו. כמו כן הוא יכול למנות כמה מיופיי כוח. במקרה זה כדאי לקבוע אם מיופיי הכוח יפעלו במשותף או בנפרד, מהו היקף הסמכויות והאחריות של כל אחד מהם וכן מי יכריע במקרה של מחלוקת ביניהם.

ייפוי כוח מתמשך בעניינים אישיים
ייפוי כזה מתייחס לרווחתו האישית של האדם, לצרכיו היומיומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, לענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים. עניינים אישיים כוללים גם עניינים רפואיים, אך ניתן גם לערוך "ייפוי כוח מתמשך רפואי" שמתייחס רק לעניינים הבריאותיים.

ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש
ייפוח כוח כזה תייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם. הממנה יכול לקבוע כי מיופה הכוח מוסמך לקבל בשמו החלטות עתידיות ולקבוע כי למיופה הכוח יהיה שיקול הדעת לגבי תוכן ההחלטות, או שהוא יכול לפרט מהו רצונו לגבי תוכן ההחלטות שיתקבלו בנושאים השונים וזאת באמצעות קביעת "הנחיות מקדימות".
כך למשל הממנה יכול להחליט שהמיופה יפנה רק לרופאים שעליהם הממנה החליט או להותיר את זה לשיקול דעתו.

פיקוח ואנשים מיודעים

הממנה יכול לקבוע "אנשים מיודעים" שיקבלו מידע או דיווחים ממיופה הכוח על החלטות שקיבל או פעולות שביצע או לקבוע שהאפוטרופוס הכללי יפקח על מיופה הכוח.

מיופה כוח מקבל שכר

הממנה רשאי לקבוע בייפוי הכוח כי מיופה כוח יהיה זכאי לקבל שכר. במקרה כזה יהיה עליו לקבוע גם את היקף השכר. מיופה הכוח זכאי להחזר הוצאות סבירות שהוציא עבור הממנה במסגרת מילוי תפקידו.

חשוב לדעת

• ניתן לקבוע כי ייפוי הכוח המתמשך יהיה תקף גם למצב שבו האדם יאבד את כשרותו המשפטית, כך שבעניינים הספציפיים שהוגדרו בייפוי הכוח כניסת מיופה הכוח לתפקידו תוכל להיעשות במקום מינוי אפוטרופוס.
• מיופה הכוח חייב להסכים למינויו על ידי מייפה הכוח ולא ניתן להכריח אותו לשמש מיופה כוח
• אדם רשאי לקבוע בייפוי הכוח הוראות לעניין פקיעת תוקפו של ייפוי הכוח, לרבות מועד פקיעתו, אפילו אם לא הופעל עדיין

כניסה לתוקף

• הכניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך תהיה במועד שבו האדם הממנה לא יהיה עוד מסוגל להבין בדבר אשר לשמו ניתן ייפוי הכוח.
• אם האדם הממנה  קבע במפורש בייפוי הכוח תנאים מסוימים, שהתרחשותם תביא לכניסתו של ייפוי הכוח לתוקף, הרי שברגע שתנאים אלה יתרחשו, ייכנס ייפוי הכוח לתוקף.
  • האדם העורך את ייפוי הכוח אינו רשאי לקבוע כי ייפוי הכוח ייכנס לתוקף לפי החלטה של מיופה הכוח בלבד.
  • האדם העורך את ייפוי הכוח יכול לקבוע כי החלטה על כניסת ייפוי הכוח לתוקף תיעשה במשותף על ידי מיופה הכוח עם בת זוגו או ילדיו, שיוכלו לזהות כי במצבו הוא כבר אינו מסוגל להבין בדבר שלשמו ניתן ייפוי הכוח המתמשך.
  • האדם העורך את ייפוי הכוח יכול לקבוע כתנאי את התרחשותו של אירוע מסוים, למשל, אשפוז פסיכיאטרי.
• אם העורך את ייפוי הכוח לא התייחס לכך בייפוי הכוח המתמשך מפורשות – ייכנס ייפוי הכוח המתמשך לתוקפו על פי חוות דעת רפואית, שלפיה אותו אדם שערך את ייפוי הכוח אינו מסוגל להבין באותו עניין שלשמו ניתן ייפוי הכוח המתמשך.
•  אין בעצם הכניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך, כשלעצמה, כדי לפגוע בכשרות המשפטית של האדם הממנה.

