אתם מגדירים את עצמכם כאנשים תרבותיים? אתם אוהבים לבקר בתיאטרון, במחזות זמר ובמופעים מוזיקליים? ייתכן מאד שהכרטיס הבא שנסקור כאן בשבילכם יתאים לכם. זהו כרטיס מועדון זמן תרבות, מבית ישראכרט, המשמש על תקן כרטיס אשראי וכרטיס מועדון גם יחד.

יש לציין שחברת ישראכרט לא מציינת מהם התנאים הספציפיים של הכרטיס מבחינת דמי הכרטיס, העמלות, גובה המסגרת וכן הלאה. אנחנו מניחים שיכול מאד להיות שהתנאים האלה ישתנו אצל כל אדם, ולכן אנחנו ממליצים לכם לברר זאת מראש לפני שאתם מזמינים את הכרטיס.

על מועדון זמן תרבות

מועדון זמן תרבות הושק עוד בשנת 2001, ולהתרשמותנו נשאר קצת מתחת לרדאר. הוא מועדון שלדברי ישראכרט אקסלוסיבי יחסית, עם מספר מצומצם יחסית של אנשים שיכולים להצטרף אליו (כמובן שלא מצאנו נתונים כמותים שמסבירים את הקביעה הזו). הכרטיס נועד קודם כל להעניק הטבות והנחות על אירועי תרבות הנערכים בישראל, לרבות הצגות, מופעים מוזיקליים, סרטים ואירועים אחרים. מחזיקי הכרטיס משתייכים למועדון שמאפשר להם לקבל הנחות והטבות על אירועים אלה, בעיקר ברגע האחרון. מועדון זמן תרבות של ישראכרט מאפשר לקבל בכל חודש הטבות משתנות. כדי לנצל את ההטבות יש להציג במעמד הרכישה או כרטיס החברה ולשלם באמצעות כרטיס האשראי בלבד. אם מצטרפים למועדון בלי להזמין כרטיס אשראי נפרד – וזה בהחלט אפשרי – הרי שבמעמד חידוש כרטיס האשראי יישלח כרטיס הנושא על גביו את לוגו מועדון זמן תרבות.

יש בתי עסק ומוסדות תרבותיים שמעניקים הטבה פחות או יותר קבועה לחברי מועדון זמן תרבות. האופרה הישראלית למשל מעניקה 35 שקלים הנחה על מופעים שלה, לא כולל מופעי ילדים. מומלץ לברר במוסדות שנוהגים ללכת אליהם אם ניתנת הטבה קבועה כלשהי לחברי המועדון.

לא רק תרבות

בדומה לכרטיסים אחרים גם במסגרת הכרטיס הזה ניתן לקבל ביטוח נסיעות לחו"ל ללא כל תשלום. הביטוח מיועד לתושבי ישראל שגילם עד 75 ושיש להם כרטיס אשראי בינלאומי בתוקף. הם צריכים להפעיל את הביטוח לפני כל נסיעה לחו"ל ומקבלים באמצעות כיסויים והחזרים על טיפולים רפואיים בחו"ל, תרופות ואשפוזים, הטסות רפואיות וכן הלאה. חשוב לציין שבנקודה הזו שכמו רוב הביטוחים החינמיים האחרים של חברות האשראי, גם הביטוח הזה נוטה להיות מצומצם יחסית ולא תמיד מספק את המענה שזקוקים לו – הן מבחינת גובה הכיסוי והן מבחינת התנאים למימוש (ביטוח שכזה לא יכלול בין השאר ספורט אתגרי).

מחזיקי הכרטיס יכולים להצטרף לתכנית המסלולים של ישראכרט, המקנה הנחות נוספות על אטרקציות, רכישות ובילויים, מבצעי 1+1, "פינוקים" ועוד.

מידע נוסף על מועדון זמן תרבות של ישראכרט תמצאו כאן.

לסקירות נוספות של כרטיסי אשראי

פקטורינג – כל מה שצריך לדעת

פקטורינג הוא בעצם מכשיר מימוני – בדיוק כמו שיש אשראי שנילקח מהבנקים, הלוואות שנלקחות מהבנקים, גיוס מהציבור ועוד, יש גם פקטורינג. לפקטורינג אין "מוניטין טוב"; יש סטיגמה שמי שעושה פקטורינג עושה זאת בגלל מצוקה פיננסית או/ ו קשיים תזרימיים. אז זהו –  זה כבר לא כך. נכון שהרבה חברות פונות לפקטורינג שיש להם בעיה, ומתוכן יש גם חברות במצוקה פיננסית קשה, אבל פקטורינג הפך להיות שיטה מקובלת ונפוצה לגיוון מקורות המימון של הפירמה ובעיקר כדי לעמוד במציאות של לקוחות שדוחים תשלומים – אחרי הכל, חלק משמעותי מהמימון הוא להון חוזר, כלומר לממן את הלקוחות ואת המלאי, כשמנגד מקבלים כספים מהספקים.

ההון החוזר של הפירמה (הון חוזר תפעולי) מבטא כמה כסף היא צריכה כדי לממן את הפעילות השוטפת ומוגדר כלקוחות ומלאי בניכוי הספקים. אבל מה קורה כאשר יש פתאום הפתעה והלקוח דוחה תשלומים – אז אחד מהפתרונות הטובים, גם כי הוא בריבית נמוכה וגם כי ניתן לקבוע כי מדובר בטווח קצר (עד שיגיע התשלום מהלקוח) הוא פקטורינג. אבל רגע, מה זה בעצם פקטורינג?

פקטורינג – דוגמה

פקטורינג הוא בעצם להפוך את יתרת הלקוחות – במלואה או בחלקה (לרוב בחלקה) ליתרת מזומנים. החברה והגוף הפיננסי שעושה פקטורינג מנהלים מו"מ על מכירת חוב הלקוחות לגוף הפיננסי. לדוגמה – נניח שחברה מסוימת רוצה להיפגש עם מזומנים ויש לה יתרת לקוחות של 100 מיליון שקל, ומתוכם היא מתכוונת למכור יתרת לקוחות של 30 מיליון שקל. היא מגיעה לגוף הפיננסי שעושה פקטורינג ומציעה לו את היתרה הזו בתמורה למזומן. הגוף הפיננסי יבחן את איכות הלקוחות, ינסה להגדיר את הסיכון שכולל בתוכו את החובות המסופקים (יהיו כאלו שלא ישלמו, או שלא ישלמו בזמן), ומחשב את ערך הלקוחות הזה בהינתן תקופת הזמן – התקופה שבה הוא ייהנה מתזרים המזומנים של תשלומי הלקוחות.  אם לדוגמה הלקוחות אמורים בממוצע לשלם את החוב תוך 3 חודשים אז הוא יתמחר את זה כריבית לתקופה של 3 חודשים. כלומר, הערך שהגוף הפיננסי יסכים לתת תמורת חוב לקוחות של 30 מיליון שקל יהיה נצוך מה-30 עצמם, מכיוון שיש כאן אלמנט של סיכון (שהרבה פעמים מודגש בחוזה שהסיכון נשאר אצל החברה) ויש כא אלמנט של זמן, כלומר של ריבית לתקופה. נניח שהוא יסכים לשלם עבור החוב – 29 מיליון שקל במזומן.

במצב כזה, החברה מקבלת מזומן של 29 מיליון שקל, ויתרת הלקוחות יורדת ב-30 מיליון שקל. יש כאן פער של 1 מיליון שקל שמוגדר כסוג של הפסד מימוני, אבל החברה הצליחה להנזיל את הלקוחות, ואם היא עשתה זאת בריבית טובה, אז מדובר בפועל בעוד סוג של מימון.

בפועל, דוף הפקטורינג נכנס בנעליה של החברה (הספקית) והוא גובה ומנהל את החוב מול הלקוחות – החברה בעצם המחתה את כל זכויותיה לגוף הפקטורינג.

הפקטורינג דומה בעצם לניכיון צ'קים, הרי מה ההבדל? גם כא וגם כאן מוכרים יתרה של לקוחות לגוף מסויים שמספק נזילות מידית בתמורה לריבית. התופעה הזו במקרים מסוימים (בעיקר מקרים גדולים – כיל, אדמה ועוד) נקראת איגוח. אז בעצם באופן שוטף יש מכירה של תיקי לקוחות לגופים פיננסיים כשמוקדמת ישות שאחראית על ניהול הגביה והחוב, היא זו שבאופן שוטף רוכשת חוב לקוחות במזומן. בעצם לוקחים את יתרת הלקוחות והופכים אותה בעיני הגוף הפיננסי לסוג של אגרת חוב שמייצרת תזרים שוטף על פני התקופה (התשלומים מהלקוחות הם התזרים השוטף).

