איך רושמים עסקאות בתוך הקבוצה? במה נחשדת חברת התרופות – וליאנט? ואיך זה קשור לחברה הבת שלה?
עסקאות בתוך הקבוצה אמורות לרוב להתבטל בדוחות הכספיים של החברה האם – כשחברה מוכרת לחברה הבת שלה, אז אין כאן באמת מכירה לחיצוניים, ולכן אין מקום לרשום הכנסות בדוחות הכספיים של האם. העסקה הזו תבוא לידי ביטוי רק כשהחברה הבת מוכרת מוצרים לחיצוניים, אז העסקה שנדחתה בין האם לבת מעין מופשרת, וניתן להכיר בה.
והנה הדגמה – נניח שהחברה האם מוכרת ב-10 מיליון שקל לחברה בת. עם השלמת העסקה זו היא מבוטלת חשבונאית בדוחות הכספיים – לא מכירים במכירה של 10 מיליון שקל. אבל, נניח שבהמשך, החברה הבת מוכרת את הסחורה לגופים חיצוניים, אז כמובן שמתקיימת מכירה מהקבוצה (האם והבת ביחד) החוצה, ולכן יש להכיר בהכנסות. אם נניח שהעסקה מהבת החוצה היתה בסך של 12 מיליון שקל, אזי שהעסקה תתבטא בדוחות הקבוצה כמכירה של 12 מיליון שקל. החלוקה הפנימית של המכירה והרווחים תלויה במחירים בין החברות בקבוצה (מחירי העברה) ובהתחשבנויות הפנימיות, אבל לצורך הדוח המאוחד (הדוח המאחד את החברות הבנות) של החברה האם, העסקה תתבטא באופן מלא – 12 מיליון שקל.
זו רק דוגמה אחת לעסקאות בתוך הקבוצה, יש עסקאות גם בין חברות בנות, בין חברות מוחזקות (בשיעורים שונים) ועוד, כאשר הביטוי החשבונאי בכל אחד מהמקרים שונה. אבל הרעיון הבסיסי הוא שמכירים רק בעסקה האמיתית שבה המוצרים נמכרו החוצה. ולמה בעצם אי אפשר להכיר מידית במכירה של החברה האם לחברה הבת? משום שככה ניתן לנפח בקלות את המכירות!
הדוגמה הקלאסית היא אנרון – תאגיד של סחר באנרגיה עם הרבה מאוד זרועות שהיו בפועל בשליטתו , אבל חשבונאית, התאגיד התמנוני הזה, הגדיר את הזרועות הרבות כישויות נפרדות שאינן בשליטה. ואז, אם הן אינן בשליטה לא צריך לאחד אותן, ולכן אם מוכרים להם זו נחשבת למכירה לחיצוניים והמכירות נרשמות בדוח רווח והפסד. מכירות נרשמות משמע גם הרווחים בגין המכירות נרשמים כמובן בדוח. אחרי שנים של הונאות ורמאויות הפרשה התפוצצה, התברר שענקית האנרגיה הזו שווה אפס, יותר מדוייק – מינוס של מיליארדים רבים. וכמו תמיד שיש שערוריות כאלו מנסים לתקן את הפרצה, אבל אי אפשר באמת לחסום ראש יצירתי במיוחד. המוסדות לתקינה חוסמים פרצה מסוימת, והחברות מצליחות למצוא פרצה חדשה. כאן זה כמובן לא חוקי, הבעיה שבמקרים לא מעטים בחסות החוק, החשבונאות מאפשרת גמישות רבה.
אנרון זו היסטוריה – 14 שנים עברו מאז התפוצצה הפרשה, אבל בחודש האחרון יש תחושת דז'ה וו. לא בדיוק, תמיד זה מגיעה בעטיפה מעט שונה. אבל בתקשורת האמריקאית השוו בין החשדות להונאה חשבונאית בוליאנט הקנדית למקרה של אנרון. וליאנט היא חברת תרופות שהשם שלה עלה בשנה האחרונה לכותרות בגלל ניצול ציני של החולים – החברה העלתה במאות אחוזים תרופות שלה (ששווקו בבלעדיות) פשוט כי היא יכלה. החולים שילמו את המחיר, אבל לאחרונה, התערב הממשל האמריקאי ופתח בחקירה בנוגע למחירי התרופות של החברה. ממש במקביל (כן, משמיים) החלו לצוץ הערכות כי הטיפול החשבונאי של החברה בכנסות בתוך הקבוצה ליברלי מאוד, וגם כאן, הרגולטור האמריקאי נערך לבדיקה.
וליאנט היא אחת מחברות התרופות הייחודיות והגנריות הצומחות ביותר בשנים האחרונות. חלק משמעותי מהצמיחה בפעילות נובע מרכישות כשבמקביל החברה גם צומחת אורגנית. קצב המכירות ברבעון האחרון משקף מכירות של כ=10 מיליארד דולר, והחברה מרוויחה (Non GAAP – רווח לא חשבונאי) בקצב של כ=1.5 מיליארד דולר. אבל, זה הרווח הלא חשבונאי, הרווח החשבונאי נושק לאפס. החברה נסחרה לפני החשדות על הונאות בדוחות ב=80 מיליארד דולר, אך בתוך שבועיים שוויה נחתך למתחת ל=40 מיליארד דולר.
וליאנט נחשדת בהונאה חשבונאית בטיפול בעסקאות חברתיות. עיקר הבעיה/ החשד הוא במכירות של וליאנט עצמה לחברה בת שלה – Philador. על פי החשד המכירות האלו נרשמו כאילו הן נמכרו החוצה, בעוד שבפועל לא מדובר על מכירה לחיצוניים. כמו כן, יש חשדות שלקוח של החברה הבת (O&R ) רכש סחורה בכאילו – כן בכאילו, רק כדי לעזור לקבוצה לדווח על מכירות מוגברות יותר. הוא לא נפגע מכך, היה, כך נטען, קשר סודי, בין כל הנוגעים בדבר, ולא באמת היתה מכירה (הרי הלקוח לא באמת רצה לקנות במועדים שדווחו). המשמעות של המהלכים האלו (באם הם נעשו) היא פשוטה – הכנסות פיקטיביות.