מה זה אפוטרופוס – מה הוא חייב, למה הוא זכאי

קצבה לילד יתום או נטוש – שאלות ותשובות

בייביסיטר, מנקה, מטפל סיעודי – כל השאלות והתשובות על העסקת עובד במשק בית

השכר הממוצע למשרת שכיר במשק הגיע בחודש מרץ ל-11,400 שקל לעובדים ישראלים, במחירים שוטפים. מדובר בעלייה של 3% לעומת השכר הממוצע במרץ בשנה שעברה

לפי הלמ"ס, השכר הממוצע למשרת שכיר במשק הגיע בחודש מרץ ל-11,400 שקל לעובדים ישראלים, במחירים שוטפים. מדובר בעלייה של 3% לעומת השכר הממוצע במרץ בשנה שעברה. במחירים קבועים נרשמה עלייה של 1.6% לעומת מרץ 2018.

הנתונים משקפים את השכר השוטף, כלומר זה שהעובדים מקבלים לחשבון הבנק, נתון המושפע במידה רבה מהשפעות של חגים ותנודתיו.  מחירים קבועים הם נתון המתקבל לאחר ניכוי מדד המחירים לצרכן באופן שאינו מושפע מעליות או ירידות המחירים במשק כדי לשקף את כוח הקנייה של השכירים

ברבעון הראשון של 2019 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-4% בשנה, בהמשך לעלייה של 4.5% בחישוב שנתי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2018.

בחלוקה לשירותים עליית השכר החדה ביותר ברבעון הראשון של השנה נרשמה בענף שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים – שם עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-7% בשנה, בהמשך לעלייה של 4% בחישוב שנתי ברבעון האחרון של 2018.  ירידה בשכר חלה בענף חקלאות, ייעור ודיג, שם ירד השכר הממוצע למשרת שכיר ברבעון הראשון ב-3.7% בחישוב שנתי לעומת עלייה של 4.4% בחישוב שנתי ברבעון האחרון של 2018.

בתחתית הרשימה נמצא ענף שירותי אירוח ואוכל, עם 5,323 שקל בחודש. בענף שירותי האירוח והאוכל  גם נרשם פער משמעותי בין שכרם של עובדי בתי המלון, המהווים כ-16% מהעובדים בענף (8,443 שקל), לבין זה של עובדי המסעדות ובתי הקפה, שמהווים כ-84% מהענף ומרווחים 4,717 שקל בחודש.

עלייה במספר העובדים בביטוח ופיננסים, ירידה בשירותי ניהול ותמיכה

מבחינת היקף המשרות, בענף שירותי ניהול ותמיכה ירד מספר משרות השכיר ב-4.3% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרץ 2019, בהמשך לירידה של 0.5% בחישוב שנתי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2018. בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח עלה מספר משרות השכיר ב-2.9% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרץ 2019, בהמשך לעלייה של 2.5% בחישוב שנתי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2018. 66% מההמשרות היו בענפים שבהם השכר לשכיר נמוך מהממוצע במשק.

בהייטק, המחושב בנפרד, שכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 25,900 שקל, עלייה של 4.6% לעומת מרץ 2018. בחודש מרץ 2019 היה מספר משרות השכיר בתחום ההייטק 325.4 אלף, עלייה של 0.4% לעומת פברואר 2019 (324 אלף). משרות השכיר בתחום ההייטק היו 9% מכלל משרות השכיר במשק בדומה לפברואר 2019.

נזכיר כי חודש מרץ מאופיין לרוב בעליות בשכר, על רקע בונוסים הניתנים בענפים מסוימים

השכר הממוצע בינואר: 10,538 שקל

מתכנתות מרוויחות 75% מגברים, אתיופיות וערביות מרוויחת פחות 50% מהשכר הממוצע

לאחר יותר מ-20 שנה שבהן חלים חוקי השכירות בעיר, תקנות שונות העניקו יותר כוח לבעלי הבתים, עכשיו הצעות חוק שונות רוצות להחזיר את הכוח לשוכרים

בקרוב יפקעו בניו יורק התקנות על פיקוח שכר דירה, הקיימות כבר עשרים שנה.

אחת ההצעות שעומדות על השולחן היא "הפיקוח האוניברסלי על שכירות". כבר תשע הצעות חוק לסנאט הן בנושא זה. לפי ההצעות יימחקו  בונוסים של המדינה לשיפוצים על-ידי בעלי הנכסים, שאחריהם הם יכולים לגבות שכירות מוגדלת; עוד מוצע שיבוטל ההיתר לבעלי הבתים לייקר את השכירות על דירות ריקות; וכן למנוע ייקור שכירות לדיירים קיימים שמשלמים שכר דירה   מועדף, שהוא פחות מהמקסימום החוקי, אבל כפופים לייקור חד כשהחוזים מתחדשים. מטרת הרפורמות לפגוע בהישגי בעלי הבתים שהחלישו את הפיקוח על שוק הדיור בשכירות

מטרת החקיקה, שהיא חלק מגל כולל בארצות הברית, היא לאפשר לדיירים להישאר בבתיהם ובשכונותיהם ולמנוע או להגביל את ייקור השכירות וכן להגביל את יכולת הפינוי של בעלי הבתים. גם באורגון הועבר לאחרונה חוק פיקוח אוניברסלי על שוק השכירות במדינה, וניסיוני חקיקה דומים מתנהלים בקולורדו, באילינוי ובמדינת וושינגטון.

