מעודכן ל-05/2022

השקעה במניות

השקעה במניות יכולה להיות משתלמת במיוחד, אבל היא גם מסוכנת. החזקה במניות הופכת אתכם לשותפים בחברה, לרבות שותפים לקבלת דיבידנדים. לכל חברה – גם חברה פרטית שאינה נסחרת בבורסה, וגם חברה נסחרת – יש כמות מסוימת של מניות, כאשר כל מניה מבטאת זכות הצבעה ושיעור מסוים בהון של החברה. נדגים בפשטות – נניח חברה שיש לה 2,000 מניות, ואנחנו מחזיקים 20 מניות מתוכן, אז יש לנו בעצם 1% בהון המניות של החברה, כלומר 20 חלקי 2,000. המשמעות היא שיש לנו 1% בהון של החברה לצורך קבלת דיבידנדים, ויש לנו כוח הצבעה של 1%.

כאשר חברות מנפיקות בבורסה, הן בעצם מגייסות הון תמורת הנפקת מניות חדשות. נניח שאותה חברה מהדוגמה שלמעלה יוצאת לבורסה, והיא מנפיקה 1,000 מניות חדשות. רגע אחרי ההנפקה לציבור מספר המניות עולה ל-3,000 מניות – 2,000 שהיו לפני ההנפקה בתוספת של 1,000 מניות חדשות. במקביל, היא מקבלת לחשבון הבנק את התמורה על הנפקת מניות חדשות, וההון החשבונאי שלה עולה במקביל לגידול במזומן.

המחיר בהנפקה נקבע בהתאם להערכת שווי של החברה ובהתבסס על הנתונים הפיננסיים – בעיקר כמה היא מרוויחה וכמה היא תרוויח, כאשר כמו בכל שוק, בפועל המחיר נקבע לפי הביקוש וההיצע.

איך נקבע מחיר המניה? 

כאשר אנחנו מדברים על השקעה במניות, אנחנו מתכוונים כמובן בעיקר למניות נסחרות, כאלו שעברו את השלב שהצגנו כאן – הנפקת מניות לציבור. בשלב הבא, אחרי הנפקת המניות לציבור, נערך מדי יום מסחר במניות של החברה, אלא שהפעם לא מונפקות מניות חדשות. הפעם מדובר במסחר שמתנהל על ידי השחקנים בשוק ההון – הגופים המוסדיים, אותם גופים שמנהלים את הכסף שלנו כמו קרנות נאמנות, קופות גמל ועוד, קרנות השקעה פרטיות, חברות שונות ואנשים פרטיים. המחיר במסחר הזה נקבע גם כן על ידי ביקוש והיצע, ובהינתן הנתונים הפיננסיים וההתפתחויות בחברה.

כלומר, אם חברה מפרסמת תוצאות כספיות שהן טובות יותר ממה שהוערך בשוק, צפוי שהמניה תעלה; אם יש התמוטטות בשווקים באירופה, אז צפוי שמחירי המניות בישראל יירדו בגלל תגובת שרשרת; אם חברה מדווחת על עסקה גדולה מאוד, צפוי שמחיר המניה יעלה. אבל חשוב להדגיש כבר בשלב זה – בורסה זה לא מדע מדויק. אין נוסחאות ברורות, אין דבר כזה בטוח. לא בטוח בכלל שתוצאות טובות יגרמו לעליית מחיר המניה; לא בטוח בכלל שירידה באירופה תשפיע על השוק המקומי. יש גורמים רבים ומגוונים שמשפיעים על מחירי המניות, לרבות נתוני מקרו, נזילות המשקיעים, ביצועי המניה, שוק האג"ח, המצב העולמי, המצב הפוליטי, רגולציה, נתונים פיננסיים, הנהלת החברה, חסמי כניסה לענף, מצב המתחרות, הלקוחות, הספקים ועוד ועוד. אמנם, בטווח הארוך צפוי שיהיה מתאם בין הביצועים העסקיים לבין הביצועים בשוק, אבל בטווח הקצר זה ממש לא מחייב.

אם כן, אנחנו מבינים שהמחיר נקבע בשוק, ואנחנו יודעים שמניות הן מכשיר מסוכן אך גם בעל סיכוי להניב תשואה עודפת על פני המכשירים הסולידיים, כלומר איגרות החוב הממשלתיות. זה עובד ככה: כאמור, מניות מייצגות שותפות בעסק, והעסק הזה יכול להצליח וגם להיכשל, כאשר הגורמים שמשפיעים על השווי של העסק – שווי השוק של החברה הוא מספר המניות הכולל כפול מחיר המניה – הם גם אלו הקשורים ישירות למצב החברה אך הם מגוונים ואינם מתמקדים רק ברמת המיקרו, אלא גם ברמת הענף והמקרו כלכלה בכלל.

כל הפרמטרים האלו, לצד גורמים נוספים, משפיעים מדי יום על מחיר המניות, כך שהתנודות במניות גבוהות משמעותית מהתנודות במכשירים הסולידיים. התנודות האלו מבטאות סיכון, סיכון להפסד. מכיוון שהמשקיעים במניות בעצם לוקחים סיכון, הם מתוגמלים על הסיכון הזה – הרי לכל דבר יש מחיר, ואם משקיע לוקח סיכון, הוא עושה זאת כי הוא יודע שיש סיכוי לרווח.

כל התורה הזו, שהוצגה כאן על רגל אחת, מתבטאת בנתונים בשטח – המניות תנודתיות יותר, מסוכנות יותר, אך לאורך זמן מספקות תשואה עודפת על פני המכשירים הסולידיים. בפועל, אם בוחנים את 30 השנים האחרונות, מגלים ששוקי המניות בממוצע, בראייה עולמית, סיפקו תשואה של 6%-8%, כאשר התשואה באפיקים הסולידיים עמדה על 3%-4%. בשנים האחרונות התשואות ירדו משמעותית, במקביל לירידה בריבית – שבחלק מהמקומות בעולם הפכה לריבית שלילית, ועדיין שוקי המניות מספקים תשואה גבוהה יותר מהאפיקים הסולידיים.

מניות – חלק אינטגרלי מתיק ההשקעות שלכם 

המניות מהוות חלק אינטגרלי מתיק ההשקעות שלכם. הן בעצם מוסיפות את התשואה העודפת שמעבר לתשואה הבסיסית והסולידית, אך הן גם מבטאות כאמור סיכון. אתם לא תמיד יודעים שאתם משקיעים במניות, אבל אם יש לכם קופת גמל, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קרנות נאמנות, סביר מאוד שמדובר בהשקעות עם מרכיב מנייתי, ובצדק – מניות הן אפיק השקעה מאוד לגיטימי.

אלא שצריך להיזהר ולהיות מודעים לסיכונים. ראשית, אתם צריכים להחליט איך אתם מנהלים ומשקיעים את הכסף שלכם – באופן עצמי ועצמאי או דרך חברה שמנהלת לכם את הכספים. אם אתם מחליטים לנהל את הכספים שלכם בעצמכם (והיום כבר אפשר לנהל את רוב הכספים בשיטה כזו, גם הכספים שחוסכים לטווח ארוך – לפנסיה), אז בשלב הראשון אתם צריכים לקבוע את תמהיל הסיכון שלכם בתיק, וזו שאלה קשה! כאן, תוכלו לקרוא על איך בונים את תיק ההשקעות שלכם. בהמשך אתם צריכים להחליט אם אתם עושים זאת בגישה האקטיבית או בגישה הפסיבית. 

בגישה האקטיבית המשקיעים בוחרים את ניירות הערך שלהם בפינצטה, עוקבים אחרי דוחות והודעות של החברות, אחרי מצב המתחרות והלקוחות ועוד, וכאן נדרש כמובן ידע, ניסיון והתמקצעות. חלק קטן מהמשקיעים עושה זאת בעצמו, אבל רוב אלו שמשקיעים בעצמם עושים זאת בגישה הפסיבית דרך המכשירים הפסיביים – תעודות סל וקרנות מחקות, שעוקבים אחרי מדדי מניות, מדדי אג"ח וכו', ומעצם הפיזור על פני המדד כולו, מדובר בעצם בהקטנת סיכונים. המכשירים האלו לא מצריכים הבנה עמוקה במניות, בחברות, בניתוח פיננסי, בקריאת דוחות, וזה יתרונם הגדול, לצד יתרון נוסף – עלויות נמוכות, כלומר דמי ניהול נמוכים במיוחד. 

בכל מצב, אתם צריכים להשקיע מאמצים בהורדת העמלות – אם אתם פועלים דרך חשבון בנק לנסות ולהוריד את עמלות הקנייה והמכירה ואפשר לעשות זאת! אתם גם יכולים לעבור לברוקרים חברי הבורסה או לפעול דרך ברוקרים בחו"ל, ודרכם לנהל את חשבון ההשקעות – שם העלויות נמוכות יותר! (הנה בדיקה שעשינו על תעריפי העמלות אצל הברוקרים הפרטיים והבנקים והשירותים שהם מספקים).

בורסה זה לא קזינו

מה זאת השקעה בבורסה והאם היא סוג של הימור או קזינו? ובכן, למרות שרבים חושבים כך, בורסה היא לא קזינו. ראשית, בקזינו יש את "הבית" שמרוויח תמיד על חשבון השחקנים; בבורסה כולם תיאורטית יכולים להרוויח – אם השוק עולה, אין מניעה שכל השחקנים בשוק ירוויחו, זה לא בא על חשבון מישהו אחר (למעט באופציות מעו"ף ששם הפוזיציה של משקיע האחד היא מול הפוזיציה של המשקיע השני, ואם הראשון מרוויח השני מפסיד וההיפך).

שנית, כאמור, בטווח הארוך השווקים עולים. כלומר, אם תבדקו את המדדים על פני זמן בארץ ובחו"ל תראו ששוקי המניות וגם שוקי האג"ח עולים. איזה מין הימור זה אם לאורך זמן השווקים עולים? נכון, זה לא קורה כל שנה, יש גם תקופות של ירידות ויש גם מפולות. אבל בסך הכל בממוצע ארוך טווח, שוקי המניות מניבים תשואה נאה שעולה על התשואה באפיקים הסולידיים.

הבעיה של רוב ציבור המשקיעים היא תאוות הבצע. מתי המשקיעים נכנסים לשווקים? כשהבורסה מגיעה לכותרות. אבל מתי הבורסה מגיעה לכותרות? כשהמחירים גבוהים, כשיש עניין, אבל אז כבר מדובר על נקודת כניסה גבוהה, והעדר שנכנס רק מעלה עוד יותר את המחירים שבמקרים רבים מתנתקים מערכם הכלכלי. בסוף הכלכלה מנצחת ואז הבורסה נופלת, והעדר שנכנס אחרון – כי ככה זה עדר, ויוצא ראשון – כי ככה זה עדר, מפסיד סכומי עתק. המשקיעים האלו הם לא משקיעים. במקרה שלהם זה הימור, זה קזינו, וזאת המסקנה החשובה מכל הדיון: בורסה היא לא קזינו לכאלו שהם משקיעים – בודקים, מנתחים, חושבים ו/או משקיעים פסיביים לטווח ארוך. אבל אם אתם העדר שנכנס כשהבורסה מגיעה לחדשות או כשהשכן אומר לכם שהוא הרוויח עשרות אחוזים על איזו מניה ואתם מתפתים להשקיע בה, אז אתם כן מהמרים ובשבילכם הבורסה היא קזינו.

נכון שכמו בהרבה דברים בחיים, גם בהשקעות יש מרכיב של מזל – עיתוי/תזמון הכניסה לשוק המניות הוא קריטי וגם בחירת המניות וסוג המניות, אבל בהינתן שאתם פועלים על פי הגישה הפסיבית, הרי שעל פי המחקרים – המניות מספקות תשואה עודפת, ולא רק זה – אלא שהן מספקות תשואה עודפת בכל נקודת זמן גם אם עיתוי/תזמון הכניסה היה לא טוב. חשוב להבהיר- 5-7 השנים האחרונות הן די קשות למניות במיוחד במשבר הקורונה, ובכל זאת המסקנות של המחקרים ארוכי הטווח נותרו כפי שהיו – המניות מספקות תשואה. וזה בטח שלא הימור.

לאורך זמן מניות מתנהגות בהתאם לביצועי החברות

ועוד נקודה חשובה: מחירי המניות מתנהגים לאורך זמן בהתאם לביצועים הכספיים של החברות. אם חברה מציגה שיפור עסקי מתמשך, גידול ברווחים ובהכנסות צפוי שזה יתבטא במחיר המניה. השקעה במניות באופן ישיר פשוט דורשת ניתוח דוחות קלאסי כדי לאתר את ההשקעות האטרקטיביות ביותר.

אם כך, אז למה הציבור לא מתלהב ולא משקיע בבורסה? הציבור מעדיף לנהל את הכסף דרך מנהלי השקעות כי הוא פשוט לא מבין בזה וחושש מזה, למרות שהוא ממש לא צריך לחשוש. השקעות זה לא פיזיקה גרעינית וזה ממש לא תחום מורכב, והאמת היא שאין דבר כזה מומחים – אף אחד לא יודע יותר טוב מכם מה צפוי להיות, אין נביאים, יש רק כאלו שמתיימרים להיות נביאים. כל החוכמה זה לפזר נכון את ההשקעות ולהימנע עד כמה שאפשר מטעויות.

ובכל זאת – אל תשקיעו במניות יותר ממה שאתם מסוגלים להפסיד. השקעה במניות היא מסוכנת – אז מה אם בטווח הארוך מרוויחים? אולי אתם מחפשים השקעה או יכולים להשקיע לטווח קצר? יש תקופות שהמדדים יורדים, ואף אחד לא מבטיח שמה שהיה בעבר הוא מה שיהיה בעתיד, ובכלל השקעה בבורסה בהגדרה היא השקעה מסוכנת. אתם יכולים לבדוק, להעריך, לנתח חברה, לחשוב שהיא צפויה לגדול בהכנסות וברווחים ובהתאמה אתם מעריכים שמחיר מנייתה יעלה, וקורה ההיפך. אין חסינות, אין תעודות ביטוח, אבל מסוכנת ככל שתהיה, בורסה היא השקעה. אם אתם בודקים, מנתחים ואז משקיעים, זו השקעה מושכלת. אם אתם משקיעים לטווח ארוך ואתם משקיעים במדדים תחת הנחה שהמדד לאורך זמן עולה, זו השקעה מושכלת.

איך מתחילים להשקיע?

בעולם ההשקעות יש כאמור שתי גישות השקעה – הגישה האקטיבית, שלפיה על המשקיע/מנהל ההשקעות להיות אקטיבי כדי לייצר תשואה. המשקיע מנהל באופן שוטף את תיק ההשקעות על ידי רכישה ומכירה של ניירות ערך שונים. הגישה הזו מקובלת ברוב קרנות הנאמנות. הקרנות למעשה מנהלות את הכסף שלנו באופן אקטיבי – מנהלי הקרנות מנתחים דוחות כספיים ואירועים עסקיים ומחליטים אם לקנות או למכור ניירות ערך. המטרה שלהם היא להניב תשואה.

מנגד, קיימת הגישה הפסיבית שפשוט עוקבת באופן פסיבי לחלוטין אחרי מדדים. בשוק ישנם מוצרים עוקבי מדדים – תעודות סל וקרנות מחקות, וניתן לרכוש אותם ולקבל את תשואת המדד.

הנה המחשה: נניח שאנחנו מחפשים מנהל השקעות שינהל בשבילנו את תיק ההשקעות ונניח שחלק מהסכום אנחנו רוצים להשקיע במניות מדד ת"א 125. אנחנו יכולים לקנות קרן נאמנות שמשקיעה במניות האלו או להשקיע בתעודת סל על מדד ת"א 125, שעוקבת אחרי המדד הזה. מנהל הקרן יפעל באופן שוטף כדי להשיג תשואה גבוהה יותר ממדד ת"א 125, ואילו מנהל תעודת הסל פשוט ישקיע באופן צמוד במדד, לרוב דרך חוזים עתידיים ואופציות. האם הניהול האקטיבי של מנהל הקרן השתלם למשקיע בקרן הנאמנות? לא בטוח – וגם אם כן, במקרים רבים דמי הניהול יגרמו לתשואה נטו להיות נמוכה או זהה לתשואה של תעודת הסל שהשיגה בדיוק את תשואת מדד ת"א 125.