חברת המחקר – סיטרון (שמתמחה בעבודות מחקר לגילוי דוחות רופפים במטרה להרוויח משורט על מניות אלו) טוענת כי וליאנט לא הזכירה ולא התייחסה בדוחות ובכלל לקיומה של החברה הבת Philador וזאת עד לשיחת הוועידה האחרונה.
בוליאנט טענו שמדובר בטענות כזב. לטענת מנהליה – R&O היא חלק מרשת בתי מרקחת ש-Philador מעניקה לה שירותים שונים, בהם מוקד שירות, ולטענתה המשלוחים ממנה לחברה הבת – Philador אינם נרשמים בשורת ההכנסות המאוחדות של וליאנט. אלא המכירות נרשמות רק כאשר המוצרים מועברים ללקוחות. זה לא עזר, השוק בינתיים מתקשה להאמין שהכל תקין. השוק חושש שמה שנגלה בינתיים זה רק הקצה. החברה איבדה שווי של 40 מיליארד דולר, כשהטענות נגדה מסתכמות במכירות של 100-200 מיליון דולר ורווחים של כמה עשרות מיליוני דולרים. לכאורה, חוסר פרופורציה בין החשדות לבין התגובה, אבל כמוצרים ג'וק במטבע לרוב צצים ג'וקים נוספים.
ממש בימים האחרונים נשמעים טענות שהחברה גם שיחקה בסעיפי ההוצאות שלה, וטענות חזקות יותר שהדוחות הלא חשבונאיים שלה ( Non GAAP ) היו ליברליים מדי – שהחברה ניטרלה מדוחות אלו הוצאות שלא היה צריך לנטרל אותן. על כך, בשבועות הבאים.
מעודכן ל-04/2019איך לזהות פונזי? האמת, זה לא מסובך – אתם רק צריכים להיות ממשומעים, ולבחון את נורות האזהרה
אמיר ברמלי הבטיח (במשך כמה שנים) למשקיעים אצלו תשואה נאה, הרבה יותר מהפיקדון בבנק. הוא פרסם בטלוויזיה, באינטרנט והפציר להשקיע אצלו את הכסף. מי שעשה זאת הפסיד ובגדול, למרות שלאורך כל הדרך למטה, הטענה של ברמלי היתה שמדובר בבעייה תזרימית ולא בעיה בשווי הנכסים, ובמילים פשוטות – יש ערך, אבל אין תזרים. אך ככל שהזמן עבר התברר לחלוטין שאין כסף ואין תזרים, סוג של הונאה.
ברמלי שהפירמידה שלו קרסה במהלך 2016 הוא לא הראשון וגם לא האחרון שמבטיח תשואה טובה, ובשנים האחרונות מוכרי האשליות הולכים ומתרבים, אבל יש כלל אחד חשוב שצריך ללוות אתכם תמיד בהשקעות (ולא רק בבורסה) – תשואה הולכת עם סיכון (סיכוי וסיכון הולכים ביחד); אם מישהו מבטיח לכם תשואה זה אומר שהוא מסתכן.
פשוט מאוד – אין ארוחות חינם בשוק ההון. ברמלי ניסה במשך חודשים להגיד שהכל בסדר עם קרן ההשקעות שלו, אבל זה לא ממש מדויק, הקרן לא הצליחה להחזיר כספים למחזיקים שרצו לפדות את ההשקעה, ומהר מאוד הקרן הגיעה לפירוק. ברמלי מאשים את רשות ניירות ערך שחקרה אותו לפני חצי שנה, ולמרות שלא דיברה בקול גדול – לא עצרה אותו, לא הפסיקה את פעילות הקרן, עצם החקירה וההודעה כי נעשית חקירה, אותתה לשוק להתרחק מהקרן.
ברמלי אומר שאת הסחרור הזה הוא לא יכל לעצור – ברגע שרשות ניירות ערך סימנה אותו, לגישתו, כבר לא היה לו סיכוי. אבל רגע, זה יכול להיות נכון, אם באמת הקרן היא פלופ, אם הכל נכון, אז אולי לא יהיו גיוסים חדשים בגלל הבדיקה של רשות ניירות ערך, אבל הכסף הקיים אמור להמשיך ולעשות כסף. אז זהו – שלא, אולי בגלל שהחל כדור שלג שלא ניתן היה להפסיק אותו והפדיונות החלו להיערם אך בעיקר בגלל שניהול השקעות כזה שמבטיח תשואה בנוי ומושתת על הזרמה תמידית של כספים.
אין קסמים ואין קוסמים
ברגע שמובטחת תשואה גבוה למשקיעים אז הסיכוי לספק אותה באמת, הוא נמוך. אי אפשר לספק ללא סיכון תשואה של 0.5% בחודש בשעה שהבנק נותן בפיקדונות 0.2%-0.3% בשנה. ברמלי לא קוסם. ואז מתרחש האירוע הבא – מנהל הקרן נמצא עם ערך התחייבות גבוה יותר כלפי המשקיעים מאשר הערך הכספי האמיתי בקרן. ולןמרות זאת, אפשר להמשיך ולהתנהל – כל עוד אין פדיונות כבדים.
כאשר במצב כזה שהוא הונאה מתמשכת (הערך המדווח עולה על הערך בספרים) לקוח רוצה להיפגש עם הכסף, יכולות להיות כמה אפשרויות – מנהל הקרן ינסה בכל מאודו להניע אותו מכך, ולהבטיח לו תשואות מרשימות בהמשך, ואם זה לא עוזר אז יש סיכוי טוב שהוא יקבל את כספו באופן מלא כפי שהתחייבו כלפיו. הקרן פשוט לא תרצה לעורר רעש – לא לשלם בזמן, לא לשלם הכל, כי אז הסימנים הרעים כבר עולים על פני השטח.