רפורמה בניו יורק, אם תיחקק, תהיה חזרה לשנות ה-70 במובן של הגנה חוקית מסורתית על דיירים. הסיבות לגל החקיקה הן לא רק השלטת אידאולגיה שמאלית על ערי ארצות הברית אלא נובעות מכך שעובדי שכר מינימיום בערים הגדולות לא יכולים להרשות לעצמם דירת שני חדרים, ושיעור חסרי הייור בלוס אנג'לס וכן בניו יורק גדל בעיר..

בעוד מעמדם של העובדים הפשוטים נשחק, כוחם הכלכלי והפוליטי של העשירים גדל. אחד העיסוקים הכלכליים המכניסים בארה"ב ובכל העולם הוא ניהול קרן נדל"ן מניב או חברת השקעות פרטיות (פרייבט אקוויטי) שמשקיעה בנכסים להשכרה.

בעוד מיליוני משקי בית פונו בעקבות המיתון והמשבר, הקרנות וחברות ההשקעה הללו הרוויחו, ואיפשרו לרכוש את הנכסים הללו בזול. הדיירים המפונים חזרו לבתיהם ושילמו שכר דירה גבוה ועם פחות תחזוקה.

עם זאת, בעלי הנכסים טוענים שרפורמות נגדם יפגעו בסופו של דבר בדיירים, ולא רק בהם. במדינת ניו יורק כשלושה מיליון משקי בית מתגוררים בשכירות, ומחציתם משלמים יותר מ-30% מהכנסתם השנתית על שכירות. .

בישראל מי יגן על השוכרים?

אולם בסופו של דבר, הרעיון להטיל פיקוח על מחירי השכירות עורר התנגדות חריפה מצד כלכלנים; הרעיון לקיים רשם שכירויות שיעקוב אחרי השוק – עורר התנגדות מצד הרשויות המקומיות, שטענו כי אינן יכולות לעמוד בנטל. בסופו של דבר חלקים מהחוק נכנסו כתיקון לחוק השכירות והשאילה מ-1971. נכון לעכשיו הגרסה הסופית של החוק מגדירה מה היא דירה ראויה למגורים, ועשויה למנוע מצבים שאירעו בעבר, של השכרת מחסנים כדירות לכל דבר.

עוד הסדיר החוק את החובות והזכויות של השוכרים והמשכירים, שעד כה נדונו בעיקר בתביעות הדדיות בבתי משפט, אולם הגרסה שהתקבלה בסופו של דבר היא גרסה פושרת המתקשה להגן בפועל על השוכרים בד בד גדל שכר הדירה.  גם בבורסה בתל אביב כמה חברות עוסקות בתחום פיקוח השכירות. החשש הוא שהרגולציה תפגע בדיורג שלהן.

למה הכלכלנים מתנגדים לפיקוח שכר דירה

הכלכלנים טוענים שפיקוח שכר דירה מוביל להרס שוק השכירות. בין היתר למחסור, תחזוקה לקויה ושוק שחור. הבעיה העיקרית היא הקושי באכיפת החוק. הכלכלנים אומרים שאין תחליף להורדת דמי השכירות מלבד הגדלת ההיצע.

המסר העיקרי של החוקרים הוא שרצוי ליצור מצב שכדאי להשכיר וכדאי לשכור. לכן המדיניות המומלצת היא בעיקר בתחום מניעת ניצול כוחו של משכיר להעלות את שכר הדירה מעבר למחיר השוק לדייר קיים, שאינו רוצה לשאת בעלות המעבר, ובדרישה להתראה וסיבה סבירה לפני פינוי דייר בחוזה פתוח. מצד שני, הכותבים מדגישים מאוד את החשיבות של היכולת לפנות בקלות דיירים שאינם עומדים בתנאי החוזה.

נחשפים הדיונים בוועדת הכספים על הצעת עידוד בנייה למגורים להשכרה

דיור להשכרה – מה זה, מי זכאי ואיפה קיים

האם מותר להשכיר דירה דרך Airbnb?

