סעיף הדיור צפוי לעלות בצורה משמעותית גם במדד חודש אוגוסט. כך מעריך היום דודי רזניק, אנליסט לאומי שוקי הון בסקירה שבועית של התפתחויות מקרו כלכליות והשוק הסולידי.  רזניק כותב בסקירתו: "מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה בהתאם לתחזיות ב 0.2%. קצב האינפלציה ב 12 החודשים האחרונים נמצא עדין עמוק מתחת ליעד יציבות המחירים של בנק ישראל ועומד על ירידה של 0.3%".

"עליית המדד הובלה על ידי עליות בסעיפי הדיור (1%), עליות בסעיף הנסיעות לחו"ל (9.6%) ובסעיף המזון (0.2%). מחירי הדירות, שאינם נכללים במדד עלו ב 0.8% ורשמו עלייה של 4.4% ב 12 החודשים האחרונים. בסך הכול שוב מבטא המדד בעיקר עלייה בסעיף הדיור וכן עליות מחירים עונתיות בעיקרן. מדד יולי מצטרף ל 4 המדדים הקודמים שהיו כולם חיוביים ומבטאים את חזרתה האיטית (בחצי השנה הקרובה צפויים המדדים במצטבר לנוע סביב הרמה האפסית) של סביבת האינפלציה לטריטוריה החיובית. האינפלציה בכל שנת 2015 צפויה להסתכם במצטבר בעלייה אפסית גם כן", כותבים לאומי שוקי הון.

לאומי שוקי הון מוסיפים כי "בחודשים הקרובים צפוים המדדים להיות מושפעים מהמשך העלייה במחירי הדיור (ראה הרחבה בהמשך) וכן המשך רמתה גבוהה יחסית של  הצריכה הפרטית. מנגד הוזלות מחירי הסחורות בעולם ובעיקר ירידת מחירי הנפט, תיסוף השקל ביחס לסל וההוזלה הצפויה במחירי החשמל (בחודש הבא) והתחבורה הציבורית (בראשית שנת 2016) צפויים לקזז השפעות אלו".

בנוסף מעריכים לאומי שוקי הון כי רמת השיא של הביקושים לדיור, צפויה להוסיף לחצים לעליית מחירי הדירות והשכירות: "בחודש יוני השנה נמכרו 2,985 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בהיקף מכירות  גבוה מהנתון של החודש הקודם (שעודכן כלפי מטה), וקרוב לרמת השיא של חודש אפריל השנה. הנתונים מעידים כי הביקוש לדירות מצוי ברמת שיא בראייה היסטורית. קצב המכירות השנתי ביוני משקף היקף גבוה של כ-36 אלף דירות חדשות – עלייה חדה של כ-86% ביחס ליוני אשתקד, שהתאפיין בהיקף מכירות נמוך במיוחד בשל ההמתנה ליישומן של הרפורמות הממשלתיות השונות (למשל מע"מ אפס)", כותבים לאומי שוקי הון בסקירתם השבועית.

"בסך הכול, במחצית הראשונה של השנה (ינואר-יוני) חלה עלייה חדה במכירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד (כ-58%). כאשר ברביע השני, בו נרשמה רמת מכירות שיא של 8,841 דירות חדשות, חלה האצה של 11% ביחס לרביע הראשון. התגברות הביקושים לרכישת דירות, בפרט דירות חדשות ביוזמה פרטית, הובילה לירידה במספר חודשי ההיצע  אשר עומד כיום על 7.1 (מספר החודשים שהמלאי הנוכחי של דירות חדשות ביזמה פרטית מספיק לו בקצב המכירות הנוכחי). זהו הנתון הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2009 (ומהנמוכים אי-פעם), המצוי על פי אומדננו בתוך טווח המשקף לחצים לעליות מחירים, הן של מחירי הדירות והן של שכר הדירה. עם זאת, כאשר בוחנים את מספר חודשי ההיצע הנגזרים מהפעילות הכוללת הן יוזמה פרטית והן יוזמה ציבורית, מספר חודשי ההיצע גבוה יותר, שכן נרשם גידול מהיר יחסית בבניה ביוזמה ציבורית", נכתב בסקירה.

לאומי שוקי הון מעריכים כי "בחודשים הקרובים, נראה שהפעילות בשוק הדיור תוסיף להתאפיין ברמה גבוהה של אי וודאות, הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע, עד לגיבושה המלא ותחילת מימושה של מדיניות ממשלתית מקיפה בנושא.

בנוסף נכתב בסקירת לאומי שוקי הון כי בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטות הקרובות. המשך התחזקות השקל תוביל, ככל הנראה, לעלייה במעורבות במסחר במט"ח. לאומי שוקי הון מציינים כי העלייה החדה בתקבולי המדינה ממיסי נדל"ן הביאה לעודף תקציבי חריג בחודש יולי. רמת הגרעון ממשיכה לרדת, אולם צפויה לחזור ולעלות בחודשים הקרובים ובעיקר אל תוך שנת 2016.

בנוסף מציינים לאומי שוקי הון כי נמשכת החולשה בייצוא הישראלי כתוצאה מחולשה בכלל פעילות הייצוא התעשייתי. חולשת הייצוא ממשיכה להבליט את השוני בהרכב הצמיחה המקומי הנשען בעיקר על הצריכה הפרטית. מגמה זו באה אף לידי ביטוי בהמשך הפסימיות בציפיות העסקים, למעט בסקטור הקמעונאות.

למדד תשומות הבניה המעודכן

למדד המחירים המעודכן 

מדד תשומות הבניה למגורים עלה בחודש יולי 2015 ב-0.1% והגיע ל-106.7 נקודות לעומת 106.6 נקודות בחודש קודם. (על בסיס יולי 2011 = 100.0 נקודות).מתחילת השנה עלה המדד ב-0.3%.

מדד תשומות הבניה הוא מדד שמשמש את הקבלנים להצמדת התשלומים מרוכשי הדירות.

השינויים המשמעותיים במדד – עלייה של 0.9% בפרק עפר. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד חצי אחוז. בחודש יולי 2015 עלו מחירי שכירת ציוד ורכב ב-0.8% ושכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף ב-0.2%. לעומת זאת ירדו מחירי חומרים ומוצרים ומחירי הוצאות כלליות ב-0.1%, כל אחד. מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי ברזל לבנייה (ב-2%), חומרי מחצבה אחרים (ב-1.6%).

כלכלני הראל העריכו לאחרונה כי  בחודשים יולי עד ספטמבר, יעלה מדד תשומות הבניה ב-0.3%

מדד תשומות הבניה הוא מדד חשוב מאוד  לרוכשי דירות חדשות מכיוון שהתשלומים לקבלן צמודים למדד זה. ומכאן, שככל שהמדד גבוה יותר כך החוב כלפי הקבלן גדל. רוכשי הדירות נמצאים בדילמה – – האם להקדים את התשלומים לקבלן, ולחסוך את עליית מדד תשומות הבניה? אלא שאז צריך לקחת בחשבון את הריבית על המשכנתא. אם המדד צפוי להיות גבוה מהריבית עדיף (מבחינה כלכלית בלבד) להזדרז בתשלום, אחרת כדאי לדחות את התשלום לקבלן.

לריבית המשכנתא המעודכנת

בשנים קודמות יותר מדד תשומות הבניה עלה יותר מאשר מדד המחירים לצרכן, הנה קצת היסטוריה  – מדד מחירי תשומות הבניה עלה בשנת 2011  ב-3.7% גבוה משמעותית מהעלייה במדד המחירים לצרכן שהסתכמה ב-2.2%; מדד תשומות הבניה בשנת 2012 עלה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; מדד תשומות הבניה ב-2013 עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8%; ובשנת 2014 עלה מדד תשומות הבניה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד.

