הכלכלנים לא מאמינים בתוכנית של משה כחלון, שר האוצר להילחם במחירי הדירות.

בלידר שוקי הון מעריכים כי "מחירי הדיור יעלו לקצב שנתי של 3% על רקע עלייה בכוח הקנייה של הציבור (עלייה בשכר בגין עדכון שכר מינימום ואבטלה נמוכה)". לידר מציינים בסקירתם כי המשק הישראלי יתקשה להגיע ל-3% צמיחה השנה. על פי יונתן כץ, הכלכלן המוביל בלידר ויתר הכלכלנים  גם ברבעון השני הצמיחה צפויה להיות ממותנת (סביב 2%) לאחר שיעור של 2.1% ברבעון ראשון. בלידר מוסיפים כי מסתמנת התמתנות בצריכה הפרטית (לפי מכירות ברשתות השיווק). יחד עם זאת, שוק העבודה מפגין עוצמה – מעט מפתיעה.

לידר מתייחסים בנוסף למדד המחירים לצרכן, ומעריכים כי השקל יוסף ב- 1.7% (מול הסל) מאז החלטת הריבית. לידר מציינים כי הייסוף החד בשקל בשבוע האחרון יתרום לירידה במחירי הדלקים בתחילת יולי. בשל הייסוף, אנו צופים מדדים נמוכים בחודשים יולי-אוגוסט לאחר 0.2% בחודש יוני. יונתן כץ וכלכלני לידר מציינים כי "תחזית האינפלציה שלנו (0.8%) עומדת על מחצית מהתחזית של בנק ישראל שעומדת על 1.6%.

כאמור, לידר מעריכים כי "מחירי הדיור יעלו לקצב שנתי של 3% (אולי מדובר בהנחה פסימית מדי) על רקע עלייה בכוח הקנייה של הציבור (עלייה בשכר בגין עדכון שכר מינימום ואבטלה נמוכה)".

"כבר עתה השקל יוסף ב-3% בסוף רבעון ב' לעומת רבעון א' (במונחי סל המטבעות), התפתחות אשר תומכת באינפלציה נמוכה. הלחץ לייסוף במשק צפוי להימשך על רקע העודף בחשבון השוטף. אנו מניחים יציבות במחירי הסחורות והנפט שנה קדימה. שורה של רפורמות יימשכו וילחצו את המחירים כלפי מטה, בפרט בתחום התקשורת, המזון ונסיעות לחו"ל. התגברות הרכישות באינטרנט ימשכו ללחוץ על המחירים של חלק מהמוצרים הסחירים כלפי מטה. מנגד, השכר במשק נמצא במגמת עלייה".

לידר לא לבד. גם פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים סבור שמחירי הדירות ימשיכו לעלות למרות העלאת המס על משקיעי נדל"ן. "העלאת המס על משקיעי נדל"ן אמנם צפויה לרסן במידה מסוימת  חלק מהביקושים לדיור, אך גם אחרי העלאת המס, שוק הדיור בישראל ימשיך להיות מאופיין בעודפי ביקוש לדירות  שתורמים לעלייה במחירי הדירות" – אמר לאחרונה ליידרמן והוסיף – "מחירי הדירות יעלו  בקצב שנתי של 5% למרות העלאת מס הרכישה האחרונה. הריבית הריאלית האפסית וההיצע המצומצם של דירות היו ונותרו הגורמים הדומיננטיים מבחינת התפתחות מחירי הדיור".

לאומי שוקי הון מפרסמים הבוקר סקירת מאקרו, ומעריכים כי "בנק ישראל יכול לשאוב אופטימיות מהעלייה בקצב עליית המדד המשולב והמשך העוצמה הניכרת בשוק העבודה".

דודי רזניק מלאומי שוקי הון כותב כי השינוי באופן העברת החלטת הריבית שנערכה בשבוע שעבר "תפס" את השוק בצורה מפתיעה, תוך שהשוק מגלה רגישות רבה להתבטאויות נגידת בנק ישראל בדבר ירידת הצורך בהפעלת כלים מוניטאריים לא קונבנציונאליים. "שיבוש" תקשורתי זה תרם לעליית תשואות חדה יחסית בשוקי הריביות (גבוהה גם ביחס לעולם) ולהתחזקות השקל ביחס לסל לשיא של כ – 14 שנה.

"להערכתנו תגובת השוק הייתה מעט מוגזמת", כותב רזניק. "מלכתחילה להערכתנו, וכפי שציינו במסגרת זו, כי הסיכוי להפעלת כלים לא קונבנציונאליים (ריבית שלילית ורכישת אג"ח למשל, בניגוד לרכישות מט"ח) הינו נמוך מאוד. לעומת זאת, הורדה נוספת של הריבית לאפס, בטווח הקצר, עדין "נמצאת על השולחן", על אף תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל המצביעה על יציבות בריבית, וזאת בעיקר לאור האפשרות להתחזקות נוספת של השקל. השוק אמץ השבוע את תוואי הריבית של בנק ישראל, אולם עדיין בחר להתעלם מתחזית האינפלציה שהציג הבנק, (הקרובה לתחזיתנו), ועדיין מגלם שיעור אינפלציה נמוך יחסית. בהקשר זה נציין את הסיכונים סביב תחזית בנק ישראל לריבית אשר כוללים גם אפשרות סבירה לכך שהריבית בסוף 2016 תהיה גבוהה במעט מן הרמה של 1.25% אשר מופיעה בתחזית חטיבת המחקר של הבנק".