ההקדמה הזו חשובה מאוד כי כך בעצם מתחלקות היום אפשרויות ההשקעה – אקטיביות או פסיביות. מנהלי תיקים ומנהלי קרנות נאמנות לרוב בוחרים בשיטה האקטיבית; בתעודות הסל ובקרנות המחקות השיטה פאסיבית, אבל אם כך, האם צריך בכלל מנהל השקעות?

אם אתם מעוניינים בהשקעה בשיטה האקטיבית, אז סביר שתעשו זאת דרך מנהל השקעות. השקעה ישירה בניירות הערך דורשת היכרות עם שוק ההון, הבנת כל סוגי ניירות הערך והגורמים המשפיעים עליהם, הכרה ולמידת ניתוח דוחות, הבנה בהערכת שווי כלכלי והבנת כללי המשחק. לא משחק פשוט בכלל, ולכן רבים נוטים להשקיע דרך הגופים המוסדיים, שם נמצאים המומחים המנוסים שינהלו באופן אקטיבי את הכסף. רק צריך לקוות שהם אכן יפיקו תשואה עודפת, ויש פה ושם גופים שמצליחים לייצר תשואה עודפת על פני שנים, אם כי הם יוצאים מהכלל.

אבל אם אנחנו סבורים שאי אפשר להכות את השוק ולקבל תשואה עודפת דרך ניהול אקטיבי, ואנחנו רוצים לקבל את תשואת המדדים, לרבות מדדי מניות, מדדי אג"ח ועוד, אז בעצם אנחנו יכולים לחסוך את דמי הניהול של המוצרים האקטיביים ולרכוש את עוקבי המדדים שבהם דמי הניהול לרוב נמוכים מאוד. רק חשוב להדגיש, אתם צריכים לנתח ולהגדיר את רמת הסיכון המתאימה לכם ובהתאמה לבחור את תעודות הסל/קרנות מחקות, ורק כדי להמחיש – ככל שאתם מוכנים להסתכן יותר, אתם תהיו חשופים יותר לתעודות על מניות, וההיפך, ככל שאתם יותר זהירים אתם תהיו חשופים יותר לתעודות סולידיות. העניין הזה דורש מחשבה עמוקה והתייעצות עם מומחים – אתם חייבים לדעת את גבולות הגזרה שלכם, ובמילים פשוטות מה יהיה משקל המכשירים המסוכנים בתיק שלכם.

סיכום ביניים: השקעה באופן עצמאי אפשרית בשתי הגישות – בגישה האקטיבית בניירות ערך ספציפיים, אבל אז אתם צריכים להכיר היטב את כללי המשחק בשוק ההון, את ניירות הערך, את היתרונות והחסרונות של כל נייר, ולהבין ולנתח את החברות הנסחרות, או בגישה הפאסיבית שבה רצוי שתבינו את כללי המשחק ותכירו את המכשירים הפיננסיים, אבל לא נחוצה רמת עומק כמו בגישה האקטיבית.

בשתי הגישות אתם צריכים לדעת להגדיר את רמת הסיכון שלכם, ולחלק נכון את ההשקעות על פני אפיקים מסוכנים ולא מסוכנים. כאשר אתם משקיעים באופן אקטיבי, דרך מנהל קרנות נאמנות, קופת גמל וכו', אתם צריכים לדעת מה הרכב הנכסים בקרנות ובקופות ולבדוק אם הוא מתאים לרמת הסיכון שלכם. אם אתם עושים זאת ישירות דרך מכשירים פסיביים או דרך רכישת ניירות ערך בעצמכם, תבנו תיק זהיר ומפוזר כדי שתוכלו לעמוד גם בתרחישים פסימיים.

איך בוחרים מניות? הגישות המובילות

בוחנים השקעה במניות בכמה דרכים – דרך הביצועים של החברה (הכנסות, רווחים), כלומר באמצעות ניתוח הדוחות הכספיים שלה, ההודעות, העסקאות, ודרך הערכת הרווח העתידית. צריך להבין שהכלל אולי הכי חשוב במשחק הזה הוא שמחיר המניה מבטא את יכולתה של החברה לייצר מזומנים בעתיד, את יכולתה להרוויח בעתיד. זו השיטה הפונדמנטלית שמתייחסת לביצועים של החברה ולתחזית הביצועים בעתיד. זו השיטה שאמורה לאורך זמן ללכת בצמוד למחיר המניה. כבר אמרו רבים וטובים, ואולי המוכר מכולם, וורן באפט האגדי, שעל פני זמן מחיר המניה יבטא את תוצאותיה. יכול להיות שבנקודת זמן מסוימת זה לא יקרה – במשך שנה החברה תיסחר שלא בהתאמה לביצועיה – גבוה יותר, או נמוך יותר, זה גם יכול להימשך יותר זמן. אבל בסופו של דבר, בטווח הארוך החברה תיסחר בהתאם לביצועים שלה. אחרת, יש כאן עיוות שייסגר במשך הזמן. זו, אגב, השיטה של משקיעי הערך, שבאפט בראשם- לאתר את העיוותים האלו ולהשקיע במקומות שבהם החברות נסחרות בדיסקאונט (בחסר/הנחה) ביחס לשווי הכלכלי שלהן.

בגישה הזו נעזרים בשיטות שונות כדי להעריך את כדאיות ההשקעה במניות של החברה. ראשית, צריך להעריך את שווייה. איך עושים זאת? יש כמה גישות – ניתן להעריך את שווייה של החברה בהתאם להיוון תזרימי מזומנים – כל המזומנים שהחברה תייצר מהיום עד אינסוף; גישה נוספת היא גישת ערך נכסים – הערך של הנכסים של החברה בניכוי החובות שלה; וגישה שלישית ומאוד פופולרית – גישת מכפיל הרווח.

גישת מכפיל הרווח מתבססת על נוסחה פשוטה – מכפיל רווח שווה לשווי השוק של החברה חלקי הרווח של החברה. מכפיל הרווח מבטא בעקיפין את מספר השנים שהמשקיע אמור להחזיר את השקעתו, בהינתן שהרווח לא ישתנה. לדוגמה – אם שווי החברה 100 מיליון שקל והרווח 20 מיליון שקל, אזי מכפיל הרווח 5, והמשקיע צפוי להחזיר את השקעתו בתוך 5 שנים. משקיעים מסתכלים ובוחנים את מכפיל הרווח ההיסטורי – שווי השוק חלקי הרווח ב-12 החודשים האחרונים, אך הם בעיקר מתייחסים ובוחנים חברות לפי מכפיל הרווח העתידי – שווי השוק חלקי הרווח הצפוי בשנה הקרובה.

מעבר לכך, יש להתייחס בגישה זו לחוב הפיננסי של החברה, או למזומנים – אם יש לה, וגם לנכסים שלא קשורים לליבה של העסק. אם נניח שחברה מסוימת צריכה להיסחר לפי מכפיל רווח של 10, וזה אכן המחיר שלה בשוק, אבל יש לה נכסים ששווים מאות רבות של מיליונים והם אינם קשורים לעסק עצמו, אזי השווי לפי מכפיל הרווח, לא מייצג את שווייה האמיתי. מנגד, אם יש לחברה חובות ענק, אז למרות שהם מתבטאים בהוצאות המימון, הרי שיש לקחת בחשבון את החובות הפיננסיים האלו, במיוחד בתקופות של ריבית נמוכה כמו עכשיו וכמעט חוסר השלכה על דוח רווח והפסד, ולכן הנטייה כיום היא לנסות ולחשב את הרווח התפעולי החזוי של החברה וממנו לגזור, בהתאם למכפיל רווח תפעולי מתאים, את שווי הפעילות של החברה, ואז להחסיר את החובות או להוסיף מזומנים ו/או להוסיף נכסים לא קשורים.

כך או אחרת, גם שיטת מכפיל הרווח שבמקור היא פשוטה, הפכה להיות מורכבת בשנים האחרונות, ועדיין הבסיס שלה הוא פשוט – שווי שוק חלקי רווח, כאשר יש לבחון את המכפיל בשנה האחרונה ולנסות לבחון את המכפיל בשנה קדימה.

מכפיל רווח נמוך עשוי להיות אטרקטיבי יותר ממכפיל רווח גבוה, אך צריך להתייחס גם לפרמטרים נוספים כמו צמיחה. חברה בעלת מכפיל רווח גבוה וצמיחה חזקה, תהיה אולי מעניינת יותר מחברה עם מכפיל רווח נמוך ללא צמיחה, וזה מכיוון שהצמיחה היא זו שמשפיעה על מכפילי הרווח העתידיים. לדוגמה, גוגל הנפיקה בבורסה האמריקאית בשנת 2005 במכפיל רווח של 60. אנליסטים רבים טענו שזה מחיר בשמיים, אבל החברה הציגה צמיחה ברווחים בשיעור יותר מכפול בכל שנה , כך שמכפיל הרווח הלך וירד, למרות שמחיר המניה עלה. למעשה, אפשר לומר שגוגל הנפיקה במכפיל רווח של 60, אבל בהינתן הרווח לשנתיים הבאות מדובר היה במכפיל 30, ובהינתן הרווח לעוד שלוש שנים, מדובר במכפיל רווח של 15, וכך הלאה. שבוחנים זאת כך, מתברר שמכפיל הרווח לא היה גבוה, זה היה סוג של טעות אופטית, אם כי זה תלוי כמובן בעמידה בציפיות. גוגל עמדה בציפיות והרווחים אכן עלו, אבל יש דוגמאות לחברות בשלב כזה, שבסופו של דבר לא מצליחות לממש את התחזית.

החברות מהסוג הזה הן חברות צמיחה, והשוק מתמחר אותן במכפילי רווח גבוהים בגלל הצמיחה, בגלל הפוטנציאל. מנגד, ישנן חברות הערך, שנסחרות במכפילי רווח נמוכים יותר, אבל הן כבר לא צומחות בשיעור ניכר.

שיטה נוספת – השיטה הטכנית קוראת את המגמה בגרפים. הרציונל של השיטה הוא שהכל מתבטא בגרף, ובמגמה של המניה, ואם יש בה התעוררות זה מבטא גם משהו בתחום הריאלי, בעסקי החברה, בקשר לבעלי המניות וכו', שמרמז על התפתחות חיובית. מאמיני השיטה הזו טוענים שהם מנתחים את התנהגות המשקיעים, והמשקיעים חכמים מכל, הם יודעים מה קורה ומה כיוון החברה והמניה, ולכן אם יש שינוי מסוים הם עוקבים אחריו, ואם הוא חזק מספיק, זה מבטא מבחינתם סימן להיכנס או לצאת. מנגד, נראה שבשיטה הזו לא ניתן לחזות הפתעות, כמו דוחות חלשים מהמצופה, דוחות חיוביים מהמצופה, איבוד לקוח משמעותי, התפטרות מנכ"ל ועוד. השיטה הזו דוגלת בהצמדות למגמה, בעוד ששיטת הערך דווקא מוצאת ערך במקומות שהמגמה בנייר שלילית והשוק עדיין לא זיהה את הפוטנציאל.

כמה נקודות לסיום

1. השקעה במניות חשובה לתיק ההשקעות שלכם.

2.אפשר להשקיע במניות דרך ניהול אקטיבי – קרנות נאמנות, קופות גמל ועוד.

3. אפשר להשקיע במניות באופן עצמי ועצמאי – במישרין או בעקיפין דרך תעודות סל וקרנות מחקות.

4. חשוב להבין שאמנם המניות מספקות תשואה עודפת על פני זמן, אבל אפשר גם להפסיד, והרבה. לכן, אל תשקיעו במניות יותר ממה שאתם מסוגלים להפסיד.

5. חלק חשוב ומקדים להשקעה במניות, במישרין או בעקיפין, הוא בניית תיק השקעות וקביעת הרכבו.

6. מניות בהגדרה הן תנודתיות יותר מאשר הנכסים הסולידיים – קחו את זה בחשבון ותלמדו לחיות עם תנודתיות מסוימת.

7. בהצלחה

מדריכים קשורים:

למדריך השקעה עצמי ועצמאי

קופת גמל להשקעה – לכו על זה!

מדריך קרנות נאמנות

מדריך תעודות סל

לעדכונים על השקעה במניות:

מה עדיף – השקעה במניות או השקעה בדירה. מסתבר שעל פי הניתוחים ההיסטוריים מניות נותנות תשואה עודפת על פני זמן. יתרון נוסף – מניות זה השקעה נזילה, בעוד שדירות לא ממש. השאלה החשובה היא – האם מה שהיה הוא בהכרח מה שיהיה? (הרחבה בביזפורטל) 

שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך אמר בכנס כלכליסט כי השקעה במניות עדיפה בטווח הארוך על השקעה בנדל"ן – אז, תודה להאוזר שהעלה את העניין הטריוויאלי והברור הזה – היסטורית מניות מכות את הנדל"ן וזה נסמך גם הסבר כלכלי חזק – היכן שיש סיכון יש גם סיכוי – מניות מסוכנות מנדל"ן (רוב הזמן – אולי לא תמיד), ולכן המשקיעים במניות מצפים ומקבלים תשואה גבוה יותר – פרמיה על הסיכון. זו כלכלה פשוטה, וזה הא' ב' של השווקים הפיננסיים.

כשבודקים את שוקי המניות מול הנדל"ן בתקופה קצרה, אז הקביעה הזו לא בהכרח נכונה, יש שנים חריגות, יש שנים נהדרות ויוצאות מהכלל לשוק הדירות (וזה קורה עכשיו), אבל אם מרימים את הראש ומסתכלים על פני טווח ממושך, אז רואים בבירור – המניות מכות את הנדל"ן. הנה הרחבה על נאום האוזר בכלכליסט 

תאור החברה – טבע היא חברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם, כשלצד פיתוח תרופות גנריות (תרופות מחקות תרופות מקוריות) היא פיתחה תרופות מקור, הגדולה מכולן היא הקופקסון המיועדת לטיפול בטרשת נפוצה. טבע מאז הקמתה (1901) צומחת בזכות עצמה (מחקר ופיתוח והרחבת מגוון המוצרים), אך הפיכתה לגורילה בקנה מידה עולמי מיוחסת למסע רכישות מרשים של חברות ענק. בין הרכישות הבולטות – סיקור, באר, איוקס, רציופארם ועוד. ב-2017 השלימה טבע את רכישת אקטביס (החטיבה הגנרית של אלרגן ) בעסקת ענק של 35 מיליארד דולר – עסקה שהתבררה ככישלון גדול ועדיין, למרות השיפור העסקי, לא ברור איך טבע תצא מהמינוף הגדול (האשראי הגדול) שלקחה כדי לממן את העסקה. 

(מס' נייר ערך בבורסה המקומית – 629014; סימבול בוול-סטריט TEVA )

נתוני שוק –    ראו כאן נתוני שוק על טבע 

נתונים פיננסיים  – מכירות החברה ירדו לאחרונה מקצב של 20 מיליארד דולר בשנה, והרווח המתואם (בניכוי הוצאות חד פעמיות) צפוי לרדת לקצב של 2 מיליארד דולר, אחרי שבמשך שנים הסתכם בכ-5 מיליארד דולר.  התוצאות בכיוון מטה מאז 2017 כששנת 2019 אמורה להיות השפל, וזה בהמשך לתוכנית רה ארגון כואבת ופיטורי אלפי עובדים.

השאלה הגדולה מה יהיה הלאה – 2020 ואילך? ואיך תצליח טבע לשרת את החוב? השאלות הפתוחות האלו גורמות לחששות גדולים אצל המשקיעים ומניית החברה סובלת מסנטימנט שלילי גם בתוך 2019.

בעיה נוספת וגדולה מאוד היא תביעות נגד החברה (וחברות גנריות נוספות) כי הן תיאמו מחירים. על פי האנליסטים מדובר בתביעות מסוכנות לטבע והם מעריכים כי הנזק לטבע עלול להסתכם בכ-3 מיליארד דולר.

אנליסטים – בעד או נגד? –  הנה קונסנזוס תחזיות האנליסטים להכנסות ולרווח השנה ובשנה הבאה

חדשות על מניית טבע

הודעות בורסה

טבע – הרחבה של אירועים וחדשות:

מאי 2019 : בעקבות פרשת תיאומי המחיירם בין החברות הגנריות, UBS סבור שטבע תחזור למחיר של 10 דולר (הרחבה כאן)

מארס 2019: הצרות של טבע – ניתוח בכלכליסט (הרחבה)

אוקטובר 2018: טבע מתקדמת לקראת אישור לשיווק ביוסימילר לתרופה אונקולוגית (הרחבה בגלובס)

ספטמבר 2018: טבע קיבלה אישור לתרופה מקורית לטיפול במיגרנה – השוק תחרותי, אבל הפוטנציאל גדול – האנליסטים מעריכים כי טבע עשויה להגיע למכירות של 1 מיליארד דולר.

