תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מעודכן ל-05/2019
על השכונה
רמת אביב הוא שמן של מספר שכונות בצפון תל אביב, באזור שמצפון לנחל הירקון. בשנות החמישים נוסדה השכונה הראשונה, רמת אביב הירוקה (ובהמשך רמת אביב א'. חלק מעדיפים לקרוא לה רמת אביב הישנה.
היסטוריה
רמת אביב "הירוקה" נוסדה בשנות ה-50 כ"שיכון עממי", סגנון בנייה שהונהג אז ברחבי הארץ. ראש עיריית תל אביב דאז, חיים לבנון רצה שבמקום ייבנו רק בתים צמוד קרקע, אולם שרת העבודה, גולדה מאיר, שגרה באזור, החליטה שבמקום ייבנו גם שיכונים. השכונה תוכננה על ידי צוות אדריכלים שבראשו עמדו האדריכלים יצחק פרלשטיין ורוברט בנט. מרבית המבנים (כ־85%) עלו על הקרקע עד סוף שנות ה-60.
רמת אביב ב' החלה להיבנות בשנות השישים של המאה העשרים ורמת אביב ג' בשנות השבעים
סוג בנייה
בתים צמודי קרקע לצד בתים משותפים עד 4 קומות.
גבולות השכונה
גבולות השכונה הם רחוב איינשטיין מצפון, רחוב חיים לבנון ממזרח ומדרום ודרך נמיר ממערב.
נדל"ן
בשל מעונות הסטונדטים באזור, ההתאמה למשפחות והקרבה לצירי תנועה מרכזיים השכונה יקרה מאוד, כ-3,700,00 שקל בממוצע לדירה, תשואת שכירות של 2.5%
חינוך
בשכונה שלושה בתי ספר: אליאנס (כולל חט"ב אורנים), אילנות ואלומות, ארן וניצנים, מתנ"ס רמת אביב וקן של השומר הצעיר. אוניברסיטת תל אביב בקרבתה. בתי הספר מדורגים גבוה ביחס לעיר במדד מדלן הבודק רמת אלימות, ציונים, ושביעות רצון של מורים ותלמידים: 89 לעומת 69 בעיר ו-55 בארץ.
בתי הספר המובילים:
ארן
אילנות
ניצנים
גנים עיקריים בפיקוח ממלכתי: רק כחל, רפח, רסו-רינה, רמ
אוכלוסייה
אוכלוסייה מבוגרת ברובה ואמידה, חמישית בגיל 18-35, בעיקר סטודנטים של אוניברסיטת תל אביב הקרובה וכן משפחות, רוב של אקדמאים, וכמעט 50% עובדי צווארון לבן, רוב מוחלט של ותיקים לעומת עולים. אוכלוסייה חילונית ברובה.
שכנים מספרים
מהתגובות ברשת עולה שהשכנים בעיקר מרוצים מהפארקים ומהגנים וכן מרמת הביטחון האישי. השכנים סובלים ממצוקת חניה, מפקקים בשעות העומס וכן מרעשים בעקבות הבנייה.
תחבורה
מעט תחבורה ציבורית בשכונה אך תחבורה ציבורית בקרבת מקום, קרבה לצירים ראשיים כמו דרך נמיר ואיילון. מצוקת חניה
גנים ופארקים
קרבה לפארק הירקון, שופעת ריאות ירוקות, גינת גולדה מאיר
שטחי ציבור ומסחר
קניון רמת אביב נמצא בשטחה, מרכז מסחרי ברודצקי. בריכה, מגרשי ספורט, מוזיאון תל אביב,
בנייה
בנייה רבה באזור מיוזמות הרחבה פרטיות, כולל מיזמי הריסה ובנייה. מיזמי תמ"א 38 בברודקצי ובאמוראים, בחלק מהמקומות אין התקדמות בשל מחלוקת עם העירייה. משולם לווינשטיין מתעתדת להקים 300 יחידות דיור חדשות ברדינג תל אביב במקום 54 יחידות דיור בבנייני רכבת. להרחבה: בנייה והריסה: 300 יחידות דיור חדשות ברמת אביב
בנייה והריסה: 300 יחידות דיור חדשות ברמת אביב
מעודכן ל-05/2019
פוליסת הראל דיגיטלית יכולה לחסוך לכם מיליוני שקלים, אך רק בתנאי שאתם לאנ נוסעים הרבה או שדפוס הנהיגה שלכם משתנה
ענף הביטוח אולי קצת איחר, אבל בשנים האחרונו תעושה צעדים ראשונים לכיוון הדיגיטל. בהתחלה היו רק חברות ביטוח אינטרנטיות ועכשיו גם החברת המסורתיות מצטרפות.
לצד הקמת חברות דיגיטליות חדשות, גם חברת הראל השיקה באחרונה פוליסת ביטוח רכב שהתשלום בה חודשי ומשתנה בהתאם למספר הק"מ שכלי הרכב נסע בפועל. הסיבה היא שככל שכלי הרכב נמצא זמן רב יותר על הכביש, הסיכון גובר.
מודל הביטוח החדש של הראל הוא באמצעות רכיב חכם של חברת איתוראן, המותקן על גבי המצבר של כלי הרכב ומודד את מספר הק"מ שכלי הרכב עובר. ואף מספק מיגון בעצמו ולכן חוסך את רכיב המיגון. החברה גם יכולה לדעת אם כלי הרכב נפגע וליצור קשר עם המבוטח במקרה של תאונה,
נתוני הנסיעות מתעדכנים באפליקציה ביום למחרת, וכך הנהג יכול לדעת מהו החיוב החודשי הצפוי לו. התשלום עבור הביטוח המקיף כולל תשלום קבוע (בסך 50 שקל) עבור הסיכונים הקבועים שאינם תלויים במספר הנסיעות ורכיב משתנה בהתאם לקילומטראז'. התשלום המשתנה מתחיל ב–5 אגורות לק"מ ומשתנה בהתאם לפרופיל הנהג וסוג כלי הרכב. לכך מצטרף ביטוח החובה.