וכאשר משלמים את כל הכסף למשקיע שעוזב, נוצר חור גדול בקופה של הקרן – נניח לדוגמה לשם המחשה שהקרן גייסה 10 מיליון שקל והבטיחה תשואה של 0.5% בחודש , כך שאחרי שנה הערך מסתכם ב-10.5 מיליון שקל. נניח שבפועל הקרן הניבה תשואה נמוכה יותר וערכה הוא 10.2 מיליון שקל. יש כאן חור של 0.3 מיליון שקל – כל עוד לא נעשו פדיונות, מנהל הקרן יכול להמשיך להתגלגל, אבל מה יקרה אם יגיע משקיע גדול ויבקש למכור את חלקו בקרן- כאמור ינסו למנוע את פדיון ההשקעה, אבל אם זה לא יעזור יממשו אותה, רק שאז הפער על הנייר מתממש לפער אמיתי; עכשיו תדמיינו שכולם יממשו את השקעתם – הקרן תהיה בהפסד של 0.3 מיליון שקל – אנשים לא יקבלו את מלוא השקעתם. התרחיש הזה הוא תרחיש קל – הפסד אבסולוטי נמוך, תשואה שלילית נמוכה. בפועל, במצבים כאלו ההפסדים ענקיים, ורק לשם המחשה – נניח שהקרן מבטיחה 10% תשואה בשנה ונניח שהיה צריך להיות אחרי כמה שנים 14 מיליון שקל בקרן ובפועל יש 7 מיליון שקל – במצב כזה ההפסד הוא 50%, וכאן כבר תלוי איך המשקיעים פודים – אלו שפודים בהתחלה עשויים להיפגש עם הכסף, אלא שפודים בסוף עלולים להישאר בלי כלום. עם זאת, כאשר המצבים האלו מגיעים לבית משפט, במקרים רבים מחזירים את הגלגל לאחור והפגיעה במשקיעים הופכת להיות שיוויונית ולא על פי תזמון הפדיון שלהם.
למהלכים האלו שבו הקרן מציגה לכאורה תשואה מדהימה (ולרוב בלי סיכון) כשבפועל אין לכך באמת כיסוי קוראים פונזי או פירמידה שכן מדובר בפירמידה של שקרים, מינוף של שקרים, שקר על גבי שקר – שקר של תשואה שמושך משקיעים שעוזרים בלא יודעים לשקר להמשיך ולהתגלגל, וחוזר חלילה.
תמיד יש הונאות כאלו ולא רק בשוק ההון – קרן אור של טפירו היתה קרן השקעות בנדל"ן ובתמ"א 38 שהיתה סוג של הונאה; הסיפור של קרן קלע מתברר עכשיו בבית משפט, ואלו רק האחרונים.
המקרה המוכר ביותר בשנים האחרונות הוא המקרה של מיידוף – מנהל ההשקעות האמריקאי שהחזיק חשבונאות כפולה שכיסתה והסתירה את המצב האמיתי הבעייתי. מיידוף פרסם מדי שנה במשך עשרות שנים תשואות פנומנליות – אבל הוא לא היה פנומן, הוא היה שקרן וגנב; והוא עשה את זה בגדול – עשרות מיליארדים!
ההונאה הזאת – הונאת הפירמידה נקראת גם הונאת פונזי על שם נוכל איטלקי – צ'ארלס פונזי. פונזי שפעל בשנות ה-30 של המאה הקודמת לקח כספים מאנשים והחזיר להם עם תשואה מרשימה/ בתוספת רווחים. במהרה מעגל הלקוחות שלו גדל מאוד ומימן בעצם את ההונאה – יותר תנועה (אנשים שמעבירים כספים), יותר רווחים; ויותר רווחים יותר אנשים שמעביירם כספים וחוזר חלילה – בסוף זה מתפוצץ.
והנה עוד דוגמה – לקראת סוף שנת 2015 קרסה חברת האלגוטריידינג – יוטרייד. החברה הזו שנוהלה על ידי אביב טלמור ניהלה כספים בשיטת האלגוטריידינג שעל רגל אחת פועלת באופן אוטומטי בהינתן מעין נוסחאות שמזינים לתוכה. יש הרבה יתרונות בשיטה הזו – אין כאן רגשות, יש כאן ביצוע קר ומוקד, אין כאן ביצוע אנושאי איטי, אלא ביצוע מהיר על ידי רובוטים/ מכונות. אבל יש גם בעיות – הרגולציה עדיין חלשה, ולתחום הזה נכנסים שרלטנים ורמאים רבים. זה יסתדר, בעולם זו שיטה לגיטימית שמסוגלת במקרים מסוימים לספק תשואה טובה למשקיעים. אלא שהבעיה הגדולה היא "המוח" – מחשב יכול לעשות פעולות מהר, באופן סימלוטני, בלי רגשות, אבל מישהו צריך לחשוןב בשבילו, ומי מבטיח לנו שהמוח הזה באמת מספק את הסחורה?
הבעיה הזו מתבטאת גם בהתמוטטות של יוטרייד שעדיין רב הנסתר על הגלוי, אבל מה שברור הוא שלצד הונאה גדוה של אביב טלמור הביצועים שדווחו למשקיעים נופחו מעבר לכל פרופורציה – הם היו שקרים ומעווותים כדי לשמן את הפרמידה, כדי לגרום למשקיעים נוספים להזרים כספים לחברה, וכך ביום בהיר הסתבר שלחברה יש לקוחות בהיקף של 40 מיליון שקל, וןמנגד אין כסף – פשוט אין כסף – אז אולי זאת גם גניבה, וגם כישלון בהשעות, וגם כישלון רגולטורי, אבל בשור ההתחתונה דמובר בפונזי – טלמור ניפח בועה, דאג להציג מספרים ותשואות טובות, אבל המספרים האמיתיים היו אחרים לגמרי – התשואות היו חלשות מאוד כשבמקביל רוקנה הקופה לחלוטין.
ומה בעצם הסימנים לפונזי וממה צריך להיזהר?
- הבטחה לתשואה – אין קסמים ומי שמבטיח לכם תשואה גבוה (ריבית קבועה גבוה) הוא שרלטן או שקרן או גנב או גם וגם. אי אפשר להבטיח תשואה בלי סיכון וסיכון יכול להתבטא בהפסד – כלומר זה לא מובטח! מישהו מבטיח לכם, קחו את הרגליים ותברחו משם.