הפקטורינג נפוץ ומגביר נוכחות בשוק המקומי בעסקים מכל הסוגים והוא נחשב למימון נלווה למימון הבנקאי, אם כי הבנקים נכנסו גם לתחום הזה. בפועל זה עובד כך – הספק (החברה שפונה לגוף הפקטורינג) מגיש בקשה לביצוע הפקטורינג בצירוף החשבוניות (של הלקוחות החייבים שאותם מוכרים) והמסמכים שקשורים לעסקה. הגוף הפיננסי בוחן את הלקוח ואת העסקה הספציפית העסקה ואם מאשר, אז קובע את הריבית ואת העמלה ומעביר תשלום במזומן לחברה. החברה כמובן מוותרת על תשלום הלקוח שלה, התשלום עובר לגוף הפיננסי. קיימות שתי גישות לעסקאות פקטורינג – עסקאות "גלויות" בידיעת החייב (הלקוח), ועסקאות "שקטות" ללא ידיעתו. בעסקאות "שקטות" הספק הוא שגובה את החוב כנאמן ומעביר אותו לגוף הפקטורינג, כלומר אין כאן בעצם ידיעה לגורמים חיצוניים על העסקה הזו, ומתברר שהרבה גופים אוהבים את "השקט" הזה.

אחד היתרנות הגדולים של הפקטורינג הוא בגמישות, מעבר לכך שמדובר בגיוון האשראי, מדובר ביכולת להשיג מימון מהיר ויחסית זול, לתקופה גמישה. מדובר בגמישות מימונית ועסקית, שלא בטוח שניתן להשיג במקומות אחרים. כמו כן, כאמור יש השפעה משמעותית על הדוחות הכספיים – המאזן נראה טוב יותר – יתרת החוב של הלקוחות קטנה, המזומנים גדלים.

היקף השוק – עשרות מיליארדים

בארץ יש עשרות שחקנים בתחום הפקטורינג, חלקם גופים ששייכים לבנקים, כשההערכות הן שמדובר בשוק של כמה עשרות מיליארדי שקלים

הפקטורינג של מטריקס 

הון חוזר – מה זה? והאם אפשר להיות בהון חוזר שלילי?

עדכונים על פקטורינג –

יוני 2017 –  בנק לאומי פועל בזירת הפקטורינג גם דרך – Digital Factoring, כלי המאפשר לבצע פעילות פקטורינג באופן פשוט מהיר ודיגיטלי. בבנק מדגישים כי מדובר בפתרון נוח לחברות, והם משקיעים בטכנולוגיה ובהנגשת המוצר לעסקים, כסף רב – "אנו מתמקדים בכל עולם המימון לצורכי הון חוזר של חברות עסקיות", אומרים בבנק, "במטרה לסייע ללקוחות העסקיים בקבלת נזילות. מבחינתנו, הנושא חשוב כי אנחנו מבינים שעלינו להתמודד עם מספר מטרות, ובראשן מתן פתרונות מגוונים ללקוח, מעבר לעולם של אשראי מסורתי. אלמנט נוסף הוא התמודדות עם תחרות שמגיעה מתאגידים פיננסיים אחרים – בנקאיים ולא בנקאיים, וגם כתוצאה מהתחרות שתגיע מתחום הפינטק, בעיקר בתחומי מתן האשראי. אנחנו פועלים  בתחום הפקטורינג זה שנים רבות. עם זאת, בארבע השנים האחרונות שינינו את דרכנו בתחום. בעקבות ניתוח התחום והמגמות בעולם, ככל שניתן, מצאנו שיש דרישה בישראל לשירות הזה, לצד הצורך שלנו בהתפתחות והתקדמות", – להרחבה בגלובס.

כתב שירות זה לא ביטוח – לא כל כתבי השירות שמוכרות לכם חברות הביטוח הם חיוניים; מחובתו של נציג החברה לפרט אותם בעת רכישת הפוליסה, וזכותכם לא לרכוש אותם

כמעט כול אחד רוכש ביטוח רכב (מקיף) באמצעות שיחה טלפונית (או אפילו ישירות באתר החברה באינטרנט) עם הסוכן שלו או נציג החברה המבטחת. השאלות שהוא נשאל בעיקר הן – סוג הרכב, שנת ייצור הרכב וגיל הנהג הצעיר ביותר הנוהג על הרכב. בסיום השיחה הוא מקבל מחיר פרמיה שעליו לשלם לרכישת הביטוח, ואז מוסיף הנציג שהמחיר כולל גם שירותי גרירה, רכב חליפי בעת השבתת הרכב לצורך תיקון במוסך, תיקוני שמשות וכד'. המבוטח אולי חושב לתומו שזה מה שהפוליסה כוללת ושחברת הביטוח מגלה רוחב לב נדיר, אבל זה ממש לא כך – כול התוספות לפוליסה הם כתבי שירות. פוליסת הביטוח עצמה כוללת בעיקר כיסויים לנזק לרכב, נזק לרכב צד ג' (אם פגעת במישהו אחר למשל). על הכיסויים הנוספים שהם כתבי השירות, אתם משלמים תשלום נוסף (כול כתב שירות עולה כמה עשרות שקלים בודדות), שאתם יכולים לוותר עליהם, אם אתם לא רוצים אותם.

לאחרונה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז, תביעה ובקשה לאישורה כתביעה ייצוגית, נגד אחת מחברות הביטוח הגדולות. התביעה הוגשה בטענה להתנהלות פסולה ושלא כדין של חברת הביטוח במסגרת הליך השיווק והמכירה של כתבי השירות הנמכרים על ידה ללקוחות במסגרת הביטוח המקיף לרכב.

לטענת התובעת, החברה משווקת, בין ישירות ובין באמצעות סוכנים מטעמה, תכניות ביטוח מקיף הכוללות כחלק אינהרנטי ובלתי נפרד כתבי שירות, והכל מבלי שהיא מציגה ללקוחות את מחיר כתבי השירות במהלך הליך השיווק, מבלי שהיא מאפשרת להם לוותר על כתבי שירות ולקבל בתמורה מחיר נמוך יותר שישקף את עלות השירות שהוסר, תוך יצירת התניה בפועל בין רכישת חבילת כתבי השירות לתכנית הביטוח, אי מסירת מידע מהימן אי התאמת הביטוח לצרכי המועמד לביטוח וכיוצא באלה.

מהו כתב שירות?

על פי הגדרת החוק – כתב שירות הוא "מסמך נלווה לפוליסת ביטוח הכולל תנאים למתן שירות למבוטח על ידי ספק שירות". בעגה המקצועית של עולם הביטוח כתבי השירות נקראים גם "ריידרים". בעקבות הרפורמה בכתבי השירות שהנהיגה הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון דורית סלינגר, ב-1 ביולי 2016, בוטלו רוב כתבי השירות בביטוחי הבריאות והדירה שצמודים לפוליסות הביטוח ונמכרו על ידי חברות הביטוח, ומאז יכול כול אחד לקנות את כתב השירות ישירות מספק השירות.

באילו תחומים מסופקים כתבי שירות?

כתבי השירות נפוצים בעיקר בביטוחי רכב, דירות ובריאות, והמוכרים שבהם הם שירותי גרירה או שבר שמשות. שוק כתבי השירות התפתח מאוד בשנים האחרונות, והוא נאמד בכ-1 מיליארד שקל מכירות בשנה.

• ביטוח רכב מקיף – שירותי דרך כמו תיקון תקר, החלפת מצבר וכד', שירותי גרירה לרכב שנתקע עד למוסך, רכב חלופי במקרה של טוטאל לוס וטיפול ארוך במוסך; תיקוני שמשות, החלפת רדיו שנגנב ועוד.
• ביטוח דירה – שירותי אינסטלציה, תיקון מוצרי חשמל ביתיים (האחרון בוטל ככתב שירות מטעם חברת הביטוח, וכיום ניתן לרכוש רק ישירות מול ספק. את רשימת הספקים יכולים לקבל מסוכן הביטוח).
• ביטוח בריאות – כתבי השירות המקובלים בשוק הביטוח כיום הם מוגבלים מאז הרפורמה אשתקד והם כוללים שירותי רפואה משלימה, ייעוץ רפואי און ליין וליווי אישי של רופא, עו"ס לחולה. עד לפני שנה היו כלולים בכתבי השירות הרפואיים גם שירותי מניעה כמו דיאטה וגמילה מעישון, טיפולים פסיכולוגיים, טיפולי פיריון, בדיקות ושיקום לאחר ניתוח וכד'. כל אלה בוטלו מה־1 ביולי ב-2016 על פי הוראת המפקחת על הביטוח דורית סלינגר, בטענה שניתן לקבל אותם ללא הגבלה ברפואה הציבורית.