הנהג מתעדכן בעלות החודשית הצפויה לו באמצעות האפליקציה, ויש תקרה שמשקפת מרחק של 12 אלף ק"מ בחישוב שנתי. כך שאם עוברים את המקסימום הנהג לא ישלם תוספת
למי מיועד
הביטוח מיועד לנהגים לא צעירים ולא חדשים (מגיל 24 ומעלה, בעלי ותק נהיגה של שנה לפחות), ללא תביעות עבר; וכלי הרכב שאותם ניתן לבטח הם כאלה שערכם עד 200 אלף שקל.
למי כדאי?
אם מסתכלים על הנתונים, כלי רכב פרטי נסע ב–2017 בממוצע 16.2 אלף ק"מ. כמות הנסיעות הממוצעת לכלי רכב פרטי ירדה ב–0.5% בהשוואה לשנה קודמת, אף שהנסועה השנתית של כלל כלי הרכב הפרטיים באותו הזמן עלתה ב–5%.
לפי הראל, התוכנית החדשה מתאימה לנהגים שאינם מרבים בנסיעות ארוכות מדי יום — אנשים שנוסעים ברכבת למקום העבודה או גרים קרוב אליה; כאלה שנוסעים בעיקר בעיר, באופניים חשמליים; או לבעלי רכב שני או שלישי.
מה האלטרנטיבות?
מעט חברות מתמחרות לפי מספר הק"מ שצפוי כלי הרכב לעבור או מקנות הנחה לנסיעה מועטה.
חברת ליברה מציעה ביטוח רכב המסתמך על כמה פרמטרטים, ביניהם , מספר הק"מ שכלי הרכב עובר בשנה. המודל בליברה מתבסס על מתן הנחה בביטוח, עם הצהרה של הלקוח במועד עריכת הביטוח באשר למספר הק"מ השנתי שאותו הוא צפוי לעבור. הקילומטראז' הוא במדרגות של עד 5,000 ק"מ, 9,000 ק"מ, 13 אלף ק"מ, 17 אלף ק"מ ו–25 אלף ק"מ ויותר. אם בדיעבד מתברר לחברה כי הנסיעה בפועל הייתה חריגה מהמוצהר, הלקוח יקבל הודעה כי המחיר צפוי להתעדכן למדרגה הקרובה ביותר למספר הק"מ שנסע בפועל, בעת חידוש הפוליסה.
חברת הפניקס מציעה אף היא ביטוח המבוסס על בסיס קילומטראז', המיועד לנהגים צעירים בלבד, ומתבסס על קיום פוליסה של אחד ההורים .
בחברת AIG קיימת הנחה על נסועה נמוכה — מתחת ל–8,000 ק"מ בשנה, המתבססת על הצהרת הלקוח. שאר חברות הביטוח לא משתמשות בנסועה כפרמטר לקביעת המחיר של הביטוח, והפרמיה משולמת ללא תלות בשימוש בכלי הרכב. =16.
פחות מ-5,000 ק"מ משתלם
מהשוואה של דה מרקר עולה כי אם השימוש בכלי הרכב הוא עד 5,000 ק"מ בשנה — הביטוח של הראל הוא המשתלם בדגמים שנבדקו. בנסיעות עד 9,000 ק"מ בשנה, ההצעה של הראל היא הזולה ביותר רק עבור נהג בן 45 שנוהג ביונדאי איוניק. עבור אותו נהג באותו היקף נסיעה ביתר הדגמים שנבדקו, ההצעה של ליברה היא המשתלמת ביותר. עבור נהגת בת 25 בהיקף נסיעה של עד 9,000 ק"מ, התוצאות שונות. ההצעות הזולות ביותר הן של הפניקס לגבי שלושה מהדגמים שנבדקו, פרט לטויוטה קורולה — שלגביו ההצעה הזולה היא של ליברה.
עד 12 אלף ק"מ נמצאו הבדלים בין נהג בן 45 לנהגת בת 25. עבור הנהגת, ההצעה של הפניקס היא הזולה ביותר, ועבור הנהג בחלק מהדגמים ליברה זולה יותר (יונדאי וטויוטה) ובחלקם (קיה ומזדה) הפניקס מציעה את ההצעה הכי טובה. בהיקף נסיעה של עד 25 אלף ק"מ, הפניקס היא המובילה בכל הדגמים שנבדקו.
5,000 הם מתחת לממוצע
5,000 ק"מ בשנה נמוכים מהממוצע, המהווים מרחק של פחות מ–10 ק"מ בין הבית למקום העבודה אבל שיטת המדידה של הראל היא חודשית כך שאם יש שינויים רבים מדי חודש, זה עשוי להשפיע לחיוב. למשל אם בחודש אחד הרכב לא נסע כלל ובחודש שלאחר מכן הרכב נסע עד מטולה ובחזרה — התשלום בחודש הראשון יהיה של הרכיב הקבוע של הביטוח המקיף (50 שקל) יחד עם סכום חודשי בגין ביטוח חובה, ובחודש השני התשלום יהיה בגובה התקרה שנקבעה (12 אלף ק"מ). כך לנהגים עם צרכים משתנים זה עשוי להשתלם וכן כמובן למי שלא נוסע הרבה.
הראל על שוק הדירות: לא יירדו המחירים
חברת הביטוח הראל תשלם החזרים וקיזוזים באמצעות אפליקציית ביט
מנתוני הלמ"ס עולה כי בענף הפיננסים יש כמעט חצי משרות עם שכר הגבוה ב-22.5% מכלל הענף
שכר הממוצע למשרת שכיר הגיע בסוף חודש פברואר ל-10,635 שקל -לפי נתוני הלמ"ס. זו עלייה של 4% לעומת פברואר 2018.