- פיתויים – החברים מרוויחים, הם מקבלים את הכסף – לכאורה, זה אמור להיות אינדיקציה חיובית, אבל במקרים רבים זה פיתיון – אל תפלו בפח. התשואות הגבוהות האלו בהשקעות הן במקרים רבים רק על הנייר – הנוכל מנסה לפתות אנשים דרך התשואות האלו, ואכן יש רבים שסבורים שמדובר בקוסם ומזרימים אליו כסף – "אם הוא הרוויח 30% בחודש האחרון למה שזה לא יימשך" – אין תשואות גבוהות לאורך זמן בשוק ההון – אין קוסמים. זה רמז עבה לפונזי!
- גם לא בכסף קטן. הפונזי מפתה – אתם משקיעים 5 אלף ויוצאים מהר עם 6 אלף – זה מכוון, הכוונה שתכנסו בפעם הבאה עם 20 אלף, אבל זאת טקטיקת פיתוי בלבד – אתם אולי תרוויחו (בכאילו) בתחילת הדרך, אבל זה רק שתכניסו כסף גדול, ולכן מראש רדו מזה, אל תתעסקו עם הבטחות בשמיים, ותשואות גבוהות.
- רשמי ומסודר – אז מה? בפונזי הרבה פעמים הכל נראה רשמי ומסודר לחלוטין, לחברה יש משרד מכובד, עובדים, אתר חברה, בכל רגע נתון אפשר לראות מה שווי ההשקעות באתר החברה – לא להתפתות – זה בעצם חלק מתרגיל הפיתוי!
- אתם בפנים, ומשדלים אתכם להישאר – אל תהיו תמימים, זה רק מחשיד עוד יותר , זה צריך לגרום לכם לצאת כמה שיותר מהר – פשוט לברוח.
- תמרוץ להביא חברים/ משפחה ועוד – אל תערבו את המשפחה שלכם ואת החברים שלכם; במקרים כאלו מנהלי ההשקעות מעוניינים שתזרימו להם עוד כסף – ישירות או דרך מכרים, והם ינסו לשכנע אתכם גם דרך תמריצים – אסור , פשוט אסור לעשות את זה, כי אז אתם חלק מהמנגנון הבעייתי – להתרחק מתמרצים ולהתרחק משדלנות
מדריכים קשורים:
קיירוס – פירמידה או דרך אמיתית לייצר רווחים?
השקעה דרך מכשירים פסיביים – תעודות סל וקרנות מחקות
פורקס – זהירות ממסחר במט"ח (יתרונות וחסרונות)
אלגו-טריידינג, מסחר אוטומטי – זה העתיד, אבל זהירות משרלטנים
כתבות על הונאת פירמידה/ הונאת פונזי:
הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה מטלטלת את סין
– פנסיונרית חסכה 2 מיליון שקל, והסתנוורה מדיברוים על תשואה של 2% בחודש. גיסה שכנע אותה להשקיע אצל מנהל תיקים (סליחה – מישהו שמתיימר להיות מנהל תיקים), בחור בשם מוטי כהן, שדיבר על תשואה פנומנלית, אבל בפועל – הלך הכסף! אל תאמינו למי שמבטיח לכם תשואה , אין דבר כזה תשואה בלי סיכון – רוצים תשואה תסתכנו. הפנסיונרית חשבה שהיא עושה תשואה של 2% בחודש, בפועל, הכספים הוזרמו לאופציות מעו"ף ובסופו של דבר נמחקו. אופציות יכולות לייצר 2% בחודש וגם לגרולהפסדים גדולים. ומסתבר שמוטי כהן שהציג את עצמו כמנהל תיקים הוא לא באמת מנהל תיקים – להרחבה בדה-מרקר.
– כתב אישום הוגש נגד אמיר ברמלי: הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד ברמלי ובו אישום בעבירות של גניבה בידי מורשה בהיקף של למעלה מ-400 מיליון שקל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גיוס משקיעים ללא תשקיף, זיוף ועבירות הלבנת הון. ברמלי על פי החשד הקים חברות בשיטת הפרמידה – גייס משקיעים שמימנו את המעין תשואות של המשקיעים הקודמים, וכך בעזרת תשואות מזויפות הוא הצליח לייצר מצג שווא של הצלחה שהפילה בפח עוד משקיעים. לכל אורך הדרך למטה, טען ברמלי שזה לא פונזי שזו לא פרמידה, אבל הפרקליטות סבורה אחרת – להרחבה ב-YNET
הבורסה יורדת – מה עושים?
ככה לוקחים משכנתא בלי הון עצמי! איך מאפשרים את זה, למה לא מפקחים על זה? אין לנו תשובה – פשוט ככה. אולי זה נוח ומתאים לכל מיני אינטרסנטים, אחרי הכל, מי שלוקח את הסיכון הגדול כאן הם הזוגות הצעירים שלוקחים את המשכנתאות האלו – הבנקים נותנים כי זה העסק שלהם, הלוואת נושאות ריבית, וריבית זה רווח (רווח נאה), א אל תצפו שהם יפקחו על הטריקים הקטנים (והגדולים של המלווים) שנעשים כדי לעמוד במגבלות ההון העצמי.
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס מציעה לאפשר לזוגות צעירים לקחת משכנתא בשיעור של 90% מערך הדירה, כלומר להביא לעסקה הון עצמי של 10% בלבד. זה מסוכן, זה גרוע למלווים – הרי מה יקרה כשתהיה טלטלה בשווקים ומחירי הדירות יירדו (אם וכאשר). האנשים האלו יהיו עם הלוואות שעולות על ערך הנכס. זה מסוכן להם וזה מסוכן לבנקים ולמשק. ובכלל, משכנתא של 50% זה שעבוד כמעט לכל החיים, ההכנסות הפנויות של המשפחה מופנות להחזרים השוטפים, אז שיעור של 90% – איך הם יעמדו בזה. וברקע – צריך לזכור, אנחנו בריבית אפסית, כלומר, תשלומים מאוד נוחים על המשכנתא. כאשר הריבית תרים ראש זה כבר סיפור אחר לגמרי. אז אנחנו מדברים על עלייה בהחזרים – האם האנשים יעמדו בזה? ואם ומתישהו זה יקרה) הריבית תעלה משמעותית לכיוון של כמה אחוזים, אז ההחזרים בהתאמה יעלו באופן משמעותי – מישהו שם למעלה, מבין קודקודי הכלכלה, לוקח את זה בחשבון, או שזה סתם ניירות ומספרים בשבילו?