אוגוסט 2018: השקת האפיפן הגנרי של טבע עשויה לתרום 50-60 מיליון דולר לשורה התחתונה (הרחבה כאן)

 יוני 2018 : רשות המזון והתרופות האמריקאית – ה-FDA , האריכה את לוחות הזמנים למתן תשובה בעניין מוצר ה-Fremanezumab של טבע לטיפול במיגרנה.  ה-FDA אמורה להשיב לטבע ב-16 בספטמבר 2018. טבע מסרה כי ה-FDA  לא ביקשה מידע נוסף על זה שטבע הגישה לה. התשובה עצמה יכולה להיות חיובית, שלילית או בקשה למידע נוסף.

מוצר המיגרנה הוא אחד מחבלי ההצלה של טבע. המוצר עשוי להיות בלוקבסטר ולעזור מול המכירות היורדות של הקופקסון.

הצורך להאריך את התקופה נבע מבעיות שהתגלו באחד ממפעלי הייצור של החברה אך טבע הדגישה כי המצב טופל והמוצר ממשיך להתקדם בתהליך האישור.

פברואר 2018:  התוצאות של טבע לשנת 2017 היו חלשות במיוחד ובמקביל הפחיתה החברה מעל 17 מיליארד דולר בגין מוניטין ונכסים לא מוחשיים שנבעו מרכישת אלרגן. טבע סיפקה תחזית מאכזבת לכל שנת 2018 ובתגובה מניית טבע נפלה ב-10%.  מייקל מקללן, מנהל הכספים הראשי של טבע אמר במקביל לפרסום התוצאות: "אני חושב שאנחנו ממשיכים לנטר את הסביבה, ויש סיכון מסוים לשחיקה נוספת שתדרוש הפחתת מוניטין נוספת אבל נקטנו בגישה זהירה ברבעון הרביעי. אנחנו מעריכים שהשוק הגנרי בארה"ב עשוי להתייצב, ובעתיד נראה הזדמנויות להצמיח את העסק, אבל אנחנו תמיד ממשיכים לבחון את ההתפתחויות מקרוב. "החטיבה המדווחת, עסקי הגנריקה בארה"ב, היא שילוב של טבע ואקטביס. החטיבה הזו נפגעה מהתחרות הגנרית. חלק גדול של המוניטין היה בשל רכישת אקטביס, אך שני העסקים הושפעו משחיקת המחירים ומסביבת ההשקות הגנריות בארה"ב.

"שחיקת המחירים בגנריקה בארה"ב עמדה ברבעון הרביעי על 13%, עלייה מ-11% ברבעון השלישי ומעט גבוה מהציפיות בטבע. אנחנו ממשיכים לצפות לשחיקה במחירים ב-2018  ומקווים להתייצבות מסוימת בשחיקת המחירים במחצית השנייה של השנה. השקות גנריות חדשות יפצו מעט על השחיקה במחירים, אך לא יקזזו את הירידה ממנה במלואה".

אוגוסט 2017: קרדיט סוויס מספק המלצת מכירה למניית טבע, ומחיר יעד של 13 דולר –  "טבע הורידה את התחזיות אבל אנחנו לא חושבים שהאתגרים צפויים להיעלם בזמן הקרוב", כותבים האנליסטים של קרדיט סוויס, "לחצי המחירים והתחרות הגוברת בתעשייה הגנרית בארה"ב יימשכו; חוסר הניהול הברור הסאגה במינוי המנכ"ל עדיין עומדת בעינה והאיום על הקופקסון מצד השקות גנריות עדיין קיים. לטבע אין כיום הובלה, אין מנכ"ל , אין מנהיג, ואין אסטרטגיה". האנליסטים סבורים כי בתרחיש הפסימי מניית החברה שווה 10 דולר ובתרחיש האופטימי 28 דולר.

אוגוסט 2017: בעקבות הדוחות החלשים – מודיס' הורידה את דירוג האשראי של טבע מ-Baa2 ל-Baa3 – זו לא הורדת דירוג משמעותית, אבל באקלים שנוצר סביב החברה, ועל רקע הסנטימנט השלילי, זה יוכל להכביד בגלגול חובות. במודיס' מסבירים כי עדיין האופק הוא שלילי. המשמעות המיידית על טבע היא התייקרות של מקורות האשראי, אם כי בדירוג כזה, עדיין נראה שהיא תעמוד בהחזר החובות שלה (בעיקר כתוצאה מרכישת הפעילות הגנרית של אלרג'ן).

אלרג'ן בעלת המניות הגדולה בטבע (קיבלה מניות בעקבות מכירת הפעילות הגנרית לטבע) היתה מחוייבת להחזיק במניות האלו במשך שנה (תקופת החסימה), אך החל מתחילת אוגוסט 2017 היא יכולה למכור אותן. בד בבד פרסמה טבע את הדוחות הגרועים והמניה התמוטטה, אך נראה שבשוק מבינים שיש משקולת גדולה שתעיב על המנייה – באם המנייה תעלה, אלרג'ן עשויה  למכור את מניותיה או חלק ממניותיה, ומדובר על אחזקה של כמעט 10%. מעבר לכך, אלרג'ן בתור בעלת המניות העיקרית יכולה להוביל למהלכים נועזים לטוב ולרע , וקיימת אפשרות שהיא עשויה לנסות להשביח את החברה דרך מכירתה לגוף גדול, אם כי, בנקודת הזמן הזו שבו החברה נמצאת בקריסה, לא ברור איזה גוף ייסתכן בלרכוש אותה.

אוגוסט 2017: מניית טבע נופלת ב-15% בבורסה המקומית בעקבות פרסום תוצאות לרבעון השני. התוצאות לא עמדו ביעדי האנליסטים – הרווח למניה הסתכם ב-1.02 דולר למניה במקום 1.06 דולר למניה. מעבר לכך, החברה מחקה מוניטין בהיקף של 6 מיליארד דולר, והפחיתה את תחזית הרווח בכ-15%. 

יולי 2017 – התפתחות חשובה – ככל הנראה יתמנה מנכ"ל קרוב לטבע. אבל…

לפי דיווחים בתקשורת טבע תמנה את פסקל סוריו כמנכ"ל החדש. סוריו המנהל כעת את חברת הפארמה אסטרה-זנקה  (חברת תרופות אתית שנסחרת בכ-90 מיליארד דולר) בן 58  ווטרינר בהשכלתו,  שימש בעבר במספר תפקידים בחברות פארמה בולטות, בהן אוונטיס (שם היה סמנכ"ל תפעול של הפעילות האמריקאית של החברה, שהפכה מאוחר יותר לסאנופי-אוונטיס) ורוש (שם שימש כמנכ"ל חברת הבת ג'ננטק ומאוחר יותר כסמנכ"ל תפעול של החברה-האם. בחמש השנים האחרונות הוא המנכ"ל של אסטרה-זנקה.

בעקבות הדיווחים מזנקת מניית טבע ב-6%. אבל יום אחרי  יש שמועות בשוק שלא היה ולא נברא – מנכ"ל אסטרה זנקה לא יזוז מכיסאו ולא יעזוב לטבע למרות ההצעה הנדיבה. בתגובה ירדה מניית טבע ב-4%. 

 4 באפריל 2017 – בשורה טובה לטבע (סוף סוף)  – רשות המזון והתרופות (FDA) אישרה את ה-AUSTEDO, טבליות לטיפול בכוריאה (מחולית) הקשורה במחלת הנטינגטון. מדובר באחת התרופות המבטיחות בתיק תרופות המקור של טבע. מדובר במוצר השני בלבד שאושר למחלת הנטינגטון.  הנטינגטון היא מחלה ניוונית נדירה וקטלנית, המשפיעה על יותר מ-35 אלף איש בארה"ב. כוריאה – תנועות פיתוליות, אקראיות, פתאומיות ובלתי רצוניות – היא אחת הסממנים הפיזיים הבולטים של המחלה וקיימת בקרב כ-90% מהמטופלים. "כוריאה היא סימפטום מרכזי בקרב רבים החיים עם מחלת הנטינגטון. היא משפיעה על התפקודיות והפעילויות היומיומיות של מטופלים שהיו להם אפשרויות טיפול מוגבלות" אמר ד"ר מייקל היידן, נשיא מחקר ופיתוח גלובלי והמדען הראשי של טבע, "בהתבסס על התוצאות אשר הוצגו בתכנית הפיתוח הקליני אשר תמכה בקבלת האישור ועל מחויבותנו הנמשכת למטופלים, אנו ממוצבים באופן ייחודי לקדם אפשרות טיפול זו".

מרץ 2017 – ד"ר מייקל היידן, מנהל החטיבה האינווטיבית בטבע בראיון לגלובס – "ארבעת החודשים הקרובים יהיו הכי מעניינים בהיסטוריה של טבע כחברה אינובטיבית – יותר מכל 100 ומעלה שנות ההיסטוריה שלה". היידן מתכוון לכמה תוצאות של ניסויים לרבות של הפרעות תנועה במחלת הנטינגטון. האם התרופות האלו יכולו להוציא את טבע מהבוץ?  השאלה הראשונה האם יאושרו (לא הכל יאושר, לא הכל יעבור לשלב הבא), ומעבר לכך השאלה השנייה היא מה הפוטנציאל של התרופות האלו?

• מרץ 2017 – חברת הדירוג S&P הודיעה  כי לא תשנה (בינתיים) את דירוג החוב של טבע, אבל היא שומרת על תחזית שלילית. הממשעות היא שהיא עשויה להוריד את הדירוג במהלך השנה הקרובה. דירוג החברה כיום – BBB.
• מרץ 2017 – מניית טבע חוזרת לרדת – אחרי שחזרה על התחזית ל-2017 (והרגיעה את המשקיעים) מניית טבע אמנם עלתה, אבל החל מסוף פברואר, מניית החברה נמצאת במגמה שלילית – המשמעות, זו לא התחזית ל-2017, זה עניינים הרבה יותר עמוקים שגורמים למניית החברה לרדת. זו הגנריקה שנמצאת בחולשה ובירידת מחירים בעיקר בארה"ב, זה הקופקסון שהולך לאבד את הבלעדיות (כתרופה אתית) ובהתאמה הרווחים ממנו ירדו בצורה חדה (וזה קריטי לטבע), וזה בעיקר הרכישה הלא הגיונית של חטיבת הגנריקה של אלרגן שהעמיסה על טבע חובות פיננסים בסך של כ-40 מיליאר דולר – זו רכישה במחיר מופקע ומופרז, זו רכישה שהפכה את טבע לחברה ממונפת (מאוד), זו רכישה שטבע עוד תשלם עליה ביוקר.

• פברואר 2017 –  האנליסט של ג'יפי מורגן הותיר את ההמלצה למניית טבע על 'ניטרלי' וחתך את מחיר היעד מ-40 דולר ל-37 דולר.

• עסקת הרכישה במקסיקו התבררה כפלופ אחד גדול – רימסה נרכשה בתמורה ל-2.3 מיליארד דולר, ובטע טוענים שהיתה שם רמאות גדולה

• טבע השלימה את רכישת אלרגן (ספטמבר 2016)

טבע צפויה להשלים את המיזוג הגדול עם אלרגן (חטיבת הגנריקה של אלרגן), וקיימת ביקורת גדולה על המחיר רכישה – 35מיליארד דולר (בעסקת מניות ומזומן – המחיר ירד מ-40.5 מיליארד דולר, כתוצאה מהתאמות בגין הון חוזר, מיסים, ומכירה של מוצרים על רקע הוראה של רשות ההגבלים בארה"ב שהתנתה את הרכישה במכירת פעילויות ומוצרים).

 העסקה הזו תהפוך את טבע לחברה ממונפת (תוספת של 20 מיליארד לחובות), ותגדיל את הסיכון בהשקעה בה. מנגד, בטבע מתעקשים שהמיזוג יתרום מהר מאוד לשורה התחתונה, וזה בזכות סינרגיות הן ברמת ההוצאות  (רה ארגון, סגירת מפעלים, התייעלות) והן בהכנסות (מגוון מוצרים רחב יותר)

מניתוח של אתר הון מתברר שהחטיבה הגנרית של אלרגן מכרה ברבעון הראשון של 2016 רק ב-1.3 מיליארד דולר, לעומת 1.7 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. זאת ועוד – הרווחיות הגולמית נשחקה מ-55% ל-45%.  ומכאן, שאחרי שטבע תאלץ למכור חלק מהמוצרים (בהוראה של הרשות להגבלים עסקיים בארה"ב), הרי שהחטיבה שהיא עומדת לרכוש, מוכרת בקצב של 4 מיליארד דולר אולי 5 מיליארד דולר – על זה לשמל 35 מיליארד דולר ? נראה מנופח, וגם אם יש הצדקה כלכית, היא רק בזכות הסינרגיות והריבית הנמוכה – הרחבה   

– 13/7/2016 : טבע מעלה תחזיות לרבעון השני של 2016; מדווחת על דחייה בעסקת אלרגן ; ומגייסת 20 מיליארד דולר באגרות חוב בבורסה האמריקאית (כן, יום פורה באירועים…) –

להרחבה בגלובס

– 17/6/2016 – גולדמן זאקס מוריד המלצה על מניית טבע. האנליסטים סבורים שהתחזית שהנהלת טבע סיפקה, אופטימית מדי ולא לקוחת בחשבון תחרות לקופקסון (40 מ"ג).  ההמלצה החדשה – נייטרלי, להבדיל מתשואת שוק, ומחיר היעד ירד ל-60 דולר .

חדשות על מניית טבע

הודעות בורסה

מדריך השקעה במניות

טבע – הנפילה

אחרי תקופה ארוכה של שפל, מחירי הסחורות עולים בהתמדה, אז מה עושים, איך משקיעים בסחורות וממה צריך להיזהר – תשובות במדריך שלפניכם

אחרי כמה שנים שבהן מחירי הסחורות היו בשפל, בעיקר בגלל האטה כלכלית בסין שהיא כמעט הכלכלה הגדולה בעולם, משבר הקורונה, שבתחילתו נדמה היה שיביא למיתון מתמשך, גרם את ההיפך. פגיעה בשרשרות האספקה, בשל סגרים ארוכים והיעדר של עובדים, ושיבושים קשים בתעבורה הימית ובשינוע הסחורות, לצד פגעי מזג אוויר, שהולכים ונעשים תכופים יותר תוך שהם פוגעים בתוצרת החקלאית, גורמים למחסור מתמשך בסחורות וחומרי גלם, ומכאן לעלייה מתמדת במחיריהן מאז 2021. המלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה בתחילת 2022 הוסיפה עוד שמן למדורה והאיצה את העלייה במחיריהן של חלק מהסחורות.

ישנם כל מיני סוגים של סחורות – מתכות, תוצרת חקלאית, חומרי בנייה ועוד.

אחת הסחורות המרכזיות היא הנפט. מחיר הנפט נקבע על פי מכסות תפוקה של ארגון המדינות מפיקות הנפט אופ"ק, אבל הוא מושפע גם מגורמים אחרים, כגון מתיחויות גיאופוליטיות הקשורות למדינות בעלות עתודות נפט גדולות, פגיעות במתקני נפט ועוד. כך, למשל, בתחילת משבר הקורונה היינו עדים לשפל שלא נראה כמותו במחיר הנפט, על רקע סגרים שהוטלו במדינות ברחבי העולם וקרקעו את התעופה העולמית כמעט לחלוטין. אבל בעיצומה של 2022 עובר מחיר הנפט טלטלות רבות, וזאת בעיקר על רקע המלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה, שהביאה בעקבותיה סנקציות על רוסיה, אחת ממפיקות הנפט הגדולות בעולם.

אז האם מחיר הנפט ימשיך לטפס או יירד? ואיך אפשר להשקיע בו? כאן תוכלו לקרוא את המדריך להשקעה בנפט.

סחורה מרכזית אחרת היא מתכת הזהב, שנחשבת למקלט בטוח למשקיעים בעתות של ירידות ותנודתיות בשוקי ההון. כאן תוכלו לקרוא את מדריך ההשקעה בזהב.