בתוך ענף הפיננסים והביטוח יש פערי שכר משמעותיים בין המשרות בענף שירותים פיננסיים (המהוות 46% מסך המשרות) – שהשכר הממוצע בהן עומד על 23,065 שקל, והוא גבוה ב-22.5% מהשכר הממוצע של כלל הענף.
בחודשים דצמבר 2018-פברואר 2019 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-3.5% בחישוב שנתי, לעומת עלייה של 4% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018. עליית השכר המהירה ביותר הייתה בענף שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים. השכר הממוצע למשרת שכיר עלה בו במחירים קבועים ב-7.5% בשנה, בחודשים דצמבר 2018-פברואר 2019, לעומת עלייה של 3.4% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018.
הזינוק הגבוה ביותר בשכר היה בענף מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי – השכר הממוצע בענפים אלה זינק ב-10% לעומת פברואר . שליש מהמשרות במשק הן בשכר הגבוה מהשכר הממוצע בעוד שני שלישים מהמשרות הן בשכר נמוך מהשכר הממוצע. הענף המוביל בענפי התקשורת והמידע בפער ניכר על פני שאר הענפים עם שכר ממוצע של 21,715 שקל לחודש, כשלמקום השני מגיעים עובדי השירותים הפיננסיים ושירותי הביטוח שכר ממוצע של 18,849. המשרות בשכר הממוצע הנמוך ביותר נמצאות בתחום שירותי האוכל והאירוח עם 4,989 שקל לחודש, נכון לפברואר.
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בודקים את תחום ההייטק בנפרד משאר ענפי התעסוקה בשל מאפייניו השונים מכלל המשק – השכר בענף זה הוא יותר מכפליים מהשכר הממוצע. יש להבדיל בין ענף תעסוקה בודד לעומת תחום (כמו תחום ההייטק), שכולל מספר ענפים. במקרה זה ההייטק נחשב תחום היות שהוא מהווה אוסף של כמה ענפים ביחד המרכיבים את תחום ההייטק.
השכר הממוצע בתחום ההייטק עמד על 24,594 שקל – עלייה של 5.5% לעומת פברואר 2018 – אז עמד השכר הממוצע על 23,351. בינואר 2019 עמד השכר בתחום על 23,301 שקל.
בתחום ההייטק, הענף בו השכר הממוצע היה הגבוה ביותר בפברואר הוא מחקר מדעי ופיתוח, שם הרוויחו השכירים 35,850 שקל. השכר הגבוה הבא היה בענף התכנות וייעוץ המחשבים ועמד על 24,254 שקל. השכר הנמוך ביותר בתחום ההיי-טק היה בענף שירותי התקשורת (אספקת שירותי תקשורת ושירותים נלווים כמו שירותי תקשורת לווין, תקשורת אלחוטית ותקשורת קווית בהתבסס על טכנולוגיה) ועמד על 14,517 שקל
עובדים בהייטק מול עובדות בהייטק – פערי השכר? תחומי האחריות? ולמה יש פחות נשים בהייטק?
מדוח המבקר עולה כי אין נהלים מסודרים של האפטרופוס למימוש צוואות וכי לא בוחן אי סדרים של נציגים מקומיים
מדינת ישראל יורשת מיליוני שקלים. איך היא מטפלת בזה? למדינה אין נהלים מסודרים, ולא בוחנת אי-סדרים. כך לפחות עולה מדוח מיוחד של מבקר המדינה על "ניהול ומימוש שלעיזבונות מחו"ל לטובת מדינת ישראל"
בשנים 2018-2008 פתח האפוטרופוס 930 תיקי עיזבונות ותרומות בהיקף כספי כולל של כמיליארד שקל. בינואר 2018 ניהלה המחלקה 1,397 תיקי עיזבון, 190 תיקי תרומה, 290 תיקי צוואה ו-152 תיקי הצעת צוואה; ויחידת ההשקעות שבאפוטרופוס ניהלה בקרן הייעודית כ-800 מיליון שקל.
האפוטרופוס הכללי מנהל גם כ-145 נכסי מקרקעין ברחבי העולם, מהם 60 נכסים בישראל ו-85 בחו"ל, נכסים שהאפוטרופוס מנוע מלממש מסיבות שונות. הסיבות הן: רצון המצווים, נכסים מושכרים ובהם שוכרים או פולשים שטרם סולקו מהנכסים.
לפי המבקר, יש להגביר את המעורבות של נציג האפוטרופוס בכל הליכי הכינוס והמימוש, כי לעתים קרובות בעלי תפקידים מקומיים תיעדו רק חלק מהנכסים הכלולים בעיזבון .
כך לדוגמה צוין מקרה שבמקום מנהל עיזבון מימש ישירות האפוטרופוס הכללי את העיזבון באמצעות עורך דין מקומי. רק לאחר שנציג האפוטרופוס הכללי נדרש לבצע רישום מצאי של תכולת הדירה שבעיזבון, התגלו כספת נסתרת ועוד כספת בבנק מקומי.
במקרה אחר הנוטריון המקומי לא משך את הכסף מהכספת, שהורשה למדינת ישראל, ולא העביר אותו לנציגות האפוטרופוס במסגרת חלוקת העיזבון. רק לאחר שמנהלת הנציגות בחו"ל איתרה את הכסף בכספת הבנק והעבירה אותו לישראל הגיע הכסף לארץ.
"המבקר קבע: עולה אפוא כי במקרים שיש ליקויים בפעולותיהם של בעלי תפקיד במימוש העיזבון ובכינוסו, פעילות יזומה ומעורבות של המחלקה ונציגיה בתהליכי הכינוס והמימוש יכולה לתרום למימוש מלוא זכויותיה של המדינה כיורשת ולמימוש מלא של רצון המצווה".