במה שונה כתב שירות מביטוח?

כשמו כן הוא – כתב שירות אינו "מתנהג" כביטוח; כלומר, המנוי על כתב השירות מקבל בעת הצורך את השירות הספציפי לו הוא זקוק מספק שירות מקצועי, וזאת בניגוד לפוליסת ביטוח, שם מקבל המבוטח פיצוי כספי בעת קרות מקרה הביטוח.

כתב השירות מוגבל בזמן (שנה) וניתן לחדש אותו כל שנה (בעבר הוא התחדש אוטומטית), וזאת בניגוד לפוליסת ביטוח בריאות, למשל, שאינה מוגבלת בזמן.

כאמור, לפני כשנה הורתה הממונה על הביטוח, דורית סלינגר, על שינויים בשוק כתבי השירות "במטרה להגן על ציבור המבוטחים וליצור תחרות שתשפר את התנאים המוצעים להם," כתבה סלינגר במסמך הוראות הרפורמה שלה. ההוראות באו לאחר שהרשות מצאה שחברות הביטוח סיפקו למבוטחים עשרות סוגי שירותים, אלא שחלקם לא היו רלוונטיים לעולם הביטוח ואחרים שווקו למבוטחים ללא ידיעתם וגם חודשו אוטומטית מדי שנה ללא הסכמתם המפורשת. ביקורת שבוצעה ברשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, מצאה, לאחר ניתוח של פניות הציבור, כי אחוז זניח מהמבוטחים אכן השתמש בכתבי השירות הללו.

ההוראות החדשות של הרשות התמקדו בשלושה תחומים: אופן השיווק, מוצרים ושיפור השירות.

אופן השיווק: במטרה להגביר את התחרות בשוק כתבי השירות ולשפר את התנאים והמחירים לטובת ציבור המבוטחים, החליטה הממונה על שוק ההון לאפשר שיווק כתב שירות בעזרת סוכן ביטוח, גם ללא מעורבות של חברת ביטוח. במקרה זה, הסוכן חייב לעמוד בתנאים שיבטיחו את אמינותו של הספק ושירות יעיל ומקצועי למבוטחים. הסוכן יוכל להפנות לספק שירות למבוטח שמעוניין בכך, ולקבל עמלה על ה"ליד". בנוסף, חברת ביטוח לא תתנה רכישת פוליסת ביטוח ברכישת כתב שירות ותהיה מחויבת לפרסם את מחיר הביטוח בנפרד ממחיר השירותים. במילים אחרות, סוכני הביטוח יכולים למכור כתבי שירות בהסכמים ישירים עם ספקי שירות (למשל, שגריר בשירותי רכב, ביקורופא בבריאות).

מוצרים: כתבי שירות שישווקו יעניקו ערך מוסף ומימוש גבוה למבוטחים. כלומר, הממונה מחייבת מכירה של כתבי שירות שישפרו את מצבם של המבוטחים, ולכן היא ביטלה באופן די גורף את כתבי השירות שהיו מקובלים בתחום הבריאות. כתבי השירות בהם מדובר נמכרו תמורת 8־20 שקל לחודש למבוטח מחוץ לפוליסת ביטוח הבריאות. מדובר בשירותי מניעה כמו דיאטה וגמילה מעישון, טיפולים פסיכולוגיים, טיפולי פיריון, בדיקות, רפואה אלטרנטיבית ושיקום. איסור מכירת כתבי שירות המעניקים טיפול מונע, בוצע בטענה שניתן לקבל אותם ללא הגבלה ברפואה הציבורית. לביטול הגורף התנגדו מבוטחים רבים, שטענו גם בדיונים בנושא בכנסת, כי הם נפגעים מהביטול וכי הם אלה שזכותם להחליט אם לקנות את כתבי השירות או לא. גם סוכני וחברות הביטוח התנגדו לביטול הגורף, אך ללא הועיל.

שיפור השירות: חברת הביטוח תהיה אחראית על השירות הניתן למבוטח ותאפשר לו לבחור ספק מועדף בין שתי אפשרויות לפחות. בנוסף, כל כתב שירות יכלול התחייבות של ספק השירות להעסקת גורמים מקצועיים מתאימים ורלוונטיים, במקביל לפריסה גיאוגרפית נאותה שתקל על המבוטחים. כמו כן, כל מבוטח רשאי לבטל כתב שירות ללא קנס ולקבל החזר כספי. יש לציין, כי חברות הביטוח יכולות לדון מחדש בתנאי כתבי השירות שלהן בכול שנה. הממונה עמדה כל כך שלכתב השירות תהיה זיקה ישירה לפוליסת הביטוח; כלומר, מכירת כתבי שירות תבוצע רק לאחר הוכחת קשר ישיר בינו לבין פוליסת הביטוח הספציפית שנרכשה. כיום יכול סוכן ביטוח להיות קשור לספק שירות ולהמליץ עליו למבוטח שלו; אם המבוטח רוצה לקנות את השירות, הסוכן מעביר את שם הלקוח לספק שיתקשר אליו ויסגור את מכירת השירות מול הלקוח ישירות. סוכני הביטוח יכולים להיות מתוגמלים על ידי הספק על העברת ה"ליד".

לטובת הציבור, הורתה הממונה על רשות ההון והביטוח, על מדידת איכות השירות שמקבל הצרכן  מספק השירות – למשל בביטוח דירה, הספק אמור להתחייב בהסכם כתב השירות לפרק הזמן שעליו להגיע מרגע שנפתחה קריאת השירות ע"י הצרכן ולתת ממענה לבעיה. ההבדל בין ספקי השירות אמור להימדד באיכות השירות שיספקו לצרכן כגון מהירות ההגעה לבית הלקוח לאחר פתיחת קריאת שירות, איכות התיקון, השימוש בחלפים מקוריים במקום חלפים זולים יותר ואיכותיים פחות וכמובן ההגינות והמחיר של השירות בשורה התחתונה.

לסיכום, חברת הביטוח מחויבת לידע אתכם אלו כיסויים היא מוכרת לכם שאינם נכללים בפוליסה, והם בעצם כתבי שירות שאתם יכולים לבחור אם לרכוש אותם, או לא; במקרה האחרון אתם מוזילים את הפרמיה על הפוליסה, אבל שימו לב על מה אתם מוותרים. כאמור, כיום חברת הביטוח יכולה למכור לכם כתבי שירות בביטוח רכב וכמה כתבי שירות מוגבלים בביטוחי דירה ובריאות. בכול מקרה, חברת הביטוח צריכה להציע לכם שני ספקים על כול שירות. בנוסף, כדאי לבצע סקר שוק לגבי מחיר כתב השירות שאתם רוכשים.

אם אתם לקוחות רשת השיווק ויקטורי, סביר להניח שכבר שמעתם על כרטיס האשראי של ישראכרט המשמש גם על תקן כרטיס מועדון. כרטיס מועדון ויקטורי יוכל כמובן להעניק הטבות לרוכשים בסניפי ויקטורי, אבל גם הטבות בתחומים אחרים – כמתחייב כיום מכרטיסי אשראי/מועדון. הנפקת הכרטיס נתונה לשיקול דעתם של הישראכרט ו/או הבנק בו מתנהל החשבון של הלקוח.

כרטיס מועדון ויקטורי של ישראכרט מגיע בארבע גרסאות, בכל אחת מהן תנאים שונים מבחינת השימוש. כרטיס ישראכרט ויקטורי בסיסי יאפשר עסקאות בארץ בלבד, בעוד שכרטיס מאסטרכארד ויקטורי יאפשר לבצע עסקאות בארץ ובחו"ל בחיוב מיידי. כרטיס גולד מאסטרכארד ויקטורי מבוסס על אותו רעיון אבל כולל יותר הטבות, בעוד שכרטיס פלטינה ויקטורי ניתן לבצע עסקאות במט"ח כאשר החיוב שלהן יהיה במועד החיוב. בכל אחד מהמקרים מקבלים פטור מדמי כרטיס בשנתיים הראשונות, כשלאחר מכן התשלום החודשי יהיה בהתאם לסוג הכרטיס הנבחר.

