הפרס הראשון בהגרלת ה"לוטו מגה מיליונס" שנערכת בארה"ב עלה לסכום הדמיוני של 1.6 מיליארד דולר 5.8 וזאת לאחר ששוב לא ניחש איש את המספרים הזוכים. הסכום הגיע לממדים מפלצתיים אלו מאחר ואיש לא זכה בפרס הראשון כבר שלשה חודשים.

הזוכה המאושר, אם יהיה כזה ביום שלישי, יוכל לקבל את הפרס כסכום חד פעמי בסך של 905 מיליון דולר נטו, לאחר תשלום מס, או בתשלומים שנתיים.

הפרס הראשון בהגרלה שתערך ביום שלישי הוא הגבוה ביותר בתולדות הגרלת ה"המגה מיליונרס". עד כה השיא היה פרס בסך של 1.57 מיליארד בהגרלת "פאוורבול" בשנת 2016.

בהגרלת ה"מגה מיליונס" צריך לבחור 5 מספרים מתוך 75 ובנוסף, צריך לנחש מספר נוסף מתוך 15.

מי יכול להשתתף בהגרלה?

על פי האתר של ההגרלה, כל אחד יכול להשתתף בהגרלה. באתר נכתב כי "מבקרים בארה"ב מוזמנים תמיד לרכוש כרטיס למשחק מסוכן מורשה אמריקאי כאשר הם מבקרים במדינה; אינך חייב להיות תושב כדי לזכות. מגה מיליונס אינה משתפת פעולה עם חברות אחרות המוכרות כרטיסים להגרלה במדינות אחרות בעולם, באתרי אינטרנט או בדרכים אחרות. מי שבוחר לרכוש את הכרטיס בדרך זו עושה זאת על אחריותו בלבד".

בעבר פורסם כי גורמים חרדיים רוכשים כרטיסים של ההגרלות האלו בארה"ב ומציעים אותם למכירה במקומות שונים בהם ישנם ריכוזים חרדיים בבני ברק, ובירושלים.

צריך רק לקחת בחשבון שאם זוכים, צריך לקנות כרטיס טיסה לארה"ב על מנת לדרוש את הפרס…

מדד המחיירם לצרכן מרים ראש בחצי השנה האחרונה. אז אולי אנחנו לא במרכז התוואי של בנק ישראל – 2% (תוואי של 1% עד 3%), אבל אנחנו בהחלט בתוואי- כנראה שבחלק התחתון של התוואי.

אלא שהריבית עדיין 0.1% בלבד. משמע יש בארץ ריבית ריאלית שלילית משמעותית. המצב הזה מתאים למשק שצריך תמריצים  (הרחבה מוניטרית). אלא שזה כבר לא המצב של המשק הישראלי –  הכלכלה שלנו צומחת בקצב גבוה ביחס לעולם המפותח, האבטלה נמוכה, השכר נמצא במגמת עלייה, ולפי כל הפרמטרים אנחנו לא במקום של הרחבה מוניטרית.

ועל רקע זה, די ברור שתהיה עליית ריבית במהלך 2019.

בנק ישראל עצמו הזכיר ריבית של 0.5% בסוף השנה הבאה.  זאת לא הבטחה, זה יעד, ובנק ישראל יזוז בהתאם לאירועים שיתרחשו בשנה הקרובה. אלא שגם ריבית של 0.5% היא לא ביג דיל, ההיפך – צריך להיות גבוה עוד יותר כדי להימנע מריבית שלילית.

לעלייה הצפויה בריבית יש כמובן השלכות גדולות גם על ההשקעות שלכם – בשוק שבו הריבית בעלייה יש שינוי טעמים לכיוון ההשקעות הסולידיות. אם עד היום האלטרנטיבה להשקעה במניות היתה סביב האפס בפיקדונות ואולי כמה אחוזים באגרות חוב, הרי שככל שהריבית תעלה, האטרקטיביות של האלטרנטיבות הסולידיות יעלו – הדבר יביא להסטת כספים מהמניות לאגרות החוב ולפיקדונות.

מדריך ריבית

ריבית פריים – ככה הבנקים עושים עליכם קופה

הכלכלה האיטלקית בסחרור. התקציב הממשלתי לא ענה על הדרישות של האיחוד האירופאי ומכאן ועד להתגברות ההתדרדרות, המרחק לא גדול.

מודיס הורידה את דירוג החוב של ממשלת איטליה בדרגה אחת מעל לדירוג זבל – כן, עוד קצת והמשבר כבר יהיה משבר חריף, כזה שיכול לדרדר את כל כלכלת גוש האירו.

במודיס חוששים מתוכנית התקציב של הממשלה. אך חשוב להדגיש כי הכלכלנים של מודיס ציינו כי התחזית לאיטליה יציבה – כלומר, לא צפויה הרעה, מגמה שלילית נוספת. לכאורה זה  עשוי להרגיע את חששות המשקיעים, אבל עצם ההורדה זה ממש לא עניין פעוט.