עוד טען המבקר, אין הסדרה מלאה בנוהל מתאים של הפעולות שעל נציגי האפוטרופוס הכללי לנקוט בהליכי כינוס ומימוש העיזבונות, ואין הנחיות ברורות אשר לפעולות שעליהם לבצע לשם כך בכל מדינה. נוהל מימוש עיזבונות אינו מנחה את עובדי המחלקה אם וכיצד עליהם לפעול במהלך זיהוי הנכסים ורישומם. כך ייתכן שלא יזוהו ליקויים בתהליך מימוש העיזבון ותיפגע יעילות הפיקוח.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מעודכן ל-05/2019
על השכונה
מעוז אביב היא שכונה שנמצאת בחלקו הצפוני של נחל הירקון, בצפון-מזרח תל אביב. בעבר השכונה שימשה למגורי שיכונים אך, בשנים האחרונות התפתחה, והפכה להיות יעד מבוקש עבור משפחות במעמד בינוני-גבוה הרוצות לחיות באווירת קיבוץ.
היסטוריה
השכונה נוסדה בשנת 1954, ייעודה המקורי היה שיכון לאנשי צבא וכוחות הביטחון. על תכנון השכונה קיבל זאב רכטר את פרס רוקח.בסוף 1956 נפתח סניף דואר בשכונה
שמה של השכונה ניתן לה על ידי דוד בן-גוריון. כעבור זמן מה השכונה התפתחה מזרחה, והשכונה החדשה נקראה מעוז אביב ב', הרחוב המפריד בין מעוז אביב א' לב' הוא רחוב בני אפרים.
מאתר השכונה: "
אנשי הצבא, שעמדו לגור בשכונה, התאגדו באגודה שיתופית, במטרה לרכוש אדמות, להקים עליהן את השכונה, לשכן את חברי האגודה, ולאחר מכן לפתח ולטפח את השכונה. האגודה נקראה 'שכון אנשי צבא בשרות קבע "מעוז-אביב", אגודה שיתופית בע"מ'. אכלוס בתי האגודה החל בשנת1953 והושלם במהלך 1954.
שמה של האגודה שונה מאוחר יותר ל'מעוז אביב – שיכון מיסודם של אנשי צבא בשירות קבע, אגודה שיתופית בע"מ', ובשנת 2005, קצת למעלה מ- 50 שנה לאחר היווסדה, שונה תקנון האגודה כך שיתאים למציאות המשתנה ולמשימות העדכניות.
האגודה השיתופית מעוז-אביב מנוהלת, אז כהיום, ע"י ועד של 5 תושבים מתנדבים (הנבחרים בבחירות דמוקרטיות באספה הכללית), וכן באמצעות צוות שכיר במשרד האגודה וקבלנים לעבודות אחזקה וגינון"
מיקום
שכונת מעוז אביב נמצאת בסמוך לשכונות תל ברוך, נאות אפקה א', שיכון דן והדר יוסף. גבולות השכונה הם: רחוב מבצע קדש בצפון, הרחובות הרב מרק ובני אפרים במזרח ובדרום ובמערב רחוב רפידים
סוג הבנייה
כמעט כ להבתים בשכונה הם בניינים מוארכים בעלי 3 עד 4 קומות, למעט בניין אחד בעל 12 קומות. הבנייה מרווחת
אם כי בשנים האחרונות בוצעו הרחבות בנייה בחלק מדירות השכונה וכיום ניתן למצוא בה מבחר רב יחסית של דירות בגדלים שונים
נדל"ן
מאמצע 2018 הגיעה השכונה היקרה למיצוי וחלה בה ירידת מחירים, ממוצע מחירים: 2,600,000 שקל לדירה
אוכלוסייה וקהילה
אוכלוסייה ממעמד בינוני גבוה, חילונית ברובה ומבוגרת. השכונה מנוהלת על ידי אגודה שיתופית, שמאגדת כמה מאות משפחות, ומארגנת אירועים קהילתיים כמו הקרנות של סרטים, בזארים ומסיבות. כ-40% ממייסדי השכונה הותיקים עדיין מתגוררים בה, כ-40% נוספים הינם משפחות עם ילדים. בין תושבי השכונה לא מעט ממשיכים מדור שני, ויש גם מדור שלישי.
השכנים מספרים
מהתגובות ברשת עולה כי השכנים מרוצים מתחושת הקהילתיות הנדירה בעיר, מהניקיון והטיפוח ומהסביבה הירוקה, פחות מרוצים מהתחבורה הציבורית וממוקדי הקניות והבילוי בשכונה
חינוך
בשכונה בית ספר יסודי ("מגן"), גן ילדים ('צ"ב'), וגן קפגו פלפלון. בשכונה גם בית הספר ונצואלה-קלישר לילדים בעלי ליקויים התפתחותיים ושבט הצופים הגדול בארץ "הנשיא" הצמוד לבית ונצואלה ונמצא על התפר שבין מעוז אביב ותל ברוך
על פי דירוג מדלן, הבודק תוצאות ציונים, אלימות ושביעות רצון מורים ותלמידים השכונה זוכה למדד מושלם של 100.
תחבורה
כמו בכל תל אביב בעיות פקקים בשעות העומס וחניה. בתחבורה ציבורית חצי שעה עד מרכז העיר
אפשרויות תעסוקה
ברחבי העיר. קרבה לקריית עתידים, המשמשת היום מתחם הייטק.
מבני ציבור
מרכז מסחרי ובו סופרמרקט, סניף דואר, בית-קפה וחנויות נוספות.