אבל ישנן עוד סחורות רבות שניתן לסחור בהן, כאשר זירות המסחר בסחורות העיקריות בעולם הן: בורסת הסחורות של ניו-יורק, בורסת הסחורות של שיקגו, CBOT ו-CME, ובורסת המתכות של לונדון LME.

איך משקיעים בסחורות?

שוק הסחורות הוא שוק וירטואלי; משקיעים בשוק הסחורות אינם רוכשים ומוכרים את חומרי הגלם; ההשקעה מתבצעת על ידי קנייה ומכירה של חוזים עתידיים על מחירי הסחורות.

מהו חוזה עתידי? חוזה הנחתם בין שני צדדים שבו צד אחד מעוניין לגדר סיכון (לרוב, הבעלים המקוריים של הסחורה – למשל, מגדל חיטה) והצד השני מעוניין לקנות בזול ולמכור ביוקר כדי להרוויח – בקיצור, ספקולנט. בחוזה נקבע כי הרוכש יקנה כמות מוגדרת של סחורה במחיר מוסכם ובתאריך ידוע מראש. אלא שמחיר הסחורה בשוק נקבע על ידי כוחות הביקוש וההיצע. אם, לדוגמה, היצע החיטה עלה על הביקוש במועד מימוש החוזה העתידי, אז מחיר ליחידת חיטה נסחרת (בושל) עולה אף הוא – המגדל הרוויח, והספקולנט קונה ביוקר. בכל מקרה – רק צד אחד מרוויח.

את ההשקעה ניתן לבצע באופן ישיר, או באמצעות קרן נאמנות או תעודת סל.

על מרבית מחזורי המסחר אחראים גופים מוסדיים גדולים כבנקים, בתי השקעות, קרנות גידור וקרנות השקעה שונות. אך גם משקיעים פרטיים יכולים לנהל מסחר בסחורות במגוון דרכים ובכל סכום השקעה. איך? כמו בהשקעות רגילות של מניות – באמצעות הבנק שלו, גופי השקעה ומסחר מקוון באינטרנט. מה קונים? השקעה עקיפה בסחורות יכולה להיות באמצעות קניית מניות של חברות סחורות מחו"ל. האמת, שכל משקיע פסיבי המחזיק בקרנות מחקות מדדי שוק רחבים נחשף ממילא למניות רבות מתחום הסחורות. כ-10% מהחברות הכלולות במדד ה-S&P 500 האמריקני, למשל, הן חברות מתחום האנרגיה.

אפשרות נוספת היא ברכישת תעודות סל שעוקבות אחרי מחירי סחורות מסוימות – למשל תעודת סל העוקבת אחרי מדדי הנפט, התירס ועוד.

האפשרות החדשנית ביותר של מסחר בסחורות היא מסחר באמצעות פלטפורמות מסחר מקוונות הזמינות למשקיע הפרטי. במקרה זה ניתן לבצע קנייה ומכירה של סחורות שונות בעמלות נמוכות יחסית וניתן אף לקבל מינוף על ההשקעה הראשונית, שרק היא נמצאת בסיכון.

חוזה מתגלגל והסיכונים הגלומים בו

כשאנחנו רוכשים, לדוגמה, תעודת סל על מחיר הנפט, הרי שמנהל התעודה רוכש עבורנו את החוזה העתידי הקרוב ביותר על מחיר הנפט גולמי; לאחר שהחוזה פוקע, מנהל התעודה מוכר אותו וקונה במקומו את חוזה הנפט של החודש הבא, וכך נמשך התהליך עד לסיום חיי התעודה – תהליך זה קרוי גלגול חוזים. תהליך זה חושף את המשקיע לסיכונים שלא היה נתקל בהם אילו הייתה לו דרך להשקיע בנפט באופן ישיר. כך, למשל, יכול לקרות מצב שבו מחיר החוזה החדש גבוה ממחיר החוזה הקיים (אפקט הקונטנגו), ואז אפשר לקנות פחות חוזים חדשים, התשואה נשחקת בעקביות ומחיר התעודה יורד למרות שמחיר הסחורה עולה. כמובן, שיכול לקרות מצב הפוך (באקוורדיישן), מצב בו הביקוש קטן וההיצע המיידי גדל, מה שמגדיל את התשואה, אך מצב זה נדיר למדי.

ישנו סיכון נוסף שבא מצד סוחרי החוזים המקצועניים, שמנצלים את מכירות החוזים "הכפויות" של תעודות הסל ומרוויחים מכך. הסוחרים הפרטיים אינם מחויבים לפעול בזמנים קבועים כמו מנהלי התעודות; הם יכולים לרכוש את החוזה הבא לפני מנהלי התעודות וכך להעלות את מחירו. הם גם יכולים למכור את החוזה הקיים לפני מנהלי התעודות, מה שיוזיל את מחירו ולגרום נזק למשקיעים מחזיקי התעודות.

מהן הסחורות בהן סוחרים משקיעים?

מקובל לחלק את שוק הסחורות לשישה שוקי משנה:

1. שוק האנרגיה (נפט, גז, פחם ועוד) שהוא הגדול ביותר.
2. מתכות פשוטות/תעשייתיות (אלומיניום, פלדה, עופרת, נחושת ועוד).
3. מתכות יקרות כמו זהב, כסף, פלטינה.
4. שוק הגרעינים (חיטה, תירס, סויה, אורז, כותנה).
5. סחורות רכות כמו סוכר, קקאו, קפה.
6. שוק הבשר – בקר וחזיר בעיקר.

ההשקעה הפשוטה ביותר בסחורות היא באמצעות תעודות סל; יש כיום 153 תעודות סל שמבוססות על שוקי סחורות, וזאת לפי אתר etf.com; רובן הן תעודות בורסאיות (ETFs), וחלקן הן שטרות (Notes) שקשורים לסחורות. התעודות מבוססות בדרך כלל על מדדי מחירי חוזים עתידיים, אבל חלקן מנוהלות בצורה פעילה ויש גם מעטות שמחזיקות פיזית בסחורות, כמו מטילי זהב בכספות בלונדון. כולן יקרות יחסית למה שזמין במניות ואג"ח. דמי הניהול נעים בין 0.25% ל-3.97%, והממוצע הוא 0.98%. הרוב הגדול של התעודות, 85%, מתמקד בקבוצות סחורות כמו אנרגיה, דגנים, מתכות לתעשייה וכדומה, או בסחורות יחידות. שלוש התעודות עם הנכסים הגדולים ביותר הן SPDR Gold (עם 27 מיליארד דולר), iShares Gold Trust (IAU, 6 מיליארד דולר), ו-iShares Silver Trust (SLV, 5.4 מיליארד דולר).

בישראל בולטות התעודות – קסם סל סחורות חקלאיות בלומברג, קסם חוזה נפט, קסם זהב לונדון ותכלית נפט.

להלן סקירת תעודות סל על סחורות מאתר לאומי טרייד

http://trade.bankleumi.co.il/trade/net/info/shora/ShoraMain.aspx

הסחורות הפופולריות הנסחרות בבורסה:

נפט

באופן כללי מחיר הנפט מאוד לא יציב; הוא מושפע מאירועים בינלאומיים ומעלייה או ירידה בצריכה.כאמור, בימים אלה, עיצומה של שנת 2022, מחיר הנפט עובר טלטלות רבות במיוחד על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

1. תעודות סל – הדרך הפשוטה להשקיע בנפט. קיימים סוגים רבים של תעודות סל בתחום הנפט, ונציין את הבולטות בהן:

בישראל: "קסם חוזה נפט" מקבוצת אקסלנס, ו"תכלית נפט" מקבוצת מיטב דש. שתי התעודות עוקבות אחר מחירי חוזים למסירת חבית נפט מסוג ברנט (נפט שמופק בים הצפוני). החוזים נסחרים בבורסת הסחורות של לונדון. הן אינן גובות דמי ניהול. התעודות האלו חשופות למחיר הדולר, וניתן לרכוש גם תעודת סל של קסם שמנטרלת את החשיפה לדולר.

מחוץ לישראל: USO – תעודת סל העוקבת אחר מחיר חבית נפט הנסחרת כמניה לכל דבר בבורסת AMEX האמריקנית. החברה המנהלת את תעודת הסל, Victoria Bay Asset, משקיעה בחוזים עתידיים על נפט טקסני מתוק וגובה דמי ניהול של כ-0.4% לשנה. אפשר לקנות גם בסכום קטן יחסית.

OIH – תעודת סל הנסחרת גם היא בבורסת ה-AMEX ומנוהל בידי מריל לינץ'. היא משקיעה במניות של חברות הנותנות שירותים לתעשיית הנפט.

דרך נוספת להיחשף לנפט היא בתעודות סל על מדדים של חברות נפט וגז. מדובר בעצם בתעודה שמחקה סל מניות נפט בהתאם למדד מסוים. בבורסה המקומית נסחרות בין היתר תעודות הסל – קסם סל נפט – העוקבת אחרי מדד האנרגיה שנערך ומחושב על ידי חברת Dow Jones; תעודת סל ת"א אנרגיה S&P הראל סל – המשקיעה בחברות השייכות לסקטור האנרגיה בשוק ההון הישראלי; תעודת סל פסגות סל ת"א – העוקבת אחרי מדד ת"א נפט גז (תעודה העוקבת אחר מדד ת"א נפט וגז); ותעודת קסם ת"א נפט וגז – העוקבת גם כן אחר מדד ת"א נפט וגז.

2. קרנות נאמנות

דרך נוספת להשקיע בנפט היא באמצעות קרנות נאמנות המשקיעות במניות של חברות אנרגיה בחו"ל – בעיקר חברות נפט, או קרנות מחקות שמנסות לעקוב אחרי מדדים.

בין הקרנות הבולטות: "אילנות אנרגיה ותחליפים","פקן פלוס אנרגיה", אקסלנס גז נפט שעל פי תשקיפה שיעור החשיפה שלה למניות הנכללות במדד "חיפושי גז ונפט", אינו פוחת מ-50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן; מיטב גז נפט של מיטב דש. לפחות 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא יותר מ- 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן חשופים למניות שהונפקו בידי תאגידים שעיקר עיסוקם חיפוש ו/או הפקה ו/או שיווק ו/או הובלה של גז ו/או נפט.

קרנות נאמנות נוספות בתחום – קרן נאמנות די.בי.אם גז ונפט; קרן נאמנות הראל משאבי אנרגיה וגז וקרן הנאמנות מגדל גז ונפט.

3. השקעה ישירה בחברות נפט

יש לזכור שבהשקעה במניות של חברות נפט מהמרים גם על הביצועים הספציפיים של החברה ולא רק במחיר הנפט, ולכן הסיכון גבוה יותר. עם זאת, החברות מחלקות דיבידנדים.

בבורסה האמריקנית נסחרות ענקיות אנרגיה שמספקות לאורך זמן רווחים ודיבידנדים יחסית יציבים.

Exxon Mobil מטקסס הנסחרת בבורסת ניו יורק (סימול: XOM). עוסקת בהפקה, בהובלה ובמכירה של נפט וגז.

BP (בריטיש פטרוליום) שמרכזה בלונדון והיא נסחרת בבורסת ניו יורק.

Halliburton) HAL), שמרכזה ביוסטון טקסס, היא חברת שירותי הנפט השנייה בגודלה אחרי (Schlumberger (SLB. היא מספקת ציוד, תחזוקה ותכנון לתעשיית הנפט. החברה נסחרת בבורסת ניו יורק.

Baker Hughes מיוסטון טקסס גם היא חברת שירותי נפט. החברה נסחרת בבורסת ניו יורק (סימול: BKR).

Suncor Energy מקנדה מפיקה נפט קל מחולות הנפט שבמחוז אלברטה. החברה מפיקה גם גז ומפעילה בתי זיקוק. היא נסחרת בבורסת ניו יורק (סימול: SU).

קפה

שוק הקפה הוא השני בגודלו אחרי הנפט בשוק הסחורות. מקורו של הקפה הוא באתיופיה, אולם כיום המדינות יצרניות הקפה הגדולות בעולם הן ברזיל, אינדונזיה, קולומביה, וייטנאם והודו – כולן מדינות בעלות אקלים טרופי, חם ולח הדרוש לגידול פולי הקפה.

שני הזנים המרכזיים של גידולי הקפה הם "ערביקה" הנחשב לאיכותי והיוקרתי יותר ומהווה כ-70% מגידולי הקפה, וה"רובוסטה" שנחשב נחות קצת יותר וחומצי יותר. בתוך שני זני העל האלה יש הרבה מאוד תתי-זנים שונים הנבדלים זה מזה בתנאי הגידול, ארומה, טעם, מאפיינים למיניהם וכו'.

רוב צריכת הקפה מרוכזת בעולם המערבי; פינלנד נמצאת בראש המדינות צרכניות הגדולות ביותר של קפה עם צריכה של 12 ק"ג קפה לנפש לשנה. בארה"ב צריכת הקפה עומדת על כ-4.2 ק"ג לשנה בממוצע, ואילו בישראל אנו צורכים בממוצע כ-3.8 ק"ג לשנה. בכלכלות מתעוררות במזרח הרחוק כמו סין והודו, צריכת הקפה שואפת לאפס, כך שיש בהחלט פוטנציאל צמיחה עתידי של השקעה בקפה במדינות אלו.

הקפה כסחורה נסחר בשתיים מבורסות הסחורות המובילות בעולם; הרובוסטה נסחר בבורסת Euronext בלונדון, והערביקה נסחר בבורסת ICE בניו יורק.

אפשר להשקיע בקפה דרך רכישת מניות או איגרות חוב של חברות גלובליות העוסקות בתחום הקפה – החל מחברות גידול קפה ועד חברות המוכרות קפה כמוצר מוגמר לצרכנים. חלקן גם מחלקות דיבידנדים

חברות קפה נסחרות בולטות:

סטארבאקס (NASDAQ:SBUX);

קורייג גרין מאונטיין (NASDAQ:GMCR) – יצרנית הקפה מוורמונט בצפון ארה"ב, על גבול קנדה.

(B&D Food Corp ((BDFC:US יצרנית ומעבדת מוצרי קפה שונים. מפעליה ממוקמים בברזיל.

Green Mountain Coffee Roasters Inc (GMCR:US) , החברה עוסקת בקליית קפה ומציעה מבחר מוצרי קפה, החברה מוכרת למשרדים לסופרמרקטים ולחנויות.

(Caribou Coffee Company (CBOU:US – חברה המפעילה בתי קפה גורמה ומציעה קפה באיכות גבוהה ומוצרים נלווים.

אפשרות השקעה נוספת בקפה היא דרך תעודות סל או קרנות סל, רובן נסחרות בחו"ל ולא ישירות בישראל. ניתן לבצע בהן השקעות באמצעות ברוקרים בישראל.

קרנות סל זרות לדוגמה – קרן הסל האמריקנית iPath DJ-AIG Coffee ETN נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JO, הקרן עוקבת אחרי מחירי החוזים העתידיים לקפה בבורסת ICE, דמי הניהול 0.75% לשנה.

באירופה – קרן הסל ETFS Coffee נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופיות נוספות וסימולה COFF, דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והקרן צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי. קרן הסל ETFS Short Coffee נסחרת בסימול SCFE; קרן הסל ETFS Leveraged Coffee נסחרת בסימול LCFE.

בנוסף ניתן לבצע השקעה בקפה באמצעות מסחר בחוזים עתידיים דרך הפלטפורמות והברוקרים השונים שזמינים למשקיע הישראלי.

אפשרות נוספת של השקעה בקפה עבור המשקיע הפרטי היא להשקיע באמצעות ברוקרים אינטרנטיים המציעים פלטפורמות מסחר מקוונות. בצורה זו ניתן לבצע עסקאות קטנות יחסית, וגם מוצע למשקיעים מינוף על השקעתם, אין עמלות מסחר והתהליך יחסית פשוט.

זהב

יש מנהלי השקעות שמחזיקים זהב באופן קבוע בתיקי ההשקעות שהם מנהלים. הסיבה העיקרית לכך היא שמדובר בסחורה שבמקרים רבים הולכת נגד הזרם ומהווה עוגן בתיק ההשקעות. הזהב נתפס כסחורה בטוחה בעלת ערך אמיתי כשהשווקים מזדעזעים, והוא גם נחשב חלופה טובה להשקעות בזמנים של שגשוג כשבמקביל יש גם ביקושים למתכת היקרה.

