לנתונים מעודכנים על מדד תשומות הבנייה 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש אוקטובר 2017 ב-0.2%  והגיע 110.7 נקודות. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.4% והגיע ל-104.7 נקודות. ב-12 החודשים האחרונים – מאוקטובר 2016 עד אוקטובר 2017 – עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-1.7% בעיקר בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.5% .המדד ללא שכר עבודה עלה ב-1.2%.

חומרים ומוצרים –  בחודש אוקטובר 2017 עלה מדד מחירי חומרים ומוצרים ב-0.4%. מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי ברזל לבנייה  ב-5.3%.

למחשבון מדד תשומות הבנייה 

כמה עמלות אתם משלמים על הפעולות שלכם בבנקים? מהי הריבית על האוברדראפט שלכם? מסתבר שאנחנו לא באמת יודעים את התשובות לשאלות האלה, בטח לא באופן מדויק. אנחנו "בורחים" משאלות פיננסיות, אנחנו סומכים על יוסי היועץ בבנק שייתן לנו תנאים טובים, אבל זה לא בהכרח נכון. אז אולי אתם זוכרים שעמלה ממוצעת היא כמה שקלים בודדים (לפעולה), מה שנראה כמו "כסף קטן" לעומת הוצאות אחרות. הבעיה היא שהסכומים מצטברים, כך שגם עמלות שנראות מינימליות יכולות להגיע למאות או אפילו לאלפי שקלים בשנה. כדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות הסכום שגבו הבנקים מעמלות עבור משקי בית ובנקאות פרטית עמד סביבקרוב ל-10 מיליארד שקל בשנה.

למעשה, הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות היא להתנהל כמו קהל שבוי, שמשלם בהכנעה את העמלות והריביות כי "זה מה שיש" או "בכל הבנקים זה במילא  אותו דבר". באמצעות מספר פעולות, חלקן בסיסיות, אתם יכולים להוזיל את כל מה שאפשר להוזיל בהתנהלות שלכם מול הבנק ומדובר בהרבה כסף. אז מה עושים ואיך עושים את זה – הנה השלבים:

בצעו השוואה בין הבנקים

הנחת הבסיס שלכם צריכה להיות שהסניף של השכן יכול להיות זול יותר. למרות הכוח העצום של הבנקים כיום, בטח בהשוואה לאזרח ה"קטן", הם עדיין מקיימים ביניהם תחרות (לא מספיק) ומה שזה אומר מבחינתכם הוא שבסניף מתחרה אתם עשויים למצוא תנאים טובים יותר. כדי לדעת איפה אתם עומדים, אתם יכולים להיעזר בכלי חשוב מאד שבנקים כיום מחויבים להנפיק ללקוחות שלהם, והוא תעודת הזהות הבנקאית – דו"ח שנתי שמפרט למעשה את כל התשלומים הנעשים לבנק, העמלות, הריביות וכדומה. את התעודה תוכלו להזמין לרוב דרך אתר האינטרנט של הבנק, והבנק מחוייב לשלוח לכם את התעודה פעם בשנה (להסבר על תעודת הזהות הבנקאית)

אנחנו חיים בעידן בו זמן שווה לא מעט כסף, ולכן אנחנו מניחים שרובכם לא תערכו באמת השוואה מדוקדקת של כל בנק וכל סניף. אתם יכולים להשוות בין בנקים נבחרים, למשל בנקים שסניפים שלהם נמצאים באזור שלכם (בעיקר חשוב אצל מי שמבקר באופן תדיר בבנק) או בנקים של מכרים שמרגישים מרוצים. אופציה אחרת היא פשוט להתבסס על השוואת קיימות, שזמינות גם באינטרנט – מידע מבנק ישראל וכתבות באתרים הפיננסים. חשוב לזכור שהבנקים הקטנים "נלחמים" בגדולים דרך סל עמלות זול יותר, אז אם הגודל לא מפריע לכם (והוא לא ממש צריך להפריע), כדאי לכם לכניס להשוואה גם בנקים קטנים.

בדיקה מעודכנת של בנק ישראל הראתה שבנק ירושלים  הוא  המשתלם ללקוחות מבחינת היקף העמלות. בגזרת העמלות עבור פעולה ישירה בנקים אחרים שנחשבים לזולים הם בנק יהב, כשביתר הבנקים גובה העמלות נע בין 1.2 שקלים (בנק יהב) עד ל-2.9 שקלים (בנק איגוד). במקרה של פעולה אצל פקיד הסכום נע בין 4 שקלים (בנק יהב) ל-7.5 שקלים (בנק מסד). יש גם עמלות על פעילות בערוץ הישיר באינטרנט, במסוף ובטלפון. אפשר לראות מגמה חיובית של ירידה בחלק מהעמלות בשנים האחרונות, כאשר בשנים האחרונות בוטלו עמלות כמו טיפול בעזבונות ובירושות בחלק משמעותי מהבנקים.

לא רק המחיר קובע (או: בררו לגבי השירותים הדיגיטליים)

בהמשך לסעיף הקודם, אתם צריכים לזכור שהעמלות והריביות הן משתנה משמעותי בתוך משוואת הבחירה של הבנק, אבל ממש לא המשתנה היחידי. הבנק יכול להיות מצוין מבחינת העמלות שלו, אבל לא להיום ממוקם קרוב לבית או לעסק שלכם – מה שיהפוך כל ביקור בו למורכב. שעות הפעילות של הבנק צריכות להילקח בחשבון גם כן. בנק דיסקונט לדוגמה, בחלק גדול מהסניפים,  פתוח ביום שישי וסגור בראשון – לכן הוא יכול להתאים למי שאין לו באמצע השבוע מספיק זמן ללכת לבנק.

עוד משהו שמאד רלוונטי כיום הוא השירותים הדיגיטליים שמציע הבנק, שמחליפים בהרבה מקרים את ההגעה לסניף. יש בנקים עם חשבונות המבוססים על ביצוע עצמי של פעולות במכשירים הדיגיטליים, מה שמביא לרוב לעמלות זולות יותר או אפילו לחשבון ללא עמלות. גם על פעולות שונות, כמו הפקדת צ'קים דרך אפליקציה, אנחנו יכולים לשלם פחות מאשר באמצעות פקיד בסניף. הבנקאות בישראל בהחלט הולכת לכיוון הדיגיטלי, ויש לזה השפעה על נוחות ההתנהלות מול הבנקים והמחיר שמשלמים תוך כדי. לכל הבנקים יש פעילות דיגטלית, אבל בבנק לאומי מובילים את המהפכה (לפחות בעוצמת הפרסום), ומצהירים שהבנק הדיגיטלי שלהם – פפר, הוא היחיד שמספק הכל בדיגיטל. אז זה עוד לא נכון לחלוטין, אבל הכיוון של הבנק (ושל רוב הבנקים האחרים ) ברור, ואתם יכולים לנצל זאת – שירותים דיגטליים עולים פחות.

שקלו מסלולי עמלות קבועים

יש מסלולים בבנקים בהם החיוב הוא פר פעולה, על פי העמלה שלה. כאן אנחנו ממליצים לכם לחפש מסלולים משתלמים (ראו בהמשך) ולהקפיד לבצע פעולות דרך הערוצים הישירים ולא באמצעות פקידים. מנגד קיימת אפשרות לרכוש חבילת עמלות, המאפשרת X פעולות מסוג מסוים תמורת סכום חודשי קבוע. מומלץ לבחון בכל בנק מה כוללים המסלולים המוצעים ולנסות להחליט האם הוא משתלם יותר מאשר תשלום בנפרד על כל פעולה. בנק ישראל מחייב מאז 2014 את הבנקים להציע שני סוגים של מסלולי עמלות במחיר חודשי קבוע, נתון שהבנקים לא תמיד ששים לפרסם ללקוחות שלהם. המסלול הבסיסי, בו ניתן לבצע את עשר פעולות בערוץ הבנק הישיר ופעולה נוספת על ידי פקיד, יכול לעלות עד עשרה שקלים (מחיר מפוקח). המסלול המורחב כולל מספר מקסימלי של חמישים פעולות בערוץ הישיר ועשר על ידי פקיד. המחיר של מסלול זה לא קבוע או מפוקח, ועומד בדרך כלל על כ-20-30 שקלים לחודש.

כדי לדעת מה מתאים לכם – מסלול בסיסי, מסלול מורחב או תשלום עבור פעולות ללא מסלול – אתם צריכים פשוט לבדוק את המצב הנוכחי של חשבון הבנק. עברו מספר חודשים אחורנית וראו מה מספר הפעולות שביצעתם בכל אחד מהאפיקים. לצד זה בדקו מה העמלה שאתם משלמים או עשויים לשלם במסלול הרגיל. כאן יכול להיות שכבר תוכלו לקבל תשובה כללית לגבי מה עדיף עבורכם. אנחנו ממליצים לכם לקרוא עוד על נושא מסלולי העמלות דרך אתר "האוצר שלי", שהוא בגדול מומלץ מאד בלי קשר למי שרוצה לדעת איך להתנהל נכון מבחינה פיננסית. באתר יש גם את התעריפים של המסלולים הבסיסיים והמורחבים בכל בנק בישראל.

חפשו מסלולים משתלמים

כל אחד מהבנקים מציע מסלולים מיוחדים ובעלי תנאים משופרים עבור אוכלוסיות זכאות שונות. כך למשל תוכלו למצוא מסלולים עבור חיילים, סטודנטים, עובדי מדינה, בעלי מקצועות מסוימים (לדוגמא רופאים), סטודנטים, אקדמאים, בני משפחת אחת, משתייכים לארגון עובדים או לחברה עסקית ועוד. בדרך כלל כדי להצטרף למסלולים האלה יש צורך לעמוד בתנאים לא כל כך מחמירים, למי שנמנה על אוכלוסיית היעד. המסלולים מאפשרים השתייכות לקבוצה למשך מספר שנים או כל עוד מתקיים התנאי שהביא להשתייכות הזו. יש מסלולים שניתן להאריך גם מעבר לאותה תקופה, בלי יותר מדי מכשולים שמעמידים הבנקים.