גנים ופארקים
שכונה ירוקה ובה המון מדשאות בין הבתים וגינות השואפות לתת לשכונה מראה של קיבוץ
בנייה
הרבה בנייה בשכונה והרחבה. בעיקר מסוג חיזוק ותוספת
איך תוכנית הרבעים פגעה בעסקאות יד שנייה בתל אביב
מרכז תל אביב – הוגדלו זכויות הבנייה
אבגול, שחקנית גדולה בתחום ייצור ושיווק בדים לא ארוגים (Nonwoven) עבור חיתולים לילדים ולמבוגרים, מוצרי היגיינה נשית ומגבונים, דיווחה על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2019.
מנכ"ל החברה, שחר רחים:
אנו שמחים לדווח על התוצאות הכספיות לרבעון הראשון של 2019, בו נמשכה מגמת הצמיחה בכמות הנמכרת, עם גידול של 7.6% בהשוואה לרבעון הראשון של 2018, ועלייה של כ-10.4% בהכנסות ל-107.3 מיליון דולר. הגידול בכמות הנמכרת נבע מהגדלת כושר הייצור, מהפעלתם המלאה של הקווים החדשים ומהיעילות התפעולית המצוינת של יתר הקווים. העלייה במחירי המכירה הממוצעים בתקופה אשר עודכנו כלפי מעלה כתוצאה מעליית מדדי מחירי חומרי הגלם תרמה לכך שההכנסות גדלו אף מעבר לגידול הכמותי במכירות.
ברבעון הנוכחי הגדלנו את המכירות בכל האזורים הגיאוגרפיים בהם אנו פועלים, למעט באסיה שהושפעה ממגמות פוליטיות ומסחריות גלובליות, אשר השפיעו בין היתר גם על שוק היגיינה. עקב צמיחה נמוכה יותר מהצפוי באסיה, קיים בשוק זה עודף היצע אשר מגביר את התחרות ויוצר השפעה הן על הורדת מחירים והן על ירידה בביקושים, שגרמו לכך שלא הפעלנו את הקוים באופן מלא במהלך הרבעון. החברה פועלת נמרצות לשיפור המצב באזור זה.
בהתייחס לתפעול, היקף הייצור ברבעון הראשון של 2019 עלה בכ-9.4% בהשוואה לרבעון הראשון של 2018. היקף הייצור והמכירות בהודו, דימונה וארה"ב תומך בצמיחה הקיימת בשווקים אלו, לצד המשך מגמת ההתייעלות במפעלים אלו.
במהלך התקופה הנוכחית חלה עליה ב"מרווח מדדי מחירי חומרי הגלם, נטו", (הפער בין מחיר המדד בעת קביעת מחירי המכירה לבין מחיר המדד בעת רכישת חומרי הגלם) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בהמשך למגמת ירידת מחירי חומרי הגלם, נרשם רווח של כ- 4.7 מיליון דולר במרווח מדדי חומרי הגלם, נטו, לעומת תקופה מקבילה אשתקד, בה ההשפעה הייתה שלילית בסך של כ-2.8 מיליון דולר (בסה"כ השפעה חיובית של כ-7.5 מיליון דולר בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד).
במהלך הרבעון הראשון של שנת 2019 המשיכה מגמת הירידה במדדי מחירי חומרי הגלם שהחלה באוקטובר 2018. למועד פרסום דוח זה, הירידה במדדי מחירי חו"ג של החברה נפסקה ואף נראתה עליה מתונה בחלק מהשווקים. במידה ולא יחול שינוי מהותי במגמה כאמור, צפויה להיות השפעה חיובית מתונה, על תוצאות החברה ברבעון השני של שנת 2019.
ה-EBITDA ברבעון הראשון של 2019 נאמד בכ-16.9 מיליון דולר, לעומת EBITDA של 10.4 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018. בנטרול השינוי במחיר חומר הגלם, הן במחירי הרכישה והן בהתאמות מחיר המכירה, ה-Underlying EBITDA ברבעון הראשון של 2019 נאמד בכ-12.2 מיליון דולר, בהשוואה ל- Underlying EBITDA של כ-13.3 מיליון דולר ברבעון ראשון של 2018.
הקיטון ב-Underlying EBITDA נבע בעיקר מהוצאות חד פעמיות שנרשמו, מרביתן בגין מענקי שימור, בהיקף של 0.9 מיליון דולר. בנטרול השפעות המדדים כאמור לעיל וההוצאה החד פעמית כאמור, הסתכם ה – EBITDA הבסיסי ברבעון הראשון של שנת 2019 בכ-13.1 מיליון דולר בהשוואה ל – 13.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון הראשון של 2019 נרשם תזרים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של 12.1 מיליון דולר. התזרים השלילי נובע מקיטון משמעותי בהיקף הפקטורינג בהשוואה ל-2018, וזאת על רקע הגעה לתפוקה מלאה של קווי הייצור החדשים שלנו, אשר מקטינים את הצורך של החברה בביצוע פקטורינג. במהלך הרבעון הנוכחי הקטינה החברה את הNon recourse פקטורינג בכ- 22 מיליון דולר ואילו בתקופה המקבילה אשתקד גדלו יתרות הפקטורינג כאמור בכ-26 מיליון דולר.
בניטרול השפעת קיטון הפקטורקינג, כאמור, תזרים המזומנים השוטף של החברה ברבעון הראשון של 2019 היה חיובי, בהיקף של כ-10 מיליון דולר.
דגשים מרכזיים נוספים:
הוצאות מימון נטו ברבעון הראשון של 2019 הסתכמו ב-6.1 מיליון דולר בהשוואה ל-3.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018. הוצאות המימון בתקופה כללו הוצאות מהפרשי שער חליפין שהסתכמו ל-1.9 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות בגין הפרשים בשער חליפין של 0.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. השינויים בהפרשי שער החליפין ברבעון הראשון של 2019 ובתקופה המקבילה מיוחסים בעיקר לשערוך ההתחייבות בגין מחצית מאג"ח סדרה ג' אשר לא גודרה כנגד הדולר, מטבע הפעילות של החברה. לשערוך זה ולהשפעה הנלווית בהוצאות המס אין השפעה על תזרים המזומנים של החברה.
הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2019 הסתכם ב-4 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של 0.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. עיקר הגידול ברווח הנקי נובע מגידול ברווח הגולמי וברווח התפעולי המצוין לעיל, אשר קוזז חלקית על ידי הגידול בהוצאות מימון ובהוצאות מס
סולאראדג'(SEDG) פרסמה תוצאות חזקות ברבעון הראשון והעלתה תחזית לרבעונים הבאים.
החברה המספקת ממירים לתחום האנרגיה הסולארית סיפקה תחזית חיובית במיוחד לרבעון הבא – הכנסות של 320 עד 340 מיליון דולר – הרבה מעל תחזית האנליסטים.
גם הרווח ברבעון הראשון עקף את התחזית, וכך גם התחזית לרבעון הבא. כתוצאה מכך מזנקת מניית החברה ב-21% בוול סטריט לשווי של 2.5 מיליארד דולר.
בבנק ההשקעות אופנהיימר מסבירים ומנתחים את התוצאות – התוצאות ברבעון והתחזית ברבעון הבא מעל הצפי, תודות לביקושים חזקים למוצריה של החברה לצד שיפור בשיעורי הרווחיות – "החברה ממשיכה להגדיל את נתח השוק על חשבון יצרניות ממירים מסורתיים (string inverters), וממוצבת היטב על מנת ליהנות מתהליכי החלפת ממירים ישנים, הזדמנות שאינה מתומחרת להערכתנו בציפיות המשקיעים", כותבים האנליסטם וממשיכים – "למרות שהרכישות האחרונות שבוצעו עדיין אינן תורמות לצמיחה ולרווחיות, אנו מעודדים מהתקדמות סולאראדג' בפעילות הליבה של ממירי מערכות הסולאר, ובכך משמרים את המלצתנו על Outperform תוך העלאת מחיר יעד מ-64$ ל-66$.
"ברבעון הראשון 2019 הציגה סולאראדג' הכנסות שיא של 271.8 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 30%, מעל הקונצנזוס של 266 מיליון דולר ומעל הרף העליון של תחזית החברה, עם רווח נקי non-GAAP של 0.64$ למניה, מעל הצפי של 0.61$ למניה. שיעור הרווח הגולמי עלה ל-31.7% על בסיס GAAP ו-32.8% על בסיס Non-GAAP, מעל הצפי ומעל רמתו הנמוכה ברבעון הקודם, כאשר מחיר ממוצע לווט נותר יציב על 0.23$ (החברה סיפקה הרבעון ממירים על קיבולת של 1.1 גיגה ווט), והחברה הצליחה להוריד את הוצאותיה בגין מערך שירות שגדל ברבעונים הקודמים. סולאראדג' ייצרה הרבעון תזרים מזומנים חיובי של 56.5 מיליון דולר, וסיימה את הרבעון עם קופת מזומנים נטו של 375 מיליון דולר, או 7.2$ למניה.
"הנהלת סולאראדג' צופה ברבעון השני 2019 הכנסות בטווח 310-320 מיליון דולר, מעל הצפי של 281 מיליון דולר, כולל 290-300 מיליון דולר מתחום הליבה של הסולאר. הרווח הגולמי צפוי לעלות ברבעון הבא ל-32%-34%, מעל הצפי של 32%, כאשר הרווח הגולמי מתחום הסולאר (בנטרול השפעת הרכישות) צפוי בטווח 33%-35%. בהתאם לתחזית החברה, אנו מעלים את תחזית ההכנסות וצופים בשנת 2019 הכנסות של 1.27 מיליארד דולר, אך מורידים את תחזית הרווח הנקי ל 2.87$ למניה, עקב השפעה שלילית מהרכישות.
"אנו מעלים גם את תחזיתנו לשנת 2020 וצופים הכנסות של 1.42 מיליארד דולר עם רווח של 3.64$ למניה. אנו מעודדים מההתקדמות בפעילות סולאראדג' לצד השיפור בשיעורי הרווחיות, משמרים את המלצת Outperform תוך העלאת מחיר יעד מ-64$ ל-66$, בהתבסס על מכפיל 18 לתחזית רווח 2020, ומעריכים כי המשך השיפור ברווחיותה הגולמית צפוי להוביל להמשך עליה במחיר המניה".
גילת מדווחת על ניסוי מוצלח – לראשונה תקשורת 5G על גבי לוויין נמוך-מסלול
חברת גילת מדווחת כי בניסוי שבוצע בידי מפעיל Tier-1 אירופאי במרכז לחדשנות 5G של אוניברסיטת סוריי, הוצגה קישוריות 5G על גבי LEO עם המודם של גילת.
גילת, מובילה בטכנולוגיה לרשתות תקשורת לווייניות, פתרונות ושירותים, מגדירה את השימוש במודם תקשורת שלה כמוצלח במיוחד. המודם אפשר לראשונה אי פעם, העברת שירותי 5G על גבי לוויין במסלול לווייני נמוך (LEO).
ההדגמה כללה צ'אט בווידאו, גלישה באינטרנט, וצפייה ישירה בווידאו באיכות של עד 8K. בנוסף, צוות הפרויקט שידר וידאו 4K לקצה רשת ה-5G, יכולת שתהווה בעתיד תפקיד מרכזי ברשת 5G. בחינה בזמן אמת של צפייה בתכנים עשירים אלו הושגה באמצעות שימוש בטכנולוגיית סלולר 5G אשר מציעה יתרונות רבים אך דורשת פתרון תמסורת מתקדם אשר יכול להרחיב יתרונות אלו במהירות ובעלות משתלמת למשתמשים בפריפריה. הבדיקה אישרה כי ניתן לספק את פתרון ה-5G הנדרש באמצעות טכנולוגיית המודם הלווייני של גילת עם לוויין ה-Phase 1 LEO של Telesat.
