האוצר מכין תוכנית להפחתת הגירעון. באוצר מבינים שהחודשים שעברו והחודשים שיעברו עד שתקום ממשלה ועד שמקבלי ההחלטות באמת יתחילו לקבל החלטות לגבי הגירעון, עלולים להעצים את הגירעון והחליטו לפעול – מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד פנה לאגף התקציבים כדי להכין תוכנית לצמצום הגירעון הצפוי השנה ושנה הבאה.
הגירעון התקציבי ב-2020 צפוי, על פי התחזיות, לעמוד על 4% תוצר – מדובר בגירעון שהלך ועלה בשנים האחרונות לשיא שמחייב חיסכון והתייעלות, לצד פעולות נוספות.
עם זאת, בשל פיזור הכנסת, האוצר לא יוכל לבצע צעדים הכרוכים בשינויי חקיקה. כלומר לא תתאפשר העלאת מסים וגם לא ביטול פטורים ממס, כפי שרצו לעשות באוצר לפני מספר חודשים.
כך או אחרת, התחזית המעודכנת של האוצר לשנים 2020-2023 הוצגה אתמול לפורום הנהלת המשרד, שכולל את מנכ”ל המשרד, הממונה על התקציבים שאול מרידור והכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג. בדיון נקבע כי צעדים לצמצום הגירעון יוצגו כבר בקרוב, לפני הצגת התחזית המעודכנת לממשלה.
שר האוצר משה כחלון התנגד בתחילת השנה להצגת תחזית מעודכנת לגירעון ב-2019 של 3.5%. מדובר בחריגה מהיעד – 2.9%, אך מתברר כי הגירעון יהיה גדול יותר. התחזית כעת היא כי בשנת 2019 יעמוד הגירעון על 3.6%-3.7%.
בשנת 2020 צפויות הוצאות הממשלה לעלות, גם בשל אישור תכנית תקציב רב-שנתית חדשה למערכת הביטחון, לכ-4%.
מה זה תקציב הממשלה? ומה כלול בו?
בית המשפט העליון לא קיבל את הערעור שהגישה בזק נגד קנס בגובה 8.5 מיליון שקל שהטיל עליה משרד התקשורת. הקנס נבע מהפרות שביצעה, אשר פגעו במעבר חופשי של לקוחות בין חברות התקשורת השונות – בניגוד לרפורמת השוק הסיטונאי.
לפי משרד התקשורת בזק לא אפשרה מימוש הליכי העברת מנויים באמצעות טלפון, מייל ופקס; יתר על כן, מעבר של מנוייה היה בזמן בלתי סביר (יותר מיממה), והפלתה בין המנויים שלה למנויי הספקיות השונות בשעות פעילות מוקד השירות הטלפוני.
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "ערעורה של חברת בזק בנוגע לעיצום הכספי בסך 8.5 מיליון שקל נמחק בבית המשפט העליון בהמלצת השופטים. חברת בזק ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שדחה את עתירתה על החלטת מנכ״ל משרד התקשורת להטיל עליה עיצום כספי בסך 8.5 מיליון ש"ח משום שהפרה את הוראות רפורמת השוק הסיטונאי. ללא ההתערבות הנחושה של משרד התקשורת והטיפול בהפרות אלו הייתה נפגעת הצלחת הרפורמה ויכולת המעבר של המנויים. משרד התקשורת ימשיך לפעול בכלים העומדים לרשותו לטובת הציבור, על מנת שיוכלו להנות משירותים מתקדמים תוך יצירת סביבת תחרות הוגנת.
חברת בזק סירבה להגיב.
עם הגירעון התופח, בחירות בפתח והאטה בצמיחה, פקידי האוצר מחפשים שורת גזירות ורפורמות להכניס יותר כסף למדינה. גם הפעם דנים ברעיון שנפל לא אחת: הפחתת הטבות המס לפנסיות התקציביות וקרנות ההשתלמות.
וההטבות בפנסיה התקציבית מיטיבות עם העובדים החזקים במשק, וגם ככל שהעובד חזק יותר, הוא מקבל יותר. מבוטחים פעילים בפנסיה תקציבית — מפרישים בסך הכול רק 2% משכרם ברוטו. והשאר במסלול פנסיה צוברת, מפרישים 7% משכרם לפנסיה ובין היתר חשופים לתנודותיות של שוק ההון.