כאמור, לאומי שוקי הון מעריכים כי "בנק ישראל יכול לשאוב אופטימיות מהעלייה בקצב עליית המדד המשולב והמשך העוצמה הניכרת בשוק העבודה הבאה לידי ביטוי בעלייה בשיעור ההשתתפות ובמספר המשרות המלאות בגילאי העבודה ה"עיקריים" (24 – 65)". לאומי מתייחסים לנתוני מאקרו נוספים, ומציינים כי הצמיחה השנה תמשיך להתבסס בעיקר על הצריכה הפרטית ופחות על הייצוא וההשקעות במשק. בטווח הארוך, העלאת הריבית בישראל, תהיה תלויה בתוואי הריבית בארה"ב – ככל שתוקדם כך ניתן לצפות לשינוי מגמה גם בריבית המקומית. בכל מקרה, תוואי העלאות הריבית עשוי להיות מתון והדרגתי בשנים הקרובות.

בנוסף מציינים לאומי, כי תשואות האג"ח הממשלתיות, ובעיקר הארוכות, בעולם ממשיכות לזחול כלפי מעלה. ביוון, משאל עם שייערך ב 5.7 צפוי להכריע לגבי עתיד המדינה בגוש האירו ולמתן לפחות זמנית את המשך עליית התשואות בעולם

מדד מלניק למצב המשק לא השתנה בחודש מאי 2015.

המדד שמחושב על פי מודל שפיתח פרופ' רפי מלניק מבטא בחודש מאי את בלימת שיעור הצמיחה של המשק.  בלימת גידול המדד נובעת בעיקר מעדכון כלפי מטה, שערך הלמ"ס בנתוני מדד הייצור התעשייתי. ככל הנראה, הייצור התעשייתי, המשקף את צד היצע המגזר העסקי, עודכן עקב ההשפעה הממתנת של חולשת הפעילות באירופה. פדיון ענפי המסחר והשירותים עלה, ומשקף עלייה של ביקושים מקומיים ובעיקר של הצריכה הפרטית. במדד היבוא, הכולל בעיקר יבוא תשומות לייצור מקומי אך גם מוצרי תצרוכת, ניכרת מגמת ירידה. מספר משרות השכירים במגזר העסקי ממשיך במגמת עלייה, המשקפת את צמיחת המשק ואת הביקוש הגדול לעובדים.

רכיבי מדד מאי כוללים: ירידה של 4.1% במדד הייצור התעשייתי בחודש אפריל, לאחר עלייה של 2.6% בחודש מרץ; עלייה של 0.5% במדד הפדיון של ענפי המסחר והשירותים בחודש אפריל, לאחר אי שינוי בחודש מרץ; ירידה של 2.4% במדד היבוא בחודש מאי, לאחר ירידה של 3.3% בחודש אפריל, ועלייה של 0.3% במספר משרות השכירים בסקטור העסקי בחודש מרץ, לאחר ירידה של 0.3% בחודש פברואר.

עמלות כרטיסי אשראי בחו"ל עולות!

עמלות כרטיסי האשראי בחו"ל עולות משמעותית החל מ-1 ביולי 2015. גם כך הן היו יקרות ומעכשיו עוד יותר.

העמלה על עסקה בחו"ל מורכבת משני חלקים: עמלה על ההמרה מהמטבע בו בוצעה העסקה לשקלים וכן עמלה הנגבית כאחוז מסך העסקה. כך ברוב החברות למעט בחברת כאל.

הפיצול לשני חלקים מקשה מאוד על חישוב עלות העסקה והשוואת מחירים בין הגופים השונים, ובין המוצרים השונים. בפיקוח על הבנקים ניסו לפשט את מבנה העלויות והכוונה היא שלא יהיה ניתן  לגבות עמלות על שער ההמרה ממט"ח לשקלים בעסקאות בכרטיסי אשראי שבוצעו במט"ח. על פי הוראת המפקח על הבנקים –  ההמרה תבוצע על פי שער יציג לשקלים, וחברות האשראי יוכלו לגבות עמלה רק כאחוז מהעסקה. אלא שהניסיון לפשט ולהגביל את העמלות לא באמת עזר. חברות  כרטיסי האשראי הודיעו על העלאת עמלות שימוש בחו"ל במקרים מסוימים אפילו פי 2.  העלאת העמלות תיכנס לתוקף החל מה-1 ביולי 2015.

והנה העמלות החדשות על שימוש בכרטיסי אשראי בחו"ל –

עסקה בדולר, באירו ובכל מטבע אחר – לאומי קארד היקרה ביותר עם עמלה בשיעור של 3% מהעסקה, כאל עם שיעור של 2.5% מהעסקה וישראכרט עם שיעור של 2.3% מהעסקה. ישראכרט היא הזולה ביותר, אבל על זה אפשר להגיד זול? לדעתנו לא!

עסקת משיכה בכספומט בחו"ל) – כאן לאומי קארד הזולה ביותר עם שיעור עמלה של 3% מהיקף העסקה. כאל עם עמלה בשיעור של 3.85%, וישראכרט עם שיעור עמלה של 3.9% – עמלות שערורייתיות, מישהו צריך לשים לזה סוף!