" Telesat גאה לשתף פעולה עם חברות חדשניות כמו גילת אשר זיהתה את הפוטנציאל שבמערכת ה-LEO של Telesat בכדי לאפשר שימוש ביישומי 5G הדורשים השהיה נמוכה כמו צפייה בווידאו באיכות 4K, "אמר מישל פורסט, מנהל תחום ההנדסה ב-Telesat. "הניסוי שבוצע אישר כי ארכיטקטורת ה-LEO המעולה של Telesat מאפשרת אספקת שירותים הרגישים להשהיות ובקצב נתונים גבוה כמו קישוריות 5G."
"גילת גאה לקחת חלק באבן דרך תעשייתית המציגה את יכולות פתרון התמסורת שלנו אשר מאפשר הצגת תוצאות חסרות תקדים ליישומי הדור הבא, 5G, על גבי לוויין ה-Phase 1 LEO של Telesat, אמר אמיר יפה, ראש תחום לקוחות גלובליים בגילת. "ניסוי זה מחזק עוד יותר את שיתוף הפעולה האסטרטגי של גילת עם Telesat בהצגת יישומים ברמה הגבוהה ביותר על גבי לוויין LEO ומחזק עוד יותר את מעמדה של גילת כמובילה בתמסורת סלולרית".
גילת – ה-EBITDA צמח ב-28% ל-9.1 מיליון דולר; מעלה את התחזיות לשנת 2018; השוק ציפה ליותר
הכנסות של כ-92 מיליון שקל, צמיחה של 30% לעומת הרבעון המקביל אשתקד
לצבר ההזמנות נוספו ברבעון הזמנות מחייבות בכ-88 מיליון שקל;
אל-מור חשמל מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2019. החברה מתמחה בתכנון והקמה של מערכות אנרגיה וחשמל מורכבות.
גידול בהכנסות בהיקף של כ-30% אשר הסתכמו ברבעון הראשון לכ-92 מיליון שקל, לעומת כ-71 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הצמיחה בהכנסות נובעת מגידול בצבר ההזמנות ומהתקדמות בביצוע פרויקטים.
הרווח הגולמי הסתכם ברבעון הראשון בכ-14 מיליון שקל, גידול של כ-17% ביחס לכ-12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווחיות הגולמית נובע מהגידול בהכנסות.
הרווח הנקי הסתכם ברבעון הראשון בכ-6.5 מיליון שקל, צמיחה של כ-30% ביחס לכ-5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ממועד הדוח התקופתי נוספו לצבר ההזמנות של החברה הזמנות מחייבות בסך של כ-88 מיליון שקל.
תזרים המזומנים שנבעו מפעילות שוטפת הסתכם לסך של כ-13 מיליון שקל בהשוואה לכ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בתזרים המזומנים נובע מירידה בהון החוזר.
יתרות המזומנים ושווי מזומנים של החברה ליום ה-31.3.2019 עומדות על כ-15 מיליון שקל, בהשוואה לכ-13 מיליון שקל ליום 31.12.2018. הגידול ביתרות המזומנים נובע מהפעילות השוטפת של החברה וגבייה מלקוחות.
ביום 28.3.2019 שולם דיבידנד לבעלי מניות החברה בסך של כ-7 מיליון ש"ח.
באפריל 2019 הגישה החברה, באמצעות חברה מוחזקת (50%) הצעה במכרז להקמת פרויקט בתחום האנרגיה המתחדשת בהיקף של מאות מיליוני שקל. ככל והצעה זו תזכה יהווה פרויקט זה חלק ארי בפעילות החברה.
אל-מור חשמל, המוחזקת על ידי רפק תקשורת (50.01%) והמייסדים חיים גרשון ומאיר סרוסי, פועלת בתכנון, הקמה ואחזקה של מערכות אנרגיה, חשמל ומערכות אלקטרו-מכאניות במבני ציבור וכן במסגרת של פרויקטים פרטיים בתחומי התעשייה הכבדה, תעשיית המזון והתרופות, המסחר, תחנות כוח ותשתיות התחבורה – התקנת לוחות ומערכות חשמל, מערכות תקשורת, מערכות מתח נמוך, בעיקר בארץ אך גם במדינות ביבשת אפריקה דוגמת קניה, אנגולה וגאנה.
לחברה פרויקטים בתחומי תחנות כוח פרטיות מונעות בגז טבעי, והיא מעניקה שירותים לבתי זיקוק, מכוני דלקים, מתקני התפלה ומכוני טיהור. בנוסף, אל-מור הקימה פרויקט עבור מרכז רפואי שערי צדק, בית החולים הממוגן בברזילי אשקלון ואת בניין אסותא החדש ברמת החייל. החברה מבצעת גם עבודות הקמה במסגרת מספר פרויקטים מסווגים למערכת הביטחון בבסיסי צה"ל, כמו גם בתחום התקשורת בתחנות ובמסילות רכבת. לאל-מור יכולת מוכחת בהתקנת לוחות בפרויקטים גדולים וניסיון בבניית לוחות של עד 5,000 אמפר. ברשות אל-מור מפעל לוחות חשמל המהווה יתרון תחרותי בפרויקטים בהם נדרשים לוחות מורכבים ואיכותיים. היקף שוק החשמל בישראל נאמד בכ-3-4 מיליארד שקל בשנה, ואל-מור נמנית עם המובילים בשוק לאור איכות הביצוע הגבוהה ומוניטין החברה. החברה הונפקה בבורסה של תל אביב בסוף 2017 ומחלקת דיבידנד על בסיס מדיניות בשיעור של עד 50% מהרווח השנתי.