 קבוצת ביתא הגישה תוכנית לפינוי-בינוי בקריית אליעזר – 530 דירות במקום 120 לצד תוכנית שתעלה את מספר הדירות המתוכננות ל-1200

לוועדת התכנון המקומית של עיריית חיפה הוגשה תוכנית פינוי־בינוי לבניית 530 דירות בשכונת קריית אליעזר, במקומן של 120 דירות קיימות. המגישה היא קבוצת ביתא.

התוכנית היא לשלושה בנייני מגורים בגובה 10 קומות ושלושה מגדלים בני 25 קומות, שיכללו גם 3,000 מ"ר שטחי מסחר ומשרדים וכ־1,000 מ"ר שטחים ציבוריים. מדובר בשטח של 12 דונם, בין דרך אלנבי מדרום, דרור ממערב, החותרים מצפון ורוטשילד ממזרח.

תוכנית זו היא תוכנית שנייה של החברה בחלקה הדרומי של השכונה. לפי התוכנית  כ־1,200  ייבנו במקומן של כ־300 דירות ישנות.

לדברי מנכ"ל החברה אודי שליין, ההגשה לוועדה בוצעה לאחר תקופה ארוכה של תיאומים בין החברה ובין אגף ההנדסה של העירייה. החברה רכשה אז שלושה מבני מגורים, אחד מהם נטוש, בסך הכול ב-14 מיליון שקל. כעת מחזיקה החברה ברוב של למעלה מ־80% הסכמות של בעלי הנכסים בשטח, ומצויה בשלבי החתמתם על חוזי הביצוע.

מתוך שלושת המבנים שרכשה החברה שניים מאוכלסים ואחד נטוש. עד ביצוע ההריסה בעוד מספר שנים, החליטה החברה להשקיע כמיליון שקל בשיפוצו והתאמתו להקמת גן ילדים קהילתי, מועדון לקיום פעילות חברתית ודיור בהשכרה. הקבוצה פרסמה קול קורא לתושבים, ארגונים וקהילות להקמת גן הילדים.

בנוסף לכך מתכוונת החברה לייעד 20 דירות בפרויקט להשכרה ארוכת טווח, זאת באמצעות החברה־הבת קומיוניט. לדברי אחד ממנכ"לי החברה, אודי שליין, יש לקשור בין הפן הפיזי של פיתוח והתחדשות השכונה לפן החברתי והקהילתי. "אנחנו משקיעים המון כדי להרים את החינוך והתרבות בשכונה ולמשוך צעירים לגור בה".

התוכנית השנייה כוללת בניית 670 דירות בשטח של כ־14 דונם במתחם צמוד, בין הרחובות רוטשילד ממזרח והמעפילים ממערב. תוכנית זו, לדברי שליין, מצויה עדיין בשלבי תיאום עם העירייה.

בשתי התוכניות תמהיל דירות מגוון, מדירות 50 מ"ר בנות שני חדרים עד פנטהאוזים. שטח דירה ממוצע הוא כ־100 מ"ר, 20% מהדירות הן קטנות, בנות שניים־שלושה חדרים.

בביתא שותפים מלבד לנדאו, גם עו"ד דניאל פרידלר, שלו עבר במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, המשמש כיו"ר החברה והאחראי על התחום המשפטי בה, ושליין.

קריית אליעזר – אזור של התחדשות עירונית

קריית אליעזר היא מהמרכזיות שבשכונות חיפה. ולצד בת גלים פועלת בה קבוצה של התחדשות עירוניתץ

היא נוסדה בשנת 1951 בידי עולים מיוון ורומניה שעבדו בנמל עבור אוכלוסייה דתית על שטח חקלאי של המושבה הטמפלרית.  את השכונה חוצות שדרות רוטשילד, שלצידן כיכר מאירהוף, טיילת ירוקה ואצטדיון קריית אליעזר, ששירת את שני מועדוני הכדורגל הגדולים של העיר, מכבי והפועל. בקצה המערבי של השכונה נמצאת מערת אליהו, המשמשת אתר צליינות ליהדות, הנצרות והאסלאם, ולצידה מוזיאון ההעפלה וחיל הים ובית הקברות הבהאי. עוד בקריית אליעזר בית הספר לאמנויות "רעות", ובית מיח"א – ארגון המטפל בילדים עם לקות שמיעה, ומבנה מעונות סטודנטים של הטכניון. בשכונה חיים עולים רבים מחבר המדינות.

חלקה המזרחי של השכונה, שבין שדרות רוטשילד ורחוב יצחק שדה, נקרא "קריית אליהו", והוא שכונה מעורבת. .בשכונה קיים מרכז מסחרי גדול "מאירהוף" וכן הסניף הראשון של רשת מקס סטוק.