ולמי שאוהב היסטוריה – בשנת 2010 מדד מחירי תשומות הבניה עלה ב-3.9% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-2.7%; בשנת 2009 מדד מחירי תשומות הבניה לא עלה (על רקע ההאטה החריפה שהחלה בסוף 2008) והמדד הכללי עלה בשנה זו ב-3.9%; בשנת 2008 מדד מחירי תשומות הבניה עלה ב-3.3% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-3.8%. בשנת 2007 עלה מדד תשומות הבניה ב-3.1% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.3%, ובשנים קודמות לרוב עלה מדד תשומות הבניה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן. בסיכום עשר השנים האחרונות, נמצא שמדד תשומות הבניה עולה יותר ממדד המחירים לצרכן, אם כי, קיימת שונות גדולה בין השנים.

מה שחשוב מאוד לזכור ביחס למדד תשומות הבניה – היסטורית מדדי הקיץ גבוהים .פעם היה מדובר במדדים גבוהים מאוד (על רקע השכר הגבוה יותר ששולם לפעולים בקיץ במקביל להתארכות שעות העבודה). היום זה קיים, אבל פחות משמעותי מבעבר.

מדד תשומות הבניה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הדירות, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

אז מה עושים – או שלא עושים כלום, או שיוצאים מנקודת הנחה שמדד מחירי תשומות הבניה קרוב למדד המחירים לצרכן ואז אם יש כסף שעדיין לא שולם ורוצים להגן עליו מפני עליית המדד, יש להשקיע אותו באפיק הצמוד למדד, או להגן על עליית ערך המדד (מכשירים פיננסים שנסחרים בשוק ומיוצרים בבנקים).

למדד תשומות הבניה המעודכן

ממה מורכב המדד?

מדד תשומות הבניה  שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)  הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבניה של קבלנים וקבלני משנה.  נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבניה למגורים,  החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בניה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בניה,  לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבניה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבניה.

משקלות המדד  מבוססים על ממצאי סקר הוצאות בבניית בנייני מגורים שנערך בשנת 2003.  בסקר נחקר הרכב התשומות של כ-125 פרוייקטים שבנייתם החלה בספטמבר 1998 ונסתיימה עד סוף ספטמבר 2002.

מדגם מוצרים ושיטת איסוף מחירים  – במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים.  מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ.  המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.

בקיצור, מדד תשומות הבניה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.

"מדד חודש יולי (0.2%) לא הפתיע, אך היה ברף הגבוה של ההערכות המוקדמות (0.1%-0.2%). מחירי המזון עלו ב- 0.2% על רקע עלייה חדה במחירי הבשר (4.2%+) והעופות (3.4%+). כצפוי, מחירי הדיור (מחירי השכירות) עלו ב- 1.0%, עלייה עונתית בעיקרה. כך כותבים בבית ההשקעות לידר

חשוב לציין שלפי סקר הדיור (מדד נפרד שלא נכנס למדד מחירים לצרכן) מחירי הדירות לרכישה עלו ב- 0.8% בסקר האחרון ו- 4.4% ב- 12 החודשים האחרונים, האצה מ- 3.4% לפני חודש. מדד מעט גבוה והאצה במחירי הדיור תומכים ביציבות בריבית בסוף החודש".

בבית ההשקעות טופ אלפא כתבו בעקבות המדד: מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה בשיעור של 0.2% ובכך נוצר רצף של חמישה חודשים בהם שיעור השינוי במדד היה חיובי. נראה כי השפעת הצריכה הפרטית והמשך הגידול בביקוש בשוק הדיור על עליית המחירים הייתה חזקה יותר מאשר השפעה הירידה במחירי הסחורות, ובפרט הירידה במחירי הנפט בחודש יולי. נדמה כי בשוק התחילה להתבסס ההבנה כי הריבית במשק לא תרד יותר מתחת לרמתה הנוכחית, בפרט לאחר שבנק ישראל הוסיף בדו"ח היציבות הפיננסית כי החזקת הריבית ברמה נמוכה לאורך זמן מהווה סיכון למשק, וכי הצהרתה של הנגידה בנוגע לאי שימוש באמצעים מוניטריים נוספים לא הייתה לשווא.

הבנה זו ממשיכה להשפיע על שוק הדיור, אשר מהווה מנוע להמשך עליות מחירים במשק. מצד שני, השקל עדיין חזק יחסית מול סל המטבעות האפקטיבי, ובצירוף העובדה כי הממשלה מתכוונת להוריד את מחירי החשמל והתחבורה הציבורית, ייתכן והצריכה הפרטית, אשר נחלשה ברבעון השני של 2015, לא תהווה מנוע מספיק חזק להמשך עליות מחירים במשק. אם נוסיף את הפיחות היזום אשר ביצעו הסינים, שייתכן וטרף את הקלפים בנוגע לתהליך העלאת הריבית בארה"ב, לא ניתן לפסול כי בנק ישראל יצטרך לפעול בצורה יותר אגרסיבית מאשר הוא תכנן בהודעת הריבית הבאה. להערכתנו השינוי במדד לא הפתיע את השווקים ולכן לא נראה שינוי משמעותי בשוק אגרות החוב, אנו ממליצים על החזקה במח"מ קצר-בינוני והחזקה מאוזנת בין האפיק הצמוד לשקלי".

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2 אחוז בחודש יולי 2015, בהשוואה לחודש יוני 2015 והגיע לרמה של 100.1 נקודות לעומת 99.9 בחודש הקודם (הבסיס: ממוצע 100.0=2014 נקודות). עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות טריים (ב-3.9%), דיור (באחוז אחד), תחבורה (ב-0.5%) ושונות (ב-0.5%). ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים:הלבשה והנעלה (ב-6.6%), פירות טריים (ב-1.8%) וריהוט וציוד לבית (ב-0.8%). עוד יצוין, כי המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה עלו ב-0.2 אחוז כל אחד והגיעו ל-100.0 ו-100.8 נקודות בהתאמה, המדד ללא דיור ירד ב-0.1 אחוז והגיע ל-99.1 נקודות.

מתחילת השנה המדד הכללי נותר ללא שינוי, המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.4 אחוז, המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.2 אחוז והמדד ללא דיור ירד ב-0.4 אחוז. בשנים עשר החודשים האחרונים (יולי 2015 לעומת יולי 2014), ירדו המדד הכללי והמדד ללא ירקות ופירות ב-0.3 אחוז כל אחד, המדד ללא דיור ב-1.1 אחוזים; לעומתם המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.5 אחוז.

נתוני המגמה בחודשים אפריל 2015 – יולי 2015: על פי נתוני המגמה לתקופה זו, קצב הגידול השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.6%, הקצב השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור נותר ללא שינוי וקצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.6%.

מזון (ללא ירקות ופירות) מדד מחירי מזון עלה ב-0.2 אחוז. התייקרו במיוחד: בשר בקר (ב-4.2 אחוזים), עופות (ב-3.4 אחוזים), קפה נמס (ב-2.5 אחוזים), חלבה לסוגיה (ב-2.4 אחוזים), קרקרים שונים (ב-1.7 אחוזים), קמח לבן (ב-1.5 אחוזים), דגים (ב-1.4 אחוזים), סוכר (ב-1.4 אחוזים), סלטים מוכנים (ב-1.3 אחוזים), בירה לבנה (ב-1.2 אחוזים), טחינה (ב-1.1 אחוזים), ריבה, דבש וכדומה (באחוז אחד) ותבלינים שונים (באחוז אחד).

הוזלו במיוחד: תרכיזים וסירופים (ב-3.1 אחוזים), ופלים (ב-3.0 אחוזים), לבן, יוגורט ומעדני חלב (ב-2.5 אחוזים), גבינה (ב-2.5 אחוזים), שמנת (ב-2.3 אחוזים), חמאה (ב-2.0 אחוזים), שוקולד (ב-2.0 אחוזים), מוצרי בצק (ב-1.9 אחוזים), חלב (ב-1.7 אחוזים), תחליפי סוכר (ב-1.6 אחוזים), עוגיות וביסקוויטים (ב-1.3 אחוזים), משקאות קלים לא תוססים (ב-1.3 אחוזים), חומץ חרדל ורטבים (ב-1.3 אחוזים) ועוגות מוכנות (באחוז אחד).