היקף העסקאות של ישראלים בחו"ל (בעיקר בחודשי הקיץ) מגיע לכ-20 מיליארד שקל, וצומח בשיעור של כ-20% בשנה. רוב העסקאות הן עסקאות רכישה דרך הכרטיס, וכ-10% הן עסקאות למשיכת כספים מכספומטים בחו"ל. תעשו חשבון ותראו שהעמלה שחברות כרטיסי האשראי גובות על עסקאות כאלו מסתכמת בכ-500-700 מיליון שקל.

הבנק הבינלאומי מציע ללקוחותיו פיקדון דולרי לכ-24 חודשים בתוספת מענק המותנה בעליית סל מניות מוגדר ובתנודות הסל על פני התקופה. הסל מורכב מהמניות המובילות מהסקטורים טכנולוגיה, תעשיה ופיננסים הנסחרות  ארה"ב – אפל, פייסבוק, היולט פאקרד, בנק אוף אמריקה, סיטיגרופ,  מאסטרקארד, ג'נרל אלקטריק, בואינג ומוסאיק.

הפיקדון המובנה (סטרקצ'ר) הוא דולרי למשך שנתיים וניתן לפתוח אותו עד ה-1 ביולי 2015.

מה התשואה שמקבלים ובאיזה תנאי?  ובכן, נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 40% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 2.7.15). תקופת הבדיקה הינה בת 23 חודשים, החל מיום 3.7.15  ועד ליום 2.6.17, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.

ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:

1. במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
2. במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 6% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

תנאי המענק:

במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 60%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 24% (לא כולל).

אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/ אפס – ייפרע הפיקדון בתום כ- 24 חודשים ללא מענק.

קרן הפיקדון מובטחת (דולרית).

לפרטים מלאים על הפיקדון המובנה

חוב בפיגור הוא חוב שבהגדרה הסיכוי לקבל אותו במלואו נמוך ולכן הבנקים גבו עליו ריבית גבוה במיוחד – משהו בסגנון, הסיכוי שלנו לגבות באופן מלא ירדו, לפחות נהנה מהריבית. יש לזה רציונל כלכלי – ככל שהסיכון גדול יותר כך הסיכוי גדול – הבנק לוקח זיכון הוא צריך תגמול/ סיכוי – משמע ריבית גבוה. אבל זה לא נכון כשמדובר בחוב בעייתי במיוחד, חוב שנכנס להליך של הוצאה לפועל, ואת זה הפיקוח על הבנקים משנה ובצדק.

דודו זקן, המפקח על הבנקים החליט לאחרונה לתת מתנה לבעלי החוב בפיגור. זקן שנמצא בשלהי הקדנציה שלו, החליט להגביל את ריבית הפיגורים ללקוחות שנגדם ננקטים הליכי גבייה בהוצאה לפועל. הגבלת הריבית היא תוצאה של תלונות רבות של חייבים.

המהלך הזה הוא במקביל למהלך גדול עוד יותר של ההוצאה לפועל שמקלה על החייבים. אך מהלך זה זוכה גם לביקורות, על רקע החשש שיותר חייבים ינצלו זאת להתחמק מחובותיהם. כיום יש כ-240 אלף תיקים חייבים בהוצאה לפועל.

המפקח על הבנקים קבע כי ריבית הפיגורים לא תעלה על השיעור המרבי של ריבית הנגבית על-ידי התאגיד הבנקאי בגין חריגה ממסגרת האשראי. כן קבע המפקח כי  בהסכם ההלוואה מול הלקוח יינתן גילוי ברור על  הנוסחה לחישוב ריבית הפיגורים בהלוואה.

בנוסף קבע המפקח כי תאגיד בנקאי לרבות חברת כרטיסי אשראי יקבע מדיניות לטיפול בחובות בפיגור, יעגן נהלים בקשר לחוב בפיגור, ויקים מערך מיוחד לטיפול בגביית החובות האלו. כן, נקבע כי הבנק (או חברת כרטיסי האשראי) יעמוד בקשר ישיר ושותף עם הלקוח ולא יסתפק בהפנייתו לעורכי הדין המטפלים בנושא הגבייה. הלקוח יוכל בכל עת לפנות לבנק ולקבל מידע בעניין החוב.

"אנו רואים חשיבות לטפל באופן שבו נגבים החובות מלקוחות שמסיבות שונות אינם עומדים בתנאי ההלוואות שניתנו להם, שכן ההוגנות והשקיפות נדרשות לא רק בעת מתן האשראי אלא גם בהליכי גביית חובות בנסיבות בהן הלקוח אינו עומד בהתחייבויותיו כסדרן", אמר דודו זקן, במקביל לפרסום ההוראות החדשות, והאמת שהוא מאוד צודק – אין סיבה שאנשים שלא מצליחים לשלם את חובם לבנק יעברו פתאום לטיפול מול עורכי דין, לא יקבלו שירות מהבנק שעד לא מזמן היה מעין "חבר" שלהם, והכי גרוע אין סיבה שדווקא כשמצבם הפיננסי הורע והם לא יכולים לשלם חובות אז הריבית על ההלוואות שלהם קופצת לשמיים. המהלך של זקן מבורך!