התנאים בחשבון יכולים להיות תלויים גם בהכנסות שלכם, כאשר כלל האצבע הוא שככל שהמשכורת הנכנסת לבנק גדולה יותר – כך התנאים יכולים להיות משופרים. זה כמובן נובע מסיבה פשוטה – ככל שיש לכם יותר כוח, אתם חזקים יותר מול הבנק – ככל שאתם "עשירים" יותר כוח המיקוח שלכם משמעותי יותר.

נהלו משא ומתן

ובכן, בהמשך לאמור למעלה, יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הלקוחות, זה המפתח להוזלת העלויות. התפיסה הרווחת היא שידם של הבנקים היא על העליונה – ובגדול, אבל זה לא תמיד נכון, והאמת שבהדרגה הכוח עובר ללקוחות. הבנקים מתחרים על כל לקוח ומציעים הצעות מפתות כדי שלקוחות יעברו לבנק שלהם – מדובר בחשבון בלי עמלות, הלוואה ללא ריבית ועוד (הכל לתקופה מוגבלת) – זה יכול להיות משתלם מאוד.

ומעבר לכך, העובדה הפשוטה שאתם תקבלו הצעות טובות ממקומות אחרים, נותנת לכם מעין כלי מיקוח מול הבנק שלכם ואתם יכולים (וחייבים) לנפנף בו. זה עובד כך –

1. מקבלים הצעה מבנק אחר
2. חוזרים לבנק שלכם ואומרים – איך זה יכול להיות שאני משלם כל כך יקר, תראו את ההצעה שקיבלתי
3. הבנק מספק לכם תנאים טובים יותר
4. תמשיכו ללחוץ את הבנק שלכם בעמלות ובריביות – "התנאים בבנק השני עדיין טובים יותר" (וזה לרוב כמובן נכון – בפתיחת חשבון בנק חדש התנאים טובים)
5. מקבלים מעין הצעה סופית מהבנק שלכם
6. אתם מחליטים – להישאר או לעזוב

משכו סכומים גדולים – במקומות המתאימים

כל אחד צריך למשוך מדי פעם כספים מחשבון הבנק שלו. גם כאן צריך לראות מהי העמלה הספציפית הנדרשת, אבל יש כמה כללים שמומלץ להקפיד עליהם. הראשון הוא שבדרך כלל האפשרות המשתלמת יותר (או ליתר דיוק – היקרה פחות) היא למשוך את הכסף במכשירי הכספומט הנמצאים בצמוד לסניפי הבנק. משיכה באמצעות פקיד תכלול בדרך כלל עמלה לא קטנה, אם כי מומלץ לראות מה בדיוק התנאים שלכם לגבי הסעיף הזה. אופציה שאנחנו ממליצים לכם להימנע ממנה במיוחד היא משיכת כספים במקומות שאינם בנקים, למשל מרכזי קניות או קיוסקים. העמלות בהם הם גבוהות עד בלתי נתפסות, עם מחיר שעלול להגיע גם לכ-9 שקלים ויותר למשיכה אחת.

בכל מקרה מומלץ לא לגשת לכספומט על כל 100 שקלים שמעוניינים להכניס לארנק אלא למשוך פחות, בסכומים גבוהים בכל פעם. לדוגמה – מבחינת העמלות עדיפה משיכה אחת של 2,000 שקלים על פני חמש משיכות של 400 שקלים. חשוב במקרה הזה לראות מהו המקסימום שהחשבון שלכם מאפשר למשוך בפעולה אחת או ביום פעילות אחד. בחשבונות רבים יש הגבלה שבעלי החשבון לא בהכרח מודעים אליה.

אל תיכנסו לאוברדראפט

את העצה הבאה קל מאד להגיד אבל לפעמים קשה מאד ליישם. בכל זאת, אנחנו מפצירים בכם לנסות מאד להימנע מלהגיע לאוברדראפט (מינוס בחשבון הבנק) ולנהל את החשבון והפעולות הפיננסיות שלכם בהתאם. הסיבה לכך היא שהריבית על האוברדראפט היא תוספת ענקית וממש לא נעימה לחשבון ההוצאות שלכם. הנתונים של בנק ישראל מראים שהמינוס של כלל תושבי ישראל מתקרב ל-40 מיליארד שקל, חלק עיקרי ממנו – חריגה ממסגרת הבנקים. הריבית שאתם משלמים על האשראי הזה מטורפת – באזור ה-7%.  זו אמנם ירידה בריבית ביחס לשנים קודמות, אבל עדיין מדובר בסכומים נכבדים (מנגד, על פיקדון תקבלו אולי 1% בשנה – במקרה הטוב). מעבר לכך, זה הממוצע, יש אנשים רבים שמשלמים גם 8%, 9% 10% ויותר!.  הממוצע הזה לוקח בחשבון גם את החשבונות העסקיים, שהריבית הנגבית על האוברדראפט בהם נוטה להיות נמוכה ביחס לריבית המקבילה בחשבונות הפרטיים.

חשוב לראות מהי הריבית על האוברדראפט בכל בנק, ולזכור שיש כאן מספר מדרגות – מדרגת ריבית ראשונה על החריגה, מדרגת ריבית אחרונה וריבית מקסימלית היא כזו הניתנת בעת חריגה. חשוב לראות מהם התנאים של כל בנק מהבחינה הזו. בבנק דיסקונט למשל מדרגת הריבית הראשונה גבוהה ביחס לרוב הבנקים, אבל במדרגה האחרונה יש דווקא ירידה. בבנק הפועלים הריבית התחילה ב-2016 מכ-8.35% במדרגה הראשונה ומשם עלתה עד לכ-11.46% במדרגה האחרונה וכ-13.87% במקרה של ריבית מקסימלית. שימו לב שההשוואה כאן היא מורכבת מכיוון שנתוני הריביות על המינוסים די נסתרים וגם בכלל שאופן החישוב של כל בנק, מבחינת המעבר בין המדרגות לדוגמא, אינו קבוע. בקיצור, במקום לראות מה "עדיף" מבחינת הריבית על המינוס נסו להימנע מלהגיע אליו.

שאלת הוראות הקבע

הוראות קבע הן דרך נוחה לעמוד בתשלומים שונים, כאשר בחלק מהמקרים הגורם שאנחנו משלמים לו מעניק הנחות עבור מי שבוחר בהוראת קבע. אלא שמבחינת העמלות של הבנקים, הוראות הקבע הן בעייתיות. רוב האנשים ממליצים לעשות הוראות קבע דרך כרטיס האשראי ולא חשבון הבנק. הסיבה היא שהבנקים גובים סכומים לא מעטים על הוראת קבע ש"חזרה" (הוראה שלא כובדה מסיבה כלשהי), החיוב אינו קיים בדרך כלל במקרה של כרטיסי אשראי. כמו כן משלמים כאן עמלה תחת פעולה בערוץ ישיר ברוב המקרים, בעוד שהוראת קבע בכרטיס האשראי לא מביאה לרוב לחיובים מוגדרים פר פעולה. מנגד אתם גם לא רוצים להעמיס על כרטיסי אשראי, שאנחנו ממליצים לכם להחזיק בלא יותר מאשר כרטיס אשראי אחד.

הפעולות הדי בסיסיות שהבאנו כאן (אליהן ניתן להוסיף עוד כמובן) יכולות לצמצם בצורה משמעותית את סכומי הכסף שהבנקים גובים מכם בשוטף.

רוב האנשים משלמים עמלות בשיעור מסוים לבנקים, אלא אם הם קיבלו הטבות ופטורים בעקבות המסלול בו נמצא החשבון שלהם או המשכורת הנדיבה שהם מעבירים לבנק מדי חודש. בדרך כלל עיקרון התשלום הוא פר פעולה, כך שאנחנו משלמים שקלים בודדים על פעולות בנקאיות באפיקים השונים – דרך פקיד, בטלפון, באינטרנט וכן הלאה. הבעיה היא שמה שנראה כמו "כסף קטן" על רקע ההוצאות החודשיות הגדולות שלנו עלול להצטבר בעצמו לסכומים גדולים של מאות ואלפי שקלים בחישוב שנתי.

בהוראת בנק ישראל מחודש אפריל 2014, הבנקים מחויבים לספק מסלולי עמלות מוזלים עבור כלל הלקוחות. אלו הם מסלולים המאפשרים מספר מסוים של פעולות תמורת סכום חודשי קבוע, שיכול להיות מוזל ביחס לאלטרנטיבה – לשלם פשוט על כל פעולה שמבצעים.

סוגי העמלות שאנחנו עתידים לשלם

עוד לפני שמתייחסים למה שכולל כל אחד ממסלולי העמלות המובנים, צריך לעצור ולהתייחס לסוגי העמלות שאתם צפויים לשלם בבנק. בעיקרון יש שני סוגים של עמלות. הקבוצה הראשונה הן פעולות הנעשות על ידי פקיד הבנק, בין אם בסניף עצמו ובין אם במוקד הטלפוני. הפעולות שיכולות להיכלל תחת הקבוצה הזו – ומחויבות בעמלה – הן הפקדת או משיכת מזומן, העברת כספים או הפקדה שלהם לחשבון אחר, פדיון צ'קים, הפקדת צ'קים, תשלום שובר, הפקה ומסירה של תדפיס לבקשתו של הלקוח ופריטת מזון.

העמלות בפעולות שהפקיד מבצע תהיינה בדרך כלל גבוהות יותר מאשר הסוג השני, והוא פעולות בערוץ ישיר שאינו מצריכות פקיד: פעולות דרך אתר האינטרנט, אפליקציה או מכונה הנמצאת בסניפים. הפעולות הרלוונטיות כאן הן הפקדת מזומנים, משיכת מזומנים במכשירים האוטומטיים, העברה או הפקדת כספים בחשבונות אחרים, זיכוי החשבון על ידי מסלקה, חיוב בכרטיס האשראי, משיכת צ'ק, הפקדת צ'ק, שאילתת מידע (משלמים על השאילתא השביעית החודשית ומעלה), תשלום שוברים וחיוב על פי הרשאה לחיוב או הוראת קבע. העמלות כאן נוטות להיות זולות יותר, כשיש פעולות שלא מצריכות עמלה כלל בחלק משמעותי מהחשבונות.