מודיס הודירה את דירוג החוב מ-"Baa2" ל-"Baa3" חמישה חודשים בלבד לאחר שהזהירה כי הכלכלה השלישית בגודלה באירופה עשויה לקבל הורדת דירוג. הכלכלנים הסבירו כי הסיבה העיקרית להורדת הדירוג היא התקציב החדש של ממשלת איטליה. התקציב, נזכיר מגדיל את הגירעון ב-2.4% – פי 3 מתכנון הממשלה הקודמת.

כלכלני מודיס סבורים שהמשמעות של צעד זה היא שהחוב צפוי להישאר על 130% מהתמ"ג בשנים הקרובות במקום להצטמצם כפי שציפו הכלכלנים במודיס ובכלל – "זה הופך את איטליה לרגישה מאוד לאירועים לא צפויים, במיוחד להיחלשות בצמיחה השוטפת", כותבים במודיס ומדגישים את האכזבה שלהם מהשלטו החדש – "רוב השינוי בהוצאות הממשלה כפי שהתגבש בתקציב הוא מבני ביסודי, דבר שיקשה על החזרת המצב לקודמתו ושיפור בפרמטרים הכלכליים".

החששות האלו נמצאות ומתבטאות כבר בשוק. המרווח בין האג"ח הגרמניות והאג"ח האיטלקיות ל-10 שנים הגיע לשיא של כמעט 6 שנים, כאשר מחירי אגרות החוב של איטליה ממשיכים לרדת (והריבית ממשיכה לעלות).

איטליה מסוכנת לכלכלה העולמית; האם אפקט הדומינו יתחיל בארץ המגף?

הפונזי הגדול ביותר  

גינדי החזקות חוברת למועדון חבר ומציעה דיל שנראה במבא ראשון מדהים, ובמבט שני – סביר. החברה תשווק דירות המיועדות למכירה חופשית כחלק מפרויקט מחיר למשתכן במבצע שמכוון לעמיתי מועדון הצרכנות "חבר".

מדובר בפרויקט גדול של גינדי  בשכונת בית בפארק באור יהודה שיכלול 1,429 יחידות דיור ב-27 בניינים. הכוונה להקצות למועדון "חבר" עד  283 יחידות דיור.

גינדי זכתה במכרז מחיר למשתכן ביולי 2017 , כאשר  80% מהדירות ישווקו לזוכים בהנחה ו-20% הנותרים לעמיתי "חבר". המכירה הזו נהדרת לגינדי – היא רוצה להיפגש מהר עם המקדמות מהרוכשים, היא לא רוצה להיות חשופה לשוק הדירות ומחירי הדירות. 80% מהדירות כבר מכורות והנה גם היתר יימכרו במהרה. מעבר לכך, בגינדי יודעים שזה לא פשוט לשווק יתרה של דירות בפרויקטים למחיר למשתכן – הציבור יודע שהדירות האלו נתפסות סוג ב' – גם אם הם באמת סוג ב' וגם אם לא.

ככה דרך המכירה למועדון "חבר" – מספקים הנחה ומוכרים את כל הדירות בפרויקט, מקבלים את הכסף, ולא מתמודדים עם הוצאות שיווק ומכירה, והליך ארוך ומתיש – מכירה של 283 דירות זה לא עניין פשוט.

גינדי וחבר משתפות פעולה זה כמה שנים – האחרון היה בפרויקט Westside ברחובות, במסגרתו נמכרו לעמיתי המועדון מרבית הדירות בפרויקט ובסך הכל 354 דירות.

היתרי הבניה לפרויקט צפויים להתקבל במהלך החודשים הקרובים, כאשר הפרויקט עצמו יוקם באופן מלא על ידי קבוצת אשטרום.

הדירות של חברי המועדון מפוזרות בתוך הפרויקט של מחיר למשתכן. המחיירם אגב יבטאו הנחה של עד 20% ויהיו גם מקרים עם הנחות גבוהות יותר, אך עדיין המחירים יהיו יקרים משמעותית מהדירות של זוכי מחיר למשתכן –  דירות 4 חדרים לזוכי מחיר למשתכן יעמדו על מחיר של כ-1.5 מיליון שקל, בעוד שלחברי המועדון הן ימכרו ב-1.96 מיליון שקל, דירות 5 חדרים במחיר למשתכן נקבעו על 1.73 מיליון שקל בעוד שלחברי המועדון המחיר 2.23 מיליון שקל. אבל הדירות לא בדיוק זהות – הדירות שימכרו בשוק החופשי לחברים במועדון "חבר" הן בקומות גבוהות ובמיקומים הטובים ביותר בפרויקט.

בגינדי אמרו שהדירות האלו (לחברים במועדון "חבר") כוללות שדרוגים בשווי שעשוי להיות עד 180 אלף שקל לרבות מטבח משודרג,  ריצוף וחיפויים משודרגים, תריסי גלילה חשמליים, מערכת חשמל חכם עם 12 מעגלי שליטה, כלים סניטריים משופרים ועוד. השאלה מה המחיר בשוק החופשי ולא הדירות במחיר למשתכן – וכאן מדובר על הנחה של 10% עד 20%.

חברי קבוצת רכישה יונייטד שרונה – כ-300 משפחות, חשבו שעשו עסקה טובה, וייתכן שעדיין מדובר בעסקה טובה. הם הצטרפו לקבוצה שזכתה במכרז על קרקעות רשות השידור בתל אביב, ועל פי ההערכות של היזים עלות הדירה הצפויה להם (דירת 100 מטר) תסתכם ב-2.8 מיליון שקל.