מתנות, הטבות ומה שיביניהן

כרטיס מועדון ויקטורי מעניק לאנשים המצטיידים בו מתנת הצטרפות: הם זכאים נכון לעכשיו (אמצע שנת 2017) לשובר לרכישות ברשת בגובה של 100 שקלים, כאשר את השובר הם מקבלים לאחר ביצוע של עסקאות בסכום של 500 שקלים לפחות בארבעת החודשים הראשונים שלאחר הנפקת הכרטיס (כולל עסקאות מחוץ לויקטורי אבל לא כולל משיכות מזומנים, משיכות במסגרת הסדרי אשראי, עמלות וריביות). מזמיני הכרטיס מקבלים ערכת הצטרפות הכוללת שוברים להנחה בבתי עסק שונים: מסעדות, תיירות, מוצרי טיפוח ועוד. על רכישות ברשת ויקטורי ניתנת הנחה קבועה בגובה של 2%, וזאת לצד מבצעים המיועדים רק לחברי המועדון.

לצד זה מחזיק הכרטיס מקבל שובר חד פעמי של הנחה בגובה של 10% לקניות בויקטורי לכבוד יום ההולדת שלו, עד לסכום של 1,000 שקלים. הכרטיס מעניק הטבות קבועות ומשתנות על רכישות ברשת, לצד הנחות והטבות על אטרקציות ורכישות בבתי עסק דרך האתר הכללי של ישראכרט (דרך הצטרפות לתכנית המסלולים של החברה).

הנוסעים לחו"ל יכולים לקבל במסגרתו ביטוח נסיעות ללא תשלום (בהנחה שגילם נמוך מ-75) – את הביטוח הזה הם צריכים להפעיל לפני כל טיסה. הביטוח כולל החזר על הוצאות רפואיות, אשפוזים, תרופות, הטסות רפואיות ועוד, כאשר התנאים הספציפיים משתנים בהתאם לסוג הכרטיס. מטבע הדברים הכיסוי שמספק הביטוח החינמי יהיה בסיסי יחסית, כמו רוב הביטוחים של חברות האשראי, ולכן בשהות ארוכה בחו"ל או בטיול עם רמת סיכון גבוהה (טיול תרמילאים או כזה המשלב ספורט אתגרי) הביטוח עלול שלא להספיק.

באתר ישראכרט תמצאו מידע נוסף על כרטיס מועדון ויקטורי.

כאן תמצאו את כל סקירות כרטיסי האשראי שהכנו עבורכם

(הכתבה פורסמה ב-28.6.2017)

יותר ויותר ישראלים מקפידים כיום על תזונה בריאה יחסית. הם מחפשים מוצרים הממותגים ככאלה, גם אם לא תמיד יש להם "כיסוי". הקטגוריה של דגני הבוקר מעלה תמיד שאלות, עם דגנים הנחשבים לבריאים יותר ופחות. דגני הבוקר ברנפלקס של יוניליוור נחשבים לדלים יחסית בסוכר (יש מוצרים ללא סוכר ויש מוצרים עם כפית סוכר אחת למנה), כוללים דגנים מלאים וגם סיבים תזונתיים. לא הכל בריא בהם, אבל ביחס לרוב האלטרנטיבות הם נחשבים לפתרון "שפוי" יחסית.

אבל האם כדי להצטייד בדגני ברנפלקס צריך לשלם יותר מאשר דגנים אחרים? בהרבה תחומים אנחנו רואים שמוצרים הממותגים כבריאים הם יקרים יותר, ולכן השאלה צריכה להישאל. אנחנו כבר יודעים שיש פערים במחירי מוצרים בין רשתות שיווק ובין סניפים שונים של אותה רשת, והציפיות הן לתמונה מגוונת גם ביחס למוצר הזה.

כך ביצענו את הבדיקה

כדי ללמוד כמה עולים דגני בוקר ברנפלקס והיכן, נעזרנו כמו תמיד במערכת SuperGet המספקת כלים להשוואת מחירים בסופרמרקטים וכלים לפיתוח. הבדיקה נערכה בתאריך 28.6.2017 וכללה את הרשתות שופרסל (על תתי הרשתות שלה), רמי לוי שיווק השקמה, קשת טעמים, פרש מרקט, סטופמרקט, מחסני להב, מחסני השוק, יוחננוף, טיב טעם, חצי חינם, ויקטורי ורשת AM:PM. את אילת הוצאנו מהסקירה בגלל הפטור ממע"מ.

מבין מוצרי ברנפלקס בחרנו אריזה של דגנים ללא תוספת סוכר (500 גרם), שהייתה זמינה בכ-620 סניפים ברחבי ישראל.

מה מצאנו?

טווח המחירים של דגני בוקר ברנפלקס שנבדקו היה מאד רחב. המחיר הזול ביותר שמצאנו היה 13.8 שקלים, בעוד שהיקר ביותר 31.4 שקלים – פערים בהחלט גבוהים בהשוואה למוצרים אחרים שבדקנו. המחיר הממוצע היה 23.7 שקלים.

גם בתוך הרשתות עצמן מצאנו לרוב הבדלים משמעותיים. ברשת ויקטורי המחיר השכיח היה 22.9 שקלים, אבל היו אופציות זולות יותר: 14.9 שקלים בקריית מלאכי, 16.9 שקלים באשדוד-דוד המלון וראשון לציון-שמעון פרס ו-19.9 שקלים בשוהם. היו לעומת זאת סניפים בהם המחיר היה 23.9 שקלים. ברשת חצי חינם עמד המחיר על 19.9 שקלים בשישה סניפים ו-28 שקלים בארבעה סניפים אחרים. ההבדלים המשמעותיים היו קיימים גם בטיב טעם. המחיר התחיל ב-17.9 שקלים בקניון דרורים, כשבסניפים רבים אחרים המחיר היה 18.9 או 19.9 שקלים. היו לא מעט סניפים שגבו לעומת זאת 22 שקלים, 28.5 שקלים ואת את המחיר הגבוה ביותר שמצאנו בבדיקה – 31.4 שקלים. בחלק מהסניפים עם זאת היה מבצע שהוזיל את מחיר דגני בוקר ברנפלקס או מיקספלקס ל-19.9 שקלים.

המחיר של דגני בוקר ברנפלקס היה זול יחסית ברשת יוחננוף: 17.9 שקלים בכל הסניפים עם מבצע שהוזיל את המחיר ל-14.9 שקלים. ברשתות יש חסד ויש בשכונה, שתיהן של שופרסל, מחיר הבסיס היה 19.9 שקלים והיה מבצע במסגרתו הם נמכרו ב-15.9 שקלים. ברוב סניפי מחסני השוק המחיר עמד על 22.1 שקלים, אבל היו מספר סניפים זולים יותר (חיפה-נשר – 13.8 שקלים וסניף הרכבת בבאר שבע – 17.9 שקלים) וסניף בודד יקר יותר (עין יהב – 22.9 שקלים). המחיר במחסני להב היה אחיד – 23.9 שקלים – מחיר הקרוב למחיר הממוצע של דגני ברנפלקס בישראל.

ברשת סטופמרקט המחירים התחילו מ-16.9 שקלים בחיפה-קסטרא והגיעו ל-18.9 שקלים בארבעת הסניפים האחרים: חיפה-קריות, קיבוץ יגור, קניון ארנה וקניון אם הדרך. בפרש מרקט המחירים נעו בין 19.9 ל-28.9 שקלים. בחלק גדול מסניפי קשת טעמים המחיר עמד על 15.9 שקלים. היו סניפים בהם המחיר היה 19.9 שקלים ושני סניפים – בכרמיאל ובנתניה – שגבו 21.9 שקלים. ברוב סניפי הרשת הוצעו הדגנים במחיר מבצע של 14.9 שקלים.

את הסקירה אנחנו ממשיכים ברמי לוי, רשת בה פיזור המחירים היה רחב יחסית: החל מ-15.9 שקלים ועד ל-26.6 שקלים, עם הרבה מחירי ביניים. בכל הסניפים היה מבצע שהוזיל את המחיר ל-15.9 שקלים. בשופרסל אקספרס המחיר הזול ביותר היה 24.7 שקלים, והוא הופיע במספר סניפים. היו סניפים בודדים שגבו 25.7 שקלים, כשברוב הסניפים המחיר עמד על 26.6 שקלים. המחיר ברשת שופרסל דיל היה אחיד (24.7 שקלים), כשבכל הסניפים היה מבצע שהוזיל את הדגנים ל-21.9 שקלים. ברשת שופרסל שלי המחירים התחילו מ-19.9 שקלים בסניפי חיפה-צרפת ויקנעם עילית, עבר דרך 21.1 שקלים בסניפים בודדים או 25.7 שקלים בחלק מהסניפים והגיעו עד ל-26.6 שקלים, המחיר השכיח ביותר ברשת.