המסלולים המוצעים על ידי הבנקים

הבנקים מחויבים כיום להציע שני סוגי מסלולים, המתאימים לאופי ולהיקף הפעילות של הלקוח בסניף: העיקרון כאן הוא תשלום חודשי אחיד מדי חודש, שמאפשר ביצוע מכסה מוגדרת של פעולות. המסלול הראשון הוא המסלול הבסיסי, שמאפשר לבצע עד עשר פעולות בערוצים הישירים וכן פעולה אחת של פקיד. עלות המסלול הזה היא מפוקחת, כך שהסכום המקסימלי שיכול לגבות עליו הבנק הוא 10 שקלים לחודש. יש בנקים שגובים מעט פחות, כפי שנראה לכם בהמשך.

המסלול השני הוא המסלול המורחב, שמתאים כבר למי שמבצע יותר פעולות בחשבון. המשתייכים למסלול הזה יכולים לבצע עד חמישים פעולות בערוצים הישירים ועשר פעולות פקיד. בניגוד למסלול הבסיסי כאן המחיר אינו מפוקח ונתון לשיקול דעתו הבלעדי של הבנק. טווח המחירים למסלול הזה נע בין 20 ל-30 שקלים בחודש, תלוי בבנק. אצל חלק מהבנקים יש מסלול נוסף – "מסלול מורחב פלוס" –הכולל את התנאים המרכיבים את המסלול המורחב לצד שירותים אחרים המשתנים בכל אחד מהבנקים.

החיוב על כל מסלול נעשה בתחילת החודש עבור החודש שקדם לו. שימו לב בכל מקרה שאם אתם חורגים מכמות הפעולות המותרת לכם במסלול העמלות אתם צפויים לשלם על הפעולות החורגות עמלות "רגילות". לכן מומלץ כן לבחור במסלול המתאים לצרכים. כמו כן ייתכן שיהיה צורך בתשלום עמלות אחרות שלא כלולות במסלולים האלה, וזה עוד בלי לדבר על ריבית על הלוואות או על המינוס בבנק. במילים אחרות: יש כאן הרבה עלויות אפשריות שצריך לקחת בחשבון.

כמה משלמים בכל בנק?

מסיבות כלכליות, רבים מהבנקים מעדיפים להצניע את האפשרות למסלולי עמלות בבנקים, וזאת למרות שהם חייבים להציג אותם בצורה בולטת. בכל זאת המידע הזה זמין, כאשר באתר של בנק ישראל מוצגות העלויות של כל אחד מהמסלולים בכל אחד מהבנקים. בכל אופן חשוב שתבדקו מה בדיוק מציע הבנק שלכם עבורכם, כשאופציה אחרת שלעיתים מתבקשת היא בירור אצל בנקים אחרים. ההרשמה למסלול יכולה להיעשות בסניף עצמו, במשלוח פקס לסניף ובחלק מהבנקים גם דרך אתר האינטרנט.

הנה טבלה המסכמת את עלויות כל אחד מהמסלולים בבנקים נכון למועד ההשקה של מסלולי העמלות:

עיון בטבלה מראה כמה מגמות מעניינות המאפיינות מסלולי עמלות. הראשונה היא שיש כמובן אופציות זולות יותר ופחות, כאשר מבחינת העמלות בנק ירושלים מתבלט בכך שאין בו עמלות כלל וכלל. שימו לב שאין תמיד הלימה בין כל העלויות של המסלולים בבנק: יש בנקים בהם המסלול הבסיסי אטרקטיבי ביחס לאחרים, בעוד שבמסלול המורחב הם דווקא יקרים יותר. לכן לא תמיד אפשר לטעון באופן גורף בנקודת ההתחלה מהו הבנק המומלץ לכל אחד.

אז איך יודעים מה כדאי?

שימו לב שאתם לא חייבים לבחור באחד מבין המסלולים שסיפרנו עליהם כאן. עבור אנשים שמספר הפעולות שהם מבצעים מינימלי – נניח חיוב בכרטיס אשראי אחד, הפקדת משכורת חודשים ו-2-3 הוראות קבע – יכול להיות שעדיף להיות מחויבים לפי פעולה ולא לבחור מסלולי עמלות. אנחנו ממליצים לכם לחשוב בדיוק למה אתם זקוקים. דרך יעילה לעשות את זה היא לסקור את מאפייני החשבון שלכם כמה חודשים אחורנית (רצוי לבצע חישוב שנתי) ולראות מה מספר הפעולות הממוצע שביצעתם, ובאיזה אופן. את הנתונים האלה תכניסו למשוואה שמאפשרת לכם לראות כמה אתם משלמים נכון להיום על העמלות, והאם אחד מהמסלולים יכול להתאים לצרכים שלכם וגם להיות מוזל עבורכם.

באתר של בנק ישראל יש מחשבון מסלולי עמלות שאנחנו ממליצים להיעזר בו. קודם כל יש להגדיר פרמטרים שיכולים להביא לעמלות מוזלות: כרטיס למשיכת מזומנים מטעם הבנק (שהיעדר שלו מביא להטבה על עמלות פעולות פקיד), היותו של האדם אזרח/ית ותיק/ה (גבר מעל גיל 67 ואישה מעל גיל 32) או סיווג החשבון כבעל מוגבלות (תעריף מוזל על פעולות פקיד לבעלי נכות של 40% ומעלה). לאחר מכן מגדירים את מספר הפעולות שמבצעים בחודש על ידי פקיד או בערוץ ישיר ורואים מהי העלות הצפויה בכל אחד מהבנקים ללא מסלול וגם במסלולים עצמם. הנתונים של בנק ישראל טרם תחילת המסלול הצביעו על כך שהעמלה הממוצעת בחשבון בישראל היא 14 שקלים בחודש, כאשר דפוסי השימוש הם בכמות הפעולות המאפיינת את המסלול הבסיסי – לכן ללא מעט אנשים המסלול הבסיסי יכול להספיק ולהוזיל את התמונות בכמה שקלים מדי חודש. אפשר להעריך מה כדאי עבורכם בנקודת ההתחלה, אם כי חשוב עדיין להיות עם האצבע על הדופק ולעקוב אחר הנעשה בחשבון הבנק מדי חודש בחודשו.

בנוסף לכך חשוב לראות מהם מסלולי החשבון הרלוונטיים עבור אדם מסוים בכל בנק, על פי הנתונים האישיים שלו: חייל, סטודנט, אקדמאי, בעל מקצוע מוגדר (למשל רופא), חבר בארגון צרכנות וכן הלאה. מהניסיון שלנו יש מסלולים רבים בהם ניתן לקבל פטור מעמלות עבור רוב הפעולות, מה שיהפוך את מסלולי העמלות הקבועים להרבה פחות משתלמים בהשוואה. כמו כן, כפי שהרחבנו במדריך הכללי שלנו על הוזלת עלויות הבנקים, באמצעות בדיקה בבנקים שונים, השוואת מחירי עמלות וגם התמקחות מול הבנקים ניתן פעמים רבות לשפר את התנאים של מסלול קיים. לכן מומלץ לראות מהם המסלולים שעשויים להיות עבורכם רלוונטיים בנקודת הזמן הנוכחית ולהעמיד מנגד את מסלולי העמלות. בעידן הדיגיטלי ניתן לבצע לא מעט פעולות דרך אתר אינטרנט או אפליקציה, בתעריף מוזל לעיתים, כאשר מסלולים המבוססים עם האפיקים הדיגיטליים יכולים להיות ללא עמלות כלל וכלל.

עוד משהו שצריך לזכור הוא שעם מסלולי עמלות לא מתחתנים, כך ששינוי הוא בגדר אפשרות. המעבר בין מסלולי עמלות אפשרית כאשר נותנים על כך הודעה לבנק, כאשר המעבר עצמו יתבצע בתחילתו של החודש העוקב: אם מודיעים באמצע חודש יולי לבנק על המעבר מהמסלול הבסיסי למורחב, הוא יתבצע החל מה-1 לחודש אוגוסט. ההליך הזה פרוצדורלי (למעט בנקים שמאפשרים לבצע אותו דרך האינטרנט) אבל בהחלט בר ביצוע.

טבע – הנפילה

מה הפיל את טבע? מי האחראים לנפילת טבע? למה זה לא היה קורה במשמרת של  דן זיסקינד?

טעות גדולה אחת שווה 1,000 הצלחות קטנות. אחרי שבנתה את עצמה מרבעון לרבעון מרכישה לרכישה במשך מעל 100 שנה, הגיעה הנפילה, והחזירה את טבע  20 שנה אחורה, ואולי אף לנקודת ההתחלה. טבע, שכל כך התגאינו בה, נמצאת במשבר החמור בתולדותיה, והכל בגלל טעות אחת – רכישת החטיבה הגנרית של אלרגן.

נכון, יש בעיות אחרות – הקופקסון בירידה, הגנריקה חלשה, אבל הכל מתגמד מול עסקת אלרגן –  אם לא היתה העסקה האומללה הזו, מניית טבע היתה נסחרת לפחות פי 3 ממחירה כיום, ולא היתה לה בעיה לשרת את החוב. למעשה, ההפסד של טבע מהעסקה הוא באזור ה-30 מיליארד דולר, והכסף הזה מתבטא בעיקר בחובות הענק שהצטברו במאזן.

אז אומרים שזו חכמה בדיעבד, אלא שהפעם זה לא נכון, גם בטור זה, אך בעיקר בכותרות הראשיות של גלובס נמתחה (בזמן אמת) ביקורת על העסקה הרשלנית. אלא שהנהלת החברה התעקשה לא לראות את התמונה האמיתית.