מנגד, יש לזהב אופוזיציה שהולכת וגדלה, ונראה שהוא מאבד מזוהרו. לטענת לא מעט אנליסטים הזהב כבר לא מהווה עוגן או בטוחה מפני ירידות וזאת לאחר שבארבע השנים האחרונות ירד הזה בכ-40% (מרמה של 1,700 דולר לכ-1,100 דולר). משבר בשווקים הפיננסיים צפוי להערכתם להאיץ את הירידה במחיר הזהב מכיוון שפשוט לרוכשים יהיה פחות כסף למוצרי יוקרה. האנליסטים גם מדגישים את התלות של הזהב בריבית. הריבית הנמוכה טובה לזהב שכן זהב לא מספק תשואה שוטפת (להבדיל מנכסים ריאליים), ולכן אם אין אלטרנטיבות השקעה טובות (ריבית גבוהה) הזהב אמור להיות אטרקטיבי. בפועל, למרות הריבית הנמוכה הזהב ירד בשלוש השנים האחרונות ביותר מ-30%.

אז מי צודק? אף אחד לא באמת יודע – אין נביאים. אבל אם אתם מעוניינים להיחשף לפוזיציה על הזהב (או רכישה או מכירה בחסר), הנה רשימת המכשירים שדרכם אתם יכולים לעשות זאת.

נתחיל ברעיונות לאלו שמעוניינים להשקיע בזהב (להבדיל מכאלו שסבורים שיירד ומעוניינים למכור אותו):

אפשרות השקעה ראשונה היא דרך רכישה של חוזים עתידיים על הזהב. אבל הדרך הזו דורשת התמצאות במסחר באופציות וחוזים עתידיים ולכן היא לא פופולרית למשקיעים הפחות מתוחכמים.

אפשרות נוספת היא להיחשף להשקעה בזהב דרך מניות של חברות בתחום הזהב, וכאן יש רשימה גדולה, אבל גם בהשקעה במניות ספציפיות, דרושה מומחיות והכרה של כל חברה וחברה, והבנת הסיכויים והסיכונים של כל חברה. זאת ועוד – השקעה כזו אינה בהכרח בזיקה ישירה להשקעה במחיר הזהב.

הדרכים הנוחות יותר להשקעה בזהב הן דרך תעודות סל וקרנות נאמנות. תעודות סל עוקבות אחרי מחיר הזהב, כך שהמשקיע מקבל תשואה זהה לתשואת מחיר הזהב (יש לבדוק אם התשואה שקלית או דולרית). לכל הגופים המנהלים תעודות סל – קסם, תכלית, פסגות והראל – יש תעודות סל על הזהב.

בנוסף, אפשר להשקיע דרך קרנות נאמנות. בעבר היו מספר קרנות שהשקיעו בזהב, כיום נשארה מיטב זהב שמשקיעה במכשירים וניירות ערך עוקבי זהב.

ניתן גם להשקיע בקרנות סל הנסחרות בוול סטריט, כמו GLD, IAU, SGOL. רק יודגש, הקרנות אינן מחויבות לספק את התשואה של הזהב. הן משתדלות לעשות זאת וחלקן גם מצליחות. מעבר לכך, ישנן גם קרנות סל שמחזיקות בניירות ערך מגוונים על הזהב, כך שלא בהכרח יהיה קשר ישיר בין מחיר הזהב למחיר הקרן.

אפשר גם להשקיע בזהב עצמו, כלומר לרכוש מטילי זהב, תכשיטי זהב ומטבעות זהב.

שורט על הזהב – לאלו שמעריכים שמחיר הזהב יירד, יש אפשרות לעשות שורט על הזהב. בפועל, הדרכים לכך פחות מגוונות מאשר פוזיציית לונג, שהיא השקעה במכשירים על הזהב. בעבר היו תעודות סל מקומיות שסיפקו שורט על הזהב, היום תצטרכו לעשות זאת דרך בדרך מעט מורכבת – למכור את תעודות הסל המקומיות. אלא שאז תצטרכו להשאיל את תעודת הסל ורק לאחר מכן למכור אותה. בהחלט אפשרי, אבל רוב המשקיעים לא במשחק של השאלות מסוג זה.

אפשרות אחרת פשוטה יותר היא להשקיע דרך קרנות סל ותעודות סל בוול סטריט. כמו שיש קרנות סל על הזהב יש גם קרנות ותעודות שהן שורט על הזהב. הקרנות האלו אינן מחויבות לספק את התשואה ההופכית של הזהב, אך בפועל הן בסביבה. התעודות אמורות לספק את התשואה ההופכית. התעודה בשורט הבולטת היא – DGZ של דויטשה בנק, ובפועל היא מרכזת את רוב המסחר בשורט על הזהב. נוסף לתעודה זו יש קרנות ותעודות שמספקות חשיפה כפולה – כלומר המשקיעים בהן אמורים לקבל תשואה הופכית כפולה. לדוגמה אם הזהב יעלה ב-2%, הם אמורים להפסיד 4%, וההיפך – אם הזהב יירד ב-2%, הם אמורים להרוויח 4%. הקרנות האלו –  GLL, DZZ, נחשבות למסוכנות במיוחד.

אז למה להשקיע בסחורות אם מדובר בענף מסוכן?

האמת היא שלא חייבים להשקיע, בטח אם לא מבינים את הנושא לעומקו. כדאי ללמוד את התנהגות שוק הסחורות לאורך זמן לפני שמשקיעים, ורצוי לעשות זאת באמצעות קרנות מתמחות מחו"ל או תעודות סל.

בספרי המשקיעים ממליצים בדרך כלל לכלול בתיק ההשקעות עד 10% השקעה בסחורות; הסיבה המרכזית לכך היא שזה שוק שנע בחוסר מתאם עם שוק המניות והאג"ח, ולכן בזמני משבר בשוקי ההון, אפשר לקבל תשואה עודפת מהשקעה בסחורות.

עם זאת, גם בתי ההשקעות הגדולים ביותר מתקשים להעריך בימים אלה את הכיוון שאליו ילך בעתיד הקרוב מחירה של סחורה כזו או אחרת. מצד אחד, בחלק מהסחורות המחיר ירד קרוב לקו האדום של הכדאיות הכלכלית לייצורן. מצב כזה עלול להביא לסגירת חברות לא יעילות או ממונפות מדי, ואז היצע הסחורה יקטן ועשויה להיווצר מגמה של עליית מחירים. יש ודאות לכך שזה יקרה? לא.

http://reshet.tv/News_n/heb/Calcalist/Main/articlecalcalists,22744/

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001064145

למה המלאי הוא עקב אכילס של הדוחות? מה קורה כשמגלים טעות במלאי? ומה זה אומר על הבקרה על הדוחות?

המאמר פורסם ב"גלובס", טור רווח והסבר  

מלאי הוא כנראה אחד מהסעיפים הקלים ביותר לתמרון בדוחות הכספיים. אתם קוראים שלחברה מסוימת יש מלאי של 100 מיליון שקל, אבל אם היא היתה רושמת 98 מיליון שקל או 102 מיליון שקל, מישהו היה חושב שזה לא נכון? המלאי הוא כמעט בשליטתה הבלעדית של הנהלת החברה. היא זו שעושה ספירות מלאי שנתיות, קובעת את המחירים של המוצרים, את המחיקות לבלאי ואת ההתאמות השונות. אז נכון, ישנן מערכות ממוחשבות ולפיהן ניתן לכאורה לדעת בכל רגע נתון מה היקף המלאי מכל מוצר, אבל זה עדיין משאיר בידי מנהלי החברה תמרון גדול – מה המחיר של המוצרים? מה ההפרשה בגין מלאי גוסס, מת? ומה זה בכלל המלאי במחסן? אולי בכלל הוא לא של החברה (החברה רק מאחסנת ללקוח). מלאי זה סעיף בתנועה, כל הזמן יש תזוזות, במיוחד בחברות יצרניות – נכנס חומר גלם, מעמיסים הוצאות עבודה ונלוות על המוצרים, ונרשם מלאי של המוצרים בתהליך (מוצרים לא גמורים) ומלאי של המוצרים הגמורים. בשלב הבא המוצרים נמכרים ויוצאים בעצם מהמלאי. התנועה הזו מצריכה מעקב שוטף גם לצרכים ניהוליים ותמחירים – לדעת בעצם מה עלות המוצרים; וגם לצרכים חשבונאיים – המלאי שבמחסנים נרשם כל רבעון בדוחות הכספיים ויש לו חשיבות גדולה, גם כי מדובר בסעיף גדול במיוחד –  החברות מחזיקות לרוב מלאי שיספיק להן למכירות של כמה חודשים טובים, ומדובר בהרבה כסף.

אז הוא גם סעיף גדול וגם סעיף שקל לתמרן בו, והחיבור של שתי התכונות האלו, הופך את המלאי לעקב אכילס של דוחות כספיים רבים. ולכן, החשבונאות מחייבת שבספירת המלאי השנתית, רואה החשבון יהיה נוכח. כך הוא לכאורה יוכל לאתר תקלות, טעויות, הונאות ולדאוג שהערך של המלאי בספרים יהיה הערך המייצג. אלא שהנוכחות הזו, ויש עשרות רבות של דוגמאות, לא באמת עוזרת, לרואה החשבון אין באמת יכולת לבדוק את הכמויות והערכים של המוצרים במלאי, גם אם הוא נוכח בספירה. ומעב לכך – חשוב לזכור שרואה החשבון עושה בדיקות מדגמיות נאותות  כדי להניח את דעתו שהמספרים בדוחות משקפים באופן סביר את מצב החברה.  הבדיקה הזו כפופה למדגם שנבחר, ואין כאן הבטחה וביטחון שהמספרים משקפים את מצב העסק. זו לא תעודת ביטוח, ויעידו על כך חברות רבות שרגע אחרי פרסום דוחות, התגלה שמספרים בדוחות שלהן לא רלבנטיים, והדוגמה אולי הבולטת ביותר (מתחילת שנות ה-2000) –  בנק למסחר שרגע אחרי פרסום הדוחות, התברר שאתי אלון משכה חלק גדול מהכספים בבנק, ואיכשהו רואה החשבון הצליח "לפספס" את המעילה.

כך או אחרת, הבדיקה בעת ספירת המלאי בדוחות השנתיים, נחשבת משמעותית, ביחס לבדיקה של סעיפים אחרים וביחס לבדיקה ברבעונים. רואה החשבון מחויב לבדיקה רחבה הרבה יותר בדוחות השנתיים. האחריות שלו, כפי שמתבטאת בחוות דעת רואה החשבון (דוח ביקורת)  גדולה יותר ולכן גם ההשקעה שלו משמעותית יותר, ואילו בדוחות הרבעוניים האחריות שלו נמוכה יותר – הוא לא מבקר את הדוחות (כמו בדוחות השנתיים) הוא סוקר את הדוחות (חוות הדעת היא סקירה על הדוחות), ובהתאמה הבדיקה שלו אינה בקרה עמוקה של סעיפים, אלא יותר מעבר מלמעלה ובדיקת סבירות של סעיפים, כשפה ושם, בסעיפים בודדים, נעשית בדיקה יותר עמוקה.

והנה המחשה לכך שהסעיף הזה מאוד קשה לבדיקה – חברת גמאטרוניק, יצרנית מערכות אל-פסק מתקדמות, דיווחה לאחרונה על טעות במלאי בשנתיים האחרונות (2014 ו-2015). טעות, אין מה לעשות, היא חלק אינטגרלי מהחיים גם בדוחות הכספיים, וחשוב להבהיר – טעות זה כמובן לא תמרון, זה קורה, זה בטח לא נעים לקוראי הדוחות שהסתמכו על נתון מסוים, ופתאום באים ואומרים להם – תשכחו ממה שהיה, הכל משתנה – הנה הנתונים החדשים, אבל כל עוד זה במספרים "נסלחים" ובלי כוונת זדון, צריך לנסות ולהשלים עם זה – טעויות קורות,  אבל הרי בשביל  זה יש את הביקורת והסקירה של רואי החשבון – הם אמורי לאתר טעויות; רואה החשבון היה  בספירת המלאי ב-2014 ולא הבחין בטעות, הוא גם היה בספירת המלאי בשנת 2015 ולא הבחין בטעות. הוא גם סקר את כל הדוחות הרבעוניים בשנים האלו ולא עלה על הטעות. מדובר בטעות מהותית שאיכשהו התחמקה  מהרדאר.

וממה נובעת הטעות? החברה מסבירה כי במקביל להכנת הדוח לרבעון הראשון, נבדק שוב המלאי ונמצאה טעות בדיווחים לשנים 2015 ו-2014 – "מקור הטעות נבע ממלאי שנמכר וההכנסה בגינו הוכרה ואשר בטעות לא נגרע מהמלאי עקב בקשת הלקוח להשאירו ב מחסני החברה וזאת בסך של 2.3 מיליון שקל…"

וטעות נוספת בקשר למלאי – "מלאי , שיועד למכירה בארה"ב ובסין וכן חלק מהמלאי בתהליך, הוצג לפי מחיר מכירה ולא לפי עלות, כשהסיבה לרישום השגוי הינה העברה בין חברתית אשר התבצעה במחיר מכירה ואשר לא בוטלה כיאות כפי שמתבצע בחברה כדרך שבשגרה בהתייחס להעברות מלאי כאמור…"

הטעויות האלו התבטאו בסך כולל של 3.7 מיליון שקל – החברה הציגה את  דוח 2015 מחדש והמלאי בו נרשם (אחרי התיקון) בסך של 23.1 מיליון שקל לעומת 26.8 מיליון שקל – סטייה של כ-14%, זה לא עניין של מה בכך. ההשפעה על יתרת העודפים וההון (בנטרול השפעת מס) מסתכמת ב-3.3 מיליון שקל (הון אחרי התיקון – 100.9 מיליון שקל לעומת 104.3 מיליון שקל לפני התיקון).

ההשפעה על דוח רווח והפסד ב-2015 היא בסך של 1.2 מיליון שקל (גידול בהפסד מ-5.4 מיליון ל-6.6 מיליון שקל) ועל דוח 2014 השפעה של 2.1 מיליון שקל (מרווח של 900 אלף שקל להפסד של 1.2 מיליון שקל).

האם קיימת בועה במחייר הדירות? אם שואלים את צבי סטפק, יו"ר מיטב-דש – התשוב ההיא כן!

מחשבון מחירי הדירות

צבי סטפק יו"ר מיטב-דש התבטא בכנס של פירמת רואי החשבון EY  בתחום הנדל"ן ואמר –  "יש מעין מיתוס של המשקיעים שמחירי הדירות לא יכולים לרדת, אלא הם רק עולים. זה לא נכון. מחירי הדירות בשנות ה­90 ירדו יראלית ב­25%. בועה בסוף מתפוצצת, ומחירי הדירות מבטאים  בועה. יש הטוענים שזה ביקוש אמיתי אבל לדעתי הוא לא לגמרי אמיתי, הוא מאולץ. אם פעם הורים עזרו לזוג צעיר לקנות דירה, היום רואים הורים שקונים דירה לבת 16 .יש אלמנט ספקולטיבי של הקדמת רכישות ­ מפחד שהמחירים יעלו".

אבל, סטפק אולי אומר זאת כי זה מה שקורה בסביבה שלו, סטפק צריך להביט קצת רחוק יותר, ולראות שלהורים אין כבר כסף – הם מממנים את הצעירים, וכסף לדירות בטח שלא נשאר להם (לרובם). נכון, יש שכבה (אפילו גדולה) של אוכלוסייה אמידה מאוד שיש לה ממון ונכסים ובשבילה לקנות דירה לבת 16 זה אפשרי וסביר, אבל זה בהחלט לא מייצג.

רכישת הדירות לא נעשית לרוב ממניעים של השקעה, זה כן ביקוש אמיתי – אנשים צריכים לגור איפשהו.    סטפק המשיך ואמר – "יש דמיון רב בין בועות בשווקים הפיננסיים לבועות בשווקים הריאליים. עצם זה שהנדל"ן הפך להיות שיחת הסלון ­ ולא הבורסה, זה סימן זיהוי. אני חושב שיש גם ביטחון של קבלנים שהמחירים ימשיכו לעלות, כולם אופטימיים. גם בקרב המשקיעים יש מיתוס שמחירי הדירות יכולים רק לעלות. מחירי הדירות בשנות ה­90 כאמור ירדו. קניית דירה היא לטווח ארוך ומי שקנה דירה ייתקע איתה. באיזשהו שלב לא תהיה לו יכולת להשכיר אותה. המחירים יכולים לרדת למרות הריבית הנמוכה ואני מקווה שהירידה לא תגיע בעקבות מיתון ואבטלה.