ירקות ופירות: מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-1.1 אחוזים. מדד מחירי ירקות טריים עלה ב-3.9 אחוזים; לעומתו מדד מחירי פירות טריים ירד ב-1.8 אחוזים. מדד מחירי פירות משומרים ויבשים עלה ב-0.8 אחוז; לעומתו מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים ירד ב-0.3 אחוז. מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: עגבניות (ב-16.0 אחוזים), קולורבי (ב-15.8 אחוזים), גזר (ב-9.0 אחוזים), פלפלים (ב-6.3 אחוזים), מלפפונים (ב-5.9 אחוזים), קישואים (ב-4.8 אחוזים), תפוחי אדמה ובטטות (ב-4.6 אחוזים), צנון וצנונית (ב-3.0 אחוזים), כרוב (ב-2.7 אחוזים), ברוקולי (ב-2.0 אחוזים), נבטים (ב-1.6 אחוזים) ושום (ב-1.2 אחוזים). הוזלו במיוחד: דלעת (ב-15.0 אחוזים), חצילים (ב-12.2 אחוזים), ירק עלים (ב-3.3 אחוזים), קלחי תירס (ב-2.2 אחוזים), פטריות טריות (ב-1.7 אחוזים) וירקות לתיבול (ב-1.5 אחוזים).

מבין הפירות הטריים הוזלו במיוחד: אבטיחים (ב-32.0 אחוזים), שזיפים (ב-22.7 אחוזים), מלונים (ב-21.5 אחוזים), ענבים (ב-11.3 אחוזים), דובדבנים (ב-11.2 אחוזים), אגסים (ב-8.2 אחוזים) ואפרסקים (ב-5.0 אחוזים). התייקרו במיוחד: בננות (ב-25.2 אחוזים), לימונים (ב-14.2 אחוזים) ותפוזים (ב-7.9 אחוזים). מבין הירקות והפירות המעובדים התייקרו במיוחד: ירקות כבושים (ב-1.6 אחוזים), גרעינים לפיצוח (ב-1.6 אחוזים) ושקדים (ב-1.4 אחוזים). הוזלו במיוחד: ירקות משומרים (ב-1.1 אחוזים).

דיור: מדד מחירי דיור עלה באחוז אחד. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.9 אחוז ומדד שכר דירה עלה ב-0.1 אחוז. שירותי דיור בבעלות הדיירים: במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש יולי 2015, נרשמה עליה בהשוואה לחודש יוני 2015. עליה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים יוני 2015 – יולי 2015, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים מאי 2015 – יוני 2015.

אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן: מדד מחירי דירות: מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים מאי 2015 – יוני 2015, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים אפריל 2015 – מאי 2015, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.8 אחוז. עליה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות מאי 2015 – יוני 2015, לעומת מאי 2014 – יוני 2014, עלו המחירים ב-4.4 אחוזים. מהשוואת העסקאות אפריל 2015 – מאי 2015, לעומת אפריל 2014 – מאי 2014, עלו המחירים ב-3.4 אחוזים.

מחירים ממוצעים של דירות בבעלות: המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקאות שבוצעו ברבעון השני של שנת 2015, עמד על 1,361.7 אלפי ש"ח, בהשוואה למחיר העסקה הממוצעת ברבעון הראשון של שנת 2015 שעמד על 1,368.2 אלפי ש"ח. ירידה זו, של 0.5 אחוז, מבטאת הן את השינוי שחל ברמות המחיר והן את השינוי באיכות הדירות שנמכרו ובגודלן.

אחזקת הדירה: מדד מחירי אחזקת הדירה נותר ללא שינוי. התייקרו במיוחד: אבקות ונוזלי כביסה (ב-2.4 אחוזים) ואמצעי ניקוי אחרים, כגון: ספוגיות, מטליות ומגבות נייר (ב-1.7 אחוזים). הוזלו במיוחד: סופגי ריחות ומטהרי אויר (ב-2.1 אחוזים), חומרים לניקוי הבית (ב-1.9 אחוזים) וחומרי כביסה אחרים, כגון: סבון ומרכך כביסה (ב-1.2 אחוזים).

ריהוט וציוד לבית: מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.8 אחוז. הוזלו במיוחד: ארון (ב-3.6 אחוזים), כלי מיטה, מגבות וכדומה (ב-3.5 אחוזים), ריהוט וציוד לתינוק (ב-2.7 אחוזים), וילונות מוכנים ובדי ריפוד (ב-2.4 אחוזים), נרות ומפיצי ריח (ב-2.2 אחוזים), כלים חד פעמיים (ב-1.9 אחוזים), צלחות (ב-1.8 אחוזים), כלי בישול ואפייה (ב-1.5 אחוזים), מדיח כלים (ב-1.2 אחוזים), ציוד חשמלי לבית, כגון: שואב אבק ומגהץ (באחוז אחד), מאוורר (באחוז אחד) ומפות ומפיות (באחוז אחד). התייקרו במיוחד: כלים שונים לניקיון ותחזוקת הבית (באחוז אחד).

הלבשה והנעלה: מדד מחירי הלבשה והנעלה ירד ב-6.6 אחוזים; בניכוי השפעות עונתיות עלה המדד ב-1.3%. מדד מחירי ההלבשה ירד ב-7.5 אחוזים ומדד מחירי ההנעלה ירד ב-3.2 אחוזים. בסעיף הלבשה הוזלו במיוחד: צורכי הלבשה שונים, כגון: כובעים, עניבות ובגדי ים (ב-9.9 אחוזים), הלבשה עליונה (ב-8.5 אחוזים), בגדי ספורט והתעמלות (ב-4.2 אחוזים), הלבשה תחתונה (ב-2.2 אחוזים) וגרביים (באחוז אחד). בסעיף הנעלה הוזלו במיוחד: הנעלה לנשים (ב-5.1 אחוזים) והנעלה לגברים (ב-2.3 אחוזים).

בריאות: מדד מחירי בריאות עלה ב-0.3 אחוז. התייקרו במיוחד: מוצרי היגיינת הגוף (ב-2.9 אחוזים), משקפיים ומוצרי אופטיקה נלווים (ב-2.4 אחוזים), רפואה משלימה (ב-1.6 אחוזים) ושירות ניתוחים קוסמטיים (ב-1.1 אחוזים). הוזלו במיוחד: חומרי רפואה ואביזרי בריאות (ב-1.9 אחוזים).

חינוך, תרבות ובידור: מדד מחירי חינוך, תרבות ובידור נותר ירד ב-0.1 אחוז. מדד מחירי שירותי חינוך עלה ב-0.1 אחוז; לעומתו מחירי תרבות ובידור ירד ב-0.3 אחוז. התייקרו במיוחד: ספרי קריאה ועיון (ב-9.6 אחוזים), כפר נופש, אכסניות ואירוח כפרי (ב-5.1 אחוזים) וכרטיס כניסה למוזיאון (ב-2.8 אחוזים). הוזלו במיוחד: תקליטורים וסרטי די.וי.די (ב-6.9 אחוזים), ציוד ואביזרי מחנאות (ב-2.2 אחוזים), ציוד יצירה (ב-1.7 אחוזים), מלונות ובתי הארחה (ב-1.4 אחוזים), כלי כתיבה וציוד משרדי (ב-1.2 אחוזים), מערכות צפייה ושמע (באחוז אחד) ועריכת מסיבות ואירועים (באחוז אחד).

תחבורה ותקשורת: מדד מחירי תחבורה ותקשורת עלה ב-0.5 אחוז. מדד מחירי תחבורה עלה ב-0.5 אחוז; לעומתו מדד מחירי תקשורת נותר ללא שינוי. התייקרו במיוחד: שכירת רכב לנסיעה בארץ (ב-24.9 אחוזים), נסיעה לחו"ל (ב-9.6 אחוזים), שירותי הובלה (ב-5.7 אחוזים) וטיול מאורגן לחו"ל (ב-5.3 אחוזים לעומת יולי 2014). הוזלו במיוחד: מכוניות (ב-1.2 אחוזים).