הנפילה בטבע – האחראים

על הטעות הגדולה הזו חתומים בעיקר ארז ויגודמן, המנכ"ל הקודם של טבע, ואייל דשא סמנכ"ל הכספים הקודם של החברה. הם הימרו על רכישה בהיקף של קרוב ל-40 מיליארד דולר, כדי להמשיך להוביל את התעשייה הגנרית וכדי לחפות על הירידה הצפויה במכירות תרופת הדגל – הקופקסון. הם הימרו על הרכישה הזו גם ובשביל האגו שלהם, הם רצו שבמשמרת שלהם טבע תגיע לשיאים חדשים.

אחרי שעסקת רכישת מיילן לא התבשלה כפי שהם ציפו, הם היו צריכים רכישת ענק כדי להמשיך ולהוביל את השוק, ובעיקר כדי לרצות את הקהל. הם מיהרו לסגור עסקה ועשו סיבוב ניצחון כשכל האנליסטים והתקשורת מריעים להם – זה מה שהם באמת רצו, את אהדת הקהל, את אהדת השוק, את המניה שוברת שיאים וממריאה  לאזור ה-70 דולר.

האנליסטים העריכו – טבע ב-100 דולר; היום היא קרובה ל-10 דולר

הם באמת חשבו שהם יסתדרו, קטן עליהם חוב של 40 מיליארד דולר, אחרי הכל, האנליסטים חושבים שהמניה תגיע ל-100 דולר, והשווי יהיה 100 מיליארד דולר (עכשיו טבע מגרדת מלמעלה את אזור ה-10 דולר).  כן הם היו חזקים מאוד במספרים על האקסל, אבל לא בתרופות.

נו, אתם אומרים, הם היו חייבים לעשות משהו. השוק ציפה מטבע למהלך גדול, אבל זאת בדיוק הנקודה –  השוק לא מנהל את טבע. המנהלים של טבע צריכים להיות חזקים מספיק לא להיכנע לתכתיבי השוק, ולא לפעול כדי לרצות את השוק. אז אולי היו באים אליהם בטענות בסגנון – "לא התכוננתם ליום שאחרי הקופקסון" ועוד, אבל לפעמים ההחלטה הכי טובה היא לשבת על הגדר.

טעויות קורות, גם טעויות גדולות, והשאלה אם אפשר להפיק מהן לקחים להמשך, ובמקרה של טבע, יש שתי שאלות חשובות – האם טבע בחנה לעומק את רכישת החטיבה הגנרית של אלרגן מול אלטרנטיבות אחרות? והאם היא לקחה בחשבון תרחישים של שחיקה בפעילות העסקית וקושי לשרת את החוב?. כמו כן, טבע צריכה לבחון אם בזמן אמת בדקו בחברה אפשרות לסגת מהעסקה.

ובכן, לא ברור עד כמה בחנו אלטרנטיבות אחרות, מיד אחרי שעסקת מיילן ירדה מהפרק, טבע דיווחה על העסקה עם אלרגן, ושכנעה את כולם שמדובר בהזדמנות פז. האם הדירקטוריון בחן חלופות נוספות; האם הדירקטוריון בחן בכלל אפשרות של לא לעשות כלום? או ללכת למהלך פחות בומבסטי.

גם לא ברור שניתן משקל לתרחיש פסימי, ואגב כל מה שקורה בשווקים של טבע עכשיו (ובשנה האחרונה) מבחינה עסקית הוא בגדר הסביר, לא ממש פסימי –   אחרי הכל, מה קרה? חולשה בשוק הגנרי זה לא מצב שאי אפשר היה לחזות או להיערך אליו; תחרות בקופקסון זה לא עניין חדש. ההיפך זה התעכב. בקיצור, התוצאות של טבע ברבעונים האחרונים ובשנה האחרונה, הן לא משהו בלתי סביר לחלוטין. אז איך לא הכינו בטבע תוכנית מגרה ליום סגריר?

ולעניין הנסיגה מהעסקה. עוד לפני השלמת העסקה (שהתעכבה) , היה ברור שהנרכשת פחות מבטיחה מכפי שהוערך בתחילת הדרך, ומעבר לכך, החולשה בשוק הגנרי התגברה. לטבע היתה אפשרות לצאת בכבוד מהעסקה – לשלם קנס של מיליארדים , ולהודות בטעות – קשה להאמין שהקברניטים בחברה לא הבינו שעשו עסקה גרועה, אבל הם לא הודו בכך – ההיפך, הם יצאו לתקשורת והיללו את העסקה.

טוב, ויגודמן ודשא ברחו (או סולקו) מהספינה הטובעת, והשאירו חברה מדממת שהשבוע דירוג האג"ח שלה ירד לדירוג זבל – לא להאמין; ואם אתם חושבים שעל טעויות משלמים, אתם טועים –  ויגודמן ודשא יצאו מטבע עם כיסים מלאים ועם מכה קלה בתדמית. דשא צנח לתפקיד יו"ר ישראכרט, וויגודמן כנראה מעדיף קצת לנוח, אך בטוח שהוא מקבל הצעות מכובדות.

וזה אולי המסר העיקרי – המנהלים מסתכלים בעיקר התוצאות ומחיר המניה בטווח הקצר והבינוני, וזה לא תמיד מתחבר לאינטרסים של בעלי המניות ובטח שלא לאינטרס של החברה עצמה – בניית פעילות לטווח ארוך. אצל אלי הורביץ האינטרסים היו זהים – הוא היה עשרות שנים המוביל של טבע והראייה שלו היתה ארוכת טווח; אבל המנהלים האחרונים בטבע – באו לתקופה קצרה ומראש הסתכלו על הטווח הקרוב כמבחן להצלחה שלהם.

וזה מזכיר לי שהיום החברה הישראלית הגדולה ביותר היא צ'ק פוינט, שלמרות שמגיעה מתחום אחר לגמרי, מזכירה את טבע של פעם – מנהל דומיננטי שמחזיק בתפקיד שנים רבות: גיל שוויד (שהוא גם בעל מניות גדול);  פועל לפי מה שטוב לצ'ק פוינט ולא לפי מה שטוב לאנליסטים ולמשקיעים – שוויד ספג ביקורות מ"גדולי" האנליסטים שביקרו אותו שהחברה לא מחלקת דיבידנד, שהיא יושבת על מזומנים רבים ולא עושה בהם כלום; שהיא לא רוכשת חברות. אז שוויד החליט שהוא לא נכנע לשוק (ולגבי כל טענה כנראה שבצדק, אבל לא אגלוש עכשיו לטענות עצמם), והרים חברה לתפארת. הוא העדיף לבנות חברה לטווח ארוך, ולא ליפול לגחמות של רגע.

זה כנראה ההבדל בין מנהל דומיננטי שמבין את העסק ופועל לטווח ארוך; לבין מנהל שמגיע לתקופה קצובה,  ומנסה לרצות את השוק כדי לעודד את מחיר המניה.

טבע של פעם

סיקרתי את  חברת טבע במשך שנים רבות, אף פעם לא תפסתי את המנהל הפיננסי של החברה אז, דן זיסקינד לא מוכן. הוא סיפק תשובה לכל שאלה ולכל ספק; הוא ידע את כל הפרטים הקטנים; הוא היה תמיד מוכן – גם כשהשיחה עברה לנושא שלא היה קשור לנושא המקורי של השיחה.

בשנים האחרונות זה לא היה כך –  אלרגן פרסמה דוחות כספיים לפני המיזוג של חטיבתה הגנרית עם טבע והיה ניתן להבין מהם שיש בעיות בחטיבה הגנרית. הכל שחור על גבי לבן, וזה היה חומר הגלם לטור מלפני שנה וחצי.  אבל בטבע העדיפו לתקוף את הנתונים שהתבססתי עליהם (טענות סרק כמובן), וכשניצלתי את השיחה להשחיל שאלה על הנושא החשוב ביותר בתעשייה הגנרית – הפרשות לזיכויים (שזה אומדן של הנהלת החברה שברגע מעלה ומוריד את ההכנסות והרווחים בעשרות אחוזים), אמר לי אחד מהבכירים בחברה  שזה לא נושא השיחה; וכשהתעקשתי ואמרתי שזה ההפרשות של החטיבה הגנרית של אלרגן שאוטוטו עומדת להיות בדוחות שלו, וזה אולי מבטא מצב שוק בעייתי, הוא אמר שהנתונים לא מולו, שאני לא מבין את השיטה החשבונאית, והכל בסדר גמור.

הוא אמר את זה, אבל שמעתי משהו אחר לגמרי – שמעתי מנהל בכיר שלא בקיא בפרטים הקטנים, מנהל שלא יודע מה התפרסם אתמול בלילה על חברה שהוא עומד לרכוש, מנהל שמתעסק בתפל – יחסי ציבור ותדמית ולא בדברים החשובים באמת – התוצאות של החברה הנרכשת וההפרשות שלה. אצל זיסקינד זה לא היה קורה.

ICO  – מה זה? ואיך זה קשור לביטקוין?

ICO זה מונח מעולם המטבעות הוירטואליים. ICO – Coin Offering Initial ,הוא תהליך של הנפקה. ככלל, יש לרוב שני סוגים של הנפקות – הנפקה ראשונית,  IPO  – Price Offering Initial , והנפקות חוזרות. בהנפקת ICO החברה מוכרת מטבעות (Tokens), מדובר בעצם על קריפטוגרפים (כריית מטבעות) המבוססים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין.

המטבעות האלו שהחברה מנפיקה הם בעצם המטבע שלה, מעין התג שלה, והיא מנפיקה אותן למשקיעים שרוכשים מטבעות כאלו. זה קצת מוזר, אבל דמיינו שחברת החשמל, תגדיר עכשיו מטבע ותקרא לו "מטבע מחשמל" ותציע לכם אותו בשוק החופשי, אחרי שהמטבעות האלו יוגדרו במערכת הבלוקצ'יין. אנשי הטכנולוגיה שייצרו את המטבע יקבלו אותו עבור עבודתם, ובמקביל יתפתח שוק למטבע הזה. חברת החשמל תוכל לצאת בהנפקת מטבעות – היא תציע לציבור לרכוש את המניות שלה בתמורה למטבעות כאלו, וכך בעצם החברה תקבל כסף (אפילו הרבה כסף) שישמש לפעילותה השוטפת. ה-ICO  בחודשים האחרונים של 2017 היו לפי שווים מטורפים, פשוט המטבע של החברות זינק ובמקביל ערך ההנפקה.