בפועל, שנתיים אחרי הזכייה, הם נדרשים לתוספת של עשרות אחוזים – עד לקרוב ל-60%, וייתכן שיהיו התייקרות נוספות בעתיד.

העלויות הכוללות בפרויקט צפויות להסתכם בכ-2.4 מיליארד שקל – 650 מיליון שקל מעל התחזית המוקדמת. מעבר לכך, אם לא יינתנו הקלות (הקלות שבס לבניית דירות נוספות), אזי התוספת בעלויות תהיה מעל 800 מיליון שקל.

העלייה לא תהיה הומגנית לכל חברי הקבוצה. זה תלוי בהצטרפות לקבוצת הרכישה ובדירה שנקנתה.

על כל פנים, ברור שמדובר בבשורה רעה לרוכשים, אבל האם הם חשבו שזה אמיתי – שם יקנו דירה באזור שבו מוכרים ב-4.5 מיליון שקל ב-2.8 מיליון שקל. בפועל, מחירי הדירות באזור עלו בשנתיים האחרונות, ועסקה בשווי של 4 מיליון שקל, היא עדיין עסקה טובה.

הדבר הבעיקרמלמד שאים ארוחות חינם – קבוצות רכישה חוסכות במיסים, חוסכות מרווחי היזם ועדיין החיסכון לא יכול להיות מאוד משמעותי, במיוחד לא באזורי הביקוש, וכשרוכשים קרקע בעלות גבוהה כמו שהיה בקבוצת הרכישה ביונייטד שרונה.

קבוצת רכישה – יתרונות וחסרונות; האם הן עדיין רלבנטיות?

קבוצת הרכישה של חגג' – מקדימים הכנסות ורווחים

ביום ראשון תועלה שוב, זאת הפעם השלישית, בוועדת השרים לענייני חקיקה, הצעת החוק שתאפשר למדינה להפקיע קרקעות שמכרה הכנסייה היוונית אורתודוקסית ליזמים פרטיים בתמורה לכ-140 מליון שקלים. על הקרקע הנמצאת בליבה של ירושלים בנויות כ-1,000 דירות ושוויה מוערך היום בכ-3.5 מיליון שקלים.

בשתי הפעמים הקודמות שהועלתה הצעת החוק הוא הוסר מסדר היום. ההערכות במערכת הפוליטית הן כי בפעם הזו תאושר ההצעה ותובא לאישור הכנסת להצבעה.

המטרה של החוק שיועלה בוועדה היא לפתור בעיית מעמדם של הדירות והבניינים שנבנו על הקרקע שהיתה בבעלות הכנסייה וזאת לאחר שקק"ל חכרה א השטח ממנה לתקופה של 99 שנים, ברוב המקרים. בעלי הדירות הם בעצם חוכרי משנה של קק"ל. בעוד כ-30 שנה אמורה להסתיים תקופת החכירה ויש חשש שבעלי הדירות יאלצו לשלם דמי חכירה חדשים גבוהים או שיאלצו לפנות את ביתם.

את הצעת החוק יזמה חברת הכנסת רחל עזריה ממפלגת "כולנו". משרד המשפטים מקדם את החוק וזאת לאחר שצוות שניסה לנהל מו"מ עם היזמים כשל במלאכתו ולמרות שהוא מתנגד לנוסח הנוכחי של החוק המוצע.

על פי ההצעה של ח"כ עזריה כ הקרקעות שמכרה הכנסייה ליזמים פרטיים לאחר ה

לפי ההצעה, כל קרקע שעונה על הקריטריונים ונמכרה מכנסייה ליזמים פרטיים לאחר ה-1.1.2010 תעבור לבעלות המדינה, הזכויות שרכשו היזמים יבוטלו, ויימחקו זכויותיהם ברשם  המקרקעין. בתמורה להפקעה יקבלו היזמים פיצויים מהמדינה לפי חישוב שיקבע האוצר.

ההתנגדות של משרד המשפטים נובעת עקב בעיות קנייניות הנוצרות לדעתם.

הפונזי הגדול ביותר  

למה יש גירעון תקציבי, ולא איזון תקציבי? למה למדינה מותר להיות בגירעון כל שנה, ולכם לא? ומי ישלם את המחיר? (הילדים שלנו)

גם למדינה יש דוחות כספיים. השבוע התפרסמו נתוני הגירעון התקציבי שהוא מעין השורה התחתונה של דוח רווח והפסד של המדינה.

גירעון מדאיג

הגירעון בספטמבר הסתכם ב-8.4 מיליארד שקל, שזה "הפסד"  משמעותי – גבוה משמעותית מהערכות הכלכלנים. הגירעון עלה ל-3.35% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), לעומת 2.5% בחודש אוגוסט.

הפרשנים הכלכלנים מודאגים והכותרות ביקרו את חוסר המשמעת התקציבית של הממשלה ובעיקר את שר האוצר כחלון שמתכוון להוריד מיסים (כי הוא פוליטיקאי לפני בחירות) בשעה שהגירעון בתקציב עולה.