ואם לא די בכך, לוי אבקסיס מדברת ודוחפת אפשרות למשכנתא בשיעור גבוה – 90%. לוי אבקסיס מסבירה שגם כך הלווים לוקחים הלוואות שמשמות כאילו כהון עצמי, ואם כך אז מה זה משנה?
"הגופים האחראים, בנק ישראל, משרד האוצר והבנקים מעלימים עין מהתופעה הנרחבת של זוגות צעירים שלוקחים הלוואות כדי לעמוד בדרישת ההון העצמי המינימלי לצורך קבלת משכנתא לרכישת דירה" אומרתי לוי אבקסיס ומוסיפה כי "וזה לא רק זה, הגופים האלו משתפים פעולה בעקיפין עם התופעה בכך שהם מאפשרים לזוגות צעירים המבקשים ליטול משכנתא לקחת במקביל מהבנק 'הלוואה לכל מטרה', בריבית גבוהה יותר וללא בחינת יכולת ההחזר של ההלוואה. בנק ישראל והאוצר שלחו את הזוגות הצעירים לקחת הלוואות מהמשפחה, מחברים, מאנשים זרים, מחברות כאלה, ומכל מיני גופים, והםמציגים את זה כהון עצמי. אתם יודעים שזה לא הון עצמי, והם משלמים על זה ריבית מטורפת שלא דומה לשום ריבית של משכנתא. אתם סיבכתם אותם בסיכונים מיותרים לחלוטין. אם מישהו חושב שהיום בתוך המערכת, אלו שכבר קיבלו משכנתא, הזוגות הצעירים שכבר קיבלו משכנתאות, ההון העצמי שהם הציגו – זה הון עצמי שלהם, אז או שהוא טיפש או שהוא עיוור".
אם אתם חושבים שאנשים לא מציגים בצורה מעוותת כספים שהם לוו לכל מטרה כהון עצמי – אז אתם טועים. אני היום עומדת לפני משכנתא ומציעים לי כל מיני גופים באישור משרד האוצר, 'רוצה מימון, בואי תיקחי, אנחנו יכולים להעמיד לרשותך הון עצמי, בואי תשלמי איקס אחוזים ריבית'".
זוגות צעירים צריכים להביא הון עצמי של 25% מערך הדירה, ולקחת לכל היותר משכנתא בשיעור של 75% מערך הדירה. רוכשי דירה להשקעה אגב יכולים לקנות דירה כזו עם משכנתא שהיא עד 50% מערך הדירה, ומשפרי דיור לרוב יכולים לקחת משכנתא של עד 705 מערך הדירה. ההוראות האלו יושמו החל משנת 2012 כדי למנוע מינוף גדול ומשכנתא בשיעור גבוה מדי. אבל כאמור זה לא ממש נכון – בפועל, רבים לוקחים הלוואות לכל מטרה ובאים לבנק למשכנתאות כאילו זה חלק מההון שלהם.
גלובס מדווח כי רשות ניירות ערך מתכוונת לאסור מסחר באופציות בינאריות לקהל הרחב. על פי הדיווח יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר ואנשי הרשות מתכוונים לאפשר רק למשקיעים מתוחכמים לסחור באופציות בינאריות. משקיעים מתוחכמים הם כאלו שנתנו הסכמה מוקדמת להיחשב כאלה ושעומדים בקריטריונים פיננסים לרבות ששווי הנכסים הפיננסיים שלהם – ני"ע, מזומנים ופיקדונות – עולה על 12 מיליון שקל, ומחזור העסקאות החודשי הממוצע שלהם בחצי שנה האחרונה במכשירים פיננסיים לא נמוך מ-10 מיליון שקל.
הזירות של אופציות בינאריות מאפשרות מסחר בסוגי שונים של אופציות – על מניות, על מדדים ועוד, כאשר בסוף הדרך, האופציות האלו מניבות הכל או כלום; צל"ש או טר"ש. ההשקעה באופציות האלו (ובאופציות בכלל) היא השקעה מסוכנת מאוד (אפשר להפסיד הרבה, אפילו את הכל), מצד שני – אפשר לווסת את סכום ההשקעה, כלומר להשקיע במינון נמוך יותר ולא להיות חשופים באופן מלא/ משמעותי להשקעה.
אופציה בינארית בדומה לאופציה רגילה מאפשרת להרוויח (או להפסיד!) אם ערך של נכס בסיס מגיע לשער/מחיר מסוים. אלא שבעוד שאופציה רגילה היא לרוב לפרק זמן מימוש משמעותי, באופציה בינארית מדובר בטווחי זמן קצרים – זה יכול להיות דקות, שעות, ימים. מעבר לכך, וזה החידוש המשמעותי של האופציה הבינארית האופציה הזו היא זכות לקבל רווח מסוים (שיעור רווח), באם המדד/ המניה תהיה מעל מחיר שבו נכנס המשקיע לעסקה, אך אם המחיר בפקיעת האופציה יהיה מתחת למחיר בעת בו נרכשה האופציה אזי יספוג המשקיע הפסד בשיעור מסוים. כאן, הרחבה והדגמות על אופציות בינאריות.
הבעיה הגדולה של האופציות הבינאריות היא חוסר הסימטריה – תוחלת ההשקעה היא הפסד – אם תרוויחו זה יהיה רווח נמוך יותר מאשר אם תפסידו. זה משתנה בין הזירות ובין האופציות, אבל הצלחה משמעה רווח של 70%, בעוד שהפסד משמעו איבוד של 85% מהכסף. הסיכוי בנקודת זמן מסוימת (כאשר משקיעים) הוא 50% לכל אפשרות, ומכאן שהסיכוי שלכם להרוויח הוא שלילי! זו ככל הנראה הסיבה העיקרית שרשות ניירות ערך מנסה לעשות סדר בתחום ולהוציא את השחקנים החלשים/ הלא מבינים.