לדבריו של סטפק היתה התנגדות רבה – "שיחת סלון היא בעיה, לא בועה", אמר שאול לוטן, מנכ"ל קבוצת לוינשטיין. "אנחנו לא במצב של בועה במחירי הדירות. ודאי שאין אינטרס שמחירי הדירות יפלו. רצוי שהמחירים לא יעלו ויתייצבו ­ ואז כולם ייצאו נשכרים. אסור שהם יעלו משמעותית ואסור שהם ירדו משמעותית".

גם אורן הוד, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים סבור שרמת המחירים היא לא בועתית, אבל צריך לזכור שהדוברים האלו מדברים מפוזיציה, ברור שהם לא רוצים שמחירי הדירות יירדו, ברור שהם רוצים שהפעילות תימשך ותשבור שיאים, הם הרי מוכרים לכם את הדירות. הוד אמר "אין מחלוקת שיציבות זה הדבר הכי חשוב בשוק הדירות למגורים. אנחנו חייבים להפריד בין משאלות הלב שלנו בתור אזרחים ומשקיעים לבין הנתונים היבשים. אנחנו נמצאים במצב שכמות הביקושים לדירות מיד שנייה הולכת וגדלה".

סטפק המשיך ואמר שאכן יציבות חשובה, אבל יציבות רגולטורית, ויציבות מחירים היא כבר עניין של ביקוש והיצע – ""מה שיקרה באיזשהו שלב בהמשך הוא שהמחירים קודם כל יתייצבו, ואם זה יימשך חצי שנה לפחות, אז ורק אז  יתחיל תהליך של ירידה איטית, אבל לאף אחד אין שליטה על זה, אף אחד לא יוכל לשלוט או לחמם את המחירים. ברגע שהציבור יפסיק להאמין שהמחירים יכולים רק לעלות, ייתכן מאוד שהירידה הקלה תהפוך לירידה משמעותית, כי יש פה מרכיב פסיכולוגי, היום אנשים באופוריה אחרי שנים של עליות, אבל הדברים האלה לא בשליטה. מחירי הדירות לא רק עולים, וההיסטוריה מוכיחה זאת".

אס.אר. אקורד שבבעלות עדי צים נמצאת במלכוד – בעל הבית שלה נמצא בחקירה שייתכן וקשורה גם לתחום פעילותה (אשראי וניכיון צ'קים) כאשר החשדות נגדו הם מרמה של רשויות המס, ביטוח לאומי ומשרד הכלכלה.  אלא שבינתיים היא מתקשה לתפקד

פעילות אס.אר אקורד מתמקדת בשוק האשראי החוץ בנקאי באמצעות מסחר בממסרים דחויים, מסחר בממסרים דחויים של צדדי ג' ו/או ממסרים עצמאיים. מסחר בממסר דחוי (שיקים דחויים) הינו עסקת המרה בה החברה ממירה ממסרים דחויים, ובתמורה מקבלים הלקוחות את ערכם הכספי של הממסרים הדחויים אותם הם מסבים לחברה, בניכוי עמלה הנקבעת בין החברה ובין הלקוח עבור יתרת התקופה עד למועד הפירעון המקורי.

פעילותה של החברה, מסבירה החברה בהודע לבורסה – "תלויה ביכולתה לגייס מקורות מימון בתנאי מימון נוחים כך יתאפשר לה לספק שירותים ללקוחותיה.  כפי שצוין בדיווחי החברה בעקבות מעצרו של בעל השליטה בחברה מר עדי צים והחקירה שנפתחה, הוקפאו חשבונות בנק של החברה בהם מופקדים שיקים דחויים בסכום מצטבר של כ-227 מיליון שקל, המופקדים כולם בחשבונות מוקפאים, ויתרת ההלוואות בפועל עומדת על כ-105 מיליון שקל. הקפאה כאמור עלולה לגרום לקריסה כלכלית ובלתי הפיכה של החברה. לפיכך, פנתה החברה בבקשה דחופה לבית המשפט לשחרור חשבונות הבנקים. ביום חמישי האחרון.

"בית המשפט  קבע כי צווי ההקפאה לחשבונות הבנק של החברה יבוטלו וכן יוחזרו לחברה כל השיקים שנתפסו על ידי המשטרה, כפוף להפקדת סך של 15 מיליון שקל בקופת בית המשפט.

"במסגרת הנימוקים להחלטה ציין בית המשפט, בין היתר, כי: 'החברה הינה תאגיד לגיטימי ומאושר, אשר הלקוחות נשוא החשדות היוו רק חלק ממכלול לקוחותיו (שני לקוחות מתוך 500)'. החברה פועלת על מנת ולמלא אחר החלטת בית המשפט כאמור. יחד עם זאת, יצוין כי נמסר לחברה מן הבנקים עימה היא עובדת כי בשלב זה הם בוחנים את החלטת בית המשפט כאמור ולאור זאת החברה אינה יכולה בשלב זה להעריך את אופן המשך פעילותה אל מול הבנקים בהתייחס להקפאת החשבונות אף אם החברה תפקיד הסך האמור בקופת בית המשפט. בנוסף, יצוין כי החברה, באמצעות הדירקטוריון, ההנהלה ועובדיה ממשיכים בפעילות החברה למזעור הנזקים, ובכלל זה בגבייה של הכספים המגיעים לה".

בינתיים הוארך מעצרו של עדי צים, כשלפני מס' ימים גם נחקר מנכ"ל חברת אס.אר אקורד, אודי ניר. החשדות הן שהחברה היתה זרוע של הלבנת הון בסך עשרות מיליוני שקלים.

בקירה שנפתחה לפני כשבוע במסגרת נעצרו ונחקרו 19 מעורבים. החקירה מסועפת וכוללת מס' חברות כשהמוקד הוא חברות כח אדם קטנות שביצעו הונאת מס וביטוח לאומי בהיקף של כ­200 מיליון שקלים, כאשר הכספים הולבנו בחברת אס.אר אקורד, של עדי צים. במסגרת החקירה, נערך חיפוש במשרדי החברה ברמלה והוקפאו חשבונות הבנק שלה.

לאחר שהבנקים הודיעו כי הם מתכוונים להגביל את פעילותם של יועצי משכנתאות, החליטו היועצים העצמאיים לצאת למאבק בהחלטה. אם הבנקים טוענים שההחלטה שלהם נובעת מרצון להגן על הלקוחות, היועצים טוענים שהמטרה היא להוציא אותם מהמשחק, וכך למקסם את הרווחים של הבנק.

צחי גרוסמן, דובר איגוד יועצי המשכנתאות, טוען שלא במקרה הבנקים קיבלו את ההחלטה דווקא עכשיו, "הטענות של הבנקים, כאילו ההחלטה שלהם באה בעקבות חוסר מקצועיות של יועצי המשכנתאות היא רק תרוץ. מה שקרה באמת הוא שהתחרות בין הבנקים בתחום המשכנתאות לא קיימת יותר, היום הבנקים מתחרים במי לא נותן משכנתא, ואם הם כבר נותנים, זה בריבית שקורעת את הלקוח. בנק ישראל רק מטיל עליהם עוד ועוד מגבלות, ויש להם יותר בקשות למשכנתאות מאשר הם יכולים לתת, לכן הם מעדיפים תיקים שבהם לא מעורב יועץ, וכך הם יכולים להרוויח יותר כסף".

זה לא סוד שהתחרות בין הבנקים בשוק המשכנתאות הולכת ופוחתת, ולראייה הריבית על המשכנתאות עלתה מתחילת השנה באחוז אחד, מבלי שעלויות הגיוס עלו.

הבנקים מצידם מכחישים כל קשר בין ההגבלות על עבודת היועצים למצב בשוק המשכנתאות.  לדברי בני שוקרון דובר בנק מזרחי טפחות, טובת הלקוחות עומדת בבסיס ההחלטה, והמהלך שהבנק עשה נועד לעשות סדר בתחום הפרוץ,  "לצד יועצים רבים הפועלים במקצועיות ובאמינות כשטובת הלקוח לנגד עיניהם, יש למרבה הצער גם כאלה שפועלים בדרך לא מקצועית, שבמקרים מסוימים אף גורמים נזק ללקוח. במסגרת המהלך הכולל נקבע, שהלקוח יגיע עם היועץ לבנק בפגישה הראשונה, על מנת לוודא שהלקוח מקבל את כל המידע הרלבנטי, נחשף לכל האופציות והתרחישים ובסופו של דבר מקבל החלטה מושכלת". עוד טוען שוקרון, שבסופו של דבר  הצעדים של הבנק יגדיל את היקף העבודה עם יועצי המשכנתאות, (שנכון להיום נמוך משמעותית מ-25%), לאחר בדיקה באשר לאיכות ולמקצועיות היועצים, כך שאין כאן לא הגבלה ולא פגיעה בחופש העיסוק של היועצים.

בנק לאומי סרב למסור תגובה רשמית, אבל גם שם טוענים שההחלטה נובעת מניסיון של הבנק לבדוק את האיכות המקצועית של היועצים, ולמנוע מהם לנהל משא ומתן בשלט רחוק.

הפתרון: רגולציה

"יש צדק בטענה של הבנקים שבתחום יש גם שרלטנים מאחר והתחום לא הוסדר עד היום", אומר גורם בענף, "נפגשתי עם אחד הבכירים של בנק הפועלים והוא סיפר לי שהוא נפגש לפני כמה ימים עם רופא שיניים שרוצה לעשות הסבה מקצועית ולהיות יועץ משכנתא, וביקש  לעבוד עם הבנק". גרוסמן לא מכחיש שיש בעיה בענף יועצי המשכנתאות, "אני לא חושב שאין בישראל ענף שאין בו שרלטנים או אנשים לא מקצועיים, הבנקים נעקצו על ידי קבלנים, אנשי נדל"ן, עורכי דין", אומר גרוסמן, "אבל האם בגלל שמישהו אחד סרח צריך למחוק ענף שלם?".

גרוסמן מדגיש שאין ליועצים טענות כלפי הבנקים, כיוון שהם פועלים כמו כל ארגון אחר שמטרתו למקסם את הרווחים שלו. לדעתו, המקור של כל הבעיות בענף הוא העדר רגולציה. כיום כל מי שרוצה יכול להפוך ליועץ משכנתא, והגורם היחיד שעומד בינו ובין עיסוק בייעוץ בפועל הוא הבנקים, שכאמור הודיעו שלא יעבדו עם כל יועץ. אבל האם הבנקים אמורים להיות גם בכובע רגולטורי? התשובה כמובן שלילית.  אם ניקח מקרה היפותטי, בו הבנק צריך לבחור בין יועץ שמנהל משא ומתן מעולה עבור הלקוח ומשיג עבורו את ההצעה הטובה ביותר, לבין יועץ שמוכן להעדיף בנק אחד על פני השני כדי להיכנס לרשימת היועצים המורשים של הבנק, במי יבחר הבנק? סביר להניח שהבנק שביועץ ששומר גם על האינטרס של הבנק, ולא רק של הלקוח.

במטה המאבק של יועצי המשכנתאות מצהירים כי הם רק רגולציה תציל את הענף, " אנחנו פונים למפקח על הבנקים ולמשרד האוצר ומבקשים- הסדירו את הענף", אומר גרוסמן, "חייבים לנקוט בצעדים אופרטיביים, אם זה אומר לקבוע שיועץ משכנתאות חייב לעבור התמחות, סטאז', אולי תואר, וכמובן  שהאיגוד הוא שיקבע איזה יועץ יכול לעבוד, ולא הבנק".  באיגוד מקווים שהצעדים האלו ישאירו את השרלטנים והיועצים הלא מקצועיים מחוץ לענף.

 היום הוא יועץ, מחר מוכר לך משכנתא

במסגרת רפורמת בכר, תחום ייעוץ המשכנתאות הושאר בידיים של הבנקים, אבל נפתח גם ליועצים עצמאיים שאמורים לייצג את האינטרס של הלקוח בלבד.

יועץ עצמאי אמור להשיג עבור הלקוח שלו את ההצעה הטובה ביותר עבורו, ולטפל בכל התהליך הבירוקרטי שכרוך בלקיחת משכנתא.

יועץ משכנתא מטעם הבנק יהיה ברוב המקרים בעל הכשרה מתאימה, אבל ההצעה שתקבלו ממנו תהיה הטובה ביותר קודם כל עבור הבנק.

אם ההחלטה עם אילו יועצים לעבוד תישאר בידי הבנקים, עבודתו של היועץ תלויה בבנק והעבודה של היועצים תהפוך למיותרת. היועץ הוא לא יוכל להישאר נאמן ללקוחות שלו בלבד והפרנסה שלו תהיה תלויה קודם כל בבנק, ואנחנו נחזור לנקודת האפס שבה הבנק "מייעץ" לנו איזו משכנתא לקחת, ובמקביל מוכר לנו משכנתא שתניב לו רווח מקסימאלי.

אייל דבי, מנהל מחלקת מחקר מניות ישראליות בלאומי שוקי הון מנתח מה יקרה למניות בעקבות יציאת בריטניה מהאיחוד, ובכלל –  את השלכות היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופאי. דבי זהיר בהתייחסות שלו, אחרי הכל – אין נביאים, אבל הוא מספק כמה תובנות חשובות – שווה קריאה

"הרפלקס המסורתי שלנו, כמעט בכל אירוע – בין אם הוא כלכלי ובין אם לא – הוא לשאול איך זה אמור להשפיע עלינו? ובכן, אם מתמקדים במילה "אמור", אז נראה לנו שלא יותר מדי. רק נבהיר שכאשר אנחנו אומרים "עלינו", אנחנו מתכוונים לאקוויטי המקומי.

"צריך לחלק את ההשפעה הצפויה לשניים, ואחר כך עוד פעם לשניים. ראשית, צריך להבחין בין ההשפעה הפיננסית, הווה אומר התנהגות המניות, לבין ההשפעה הריאלית – תוצאות החברות. לאחר מכן, יש לחלק לשניים גם את ההשפעה הפיננסית – בטווח המיידי, בתוך ההלם הראשוני; בטווח הבינוני, לאחר עיבוד ועיכול האינפורמציה.

"נתחיל מהסוף, כלומר מהשורה התחתונה – בכל מה שנוגע לנפגעים המיידיים, האקוויטי הישראלי הוא לא בראש הרשימה. אנחנו נמצאים במעגל יחסית רחוק, שכן הראשונים לספוג את גלי ההדף הם שוקי המטבעות, כך שיעבור עוד זמן עד אשר ההשפעות תחלחלנה לביצועי החברות, וגם אז, עיקר הפגיעה תהיה באלו הפועלות במדינות אירופה השונות. אז נכון, בשווקים הפיננסיים הנוכחיים, כאשר יורד גשם כולם נרטבים, אבל אם התגובה המקומית תהיה אלימה, הרי שהיא תייצר הזדמנויות השקעה.

"ההשפעה הריאלית: הקשר הריאלי של האקוויטי המקומי לכל עניין הברקזיט הוא כמובן דרך היצוא, שכן חלק לא מבוטל ממנו מופנה לשוק האירופאי. עם זאת, מרכז הכובד של היצוא המקומי לאירופה מרוכז בסקטורים מסוימים – תרופות ותעשייה מסורתית, בעיקר פלסטיקה. בנוסף, חשוב לזכור שהפגיעה ביצואניות המקומיות מתחלקת גם היא לשניים – היחלשות מטבע היצוא וירידה אפשרית בביקוש הריאלי. מובן שההשפעה הראשונה היא מיידית, בעוד השניה הדרגתית. וגם לגבי השפעת המטבע, ראוי לזכור שהרבה חברות מקומיות שמייצאות לאירופה העבירו לשם את מרכזי הייצור שלהן  – כך שלא רק ההכנסות הן באירו/פאונד, גם ההוצאות – מה שירכך באופן משמעותי את עוצמת הפגיעה ברווח הנקי. נקודה "מרגיעה" נוספת, היא העובדה שיש לנו גם לא מעט חברות שמייבאות מאירופה – שצפויות ליהנות מהיחלשות האירו.