הכל נכון – הביקורת מוצדקת. כחלון כנראה לא ייזכר כשר אוצר מוצלח במיוחד, אבל כחלון נלחם במבקרים. האוצר הסביר שהחריגה ממסגרת התקציב שנקבעה –  2.9% היא "טעות אופטית". החריגה מיוחסת בעיקר לדחייה של הכנסות מיסים מספטמבר לאוקטובר. המדינה פשוט החליטה שאת תשלומי ספטמבר ישלמו העסקים באוקטובר כדי להקל עליהם בחודש החגים שגם כך כולו היה חופש אחד גדול. הדחייה הזו יצרה "חור" בתקציב של ספטמבר.

המבקרים המשיכו לבקר וטענו שהסיבות לגירעון עמוקות יותר מדחיית המיסים. מדובר גם בחריגה גדולה בתקציב ההוצאות – וגם זה נכון. אבל,  הדיון על שברירי אחוז של חריגה בתקציב הוא לדעתי לא הנושא המרכזי.

למה יש גירעון?

הנושא המרכזי הוא  הגירעון כולו, לא סטייה של כמה עשיריות בחודש או בשנה; הנושא המרכזי הוא החתולים ששומרים על השמנת – הפוליטיקאים שאחראים על התקציב; הנושא הוא גירעון מתמשך של המדינה, למרות שאין באמת סיבה להיות בגירעון. אתם – בתא המשפחתי שלכם נמצאים בגירעון שוטף, מדי שנה בשנה? אתם יכולים לגייס חובות בלי הפסקה למימון ההוצאות שלכם? אתם מראש מגדירים שיהיו לכם השנה (ובכל שנה) יותר הוצאות מהכנסות? מה שמותר למדינה – אסור לכם, האזרחים.

המדינה בלי סיבה אמיתית החליטה שהיא "חיה" עם גירעון שוטף בתקציב – אפילו יש חוק שמדבר על העניין, כי ככה זה במדינה מתוקנת – מחוקקים חוקים כדי להכשיר ולקבוע מה מותר ומה אסור. אז המדינה חוקקה שמותר לה להיות בגירעון.

זה עובד ככה בכל העולם (כמעט), לא רק אצלנו – המדינות מעל החוק, ויש בזה הגיון שאולי קצת מתערער בעידן הגלובלי והדיגיטלי; ועדיין – כדי שלא יהיה ג'ונגל אמיתי, צריך את המדינה ומוסדותיה, צריך חוק וסדר.

אלא שקיים פער בין השולטים במדינה – הפוליטיקאים לבין העם. הפוליטיקאים רוצים מנגנונים גדולים וחזקים, הם רוצים שליטה והם רוצים המשך שליטה. כל הדברים האלו עולים כסף. כסף כדי לשלם למנגנון, כסף כדי להעביר לאזרחים (ככה הם יבחרו בפוליטיקאי). מאיפה מגיע הכסף הזה? מהציבור.

הרזה סוחב את השמן

אנחנו ממנים דרך המיסים שאנו משלמים את המנגנון הענק הזה – השמן. כן, זה עדיין אנחנו – "הרזה" שסוחב את השמן.

השמן הזה, הוא המגזר הציבורי, מגזר ענק ובחלקו מיותר שעולה לנו הרבה מאוד מיליארדים. השמן הזה התנפח ברציפות ובעקביות בכמות התפקידים, בעובדים, במדורים, בעוזרים, ביועצים, ובחברים של חברים שצריך לסדר להם עבודה. אתם רואים את זה בכל מקום (כמעט), וזה משולם מהכיס שלכם.

אבל כך קבעה המדינה;  למדינה כאמור מותר. העלות של המנגנון הזה היא בין הסיבות לגירעון. אז למה לא להתייעל? למה חברה עסקית לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד, ומדינה כן יכולה להפסיד מדי שנה בשנה? למה משפחה לא יכולה להתקיים לאורך זמן עם הכנסה שנמוכה מההוצאות, ומדינה יכולה להתקיים כך עשרות שנים?

יש הסבר. הנחת העבודה של "מדע" הכלכלה (כדי להיזכר בתשובה הייתי צריך לחזור לספרי הכלכלה ולהיעזר בחבר מספסל הלימודים – תודה לד"ר אביחי שניר) היא שמדינה חיה לנצח.

חברה עסקית כנראה לא תחיה לנצח (זאת ההנחה), משפחה לא חיה לנצח. רק מדינה, ומה המשמעות? כשמדינה נמצאת בגירעון, הנחת הבסיס היא שהיא יכולה לפנות לאזרחים שלה ולגייס מהם אג"ח. ככה נסגר הגירעון. ובשנה הבאה? אותו דבר – היא תגייס אג"ח. עד מתי? לנצח.  אם זה קצת מזכיר לכם פונזי/ הונאת פירמידה, יש בזה משהו, אבל זו פירמידה חוקית.

למעשה, אם חושבים על זה לעומק המנגנון הזה פוגע ומכביד בעיקר על הדורות הבאים – אנחנו משאירים לדורות הבאים מדינה עם חובות גדולים ועל זה נאמר – "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה"- אנחנו נהנים מהגירעון השוטף (השמן נהנה והמדינה משקיעה יותר באזרחים, תשלומי העברה, פרויקטים שוטפים ועוד) והדור הבא הוא שישלם את המחיר.