וקצת לנבכי התהליך – מטבעות כאלו יכולים להיות Tokens Native שהם חלק חשוב מטכנולוגיית הבלוקצ'יין (דוגמה – מטבעות הביטקוין והאיתריום). המטבעות יכולים גם להיות Tokens Utility שמהווים חלק ממהלך העסקים של הגוף המנפיק.

הבלוקצ'יין והתהליך של ה-ICO הם טרנד חזק היום, אבל חדש יחסית. במקור, ICO  הוא מכשיר לגיוס כספים לסטארט-אפים שהיו קשורים לתעשיית הבלוקצ'יין, אלא שככל  שטכנולוגיית הבלוקצ'יין התפתחה והפכה לדומיננטית בשוק המטבעות הוירטואליים כך היקף ההנפקות גדל

מדריך ביטקוין כל מה שצריך לדעת

בלוקציין – מה זה בכלל

איך משקיעים ב-ICO וממה צריך להיזהר?

חברות שיוצאות ל-ICO מפרסמות מעין תשקיף שנקרא Paper White – מסמך שמסביר על החברה, על המנהלים שלה, על המוצרים, ספקים, ועל המטבע שאותו היא בעצם מוכרת למשקיעים. המידע הזה בדומה לתשקיף חשוב במיוחד למשקיעים – על פי מידע זה תדעו אם להשקיע או להימנע בהשקעה בחברה.

המדהים בעניין ההנפקות האלו, הוא שלרוב אין מוצרים. מנפיקים כדי לפתח מוצר, אבל מי אמר שיהיה מוצר? מי אמר שיהיה מוצר טוב? אז איך זה שהגיוסים מאוד גדולים? כנראה בגלל שכל מה שמריח בלוקצ'יין, כל מה שמזכיר מטבעות וירטואליים הופך למטאור.   זה אומר שחשוב יותר מהמותר, להבין מי עומד מאחורי החברה, מי הצוות המוביל שלה.

רגע, אז מה ההבדל בין IPO ל-ICO?

IPO היא הנפקת מניות ראשונה לציבור. בתהליך הזה החברה הופכת מחברה פרטית לחברה נסחרת. IPO כפוף לרגולציה חזקה וצמודה – בודקים את החברות שנרשמות בבורסה, האם הן מתאימות? האם הן עומדות בתנאי הסף? ועוד.

מנגד, ICO הוא תהליך שהחברה מציעה לציבור לרכוש מטבעות שלה. אין רגולציה על התהליך, והחברה בעצם קובעת את התהליך, הכמות המונפקת, את השווי. מעבר לכך, המטבעות האלו לא מבטאים זכות על החברה, אלא שימוש במוצר העתידי – הסיכון הוא ענק, ועדיין רבים נוהרים לתחום הזה – זהירות, זו עשויה להיות במקרים רבים בועה!

ביטקוין – האם זו בועה? 

ביטקוין זירות מסחר 

ביטקוין – מה הלאה? 

פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך התייחס למטבעות הוירטואלים ובעיקר לביטקוין, בכנס פינטק של כלכליסט. האוזר אמר שטכנולוגיית הבלוקצ'יין היא טובה ואמינה, אבל המטבעות הדיגיטליים, ובמיוחד התייחס לביטקוין הוא בועה.

לסקר הביטקוין – מה יהיה מחיר הביטקוין בסוף 2018?

מדריך הביטקוין – כל מה שצריך לדעת על הביטקוין?

• צריך "לעשות סדר" ולהבחין בין ביטקוין, בלוקצ'יין, ו-ICO. לעיתים קרובות מבלבלים בין בלוקציין לבין המטבעות הדיגיטליים. בלוקציין היא טכנולוגיה מעניינת שתכבוש אותנו ואי אפשר להתעלם ממנה.
• אני מרגיש לעיתים שאנחנו כרגולטור במירוץ חימוש טכנולוגי לטוב ולרע.
• לעומת זאת, המרדף היום אחר ההשקעה במטבעות הדיגיטליים הוא סכנה ממשית של בועה – כי זה נראה כמו בועה, מריח כמו בועה, מתנהג כמו בועה ומרגיש כמו בועה
• יש במטבעות הדיגיטליים, וביטקוין, את כל הסממנים של בועה. אחד המאפיינים של בועה הוא תופעת העדר. עכשיו "טרנדי" לדבר על מטבעות דיגיטליים ולהשקיע במטבעות דיגיטליים, כשמעט מאד אנשים בכלל יודעים איך זה עובד.
• אין לאף אחד מושג מה יהיה ומה צריך להיות מחיר הביטקוין, וממה מושפעים הביקושים וההיצעים.
• אם הביטקווין ייחתך פתאום בדרמטיות או שהנפקת מטבע תיכשל לחלוטין, וכבר קרו מקרים – מי מגן עליכם? למי תפנו? איזה מידע יש לכם על ביקוש והיצע? מישהו אולי שולט על הביקוש ו/או ההיצע? יש לכם את מי לתבוע? איפה?
• זה לא כמו בבורסה – כשמשקיעים בבורסה, הכל שקוף תחת השמש, יש מפקח ויש מי שייתן דין וחשבון בעת הצורך. אבל כאן, אני שואל אתכם – מי האחראי? מי המפקח? מי יודע באמת מי מכוון את המחיר? איך זה עובד? כמעט לאף אחד אין שום מושג, ויש כאן סיכון עצום. יש מאות, סוגים של מטבעות – איך תדעו מה טוב ומה רע מביניהם? למי תפנו במקרה של קריסה או חשד להונאה?
• מה ההצדקה הכלכלית לכך שבתחילת השנה שער הביטקויון היה כ-1000 דולר וכעת הוא כ-7000 דולר? האם המשקיעים יודעים שמחר בבוקר הוא לא יהיה פחות מ- 1000$?
• אנחנו פועלים ובוחנים את הנושא – אנחנו רוצים לוודא שעולם המטבעות הדיגיטליים לא יהפוך למוטציה של תעשיית האופציות הבינאריות – אנחנו רוצים לוודא שעולם המטבעות הדיגיטליים לא יהפוך לעיר מקלט לנוכלים
• אני לא נגד מטבעות דיגיטליים – אני מקבל ואף אוהד של טכנולוגיות שעשויות לקחת אותנו לעולמות חדשים. אבל צריך לחשוב על המשקיעים התמימים. בהקשר של ICOs, אני נגד ניסיונות לעקוף את דיני נ"ע באופן מלאכותי, וצריך לראות שה-ICO אינו תופעה כזו. אני לא אוהב השקעות שאין מאחוריהן ניתוח כלכלי או אפילו אפשרות לניתוח כלכלי. ואני חושש שזה המצב כרגע עם הביטקוין, וה- ICOs. אני לא מבין אנשים שמשקיעים מבלי שיידעו ממניע את המחיר למעלה או למטה.
• במקביל– אנחנו וכל הרגולטורים גם צריכים להבין שהעולם משתנה ושאנחנו חייבים להתאים את המסגרת הרגולטורית לעידן שבו אנחנו חיים. כיום אין לנו סמכות פיקוח על הנפקת על הנפקת מטבעות. יש מקום לשקול הרחבת הסמכויות שלנו בהקשר של ICOs לטובת המשקיעים.
• המשקיעים צריכים להיזהר בהשקעות כאלה, להפנים את הסיכונים ואת העובדה שרוב המסחר במטבעות האלה אינו מפוקח. היזמים צריכים לקחת בחשבון, שתהיה רגולציה

• צריך "לעשות סדר" ולהבחין בין ביטקוין, בלוקצ'יין, ו-ICO. לעיתים קרובות מבלבלים בין בלוקציין לבין המטבעות הדיגיטליים. בלוקציין היא טכנולוגיה מעניינת שתכבוש אותנו ואי אפשר להתעלם ממנה.
• אני מרגיש לעיתים שאנחנו כרגולטור במירוץ חימוש טכנולוגי לטוב ולרע.
• לעומת זאת, המרדף היום אחר ההשקעה במטבעות הדיגיטליים הוא סכנה ממשית של בועה – כי זה נראה כמו בועה, מריח כמו בועה, מתנהג כמו בועה ומרגיש כמו בועה
• יש במטבעות הדיגיטליים, וביטקוין, את כל הסממנים של בועה. אחד המאפיינים של בועה הוא תופעת העדר. עכשיו "טרנדי" לדבר על מטבעות דיגיטליים ולהשקיע במטבעות דיגיטליים, כשמעט מאד אנשים בכלל יודעים איך זה עובד.
• אין לאף אחד מושג מה יהיה ומה צריך להיות מחיר הביטקוין, וממה מושפעים הביקושים וההיצעים.
• אם הביטקווין ייחתך פתאום בדרמטיות או שהנפקת מטבע תיכשל לחלוטין, וכבר קרו מקרים – מי מגן עליכם? למי תפנו? איזה מידע יש לכם על ביקוש והיצע? מישהו אולי שולט על הביקוש ו/או ההיצע? יש לכם את מי לתבוע? איפה?
• זה לא כמו בבורסה – כשמשקיעים בבורסה, הכל שקוף תחת השמש, יש מפקח ויש מי שייתן דין וחשבון בעת הצורך. אבל כאן, אני שואל אתכם – מי האחראי? מי המפקח? מי יודע באמת מי מכוון את המחיר? איך זה עובד? כמעט לאף אחד אין שום מושג, ויש כאן סיכון עצום. יש מאות, סוגים של מטבעות – איך תדעו מה טוב ומה רע מביניהם? למי תפנו במקרה של קריסה או חשד להונאה?
• מה ההצדקה הכלכלית לכך שבתחילת השנה שער הביטקויון היה כ-1000 דולר וכעת הוא כ-7000 דולר? האם המשקיעים יודעים שמחר בבוקר הוא לא יהיה פחות מ- 1000$?
• אנחנו פועלים ובוחנים את הנושא – אנחנו רוצים לוודא שעולם המטבעות הדיגיטליים לא יהפוך למוטציה של תעשיית האופציות הבינאריות – אנחנו רוצים לוודא שעולם המטבעות הדיגיטליים לא יהפוך לעיר מקלט לנוכלים
• אני לא נגד מטבעות דיגיטליים – אני מקבל ואף אוהד של טכנולוגיות שעשויות לקחת אותנו לעולמות חדשים. אבל צריך לחשוב על המשקיעים התמימים. בהקשר של ICOs, אני נגד ניסיונות לעקוף את דיני נ"ע באופן מלאכותי, וצריך לראות שה-ICO אינו תופעה כזו. אני לא אוהב השקעות שאין מאחוריהן ניתוח כלכלי או אפילו אפשרות לניתוח כלכלי. ואני חושש שזה המצב כרגע עם הביטקוין, וה- ICOs. אני לא מבין אנשים שמשקיעים מבלי שיידעו ממניע את המחיר למעלה או למטה.
• במקביל– אנחנו וכל הרגולטורים גם צריכים להבין שהעולם משתנה ושאנחנו חייבים להתאים את המסגרת הרגולטורית לעידן שבו אנחנו חיים. כיום אין לנו סמכות פיקוח על הנפקת על הנפקת מטבעות. יש מקום לשקול הרחבת הסמכויות שלנו בהקשר של ICOs לטובת המשקיעים.
• המשקיעים צריכים להיזהר בהשקעות כאלה, להפנים את הסיכונים ואת העובדה שרוב המסחר במטבעות האלה אינו מפוקח. היזמים צריכים לקחת בחשבון, שתהיה רגולציה