עלות הטבת המס למקבלי פנסיה תקציבית נאמדת ביותר משני מיליארד שקל בשנה, וזו צפויה לגדול לשנת 2025. לפי נתונים של האוצר ב־2012 הגיע שווי ההטבות הללו ל־1.8 מיליארד שקל, וב־2025 יגיעו כבר כמעט ל-3 מיליארד שקל. לכן פקידי האוצר יציעו לשר הבא לבטל לפחות חלק מההטבות אלו.
גם קרנות ההשתלמות צפויות להיפגע. כיום, הפרשות המעביד לעובד שכיר, המוגבלות לשיעור של 7.5% (או 8.4% לעובדי הוראה) מהמשכורת הקובעת, פטורות ממס הכנסה וביטוח לאומי עד למשכורת מרבית של 15,712 שקל (נכון לשנת 2017). רווחי ההון הנצברים מהפקדות אלו אינם ממוסים.
המטרה של ההטבה היא לתמרץ את החוסכים הגדיל את היקף החיסכון הכולל. וקרנות ההשתלמות הן אפיק החיסכון היחיד שבו ניתנות הטבות מס בפועל אשר אינו חיסכון לגיל פרישה.
באוצר כבר שנים מנסים לבטל את ההטבה הזו, הטובה רק לשליש מהעובדים במשק, ולא העניים שבהם, אך כמובן שציבור החוסכים וההסתדרות מונעים. הפעם ההצעות הן קיצוץ ולא ביטול מוחלט. אחד מהם הוא הפחתת התקרה להפקדה בקרנות ההשתלמות מ־7.5% ל־6% — מהלך שיניב בין 1.1 ל־1.4 מיליארד שקל בכל אחת מארבע השנים הקרובות, לפי חישוב שנעשה באוצר.
המהלך השני הוא ביטול הפטור ממס על הקרנות החל מהשנה השביעית.כלומר , בשש השנים הראשונות, רווחי ההון לא יהיו ממוסים, אך מהשנה השביעית, יוטל מס על הרווח. מהלך זה יניב תחילה רק כ־70 מיליון שקל בשנה הבאה, אך ב־2023 כבר תגיע ההכנסה מסעיף זה ל־280 מיליון שקל.
קרנות השתלמות – כדאי שיהיה לכם!
למה בקרנות השתלמות אין דמי ניהול מוזלים כמו בקרנות פנסיה?
שותפות של תנובה, טמפו ואחרות זכתה במכרב להקמת חממה טכנולגית בקריית שמונה. תקבל מהמדינה 100 מיליון שקל
לאחר מאבקים רבים מול JVP של אראל מרגלית: רשות החדשנות בחרה בשותפות של תנובה, טמפו, OurCrowd וקרן הפודטק האמריקאית Finistere כזוכה ל מכרז חממת הפודטק של הצפון – טכנולוגיית מזון. החברה תקבל מימון ממשלתי כולל של כ-100 מיליון שקל למשך שמונה שנות זיכיון.
המכרז היה לבחירת זכיין אחד שיקים חממה טכנולוגית, בתנאי חממת פריפריה, בתחום טכנולוגיות המזון בקריית שמונה. החממה החדשה תצטרף לתכנית החממות של רשות החדשנות ותפעל מכוח ההטבות שניתנות לחממות טכנולוגיות. רף ההשקעה הנמוך ביותר של הזכיין יעמוד על 50 מיליון שקל, ומלוא הנקודות יינתנו למי שישקיע 150 מיליון שקל.
על הזוכה במכרז לקדם חברות הייטק בתחום טכנולוגיות המזון לכל אורך שרשרת הערך והאספקה של מזון ומשקאות, הכולל את הדור הבא של מזון ומשקאות, יעילות גידולים חקלאיים, שמירה על טריות מזון ומשקאות, עיבוד מזון ומשקאות, ייצור מזון ומשקאות, בטיחות מזון ומשקאות, התאמה לצרכני מזון ומשקאות, פלטפורמות אספקה ומכירות מזון ומשקאות לצרכנים.
"אחרי חמש שנים של עבודה בקריית שמונה ובגליל העליון, הצלחנו סוף-סוף לייצר גם את ההזדמנות העסקית שתביא תחרות כלכלית לקריית שמונה, אך לא דמיינו בשום תסריט שברגע האמת יבוא גורם שינסה לנשל ולדרוס אותנו בכל דרך, כדי לקחת את ההזדמנות העסקית", אומרים גורמים מהגליל שמשתפים פעולה עם JVP. "זה יהיה טרגי אם JVP לא יזכו במכרז".