כמו בהרבה מקרים אחרים מצאנו פערי מחירים בין הסניפים השונים של AM:PM, החל מ-17.9 שקלים בסניף בודד בקיבוץ יסעור ועד ל-28.9 שקלים בסניפים רבים. רוב סניפי הרשת היו קרובים יותר לרף העליון.

את הנתונים שאספנו סידרנו בטבלה:

 _____________________

המידע בכתבה זו מתבסס על נתונים שהתקבלו מחברת SuperGET המסדרת את קבצי שקיפות המחירים ומציעה אותם לציבור הרחב. SuperGET עושה כמיטב יכולתה כדי להבטיח את אמינות ואיכות המידע. יחד עם זאת, SuperGET  אינה לוקחת אחריות על טעויות ו/או מידע חלקי שהתקבל מעיבוד קבצי שקיפות המחירים.

רוצים לחפש דגני בוקר בתל אביב? הנה הסכומים שתצטרכו לשלם

לכל השוואת המחירים לחצו כאן

גוגל, ענקית החיפוש הבלתי מעורערת והחברה שבעצם שולטת במה שנקליק ובמה שנבחר, היא כבר מזמן לא סתם חברה. היא סוג של ישות בפני עצמה, אולי מדינה, אולי הרבה יותר ממדינה, היא פשוט ישות שלא היתה כאן עד עכשיו – סוג של האח הגדול.

החברה  דיווחה על קנס שקיבלה באירופה בסך 2.7 מיליארד דולר לאחר שהפנתה גולשים ממנוע החיפוש שלה למנוע השוואת המחירים שלה ומשם לאתרי הקניות שלה (ושל גורמים המשלמים לה).

הרשות להגבלים האירופית מסרה כי אם גוגל לא תשנה את האלגוריתמים שלה היא תיקנס בעוד 5% מהמחזור היומי שלה ממנוע השוואת המחירים.

גוגל נסחרת בבורסה האמריקאית בשווי של 630 מיליארד דולר.

למידע נוסף על מניית גוגל

אם יש גן עדן על פני האדמה, יכול להיות שהוא נמצא בזנזיבר. בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים מגלים את היופי של איי זנזיבר, שמציעים את כל מה שאנחנו מחפשים בנופש: מים תכולים, חופים לבנים, עצי דקל, מפגש בלתי מתווך עם בעלי חיים, טיולים בחיק הטבע וגם אתרים היסטוריים. נופש בזנזיבר אינו דבר זול באופן יחסי, אבל בעזרת מספר דגשים ניתן לצמצם את העלויות שלו בצורה דרסטית. אנחנו נראה לכם מהן העלויות הצפויות בזנזיבר ואיך תוכלו להוזיל אותן.

טיסות לזנזיבר

הסיבה העיקרית שנופש בזנזיבר הוא יקר יחסית היא המחירים הגבוהים של הטיסות, הנובעים מהמשך הארוך שלהן ומההיצע המצומצם יחסית של טיסות. עם זאת, בשנים האחרונות המגמה קצת יותר מעודדת. הביקוש הגבוה לנופש בזנזיבר הביא להגדלת האפשרויות לטיסות ליעד הנחשק, כולל טיסות ישירות הנמשכות כשש שעות.

מחיר טיסות לזנזיברתלויים בהרבה מאד פרמטרים: תאריך הטיסה, סוג הטיסה, חברת התעופה והמצב הספציפי של המושבים במטוס. ברוב המקרים הזמנה מספיק זמן מראש, אפילו חודשים ארוכים לפני מועד הטיסה, תאפשר הוזלה משמעותית של המחיר (זה נכון בעיקר בקווים סדירים). אופציה אחרת להוזיל את העלויות היא לבחור בטיסות עם עצירת ביניים, מה שעשוי להביא להפחתה של כמה עשרות אחוזים במחיר (לא תמיד). חשוב במקרה הזה לראות מהו משך העצירה ביעד הביניים, כי עצירה ארוכה מדי עלולה להיות קשה ולא בהכרח שווה את ההוזלה במחיר. טיסות לואו קוסט פחות רלוונטיות לרוב במקרה של זנזיבר, מה גם שלא תמיד הן מתאימות בהתחשב במשך הטיסה הארוך יחסית.

מחיר אטרקטיבי של טיסה לזנזיבר יעמוד על משהו כמו 800 דולר לשני הכיוונים, אבל במקרים רבים תגלו שהמחיר שצריך לשלם הוא בן ארבע ספרות – ובדולרים.

מלונות בזנזיבר (וגם פתרונות אחרים ללינה)

בזנזיבר תוכלו למצוא פתרונות אירוח מכל הסוגים. יש בה מלונות מהטופ העולמי, אבל גם הרבה פתרונות בסיסיים הרבה יותר. המחיר של לינה בזנזיבר לא נוטה להיות בשמיים, אבל הכל תלוי כמובן בסוג המקום שאתם בוחרים ללון בו ובמיקום שלו. תוכלו למצוא גסטהאוסים פשוטים יחסית במחיר של כ-30-60 דולר ללילה, שמתאימים למי שמחפש בעיקר מקום להניח בו את הראש בסוף היום. כן חשוב לוודא שאותם מקומות מציעים לינה סבירה, שלא מובנת מאליה תמיד בזנזיבר: יש חדרים רבים ללא מזגן או מאוורר, לדוגמא, וזו עלולה להיות בעיה במזג האוויר של זנזיבר.

רוב המטיילים יבחרו במלונות די פשוטים, שתנאי האירוח שבהם נוטים להיות משופרים ביחס לגסטהאוסים ולאכסניות למיניהם – המחיר עולה בהתאם ויכול להגיע גם לסביבות 100 דולר ללילה.

אם אתם רוצים להתפנק באמת – כמו שעושים רבים בחופשות ירח דבש בזנזיבר – תוכלו לבחור מלונות מפוארים או אתרי נופש שלמים. המחיר ההתחלתי ללילה במלון מפואר הוא כ-150-200 דולר, אם כי יש מקרים בהם המלון יעלה לכם גם כ-1,000 דולר ללילה ויותר.

חשוב בכל מקרה לראות את סוג האירוח. מלונות על בסיס פנסיון מלא או אפילו הכל כלול יהיו יקרים יותר, אבל מנגד יורידו את העלויות הנלוות לטיול למינימום האפשרי. קחו בחשבון שלא כל הישראלים מסתדרים עם האוכל בזנזיבר, כך שאנחנו ממליצים לכם לקרוא ביקורות על טיב האוכל במלון שאתם שוהים ללון בו לפני שאתם מקבלים את ההחלטה הסופית.

את ההזמנה של מלון כדאי לבצע לפחות חודש ימים לפני מועד הטיסה, מכיוון שמלונות בזנזיבר נמצאים בתפוסה גבוהה מאד בעונות התיירות: קשה יותר למצוא בהן חדר ריק והמחירים עולים. אתם לא רוצים לשלם יותר או להתפשר ברמת המלון רק בגלל שלא נשארו לכם אפשרויות לינה זמינות.

האופציות הנוחות: חבילות נופש וטיולים מאורגנים

חבילות נופש בזנזיבר מתאימות למי שרוצה לעשות לעצמו חיים קלים (יחסית), ולהימנע מהקושי בלהזמין טיסה ומלון בנפרד. בדרך כלל חבילות נופש לזנזיבר תהיינה לתקופה של חמישה או שבעה ימים, עם מלון בדרגת תיירות טובה אבל לא תמיד במיקום מנצח. מחיר ממוצע של חבילות כאלה הוא כ-1,300-1,500 דולר לרוב, אם כי ניתן למצוא מחוץ לעונת התיירות או בהזמנה מוקדמת חבילות זולה יותר. מנגד, יש מקרים בהם תראו חבילות במחיר של כ-2,000 דולר, שהופך אותן מן הסתם לנגישות הרבה פחות לכיס הישראלי.

אופציה אחרת היא להזמין טיול מאורגן לזנזיבר, שבדרך כלל לא יהיה טיול מלא אלא מספר ימים חופשיים לצד טיולי יום בחלק מהימים. יש מקרים בהם טווח המחירים של טיול מאורגן יהיה פחות או יותר דומה לזה של חבילת הנופש, ולכן אתם יכולים לנסות לברר גם בכיוון הזה. אם אתם בוחרים בטיול מורחב הכולל גם ספארי בטנזניה, צפו לעלייה משמעותית של המחיר לסביבות כ-2,500-3,000 דולר לאדם. מההתרשמות שלנו בזנזיבר הטיולים המאורגנים נחשבים לבחירה טובה ביחס למקומות רבים אחרים בגלל שבאי קשה יותר להסתדר לבד: מכשולי שפה קיימים פעמים רבות וההתניידות לא בהכרח פשוטה (השכרת רכב בזנזיבר לא מומלצת עקב סיפוריי זוועה ששמענו על מעשי שוד של כנופיות מקומיות).

