"בכל בניין תהיה אנטנה סלולרית שהיא בילד-אין בתוך הבניין. או בכל כמה בניינים", אמר שר התקשורת דוד אמסלם במליאת הכנסת.

אמסלם השיב: "אזרח במדינת ישראל חושב שאם יש לו אנטנה ליד הבית אז האנטנה מקרינה אליו וזה גורם לו לבעיות בריאותיות. הסיפור הוא בדיוק הפוך: מה שמקרין זה לא האנטנה, זה הטלפון. והטלפון, ככל שהוא יותר רחוק מהאנטנה הקרינה שלו יותר גדולה. לכן אם שורפים את האנטנות ומרחיקים אותן אז מה קורה? המכשירים של אותם אנשים שגרים אצלך ביישוב, לא רק זה שיש להם פחות איכות קליטה אלא יש לו יותר קרינה באוזן. המכשיר מקרין לתוך האוזן".

אמסלם הגיב לח"כ אוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת שאמר: ב"עראבה אין לנו קליטה של חברות התקשורת, כי התושבים שרפו את האנטנות בעקבות החשש למחלות וקרינה".

מי צודק? עד היום אין שום ראיה מחקרית שאנטנות סלולריות מסכנות, אבל יש אמצעי זהירות מונעת. אמסלם גם צודק שכאשר המכשיר הסלולרי רחוק מהאנטנה הקרינה של המכשיר עצמו גדלה. אבל אין זה אומר שעדיף להיות ליד אנטנה סלולרית. כך שהדברים לא חד משמעיים כמו שאמסלם מציג.

אמסלם השיב: "אזרח במדינת ישראל חושב שאם יש לו אנטנה ליד הבית אז האנטנה מקרינה אליו וזה גורם לו לבעיות בריאותיות. הסיפור הוא בדיוק הפוך: מה שמקרין זה לא האנטנה, זה הטלפון. והטלפון, ככל שהוא יותר רחוק מהאנטנה הקרינה שלו יותר גדולה. לכן אם שורפים את האנטנות ומרחיקים אותן אז מה קורה? המכשירים של אותם אנשים שגרים אצלך ביישוב, לא רק זה שיש להם פחות איכות קליטה אלא יש לו יותר קרינה באוזן. המכשיר מקרין לתוך האוזן".

ההקשר הוא הצעה לסדר שהגיש ח"כ יזהר שי מכחול לבן, בנושא "מתווה משרד התקשורת לפריסת סיבים אופטיים מסכן את הפריפריה הגיאוגרפית ומאפשר קיפוח ואי-שוויון הזדמנויות".

ח"כ שי  "מתוך עיון במתווה המוצע של המשרד, מסתבר שההחלטה לגבי סדרי עדיפויות ולוחות זמנים לחיבור חלקי הארץ השונים לתשתיות התקשורת המתקדמות, תהיה נתונה בידי הזכייניות – חברות התקשורת שקיבלו מאתנו, מהמשרד, את הזכות הזו, והיא תתבסס על מה שנקרא 'כדאיות כלכלית'. ברור לחלוטין שאם השיקולים הם עסקיים בלבד יש פה סכנה לפגיעה ארוכת טווח, עוד קיפוח של הפריפריה הישראלית; זו שברובה חשופה לסכנות הטילים בצפון ובדרום; זו שסובלת מנחיתות בגישה שלה לשירותים רפואיים מתקדמים; זו שאיננה מחוברת באופן ראוי למרכז המדינה, כי תשתית הכבישים והתחבורה הציבורית שלנו רחוקים מלהיות מסוגלים לשרת את הפריפריה כנדרש. יש סיבה שבגללה מוגדרת חובת אוניברסליות במדינות נאורות, אפילו קפיטליסטיות לגמרי".

אסלם הגיב: "אנחנו יחסית לעולם מפגרים משהו סדר גודל של שנה וחצי בפריסה. אנחנו רוצים לתמרץ ולעודד את החברות הפרטיות שינהלו את העסק הזה, גם בהשקעות וגם בניהול של זה. המושג פריפריה הוא לא רלוונטי לגבי הנושא הזה, שתבינו. זה לא הפריפריה שאנחנו מכירים. לכאורה, מבחינתנו יש מרכז והפריפריה הם היישובים החלשים יותר בקצוות. אלה המונחים הפריפריאליים שמוכרים לנו. בעניין הזה, הסיפור הפריפריאלי, המשמעות שלו זה צמודי הקרקע. זאת אומרת, הסיב, יש לו היתכנות כלכלית להגיע לבית שהוא רב קומות. ובית שהוא בעצם צמוד קרקע, וילה כזאת או אחרת, לא משנה דרך אגב אם זה במרכז הרצליה או בכל עיר ועיר, בכל הערים יש פריפריה".

" סעדי טען כי היישובים הערביים לא יקבלו סיבים אופטיים ואמסלם השיב: "הערבים הם עשירים אז הם גרים בצמודי קרקע. אתה צודק, אוסאמה, זה כבר דיון אחר, שהערבים אוהבים לחיות, יש לזה מחירים. חבר הכנסת יזהר, אני רוצה להגיד לך מה קורה. בזק היא חברה שפרוסה כמעט ב-60% במדינת ישראל בסיבים האופטיים, הם לא מפעילים אותם. מדוע? בגלל שיש להם את החובה האוניברסאלית.

"הם גם לא יפעילו כל עוד אין לה היתכנות כלכלית. בזק זה לא חברה של גמילות חסדים, רבותיי, זאת חברה פרטית ששייכת לכל מיני אנשים שפונקציית המטרה שלה קודם כל להרוויח כסף. לכן התפקיד שלנו זה לגרום לחברות האלה שכן יפרסו. המהלך הזה עכשיו שם את החברות בקיר: או שאתם פורסים או מישהו אחר נכנס אליכם".

אנטנות סלולריות, האם מסוכן ואיך יודעים איפה הן?