קרן הסל iShares MSCI Brazil Capped (סימול: EWZ) איבדה 40% במהלך 2015, והשאלה מ יהיה בהמשך? הקרן הזו אמורה להשיג את תשואת מדד המניות הברזילאי – MSCI BRAZIL . קרנות סל (ETF ), נזכיר, להבדיל מתעודות סל (ETN ) אינן מחויבות להשיג את תשואת המדד שאחריו הן עוקבות, אלא עושות את מירב המאמצים להשיג תשואה זו.
המדד MSCI BRAZIL כולל ניירות ערך הנסחרים בבורסה המרכזית בברזיל (סאו פאולו) אך רוב ניירות הערך נסחרים בבורסה האמריקאית (כ-ADR – מניה עוקבת אחרי מניות רשומות של החברה). חברות עיקריות במדד – פטרוליאו ברזילרו, בנק ברדסקו וסיה וייל דו ריו דוסה. הקרן מחלקת דיבידנד בממוצע של כ-4% בשנה.
השנה האחרונה היתה גרועה לבורסה הברזילאיות ולחברות הברזילאיות על רקע מיתון קשה, וזיגזים פוליטיים שהעמידו את השוק הקפיטליסטי בברזיל בספק מסויים. זאת ועוד – בשנה האחרונה צפו כמה שערוריות שחיתות, כשהגדולה והמרכזית מכולן היא פרשת שחיתות סביב חברת הנפט הממשלתית פטרובראס.
ברזיל סובלת במיוחד מנפילה במחירי הסחורות , מההאטה בביקושים מצד סין שהינה לקוחה משמעותית מאוד של סחורות , כשלצד הבעיות הכלכליות יש בעיה חברתית קשה ומתחים חברתיים בין השכבות העניות לשכבות העשירות. כל זה, גרם לכלכלה הברזילאית להתכווץ בשנתיים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה , כשבמקביל האבטלה שוברת שיאים, האינפלציה מזנקת והמטבע איבד כ-40% ביחס לדולר.
עם זאת, יש המעריכים כי האולימפיאדה בריו ב-2016 עשויה להזניק את הכלכלה התקועה, כשמעבר לכך, חלק מהחברות הגיעו למחירם שמבטאים מכפילי רווח נמוכים במיוחד.
מה ההבדל בין רווחו לרווח אחר? מה הרווח (או ההפסד) האמיתי של שטראוס ברבעון השני? ואיך מאתרים את הרווח (הפסד) הזה?
הרווח לתקופה של קבוצת שטראוס ברבעון השני של 2015 הסתכם ב=167 מיליון שקל. אבל, זה עדיין לא משקף את הרווח של שטראוס עצמה. הרחבתי בטור הקודם, על השורה המורכבת הזו – הרווח לתקופה מכיל את הרווח של כל החברות בקבוצה של שטראוס במידה והן נשלטות על ידי שטראוס, גם אם שיעור האחזקה בהן אינו 100%.
השיטה הזו גורמת לעיוות – שטראוס מאחדת ברווח התקופתי 100% מחברות שאין לה באמת 100%, ולכן בהמשך הדוח רווח והפסד, מנטרלים את הרווחים שלא שייכים לשטראוס, אלא לאלו שמחזיקים במניות בחברות הבנות – קוראים לזה – חלק המיעוט ברווח (מיעוט מכיוון שהוא לא שולט) או רווח שמוקצה לבעלי מניות שאינן מקנות שליטה. ברבעון השני הרווח הזה (של המיעוט) הסתכם ב=43 מיליון שקל, והשאיר רווח של 124 מיליון שקל לשטראוס עצמה, ולבעלי מניותיה.
אז האם 124 מיליון שקל הוא סוף סוף הסכום שאותו הרוויחה שטראוס ברבעון השני? עדיין לא. ליתר דיוק בחשבונאות כן, למרות שיש המון חשבונאיים שלא מסכימים לכך, אבל בשפה הכלכלית/ עסקית זה ממש לא הרווח.
בהמשך לדוח רווח והפסד מופיע "מיני" דוח – דוח על הרווח הכולל, לפעמים מדובר ממש בדוח נפרד ולפעמים הוא ממש צמוד לדוח רווח והפסד. הדוח הזה כולל סעיפים שאינם מפורטים בדוח רווח והפסד, אבל יש להם משמעות להון העצמי ולכן אי אפשר לדלג עליהם באופן מוחלט, והם מוצגים בדוח על הרווח הכולל. ואיך זה קורה שיש סעיפים תוצאתיים שמדלגים על מהרווח והפסד? ובכן, החשבונאות הגדירה כמה סעיפים שאינם מבחינתה רלבנטיים לדוח רווח והפסד. אחד הסעיפים המשמעותיים והבולטים ביותר הוא תרגום שער חליפין של השקעה בחברות מוחזקות. הסעיף הזה שנקרא במקרים רבים הפרשי תרגום של פעילויות חוץ מבטא שינויים בערך ההשקעה בעקבות שינויי מטבע והחשבונאות סבורה שלא מדובר בשינויים שאמורים להופיע בדוח רווח והפסד.
ולהמחשה – נניח שיש חברה שמחזיקה בחברה אמריקאית (ושפועלת בשוק האמריקאי). נניח שנכון לסוף 2013 ההשקעה מסתכמת ב-2 מיליון דולר (הרי מטבע הפעילות של החברה המוחזקת הוא דולר), ונניח שבסוף 2014 סכום ההשקעה לא השתנה – 2 מיליון דולר. כלומר, החברה האמריקאית לא הרוויחה ולא הפסידה. החברה המחזיקה צריכה לאחד את ההשקעה בספרים שלה (ולתרגם אותם לשקלים). נניח ששער החליפין (רק להדגמה) הוא 4 בסוף 2013 ו-3.5 בסוף 2014 – ומכאן, שבסוף 2013 ערך ההשקעה יעמוד על 8 מיליון שקל ובסוף 2014 על 7 מיליון שקל. יש כאן ירידת ערך של 1 מיליון שקל, ירידה שכולה הפסד מטבע/ הפסד מימון.