שונות:מדד מחירי סעיף שונות עלה ב-0.5 אחוז. התייקרו במיוחד: סיגריות (ב-3.0 אחוזים). הוזלו במיוחד: שעוני יד ותיקוני שעונים (ב-1.6 אחוזים), צורכי רחצה וקוסמטיקה (ב-1.4 אחוזים) ותכשיטים (ב-1.2 אחוזים).

רוצים לגוון את תיק ההשקעות? רוצים לעקוב אחרי משקיעים מצליחים? רוצים להשיג תשואה  ובמקביל גם ליהנות תוך כדי ההשקעות? מסחר חברתי עשוי להתאים לכם! , אבל אל תשכחו – זה יכול להיות גם מסוכן!

המשקיעים מעוניינים בדבר אחד – תשואה. הם מנסים להשיג זאת בהשקעה דרך הגופים המוסדיים שמנהלים להם את הכסף – לפעמים מצליחים, הרבה פעמים דווקא לא; הם משקיעים לבד – לפעמים מצליחים לפעמים לא, והם יכולים גם להיחשף למסחר חברתי.

מסחר חברתי מבוסס על אמת מאוד פשוטה – אנחנו יצורים חברתיים, גם כאשר אנחנו משקיעים את הכסף שלנו –  אנחנו אוהבים להשקיע יחד עם אחרים, אנחנו תמיד רוצים לדעת מה עושים האחרים, אנחנו אוהבים לדבר על ההשקעות שלנו, לספר על זה, לנסות לשכנע שאנחנו צודקים. אנחנו גם עוקבים ביחד אחרי ההשקעות ואנחנו שמחים ביחד כשיש רווחים וגם מתבאסים ביחד כשיש הפסדים. זה נהדר, אתם לא לבד.

הרווחתם בהשקעה במסחר חברתי, זה רווח כפול – הרווחתם כסף, והרווחתם את ההצלחה המשותפת – פגעתם בול בהשקעה הנכונה, בחרתם טוב אחרי מי לעקוב. ואם הפסדתם – אז אתם לפחות לא לבד. אתם באותה סירה עם משקיעים נוספים. ככה קל יותר להפסיד, מניסיון!

אבל, זה לא רק התחושה, ההרגשה, הביחד. זה גם אמור להיות מוצלח יותר לכיס. מסחר חברתי מבוסס על הגיון מאוד פשט – חוכמת המונים. התיאוריה שעומדת מאחורי המדע הזה שנקרא חוכמת ההמון איתנו כבר אלפי שנים, אבל רק בעשורים האחרונים הפנימו אותה לשווקים הפיננסים. זה עובד כך – ההמון חכם יותר מהפרט. תשאלו את ההמון כל שאלה בעולם והתשובה תהיה בסביבה של התשובה הנכונה, בעוד שהתשובה של פרט בודד, עלולה להיות רחוקה מהתשובה האמיתית. זה חוק המספרים הגדולים, זה היתרון לגודל, ויש לזה כבר השלכות על השווקים הפיננסים.

חוכמת ההמונים מגיעה לבורסה

זה מתבטא למשל  במכשירי השקעה שמבוססים על חוכמת המונים. אחרי הכל, מה זה בעצם השקעה במדד? – זו השקעה במה שחושב ההמון, זה ממוצע כל המכירות והקניות בכל ניירות הערך. זה השווי/ הערך שנותן השוק (ההמון) לקבוצת מניות מסוימת. ואפשר ללכת צעד קדימה, ולקבוע שהמדד הוא בעצם ריכוז דעת ההמון, ולכן אם אנחנו רוצים להשקיע לפי ההמון צריך להשקיע במכשירים שעוקבים אחרי מדדים (תעודות סל וקרנות מחקות שמספקות את תשואת מדד הייחוס). מנגד המאמינים בניהול האקטיבי – ניהול השקעות בצורה שוטפת/ יומית במטרה לייצר תשואה עודפת על מדד הייחוס, סבורים שיש ערך לניהול של מומחה שעוקב, בוחן, מנתח ניירות ערך. ככה מזהים ניירות הערך שעשויים לספק תשואה עודפת, ככה הקרן המנוהלת מייצרת תשואה שעולה על המכשירים הפאסיביים.  אז זהו, שזה בפועל לא כך! המכשירים הפאסיביים (עוקבי המדדים) עולים בתשואה על רוב המכשירים האקטיביים, וקשה למצוא (אם כי פה ושם קיימים)  מכשירם אקטיביים שלאורך זמן מכים את המדד (מספקים תשואה שעולה על מדד הייחוס).

אלא שנראה שחוכמת ההמונים נופלת מחוכמת המומחים. תארו לכם שבמקום המון של מיליונים אנחנו משיגים קבוצה חברתית סגורה של מאות אנשים שמומחים בתחומם. זה כבר לא הרופא, המכונאי, הגננת והשפית שדעתם נכנסת לשקלול (בחוכמת ההמונים), אלא זה יאיר מומחה להשקעות במניות נדל"ן, לצד דני, אנליסט חברות הכימיה, מורן המומחית לבנקים   ועוד ועוד. המומחים האלו אמורים לייצר חוכמה העולה על חוכמת ההמונים, ואת זה אנו רואים עכשיו במסחר החברתי.

זה התחיל כבר עם התפרצות האינטרנט בסוף שנות ה-90'י בפורומים של משקיעים, וזה הגיע בשנים האחרונות לרשתות החברתיות. יש קבוצות פתוחות ויש קבוצות סגורות של משקיעים – מחליפים דעות, משקיעים ביחד, מרוויחים ומפסדים ביחד. אבל, זה לא נגמר שם. זה עלה מדרגה וכיום יש עשרות פלטפורמות למסחר חברתי, וגם אתם יכולים להיות חלק מקבוצת החברים הזו.

מה זה מסחר חברתי?

ברגע שנרשמתם לפלטפורמה למסחר חברתי אתם יכולים לראות בזמן אמת את פעולות המסחר של משקיעים אחרים.

כך אתם עוקבים, בודקים, מבינים מי החזקים בקבוצה, מי הגורואים של הזירה החברתית, וכך אתם בעצם מסמנים אותם, ואם רוצים מחקים את הפעולות שלהם. זה יכול להיות באופן אוטומטי. כלומר, בחרתם משקיע/ סוחר שאתם רוצים לעקוב אחרי הפעולות שלו – לחיצת כפתור, והתיק שלכם יעקוב אחריו. אוטומטי לחלוטין. אפשר גם (לזהירים יותר)  לעשות זאת בהדרגה, כשבשלב הראשון המעקב יהיה ידני – ברגע שהמשקיע/ הסוחר המועדף עליכם ביצע פעולה, אתם רואים בפלטפורמת המסחר ויכולים לבצע כמותו.

הסיכונים!

ובדיוק כמו שיש סיכוי לרווח יש גם סיכוי להפסד, חשוב להבין זאת – סיכוי הולך יחד עם סיכון, אי אפשר לדלג על הסיכון, אין קיצורי דרך! אם אתם מהמרים בעצם על שחקן אחד/ סוחר אחד או אפילו כמה שחקנים/ סוחרים, קחו בחשבון שאולי ההיסטוריה שלהם טובה, אבל זה לא מבטיח שהם יצליחו בעתיד. קחו גם בחשבון שאתם שמים את כל הבצים על אותם שחקנים, לטוב ולרע – זה יכול להצליח וזה יכול להיכשל. במקרים רבים בסופו של דבר המשקיע (טוב ככל שיהיה) מתכנס בסופו של דבר לממוצע. ואז מה הועיל המעקב אחריו, לעומת מעקב אחרי מדד השוק (מדד/ אינדקס שאתם יכולים לעקוב אחריו דרך תעודות סל).