אז מה עדיף?

כמו ביעדים תיירותיים אחרים, גם במקרה של נופש בזנזיבר אנחנו לא יכולים לספק לכם תשובה חד משמעית לשאלה האם עדיף לתכנן עצמאית או לבחור בחבילה מוכנה. יויש מקרים בהם ההזמנה העצמאית של טיסה ומלון בזנזיבר תהיה ל יותר בצורה משמעותית מאשר חבילות נופש וטיולים מאורגנים – זה יקרה בעיקר כשמצליחים למצוא טיסות בטווח המחירים הסביר שהזכרנו מעלה. מנגד לפעמים הפער במחירים לא קיים, או מגלים שחבילות הנופש והטיולים המאורגנים מציעים הנחה ביחס להזמנה העצמאית. בכל מקרה את האטרקציות – טיולי השייט למיניהם, שחייה עם דולפינים ועוד – אנחנו ממליצים לעשות בצורה מאורגנת, בהזמנה מהארץ או דרך סוכנות תיירות רשמית הפועלת בזנזיבר. אופציה אחרת היא להזמין דרך המלון ששוהים בו. טיולים אלה אמנם עשויים להיות יקרים יותר כי אין פתח למיקוח, אבל תוכלו לקבל שקט נפשי שלא תמיד יש לכם כשאתם מזמינים מדריך מקומי בדרך אחרת.

אנחנו ממליצים לכם, כמו בכל יעד אחר, לבדוק בשני הכיוונים. היסגרו קודם כל על תאריך (שיכול להיות טווח כללי אבל גם תאריך ספציפי) ובדקו את המחירים של האפשרויות השונות להגעה אליו: טיסה, מלון, חבילת נופש, טיול מאורגן וכן הלאה. נכון, צריך להשקיע בכך מאמצים, אבל בעידן האינטרנט זה לא צפוי לגזול לכם יותר מדי זמן. אתם צריכים לקחת בכל מקרה בחשבון את ההעדפות שלכם לגבי הנופש האולטימטיבי: האם אתם מאלה שאוהבים לארגן לבד? האם אתם מעדיפים להימנע ממפגש עם ישראלים נוספים?

תכנון כספי נכון של הטיול

קחו בחשבון שבלי קשר לבחירה שלכם של אפשרות נופש בזנזיבר יש עלויות נלוות, שסכום ממוצע שלהן הוא כ- 150-200 דולר לזוג ליום. מומלץ לראות איך חוסכים, כי בהרבה מקרים כן אפשר לעשות את זה. מוניות בזנזיבר הן די יקרות, ולכן אוטובוסים במחיר של דולרים בודדים לנסיעה יכולים לאפשר את החיסכון שאתם מצפים לו. עם זאת, מערך התחבורה הציבורית במקום לא אופטימלי, ואתם צריכים לקחת את זה בחשבון. אנחנו ממליצים כאמור להתנייד במסגרת של טיולי יום לאזורים שונים באי, לחופים מרוחקים או לעיר הבירה היפה סטון טאון.

בזנזיבר אין הרבה כספומטים, ואלה שכן קיימים ממוקמים רק בסטון טאון. קחו את זה בחשבון ואל תגיעו עם פחות כסף ממה שאתם צריכים. גם שימוש בכרטיס אשראי בחו"ל, שאנחנו בגדול לא ממש ממליצים עליו עקב העמלות הגבוהות, עלול להיות אתגר בזנזיבר בהתחשב בעובדה שבתי עסק רבים, חנויות וגם חלק מהמלונות לא מקבלים כרטיס אשראי. מומלץ לכן להצטייד מראש במספיק כסף מזומן. במקרה הכי "גרוע" תחזרו עם קצת כסף הביתה.

לשימושכם מדריכים נוספים על חיסכון באתרי נופש פופולאריים:

קפריסין

תאילנד

יוון

אילת

יום חג לפייסבוק (FB ). המייסד והמנכ"ל מארק צוקרברג הודיע היום כי הרשת החברתית הגיעה היום ל-2 מיליארד משתמשים. מדובר בקצב גידול של כ-40% בשנה (בשנתיים האחרונות) כשהאנליסטים מצפים להמשך קצב גידול מואץ, אם כי לא בשיעור שהיה עד כה, אלא מעט נמוך יותר.  פייסבוק גדלה מבחינה אורגנית גם במספר המשתמשים שלה וגם בהכנסות וברווחים השוטפים. המודל העסקי שלה שרק לפני שלוש שנים נחשב בעיני רבים כמופרך, הוא מודל מוכח שעושה כסף. פייסבוק היא חברה שאמורה לייצר שנה הבאה רווח של קרוב ל-20 מיליארד דולר.

החברה בניהולו של צוקרברג השכילהש לא להתבסס על הרשת החברתית שלה בלבד והיא רכשה בעסקה שנראתה יקרה את ווטאפ בסכום של 19 מיליארד דולר. אבל שלוש שנים אחרי העסקה כבר ברור שהתועלת שלה לפייסבוק היתה ענקית, הרבה יותר מהעלות. גם את אינסטגרם רכשה פייסבוק לפני כ-7 שנים בסכום של 1 מיליארד דולר בלבד. נכון להיום, ברור שגם עסקה זו התבררה כמוצלחת ביותר.

מניית החברה נסחרת בבורסה האמריקאית באזור שיא של 150 דולר, אחרי עלייה של כ-20% מתחילת השנה. מאז ההנפקה לפני כחמש שנים זינקה מניית החברה פי 6.

פייסבוק היא אחת מארבע החברות שנכללות ב-FANG (לצד אמזון – ענקית הקמעונאות ברשת, נטפליקס – המספקת שידורים שוטפים של סרטים סדרות ועוד דרך הרשת, וגוגל – ענקית החיפוש באינטרנט).

למידע נוסף על מניית פייסבוק

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר מפציר בזוגות צעירים לרכוש דירה דרך תוכנית מחיר למשתכן –  "אני ממליץ לכל הזוגות הצעירים, ולכל הזכאים בכלל, ללכת ולהירשם לתוכנית מחיר למשתכן. יש הנחות על הדירות. אתם לא תקבלו את הדירות בשנה או שנתיים הקרובות אבל עוד ארבע שנים יהיה לכם מפתח ביד. אנחנו לא עושים לוטו עכשיו עם ההגרלה הגדולה, הכוונה היא לוודא שכל מי שיש לו תעודת זכאות יקבל דירה. בסופו של יום דירות זה לא משהו שנבנה יום אחד. יש תהליכים בירוקרטיים אין סופיים בדרך. את ההיתרים לא אנחנו במשרד האוצר נותנים אלא ברשויות המקומיות. אנחנו מפעילים לחץ גדול מאוד ואנחנו גם פועלים להבטיח שלכל דירה יהיה מפתח תוך ארבע שנים

"צר לי שיש מי שלא מאמין ששר האוצר יצליח להוריד את מחירי הדירות. הוא יצליח. לדור של ההורים שלנו היה קל יותר לקנות דירה, והיום המצב קשה יותר.  לזוגות הצעירים קשה יותר לקנות דירה

וביחס למחירי הדירות אמר באב"ד – "גם אם מחירי הדיור ירדו, המערכת הפיננסית לא תקרוס כל כך מהר. אם המחירים יקרסו ב-50% תהיה בעיה, אבל אם ב-15% לא תהיה בעיה. גם אם ירדו מחירי הדירות אני לא מאמין שירדו ב-30%. אם קצב הירידה יהיה קיצוני יותר בשנים הקרובות זה אפילו יהיה בעייתי".

עוד התייחס באב"ד לתוכנית מחיר למשתכן ולביקורת עליה –  "לבוא לחלק צ'קים לאזרחים זה לא נכון לעשות. זה לא נכון לתת כספים כאלו מתקציב המדינה. אבל לא לגבות כסף מהקרקע זה תהליך נכון מאוד, וזה מה שאנחנו עושים. מחיר למשתכן זה סוג של מענק. במקום לספסר בקרקע, הנחות של מאות אלפי שקלים על דירות מגורים. ההנחה לקבלן מתגלגלת בעצם לרוכשי הדירות – זה תהליך מצוין.