אלא שבחשבונאות לא מכירים בהפסד המט"ח הזה, מהטעם שאין לו השלכה על הפעילות ועל התפעול, זה לא משנה את מצבה של החברה, זה רק הצגה של מטבעות. זו הגישה עכשיו; בעבר – כל שינוי במט"ח היו חלק מהוצאות המימון. אפשר להתווכח עם הגישה הנוכחית, אחרי הכל גם שינויים של מט"ח שמוחזק בבנק מתכנסים לשורה של הוצאות/ הכנסות מימון, אם חברה מחזיקה 2 מיליון דולר ושער הדולר ירד מ-4 ל-3.5 שקל היא מפסידה כלכלית 1 מיליון שקל וחשבונאית זה מופיע במימון, אז מדוע כאן, כאשר מדובר בחברה מוחזקת, לא מציגים את השינוי במימון?
הסעיף הזה הוא בין הבולטים אך הוא לא העיקרי שמופיע בסעיפי הדוח על הרווח הכולל. בדוח הזה מופיעים גם רווחים מניירות ערך זמינים – ברגע שהחברה מגדירה ניירות ערך זמינים למכירה כשהמשמעות שהיא מתישהו מתכוונת לממשן, אזי, הפירמות יכולות להציג את הניירות האלו במסגרת הדוח על הרווח הכולל – השינויים בתיק ההשקעות הכולל ניירות ערך זמינים למכירה, לא יתנקזו לדוח רווח הפסד אלא לדוח על הרווח הכולל, ורק במימוש זה ישפיע על דוח הרווח והפסד.
גם שינויים שנובעים מחישובים אקטוארים בגין הפרשות לפיצויים על עובדים מוצגים בדוח על הרווח הכולל, וגם חלק גדול מהרווחים והפסדים מעסקאות גידור מופיע בדוח. אבל, כאמור השינויים האלו בדוח על הרווח הכולל לא נזרקים לפח, הם משפיעים על ההון העצמי של החברה. כאשר אותה חברה שמחזיקה בחברה האמריקאית (בהמשך לדוגמה הקודמת) איבדה ערך של 1 מיליון שקל, אז גם אם הוא לא מופיע כהוצאה בדוח רווח והפסד, הוא משפיע על ההון העצמי – ירידה בון העצמי בסכום של 1 מיליון שקל. זה רק ממחיש עד כמה מדובר בהפסד אמיתי.
ולכן, שורת הרווח של בעלי המניות (בהמשך לרווח התקופתי שממנו ירדו הרווחים שיוחסו למיעוט) היא עדיין לא שורת הרווח הנכונה. ונחזור לשטראוס
הסעיפים בדוח על הרווח הכולל העבירו את שטראוס ברבעון השני מרווח תקופתי של 167 מיליון שקל ורווח לבעלי המניות בסך 124 מיליון שקל להפסדים! הסעיפים הבולטים (ההפסדים הבולטים) שמפורטים בדוח על הרווח הכולל הם – הפרשי תרגום מטבע חוץ מפעילויות חוץ – הפסד של 78 מיליון שקל כשבנוסף רשמה החברה ברבעון הפסד/ הוצאה בסך 121 מיליון שקל כתוצאה מחלקה של שטראוס ברווח כולל אחר של חברות מוחזקות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני. כלומר, שטראוס הכירה ברווחים/ הפסדים בהתאם לשיטת השווי המאזני בחברות האלו (המוחזקות), אבל זה לא כל הסיפור – בחברות האלו יש גם סעיפים שלא מועברים לרווח והפסד אלא נרשמים בדוח על הרווח הכולל, ושטראוס כחברה מחזיקה מכירה בסעיפים אלו בדוח על הרווח הכולל. גם כאן, חלק משמעותי מהסעיף הוא הפרשי תרגום.
ובהינתן ההוצאות/ ההפסדים האלו סיימה שטראוס את הרבעון בהפסד כולל של 28 מיליון שקל.
בנק לאומי מציע השקעה בפיקדון מובנה שקלי על סל מניות מדיה אמריקאיות. הפיקדון לתקופה של 4 שנים עם קרן השקעה נומינלית מובטחת ומענק מותנה בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה. כאן, תוכלו להבין מה היתרונות והחסרונות של פיקדונות מובנים; ובקצרה מדובר במכשיר השקעה סגור למס' שנים עם אפסייד במידה ותרחישים מסוימים מתממשים (וכבר נדגים על הפיקדון המובנה של לאומי על סל מניות המדיה). לפיקדון המובנה יש סיכונים שקשורים בעיקר לטווח הזמן הארוך שבו הכסף סגור ולסיכון המנפיק (הגוף שמנפיק את הפיקדון, אם כי ברוב המקרים הבנקים אחראים על הכסף. היתרון של הפיקדון המובנה בא לידי ביטוי בעיקר בתקופות בהן הריבית נמוכה כי הוא מאפשר לקבל תשואה לא רעה, עם דאונסייד/ הפסד מוגבל.
ההפסד המקסימלי של המשקיע הוא ההפסד הריאלי – לרוב בפיקדונות מובנים הקרן הנומינלית מובטחת והמשמעות מקבלים בסוף הפיקדון את ההשקעה הנומינלית – כלומר, מפסידם את עליית המדד או את חלופות ההשקעה האחרות.
פיקדונות מובנים זוכים לתדמית שלילית, אבל, הם יכולים להיות מכשיר לא רע בתקופות מסוימות, גם עכשיו.
לאומי מציע כאמור פיקדון מובנה על מניות מדיה – Apple Inc,Bank of America Corp ,Alibaba Group Holding Ltd , PalPal Holdings Inc, Chicago Bridge & iron Co. והנה התנאים – לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 59% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית. במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 8%למשך תקופת הפיקדון. המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. השתתפות של 100% בשיעור השינוי של סל המניות. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת ע"י בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון.
יש כמובן אינסוף תרחישים, ושימו לב – עדיף מבחינת המשקיעים בפיקדון המובנה שהמניות יעלו, אבל לא יותר מ-59%, אחרת התשואה מתקבעת על 8%. כמו כן, חשוב להדגיש כי תשואה שלילית גם נספרת ומשתקללת באופן יחסי בתשואה של הפיקדון. כאן, תוכלו לקרוא את כל הפרטים המלאים ותרחישים מפורטים.