אם הדור הבא ייהנה מכך, אז סבבה – שישלם. הוא ייהנה מהתשתיות (רכבת, גשרים וכו'), אבל רוב ההוצאות הן שוטפות – בלי קשר לעתיד. משמע – הדור הבא יממן אותנו.

האמת רעיון מגניב – בא לי גם. אני רוצה לבזבז מיליונים ושהילדים שלי ישלמו על זה. אהה אני לא יכול – לא ייתנו לי מימון. ואם אני אגיד שהילדים שלי יחזירו? אני כנראה אהפוך לבדיחה. אבל למדינה מותר. למדינה מותר לקחת חובות, לגלגל חובות, כי הנחת הבסיס שתמיד היא יכולה לקחת מהאזרחים – או במימון או …במיסים.

וכך, בלי להיות מודעים, אנחנו בעצם פוגעים בדור הבא. לא ידעתם שאתם הורים כאלו – נכון?  אתם לא אשמים . הפוליטיקאים שלנו הרדימו אותנו.

פוליטיקאי לא יכול לנהל תקציב מאוזן!

הבעיה הגדולה היא ההתנהלות התקציבית של הממשלה בפועל לעומת ההתנהלות הרצויה. מדינה צריכה לשמור על תקציב מאוזן – ויש הרבה מדינות שיש להם תקציב מאוזן.

אם הוא לא מאוזן צריך לקצץ בשומנים, לפני שפונים לציבור לגייס חוב. זה לא קורה כי האחראים על התקציב – ראש ממשלה ושר אוצר, לא מוכנים לעשות צעדים נכונים כלכלית שפוגעים בהם פוליטית – לפטר עובדים, להעלות מיסים, לצמצם תקציבים, אלו כנראה צעדים מוצדקים כלכלית, אבל עלולים לגרום לירידה במספר המנדטים.

וככה האיוולת הזו נמשכת על פני הרבה שנים, ובדרך מספרים לנו שהמצב הכלכלי של המדינה טוב, ואפילו מצוין, והיא מחזירה חובות (וזה נכון), והחוב היחסי שלה ביחס לתמ"ג קטן (וזה נכון – הוא 60% מהתמ"ג), אבל למה בכלל צריך שיהיו חובות? החובות של המדינה הם בעצם החובות שלנו – החוב הנוכחי של המדינה, אגב, מבטא חוב לכל אחד מכם בסכום של כמעט 90 אלף שקל. משפחה ממוצעת חייבת 350-400 אלף שקל. לא נעים. טוב, לא נשלם את זה מחר בבוקר, בשם המדינה החוב הזה יתגלגל מדור לדור.

אז המצב הרצוי הוא – מדינה בלי חובות, ובהתאמה רזה יותר, רק שכדי שזה יקרה צריך להתנהל כמו חברה עם מטרת רווח. צריך להוציא את הפוליטיקאים מהמגרש הכלכלי. הם בהגדרה לא יכולים לעשות זאת. אבל אני יודע שזו (בינתיים) רק משאלת לב.

קיירוס – פירמידה או דרך אמיתית להרוויח כסף?

איך לזהות הונאת פונזי? או…איך לזהות פירמידה?

גביית המיסים ירדה; הגירעון בשיא

אחד הגורמים העיקריים לעלייה המטאורית במחירי הדירות בשנים האחרונות הוא הכמות הנמוכה של התחלות בניה אשר איננה מדביקה את הביקוש לדירות. היום התבטא יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בתל אביב יפו בת ים, בפסימיות ואמר כי "קצב הגידול הוא כזה שבשנת 2040 יהיה מחסור של למעלה מ-1.3 מיליון בתים".

את הדברים אמר בכינוס הנדל"ן ה-21 שעורך הארגון באילת.

כתב טען בדבריו שאת האשמה אין לתלות בקבלנים. לטענתו הבעיות העיקריות בשוק הנדל"ן בישראל הם עודף בירוקרטיה, וועדות התכנון המסורבלות, מחסור בידיים עובדות, המיסוי ועלויות הקרקע הגבוהות, רשות מקרקעי ישראל וכו' וכו'.

כמו כן הביע כתב ביקורת על כך שאין עידוד מספיק לבניה בפריפריה."הפריפריה נשארת מאחור בגלל תוכנית מחיר למשתכן. לא נמכרות דירות בפריפריה, לא חדשות ולא יד שניה". כתב קרא לשיתוף פעולה של הממשלה עם הקבלנים לפתרון הבעיות "חייב ליפול האסימון לממשלת ישראל, שאם לא תעבדו כתף אל כתף, יד ביד אתנו הקבלנים אתם ורק אתם תובילו לטרגדיה למשפחות הצעירות ולתושבי ישראל בכלל".

נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק, התייחס לחסמים נוספים ואמר כי "הבחירות לרשויות המקומיות הביאו עד כה להקפאת דיונים באישור בנייה של מעל ל-14 אלף יחידות דיור ברחבי הארץ. כבר מעל שלושה חודשים, כל נושא אישור התוכניות וההיתרים תקוע. ברור שלאחר הבחירות אנחנו צפויים לתקופת קיפאון נוספת, שקשה להאריך את אורכה. אני מניח שלא נראה בהרבה מאוד ישובים שם אישור תוכנית ומעט מאוד היתרים בתקופה כוללת של מעל לחצי שנה. אני מדבר על עשרות אלפי יחידות דיור שבנייתן תתאחר בחודשים רבים. המשמעות למצב שוק הדיור שלנו, שממילא איננו פשוט – היא לא פחות מקטסטרופה".

בריק קרא לקבוע סנקציות בחוק נגד וועדות ורשויות מקומיות המעקבות טיפול באישורי תכניות והיתרי בניה: "שנים ניסו להגיע לתוכנית כזאת ולא הצליחו – והשר כחלון עשה מהלך אמיץ, ונתן לכ-60 אלף זוגות צעירים דירה חדשה. הסטנדרט של דירות מחיר למשתכן לא שונה מהסטנדרט של דירות בשוק החופשי. בהתחלה היו בעיות, אבל היום הסטנדרט אחיד וההבדל הוא 400 אלף שקל. כאשר עליות המחירים היו מטורפות – אף זוג לא הצליח לקנות דירה, והיום רכבת עליות המחירים נעצרה".

דלית זילבר, ראש מינהל התכנון, אמרה בכנס: "עד 2040 יהיו פה 13.5 מיליון תושבים, וצורך בעוד מיליון וחצי דירות – מיליון מהן יהיו במרכז. בשנים הבאות נראה בערי המרכז צפיפות גבוהה, של 60-70 דירות על דונם. לא צריך להיבהל מזה, להפך – הערים שרוצים לבקר ולהתגורר בהן ברחבי העולם הן הערים הצפופות ביותר, שבהן יש קישוריות גבוהה."

אוהד דנוס: "הירידה בהתחלות הבנייה מבשרת על עליית מחירים בעתיד"

הצעה ברשות המיסים: קבלנים ישלמו מס על דירות שלא נמכרו; ככה אולי ירדו המחירים?

בנק מזרחי טפחות מגייס 700 מיליון שקל באג"ח קוקו /CoCo. הכוונה המקורית היתה לגייס 300 מיליון שקל, אבל לאור הביקושים הגדולים, היקף הגיוס הועלה.

בשלב המוסדי הוזרמו ביקושים בהיקף של יותר ממיליארד שקל. השלב הציבורי במכרז ייערך בתוך ימים, ולקראתו הורחבה מסגרת הגיוס האפשרי לעד 790 מיליון שקל. את ההנפקה מובילה חברת רוסאריו קפיטל.

מטרת הגיוס הייתה למחזר אג"ח קוקו בהיקף של כ-300 מיליון שקל. אלא שהבנק הצליח לגייס את האג"ח במחיר אטרקטיבי מבחינתו – ריבית של  1.82% (הריבית המקסימלית במכרז המוסדי). מדובר בריבית נמוכה יחסית, במיוחד לאור העובדה שקיימת כוונה להעלות את הריבית – העיתוי לא ברור, אבל נגיד בנק ישראל החדש פרופסור ירון אמיר צפוי השנה ולכל המאוחר בתחילת שנה הבאה להעלות את הריבית – בהתאמה גם הריבית האפקטיבית על אג"ח של חברות ובנקים תעלה.

על רקע זה, מדובר בריבית נמוכה מבחינת הבנק. הריבית היא צמודת מדד האג"ח צפויות להיפרע ב-2028.

אג"ח קוקו הן אג"ח שבהן, בתרחיש של משבר פיננסי גדול בבנק, ניתן למחוק לבעלי החוב (מחזיקי אג"ח קוקו) חלק מהקרן ואפילו את כל הקרן. זה אולי תרחיש רחוק, אבל הסיכון קיים.  הטריגר להפעלת המחיקה – כשהלימות ההון של הבנק יורדת מתחת ל-5%, או כשהפיקוח על הבנקים מחליט שיש לבצע את המחיקה.

השוק לא מתמחר את הסיכון לבנקים. בפועל, ההבדל בין אג"ח קוקו לאג"ח סטנדרטי הוא עשיריות בודדות של אחוזים. משמע, האפשרות של הפעלת הטריגר למחיקה, נתפס כאירוע עם סיכוי אפסי, או נמוך במיוחד. אג"ח קוקו הוא אג"ח יחסית חדש – כשנתיים בשוק ההון המקומי, כאשר מתחילת השנה גייסו הבנקים קרוב ל-3 מיליארד שקל במכשיר הזה.

הכל על קוקו

מזרחי טפחות מגייס בקוקו 300 מיליון שקל

המיזוג של מזרחי עם איגוד לא אושר; אז למה דיסקונט כן יכול לרכוש את דקסיה?

מזרחי-טפחות הרוויח 207 מיליון שקל; הפרשה של 425 מיליון שקל בגין החקירה – לא ביג דיל; המניה מזנקת

לראשונה מזה כ-40 שנה, מאז שנת 1975, יוזם משרד הבינוי והשיכון שינוי בחוק המכר אשר מהווה שינוי משמעותי במדרג ומועדי התשלומים המשלמים רוכשי דירות לקבלנים. התקנות החדשות קובעות לראשונה גם מדרג תשלומים מיוחד לפרוייקטים המבוצעים במסגרת תמ"א 38 שבהם אין ליווי בנקאי.