עדכון – תחילת ינואר 2018 ,  רשות ניירות ערך פרסמה להערות הציבור הצעה לתיקון תקנון הבורסה בדבר פעילות חברות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים

יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר: "התיקון נועד להגביל את המסחר בחברות שעיקר פעילותן הוא השקעה, אחזקה או כרייה של מטבעות קריפטוגרפיים, על ידי הגבלת הכללתן של חברות אלה במדדי הבורסה והגבלת כניסתן לבורסה למקרים בהם התקיימו תנאי סף המצביעים על פעילות עסקית משמעותית. ההצעה באה על רקע תופעה של מסחר חריג בניירות ערך, עד כדי זינוק של אלפי אחוזים בשער המניה עוד בטרם קיימת בה פעילות ממשית שניתן לאמוד את תוצאותיה. ההצעה היא לבצע את התיקון במתכונת של הוראה זמנית לתקופה מוגבלת, במהלכה תוכל להתבצע בחינה ואסדרה ייעודית".

רשות ניירות ערך פרסמה בתחילת ינואר 2018 להערות הציבור הצעה לתיקון זמני של תקנון הבורסה בדבר פעילות חברות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים המבוזרים. ההצעה באה על רקע תופעה של מסחר חריג בניירות ערך של חברות בבורסה בתל אביב שהודיעו כי בכוונתן להכניס פעילות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים (ביטקוין, אית'ר, לייטקוין, ועוד). במקרה אחד מהעת האחרונה, דיווח של חברה על כניסה לפעילות בתחום כריית המטבעות הביא למסחר חריג בנייר הערך של החברה, עד כדי זינוק של אלפי אחוזים בשער המניה עוד בטרם קיימת בה פעילות ממשית שניתן לאמוד את תוצאותיה. מקרים אלו מעלים חשש כי מחירי המניות של חברות המתכוונות לפעול בתחום מנותקים מערכן הריאלי, וכי השוק מתייחס למניותיהן באופן בלתי-רציונלי ובלתי-צפוי. לתופעה זו, אם תימשך, עלולות להיות בעתיד השלכות חמורות על תקינות והוגנות המסחר בבורסה בכלל ועל אמון ציבור המשקיעים בבורסה.

תחום המטבעות הקריפטוגרפיים, המבוסס על יישומים של טכנולוגיית בלוקצ'יין, הינו תחום מתפתח ודינמי. תחום זה מצוי עדיין בתחילת דרכו ונושא בחובו פוטנציאל חיובי רב לחדשנות טכנולוגית, מימונית ועסקית. על רקע זה פועלת בימים אלה ועדה מיוחדת שמינה יו"ר הרשות לבחינת אפשרויות האסדרה של הנפקות מטבעות קריפטוגרפיים לציבור (ICOs) במטרה לגבש מתווה המלצות שייתן מענה רגולטורי ראשוני בראייתה של רשות ניירות ערך לתחום זה.

עם זאת, נכון להיום קיימת אי בהירות באשר למתכונת והיקף הרגולציה שיחולו על הפעילויות השונות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים – בין היתר בהיבטי מיסוי, איסור הלבנת הון ומניעת טרור, אבטחת סייבר והגנה על משקיעים. יודגש כי הצעה זו אינה מטפלת באסדרה של הנפקות מטבעות לציבור – אשר נבחנת בימים אלה על ידי הוועדה שהקים יו"ר הרשות – אלא בניסיונות העכשוויים להכניס לבורסה פעילות ספקולטיבית בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים, ובפרט השקעה ישירה או כרייה של המטבעות בציפייה לעליית ערך.

הכנסת פעילות זו לבורסה, בעיקר כאשר היא נעשית באמצעות חברות ללא פעילות ריאלית משמעותית, בעת שהתחום נושא בחובו אי-ודאות כה גדולה, עלולה לחשוף את המשקיעים הישראלים לאפיק השקעה מסוכן, תנודתי ולא מפוקח. לעת הזו, קיים ספק אם יש בדרישות הגילוי לבדן כדי להתמודד עם הסיכונים החריגים בתחום זה.

לפיכך, ועל מנת לשמור על המסחר התקין וההוגן בבורסה, מבקשת הרשות את הערות הציבור להצעה לתקן את תקנון הבורסה בהוראת שעה לתקופה מוגבלת, באופן הבא:

1. מדדי הבורסה – לא תיכלל במדדי הבורסה חברה שעיקר פעילותה הוא השקעה, החזקה או כרייה של מטבעות קריפטוגרפיים.
2. כללי הרישום למסחר של הבורסה – לא יירשמו למסחר בבורסה ניירות ערך של חברה שעיקר פעילותה הוא השקעה, החזקה או כרייה של מטבעות קריפטוגרפיים, וניירות הערך של חברה כאמור הרשומים למסחר בבורסה יימחקו ממסחר, אלא אם כן עמדה החברה בתנאים הבאים: ההון העצמי שלה עולה על 100 מיליון שקלים ונערכו לגבי פעילותה דוחות כספיים סקורים או מבוקרים לתקופה של 36 חודשים.

בהתייחס לכללי הרישום למסחר של הבורסה, הרשות מבקשת את הערות הציבור בפרט ביחס לשאלה אם יש מקום לקבוע מגבלה כאמור ביחס לכלל החברות, או להחריג ממנה חברות המציעות ניירות ערך שלהן לראשונה לציבור על פי תשקיף (IPO).

ביטקוין – האם זו בועה? 

ביטקוין זירות מסחר 

ביטקוין – מה הלאה? 

בנק ירושלים יוצא עם מוצר חדש ממשפחת "ארץ": פיקדון בנקאי המיועד ללקוחות כל הבנקים ללא צורך בפתיחת חשבון עו"ש בבנק ירושלים. הייחודיות היא שניתן לבצע הפקדות לפיקדון באמצעות כניסה לאתר בנק ירושלים ופתיחת חשבון פיקדון אונליין דרך זיהוי אינטרנטי, ללא כל צורך בהגעה פיזית לסניף. בתום תקופת הפיקדון הכספים מוחזרים באופן אוטומטי לחשבון העו"ש של הלקוח ממנו הועברו הכספים, ללא כל צורך בהתערבותו בתהליך.

הריבית שמציע הפיקדון החדש של בנק ירושלים עומדת על 1% לשנה ו-1.5% לכל התקופה, כאשר ניתן למשוך את סכום הפיקדון בכל זמן שרוצים, בהתראה של 35 ימים מראש. בבנק ירושלים מציינים כי על פי בדיקה שערך בנק ירושלים ליום השקת הפיקדון, הרי שמדובר בפיקדון שמציע את הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית לתקופה זו.

מי שיבחרו למשוך את הפיקדון לפני תום השנה וחצי יקבלו חלק מהריבית על פי הפירוט הבא: בחצי השנה הראשונה 35% מהריבית (0.35% בחישוב שנתי), בחצי השנה השנייה 55% מהריבית (0.55% בחישוב שנתי). בחצי השנה השלישית 75% מהריבית (0.75% בחישוב שנתי). כך מציע למעשה בנק ירושלים את הריבית הגבוהה במערכת הבנקאית לתקופות קצרות. להפקדה בפיקדון גמיש 

בבנק ירושלים מדגישים כי הפיקדון מיועד ללקוחות פרטיים בלבד ולהפקדות חדשות בלבד, כאשר מינימום הפקדה תעמוד על 1000 שקל וההפקדה המקסימלית עומדת על 5 מיליון שקל ללקוח בודד. הפיקדון מציע נזילות גבוהה ומאפשר משיכה בכל עת בהתראה קצרה יחסית, ומצוין למי שמעוניינים לסגור חיסכון בריבית גבוהה יחסית וליהנות מגמישות למקרה שיצטרכו את הכסף במהלך הדרך. עוד מציינים בבנק ירושלים כי הפיקדון יכול להוות אלטרנטיבה מצוינת ללקוחות שמכרו למשל דירה ומעוניינים בינתיים, עד למציאת דירה חדשה ליהנות מריבית. לחילופין, הפיקדון גם יכול להוות אלטרנטיבה מצוינת למי שמבקשים לרכוש דירה ראשונה ומעוניינים להניב עד למועד הרכישה תשואה שתשמור על ערך הכסף.