פינוי בינוי ענק בבת גלים בחיפה

שכונת נווה גולן, תתחדשי, קיבלת היתר בנייה לתמ";א 38

תוכנית לבניית אלפי דירות בחיפה נעצרה

אתם נהג צעיר שעשה תאונה ברכב מבוטח במגבלת גיל, האם רק  יופחת גובה הפיצוי או שלא תקבלו פיצוי כלל? בית המשפט וענף הביטוח סוערים בגלל השאלה הזו

מהפכה בביטוח הרכב? בית המשפט קבע כי אי-עמידה במגבלת הגיל בביטוח מקיף לרכב, או בביטוח צד ג', אינה שוללת לגמרי את הכיסוי הביטוחי, אלא רק גורמת להפחתת הפיצוי. אנשי הביטוח ועורכי הדין צריכים לקרוא עכשיו 100 עמודי פסק הדין כדי להבין את המשמעויות שלו עבור הענף. הדבר לא מטריד רק את הסוכנים ואת עורכי הדין, אלא גם הפך לשיחת היום בקרב השופטים.

בעוד שתחילה נראה שזו החלטה טובה למבוטחים, חברות הביטוח עלולות להעלות את מחירי הפוליסות. בענף הדעות חלוקות

השאלה שעמדה במוקד פסק-הדין והמחלוקת הייתה מה הדין כאשר נגרם נזק לכלי רכב, אם הנוהג בו לא עמד במגבלת הגיל שנקבעה בפוליסות ביטוח הרכב (מקיף או צד ג'): האם תישלל לגמרי זכותו של בעל הפוליסה לקבל תגמולי ביטוח – או שמא מדובר ב"החמרת סיכון" כהגדרתה בחוק חוזה ביטוח, ולכן זכאי המבוטח לקבל תגמולי ביטוח מופחתים בהתאם ליחס בין מחיר פוליסה "רגילה" למחיר פוליסה שכוללת מגבלת גיל?

ואילו שופט אחר סבר שיש לפרש בצמצום את סייג המרמה, להגבילו למקרים שבהם המבוטח ביקש להטעות את המבטח, ולמנוע ממנו מידע הדרוש לצורך בירור חבותו.

לפי דעת המיעוט,  אי-עמידה במגבלת גיל מובילה מלכתחילה לשלילת הכיסוי הביטוחי.  אז מה היה לנו פה? כל שופט עם דעה אחרת, ותוצאה סופית אחת שאם תהפוך לדין תעשה מהפכה בענף הביטוח, על אף ההסכמה המועטה בנושא. בליל הדעות הזה גורם לאי-יציבות ואי- ודאות בענף כולו.

ברגע שיש כלל ברור וודאי, הוא ודאי לכל הצדדים. בסיטואציה הנוכחית ההכרעה מי זכאי לפיצוי בגין פוליסה נתונה לדיון ולפרשנות בביהמ"ש, וזה יגרום לדיונים על דיונים בכל מקרה ביטוח כי אין קו אחיד.

חברות הביטוח שהפסידו בתיק – חברת הכשרה ביטוח ואיי.די.איי – לא הודיעו על כך אבל כנראה כן יגישו בקשה לדיון נוסף. ההשלכות המיידיות כאמור אם הפסק הדין יהפוך להלכה הוא גלגול עלויות לכיסו של הצרכן. החשש הוא שחברות הביטוח ינצלו את ההכרעה ויטענו כלפי מבוטחים שהם רמאים (לכאורה) ורכשו פוליסה עם מגבלת גיל, אך בפועל נתנו לנהגים מתחת לגיל הנקוב לנהוג ברכב באופן קבוע.

לפי פסק-הדין, צריך לראות כמה הייתה עולה פוליסה לאשתו, ואז לראות אם הפוליסה עולה יותר כסף ובכמה, ולתת את הפיצוי החלקי. האם אישה מעלה את הסיכון או לא? יש עוד הרבה סימני שאלה, ועמימות בעקבות ההכרעה".

התומכים: מדובר במקרה נקודתי

עם זאת, יש הטוענים כי חברות הביטוח יודעות שההכרעה רלוונטית למקרים נדירים, שבהם נהג צעיר נהג ברכב, אף שגילו צעיר. כשזה קורה, בדרך כלל אין חשש לתרמית, אלא במקרה חד-פעמי.