לוח התשלומים החדש, המתייחס הן לבנייה חדשה והן לפרוייקטים של תמ"א 38, מרווח יותר מלוח התשלומים הישן, וקובע שלבים נוספים שלא היו קיימים בלוח הישן. לדוגמה, אם בלוח הישן היו חמש פעימות תשלום, וכבר עם גמר השלד הרוכש היה צריך לשלם 60% מהמחיר, על פי המדרג החדש יהיו שמונה פעימות של תשלום, כאשר עד גמר השלד יצטרכו הרוכשים בפרויקט תמ"א 38 לשלם 46% מהמחיר בלבד.

השינוי במדרג תשלומים מתייחס רק למקרים שבהם אין לפרויקט ליווי בנקאי על ידי בנק או חברת ביטוח, והבטוחה לרוכש מול הקבלן היא הערת אזהרה. במקרה שיש ליווי בנקאי לפרוייקט והקבלן נקלע לקשיים, הבנק המלווה עוצר את התשלומים ומסייע להשלים את הפרוייקט. במקרה של הערת אזהרה האחריות להמשך הבניה נופלת על הרוכשים.

מכיוון שחלק גדול מהפרויקטים הפועלים במתכונת של בטוחה כהערת אזהרה הם פרויקטים של תמ"א 38 כוללות התקנות טבלה מיוחדת המתייחסת לפרויקטים אלה, ובפעם הראשונה מחשיבה גם את עבודות החיזוק, שלא נכללו בלוח התשלומים שנוצר עוד טרם תמ"א 38 נולדה.

התקנות, שגובשו כאמור ביוזמת שר הבינוי והשיכון, המחלקה המשפטית במשרד, הממונה על חוק המכר ובהתייעצות עם התאחדות בוני הארץ ופז כלכלה והנדסה שביצעו עבודה מקדימה לתיקון התקנות, אינן דורשות חקיקה ולאחר תום תקופת הערות הציבור על השר יהיה רק לחתום עליהן כדי שייכנסו לתוקף. על פי התקנות, מדובר בתחולה שעומדת על 30 יום מיום פרסומן ברשומות. התקנות יתייחסו רק לדירות שחוזי המכר לגביהן נחתמו ממועד זה ואילך ולא יחול על דירות שכבר נמכרו.

ממשרד השיכון נמסר כי "בהוראת שר הבינוי והשיכון, בדק המשרד את הנתונים שהיוו בסיס לקביעת לוח התשלומים, ונמצא כי קיים צורך לעדכנו, בהתבסס על קצב התקדמות הבנייה על פי שיטות הבנייה כיום, על מנת להגן על כספי הרוכשים", כך נמסר ממשרד הבינוי והשיכון, "לוח התשלומים שהיה נהוג עד כה, התייחס לכלל הפרויקטים במסגרתם רוכשים דירות מקבלנים, ללא הבדל בין פרויקטי התחדשות עירונית לבין פרויקטים חדשים לגמרי. לוח התשלומים החדש, לוקח בחשבון שני מסלולים של רכישת דירה מקבלן – פרויקטים במסגרת תמ"א 38 ופרויקטים רגילים".

דירה חדשה מול דירה יד שנייה – מי יקרה יותר ?

מי באמת מרוויח כשאתם קונים דירה מקבלן? 

כולם יודעים שהשכר של העובדים הסוציאלים מגוחך. מדובר בעבודה קשה שהעובדים בה באים במגע יום יומי עם האוכלוסיות הקשות והמוחלשות ביותר במדינת ישראל. כרגיל, כשמדובר בעבודה קשה, שרוב העובדים בה הם בעצם עובדות, נשים, משום מה יותר קל לקפח.

בסך הכל, ההישג של וועד העובדים ומשרד האוצר בהסכם המקורי, היה תוספת של כמה מאות שקלים לשכר של העובדים הסוציאלים. מאחר והשכר נמוך, כשמדברים באחוזים, יכול להיות שזה נשמע הרבה. במספרים אבסולוטיים, המצב נשאר מדכא.

לדוגמא: לדוגמא, עובד סוציאלי בעל שלוש שנות ותק ומעלה יקבל 8,000 שקל לחודש במקום 7,200 שקל בחודש. העובדים יזכו גם לתוספת בימי החופשה בתשלום – 22 ימי חופש במקום 10, לקרנות גמל ולימי השתלמות.

ובכל זאת, העובדים הסוציאלים המועסקים באמצעות התקשרויות במערכת הבריאות הציבורית יקבלו תוספת לשכרם ההחל ממשכורת חודש נובמבר. 