לתנובה זה מהלך משמעותי. החברה ספגה בשנים האחרונות טלטלות שונות הן מבחינת חילופי הבעלות וההנהלה והן מאבקים שונים מול הרגולציה, כך שבמשך תקופה ארוכה פיתוח החדשנות בה הונח בצד.
לעומתה, מתחרתהקבוצת שטראוס, נחשבת לאחת החדשניות בתחום, וגם היא מפעילה חממת פודטק בשותפות עם הרשות לחדשנות תחת השם "הקיטשן". בשנה האחרונה שטראוס אף אימצה את אחד הסטארט-אפים האלה, שפיתח מעדן טבעוני, והפכה אותו למוצר מדף אותו היא משווקת.
אצל תנובה זה צעד ראשון ומהותי בכיוון החדשנות. עם זאת, בענף אומרים שאי אפשר בחברה עם רווחיות נמוכה להשקיע בחדשנות כזו, אבל השותפות בין הגורמים השונים בקבוצה משלבים הזדמנות יוצאת דופן עבור תנובה כמו גם עבור טמפו: מצד אחד גורמי תעשייה שמכירים את הצרכים והביקוש בקרב הצרכנים ויודעים לבצע את הבדיקות הנדרשות; ומצד שני גורמים פיננסיים שמנוסים בבניית חברות, הנפקתן והוצאתן לשוק.
שנה טובה לתנובה: סיימה את 2018 עם עלייה של 4% במכירות
חמאת תנובה: האם ניתן להשיג אותה בפחות מהמחיר המפוקח?
בעקבות פיזור הכנסת ייתכן שהטבות המס לחלק מהיישובים לא יחודשו
תושבי פריפריה זכאים מכורח הוראת שעה להטבות מס, אלא שבקרוב אמורה לפוג הוראת שעה הנוגעת להטבות מס בחלק מהיישובים, כך שמתחילת חודש יולי ביותר מ-30 יישובים אמורה ההטבה להיפסק, ובחלק אחר מהיישובים אמור גובה ההטבה לרדת.
אלא שעם פיזור הכנסת אי אפשר לחדש אתתוקף ההטבות. בשל כך הנושא עבר רשות המיסים שביחד עם היועץ המשפטי לממשלה אמורה להחליט בנושא.
בחוק יסוד הכנסת נקבע שחוק שאמור לפקוע לאחר פיזור הכנסת וטרם כינון הכנסת החדשה, תוקפו יוארך באופן אוטומטי עד שלושה חודשים לאחר מועד כינונה של הכנסת החדשה. כלומר במקרה זה, ההטבות אמורות להיות מוארכות עד לאמצע חודש דצמבר. אבל הדבר לא נעשה אוטומטית, ודורש את אישור משרד המשפטים ורשות המסים.
הקלות המס ניתנות ליישובים הנמצאים קרוב לאזור הגבול או לכאלה עם רמה סוציו־אקונומית נמוכה, והמטרה היא להביא אוכלוסייה חדשה לאזורים אלו.
ברכה, מנכ"ל טוגדר פארמה, אמר היום כי: "אנו נמצאים בתנופת פיתוח: בישראל אנחנו מתחילים את הגידול באשקלון בשבועות הקרובים, באוגנדה אנחנו מתחילים קטיף ראשון ובגרמניה הפעילות בה אנחנו שותפים מתחילה לשווק קנאביס רפואי לבתי המרקחת. גיוס ההון יסייע לנו לממש ולהאיץ את התוכנית האסטרטגית להרחבת הנוכחות של החברה בישראל ובחו"ל, תוך יצירת ערך לבעלי המניות".
טוגדר – יש לנו את כל האישורים הנדרשים לייצור קנאביס באוגנדה
גיוס קטן בדרך לחלום גדול? טוגדר השלימה גיוס של 3.5 מיליון שקל
החניה סביב קניון איילון אמורה להיות החל מסוף יוני בתשלום, למעט שעתיים חינם. עיריית רמת גן דרשה להוריד את שעת החינם לשעה בלבד. לכן בקבוצת עזריאלי עתרו כדי להחזיר את המצב לקדמותו, חניה בחינם
קבוצת עזריאלי, בעלת קניון אילון, גררה את עיריית רמת גן וראש העיר החדש שלה, כרמל שאמה הכהן, לבית המשפט המחוזי. עזריאלי ביקשה צו מניעה זמני האוסר על העירייה לשנות את הסדר החניה הקיים בחניון סובב הקניון, עש שתוכרע תביעה שהוגשה נגד העירייה במקביל.