עודד קרביץ, מנהל מחלקת ניהול פיננסי ציין: "אנחנו מציעים אלטרנטיבה מצוינת למי שרוצים לחסוך באפיק סולידי מאוד בריבית גבוהה יחסית ועדיין לזכות לגמישות וביכולת למשוך את הכסף במהלך התקופה בתנאים אטרקטיביים במיוחד. היתרון שאנחנו מציעים הוא שאין חובה לפתוח חשבון עו"ש בבנק ירושלים וכל אזרח במדינת ישראל יכול להפקיד כספים בלחיצת כפתור במהירות ובקלות באמצעות אתר בנק ירושלים".

המבצע הינו לזמן מוגבל, הבנק רשאי לשנות את פרטי המבצע בכל עת. פיקדון ל-18 חודשים בריבית שנתית של 1% (מתואמת 1%). ניתן למשוך את הפיקדון בהתראה של 35 ימים עם שיעור מהריבית כמפורט בטופס הפיקדון. להפקדות חדשות בלבד. ללקוחות פרטיים בלבד

 כנסו כאן להפקדה בפיקדון גמיש 

מה האלטרנטיבות של אלגומייזר? מה זה דוח פרופורמה? ומה מלמד דוח הפרופורמה על הרכישה של אלגומייזר?

אלגומייזר המפתחת תוכנה לתחום הפרסום באינטרנט נכשלה. מה שהתחיל בקול תרועה רמה, וברעש תקשורתי, לא התרומם בשטח לעסק אמיתי.  זה עדין לא נגמר, יש מוצרים, יש טכנולוגיה, אלא שההכנסות מסתכמות  במאות אלפים בלבד וההפסד מסתכם במיליונים רבים.

בשלב הזה יש כמה בריריות – להמשיך כרגיל, אולי המוצר פתאום יתפוס והמגמה תתהפך, אחרי הכל, הקופה לא ריקה לחלוטין, ויש לחברה הון ויכולת לשרוד בלי עירוי חיצוני תקופה לא קצרה (אבל גם לא ממושכת). אפשרות   נוספת היא פשוט להרים ידיים ולסגור את העסק. אפשר גם  להפוך לשלד בורסאי שזאת ברירת מחדל של הרבה חברות שנכשלו עסקית, והנכס העיקרי שנותר להם הוא החברות במועדון החברות הבורסאיות. זה גם היה הגלגול הקודם של אלגומייזר – החברה הזו בעצם היא פעילות שנקלטה בשלד בורסאי שהיה בעבר חברה מכובדת בשם…מעריב.

אפשר גם לפעול לגיוס הון, כדי להאריך את מועד "פג התוקף" של החברה. עוד כסף משמע יכולת לשרוד עוד תקופה, ובמצבים האלו לרוב (אם בכלל) החברות מצליחות לגייס רק מבעלי המניות שלהם  (הנפקות זכויות); ואפשרות אחרת – היא לקלוט פעילות, ולהפוך בפועל לחברה אחרת. אלגומייזר בחרה בקליטת פעילות משיקה ומשלימה לפעילות שלה, והפכה לחברה אחרת לחלוטין.

זה התחיל כבר במהלך 2016 – אלגומייזר דיווחה על מגעים לרכישת פעילות בתחום הפרסום והשיווק הדיגיטלי. אלא שעבר זמן רב, עד שהעסקה התממשה  – ביולי השנה דיווחה הנהלת החברה על סגירת העסקה. החברה רכשה 100% מחברת לינקיורי, ספקית של פתרונות מוניטיזציה באינטנרט ובמובייל. בתמורה שילמה אלגומייזר 11 מיליון דולר ומאיפה הכסף? ובכן חלק מהסכום (חלק יחסית קטן – 650 אלף דולר) היה בעסקת מניות – כלומר, הקצו לבעלי המניות של לינקיורי מניות של אלגומייזר; וחלק אחר (החלק הגדול) הגיע ממשקיעים פרטיים שסיפקו מזומנים לחברה (39 מיליון שקל)  דרך הנפקת מניות – 7 מיליון שקל והלוואה גדולה של 32 מיליון שקל. בתמורה להלוואה, ומעבר לכך שהיא בריבית של 8%,  סיפקה החברה כמות גדולה של אופציות למימוש למניות החברה (מעל 6 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים – מחיר המניה היה אז כ-5 שקל, כעת מתחת ל-4 שקל).

לינקיורי – ההכנסות גדלות, אבל…

לינקיורי משנה כאמור את אלגומייזר מהקצה אל הקצה – מדובר על קפיצה בכמה סדרי גודל. עם השלמת הרכישה פרסמה אלגומייזר את תוצאות הפרופורמה של שתי הפעילויות. תוצאות הפרופורמה הן תוצאות שלוקחות בחשבון את אלגומייזר עם תוצאות הנרכשת כאילו הרכישה התבצעה בעבר. כלומר, מדובר בעצם באיחוד של התוצאות כאילו המיזוג הושלם מזמן, ועם התייחסות להשלכות של המיזוג – לדוגמה, יותר הלוואות באלגומייזר ולכן יותר הוצאות מימון, ודוגמה נוספת – הרכישה יצרה נכסים לא מוחשיים שיש להפחיתם, אז בדוחות פרופורמה יצגו הוצאות ההפחתה.  במילים פשוטות, דוחות פרופורמה זה ניסיון לדמות את המצב האמיתי.

אז מה המצב האמיתי? הנהלת החברה, פרסמה לאחרונה סקירת מנהלים על דוח הפרופורמה – "התוצאות העסקיות המשולבות של אלגומייזר יחד עם קבוצת לינקיורי מראות מכירות תקופתיות בפועל של כ-48 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2017" מספרים לנו מנהלי החברה, "המכירות המשולבות מהוות גידול של למעלה מ-10,000% בסך המכירות…

"את שנת 2016 ,סיימה לינקיורי עם הכנסות בהיקף של כ-72 מיליון שקל והרווח נקי עמד על כ-12 מיליון שקל. פעילותה של לינקיורי מהווה פעילות סינרגטית ומשלימה לפעילותה של החברה. החברה רואה בפעילות החברה הנרכשת, מנוע צמיחה מיידי ועתידי, ובכוונתה להרחיב באמצעות הרכישה את סל המוצרים שהיא מציעה ללקוחותיה".

סינרגיה זו מילה נהדרת, רק שהיא לא תמיד ניתנת ליישום – אולי לינקיורי תתרום לשיפור הביצועים של מוצרי אלגומייזר, אבל אם עד עכשיו זה לא קרה, אז למה שזה יקרה – אחרי הכל, הסינרגיה יכלה להיעשות בשת"פים שיווקיים. לא צריך לקנות חברה כדי לחתום איתה על שת"פ. אבל, מקווה בשביל אלגומייזר שאני טועה.  בכל מקרה, על פניו יש קשר בין תחומי הפעילות של החברות – אלגומייזר מכינה ובונה קפיינים ממומנים בגוגל ובפייסבוק (באופן אוטומטי) בעיקר לבעלי מקצוע; ולינקיורי מפתחת תוכנות פרסום ושיווק דיגיטלי לאינטרנט ולמובייל שמסייעות במקסום ההכנסות.

אבל, אולי זאת סתם קטנוניות – תהיה או לא תהיה סינרגיה, מנהלי אלגומייזר הדגישו מספר פעמים לפני השלמת הרכישה כי החברה הנרכשת מכרה ב-72 מיליון שקל והרוויחה 12 מיליון שקל בשנה שעברה וקצב המכירות השנתי שלה ב-2017 הוא כ-90 מיליון שקל. הנתונים האלו טובים, ואפילו נראים טובים מדי – האם אלגומייזר עשתה אחלה של עסקה? רכשה ב-11 מיליון דולר, חברה שמרוויחה מעל 3 מיליון דולר – מכפיל רווח של 3-4  זה מכפיל זול; ואם כך – מה זה אומר על השווי של אלגומייזר?  על רקע הקצאות המניות והאופציות (לבעלי מניות הנרכשת ולמממנים) עלה שווי החברה למעל 90 מיליון שקל, וכעת הוא באזור ה-80 מיליון שקל, אך לחברה שמרוויחה 12 מיליון (מבלי להתייחס לאלגומייזר עצמה) זה עשוי להיות שווי ראוי ואף נמוך.

אלא שדוחות הפרופורמה מעלים תמונה אחרת – כן, המכירות של לינקיורי גדלו, אבל השורה התחתונה בכיוון מטה. במחצית הראשונה של השנה ההכנסות פרופורמה הסתכמו כאמור ב-48 מיליון שקל, וההפסד עלה על 10 מיליון שקל. ההפסד  של אלגומייזר עצמה, היה מעל 9 מיליון שקל, ולינקיורי הוסיפה עוד הפסד של כ-1 מיליון שקל. כן, לינקיורי גדלה בהכנסות, אך עברה להפסד, וזה ממש במקביל לסגירת העסקה. זה עוד לא אומר שהעסקה לא תהיה משתלמת, זה אומר שכרגע עם השלמתה, היא לא נראית גליק גדול.

מחיר למשתכן בדוחות של אזורים – איך מתבטאת תוכנית מחיר למשתכן בדוחות של אזורים ואיך היא תתבטא בעתיד; ולמה לא בטוח שהזכאים רוכשים דירות בהנחה אמיתית?

מחיר למשתכן תוכנית הדגל של משה כחלון, שר האוצר, כבר מתבטאת בשטח – 106 אלף זכאים רשומים לתוכנית,  26 אלף זכאים כבר זכו בדירה, ו-11 אלף אמורים לקבל תשובה בקרוב. על פי התוכנית, היקף הבנייה רק יילך ויגדל כך שבסופו של דבר כל זכאי יקבל דירה.

המטרה של התוכנית היא לעזור לזכאים (בעיקר זוגות צעירים) לרכוש דירה, ולהוריד את מחירי הדירות, ושר האוצר שלנו, מתעקש שזה יקרה. בינתיים, המחירים אמנם לא ממש יורדים, אבל יש ירידה משמעותית בהיקף העסקאות. הסיבה העיקרית ככל הנראה היא תוכנית מחיר למשתכן ש"על הדרך" גורמת לירידה גדולה מאוד בביקוש לדירות (מעל 100 אלף איש זכאים לא מחפשים דירות), וירידה בביקוש, על פי חוקי הכלכלה הבסיסים ביותר,  מביאה לירידה במחיר. אלא שמול הירידה בביקוש קיימת ירידה בהיצע – הקבלנים בונים פחות, יש ירידה בקצב הבנייה, ואז השאלה היא מה יותר חזק – הירידה בביקוש, או הירידה בהיצע. מה שברור – ממש לא טריוויאלי שהמחירים יירדו.