מה היקף האי סדרים בנגב קרמיקה? איך היה אפשר לעלות על אי הסדרים האלו בזמן אמת? ולמה חברות בנות של חברות ציבוריות לא מפרסמות דוחות כספיים (בשעה שחברות מוחזקות כן מפרסמות)?
הכלל הכי חשוב בניתוח דוחות כספיים הוא להיות סקפטי. לא כל מה שאתם רואים בדוחות הוא נכון – במקרים רבים, זו תוצאה של הנדסה פיננסית לגיטימית , במקרים אחרים זו תוצאה של הונאה. לא תמיד ניתן להעלות על הטריקים האלו (לרוב לא), אבל במקרים לא מעטים פזורים רמזים בדוחות הכספיים.
הכלל השני החשוב בניתוח דוחות, שהוא בעצם תולדה של הכלל הראשון – פשוט לזכור שאין קסמים. לא ייתכן שחברה בענף מסוים תדווח על רווח גולמי של 50% מההכנסות ואילו חברות אחרות בענף בקושי מגרדים את ה-30%, וזה מתבטא באופן מובהק יותר ברווחיות התפעולית – לא ייתכן שאותה חברה תדווח על רווחיות תפעולית של 15%, בשעה שכל החרות האחרות מאוזנות בקושי. נכון, המנהלים יספרו לכם סיפורים על יתרונות מיוחדים, על טכנולוגיה, על יעילות, על מקצועניות, על לקוחות נאמנים, אבל אל תשתכנעו כל כך מהר – צריך להיות קוסם כדי להרוויח משמעותית יותר מאחרים, והקסם פג מהר מאוד – רבעון אחד, אפשרי, שני רבעונים, אולי (בקושי), אבל כשה מתמשך זה תמרור אזהרה בדוחות.
ככל שהמרחק בין המרווחים של הפירמה למרווחים בענף, גדול יותר כך חוסר האמונה בדוחות הולך ועולה; ככל שהמרחק מתמשך יותר, האמונה בדוחות נפגעת יותר. אחרי הכל, בתעשיות תחרותיות (וכיום כמעט כל התעשייתיות תחרותיות) , אין יתרונות שמאפשרים רווחיות גבוה מאוד ביחס לחברות אחרות. לחברה אחת יש יתרון לגודל, היא אכן תנצל זאת לשיפור במרווחים שלה, אבל בכמה? אחוזים בודדים. לחברה אחרת, יש קשרים עם לקוחות והסכמים טובים מאשר לאחרות, בכמה היא תרוויח יותר? גם , מדובר באחוזים בודדים, כי הלקוחות, חשוב להבהיר – ממש לא פראיירים.
אז זו אמנם עכשיו חוכמה שבדיעבד, אבל אחרי שנחשפה לאחרונה ההונאה בדוחות של נגב קרמיקה והחברה האם, אפריקה תעשיות, אפשר לקבוע שהיו לכך רמזים עבים בדוחות הכספיים. נגב קרמיקה, הפועלת בייצור ושיווק אריחי קרמיקה, כלים סניטריים וברזים, היתה הבוננזה של אפריקה תעשיות, ולמרות התחרות הקשה הצליחה לייצר מחזור הולך וגדל ובמקביל רווחים הולכים וגדלים. נגב קרמיקה נמחקה מהמסחר בבורסה בשנת 2011 עם מיזוגה המלא לתוך אפריקה תעשיות. המנכ"ל שלה – אבי מוטולה, הפך להיות מנכ"ל אפריקה תעשיות, והחשדות הן שאחרי שהוא שיחק עם הדוחות של נגב קרמיקה, הוא עשה זאת גם בדוחות של אפריקה תעשיות עצמה שבנוסף לנגב קרמיקה פועלת בשוק הפלדה (ייצור ושיווק צינורות ופרופילים מפלדה). על פי הממצאים של הבודק ששכרה קבוצת אפריקה כדי להבין בעצם מה עוות בדוחות ועד כמה, התברר שמאי סדרים בהיקף של 14 מיליון שקל, צמחו האי סדרים ל-73 מיליון שקל, כשעיקר המחדל בדוחות של נגב קרמיקה בשנים 2011 עד 2014.
הדוח האחרון של נגב כחברה בורסאית היה הדוח לשנת 2011, והוא מציג חבר מרשימה, צומחת בשיעורים משמעותיים ומרוויחה המון. בשנת 2011 הסתכמו מכירות נגב על פי הדיווח אז בכמעט 700 מיליון שקל, לעומת 545 מיליון שקל בשנת 2010 ו-480 מיליון שקל בשנת 2009. מרשים, במיוחד הקפיצה ב-2011. הרווחים והרווחיות עלו, כאשר ב-2011 הסתכם הרווח התפעולי ב-69 מיליון שקל (9.9% מהמכירות), לעומת 41.4 מיליון בשנת 2010 (7.6% מהמכירות), ו-36 מיליון שקל בשנת 2009 (7.5% מהמכירות). השיפור חלחל לשורה התחתונה – רווח של 36 מיליון שקל, לעומת 27.3 בשנת 2010 ו-23.6 מיליון בשנת 2009. בדיעבד, מרגישים את עוצמת הקפיצה ב-2011 גם אבסולוטית וגם ביחסי הרווחיות (שיעור הרווח התפעולי), אבל השיפור הזה הגיע עם צרות במאזן.
יתרת הלקוחות בסוף שנת 2011 הסתכמה ב-192 מיליון שקל, לעומת 115 מיליון שקל בסוף שנת 2010 – גידול של 70%, וזה חריג – לא בגלל הגידול האבסולוטי, הוא בהחלט אפשרי, אלא גלל הגידול היחסי – ניתן לצפות שיתרת הלקוחות תזוז יחד עם סעיף המכירות. המכירות יגדלו ב-10%, צפוי שסעיף הלקוחות יגדל באזור הזה; המכירות גדלו פי 2 , צפוי שיתרת הלקוחות תגדל בערך פי 2. הציפיה הזו היא בהנחה שתנאי האשראי של הלקוחות לא השתנו דרמטית בין התקופות; ולהמחשה – אם חברה מוכרת בימי אשראי של 90 יום, אז בסוף השנה תהיה יתרת לקוחות מורכבת מכל הלקוחות שקנו ברבעון האחרון (כל המכירות ברבעון האחרון עדיין לא שולמו- עדיין לא עברו 90 ימים) , ואם המכירות שלה עלו פי 2 בשנה כולה וברבעון האחרון, אזי יתרת הלקוחות גם תגדל פי 2 כי היא הרי מבטאת את המכירות של הרבעון האחרון. אבל אם תנאי האשראי של הלקוחות שופרו (נניח ל-180 יום), אזי יתרת הלקוחות תבטא מכירות של חצי שנה ולא של רבעון, כלומר הגידול בהם יהיה גבוה משמעותית מפי 2. ברגע שהגידול בפועל ביתרת הלקוחות עולה על הגידול במכירות הרי שתנאי האשראי שניתנו ללקוחות השתפרו, או שיש בעיה כלשהי ביתרת הלקוחות, ובעיקר לקוחות שלא משלמים בזמן ויתרתם נגררת לאורך התקופה. ברגע שזו התוצאה, עולה חשש גדול לניפוח הכנסות דרך דחיפת סחורה או בדרכים אחרות, זה תמרור אזהרה מהבהב, וככל שהפער בין השינוי במכירות לשינוי בלקוחות גדול יותר כך התמרור מהבהב יותר.
בנגב ב-2011 היה פער גדול – 70% בלקוחות מול 28% בהכנסות. אלא שאז זה כנראה לא עניין איש, הדוחות האלו היו דוחות של חברה שגם כך נמחקה, אז מה זה משנה מה הנתונים שלה, אפריקה תעשיות הפכה אז לבעלת השליטה המלאה. וכמה שיישמע מוזר, דווקא הרחקתה מהבורסה, הגדילה את הסיכויים לעיוותים בדוחות – חברת אפריה תעשיות החברה האם, לא פרסמה את הדוחות של נגב קרמיקה עצמה, כי אין חובה כזו – לא צריך לפרסם דוחות של חברות בנות (וחברות מאוחדות בכלל), מהטעם שהם בכל מקרה נכללות במספרים של החברה האם. אבל זה אבסורד – דווקא דוחות של חברות כלולות/ מוחזקות (ולא נשלטות) מצורפים במלואם, והבקרה עליהן גדולה ורחבה יותר.
דווקא כשדוחות נגב הפכו למוסתרים, התחילו אי הסדרים.
זאת רק ההתחלה, המשך בשבועות הבאים…