כחלק מיישום ההסכם בין משרד האוצר להסתדרות לצמצום "תבניות העסקה פוגעניות",  מילים נרדפות מכובסות לניצול של עובדי קבלן ומיקור חוץ, הושגו הסכמות על החלת צו ההרחבה לעובדים סוציאלים גם על העובדים המועסקים באמצעות התקשרויות במערכת הבריאות הציבורית. עד כה, לא כל העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות זכו לאותם תנאים של עמיתיהם במשרדים אחרים, בשל מחלוקת על פרשנות ההסכם. על כן, בעקבות שינוי הגדרות תפקידי העובדים הסוציאליים במכרזי משרד הבריאות, הוסכם על החלת תנאי צו ההרחבה על אותם עובדים. ההבנות החדשות הובילו לשיפור  בתנאי השכר של עובדות ועובדים במערך סל שיקום בריאות הנפש בקהילה, בשירותים כגון דיור מוגן, ליווי בתעסוקה, ליווי בהשלמת השכלה ועוד.

על פי ההסכמות, התשלומים השוטפים מכורח צו ההרחבה, ישולמו לעובדים החל ממשכורת חודש נובמבר 2018, המשולמת בתחילת חודש דצמבר. העובדים שלא חל עליהם צו ההרחבה עד כה, ישולם להם רטרואקטיבי (עבור שנת 2018) אותם תנאים במשכורת ינואר 2019 ולכל המאוחר במשכורת החודש העוקב.

על יישום צו ההרחבה הוסכם בפגישה שהתקיימה בנוכחות יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב, סגן הממונה על התקציבים באוצר אלון מסר ויו"ר איגוד העו"סים ענבל חרמוני.

בחודש פברואר 2017 נחתם צו ההרחבה המצמיד את תנאי העסקת העו"סים בגופים שמספקים שירותים למשרדי הממשלה (עמותות מתוקצבות), לתנאים הנהוגים בקרב העו"סים ברשויות המקומיות. תנאים אלה כוללים את כל הפרמטרים שמעוגנים בהסכמים קיבוציים לרבות תוספות שכר, מענקים חד-פעמיים, ימי חופשה ומחלה, ביגוד והבראה, גמל וקרן השתלמות.

עד עתה תנאי צו ההרחבה לא שולמו לכ-1,500 עו"סים שהועסקו במערכת הבריאות באמצעות התקשרויות חיצוניות. כעת, לאחר ההסכמות אליהן הגיעו אמש הצדדים, גם על עובדים אלו יוחלו באופן מלא תנאי צו ההרחבה.

שר האוצר, משה כחלון: "העובדים הסוציאליים נמצאים בחזית החברתית של מדינת ישראל ומתמודדים מדי יום עם האתגרים הכי קשים וחשובים שיש לנו כחברה. השיפור בתנאי שכרם הוא המשך ליישום ההסכם לצמצום העסקה פוגענית ותיקון עוול שנמשך יותר מדי שנים ואני שמח שהצלחנו לשים לו סוף יחד עם שר הבריאות, יו"ר ההסתדרות ויו"ר איגוד העובדים הסוציאליים. אין סכום אמיתי שיכול לכמת את חשיבות עבודתם של העובדים הסוציאליים, אך בתיקון שהעברנו המסר לעובדים ברור: מדינת ישראל מעריכה את עבודתכם ותמשיך לסייע לכם כדי שתצליחו.  הצלחתכם היא הצלחתנו".

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר היום כי: "זהו צעד נוסף שעוזר לעשות צדק עם קבוצת עובדים שממלאת שליחות חברתית ראשונה במעלה ונאבקת במסירות יוצאת דופן על כבודם ורווחתם של הציבורים הכי מוחלשים במדינה. שיפור מעמדם ותנאי העסקתם של העובדים הסוציאליים, עוזר לחזק את חוסנה החברתי של ישראל, תוך צמצום הפערים וקידום השוויון. אני רוצה להודות לכל השותפים שעזרו לקדם את ההסכמות לגבי תחולת הצו על העובדים הסוציאליים במערך בריאות הנפש בקהילה, בהם סגן שר הבריאות חה"כ יעקב ליצמן, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימנטוב, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר אלון מסר. תודה מיוחדת לשר האוצר משה כחלון על המאמץ המשותף במאבק שלנו לצמצם צורות העסקה פוגעניות. זו אבן דרך נוספת ביישום ההסכם שחתמנו לפני כשלוש שנים ואני רואה מחויבות עמוקה להמשיך ולפעול לתיקון העוול".

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן: "אנחנו מחויבים לעובדים הסוציאליים במערכת הבריאות ועובדי השיקום במערך בריאות הנפש בראשם. אני שמח שתיקנו את העיוות שנוצר בין העובדים הסוציאליים ברווחה לעומת משרד הבריאות וכעת כל העובדים הזכאים יקבלו. אני מודה לשר האוצר ואנשי משרדו, לאבי ניסנקורן וענבל חרמוני ולעובדי משרד הבריאות שהציפו את החובה והמחויבות שלנו".

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני: ״הישג גדול לעובדים הסוציאליים במערכת בריאות הנפש בקהילה. לאחר שנה וחצי של מאבק נחוש שהובלנו בשיתוף עם יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ומטה מאבק של העובדים, לראשונה משרדי האוצר והבריאות מכירים הכרה מלאה בכך שצו ההרחבה יחול גם על העובדים הסוציאליים. אנו מקווים שמדובר בצעד נוסף בתהליך לשיקום מערכת בריאות הנפש״.

השכר הממוצע לשכיר במשק – 10,884 שקל; שיא חדש

דמי החבר בהסתדרות יופחתו – זה עדיין יקר!