על כלך פנים, ברגע שהחלטתם לשחק במשחק הזה, ואתם מבינים את הסיכונים הגדולים, חשוב שתפעלו דרך מערכת מסחר טובה. הפלטפורמה היא לב העניין היא צריכה להיות ידידותית, היא צריכה להיות פונקציונלית והיא צריכה כמובן לספק את כל המידע שנדרש, לפי חיתוכים שונים, ובזמן אמת. כיום יש מספר פלטפורמות איכותיות שמרכזות מסחר של רבבות סוחרים מכל העולם. אתם יכולים להגדיר את הסוחר המועדף עליכם בכל מקום בעולם, ולהרכיב כך בעצם תיק השקעות גלובלי. זה אפילו עוד יותר מרשים – אתם יכולים להגדיר משקיע/ סוחר לכל תחום – מניות ערך, מניות צמיחה, חברות היי-טק, חברות תעשייתיות, בנקים, ביטוח, תיק מט"ח, תיק סחורות וכו', ולהרכיב תיק השקעות שמנוהל על ידי מספר גורואים כשכל אחד אחראי על תחום/ אזור אחר. היופי בעניין שכמה שהוא נראה מבריק/ גאוני הוא פשוט, במיוחד פשוט בביצוע – נרשמים, עוקבים ומחליטים אחרי מי לעקוב; ויש משקיעים/סוחרים ששווה לעקוב אחריהם, אבל שוב – בהינתן שאתם מודעים לסיכונים, מודעים לכך שכלל לא בטוח שהם ימשיכו להצליח בעתיד, מפזרים את הסיכונים שלכם (לא לשים את כל הבצים בסל אחד), ונכנסים בקטן, ולא מתפתים להכניס סכומים משמעותיים מאוד.

השיטה העוקבת אחרי סוחרים מקצועיים, נקראת מסחר חברתי ואם אתם מעוניינים לפעול במסחר חברתי,  אתם צריכים שלפלטפורמה יהיה ממשק לברוקראג' (דרכו עושים את הפעולות). הטכנולוגיה זמינה וקיימת ברוב הפלטפורמות האלו. וברגע שיש לכם את הממשק הזה, אתם בעצם לא משקיעים בעצמכם, אתם פשוט עוקבים אחרי סוחרים/ משקיעים מובילים. ההצעה שלנו – אם אתם רוצים להיכנס להשקעות דרך מסחר חברתי, תעשו זאת בהדרגה, אל תשקיעו את כל הכסף מיד במסחר חברתי, תטעמו, בדיוק כפי שאתם מגוונים את תיק ההשקעות שלכם ומפזרים על פני מספר אפיקים כך גם תפזרו בהתחלה חלק קטן מההשקעות בתחום המסחר החברתי.  רק אחרי שתשתכנעו בגורואים, בכדאיות הכלכלית, רק אז, תטעמו יותר. חשוב גם לבחון את העלויות – אתם עוקבים אחרי סוחר מסוים , ומקווים להרוויח בדומה לרווח שהוא ישיג. אבל יש גם עלויות ברכישה ובמכירת ניירות הערך, מט"ח, סחורות וכו'. אתם צריכים לחשב את העלויותנ שלכם ביחס לרווחים הצפויים, ואם השורה התחתונה חיובית אז לצאת לדרך בזהירות.

אז מה היה לנו כאן? אפשרות לעקוב אחרי משקיעים/ סוחרים מוצלחים (מוצלחים בהסתמך על ההיסטוריה; כל ההיסטוריה מפורטת במערכת הפלטפורמה); אפשרות לבחור את המשקיעים/ סוחרים שאתם רוצים להשקיע כמותם; ואפשרות לעשות פעולות אוטומטיות וידניות זהות לפעולות הגורו.  כל הפעולות האלו אולי נראות טיפה מסובכות בשלב הראשון, אבל תודו שזה קלי קלות – כן, בקלי קלות לומדים את הפלטפורמה ומתחברים אליה; בקלי קלות מזהים את הכוכבים בזירה, ובקלי קלות מגדירים ביצועים שוטפים (פעולות קנייה ומכירה) בעקבות המשקיע/ סוחר שבחרנו.

המסחר החברתי הוא מעין קיצור דרך –  בלי ידע מוקדם, בלי היכרות עם שוק ההון (למרות שכמובן שהיא מומלצת) הפכתם להיות משקיעים בבורסה, אפילו משקיעים מתוחכמים. אבל קחו בחשבון אתם לא באמת שולטים בתוצאות שלכם, זה לא אתם, זה חיקוי אחרי שחקנים שהיום אולי טובים ומספקים תשואות נהדרות, אבל מה יהיה מחר?  

השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת

השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת

מה הסעיף הבולט ביותר במאזן של טוויטר? איך זה שגיוס אג"ח בהיקף שך 1.9 מיליארד דולר רשום במאזן ב=1.4 מיליארד דולר? ומה זה הון עצמי מוחשי?

המאזן של טוויטר (TWTR ) להבדיל מהדוח רווח והפסד שניתחנו אותו בטור הקודם, נראה חזק – הון עצמי של 4.2 מיליארד דולר, מזומנים בסך 3.6 מיליארד דולר. אבל, מתחת לפני המאזן יש קצת סימני שאלה.

לטוויטר יש מוניטין בסכום של 1.1 מיליארד דולר, ונכסים לא מוחשיים בסכום של כ=160 מיליון דולר. הסכומים האלו מבטאים רכישות של חברות ופעילויות. טוויטר מסתבר היא רוכשת סדרתית של חברות ופעילויות שאמורות להביא לה יתרונות טכנולוגיים. בשנת 2014 הרכישה הגדולה היתה חברה בשם טלאפרט  בתמורה ל=479 מיליון דולר. חלק מהסכום (חלק קטן – עשרות בודדות של מיליוני דולרים) משולמים למוכרים במזומן והיתר ניתנו במניות. הסכום הזה ברכישה הזו וברכישות בכלל מבטא את המוניטין והנכסים הלא מוחשיים של החברה הנרכשת. ההון העצמי החשבונאי של הנרכשות בטל לחלוטין ביחס לתמורה עבורן, וזה כמובן בגלל שהרוכשת רואה סינרגיות ויתרונות טכנולגיים ששווים לה הרבה כסף, מעבר למה שניתן לראות בדוחות הכספיים.

עם השלמת הרכישה, הרוכשת מייחסת את התמורה לנכסים שרכשה (אותם הנכסים שהיו אצל החברה הנרכשת), וכמובן שאין קשר בין התמורה לנכסים הפיזיים. ההפרש מחולק לנכסים שלא ניתן לגעת בהן אבל הם שווים הרבה כסף – נכסים לא מוחשיים – רשימת לקוחות, הסכמים מול ספקים, זכויות ייצור, זכויות שיווק במוצרים מסוימיים וכן מוניטין (שחשבונאית מושב כמוניטין – אחרי הקצאת התמורה לכל הנכסים המוחשיים והלא מוחשיים). המוניטין מבטא את יכולת החברה להרוויח מעבר לנורמה בשנים הבאות, אבל מה קורה שאין רווחים או שיש הרעה בפעילות? האם המוניטין והנכסים הלא מוחשיים שהם עקב אכילס של המאזן, אכן שווים את ערכם?

וספציפית ביחס לטוויטר – החברה מדווחת על חולשה בעסקים, אך מנגד – המוניטין והנכסים הלא מוחשיים שומרים על ערכם. לא ממש מסתדר, אחרי הכל סביר להניח שאם יש חולשה כללית היא גם באותן חברות / פעילויות שנרכשו ולכן גם ערכן ירד. אבל, זה אפשרי ובפועל זה תרחיש נפוץ – חברות מתעקשות שלא להפחית את ערך המוניטין והנכסים הלא מוחשיים, שכן זה עלול לפגוע כמובן בדוח רווח והפסד ובהון העצמי של החברה. אבל אם יש חולשה מתמשכת (וזה לא המצב בטוויטר), ייתכן שהנכסים הללו לא שווים את ערכם במאזן.

הנכסים הלא מוחשיים מופחתים על פי החשבונאות לפי אורך החיים שלהם, אם נניח להמחשה שיש נכס –זכויות שיווק בשוק מסויים/אזור מסויים שאמורות לפוג בתוך 3 שנים, אזי הנכס יופחת על פני שלוש שנים. כך עושים גם בדוחות של טוויטר, ושם ההוצאה/ מחיקה השנתית מגיעה לכ=50 מיליון דולר.

המוניטין לא מופחת באופן שוטף, אבל אם יש סימנים לירידת ערכו של המוניטין – ירידה במחיר המניה, הפסדים עסקיים ועוד, אזי יש לבחון את המוניטין ובמידה והערך המחושב נמוך מהערך בספרים יש לעשות ירידת ערך השקעה.