עורכי הדין ג'ון גבע ושלומי הדר ממשרד עוה"ד ג'ון גבע, הדר, אשר ייצגו את המבוטח בפסק הדין, מסרו: "אנו תמימי דעים עם המסקנה שלפיה מגבלת גיל נהג בפוליסה נועדה להתאים את סיכון המבטח לגובה הפרמיה שמשלם המבוטח, ולכן, בהתאם לחוק חוזה הביטוח הפרת תנאי מסוג זה לא בהכרח שוללת את תגמולי הביטוח מהמבוטח.

"התוצאה הזו מעודדת וחשובה מאוד למבוטחים בכך שהיא שומרת על זכויותיהם ומעניקה תוקף להוראות מפורשות בחוק חוזה הביטוח, אשר נועדו לאזן בין פערי הכוחות שבין חברות הביטוח לבין המבוטחים, ומסיימת סאגה ארוכה של מחלוקות ופסקי דין סותרים בערכאות נמוכות.

"חשוב עוד לציין ביחס לאמירות ולטענות שלפיהן פסק דין עשוי להוביל להתייקרות מחירים, כי אמירות מסוג זה נזרקו לחלל האוויר במקרים רבים והתבררו כחששות שווא, וכך לטעמנו יקרה גם במקרה הזה.

"פסק הדין מונע פגיעה שלא לצורך בזכויות מבוטחים, ואין בו כדי להשפיע על חברות הביטוח ולו מהטעם הפשוט שתוצאת פסק הדין אינה מזכה את המבוטח במלוא תגמולי הביטוח, אלא בתשלום מופחת. לכך יש להוסיף גם שתי חלופות שקבע המחוקק, שבהתקיימן חברת הביטוח פטורה לחלוטין מתשלום התגמולים (כוונת מרמה, או שמבטח סביר לא היה מבטח מראש גם בפרמיה גבוהה יותר).

עו"ד דביר דמנד, שייצג את הכשרה חברה לביטוח, מסר בתגובה: "אנחנו לומדים את פסק הדין, והמלצתי ללקוחותיי על הגשת בקשה לדיון נוסף".

עו"ד אלי הישראלי, שייצג את איי.די.איי חברה לביטוח, מסר בתגובה: "אנחנו לומדים את פסק הדין ושוקלים הגשת בקשה לדיון נוסף. בעיניי, חברות הביטוח לא יינזקו מפסק הדין, מי שיינזק מהמשמעויות ומההשלכות שלו זה ציבור המבוטחים, כי הפרמיות יעלו. חברות הביטוח יעלו את הפרמיות כדי לממן את העלויות הנוספות שהושתו עליהן עכשיו.

"אם עד היום ידענו שיש קו פרשת מים, ומי שמתחת לגיל 24 לא מקבל פיצוי כלל אם הפוליסה היא מעל הגיל הזה, ואז חברות הביטוח לא הביאו בחשבון את התשלומים האלה, היום הן יצטרכו להביא זאת בחשבון. מטבע הדברים, הדבר ייקר את הפוליסות.

מאיגוד חברות הביטוח נמסר: "פסק הדין לא רק מכרסם בחופש ההתקשרות, אלא מונע גידור ודאִי של הסיכון, שהוא נשמת אפו של הביטוח – כך שעלול להיווצר תמריץ שלילי לגילוי מלא. יתר על כן, לא נראה שיש להחיל את ההוראות בחקיקה לגבי החמרה בסיכון – על החמרה שנעשתה על ידי המבוטח במכוון או תוך עצימת עיניים, בניגוד לסיכון שהמבטח הסכים ליטול על עצמו בפוליסה. נראה לנו שפסק דין כה מהפכני, הכולל דעת מיעוט, בניגוד לעמדת נציגו של היועץ המשפטי לממשלה ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שיש לו השלכות רוחב ניכרות – ראוי שינתן בהרכב רחב של שופטים".

שתי תוכניות לצמצום הגירעון ייקרו את הרכב: ביטול ההטבה על ההיברידיות ואגרת גודש

בעקבות הגירעון ולפני כניסת השר החדש נודע כי מאחורי הקלעים מגבש הדרג המקצועי באוצר תוכנית לצמצום, עד כדי ביטול, הטבת המס לרכב היברידי רגיל ונטען (פלאג-אין), שעשויה להיכנס לתוקף כבר בינואר 2020 בכפוף להחלטת שר האוצר. תוכנית זו הייתה אמורה להיכנס כבר השנה אך נדחתה. עוד נודע כי באוצר פועלים להטלת "אגרת גודש".

. אגרת גודש מקודמת כיום בלי הרבה יח"צ באוצר וברשות המסים. היא כנראה תתבסס על מפה ארצית של אזורי גודש "אדומים" שבהם מרבית העומסים בארץ על פי השעות שבהן חלות.