חוברת הביטוח איילון מסרה כי  היא התקשרה בהסכם עם מודלים קרנות נאמנות בע"מ  להעברת קרנות הנאמנות הבאות: KZIי (4D) מניות גלובלית (מספר קרן: 5115845) וכן KZI אג"ח (1B)(!) (מספר קרן: 5108022) שהיו בניהול מודלים לניהול שלה עצמה. העברת הקרנות תושלם ביום 01/07/2015.

על רקע האמור, החל מיום 01/07/2015 ישמש מנהל הקרן כמנהל הקרן של הקרנות וזאת במקום מודלים.  יוער כי במקביל לדיווח זה מדווח מנהל הקרן אודות כך שהתקשר בהסכם עם יועץ השקעות ומתן שירותי ייעוץ השקעות לקרנות במועד בו יועברו לניהולו של מנהל הקרן.

יועץ ניהול הקרנות יהיה  קיי.זי.איי. ניהול השקעות אשר יעמיד יועץ ההשקעות שירותי ייעוץ השקעות שיינתנו בידי מר ארז זלצמן או עובד אחר כפי שיוסכם בין הצדדים. ייעוץ ההשקעות לקרנות יכלול, בין השאר: ייעוץ לגבי ניהול תיקי ההשקעות לרבות ניתוחים פיננסיים, ניתוחי מיקרו ומאקרו, ניתוחי אפיקי השקעה, הערכות השקעה, אנליזות וכן המלצות רכישה ו/או מכירה לגבי ני"ע מסוימים.

יצויין כי ליועץ ההשקעות לא יהיה שיקול דעת כלשהו בנוגע לקבלת החלטות הנוגעות למכירה או קניה של ניירות ערך או לניהול תיק ההשקעות של הקרנות ומנהל הקרן ינהל את תיק ההשקעות של הקרנות באופן בלעדי ועצמאי ויועץ ההשקעות ועובדיו לא ישתתפו ולא יהיו מעורבים בניהול תיק ההשקעות של הקרנות.