"ההשפעה הפיננסית: מי מכם שחזה נכון את תוצאות משאל העם בבריטניה ומכר מניות, יבוא היום על שכרו. אין ספק שהתגובה המיידית תהיה אדומה, אך כרגע לא זו השאלה, שכן מה שמעניין יותר זו עוצמת המהלומה. במילים אחרות, כמה אחוזים ירד מדד ת"א 100, לפני שתתהפך המגמה? אין לנו תשובה, ואנחנו לא חושבים שלמישהו אחר יש, ולכן ההמלצה שלנו היא לאסוף בהדרגה – ככל שההיסטריה הולכת וגדלה כך להרחיב את היקף הרכישה, במיוחד בסקטורים שאינם קשורים "לחגיגה".

"הריבית כבלם: זה נושא לעוס לעייפה, אבל אין מה לעשות, הניסיון מלמד שבכל מה שנוגע לשוקי המניות, לריבית אפסית יש השפעה חיובית אדירה. מדוע זה חשוב? משום שכפי שהדברים נראים כעת, הריבית המזערית תישאר איתנו לתקופה ארוכה.

"סקטורים ומניות מרכזיות (שאנחנו מסקרים):

"כללי: אם יש תופעה וודאית שתתרחש, הרי שזו הנהירה לנכסים שנתפסים למוגנים ויציבים ("Risk off"). התוצאה היא שכל מה שתנודתי ונחשב לקצת מסוכן יספוג חבטה, וזה רלוונטי במיוחד למניות עם בטא יחסית גבוהה.

"בנקים מקומיים: אם לשפוט על יום שישי האחרון בשוקי אירופה, הרי שמבחינת מניות הבנקים זה היה יום שישי "השחור". זה לא רק משום הבטא הגבוהה שלהן, זה גם פועל יוצא של העובדה שלונדון היא המרכז הפיננסי של אירופה. לכאורה, האינסטינקט המיידי אומר שבמוקדם או במאוחר גם מניות הפיננסים המקומיות תצטרפנה למגמה, ולו רק בגלל ההנחה שבין סקטורים דומים קיימת רמת מתאם גבוהה. בפועל התמונה שונה, שכן חשיפתם של הבנקים בישראל לאירופה היא מוגבלת וצנועה – הם מוטים לשוק המקומי בצורה ברורה. לשון אחרת, איננו מזהים פגיעה משמעותית בתוצאות הפעילות הצפויות של הבנקים המקומיים, אך איננו יכולים להתכחש לעובדה הפיננסית, שמבחינת רמת התמחור הם עכשיו נראים לכאורה יקרים – ביחס לבנקים האירופאיים. האם זו סיבה שמצדיקה המלצת מכירה? ממש לא! ההיפך.

"חברות הביטוח: גם זה סקטור שבעיקרו מקומי, אך בניגוד לבנקים, היקף ההשקעות שלו בחו"ל הפך בשנים האחרונות להרבה יותר מהותי. אין לנו על כך מידע כמותי, אבל זה לא סוד שחברות הביטוח הסיטו החוצה את השקעותיהן – בין היתר לנדל"ן, וחלקו נדל"ן באנגליה. אז כן, תהיה כאן פגיעה מסוימת, אבל יחסית מוגבלת. נאמר זאת כך, אנחנו חושבים שלרגולטור המקומי יש השפעה הרבה יותר גבוהה על שוויין של החברות.

"דלק רכב: אנחנו מאד אוהבים את המניה, אבל התחזקותו הצפויה של הין היא בהחלט בשורה רעה. לא צריך להיות מומחה למטבעות, בכדי להבין שהכספים שיוצאים מהאירו והפאונד יזרמו בחלקם, אם לא ברובם, לעברו של המטבע היפני – מה שייפגע משמעותית ברווחיות הגולמית של דלק רכב. מחיר המניה משאיר לא מעט מקום לשחיקה, אבל אם התחזקות הין תימשך בעוצמה אנחנו ניאלץ להוריד את ההמלצה.בינתיים, עוד לא הגענו לאותה נקודה. אנחנו לא מסקרים את קרסו מוטורס, אך חשוב לציין שלגביה התמונה הפוכה, שכן מטבע היבוא המרכזי שלה הוא האירו, כך שהיחלשותו תוזיל מבחינתה את עלויות הרכישה.

"האחים נאווי: לא קשורים לשינויים האחרונים, לפחות לא מבחינת מהות העסקים.

"כיל: השפעה אינה חד משמעית. גם סקטור האשלג שרוי בשפל היסטורי ונראה היה כי הוא נוגע בנקודת התחתית, אולם השפעות הברקזיט אינן חד משמעיות בשל העלייה באי-הוודאות המדינית והכלכלית. במצב שכזה, כאשר יש חששות לתקינות מדינית וכלכלית, הסחורות הכלכליות עשויות להתאושש. מאידך, התחזקות הדולר והחשש מפגיעה של מיתון בביטחון התזונתי, עלולים ללחוץ את החוזים עם סין -להם ממתין השוק – כלפי מטה.

"ישראמקו: סקטור חיפושי הנפט והגז בישראל יושפע בדומה לסקטור הגלובאלי, דרך המגמות המאקרו כלכליות הכלליות. חברות הנפט והגז בעולם, השרויות במחזור שלילי, רשמו נפילות חדות עם היוודע תוצאות הרפרנדום הבריטי.  נציין כי בעוד במחירי הנפט הייתה התאוששות בחודשים האחרונים, הרי מחירי הגז הטבעי ובעיקר מחירי הגז הנוזלי (LNG), עדיין שרויים  בתחתית המחזור השלילי ו״מפגרים״ אחרי מחירי הנפט.  אי לכך, עבור מפיקות הנפט האירופאיות, צפויות השפעות הברקזיט להגביר את התנודתיות – הן בשל החששות מירידת הביקושים, והן בשל היותה של אנגליה המרכז הפיננסי למסחר בחוזי הגז באירופה. להערכתנו, נמשיך ונראה ביתר שאת בידול במכפילים בין פרויקטים קיימים בעלי תזרים יציב, שעיקר השקעות ההון בהם הושלמו – דוגמת מאגר תמר (חשיפה כמעט טהורה באמצעות ישראמקו) – לבין תמחור פרויקטים המחייבים השקעות רחבות היקף, דוגמת פיתוח מאגר לוויתן. לגבי השותפות בלוויתן – דלק קבוצה, דלק קידוחים, אבנר, רציו – אנו מצפים לעליה בקורלציה עם הסקטור הגלובאלי, עד לחתימת הסכם עם לקוח עוגן, כך שאם תירשמנה בהן ירידות שערים חדות, הדבר יהווה הזדמנות השקעה מצוינת בשותפויות של קבוצת דלק ובקבוצה עצמה.

"בתי זיקוק – בזן ופז: סקטור הזיקוק וקמעונאות הדלקים עשוי ליהנות מהמצב הקיים, במידה והברקזיט לא יביא למיתון ולהאטה כלכלית גלובאלית, שכן סקטור זה נהנה  מסביבת מחירי נפט נמוכים ומקונטנגו בחוזים על הנפט, כאשר החוזה לחודש השני נסחר בפרמיה על החוזה לחודש הקרוב.

"אלביט מערכות: בטווח הקצר עלולה להיות השפעה מינורית שלילית, אם בכלל, בשל שיתוף פעולה עם בריטניה. עם זאת, אי הוודאות המדינית, חזרת הגבולות והגברת המתחים ביבשת, עשויים דווקא להטיב עם אלביט מערכות – שהראתה התעוררות בסגמנט האירופאי ברבעונים האחרונים.

"תקשורת: חברות התקשורת חסינות יחסית לשינויים בכלכלה העולמית, כמו גם למחזור העסקי של המשק המקומי. ההכנסות שלהן מתבססת על צרכנים מקומיים, בעיקר דרך חבילות של שירותים עם מחיר קבוע. לפיכך, אנו מצפים כי חברות אלה תושפענה מהברקזיט בשוליים – אם בכלל. כמו כן, מאחר ורמת המחירים בה נסחרות כיום המניות אינה מנופחת, הן עשויות להוות מעין חוף מבטחים. עם זאת, ללא קשר לברקזיט עצמו, אלא כפועל יוצא של העלייה באי-הוודאות ובתנודתיות, ההעדפה שלנו היא להיחשף למניית בזק – נסחרת במחיר סביר, מניה גדולה ונזילה והעסק יציב ועתיר מזומנים.

"חברות מזון: גם חברות המזון יחסית חסינות, ובדרך כלל פחות נפגעות בתקופות של זעזועים. המכירות של רשתות המזון בישראל נובעות מהשוק המקומי בלבד. הברקזיט לא ישפיע על העסקים שלהן באופן ישיר, וגם אם הדבר יוביל למשבר רחב יותר באירופה ובעולם, נראה שאנשים לא יאכלו הרבה פחות. לדעתנו, שוק קמעונאות המזון בישראל בשנים האחרונות עבר לצריכה יותר מודעת וחסכנית (גידול של מגזר הדיסקאונט, עלייה בנתח השוק של המותג הפרטי), ולכן הוא פחות חשוף לתופעות ה- trading down. אם כבר, בעתות משבר אנשים אוכלים יותר בבית ורשתות המזון נהנות מכך. העדיפות שלנו בתוך הסקטור היא למניות ויקטורי ורמי לוי, שפחות ממונפות משופרסל ופעילותן מתרכזת בשוק הדיסקאונט.

אצל ספקי המזון הסיפור מעט יותר מורכב, היות ולשתי חברות המזון במעוף, פרוטרום ושטראוס, יש חשיפה לשווקים בחו"ל. אצל שטראוס החשיפה היא בעיקר לאירופה, ברזיל וארה"ב. עם זאת, המניה נסחרת במחיר סביר, כך שלדעתנו היא תיהנה מפרמיית יציבות של חברת מזון. כמו כן, למשקעים המקומיים אין כבר את "אופציית אסם", שבעבר הייתה המועדפת עליהם בתקופת של משבר.

פרוטרום חשופה יותר למתרחש בגוש האירו, כאשר 35% מפעילות החברה נובע ממערב אירופה. עם זאת, איננו חוששים כי פעילות החברה תיפגע באופן משמעותי, וזאת מכיוון שמוצרי החברה הינם רכיב עם עלות נמוכה יחסית – בתעשייה עם ביקוש קשיח יחסית. אם כבר, הסיכון כאן הוא החשיפה המטבעית (אירו מול הדולר, ומטבעות של שווקים מתפתחים). בניגוד לפעילות החברה, המניה עשויה להיות פחות חסינה – מחיר השוק מקפל בתוכו צפי לצמיחה אורגנית חזקה בשנים הקרובות, צפי שעלול להתמתן כאשר סביבת המאקרו נהיית קודרת יותר.

"אופנה: לרשתות האופנה אין חשיפה ישירה לאנגליה או לגוש האירו. באופן עקיף, הן מבצעות את הרכישות שלהן בדולר, כך שאם נראה התחזקות משמעותית של הדולר מול השקל הן בסופו של יום תיפגענה. נכון לעכשיו, הצפי הוא שהשקל יהיה יחסית יציב. אם המתרחש באיחוד האירופי יוביל למשבר כלכלי רחב, הרי שחברות האופנה תהיינה חשופות למחזור הכלכלי המקומי. המניות של רשתות האופנה כבר נשחקו, נוכח תוצאות חלשות של הרבעון הראשון, לכן איננו רואים במניות האלה סקטור פגיע במיוחד – ויחד עם זאת, גם לא חוף מבטחים. נציין שלחברת דלתא חשיפה עמוקה יותר למתרחש באירופה, כאשר 28% ממכירות החברה מגיעות מאירופה (14% מגרמניה).

שורה תחתונה: אנחנו לא האורחים המרכזיים ב"מסיבה" הזו, וטוב שכך".

למה חברת דמרי לא משתתפת במכרזי "מחיר למשתכן? איך מתבטאת עליית מחירי הדירות בדוחות של דמרי? ומה זה אומר על שוק הדירות?

מחשבון מחירי הדירות

השבוע פרסמה, חברת הבנייה, דמרי הבהרות לדוח הכספי השנתי (2015). ההבהרות שניתנו בהמשך לשאלות של רשות ניירות ערך (שבחנה הגשת תשקיף הנפקה של החברה) היו במספר תחומים ונגעו גם לדוח הדירקטוריון הצמוד לדוחות הכספיים וגם לדוחות הכספיים.

במסגרת ההבהרות, הרחיבה, הנהלת דמרי, את הפסקה בנושא מחיר למשתכן. נראה שברשות שאלו איך התוכנית תשפיע על הענף ועל החברה עצמה, והאם דמרי מתכוונת להשתלב בתחום? בדמרי כתבו – ".. נכון למועד הדוח להערכת החברה שיעורי הרווח הגולמי שניתן להשיג בפרויקטים הנ"ל אינם מצדיקים את השתתפות החברה במכרזים אלו. ככל שבעתיד יתפרסמו מכרזים מסוג "מחיר למשתכן" אשר החברה תסבור כי שיעורי הרווח תשוכל להשיג בהם מתאימים – היא תשתתף גם במכרזים כאמור". בהמשך מדגישים מנהלי החברה כי העדיפות הראשונה מבחינתם היא לפתח את הקרקעות הקיימים של החברה ורק אחר כך לבחון פרויקטים אחרים לרבות מחיר למשתכן.

"החברה אינה יכולה להעריך בשלב זה את ההשפעה שתהיה בעתיד לפעילות הממשלה להורדת מחירי הדיור על פעילותה. נכון למועד הדוח, הפעולות שננקטות על ידי הממשלה (לרבות מכרזי מחיר למשתכן, מכרזי מחיר מטרה והעלאת מדרגות מס רכישה למשקיעים, לא פגעו באופן ובהיקפי הפעילות של החברה".

לכאורה תשובה ברורה, עם מסר חד משמעי – תוכנית מחיר למשתכן מספקת רווחיות גולמית נמוכה, ולא כדאי לנו להיכנס לתחום. אבל, רגע – אם לדמרי לא כדאי להיכנס לתחום, למי כן כדאי? דמרי היא מהגדולות בענף, היא נהנית מיתרונות לגודל, היא יודעת לנהל פרויקטים ביעילות וברווחיות. אז נכון שבמחיר למשתכן, המרווח הגולמי נמוך יותר, אבל אם דמרי אם כל היתרונות שלה  לא יכולה להתחרות בשוק הזה, אז בטח שחברות קטנות יותר, יתקשו. האם דמרי פשוט מאותתת על כך שהתוכנית נידונה לכישלון? לפני שנגיע למסקנות פזיזות, חשוב לזכור שיש אפשרויות אחרות – אולי פשוט, אין לחברה כוונה להיכנס לתחום שעלול  להיות תחרות לדירות שלה עצמה. אחרי הכל  תוכנית מחיר למשתכן נועדה להוריד את מחירי הדירות אז למה לה לשתף פעולה? האינטרס שלה הפוך לגמרי; ואולי דמרי  באמת רווחיות מאוד ובוחרת את פרויקטים רווחים, ואין לה טעם ורצון להיכנס לתחום פחות רווחי – כלומר, סוג של "פינוק", וזה בהחלט אפשרי, רק שאם זה כך אין בזה להעיד כמובן על כך שתוכנית מחיר למשתכן לא תצליח.

ההתייחסות לרווחיות הגולמית הנמוכה (בשבילה) בתוכנית מחיר למשתכן, מציפה עניין ברווחיות הגולמית הנוכחית (וההיסטורית) של החברה –  אולי זה לא שהרווחיות של מחיר למשתכן נמוכה, אלא פשוט שהרווחיות של חברות הבנייה ודמרי ביניהן גבוה.; וגם אם זה נכון והרווחיות גבוה , הרי שאין כאן טענה כלפי החברות האלו – זה התפקיד שלהם להרוויח, הן מציעות דירות, ומולן יש גל של ביקושים שרק הולך ומתגבר. וזה לצד ריבית אפסית (ומימון זול שמתחיל להתייקר בשנה האחרונה) מחממים בשנים האחרונות את שוק הדירות ומגבירים את הביקושים לדירות, ובהתאמה, על פי חוקי הכלכלה הבסיסיים של ביקוש והיצע, מעלים את המחיר.

זה לא סוד שמחירי הדירות גבוהים –  הם גבוהים ביחס לעבר, הם גבוהים ביחס לשכר, הם גבוהים ביחס למדינות רבות בעולם, והשאלה איך המחירים האלו שרק הולכים ועולים, מתבטאים  בדוחות של חברות הבנייה.