לטענת עזריאלי, כחלק מהקמת הקניון ובהתאם להסכמים שנחתמו דאז – נרשמה בטאבו זיקת הנאה לטובת חלקת הקניון על חלקת החניון. לפיה, החניה בחניון סובב קניון תהיה בחינם במשך כל היום.
"לאחרונה", טענה עזריאלי בפני בית המשפט, "הודיעה העירייה באופן חד צדדי שהיא מבקשת לשנות את הסדר החניה ובמקומו להחיל הסדר של שעה אחת בלבד בחינם. הקבוצה הבהירה לעירייה שאינה מסכימה לשינוי ושמלכתחילה העירייה לא הייתה רשאית לגבות תשלום בגין חניה בחניון". החשש הוא בעיקר מפגיעה בבאי הקניון שיעדיפו קניונים אחרים.
עזריאלי הודיעה שההכם יפוג החל מ-26 ביוני והחניה תהיה בחינם בכל שעות היממה. בנוסף, הקבוצה דרשה שהעירייה תשתף פעולה ותסמן מחדש את המדרכה. העירייה דחתה את בקשת קבוצת עזריאלי.
מעיריית רמת גן נמסר בתגובה: "הובהר לעזריאלי מספר פעמים כי הסכמים יש לכבד וכי אין בכוונת העיריה להאריך את הפטור שכל כולו הטבה עם בעלי הקניון על חשבון תושבי עיריית רמת גן. כל משאב ציבורי ישמש את הציבור והתקבולים יוחזרו לטובת התושבים".
שטח החנייה סביב הקניון נמצא ברובו בבעלות העירייה ומשמש לא רק את באי הקניון אלא גם את העובדים במגדלי בסר ומקומות העבודה הסמוכים. החניון סביב הקניון ואצטדיון הכדורגל כולל 1,800 מקומות חנייה.
חניה חינם לעובדי הוראה בתל אביב
עזריאלי – לא מה שחשבתם; צרות צפויות בקניונים ; הפתרון – קניון וירטואלי
הדר יוסף, תל אביב – תעודת זהות
הקיבוצים והמושבים בשנים האחרונות מוכרים לחברות בנייה את הזכויות על אחוז מסוים מהקרקעות החקלאיות שבשטחם, והחברות מתככנות להקים בשטחים אלה מאות יחידות דיור
רוצים לעשות עשרות מילוני שקלים? כדאי להיות חברי מושב או קיבוץ. אלו בשנים האחרונות מוכרים לחברות בנייה את הזכויות על אחוז מסוים מהקרקעות החקלאיות שבשטחם, והחברות מתככנות להקים בשטחים אלה מאות יחידות דיור.
עסקה כזו היא של חברת אאורה שבמסגרתה רכשה זכויות בקרקעות מושב בן שמן תמורת 45 מיליון שקל, בשטח שבו ניתן להקים כ-500 יח"ד; עסקה אחרת היא של קבוצת אלמוג עם מושב בית נחמיה על קרקע של 19 דונם בשוהם לבניית כ-180 יח"ד בתמורה ל-180 מיליון שקל;
קרקעות חקלאיות כיום יכולות לשנות את ייעודן לבנייה. הסיבה היא מהלך של שר האוצר, משה כחלון, באמצעות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), השבת קרקעות חקלאיות מידי הקיבוצים והמושבים לידי המדינה, במטרה להשיב לידיה במהירות אלפי דונמים חקלאיים, ולאפשר תכנון בהיקפים גדולים של בנייה למגורים.
כ-93% מהקרקעות במדינה שייכות למינהל מקרקעי ישראל, ולא מעט מהן הן קרקעות חקלאיות אשר נמצאות בחכירה היסטורית של קיבוצים ומושבים.
לפי דו"ח פנימי של רמ"י, עד סוף 2017 השלימה הרשות את השבתם של יותר מ-11,300 דונם חקלאיים, הכלולים ב-22 תוכניות בנייה להקמת כ-53 אלף יחידות דיור.