כ-22 מיליארד שקל נפדו מהקרנות הכספיות מתחילת השנה על רקע הפחתת הריבית עד ל-0.1%. בריבית הזו הקרנות הכספיות מייצרות למחזיקים הפסדים! ראש בראש – קרנות כספיות מול פיקדונות בנקאיים

הנה החישוב – הקרנות הכספיות גובות דמי ניהול ממוצעים של 0.17%, התשואה שהן משיגות  גבוה יותר אמנם מתשואה שיקבלו משקיעים פרטיים, הרי זה הרעיון המרכזי בהקמתן – למנף את היתרון לגודל. ועדיין, התשואה לא תהיה משמעותית מעל ריבית בנק ישראל – 0.1% . קחו את הרווח של הקרנות הכספיות, תורידו את ההפסד (ההוצאה) ותקבלו תשואה שלילית, במקרה הטוב סביב האפס. אז מי מנצח במאבק קרנות כספיות מול פיקדונות ? כנראהשב-2015 ונכון לתחילת 2016 – הפיקדונות.

ועדיין בקרנות האלו יש כ-32 מיליארד שקל, זה נובע משיקולי מס, ובעיקר מעצלות/ רשלנות / בורות וחוסר ידיעה. אבל, הגיע הזמן להתעורר, יש אלטרנטיבות טובות יותר – פיקדונות בבנקים נכון, זו נראית תשואה נמוכה מאוד, אבל זו לא תשואה שלילית, ובכל זאת מדובר על כמה עשיריות טובות – בפיקדונות בבנקים יציעו לכם ריבית שקלית לשנה שתנוע בין 0.1% ל-0.3% – זה לא ממש מעט בהינתן ריבית בנק ישראל, ומעבר לכך אם תשקיעו בפיקדונות לתקופה ארוכה יותר תקבלו כמובן תשואה גבוה יותר.

מסתבר שהפיקדונות בבנקים צומחים כבר כמה שנים ברציפות (וב-2015 הגידול נמשך). אתמול התפרסם דוח המפקח על הבנקים ובו פרק נרחב על הפיקדונות בבנקים – היקף הפיקדונות בבנקים הוא מעל טריליון שקל (1,065 מיליארד שקל),  בבנק לאומי על פי הדוח השנתי של המפקח, פיקדונות בהיקף 303 מיליארד שקל, בפועלים פיקדונות בהיקף 297 מיליארד שקל, בדיסקונט ומזרחי טפחות פיקדונות בהיקף של 152 מיליארד שקל, ובבינלאומי פיקדונות בהיקף של 95 מיליארד שקל.

למדריכים ומידע על פיקדונות

היקף הפיקדונות מעיד שהציבור מאמין בפיקדונות  (מדובר בהיקף של פי 30 ומעלה מנכסי הקרנות הכספיות) ומעבר לכך מניתוח הפיקוח על הבנקים עולה כי הציבור בחר להעלות את היקף הפיקדונות שלו למרות שהריבית ירדה. לכאורה הפחתת הריבית הפכה את הפיקדונות לפחות אטרקטיביים, אבל בהתאמה היא הפכה  את האלטרנטיבות האחרות  לממש לא אטרקטיביות (לרבות הקרנות הכספיות והמק"מ). על פי הדוח הציבור והפירמות (העסקים)  המשיכו במגמה של העברת כספים מחשבון העו"ש (שבו לא מקבלים תשואה) לפיקדונות. "שוק הפיקדונות מתאפיין בעוצמה גבוהה מזו שנרשמה בשנתיים האחרונות", נכתב בדוח השנתי של הפיקוח על הבנקים, "במחצית השנייה של שנת 2014  עלו הפיקדונות בהיקף של 7.2%. התפתחות זו התרחשה על אף סביבת הריבית הנמוכה, והיא נבעה בעיקר מהגידול בהיקף פיקדונות העו"ש של הלקוחות העסקיים (כ-14%) ופחות מהגידול בפעילות הקמעונאית (כ-1%).

היום נערך במרכז השלטון המקומי מפגש בין שר האוצר משה כחלון, שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, השר להגנת הסביבה אבי גבאי, יו"ר ועדת הפנים, חה"כ דודי אמסלם, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות חיים ביבס יחד עם בכירי האוצר, ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי ועשרות ראשי רשויות מכל רחבי הארץ . במסגרת הפגישה, הוחלט על שורת צעדים מעשיים שינקטו בשיתוף פעולה, לטובת יישום תכנית הדיור הלאומית של מרכז השלטון המקומי והוזלת מחירי הדיור בישראל ופתרון משבר הדיור.

סוכם כי תיבחן הרחבת תכנית דיור למשתכן כך שתכלול קריטריון לפיו, 20% מהדירות בכל פרויקט יוקצה לטובת זוגות צעירים תושבי העיר. כחלק מתכנית התחדשות עירונית, יובאו לתכנון תכניות מתאר ויינתן סיוע כספי ליישובים פריפריאליים ותקודם הקמתה של הרשות להתחדשות עירונית. במסגרת המסלול לבינוי עצמי יאפשרו לרשויות וחברות עירוניות לבנות על קרקעות השייכות לרשות מקרקעי ישראל וכן כי קרקע חומה המיועדת לשימוש ציבורי תוסב לשטחי בנייה למגורים, מה שיגדיל את ההיצע. בנוסף, הוחלט כי הועדות המחוזיות יחוזקו על ידי הוספת תקנים וכוח אדם מקצועי שיביאו לשחרור חסמים בירוקרטיים.