טוויטר מחזיקה במאזן 1.25 מיליארד דולר של מוניטין ונכסים לא מוחשיים שבמצב העסקים החלש שלה יש סימן שאלה כלכלי על ערכם, ובכלל – מכיוון שהנכסים הללו די מופשטים, ישנן אנליסטים, מנתחי דוחות, מלווים שמנטרלים לחלוטין את הנכסים האלו מהמאזן ובהתאמה מההון העצמי. כלומר, במקרה של טוויטר, בעצם מאפסים את ה=1.25 מיליארד דולר, ובהתאמה מקבלים הון עצמי מוחשי מתחת ל=3 מיליארד דולר  (4.2 מיליארד דולר בניכוי 1.25 מיליארד דולר). זה סוג של הון עצמי שנשען רק על נכסים מוחשיים/ פיזיים ולכן הוא נתפס יותר מוצק. בנקים לרוב נשענים על הנתון הזה ולרוב כשהם קובעים קובננטס/ אמות מידה פיננסיות להלוואות הם מגדירים אותם (בין היתר) בהתאם להון העצמי המוחשי.

המוניטין הנכסים הלא מוחשיים הם הסעיפים הקריטיים בצד הנכסים של טוויטר (למעט המזומנים), ובצד ההתחייבויות הסעיף הבולט הוא אגרות חוב הניתנות להמרה.

טוויטר גייסה בשנה שעברה בהנפקה פרטים לגופים מוסדיים, שתי סדרות של אגרות חוב – סדרה ראשונה של 935 מיליון דולר בריבית של 0.25% לפירעון בשנת 2019, וסדרה שנייה 954 מיליון דולר בריבית של 1% לפירעון בשנת 2012.  אגרות החוב האלו ניתנות להמרה למניות טוויטר (תחת תנאים מסוימים) לפי מחיר המרה של 77.6 דולר (מחיר המניה הנוכחי כ-30 דולר). לכאורה, החוב של החברה הוא סיכום שתי סדרות החוב האלו, כלומר, סדר גודל של 1.9 מיליארד דולר. אבל, החוב בגין הסדרות האלו  במאזן האחרון של החברה מסתכם ב=1.4 מיליארד דולר. ממה נובע הפער הגדול הזה?

הפער נוצר למעשה משני גורמים –  ערך כלכלי של החוב ומרכיב ההון, והנה הסברים, החוב של החברות נוצר בעת ההנפקה/ בעת הגיוס, אבל הוא משתנה בהתאם לריבית השוררת בשווקים. כלומר, נניח לצורך המחשה שחברה מסוימת גייסה חוב בריבית של 1%, אבל שנה לאחר מכן, הריבית בשווקים עלתה בשיעור ניכר ובהתאמה הריבית שהחברה היתה יכולה לגייס עולה ל-3%. אז נכון שהחוב הקיים כבר (שגוייס כבר) הוא לפי ריבית של 1%, אבל ערכו של החוב צריך לשקף ריבית של 3%, והמשמעות היא שהחוב עצמו דווקא קטן. אם האג"ח היה נסחר בשוק, אז עליית ריבית מורידה אותו (וההיפך).זה לא בדיוק מה שקרה עם אגרות החוב של טוויטר, אבל זה קרוב – הריבית האפקטיבית של החוב  היתה נמוכה מאוד, וכאשר חישבו את הריבית הכלכלית שהיתה גבוה יותר בעצם יצרו חוב אבסולוטי קטן יותר. ההפרש הזה מסביר חלק מהפער בין החוב בהנפקה/ בגיוס לבין החוב בספרים.

מעבר לכך, בעת גיוס של אגרות חוב להמרה, פוצלו מרכיבי אגרות החוב לשניים – המרכיב ההתחייבויותי (מרכיב החוב) והמרכיב ההוני. אחרי הכל, אגרות חוב להמרה הן אגרות חוב משולבות אופציות למימוש למניות. המרכיב ההוני בדומה לאופציות הופחת מהחוב עצמו לצרכים החשבונאיים והוצג במסגרת ההון העצמי. וזה מסביר חלק גדול מהפער בין הסכומים. עם זאת, בהנחה שלא יומרו אגרות החוב למניות טוויטר תאלץ להחזיר חובות ענק בהיקף של 1.9 מיליארד דולר, וגם אם הריבית הכלכלית/ האמיתית מבטאת סכום נמוך יותר, עדיין מדובר בסכום שמהווה את רוב קופת המזומנים שלה.

פסגות מעלה את דמי הניהול של קרן  פסגות פלטינום (0A) אג"ח מדינה ללא מניות (מספר קרן: 5113089)
שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן: לפני השינוי: % 0.68 לאחר השינוי: 0.79%. החברה מציינת כי בהתאם להסכם הקרן זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי השווה ל-5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כאמור לעיל, החל מהמועד האמור לעיל וכל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, יקבל בפועל מנהל הקרן שכר שנתי השווה ל-0.79% מהשווי האמור.

מיטב דש קרנות נאמנות משערכת שווי ניירות ערך בקרן תמהיל (1A) אג"ח חברות.

מנהל הקרן מודיע בזאת כי מנכ"ל מנהל הקרן החליט ביום 12.08.15 לשערך את שווי ניירות הערך שיפורטו להלן, המוחזקים בקרן שלעיל, כדלקמן :

1.שם האג"ח : אמפל-אמריקן אגח ב (מספר נייר: 1110378)
מחיר האג"ח טרם השערוך : 6.8 אג'.
מחיר האג"ח כפי שנקבע על ידי הוועדה : 10.5 אג'
שיעור השינוי במחירי האג"ח בעקבות השערוך : 54.41%
יצוין כי הוועדה המיוחדת שינתה את מחירו של אג"ח זה גם ביום 11.12.2014 , וקבעה כי מחירו יהיה : 6.8 אג'
שיעור ההשפעה של השערוך על מחירי הקרן : 0.05%
סיבת השערוך: בעקבות הצעות שקיבל מנהל הקרן לעסקאות מחוץ לבורסה על ני"ע זה.

2 שם האג"ח : אמפל אמריקן אגח ב חש 1/12 (מספר נייר: 1125624)
מחיר האג"ח טרם השערוך : 6.8 אג'.
מחיר האג"ח כפי שנקבע על ידי הוועדה : 10.5 אג'
שיעור השינוי במחירי האג"ח בעקבות השערוך : 54.41%
יצוין כי הוועדה המיוחדת שינתה את מחירו של אג"ח זה גם ביום 11.12.2014 , וקבעה כי מחירו יהיה : 6.8 אג'
שיעור ההשפעה של השערוך על מחירי הקרן : 0.07%
סיבת השערוך: בעקבות הצעות שקיבל מנהל הקרן לעסקאות מחוץ לבורסה על ני"ע זה.

3. שם האג"ח : אמפל אמריקן אגח ב חש 1/13 (מספר נייר: 1127679)
מחיר האג"ח טרם השערוך : 6.8 אג'.
מחיר האג"ח כפי שנקבע על ידי הוועדה : 10.5 אג'
שיעור השינוי במחירי האג"ח בעקבות השערוך : 54.41%
יצוין כי הוועדה המיוחדת שינתה את מחירו של אג"ח זה גם ביום 11.12.2014 , וקבעה כי מחירו יהיה : 6.8 אג'
שיעור ההשפעה של השערוך על מחירי הקרן : 0.05%
סיבת השערוך: בעקבות הצעות שקיבל מנהל הקרן לעסקאות מחוץ לבורסה על ני"ע זה.

4. שם האג"ח : אמפל אמריקן אגח ב חש 1/14  (מספר נייר: 1131184)
מחיר האג"ח טרם השערוך : 6.8 אג'.
מחיר האג"ח כפי שנקבע על ידי הוועדה : 10.5 אג'
שיעור השינוי במחירי האג"ח בעקבות השערוך : 54.41%
יצוין כי הוועדה המיוחדת שינתה את מחירו של אג"ח זה גם ביום 11.12.2014 , וקבעה כי מחירו יהיה : 6.8 אג'
שיעור ההשפעה של השערוך על מחירי הקרן : 0.05%
סיבת השערוך: בעקבות הצעות שקיבל מנהל הקרן לעסקאות מחוץ לבורסה על ני"ע זה.

