גופי הפנסיה מחפשים את הקוקו במקום האג"ח. האג"ח הללו נחשבות נחותות שום שבתרחישי קיצון מסוימים  ניתן להמיר את החוב למניות ובתרחישים מסויימים אף למחוק אותו. גם בנק דיסקונט השלים את השלב המוסדי של אג"ח מסוג קוקו. תוספת הפיצוי כנגד הסיכון של הקוקו שהנפיק דיסקונט נאמדת ב־1.7%, לעומת אג"ח רגיל שהבנק היה מנפיק. הסיבה שהמוסדיים עוזבים את האג"ח הרגילות היא שבסביבת הריבית הנמוכה נוכחית, שצפויה לרדת אף יותר, והתשואות הלא קיימות באג"ח הממשלתיות, עדיין ההשקעה עדיפה עבור גופי הפנסיה. המטרה של שחקני הנוסטרו – המשקיעים גם עבור אחרים   היא להציע ריביות יותר נמוכות כדי להבטיח קבלת סחורה בהנפקה, ופחות מעניינת אותם הריבית השוטפת. עם אלה שהשתתפו בהנפקה של דיסקונט נמנים שלומי פרידמן, גיל אנגליסטר ואייל בקשי. גם קרן ההשקעות נוקד של רועי ורמוס רכשה אג"ח ב־12 מיליון שקל.

מצוקת הריבית האפסית והיעדר אלטרנטיביות השקעה סולידיות שמניבות תשואה, הן שדוחפות את גופי החיסכון להנפקות שכאלה, אשר נעשות בריבית נמוכה יחסית. הבנקים החלו לגייס אג"ח קוקו ב־2016. לאחר מכן הצטרפו חברות הביטוח. לקריאה נוספת: מהם מכשירי הקוקו ומה ההבדל בין קוקו של חברות הביטוח לקוקו של בנקים

בהנפקה השתתפו לא מעט מנהלי כספי אחרים. קבוצת כלל ביטוח רכשה עבור החוסכים שלה אג"ח ב־200 מיליון שקל. מנורה רכשה עבור העמיתים שלה אג"ח ב־60 מיליון שקל, קופות הגמל של מיטב דש רכשו אג"ח ב־74 מיליון שקלים וקרנות ההשתלמות של הלמן אלדובי – ב־28 מיליון שקל נוספים. החתם המוביל של ההנפקה היה דיסקונט חיתום, ו־25% מההנפקה נרכשו על ידי גופים הקשורים לשותפיו להפצה – מנורה מבטחים חיתום וברק קפיטל חיתום.

דיסקונט אולי הבנק האחרון אבל לא הראשון. מזררחי־טפחות היה הראשון לבצע גיוס קוקו ובשלוש השנים שחלפו מאז גייסו הבנקים יחד אג"ח כאלה בהיקף כולל של כ־8 מיליארד שקל. לאחר הגיוס הראשון שלחה הממונה על שוק ההון דאז דורית סלינגר מכתב לגופי הפנסיה, כדי שיבדקו את השיקולים שקדמו להשקעה ויבחנו אם הסיכונים הגלומים באג"ח תומחרו כראוי.

מהם מכשירי הקוקו ומה ההבדל בין קוקו של חברות הביטוח לקוקו של בנקים