שר האוצר, משה כחלון: "זו ישיבת העבודה הראשונה שלי עם השלטון המקומי כשר אוצר. אני רואה בשלטון המקומי כבני ברית. כשנכנסתי לתפקיד אמרו לי שהרשויות המקומיות הן הבעיה. היום לאחר שלמדתי את הנושא אני אומר לכם באחריות – שהרשויות המקומיות הן הפתרון למשבר הדיור ולא הבעיה. הרשויות לא יכולות לפתור לבד את המשבר לבד ולא הממשלה, אנחנו נעשה את זה ביחד. לפעמים צריך לשים כתף ולהיכנס מתחת לאלונקה"

חיים ביבס יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עירית מודיעין מכבים רעות: "השלטון המקומי הוא הזרוע הביצועית של הממשלה וככזה, לא ניתן ליישם את הרפורמות המרכזיות בלעדיו. רק באמצעות הרשויות המקומיות נוכל להרחיב את היצע הדיור למגורים ולהוזילם משמעותית. כיום ראשי הרשויות מחויבים יותר מתמיד למציאת פתרונות דיור וזו השעה לפעול בדחיפות וללא עיכובים לטובת קידום הסוגיה החשובה ביותר במדינת ישראל."

בנק דיסקונט מציע פיקדון בריבית ברירה – בפיקדונות אלו משולמת הריבית לפי החלופה הגבוהה שתהיה ביום הפירעון בין שני מסלולי ריבית. הבנק מציע מספר פיקדונות שקליים עם מסלולי הצמדה שונים.

חיסכון פר"ן מוגן במסלולי ריבית קבועה ומשתנה הוא פיקדון שקלי עם בחירה בין שני מסלולי ריבית: משתנה או קבועה לתקופות של 3 או 6 חודשים. סכום ההפקדה המינימלי עומד על 250 שקל. בפיקדון זה משולמת הריבית לפי החלופה הגבוהה שתהיה ביום הפירעון: ריבית קבועה או ריבית משתנה על בסיס הפריים. הפיקדון אינו כולל תחנות יציאה.

פר"ן מוגן לשנה בריבית ניידת מציע ריבית תעריפית שנתית של P-1.55% וריבית מתואמת שנתית של 0.05%. פר"ן מוגן לשנה בריבית קבועה – ריבית תעריפית ומתואמת שנתית של 0.05%. אין אפשרות לחידוש.

פר"ן מוגן ל-3 חודשים או לחצי שנה בריבית ניידת – מציע ריבית תעריפית שנתית של P-1.58% וריבית מתואמת שנתית של 0.02%. פר"ן מוגן לשנה בריבית קבועה – ריבית תעריפית ומתואמת שנתית של 0.02%. ישנה אפשרות לחדש את הפיקדון פעם אחת.

בנק דיסקונט מעריך כי הפיקדון מיועד בעיקר עבור לקוחות המבקשים ליהנות מעליות חדות ובו בזמן להיות מוגנים מירידות בשערי הריבית. ללקוחות שאינם נדרשים לגמישות בקביעת תקופת ההפקדה.

פיקדון בבנק – אפיק השקעה סולידי שמבטיח ללקוח תשואה לפרק זמן מוגדר מראש. הבנקים מציעים ללקוחות מגוון רחב של סוגי פיקדונות – פיקדון שקלי, פיקדון צמוד מדד, פיקדון מט"ח ועוד ובתנאים שונים – לתקופות שונות; בחישוב שונה של הריבית (אופן צבירת הריבית); באפשרויות משיכה שונות במהלך תקופת הפיקדון; באפשרות של חידוש אוטומטי של הפיקדון ועוד.

מדריך: איך בוחרים פיקדון?

פיקדון פופולארי במערכת הבנקאות הוא פיקדון לתקופה ארוכה עם תחנות יציאה. פיקדון לדוגמה – פיקדון לשנה שהמשקיע בו יכול למשוך את הכסף בכל חודש, כלומר יש 12 תחנות יציאה שבהם המשקיע יכול להיפגש עם הכסף, מבלי לשלם קנס.

פיקדון פופולארי נוסף שבמהות שלו דומה לפיקדון עם תחנות היציאה, הוא פיקדון לתקופה קצובה המתחדש באופן אוטומטי, כלומר הפיקדון מעין משתחרר ומיד מופקד שוב פעם. בפיקדון כזה נקבע מראש במסגרת ההסכם על הפיקדון כמה פעמים ניתן לחדש את הפיקדון באופן אוטומטי ומהי תקופת ההפקדה הכוללת (הכוללת את כל החידושים האוטומטיים). במידה והלקוח מסר הודעה (כלומר, הוא צריך להיות אקטיבי) לבנק שהוא רוצה לפדות את הפיקדון ולא לחדשו באופן אוטומטי הוא מקבל את הכסף לחשבון העו"ש.