בשלב הראשון, מעוניינים באוצר,  ייקבעו כנראה תעריפים קבועים של אגרת גודש בהתאם לשעת הנסיעה, מקום הנסיעה וסוג הרכב.  עוד שוקלים פטור ממס, או הפחתה במס  בהתאם למספר האנשים שנמצאים בפועל ברכב, כדי לעודד אנשים לנסוע יחד. יינתן גם פטור לכלי רכב שיתופיים – כמו אובר- אם אלו ייכנסו לישראל. בנוסף, ככל הנראה יגבו תעריפים מופחתים מרכבי שירות, דוגמת רכבי טכנאים וכו'.

אגרת גודש רק חמישה ימים בשוע

אגרת הגודש תוטל בשלב הראשון רק במשך חמישה ימים בשבוע,ובעתיד תיבחן שוב הרחבה בהתאם להתפתחות העומסים בסופי השבוע.

איך זה עובד? בשתי דרכים. הראשונה היא אוטומטית  באמצעות תשתית "כביש חכם" אלקטרונית ותקשורת V2X  – תקשורת אלחוטית מהרכב לתשתית ומעתיקה  כבישי אגרה "חכמים" בעולם.

המס אמור להיות מוחל בתוך כ-18 עד 24 חודשים מרגע קבלת החלטת ממשלה בנושא. בתחילה ייערך מכרז בינלאומי להצטיידות בחומרה ובתוכנה. אלה יכללו בין השאר "קופסאות תקשורת שחורות" לרכב, שמבוססות על GPS או אמצעי מיקום נוספים, תשתית אלחוטית לכבישי מס הגודש ותוכנת BILLING.

התקנת "הקופסאות השחורות" לרכבת תחויב כחלק מאבזור החובה של כל רכב חדש שייצא מאתרי המסירה של היבואנים.

איך יאכפו את התקנת הקופסה השחורה

כדי שנהגים יתקינו את הקופסה השחורה, כלי רכב ישנים יחויבו להצטייד ברכיבים כאלה כתנאי למעבר טסט השנתי. הקופסה בשווי עשרות דולרים תסובסד כחלק מתקציב התוכנית שנאמד בכמה מיליארדי שקלים.

באוצר אומרים שמיסוי הגודש לא אמור להגדיל את סך הגבייה ממיסי רכב,  והפער יקוזז באמצעות הפחתת מסי רכב אחרים. התוכנית היא להפחתה משמעותית באגרות הרישוי השנתיות לרכב, ובמטרה שהמס יעבור בצורה חלקה יותר. עדיין נראה פחות סביר שהמדינה תחליט לקצץ מסים, הן בגלל הגירעון הגדל והן בגלל עלות הבחירות.

באוצר מתכננים כאמור גם לבטל את הטבת המס על הרכבים ההיברידיים. כיום תקרת מס קנייה על הרכבים ההיברידיים הרגילים עומדת על 30% ו-20% על רכבי הפלאג-אין. זאת, במקום 82% לרכב רגיל.

כיום כבר ההיברידיות והחשמליות מגיעות לנתח שוק של כ-18% מכלל השוק. התחזית היא שעלות הטבת המס הזו תסתכם  בפועל בכ-750 עד 900 מיליון. ההטבה ניתנת בצו זמני, ואם זה לא יחודש, המשמעות היא מיסוי מלא להיברידיות בגובה 82%.

מיינדספייס, חברת חללי העבודה המשותפים,   תקים חלל עבודה חדש במגדל רוגובין תדהר ברחוב מנחם בגין במתחם הבורסה ברמת גן. החברה שכרה מקובי רוגובין ארבע קומות בשטח של 4,120 מ"ר.

מתוך 34 קומות  מיינדספייס תתפוס את קומות 7־10. עד עתה היו במקום משרדי מטה בנק אוצר החייל ואלו נמכרו לקובי רוגובין, אחד מיזמי המגדל בתמורה לכ־82 מיליון שקל.

 מיינדספייס  מתכוונת להתחיל בשיפוץ מיד כדי שתוכל לפתוח את הסניף עד סוף השנה. למתחם יכולים להינכס 640 חברים, ולפי יותם אלרואי, מייסד ומנכ"ל משותף של מיינדספייס, לפחות חצי מהשטח יוקצה לחברות בינוניות וגדולות.

סמסונג משיקה בישראל זוג טאבלטים, ה-Galaxy Tab S5e עם מסך ה-10.5 אינץ’ ומערכת שמע מרובעת ודגם 2019 של טאבלט ה-Galaxy Tab A 10.1 בעל מסך ה-10.1 אינץ’

חברת סמסונג  משיקה בישראל שני טאבלטים, ה-Galaxy Tab S5e בעל מסך ה-10.5 אינץ’ ומערכת שמע מרובעת ודגם 2019 של טאבלט ה-Galaxy Tab A 10.1 בעל מסך ה-10.1 אינץ’, ולכן השם.