לאחר סגירת הפעילות של שדה התעופה במרכז העיר אילת ופתיחת שדה התעופה רמון, מתגלים קשיים שהיה ניתן לצפות אותם. הנסיעה משדה רמון לאילת ארוכה – אמנם מדובר על 20 קילומטר, אלא שיש פקקים בדרך, וזה יכול לקחת מעל חצי שעה, אפילו שעה. ואם כך, היתרון של הטיסה, הופך לפחות משמעותי – מעבר לזמן שלוקח עד העלייה למטוס, וגם ביציאה, יש את הנסיעה לעיר. כמו כן, זה ככה גם עובד בחזור.
משפחות רבות סבורות שנסיעה מאזור המרכז לאילת כבר עדיפה יותר, וכמובן שגם זולה יותר.
פתיחת שדה התעופה רמון (הרחבה על שדה רמון) היא חדשה טובה לאית ולסביבה. מדובר בשדה תעופה גדול מודרני שבהמשך עשוי לשמש כשדה תעופה מרכזי בישראל. בינתיים עיקר השימוש בו הוא לטיסות מהמרכז לאילת ובחזרה. בכביש חלק ובלי תנועה מדובר בנסיעה של כ-20 דקות, עם זאת בפסח עשרות אלפים באים ברכב לנפוש בעיר, יחד עם האלפים שבאים בטיסה ויחד עם עשרות האלפים שרק חולפים בעיר בדרך לסיני – רק בפסח האחרון כ-40 אלף ישראלים עברו את הגבול למצרים מאילת, פי שניים מהשנה שעברה. וכמובן פקקים. אז הנסיעה של 20 דקות הופכת לשעה וחצי.
התוצאה היא איחור לטיסות לצד נהגי מוניות שמסרבים להעלות נוסעים לנסיעה הלא משתלמת. בחלק ניכר מהטיסות מחצית מהנוסעים לא הצליחו להגיע לשדה בשעה היעודה. וגם בפסח – מספר הטסים לאילת משקף ירידה ביחס לפסח שעבר.
התיירות משלמת את המחיר
ישרוטל למשל תכננו לפתוח מלון נוסף באילת. ועם הפקקים באילת שוקלים זאת שוב. שם טוענים: סגירת שדה דב תחסל את התחבורה האווירית לאילת. הביקוש ירד, וטיסות יופעלו בתדירות רנדומלית. אנשים יגיעו לנתב"ג ויעשו לבד את החישוב שכבר עדיף להם לנסוע לחו"ל, במקום להעביר לפחות 4 שעות בדרך לאילת. גם הנסיעה ברכב אינהא ופציה, בשל השילוב בין הסיכון שבכיש לאורך הנסיעה.
כיום טיסות הפנים לאילת עדיין מופעלות משני נמלי תעופה: שדה דב ונתב"ג. תנועת הנוסעים הלוך ושוב משדה דב לאילת בחודש אפריל האחרון עמדה על 61,550 – 71% עם ארקיע והשאר עם ישראייר – מספר דומה לאפריל 2018. מספר הנוסעים לאילת מנתב"ג משקף ירידה של 22% ביחס לשנה קודמת והסתכם ב-38,457 הלוך ושוב.
גם ישראייר וגם ארקיע שתופסת נפח של 70% בטיסות הפנים, העדיפו לצמצם את ההיצע במושבים בטיסות לאילת מנתב"ג, אף שפסח מהווה את עונת השיא.
"במסגרת הפרויקט הועתקה והורחבה גם עמדת הבידוק והמכס המוצבת בשערי העיר אילת. העמדה כוללת נתיב ייעודי למעבר מהיר של אוטובוסים המגיעים משדה התעופה רמון. בנוסף הורחבו שלוש כיכרות בכניסה לעיר, המאפשרות מעבר מהיר ובטוח לעיר אילת".
עיקר התכנים יילקח מהאינטרנט, ו-20 עובדי דסק, עריכה וריכוז הוזמנו לשימוע
פיטורים רחבים במעריב: הנהלת העיתון זימנה לשימוע כ-20 עובדים, בעיקר עובדי דסק, ריכוז ועריכה. הפיטורים נובעים מסגירת מערכת החדשות שהפיקה את העיתונים היומיים. הוחלט כי במקום העיתון היומי יתבסס אך ורק על ידיעות מאתר האינטרנט, ללא מערכת חדשות יומית נפרדת. הפעילות של "מעריב" נרכשה על ידי אלי עזור ב-2014 במחיר נמוך של 4 מיליון שקל בלבד, ובשנים האחרונות העיתון החליף כמה ידיים: נמרודי, דנקנר ועוד. עזור הצהיר כי יוכל לנהל את העיתון באופן רווחי רק עם מיזוג עם שאר הפעילויות בתחום התקשורת שבבעלותו.
עזור פיצל את העיתון היומי של "מעריב" לשתי מהדורות. מהדורה אחת מורחבת מופצת למנויים תחת השם "מעריב הבוקר" ומהדורה נוספת חינמית תחת השם "מעריב השבוע". החינמון של "מעריב"הגדיל את מודעות הפרסום, אך עלוית התפעול בימי חול גבוהות מדי.
בעקבות סבב הפיטורים הנרחב בעיתון, עובדי העתון החלו באחרונה להתאגד תחת ארגון העיתונאים של ההסתדרות. "מעריב" היא אחת המערכות האחרונות, לשבהן העובדים לא היו מאוגדים בארגון.
עיתון סוף השבוע ימשיך לצאת לאור כרגיל.
הכשרת הישוב רושמת רווח של 21 מיליון שקל ממכירת נכס בתל אביב
פרשת בזוס מסרבת לגווע: בזוס טוען שהעיתון "נשיונל אינקויירר" סחט אותו