גינדי החזקות משיקה היום את פרויקט כרמי השרון במתחם ינוב החדש שבכפר יונה בהשקעה של כ- 350 מיליון שקל. הפרויקט הכולל 320 יחידות דיור מתוך כ- 2100 יחידות שיוקמו במתחם החדש שתוכנן ע"י מנהל מקרקעי ישראל בשיתוף הרשות המקומית. החברה טוענת כי בפרויקט יוצעו מחירים הנמוכים בכ-18% ממחירי האזור. דירת 4 חדרים לדוגמא, תוצע במחיר של החל מ-1.245 מיליון שקל.

גינדי החזקות היא החברה הראשונה שיוצאת לשיווק, מבין 5 חברות הנדל"ן שזכו במכרז במתחם החדש שיכלול, בניה רוויה ובניה צמודת קרקע.

גינדי החזקות מדווחת כי ההחלטה להקדים את שיווק הפרויקט נובעת מהביקושים הגבוהים באזור השרון לדירות בדגש על שכונות מגורים חדשות. בדומה לפרויקט כרמי גת בו מכרה החברה 1,133 דירות בתוך שלושה שבועות, גם בפרויקט זה תבצע החברה הרשמה מוקדמת באינטרנט המוגבלת ל-2000 הנרשמים הראשונים שתכלול תשלום דמי רצינות בסך של 250 שקל. דמי הרישום כמובן יוחזרו לנרשמים לאחר הפגישה עם נציג מכירות. כמו כן, יוקמו שני מרכזי מכירות בתל אביב ובסמוך לשכונה החדשה.

פרויקט כרמי השרון, המשתרע על שטח של כ-7 דונם, כולל 9 בניינים בני 8-9 קומות עם 320 דירות בנות 4 ו- 5 חדרים, מיני פנטהאוזים ופנטהאוזים מרהיבים המשקיפים לפארק עצום בהיקף של 23 דונם. גודל הדירות נע בין 112 מ"ר ל- 265 מ"ר כולל מרפסות.

על פי גינדי החזקות, מחירי הדירות המוצעים בפרויקט נמוכים משמעותית ממחירי הדירות המקובלים באזור לב השרון. לשם ההשוואה, דירת 4 חדרים חדשה ביישובים ובערים סמוכות עומדת על כ- 1.5 מיליון שקל בממוצע. בכפר יונה לדוגמא, מחיר דירת 4 חדרים עומד על כ- 1.457 מיליון שקל, בקדימה צורן כ- 1.512 מיליון שקל ובקרית השרון בנתניה כ- 1.609 מיליון שקל.

בכרמי השרון המחירים עומדים על החל מ- 1.245 מיליון שקל לדירת 4 חדרים (בשטח של 100 מ"ר + 12 מ"ר מרפסת), דירת 5 חדרים בשטח של 119 מ"ר + 14 מ"ר מרפסת מוצעת במחיר של החל מ -1.415 מיליון שקל, מיני פנטהאוז בשטח של 113 מ"ר + 22 מ"ר מרפסת מוצע במחיר של החל מ -1.515 מיליון שקל ופנטהאוז בשטח של 166 מ"ר +89 מרפסות מוצע במחיר של החל מ- 1.775 מיליון שקל. המחירים כוללים חניה.

פרויקט מקב"ת מושב ינוב בו יוקם פרויקט כרמי השרון הוא חלק מתכנית מתאר שתוכננה על ידי רשות מקרקעי ישראל בשיתוף הרשות המקומית להפשרת קרקעות חקלאיות ושינוי ייעודן למגורים, תעסוקה, מבני ציבור ועוד. המתחם ממוקם בין מושב ינוב והחלק הצפון מזרחי של כפר יונה, דרומית לכביש 57 וכביש 562 וממוקם רק 5 דקות מכביש 6 וכביש 4 ,10 דקות מכביש החוף ורק 5 דקות מתחנת הרכבת הקרובה. במסגרת התכנית יכלול המתחם כ- 2,100 יחידות דיור המורכבות מבתי מגורים צמודי קרקע ובנייני מגורים מעוצבים, המשתלבים עם פארק רחב ידיים בסביבה הפסטורלית והירוקה של כפר יונה. השכונה החדשה עתידה להעניק איכות חיים גבוהה ביישוב המוקף ב-94 דונם של שטחים ירוקים ופתוחים ותכלול מוסדות חינוך, מוסדות ציבור ושטחי מסחר ותעסוקה בשטח של כ- 13,000 מ"ר.

צחי לוי, סמנכ"ל השיווק של גינדי החזקות, אמר היום: "אזור השרון נמצא במגמת התרחבות וקיימים ביקושים גדולים לדירות חדשות ובמיוחד לשכונות צעירות בסביבה ירוקה ומתפתחת. פרויקט כרמי השרון עונה על כל אלה ומהווה הזדמנות משמעותית הן מבחינת הסביבה והן מבחינת המחיר הנמוך ביחס לכל האזור. אנו מעריכים כי מחירי הדירות לאחר הקמת השכונה יעלו בהתאם כאשר מחיר דירת 4 חדרים יחל ב- 1.55 מיליון שקל ומחיר דירת 5 חדרים יחל בכ- 1.75 מיליון שקל לפחות, המשקפים תוספת של כ-20% ממחירי הפרויקט המוצעים כיום. לאור כמות הביקושים הצפויה החלטנו כמו בכרמי גת, לפתוח הרשמה מוקדמת בתשלום ל-2000 הנרשמים הראשונים. מרכזי המכירות יפתחו ביום חמישי הקרוב ואנו נערכים בהתאם".