5. שם האג"ח : אמפלאמ ב חש2/15 (מספר נייר: 1134394)
מחיר האג"ח טרם השערוך : 6.8 אג'.
מחיר האג"ח כפי שנקבע על ידי הוועדה : 10.5 אג'
שיעור השינוי במחירי האג"ח בעקבות השערוך : 54.41%
שיעור ההשפעה של השערוך על מחירי הקרן : 0.05%
סיבת השערוך: בעקבות הצעות שקיבל מנהל הקרן לעסקאות מחוץ לבורסה על ני"ע זה.

השפעה כוללת על מחירי הקרן : 0.26%

מיטב דש מציינים כי ניירות הערך שלעיל מוחזקים למועד דיווח זה בקרנות נוספות שבניהול מנהל הקרן, אך השפעתה של קביעת מחירי ניירות הערך ע"י מנכ"ל מנהל הקרן על השווי הנקי של הקרנות הרלוונטיות אינה מהותית ואינה דורשת דיווח בהתאם להוראות הדין

פסגות מפחיתה את שווי חבס אגח 4 בקרן פסגות 10/10/90 (1B) (מספר קרן: 5104195). ביום 25.6.15 החליט מנהל הקרן להפחית את שוויה של חבס אגח 4 (מס' בורסה: 4150124), שהונפקה על ידי חבס השקעות (1960) בע"מ ("האג"ח"), המוחזקת בקרן. ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות ירידת שוויה של מניית NSI NV, הנסחרת בהולנד, המשועבדת בעקיפין להבטחת פרעונו של האג"ח.

המחיר שנקבע לאג"ח: 25.82 אג'. המחיר האחרון שנקבע לאג"ח על ידי מנהל הקרן: 31.40 אג'. שיעור השינוי בשווי האג"ח: כ- (17.77%-). שעורי השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי בשווי האג"ח: שיעור ההשפעה ב-% מהשווי הנקי של נכסי הקרן עומד על 0.33%-.

פסגות מבהירה כי הדיווח אינו כולל התייחסות לקרנות אחרות המנוהלות על ידי מנהל הקרן בהן ההשפעה של השינויים האמורים על השווי הנקי של נכסי הקרנות לא עלתה על 0.2%.

תמיר פישמן מעלים את שווי אופציה CALL 420 לספטמבר על השקל- אירו ומורידים שווי האופציה PUT 420  לספטמבר על השקל -אירו בקרן תמיר פישמן (4D) אירופה (מספר קרן: 5121744).  הסיבה לשינוי: להערכת מנהל הקרן, השווי שנקבע לאופציות הנ"ל בבורסה חרג באופן קיצוני מהשווי שנקבע לנכס הבסיס שלהן.

שווי האופציה CALL 420 לספטמבר על השקל- אירו יעלה ב-170.5%, ושווי האופציה PUT 420  לספטמבר על השקל -אירו  יירד ב-54.55%.

שיעור הירידה בשווי הנקי של נכסי הקרן שלעיל כתוצאה מהשינוי בשווי האופציה הראשונה הינו: 0.446%-.
שיעור הירידה בשווי הנקי של נכסי הקרן שלעיל כתוצאה מהשינוי בשווי האופציה השנייה הינו: 0.554%-.
סה"כ שיעור הירידה בשווי הנקי של נכסי הקרן שלעיל כתוצאה מהשינוי בשוויים של האופציות : 1.00%-.

בנק ירושלים מציע פיקדון ברירת ריבית לשנתיים – הפיקדון שמאפשר להרוויח גם בתנאים של חוסר ודאות במשק. מדובר בפיקדון שקלי המופקד בשני מסלולים בו זמנית – ריבית קבועה ומשתנה, לתקופה מוגדרת מראש. בתום התקופה יחושב עבורך המסלול שצבר את הריבית הגבוהה יותר מביניהם.

בבנק ירושלים מציינים כי הפיקדון מתאים למי שמעוניין בפיקדון בריבית משתנה כדי ליהנות מעליית ריבית הפריים, אך רוצה להגן על עצמו למקרה שיופתע אם הריבית תרד. וכן למי שרוצה להבטיח לעצמו ריבית קבועה מינימלית.

הבנק הבינלאומי בפיקדונות ברירת ריבית לחצי שנה ושנה

על פי פרסום הבנק, אם ריבית הפריים תעלה, תוכל ליהנות מעליית הריבית. אם הריבית תרד, תקבל את הריבית הקבועה שהובטחה לך במועד ההפקדה. בתום תקופת הפיקדון, החישוב של הריבית יתבצע באופן אוטומטי ותשולם לך הריבית הגבוהה מבין שתי האפשרויות.

הריבית הנקובה בשני המסלולים הינה במונחים שנתיים. הריבית הקבועה המתואמת הממוצעת לתקופה הינה כ- 0.75%. הריבית המשתנה המתואמת ממוצעת לתקופה על פי ריבית הפריים נכון ליום 10.5.15 הינה כ- 0.6%.

רמת השיא של הביקושים לדיור, מוסיפה לחצים לעליית מחירי הדירות והשכירות. כך מציינים הבוקר כלכלני לאומי בסקירת השבוע במאקרו שמפרסם הבנק.

כלכלני לאומי מציינים כי בחודש יוני השנה נמכרו 2,985 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בהיקף מכירות  גבוה מהנתון של החודש הקודם (שעודכן כלפי מטה), וקרוב לרמת השיא של חודש אפריל השנה. הנתונים מעידים כי הביקוש לדירות מצוי ברמת שיא בראייה היסטורית. קצב המכירות השנתי ביוני משקף היקף גבוה של כ-36 אלף דירות חדשות – עלייה חדה של כ-86% ביחס ליוני אשתקד, שהתאפיין בהיקף מכירות נמוך במיוחד בשל ההמתנה ליישומן של הרפורמות הממשלתיות השונות (למשל מע"מ אפס).

בסך הכול, במחצית הראשונה של השנה (ינואר-יוני) חלה עלייה חדה במכירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד (כ-58%). כאשר ברביע השני, בו נרשמה רמת מכירות שיא של 8,841 דירות חדשות, חלה האצה של 11% ביחס לרביע הראשון. התגברות הביקושים לרכישת דירות, בפרט דירות חדשות ביוזמה פרטית, הובילה לירידה במספר חודשי ההיצע  אשר עומד כיום על 7.1 (מספר החודשים שהמלאי הנוכחי של דירות חדשות ביזמה פרטית מספיק לו בקצב המכירות הנוכחי). זהו הנתון הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2009 (ומהנמוכים אי-פעם), המצוי על פי אומדננו בתוך טווח המשקף לחצים לעליות מחירים, הן של מחירי הדירות והן של שכר הדירה. עם זאת, כאשר בוחנים את מספר חודשי ההיצע הנגזרים מהפעילות הכוללת הן יוזמה פרטית והן יוזמה ציבורית, מספר חודשי ההיצע גבוה יותר, שכן נרשם גידול מהיר יחסית בבניה ביוזמה ציבורית.

"במבט קדימה, נראה שהפעילות בשוק הדיור תוסיף להתאפיין בחודשים הקרובים ברמה גבוהה של אי וודאות, הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע, עד לגיבושה המלא ותחילת מימושה של מדיניות ממשלתית מקיפה בנושא", מעריכים כלכלני לאומי.