"ובכל הקשור לשכירות לטווח ארוך, יש חקיקה עכשיו בכנסת. אנחנו מתמרצים חברות לבנות לשכירות וגם לייצר תמריצים להשכרה לטווח ארוך. הממשלה קיימת שנתיים וחודשיים, בכל נושא הדיור אי אפשר להגיד שיש פיתרון קסם. זה לוקח זמן. את הדין ניתן בסוף הקדנציה. אין דרך לעשות אסטרטגיה לחברה עסקית תוך שנתיים וזהו. אחרי 4 שנים נראה כמה אנשים נכנסו לדירות וכמה דירות יש".

וביחס למשקיעים בשוק הדירות והמס על דירה שלישית, אמר באב"ד –  "אנחנו ממש לא צריכים לתמרץ משקיעים להחזיק 3 או יותר דירות. זה לא התפקיד של האוצר. בעבר, היה נגמר פרויקט גדול של גינדי למשל והמשקיעים הם בעיקר אלו שקנו. החלטנו שהמשקיעים צריכים להפסיק לאגור דירות. יש מספיק אפיקים להשקעה, ויש מסלולים שעשינו במיוחד למשקיעים. אבל אם האלטרנטיבה תהיה שישקיעו בחו"ל ולא ימשיכו להקטין את היצע הדירות לזוגות הצעירים אני אעדיף את האופציה השנייה. אני לא רוצה להמליץ כמובן לאנשים להשקיע בחו"ל, תמיד עדיף

מחירי הדירות לאן – עדכונים שוטפים על הערכות כלכלנים, אנליסטים וגורמים בענף על מחירי הדירות

אחת לחצי שנה בנק ישראל מפרסם דוח על היציבות של המערכת הפיננסית – בדוח הזה עולות שאלות כמו – מה יקרה עם האבטלה תעלה? מה יקרה למערכת הפיננסית עם מחירי הדירות יירדו ב-10%, וב-20%? זו אולי השאלה החשובה מכולן – כי שם נמצא הסיכון הגדול, אבל לא היחידי – האשראי הצרכני הפך לביות בועתי, וגם בעיה בהחזרי החוב של הלווים בגלל גידול באבטלה או הרעה במצב המשקי, עלולה להשליך על היציבות הפיננסית.

מכל מקום, האוצר במקביל לדוח מסביר לנו – האזרחים, שאם מחירי הדירות  ירדו ב-15%   אז זה ממש לא יהיה אסון למערכת הבנקאית, אבל ירידה של 50% זה כבר משהו אחר לגמרי. האם זה תרחיש אפשרי? ממש לא בטוח. בינתיים, מחייר הדירות ממשיכים לעלות, או במקרה (הטוב) לא לעלות.

הנה ריכוז הנקודות העיקריות   מדוח היציבות –

• בשנה האחרונה הוסיפה המערכת הפיננסית בישראל לשמור על חוסנה ולחזק את יציבותה על רקע סביבת הריבית הנמוכה ותנאים מקרו-כלכליים תומכים: המשק צמח בקצב מהיר מהקצב הממוצע בארבע השנים הקודמות, שיעור האבטלה ירד, והצריכה הפרטית התרחבה.
• החשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור עדיין מהווה סיכון עיקרי ומשמעותי. עם זאת, בחודשים האחרונים מסתמנת התמתנות מסוימת בפעילות ובקצב עלייתם של המחירים, ואם זו תימשך היא תפחית את הסיכון.
• מרווחי התשואות של האג"ח התאגידיות הוסיפו להצטמצם והגיעו לרמות שפל, על רקע הנזילות הגבוהה בשווקים והחיפוש אחר תשואה. כמו כן חל גידול משמעותי בהיקף הנפקות האג"ח, וקרנות הנאמנות רשמו צבירות משמעותיות והגדילו את הנתח שהן מחזיקות בשוק האג"ח.
• ההתרחבות המתמשכת באשראי הצרכני למשקי הבית חושפת אותם לסיכון הנשקף מחדלות פירעון כתוצאה משינוי לרעה בתנאי המשק, והתממשותו תפגע במערכת הפיננסית במידה מסוימת. התחרות בענף צפויה להתגבר, והתפתחות זו עשויה להוביל לצמיחה נוספת של האשראי הצרכני.

בבנק ישראל מסבירים כי המערכת הפיננסית המקומית המשיכה לשמור על חוסנה ולחזק את יציבותה על רקע סביבת הריבית הנמוכה ותנאים מקרו-כלכליים תומכים: המשק צמח בקצב מהיר מהקצב הממוצע בארבע השנים הקודמות, שיעור האבטלה הנמוך ירד עוד, והצריכה הפרטית התרחבה. עם זאת, מהערכת הסיכונים המערכתיים למשק עולה כי המוסדות הפיננסיים ומשקי הבית ממשיכים להיות חשופים לסיכון הנשקף מהאפשרות שתחול ירידה חדה במחירי הדירות. האשראי לדיור ולענף הבינוי והנדל"ן הגדיל את חלקו בסך האשראי המקומי למגזר הפרטי הלא-פיננסי מכ-37% בשנת 2008 לכ-52% בשנת 2016, אם כי שיעור הגידול התמתן משמעותית בשנה האחרונה. הסיכון מתעצם לנוכח החשיפה הגדֵלה לאשראי הצרכני שאינו לדיור, מפני שיש מתאם גבוה בינו לבין האשראי לדיור. אם זעזוע יוביל לעלייה חדה בריבית או לפגיעה משמעותית בהכנסות הלווים, וכן לירידה חדה במחירי הדירות, הוא עלול להשפיע על יציבות המערכת הפיננסית, ובמיוחד על המערכת הבנקאית. עם זאת, בחודשים האחרונים חלה התמתנות מסוימת בפעילות בשוק הדיור: עלייה מתונה של מחירי הדירות, ירידה מסוימת בהיקף העסקאות הן בדירות מיד ראשונה והן בדירות מיד שנייה, ירידה משמעותית בחלקם של המשקיעים, וירידה במספר ובהיקף המשכנתאות שניתנות מדי חודש – תהליך שהחל ביוני 2015. עם הגורמים שכנראה הובילו להתמתנות ניתן למנות את העלייה בריבית על המשכנתאות, על רקע הצעדים הרגולטוריים שנקט הפיקוח על הבנקים, ואת צעדי המיסוי שננקטו כדי לרסן את המשקיעים – העלאת מס הרכישה ומיסוי דירה שלישית . המשך התמתנות המחירים יביא לירידה ברמת הסיכון הנשקף למערכת הפיננסית.

נוסף לכך הדוח מעלה כי הגידול המתמשך והמשמעותי באשראי שאינו לדיור למשקי הבית עלול לחשוף את המערכת הפיננסית לסיכוני אשראי מצד משקי הבית, במיוחד אם מגמת הגידול תימשך – בין היתר כתוצאה מהרפורמה שנערכת בעקבות החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל. רפורמה זו כוללת כמה צעדים שנועדו להגביר את התחרות בשוק האשראי, והיא צפויה לשנות את מבנה השוק ועשויה להגדיל באופן משמעותי את האשראי למשקי הבית, ובהתאם לכך – את החזרי החוב.

מרווחי התשואות של האג"ח התאגידיות המשיכו לרדת והגיעו לרמות שפל, על רקע הנזילות הגבוהה בשווקים והחיפוש אחר תשואה. כמו כן חל גידול משמעותי בהיקף הנפקות האג"ח, וקרנות הנאמנות רשמו צבירות משמעותיות והגדילו את הנתח שהן מחזיקות בשוק האג"ח. מחיריהן הגבוהים של האג"ח התאגידיות מגדילים את חשיפתה של המערכת הפיננסית להיפוך מגמה שמלוּוה בירידת מחירים חדה. תרחיש שיביא להיפוך המגמה במחירי האג"ח התאגידיות יפחית גם את מחירי המניות.