מדובר במדיניות שמתווה רמ"י משנת 2016, על רקע הוספת תיקון לחוק העוסק בהסדרת הכללים להשבת קרקע חקלאית. לפני כן הקרקע הייתה עוברת שינוי ייעודן היו יכולים החוכרים להמשיך ליהנות מהקרקע או מהזכויות עליה לאחר שינוי הייעוד בתשלום מופחת. היום אם רמ"י מפעילה את זכות ההשבה, החוכר יקבל פיצוי של כמה עשרות אלפי שקלים לדונם בהתאם לסוג הגידול החקלאי. בנוסף, מאפשרת רמ"י כפיצוי לקיבוצים או למושבים לקבל אפשרות לרכישה של 20% מהזכויות על הקרקע בפטור מלא ממכרז, במחיר ממוצע של מכרזים דומים באזור.
במסגרת הליך ההשבה, יכול הקיבוץ להכניסגורם אחר שירכוש מרמ"י את הקרקע לה הוא זכאי בפטור ממכרז. כך היזמים מרוויחים משני הצדדים. משום שמרבית הקרקעות היום נמכרות במסלול של מחיר למשתכן. מדובר בקרקעות איכותיות שניתן לקנות, ללא מכרז, לבנייה לשוק החופשי. וגם מכיוון משום שיש 'מגבלה' על סכום הקנייה, מה שאין במקרה של קרקעות פרטיות, שמחירן זינק בצורה אסטרונומית בשנים האחרונות
החל מ-2016 ניתן לזהות עלייה ניכרת בעסקאות ההשבה עם חוכרים פרטיים, קיבוצים ומושבים. העלייה נובעת, בין היתר, מהסמכויות המנהליות הרחבות שהוענקו לרמ"י בשנה זו לצורך אכיפת השבת הקרקעות החקלאיות. למעשה, מי שמחזיק בקרקע חקלאית שחל עליה חוק הותמ"ל והחלטות המועצה בעניין פדיון קרקע, ולא חותם על עסקת ההשבה במועד, יכול לאבד את זכויות הקניין, ואף לקבל צו פינוי מהקרקע, מבלי שיזכה בתמריצים הקבועים בהחלטה –שהם משמעותיים יחסית לגובה הפיצוי הבסיסי.
סיבה נוספת היא הזכות שהוענקה לקיבוצים ולמושבים שישיבו את הקרקעות, לרכישת מגרשים לבנייה בתחומי התוכנית ששינתה את יעוד הקרקע בפטור ממכרז (ובדמי היוון מלאים). בשנים האחרונות שוק הנדל"ן צבר ניסיון חיובי במכירת האופציה לרכישת מגרשים, כך שהתמורה בגין האופציה היוותה תמריץ כלכלי ראוי לחוכר, שהקהה במידה מסוימת את הפגיעה בקניינו של החוכר, ושיפרה במעט את מצבו הכלכלי בעקבות הפיצוי הזעום שקיבל בעד השבת הקרקע.
יצוין, כי בתקופה זו רשות מקרקעי ישראל הפסיקה כמעט לחלוטין את שיווק הקרקעות למגורים לשוק החופשי, והתחילה לשווק את רובן במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. בשל כך, נוצר בשוק חוסר עצום בקרקעות למגורים שמיועדים למשפרי דיור ולמשקיעים, שמהווים את חלק הארי בשוק הנדל"ן. בשל כך, הביקוש מצד יזמים לקרקעות המשוחררות ממגבלות תוכניות הממשלה זינק, והזכות לרכישת מגרשים בפטור ממכרז הפכה להיות מוצר נדיר שיזמים מוכנים לשלם עליו פרמיה סבירה.
בית המשפט העליון: נגמרו הימים שקיבוצים יטענו בעלות על הקרקע
160 אלף דירות פוטנציאליות ביישובים כפריים – מאושרות ותקועות
אנחנו משלמים היום בירקניות תשעה תשקלים על אבטיח, בחנויות הגדולות 6 שקלים. יש לכך הרבה גורמים: עלויות המים לחלאים, עלוייות הייצור ושינויים בהרגלי הצריכה
פעם היו אומרים אבטיח בשקל, רק על הסכין, מאז מחירו זינק פי תשעה לקילו בירקניות הפרטיות, לצד שאר ירקות ופירות שמחירם זינק בעשרות אחוזים בתוך עשור. למה זה קרה??
היום ברשתות השיווק הגדולות אבטיח נמכר ב-6-5 שקלים לקילו. אומנם יש שרשרת של גוזרי קופון עד שהאבטיח מגיע לצלחת, אבל זו לא הסיבה היחידה.