כלכלני לאומי מתייחסים בנוסף לתקציב וכותבים כי נמשך השיפור בנתוני התקציב מתחילת השנה בהשוואה לשנים קודמות, על רקע עודף תקציבי גבוה בחודש יולי. פעילות הממשלה הסתכמה בחודש יולי בעודף של כ-2.6 מיליארד שקל, המשקף שיפור של ממש לעומת חודש יולי אשתקד, בו נמדד גירעון של כ-2.3 מיליארד שקל (אשר הושפע ממבצע צוק איתן). בסך הכול, מתחילת השנה (ינואר-יולי) הסתכמה פעילות הממשלה, אשר פעלה, כתוצאה מהקדמת הבחירות, בכפוף למגבלת ההוצאה החודשית (1/12 מתוך תקציב 2014) וצפויה להמשיך ולפעול במסגרת זו עד לאישורו הסופי של התקציב במהלך הרביע הרביעי של השנה, בגירעון זעום של כ-0.7 מיליארד שקל. נתון זה משקף גירעון נמוך משמעותית בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים האחרונות.

השיפור מתחילת השנה, נבע בעיקר מצד הכנסות המדינה ממסים אשר היו גבוהות בשיעור ריאלי של 7.1% (בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יש לציין כי הגבייה בתקופה זו הייתה גבוהה מתחזית הגבייה של משרד האוצר (גם אחרי שעודכנה כלפי מעלה). עם זאת, יתכן שחלק ניכר מעודפי הגבייה עד כה מקורם בהכנסות בעלות אופי חד-פעמי, שכן עיקר העלייה בהכנסות המדינה מתחילת השנה במרבית הסעיפים (מיסים ישירים ועקיפים), נובעת מהפעילות הערה בשוק הנדל"ן (כך על-פי פרסומי האוצר). היקפי השיא של הפעילות בשוק הנדל"ן, ככל הנראה, לא ימשכו לאורך זמן לאור כוונת הממשלה לנקוט בצעדים נוספים בתחום הדיור שמטרתם הכוללת היא למתן את עליית המחירים המתמשכת; מדובר בצעדים הבאים בנוסף לאלה שכבר יושמו כמו העלאת שיעור מס הרכישה למשקיעים ושיעורי מס אחרים בתחום הנדל"ן למגורים.

לסיכום, העלייה בהכנסות המדינה מתחילת השנה, מעבר לחזוי, צפויה לסייע לממשלה לעמוד ביעד הגירעון המעודכן לשנת 2015 (2.9%), ויתכן שהגירעון בפועל יהיה אף נמוך ממנו, שכן  הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-2.1% מהתוצר (על פי אומדני משרד האוצר) בלבד. העמידה ביעד הגירעון בשנת 2016, תהיה תלויה במידה רבה ביכולת לשמור על המשך גידול בהכנסות המדינה, גם אם בקצב מעט איטי יותר.

כלכלני לאומי מציינים בנוסף כי נמשכת החולשה בפעילות יצוא הסחורות, המדגישה את השינוי בהרכב הצמיחה של המשק: יצוא הסחורות הסתכם בחודש יולי בכ-3.8 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים), מעט גבוה מהנתון של החודש הקודם. עם זאת, מדובר בנתון נמוך בכ-8% בהשוואה לחודש יולי אשתקד, ונמוך מהממוצע החודשי של השנתיים האחרונות.

החולשה בפעילות יצוא הסחורות עולה גם מבחינת הנתונים בטווחי זמן ארוכים יותר. כך, מתחילת השנה (ינואר-יולי) היה היקף היצוא נמוך בכ-6% (במונחים דולריים ונומינאליים) ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ובכ-5% ביחס למחצית השנייה של 2014.

בחינת נתוני היצוא לפי עוצמה טכנולוגית, מצביעה על ירידה משמעותית בקצב צמיחת היצוא מאז ראשית שנת 2012 בהשוואה לשנים 2004-2011 בכל קבוצות הטכנולוגיה (ראה/י תרשים). מצמיחה שנתית ממוצעת של כ-10% בשלוש קבוצות הטכנולוגיה העיקריות, בהובלת ענפי ההיי-טק, עבר היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) למצב של נסיגה. הירידה המשמעותית ביצוא בתקופה זו חלה אמנם בקבוצת הטכנולוגיה המעורבת-עילית, על רקע החולשה בענף הכימיקלים, אולם הנסיגה ניכרת גם ביתר הקבוצות (למעט הטכנולוגיה העילית) המהוות יחד כ-50% מסך היצוא התעשייתי. נתונים אלה, מעידים על חולשה בכלל פעילות היצוא התעשייתי, למרות שהיקף היצוא בענפי ההיי-טק נמצא ברמת שיא. חולשה זו, היא בעיקר תוצאה של ההאטה בפעילות הכלכלית בקרב שותפות הסחר של ישראל, לצד התחזקות השקל מול סל המטבעות (בין השאר, בהשפעת היחלשות האירו מול הדולר).

המגמות שתוארו, מדגישות את השינוי שחל בשנים האחרונות בהרכב הצמיחה בישראל: התחזקות הצריכה הפרטית מבוססת יבוא, לצד חולשה ברוב תחומי הפעילות האחרים, בהובלת היצוא. בהקשר זה, נציין כי מפרסום סיכום דיוני הריבית לחודש אוגוסט, עולה כי חברי הוועדה המוניטארית דנו בהרכב הצמיחה הנוכחי "והביעו דאגה כי הרכב זה מסתמך פחות ופחות על גידול בהיקף היצוא, אשר במשק קטן ופתוח מהווה קטר לצמיחה. שינוי כזה בהרכב עלול לפגוע בגידול בפריון במשק, התפתחות שתאט את צמיחת התוצר, במיוחד ככל שהמשק מתקרב למיצוי הגידול בתעסוקה". להערכתנו, נדרשת מדיניות כלכלית משולבת – פיסקאלית ומוניטארית – שיעדה השגת שיפור בביצועי היצוא ויצירת יכולת תחרותיות רבה יותר לענפי היצור המקומי מול היבוא הזול יחסית. במבט קדימה, אנו מעריכים כי יצוא הסחורות והשירותים של ישראל יעלה ב-2015 בשיעור ריאלי (שקלי) לא גבוה של 2.5% לעומת 1.3% ב-2014, בעיקר על רקע גידול ביצוא לגוש הדולרי תוך שיפור ברווחיות של פלח יצוא זה.

בנוסף מציינים כלכלני לאומי כי חלה הרעה בציפיות העסקים בכל הסקטורים בחודש יולי, למעט סקטור הקמעונאות: בחינת נתוני סקר הערכת מגמות בעסקים לחודש יולי מצביעה אף היא על השינוי  בהרכב הצמיחה במשק הישראלי. כך, חלה הרעה בציפיות העסקים להיקף הפעילות בשלושת החודשים הבאים בכל הסקטורים פרט לסקטור הקמעונאות (בו נרשמו ההערכות הגבוהות ביותר מאז ראשית 2013). נדגיש כי עיקר הפעילות בסקטור זה מבוססת על מכירות למשקי הבית המקומיים, ועל כן מהווה למעשה אינדיקציה חלקית לפעילות הצריכה הפרטית. דהיינו, הנתונים מלמדים על המשך השיפור בפעילות הצריכה הפרטית, לצד חולשה יחסית ברוב תחומי הפעילות האחרים.

בענף הבינוי, חלה החודש הרעה במאזן הכולל, לאחר שהגיע לרמת שיא בחודש הקודם, לצד הרעה בכל מדדי הציפיות. בהקשר זה, נציין כי על-פי נתוני משרד האוצר, בחודש יוני נרשמה רמת שיא של עסקאות בשוק הנדל"ן, בין היתר, על רקע הקדמת רכישות של משקיעים טרם העלאת שיעור מס הרכישה החל עליהם. ייתכן כי כניסתו לתוקף של שיעור המס הגבוה תרמה לירידה בציפיות לעתיד בענף הבינוי, זאת למרות הביקושים הגבוהים בענף. בענפי התעשייה והמלונאות, אשר נתח משמעותי מפעילותם תלוי בביקושים מחו"ל ועל כן הם רגישים יותר לזעזועים חיצוניים ולשינויים בשער החליפין, נמשכה המגמה השלילית בציפיות לחודשים הבאים. בסקטור התעשייתי הציפיות הן להאטה גם בפעילות לשוק המקומי. לא מן הנמנע שהערכות הפירמות בהמשך השנה, ומידת האופטימיות שלהן, יושפעו מצעדי המדיניות הכלכלית של הממשלה.