טאבלט ה-Galaxy Tab S5e החדש הוא הדגם הדק ביותר של סמסונג ועוביו 5.5 מ”מ בלבד, והחברה מייעדת אותו לצריכת מדיה באיכות גבוהה באמצעות מסך Super AMOLED בגודל 10.5 אינץ’ ורביעיית הרמקולים המובנים מבית AKG המשתמשים בטכנולוגיית Dolby Atmos.

ה-Tab S5e החדש מופעל על ידי מערכת השבבים השבבים Snapdragon 670 של קוואלקום ולו -2 גרסאות זיכרון,  4גיגה-בייט+ 64גיגה-בייט או 6גיגה-בייט+128 עם דגם אחד התומך בקישוריות ווי-פיי בלבד ודגם נוסף התומך גם ב-LTE. בצד הסוללה הטאבלט צפוי להגיע לזמן שימוש של עד 14.5 שעות באמצעות סוללת 7040mAh.

בעוד הלמ"ס מראה עליית מחירים ביחס לרבעון הקודם, מכון אלרוב התמקד בדירות יד שנייה והראה שדווקא חלה ירידה

מכון אלרוב מציג נתונים הפוכים משל הלמ"ס, לפיו חלה בשוק הדירות יד שנייה ירידת מחיר של 1.2% לעומת רבעון הרביעי של 2018, וירידה של 1.4% בהשוואה לרבעון הראשון המקביל בשנה שעברה.

ההבדל הוא שמדד מחירי הדירות של הלמ"ס כולל את כלל העסקאות לרכישת דירה, בהן דירות חדשות המהוות 20% מהעסקאות, ואילו במקרה זה נסקרו דירות יד שנייה בלבד. יתר על כן, נתוני הלמ"ס זמניים ומתעדכנים בהמשך.

באשדוד ובירושלים הירידה הכי גדולה, בבת ים ורחובות עלייה

בחלוקה גיאוגרפית באשדוד חלה ירידת המחיר החדה ביותר בשנה, בשיעור של 6.6%. ירידה משמעותית חלה בירושלים בשיעור של 4.5%, ובתל אביב־יפו חלה ירידה בשיעור של 3.5%. מנגד, את העלייה השנתית החדה ביותר במחירי דירות יד שנייה רשמה בת ים עם 5%, ואחריה רחובות עם 4% עלייה, רמת גן עם 1.2% עלייה ובאר שבע עם 1.1% עלייה.

לעומת הרבעון האחרון של 2018, ירידת המחיר החדה ביותר נרשמה בירושלים, עם קרוב ל־6% ירידה, ובחדרה נרשמה ירידה של כ־4%. לעומת זאת בבת ים חלה עלייה של 1.6%, בבאר שבע עלייה של 1.4% ובפתח תקווה עלייה של 1.2%.

מחירה הממוצע של דירת ארבעה חדרים עמד ברבעון הראשון של 2019 על 3 מיליון שקל בתל אביב, 1.9 מיליון שקל בירושלים, 1.2 מיליון שקל בחיפה ו־1 מיליון שקל בבאר שבע. ברמת גן עומד מחירה של דירת 4 חדרים על 2.1 מיליון שקל, בראשון לציון 1.9 מיליון שקל ובפתח תקווה 1.7 מיליון שקל.

עוד עולה מהמחקר כי חלה דווקא ירידה בשכונות החמישון התחתון, ואיתן העיר התחתית בחיפה או שכונת גיורא ברמלה. בשכונות אלה חלה ירידת מחיר ממוצעת של 2.8% לאורך השנה. בחמישון השני, הכולל למשל את קרית משה ברחובות, קריית חיים בחיפה או שכונה ג' בבאר שבע, חלה ירידה שנתית ממוצעת של 1.7%. בחמישון הגבוה ביותר, הכולל שכונות כמו פרדס רייספלד בקריית אונו, כרמליה בחיפה או הר נוף בירושלים, חלה ירידת מחיר ממוצעת של אחוז.

עם זאת, למרות שהמחקר מראה על ירידת מחירים ברבעון הראשון של 2019, עדיין ירידת מחירים לא צפויה. השינויים התרחשו ברבעון שקדם למערכת הבחירות האחרונה, ומייצג תקופה של חוסר ודאות ושל המתנה לצעדי הממשלה הבאה, וזה יימשך עד ספטמבר, אומר פרופ' דני בן שחר, עורך המחקר.

על מכון אלרוב