זאת ועוד – התוכנית עוד לא "הוכחה" כטובה לזכאים ולשוק הדיור בכלל – מדובר על זכאים רבים שלא מתכוונים לגור בדירות האלו אלא להשכיר אותן ואז ייוצרו שכונות השכרה שמטבע הדברים הן במקרה הטוב פחות מושקעות מבניינים של בעלי הדירות עצמן, ובמקרה הרע מוזנחות.

בעיה נוספת היא שהדירות לא בהכרח מתאימות לצרכים – הקבלנים במחיר למשתכן, בונים דירות גדולות, כי המחיר הוא לפי מ"ר. אבל אותו זוג במקרים רבים רוצה דירה קטנה יותר, אחרת מה הועילה לו הזכייה – הוא יכל לקנות במקום אחר דירה קטנה יותר לפי צרכיו.

הבעיה הגדולה ביותר היא כנראה המרחק בין הזכייה לבין הכניסה לדירה, זה יכול לקחת 3 שנים, 4 שנים, ואפילו יותר, אם כי, יש גם הפתעות לטובה – הפרויקט הראשון שנמסר (בעפולה) הסתיים תוך כשנתיים.

וכאשר מדובר בכל כך הרבה זמן, רוכשי הדירות צריכים לקחת בחשבון את מדד תשומות הבנייה – מדד שאליו מוצמדים התשלומים לקבלן. המדד הזה באופן מסורתי עולה על מדד המחירים לצרכן בכמה אחוזים טובים בכל שנה. המשמעות היא שהדירה שרוכשים בעצם מתייקרת, ואם מדובר על 3-4 שנים זה יכול בקלות להיות 10%, ואז לא בטוח שהזכייה כזו בוננזה – ההנחה במחיר למשתכן היא סביב 20% (ונמוכה משמעותית אגב, בפריפריה), כך שמדד תשומות הבנייה "אוכל" את ההנחה, ואם מחירי הדירות כפי שצופה שר האוצר יירדו, אז בסוף עוד יסתבר שאין בכלל הנחה. אגב, כל פרויקט שהוא על הנייר, מספק הנחה (פריסייל) לרוכשים בו.

אז מחיר למשתכן, באופן ברור כבר מתבטא בשטח – בשוק הדירות; ומסתבר שיש גם ביטוי בדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן.

מחיר למשתכן בדוחות אזורים – רווחיות נמוכה, אבל היקף גדול

אזורים היא מהמובילות בתחום יזמות הנדל"ן. היא חתומה על עשרות ואולי מאות שכונות ברחבי הארץ, וגם עכשיו היא מחזיקה במלאי דירות עצום – רבבות דירות בקנה לביצוע בשנים הבאות. החברה הצליחה בשנים האחרונות להעלות את קצב הבנייה, ובהתאמה להגדיל את הרווחים, אבל הפעם נתייחס לעתיד.

והעתיד על פי אזורים נראה כך – הכנסות של 1.1 מיליארד שקל מהפרויקטים בביצוע, הכנסות של 1 מיליארד שקל מפרויקטים ששיווקם החל ועדיין לא הוחל בביצוע. הכנסות של 3.5 מיליארד שקל מפרויקטים ששיווקם ייחל עד סוף 2019 ועדיין לא הוחל ביצוע. צבר של 5.5 מיליארד שקל (פלוס). כזה צבר, והלכתי לאחור (גם במאיה וגם בזיכרון) לא היה אף פעם לאזורים. אז מה קרה עכשיו? אכן, מחיר למשתכן. כ-2.5  מיליארד שקל מהצבר הוא פרויקטים של מחיר למשתכן.

במקביל לצבר ההכנסות, מספקת אזורים מידע על צבר הרווחים – הרווח הגולמי של אזורים מהפרויקטים בביצוע הוא כ-280 מיליון שקל, מהפרויקטים ששיווקם כבר החל (והם עדיין לא בביצוע) קרוב ל-190 מיליון שקל, ומהפרויקטים ששיווקם יחל עד 2019 (וביצועם עדיין לא החל) –    500 מיליון דולר. כלומר, מדובר על 1 מיליארד שקל במצטבר. המספר הזה יתממש על פני המכירות של הפרויקטים (ושיווקם). התקינה (להבדיל מבעבר) מאפשר הכרה בהכנסות וברווח על פני התקדמות הפרויקט.

המספרים האלו טובים מתחזיות/ צבר הזמנות עבר של החברה, בזכות כאמור מחיר למשתכן. שימו לב לנתון הבא – אזורים זכתה במספר פרויקטים בתוכנית מחיר למשתכן בהיקף כולל בינתיים של כ-2.5  מיליארד שקל עם רווח גולמי חזוי של כ-270 מיליון שקל – מדובר על רווחיות גולמית (רווח חלקי מהכנסות) של כ-11%, זה יחסית נמוך, הממוצע של אזורים עולה קצת על 20%, אבל אבסולוטית זה מוסיף לחברה 270 מיליון שקל לשורת הרווח הגולמי וזה עשוי להיות מנוע הצמיחה של אזורים לשנים הקרובות.

הדוחות של אזורים מחזקים את ההערכה שהקבלנים שהתעלמו מתוכנית מחיר למשתכן, כנראה טעו. נכון, התוכנית הזו עלולה לפספס את המטרות העיקריות שלה – דיור במחיר זול לזכאים, והפחתת מחירי הדירות. אבל מהזווית של הקבלנים –  הדירות במחיר למשתכן יחסית נחטפות, והמשמעות שהחברה היזמית לא צריכה להוציא על שיווק, אין לה בעצם הוצאות מכירה ושיווק. הכל כמעט מכור מראש, וזה כמובן נהדר. המשמעות היא שלמרות שהרווחיות הגולמית של פרויקטים רגילים גבוה יותר, הרווחיות התפעולית בהינתן שאין הוצאות מכירה ושיווק בפרויקטים של מחיר למשתכן, כנראה לא נמוכה משמעותית, אם בכלל, מהפרויקטים הרגילים.

הקבלנים שזיהו את החשיבות של מחיר למשתכן לביזנס שלהם, נמצאים שם בכל הכוח, וזה אמור לספק להם גם ביטחון – כי מדובר בדירות מכורות בסבירות גבוה; וגם – רווח שהוא מעבר לפעילות הרגילה (שעלולה לרדת בגלל מצב שוק הדירות).

מחירי הדירות הוכפלו בשבע השנים האחרונות,  ולמרות ניסיונות של הממשלה לבלום את מחירי הדירות , עד עכשיו זה לא ממש הצליח. שר האוצר משה כחלון מהמר על תוכנית מחיר למשתכן – מעבר להורדת מחירי הדירות לזכאים במחיר למשתכן, התוכנית אמורה להוציא חלק גדול ממחפשי הדירות משוק הדירות, וכך בעצם היא תקטין את הביקוש לדירות. הקטנת הביקוש משמעה אמורה להיות על פי כללי הכלכלה הבסיסיים – ירידה במחיר. אלא שהקבלנים מודעים לכך ובהתאמה מקטינים את היצע הדירות, ואז כבר עולה השאלה – מי יותר חזק? מי משפיע יותר הורדת הביקוש, או הקטנת ההיצע שדווקא גורמת לעליות מחירים. כחלון ומשרד האוצר  סבורים שהם "ינצחו" ומחירי הדירות יירדו, אבל מה אתם חושבים ?

הנה סקר על מחירי הדירות – השתתפו, וקבלו את תוצאות הסקר – אגב, במקרים רבים חוכמת ההמון עולה על חוכמת המומחים – כאן תקבלו את הערכות המומחים, אלא שראשית – חלקם בעלי אינטרס, ושנית – מסתבר על פי מחקרים רבים שנעשו, שההמון יודע המון – יותר מהיחיד, מומחה ככל שיהיה. לכן, ההשתתפות שלכם חשובה – ככל שיצביעו יותר, יהיה לסקר תוקף חזק יותר.

אז – נא להצביע ולהשפיע 

תוכנית מחיר למשתכן היא תוכנית הדגל של שר האוצר, משה כחלון להילחם במחירי הדירות. כחלון סבור שעל ידי בנייה מסיבית ושיווק רחב של דירות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן הוא פותר את בעיית הצעירים שלא יכולים לקנות דירה במחירים שיש היום, אך במקביל הוא פותר את הבעיה המרכזית של שוק הדירות בשנים האחרונות – הוא עוצר את עליית מחירי הדירות ואף להערכתו והערכת גורמים באוצר, גורם למחירי הדירות לרדת.
מה דעתכם? האם זה יצליח? הצביעו בסקר וראו מה חושבים יתר המצביעים

מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת
מחיר למשתכן – ככה תקחו משכנתא

מחיר למשתכן – מיהם קבוצה א' וקבוצה ב' 

לצד המדריך המפורט שלנו על הביטקוין, לרבות מידע על המחיר המעודכן, הגרף של הביטקוין, הזירות שבהן ניתן לרכוש, והסבר מפורט על איך כדאי לרכוש ולסחור ביטקוין (ודברים טובים נוספים כמו סקר: היכן יהיה הביטקוין עוד שנה?) החלטנו להעלות סרטו קצר על איך ניתן לקנות ביטקוין בשקלים. זאת לא האפשרות היחדיה, זו הדגמה על רכישה דרך זירה אחת/ פלטפורמה אחת – bit2c  אבל חשוב להבהיר שיש אפשרויות אחרות – רכישה מאנשים פרטיים, דרך חלפנים, דרך זירות אחרות ועוד

ביטקוין – האם זו בועה? 

ביטקוין זירות מסחר 

ביטקוין – מה הלאה?