ורגע  לפני שנצלול למספרים של דמרי, כמה דגשים חשבונאיים. ההכנסות של חברות הבנייה נרשמות רק בעת מסירת הדירות, כלומר בשלב "הקצה" של תהליך המכירה. בפועל, המכירה בשטח נעשית שנים לפני שהדייר מקבל את הדירה, והמשמעות היא שמה שקורה בשטח מתגלגל לדוחות רק אחרי תקופה ארוכה – הדוחות לא רלבנטיים למצב הנוכחי בשטח, אבל אם לוקחים מדגם רחב (מס' שנים גדול)  אז הדוחות כן מבטאים את מצב הענף בתקופה. מעבר לכך, התקינה החשבונאית השתנתה לאורך התקופה ושיטת ההכרה השתנתה, אבל גם כאן, מדגם גדול מנטרל את הרעשים.

ולנתונים – בטבלה המצורפת מפורטים ההכנסות והרווחים של דמרי מתחום הבנייה בארץ (שזה הרוב הגדול של הפעילות כולה). הרווחים חשוב להסביר הם הרווחים ממגזר הפעילות  (פעילות בנייה למגורים) כפי שפורסם בביאורים לדוחות הכספיים השנתיים. הרווח המגזרי הוא מעין הרווח התפעולי בתחום.  הנתונים על הפרויקטים העתידיים (שיתבטאו בהכנסות העתידיות – החל משנת 2016) הם מדוח הדירקטוריון והם מבטאים הכנסות ורווח גולמי.

ממבט על, ניתן להתרשם מרווחים ורווחיות נאים וכן מעליית מדרגה בשנתיים האחרונות. דמרי מכרה משנת 2001 ועד 2015 ב-6.6 מיליארד שקל והרוויחה 1.4 מיליארד שקל. הרווחיות הממוצעת שלה היא  20%  – זה שיעור גבוה וחריג לאורך זמן. מעבר לכך, בצבר הפרויקטים שלה גלום   רווח גולמי של 1.1 מיליארד שקל על הכנסות צפויות של 4.2 מיליארד שקל (רווחיות גולמית של 25.6%). בסה"כ – המכירות בפועל והמכירות החזויות מסתכמות ב-10.9 מיליארד שקל ורווח (ערבוב של רווח מגזרי וגולמי ועדיין די קרוב למספר המייצג) של 2.5 מיליארד שקל שזה רווחיות של 22.5%, וגם אם נהיה שמרניים, הרי שמדובר ברווחיות מגזרית / תפעולית של סביב 20% (אולי מעט מתחת).

המספרים האלו מרשימים, וחשוב להדגיש שדמרי היא סיפור הצלחה בענף. לצידה יש חברות בנייה שלא מצליחות להגיע לרווחים ורווחיות כאלו, אם כי, בשנים האחרונות, רוב החברות הבורסאיות שמתעסקות בתחום מדווחות על פריחה משמעותית.

 המספרים האלו, מתמצתים בעצם את הסיפור של שוק הדירות המקומי – ביקושים גדולים, מחירים עולים, ורווח ורווחיות משמעותיים לחברות הבנייה, במיוחד בשנים האחרונות. זה עדיין לא הרווח בשורה התחתונה – לחברות האלו יש אשראי (לצורך הקמת הפרויקטים, אם כי חלק גדול ממנו נשען על מקדמות מהלקוחות) ובהתאמה הוצאות מימון משמעותיות, וגם מיסים (ולחלק גדול מהן יש פעילות בחו"ל – לרוב כושלת), ועדיין הנתון הרלבנטי לבחינת מאזן הכוחות בין הקבלנים לרוכשי הדירות הוא ברווח הגולמי והתפעולי וברווחיות הגולמית והתפעולית, ושוק הדירות הוא שוק של מוכרים (המוכרים קובעים את התנאים), אבל הבשורה הפחות משמחת, היא שגם אם זה יתהפך, והכוח יחזור לקונים, לא תהיה דרמה גדולה. נניח רק לשם המשחק, שהתחרות גוברת מאוד (חברות זרות), מה יקרה אז למחירים? זה תלוי באיזה רווח יספק את החברות. הם כבר לא ירוויחו 20% תפעולית, אבל 5%, 10% זה כבר סביר, והמשמעות של המספרים האלו היא שהמחירים יכולים לרדת אולי ב-10%, אולי קצת יותר. זו כמובן לא כל התמונה, כי במקביל לירידת המחירים כתוצאה מהתחרות, גם העלויות אמורות לרדת (מחירי הקרקע שתלויים במדינה, והתייעלות בהוצאות השוטפות), ועדיין – ירידת מחירים כתוצאה מהשוק עצמו (תחרות, עלויות וכו') לא תהיה דרמה גדולה, וזו הסיבה שצריך התערבות מממשלתית מקיפה (אולי מעבר לתוכנית כמו מחיר למשתכן) לרבות הפחתת המיסים שהמדינה גורפת ממכירת דירות.

ובחזרה לרמת המיקרו. הנתונים של דמרי מתחלקים לשני סוגים – נתוני עבר ונתוני עתיד. ביחס לעבר מדווחת החברה (במסגרת הביאורים) על רווח מגזרי, וביחס לעתיד (במסגרת דוח הדירקטוריון) היא מדווחת על רווח גולמי עתידי.  רווח גולמי, רק נחדד, מבטא את הרווח מהדירה עצמה עוד לפני עלויות תפעוליות (ולכן הוא גבוה מהרווח התפעולי/ רווח מגזרי). הרווח הגולמי בחברות בנייה הוא ההכנסות ממכירת דירות, בניכוי העלות שלהן שנובעת מעלות הקרקע ועלות הבנייה (עלות פועל בניין, עלות חומרים ועוד).במילים פשוטות – רווח גולמי מבטא מחיר של דירה פחות העלות שלה (לכל הדירות שנמכרו בתקופה). מרכיב חשוב ברווח הגולמי וברווחיות הגולמית של הקבלנים נובע מהיכולת שלהם לאתר קרקעות טובות ובמחיר נוח.

מהרווח הגולמי נגזרת רווחיות גולמית – הרווח מחולק במכירות, והיא מבטאת מה הנתח שנותר לחברה אחרי המכירה (באחוזים). ככל שבמאזן הכוחות, הכח נוטה יותר למוכרים, כך הרווחיות תהיה גבוה יותר.

הרווח התפעולי, להבדיל מהרווח הגולמי מבטא את הרווח מפעילות בהינתן שיש גם הוצאות תפעוליות נוספות – מכירה ושיווק, הנהלה וכלליות. אי אפשר להתעלם מהן, ולכן הרווח התפעולי הוא זה שמבטא עד כמה העסק איתן, טוב, ובעל זכות קיום. חברות שיש להן כמה תחומי פעילות, מדווחות על מגזרים שונים, ומספקים מידע על הרווח המגזרי (רווח של כל תחום), שהוא בגדול הרווח התפעולי (הפער עשוי להיות בהוצאות תפעוליות שמשויכות לכל המגזרים).

בנק אוצר החיים מציע פיקדון שקלי מובנה ל-18 חודשים. הריבית בפיקדון תהיה מותנית בעלייה ובתנודתיות סל ניירות ערך בעלי "קשר ישראלי" הנסחרים בארה"ב.

הסל יורכב מהמניות הבאות (כל מניה במשקל שווה) – Teva Pharmaceutical Ind. – ADR, Perrigo Co. PLC, Palo Alto Networks Inc, Mobileye NV, OPKO Health Inc, Mellanox, Verint Systems , Inc, VeriFone Systems Inc, CyberArk Software Ltd.

בבנק מפרטים את תנאי הפיקדון – "נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 30% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 8.7.16). תקופת הבדיקה הינה בת  17 חודשים, החל מיום 9.7.16 ועד ליום 8.12.17, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.

"ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:

• במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
• במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 2% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע")".

ומה יהיה גובה המענק? ובכן, במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 45%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 13.50% (לא כולל). אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום 18 חודשים ללא מענק.

חשוב להדגיש כי קרן הפיקדון מובטחת (כך מדגיש הבנק עצמו במסמכים על הפיקדון) וכן שהמענק יהיה צמוד לשער הדולר היציג).

אז האם מדובר בהשקעה מעניינת. בפועל, בהינתן שהריבית כיום אפסית, אזי החלופות, במילים עדינות, לא מי יודע מה. כלומר ההפסד מכך שלא בחרתם להשקיע באפיק הסולידי, נמוך (השקעה לשנה וחצי תניב לכם כמה עשיריות האחוז). אז אולי לא מדובר בפיקדון שיניב לכם תשואה מדהימה, אבל גם כמה אחוזים בודדים זה הרבה בעולם הפיננסי של היום, ואלו מספרים שהפיקדון יכול לעשות (לא בטוח כמובן)

היכנסו לפרטים מלאים על הפיקדון המובנה

בכמה עלו מחירי הדירות? ומה השפיע עליהם יותר מכל? בבנק ישראל ניתחו את עליית המחיירם לשנה שעברה והם קובעים כך – מחירי הדירות עצמן עלו, אך מה שהגביר את העלייה בעלות הכוללת של הדירה הוא המימון – ריבית המשכנתא עלתה, ומשך המשכנתא עלה. המגמות האלו, כך נראה, לא הולכות לעצור

חדש באתר:  מחשבון מחירי הדירות

המחיר הממוצע של דירה עלה בשנה שעברה ב-13.5% –  כך אמרה בכנס בבינתחומי בהרצליה, פרופ' נדין בודו טרכטנברג. מדובר בעלייה ממוצעת של כ-230 אלף שקל – הרבה כסף. מחירי הדירות עצמן עלו  בשנה שעברה ב-7.8%, אך עלויות המימון עלו ב-31% , בעיקר בגלל התייקרות ריבית המשכנתא. בסיכום העלויות הכולל – המחיר עצמו והעלויות הנלוות, מגיעים בבנק ישראל למסקנה כי הדירות עלו בשיעור של 13.5%, וזו בשעה שמדד המחירים בזן זה ירד. כלומר ריאלית מדובר על עליה של כ-15%.  

ריבית המשכנתא הצמודה למדד עלתה ב-1% במהלך השנה האחרונה, כשמעבר לכך, גם טווח המשכנתא עלה  מ-18 שנים למעל 20 שנה בממוצע; וככל שהטווח גדול יותר כך עלות המימון גדולה יותר.  בבנק ישראל סבורים שעליית ריבית המשכנתא אחראית על עליה של 36 אלף שקל במחיר הדירה, והארכת תקופת המשכנתא אחראית על 56 אלף שקל נוספים.

ריבית המשכנתא עלתה, להערכת בודו טרכטנברג בגלל פרמיית סיכון גבוהה יותר, ובגלל שהבנקים הגדולים הגיעו לגבול המשכנתאות שהם רוצים לתת – ולכן יש פחות תחרות במשכנתאות.

הריבית ביוני – ללא שינוי

ריבית המשכנתא בחודש יוני נותרה כמעט ללא שינוי ביחס לחודש מאי. הריבית הצמודה למדד ירדה בממוצע מ-2.97% בחודש שעבר ל-2.93% בחודש יוני, כאשר הירידה היתה כמעט לכל תקופות המשכנתא – ממשכנתאות לטווח קצר ועד למשכנתאות לטווח ארוך.

ריבית המשכנתא השקלית נותרה בחודש יוני ללא שינוי – 2.75%. נתוני הריבית האלו שמפרסם בנק ישראל, הם ממוצע של הריבית הקבועה והריבית המשתנה.

מדד מחירי הדירות

מדד מחירי הדירות  עלה בחודש האחרון ב-1.2%  (פרסום ביוני לחודש אפריל) – כאן, במחשבון מחירי הדירות, תוכלו לחשב את השינוי במחיר לכל תקופה שתבחרו.

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסרו עם פרסום המדד כי  "מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים מרץ 2016 – אפריל 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר 2016 – מרץ 2016, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-1.2%. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות מרץ 2016 – אפריל 2016, לעומת מרץ 2015 – אפריל 2015, עלו המחירים ב-7.8%. מהשוואת העסקאות פברואר 2016 – מרץ 2016, לעומת פברואר 2015 – מרץ 2015, עלו המחירים ב-7.2%".

מדריכים קשורים:

מחירי הדירות – איך יודעים אם הם גבוהים?

מה המחיר האמיתי  של דירה? 

חדש באתר:  מחשבון מחירי הדירות

דמי הניהול בתעודות הסל צפויים לעלות בקרוב במקביל לעלייה בדמי הניהול של הנאמן. עד עתה, דמי הנאמן היו נמוכים יחסית ובסכום קבוע, אך במקביל לעלייה בהיקף האחריות והטיפול של הנאמן,הן צפויות לעלות לעלות עד ל-0.04% מנכסי התעודה, אם כי, נראה שבמקביל לירידה בדמי הנאמן בתעשיית הקרנות, על רקע התחרות, דמי הנאמן יהיו נמוכים יותר, ועשויים להיות 0.02% מסך  נכסי התעודה. העלות הזו  צפויה להתגלגל על המחזיקים בתעודות.

הנאמן יהיה אחראי לבדוק אם החברות שומרות על הכללים הרגולטוריים, שהן מחזיקות רק בנכסי הבסיס של התעודה, וכן הוא יפקח על העברות הכספים בתעודה, ויבקר את מנגנון ניהול הסיכונים.

כך או אחרת, תעשיית תעודות הסל עוברת מהפכה רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה טיוטת הצעת חוק להפיכת תעודות הסל מנכס מתחייב (כלומר מהתחייבות= אגרות חוב) לקרנות סל. כך ינטרלו בעצם התעודות את הסיכון הגדול שלהם – סיכון המנפיק, שכן עד עכשיו אם החברה המנפיקה היתה נכנסת לצרות פיננסיות זה היה עלול להשפיע גם על התעודות עצמן. וזאת להבדיל מתעשיית הקרנות שבה הכספים של המחזיקים בקרנות שייכים לציבור / למשקיעים ולא נמצאים בחשבונות החברה.

הרשות מנסה לנטרל את סיכון המנפיק דרך הפיכת התעודות לקרנות סל. אלא שמדובר על מוצרים שונים – תעודות סל הן מוצר שעוקב באופן מדוייק אחרי המדדים המסויימים, וקרנות סל לא מחוייבים לספק בדיוק את המדד. ולכן, מאפשרת רשות ניירות ערך לחברות המנהלות לספק רצועת ביטחון מפני טעויות עקיבה בשיעור מוגבל – כלומר, תהיה התחייבות מוגבלת, אך בתמורה למחויבות הזו, תעודת הסל תוכל לדרוש דמי ניהול גבוהים יותר

תעודות הסל הן מוצר מוצלח, בעיקר מהטעם הפשוט שהן מתאימות לכולם  – לא צריך להיות גאון השקעות, לא צריך לנתח דוחות כספיים, לא להבין בריביות, פשוט צריך לעקוב אחרי השוק ותעודות סל הן מוצר עוקב מדדים. הגישה עוקבת המדדים התפתחה בארה"ב והיא הפכה להיות הדומיננטיות בעולם ההשקעות מהסיבה הפשוטה – לאורך זמן לא ניתן להכות את השוק, כלומר, לא ניתן לפסק תשואה עודפת על השוק, ואם כך, אז עדיף להיצמד למדד המניות – למשל, במקום להשקיע בקרן נאמנות שמשקיעה במניות , אפשר להשקיע בתעודת סל על מניות – ככה מקבלים את הממוצע, ומכיוון שהגישה הזו נתמכת במחקרים אקדמאיים ומכיוון שדמי הניהול אפסיים, היא צוברת תאוצה מרשימה, גם בארץ.

עם זאת, לא צריך לזנוח את הניהול האקטיבי – יש בכל זאת מנהלי השקעות שיודעים לייצר ערך על פני זמן – הבעיה שהם אכן מעטים.

לצד תעודות הסל יש בשוק מכשיירם עוקבים נוספים, ובעיקר – הקרנות המחקות שהן קרנות נאמנות מחקות מדדים (והמדדים יכולים להיות מדדי מניות לצד מדדי אג"ח, מדדי סחורות ועוד). קרנות מחקות הן התשובה של תעשיית הקרנות לתעודות הסל, והן אכן מהוות חלק ממשעותי מניהול הכספים בשיטה הפאסיבית. עם זאת, הקרנות המחקות לא מחויבות להשיג בדיוק את תשואת המדד, הן מחויבות לעשות הכל כדי להגיע לתשואת המדד.

מדריך קרנות המחקות – האם כדאי? 

מדריך תעודות סל,

מדריך קרנות סל