בעקבות שינויים בצריכה החקלאים משתמשים כיום בזרעים יקרים יותר, למשל דרישה לאבטיח אדום יותר, מתוק יותר, בלי גרעינים, שמצריך זנים מושבחים, שמחירם גבוה יותר. הפחת של רשתות השיווק על אבטיחים, אומרים בענף, עומד על כ־20% בעקבות חצאי אבטיחים שלא נקנים.
גם לשינויים במודעות לזיהום אוויר יש השפעה: בעבר חיטאו החקלאים את הקרקע לפני הזריעה עם מתיל ברומיד, גז חיטוי שהשימוש בו נאסר מטעמי שמירה על הסביבה. היום משתמשים בזן עמיד יותר של אבטיחים.
הפתרון שמנסים בממשלה הוא הגדלת היבוא, וכפי שראינו בתחומים אחרים הרבה מהחלקאים הישראלים פורשים בעקבות הגדלת יבוא, וגם ליבוא בעיות, כמו עלויות היבוא עצמן וייתכן שגם בטווח הארוך יהיו פחות שחקנים ויישארו רק שחקניות גדולות
לאחורנה התפרסם כי יוקפא שכר הדירה בברלין, מניית אי.די.או, העוסקת בנדל"ן מניב בגרמניה, נפגעה בעקבותיהם. לתגובתה:"נכון למועד הדוח טרם הוגשה לאישור הצעת חקיקה כאמור וכי טיוטת הצעה כאמור אף טרם פורסמה"
על פי הפרסומים, מהלכים רגולטוריים בגרמניה אמורים להקפיא את שכר הדירה בגרמניה. השמועות כבר פגעו במניית איי.די.או, העוסקת בנדל"ן מניב בגרמניה. על כך כתבה החברה:
"בהמשך לפרסומים האחרונים בתקשורת הגרמנית בדבר כוונת הממשל בברלין לקדם הצעת חקיקה שעניינה הקפאת העלאת שכר הדירה של דירות מגורים בברלין למשך תקופה של 5 שנים החל מחודש ינואר 2020 ,מתכבדת החברה להבהיר כי למיטב ידיעתה, נכון למועד הדוח טרם הוגשה לאישור הצעת חקיקה כאמור וכי טיוטת הצעה כאמור אף טרם פורסמה. בהתאם לכך אין באפשרות החברה או באפשרות .A.S PROPERTIES ADO לבחון
ולהעריך את נכונות הפרסומים ואת מידת דיוקם נכון למועד הדוח."
עסקיה של החברה הבת איי.די.או פרופרטיז מתמקדים בשוק השכירות הגרמני. איי.די.או מחזיקה בכ-38% מהון המניות של ADO Properties, אשר מחזיקה 23 אלף יחידות דיור להשכרה בברלין. ADO Properties ירדה 13% בשני ימי המסחר חמישי ושישי בפרנקפורט.
גם בדוח השנתי הזהירה אי.די.או משיינויים רגולטוריים: שם כתבה שבמסגרת ההתייחסות לסיכוני הרגולציה הקיימים ציינה החברה שבמהלך השנה החולפת קיימת מגמה של הקשחת התנאים למשכירי הדירות, הן ביחס לאפשרות להעלות שכר דירה, הן באפשרות העומדת לבעלי נכסי מגורים להותיר דירות פנויות לא מושכרות למשך תקופת זמן ממושכת והן בהצעות חקיקה שבסיסם הרצון לבצע הלאמה של חברות נדל"ן בעלות פורטפוליו משמעותי של בנייני מגורים בעיר.
בין היתר מציינת איי.די.או בהקשר זה הוראה המחייבת דיווח של משכירי הדירות על דירות להשכרה שאינן מאוכלסות במשך תקופה העולה על 3 חודשים, ומנגד איסור השארת דירות המיועדות לשכירות כשהן פנויות משוכרים למשך תקופה העולה על שלושה חודשים ללא קבלת היתר מתאים.
התחום הבא בהשקעות נדל";ן: מרכזים לוגיסטיים בחו"ל
בראק אן וי – ההכנסות עלו ל-19.8 מיליון אירו; הרווח הנקי ירד ב34% ל-11.8 מיליון אירו
דלתא תרכוש את חברת בוגרט, ספקית של ויקוטריה סיקרטס וטומי הילפיגר, ותשלם דולר עבור 100% ממניות הקבוצה
חברת דלתא הודיעה שתרכוש את קבוצת ההלבשה התחתונה ההונג קונגית בוגרט תמורת יותר מ-105 מיליון דולר.