היבוא והמכירה של כלי רכב חדשים צמחו במהירות, וסוגיית המימון של רכישתם משכה השנה תשומת לב רבה הן עקב חשיפתם של משקי הבית לענף זה והן עקב חשיפתו של המגזר העסקי. החל משנת 2008 עלה שיעור המכוניות שרכשו לקוחות פרטיים על חשבון שיעור המכוניות שרכשו תאגידים וחברות השכרה, והדבר הסיט את מימון הפעילות הזו מהאשראי העסקי אל האשראי למשקי הבית; משקי הבית לעִתים ממנפים עצמם דרך הלוואות בנקאיות או חוץ-בנקאיות (כולל מהחברות בענף) כדי לממן את הרכישה. אולם לקשיים בענף זה יש רק מידה מוגבלת של השפעה ישירה והוא אינו מהווה סיכון יציבותי לכלל המערכת הפיננסית, אף שבשנת 2016 נוצרה חשיפה בלתי זניחה אליו, במיוחד בחברות כרטיסי האשראי אך גם במערכת הבנקאית ובגופים המוסדיים. סך החשיפה של המערכת הפיננסית לתחום אשראי זה הסתכם ברבעון השלישי של 2016 ב-39 מיליארדי שקלים. יש כאן סממנים של בועת אשראי לשוק הרכב בפרט ובכלל לשוק הצרכני – אנשים חיים על הלוואת, השאלה אם זה ימשיך להתגלגל ולתפוח, או שיעצור בבום. בועות, וזו הבעיה, נוטות להתנפח ממדים לא רציונליים ואף אחד לא באמת יודע מה תהיה הסיכה שתפוצץ את הבלון ומתי זה יקרה.

40 מיליארד שקל – זה הסכום שלקחנו כדי לממן את הרכבים שלנו. זאת בעצם חשיפת המערכת הפיננסית לשוק הרכב, וזה כולל את הבנקים, חברות כרטיסי האשראי והגופים המוסדיים. חשוב להדגיש מדובר במימון כולל – גם אשראי ישיר של משקי הבית וגם אשראי לחברות שפועלות בתחום שגייסו חוב / אגרות חוב מהציבור לצורך רכישת כל רכב.

המידע הזה נמסר על ידי בנק ישראל במסגרת דו"ח היציבות הפיננסית של ישראל. על פי כלכלני בנק ישראל, אמנם החשיפה מהווה חלק משמעותי ביתרת האשראי של חברות כרטיסי האשראי, אך בסך הנכסים של המערכת היא מהווה חלק קטן ואינו יוצרת סיכון מערכתי ליציבותה. זה אולי נכון, אבל מגדלים נופלים לפעמים בגלל כמה לבנים שלא יושבות טוב, משהו יכול להיות רעוע רק בחלק מהמערך הפיננסי אבל מנגנון הדומינו יכול להשליך על כל המערכת.

הבנק מדגיש כי קים סיכון שעלול להתבטא דרך ירידה חדה ובלתי צפויה במחירם של כלי הרכב, כיוון שהם משמשים ביטחונות למימון הפעילות בתחום.

יתרת האשראי המאזני, שהעמידו הבנקים כנגד רכב משועבד מסתכמת בכ-9.5 מיליארד שקל – 7.1% מיתרת האשראי הצרכני למשקי הבית. החשיפה  לחברות כרטיסי האשראי נאמדת בכ-20% מיתרת האשראי הצרכני. כאן אגב בולטת לאומי קארד שמתמחה בהלוואות לרכישת רכב.

  הרכב זה רק סימפוטם

הרכב זה רק סימפטום. הישראלים קונים רכבים, קונים מחשבים, אייפונים, לפטופים ומכל הבא ליד, הרבה מעבר ליכולות הכלכליות שלהם. הישראלי הממוצע נמצא בחובות והמשכורת שלו משרתת את החוב, אבל במקרים רבים – בקושי. בועת האשראי הצרכני מתבטאת בכך שרבים הגיעו למכסת החוב שלהם בבנקים (שם הם משלמים ריבית גבוה) ועברו לחברות כרטיסי האשראי (הלוואות לרוב בריבית גבוה) ומשם או במקביל הם עוברים לחברות אחרות – מימון ישיר ועוד. כך נוצר מצב שלמשפחה ממוצעת יש מספר מקורות מימון – בנקים, לצד חברות כרטיסי אשראי, מימון ישיר ועוד. הרבה משפחות מאבדות שליטה על התקציב, הרבה משפחות נמצאות במעגל קסמים של הלוואות מתגלגלות שלא ניתן להחזיר אותם – אלא רק לדחות אותן. מה יהיה? תחשבו על מצב שהריבית תעלה והיא תעלה – זה רק יגדיל את הקושי של הלווים, זה יעביר לווים לא מעטים למצב שהם לא יוכלו לשרת את החובות שלהם.

בנק ישראל מזהיר מפני אשראי מנופח בשוק הרכבים

בוקר טוב בנק ישראל. הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל הנחה ביולי 2017 ,את המערכת הבנקאית כי שווי הרכב המשמש כבטוחה להלוואות לא יעלה על 60% מהשווי המלא של הרכב. אופס… איפה הייתם עד היום. למה נתתם לבנקים, חברות כרטיסי אשראי ובעצם לכל המלווים לתת אשראי לפי 100% משווי הרכב  – מה אם מחר בבוקר יהיה משבר ואפילו משברון פיננסי, כולם ימכרו את הרכבים בשווי של 100%?; מה אתם לא פותחים מחירונים של רכבים ורואים שבפועל מחירי הרכב נמוכים עשרות אחוזים מהמחירונים? ומה עם שחיקה "טבעית" במחיר הרכב. טוב אז אולי עדיף מוקדם מאשר מאוחר. הנה זה קורה – בנק ישראל פרסם  ששווי הרכב ישמש כ-60% (בטוחה להלוואה) וכן הנחה שאין לקחת בחשבון את שווי הרכבים מעבר לתקופה של חמש שנים.

מדובר בהנחיות, לא בדרישות. בבנק ישראל מסבירים כי רמת הסיכון של המערכת הבנקאית בתחום הרכב אינה מדאיגה (לפחות בינתיים). עם זאת, קיימת עלייה בסיכון! מההנחיות והמידע הנלווה שפרסם בנק ישראל עולה כי בטווח הקרוב צפוי כי הריבית על הלוואות לרכבים תעלה.

המערכת הפיננסית כולה (הבנקים, חברות כרטיסי אשראי והגופים המוסדיים שמשקיעים בחוב של חברות ליסינג) סיפקו אשראי כולל  בהיקף של כ־40 מיליארד שקל לרוכשי רכב ולחברות הפעילות בתחום. מדובר ב־6% מהאשראי שהעניקו הבנקים לעסקים ו־7% מהאשראי שהעניקו ללקוחות פרטיים. חברות כרטיסי האשראי סיפקו אשראי גבוה לתחום זה – 20% מההלוואות שהעניקו ניתנו לרכישת רכב (ובולטת בינהם חברת לאומי קארד).

אוטותל – כל מה שצריך לדעת!

https://www.hon.co.il/%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%AA-%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A2/

משרד הבינוי מקים אגף מיוחד לאוכלוסייה החרדית;  הצפי – 200 אלף דירות לחרדים בעשרים השנים הבאות

משרד הבינוי והשיכון הקים אגף שיטפל בתחום הדיור לאוכלוסייה החרדית, וזאת בהמשך להחלטה מאוגוסט 2016 להקים עד שנת 2018 – 34.5 אלף יחידות דיור למגזר החרדי.

על פי אנשי משרד הבינוי והשיכון  האגף ירכז את כלל פתרונות הדיור לחברה החרדית וההחלטה על הקמתו נבעה מתחזית הדיור הצפויה במגזר. התחזית  ארוכת הטווח היא כי תוך שני עשורים יידרשו  200 אלף יחידות דיור עבור המגזר החרדי.

כך או אחרת,  האגף החדש שעתיד לטפל במציאת פתרונות דיור לחרדים החל לפעול החודש ובראשו עומדת אילנית אלפי. האגף כפוף למנהל מחלקת אוכלוסיות ומרקם. אלפי, הנדסאית בניין בהכשרתה  עובדת במשרד הבינוי והשיכון זה 25 שנה. בעבר שימשה בתפקידים רבים באגף התכנון, התקשרויות מכרזים והעברות כספים לרשויות וחברות.

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט אמר במקביל להודעה על הקמת האגף –  "עם כניסתי לתפקיד שר הבינוי והשיכון, נחשפתי למצוקת הדיור הקיימת בחברה החרדית, אשר דרשה גיבוש תכנית אסטרטגית ארוכת טווח. לאחר בחינת הנושא והצגתו בפני ממשלת ישראל הוחלט על הקמת אגף ייעודי במשרד לנושא החרדים. תכנית הדיור למגזר החרדי תסייע לאוכלוסייה החרדית בטווח הזמן הקצר כמו גם בראייה ארוכת שנים. האוכלוסייה החרדית הינה חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית וממרקם החיים במדינה, ומשום כך מחובתנו להבטיח כי גם אוכלוסייה זו תזכה לפתרונות דיור הולמים, ברי השגה, התואמים ומתוכננים על פי אורח החיים החרדי".