עוד הודיעה דלתא שתרכוש גם את החברות-הבנות שלה ברונט שהיא יצרנית תחרה מובילה, ואת B&B שהינה יצרנית פדים מובילה.
ב-2017 ו-2018 עמד מחזור המכירות של החברה על כ-230 מיליון דולר. ה-EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) בשנת 2017 עמד על 20.5 מיליון דולר ובשנת 2018 על 12 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2019 נחלשו המכירות והרווח באופן משמעותי עקב קשיי נזילות אליהן נקלעה הקבוצה.
בשל מצבה הפיננסי של החברה, הצהירה דלתא כי תשלם דולר אחד עבור 100% ממניות הקבוצה, ובו בזמן תישא בהתחייבויותיה הפיננסיות של בוגרט המוערכות ב-105 מיליון דולר. עד להשלמת העסקה תזרים דלתא עד 50 מיליון דולר נוספים לבוגרט לצורך מימון הפעילות השוטפת של הקבוצה.
העסקה תהפוך את דלתא לשחקנית מובילה בעולם של חזיות שכיום היא כמעט ולא משחקת בו – חזיות יוקרה. “לא בכל יום נקלעת כזו חברה גדולה לקשיים ולא בכל יום יש הזדמנות לרכישה. נמשיך לנהל את העסק במתכונת הנוכחית ונעבוד על שיפור מערכות. נעשה שיתופי פעולה בתחום הייצור ונחזק את שוק החזיות אצלנו בדלתא”, אמר יוסי חג’ג’, המשנה למנכ”ל דלתא גליל.
זו הזדמנות רכישה מיוחדת”, הוסיף, “105 מיליון דולר זה מחיר סביר לפעילות של החברה הנרכשת. אבל מעבר להזדמנות, זו בעיקר רכישה מאוד אסטרטגית עבור דלתא. תחום העיסוק של בוגרט הוא בדיוק המודל העסקי של דלתא — עיצוב, פיתוח וייצור עבור מותגים מובילים בעולם. זה הדי.אן.איי שלנו”.
דלתא – עוד רבעון של שיפור בתוצאות; המכירות עלו ב-9% ל-371 מיליון
הערים הגדולות בישראל צפופות הרבה פחות מהערים בארצות הברית ובאירופה, והמשמעות של זה היצע נמוך של דירות. עכשיו ועדת התכנון רוצה לצופף את הערים
על הפרק של הוועדה במנהל התכנון: הצעת המינהל להעלות במידה דרמטית את הצפיפות למגורים בתוכנית המתאר הארצית
והגיע הזמן: אומנם צפיפות המגורים בישראל היא מהגבוהות בעולם (כ-400 נפש לקמ"ר). עם זאת, בערים בישראל הצפיפות נמוכה בהרבה יחסית לערים באירופה ובארה"ב ועומדת על 8,565 נפש לקמ"ר בתל אביב, 7,186 נפש לקמ"ר בירושלים ו-4,346 בחיפה. אפילו בברצלונה, שאין בה בנייה רוויה של מגדלים, הצפיפות גבוהה מהצפיפות בתל אביב פי ארבעה.
המטרה של הציפוף היא להוסיף יחידות דיור על שטח נתון, ובין היתר גם ליצור סביבה עירונית טובה יותר שמציעה יותר שירותים קרובים ומתבססת על תחבורה ציבורית יעילה יותר.
לדברי מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר "מינהל התכנון בוחן היום שינוי בלוח הצפיפויות של תמ"א 35 כדי להוביל מהפכה בארגון מחדש של המרחב העירוני באופן שיביא לשיפור איכות חיי התושב. אנחנו רוצים מרחב עירוני פעיל לאורך כל שעות היום, שיהיו בו הזדמנויות של לימודים, תעסוקה, מסחר, מגורים ופנאי".
אף שהמטרה הסופית של התוכנית היא הוזלת הדירות עם הגדלת ההיצע, נראה שבשלב ראשון מחירי הקרקעות יאמירו עם אישור התוכנית ומתן זכויות בנייה נוספות.
עם אישור התוכנית במקום למדוד את צפיפות המגורים במונחים של מספר יחידות דיור לדונם באזורים הבנויים בשכונות המגורים, יחלו למדוד את הצפיפות במספר הנפשות לקמ"ר בעיר. במינהל התכנון מסבירים שאם מסתכלים על שכונה במונחים של יחידות מגורים לדונם, היא אולי נראית צפופה, אבל במקרים רבים היקף השטחים המיועדים למגורים בתוכניות מגיע בקושי לרבע משטח ומוקצה בין היתר למבני ציבור, למתקנים שונים, לכבישים ומדרכות,. אם כך יש הרבה שטח מבוזבז שצריך לחסוך ובהם:שטחים מתים לצדי הכבישים, שטחים שאסור לבנות בהם ליד תחנות דלק, שטחי ציבור שקשה להגיע אליהם ולכן אף אחד לא משתמש בהם, גינות שעומדות ריקות במשך רוב שעות היום, ועוד.
יתר על כן עם גיל הנישואים המאוחר יותר גדל הצורך בדירות קטנות שמתאימות לאדם אחד או שניים – ולכן יש להתחשב במספר הנפשות ולא רק בגודל הדירות. לכן אומרים במינהל התכנון שיגוונו את תמהיל הדירות, ויגדילו את מספר הדירות הקטנות לאורך קווי הרכבת הקלה.
עקרונות הצפיפות המעודכנים יהיו תקפים לא רק בשכונות חדשות, אלא גם בתוכניות להתחדשות עירונית. זאת ועוד, עדכון מדיניות הצפיפות לא יהיה רלוונטי רק לערים גדולות – אלא גם ליישובים קטנים יותר ולמרקמים כפריים.
בטבלה המעודכנת של הצפיפות יש הבחנה בכל דגם עיר בין שלושה סוגי בנייה: הצפיפות הגבוהה ביותר תהיה במרכזי עסקים ראשיים (מע"רים) וליד קווי רכבת קלה, צפיפות בינונית באזורים של בנייה מרקמית (נמוכה וצפופה יותר), וצפיפות נמוכה יותר באזורים של צמודי קרקע.
בירושלים יהיו 30 יח"ד לדונם
בערים הגדולות, שיש בהן יותר מחצי מיליון תושבים – כיום רק ירושלים עונה להגדרה הזו, אבל ההנחה היא שבעתיד יהיו עוד ערים כאלה, בהן תל אביב, ואולי נתניה, חיפה ופתח תקווה – תגדל הצפיפות מ-16 יח"ד לדונם ל-30 יח"ד לדונם במע"ר ולאורך קווי הרכבת הקלה, ול-20 יח"ד לדונם בבנייה מרקמית.
גם בערים הקטנות הצפיפות תתגדל למשל, בערים שיש בהן בין 20 ל-50 אלף תושבים – ניקח לדוגמה את יהוד, קרית אונו, אופקים, טירה ומעלות-תרשיחא – הצפיפות כיום נעה בין 3 ל-7 יח"ד לדונם, ותצטרך לגדול ל-11 יח"ד מינימום בבנייה מרקמית, ועד 15 יח"ד מינימום בבנייה לצד קווי תחבורה – כמו אלה שקיימים כיום בנהריה, ובקרוב בכרמיאל.
ההשפעות: גני ילדים ומסחר בקומת הקרקע
צפיפות גבוהה, אומרים במינהל התכנון, מבטיחה שירותים עירוניים נרחבים יותר בקרבת הבית: יותר מוסדות חינוך ותרבות, יותר מסחר, ויותר אפשרות לתחבורה ציבורית יעילה, שיכולה להתקיים רק כשיש מסה מספקת של משתמשים. כדי להצדיק תחבורה מסילתית – למשל קו רכבת קלה או מטרו, פרויקטים שעולים מיליארדים – דרושה צפיפות של 30-20 אלף נפש לקמ"ר – הרבה יותר מהצפיפות בערים בישראל. עם זאת, הציבור לרוב מתנגד לצפיפות ולמגדלים שמשנים את פני העיר ויקרים לתחזוקה. תושבים בערים רבות הצביעו בעד מה שהם מכנים "בנייה שפויה"- תשתיות לפני בניינים, ובכמה וכמה במקרים הדיחו ראשי רשויות שקידמו יותר מדי בנייה, ללא תשתיות מתאימות.
סגן שר הבינוי: ";נאשר את הגמשת הקריטריונים לדיירי הדיור הציבורי";
אושרו 9,500 יחידות דיור באשקלון