המס על רווחים בבורסה, או בשמו הרשמי מס רווחי הון, החל להיות מיושם רק ב-2003, במקביל לרפורמה כוללת במיסוי. לרובכם זה נראה אולי טבעי, אבל במשך עשרות שנים הבורסה הייתה מחוץ לתחום המיסוי.
המס הזה חל על כל מי שמרוויח בבורסה ומממש את רווחיו, גם אם לא מדובר במומחים לשוק ההון וסוחרים בשוק. אגב, סוחרים שמוגדרים כך על ידי רשות המס – ויש הגדרות למי נחשב סוחר בניירות ערך – מחויבים במס על הרווחים כאילו מדובר בעסק שלהם, ואז החבות גבוהה יותר, אם כי ישנם גם יתרונות. רשות המסים מחייבת פעילים בשוק ההון, שלהם מחזור מעל רף מסוים, להגיש דוח מלא. זה עדיין לא אומר שהם סוחרים, אבל מבחינת מס הכנסה הם אינם פטורים מהגשת דוח שנתי. כאן תוכלו לקרוא על רף הפעילות בבורסה המחייב הגשת דוח.
מס של 25% על רווחים בבורסה
הרווחים מהבורסה מוגדרים כרווחי הון, כלומר רווחים חד פעמיים שנובעים מהשקעה הונית – המשקיעים מרוויחים על השקעתם המקורית. לדוגמה, משקיע רכש מניה בסכום של 10,000 שקל, ומכר אותה אחרי חודשיים ב-11,000 שקל – משמע הרוויח 1,000 שקל. על הרווחים האלו יש מס.
1,000 השקלים האלו הם הרווח הכולל, אבל מס הכנסה מודע לכך שהכסף אמור לשמור על ערכו, וכל עוד הוא שומר על ערכו הרי לא מדובר ברווח אמיתי. כלומר, אם לדוגמה בתקופה הזו מדד המחירים לצרכן עלה ב-3%, הרי שמתוך רווח של 1,000 שקל, 300 שקל הם רווחים נומינליים, רווחים ששומרים על מצבו של המשקיע בדיוק כפי שהיה בתחילת הדרך – 10,300 שקל בסוף התקופה שווים מבחינת כוח הקנייה שלהם ל-10,000 שקל בתחילת הדרך. לכן, מס הכנסה אינו ממסה את הרווח הזה, אלא את הרווח הריאלי – 700 שקל – 1,000 שקל רווח כולל בניכוי הצמדה של 300 שקל. 700 שקל הם הרווח האמיתי, הרווח הריאלי, ועל הסכום הזה חל מס בשיעור של 25%, ובמקרה שלנו – מס של 175 שקל, 25% מ-700 שקל.
נסכם – על רווחים בבורסה מניירות ערך ישראליים וזרים חל מס בשיעור של 25% על הרווח הריאלי.
ונחדד – המס מתייחס גם לדיבידנדים ולריבית שהחברות משלמות. לדוגמה, אם משקיע אמור לקבל 1,000 שקל כדיבידנד הרי שהוא ישלם על הדיבידנד מס של 25%, ויישאר עם תקבול נטו של 750 שקל. אותו דבר לגבי ריבית שמתקבלת. אגב, בעל שליטה משלם מס בשיעור של 30% על חלוקת דיבידנדים.
ניירות הערך הרלוונטיים למיסוי הריאלי הם מניות, קרנות נאמנות, תעודות סל, אופציות ואיגרות חוב צמודות למדד, שיכולות להיות איגרות חוב ממשלתיות או קונצרניות, כלומר של חברות. ה"קבוצה" שהוחרגה מכאן היא איגרות החוב השקליות. לאלו יש סטטוס מיסוי אחר. כאן, תוכלו להכיר את ניירות הערך הנסחרים בבורסה ובכלל להבין איך הבורסה "עובדת".
הרווח על איגרות החוב השקליות הוא 15%, אך כאן מדובר על הרווח הנומינלי, לא הריאלי. כלומר, לא מנכים מהרווח את ההצמדה למדד, אלא פשוט מס הכנסה לוקח (מקבל) 15% מהרווח בלי קשר למדד. ניירות הערך הרלוונטיים כאן הם כמובן איגרות החוב השקליות, לרבות גילונים, ממשלתיים שקליים (איגרות חוב שהחליפו את השחרים) וגם מק"מ (מלווה קצר מועד), ופיקדונות שקליים בבנקים.
לדוגמה, נניח שהשקעתם בפיקדון שקלי 10,000 שקל ואחרי שנה מימשתם את הפיקדון ב-10,100 שקל – כלומר הרווחתם ברוטו 100 שקל. תצטרכו לשלם למס הכנסה 15 שקל, 15%, בלי קשר למדד. הרעיון וההבדל בין המיסוי הזה לבין המיסוי על אפיקים צמודים, נובע מכך שהמס אמור להיות משיק/ מקביל/ מתואם עם הרווח. במכשירים שקליים מדברים ב"שפה שקלית" ורוצים להרוויח שקלית ולא להיות תלויים במדד. אם היה מס שתלוי בהצמדה, ההשקעה השקלית הייתה הופכת להיות השקעה מעורבבת, והמיסוי היה בעצם משפיע על קבלת החלטת ההשקעה, וזו כמובן לא המטרה. גישת מס הכנסה היא שהמיסוי לא ישפיע על החלטות השקעה ולא יפגום בסוג ההשקעות של משקיעים.
מס על ניירות ערך זרים
מהו המס אם מדובר במכירת נייר ערך הנקוב במטבע חוץ, או צמוד למטבע חוץ? המס עדיין יהיה 25%, אבל כאן חישוב הרווח לא ייעשה בקיזוז הצמדה למדד, אלא בקיזוז עליית שער המטבע, שכן רואים את שער המטבע כמדד הייחוס. רווח ההון הריאלי יהיה שווה לרווח במטבע החוץ שבו נסחר נייר הערך, כשהוא מומר לשקלים על פי שער החליפין ביום המכירה.
אגב, כאן המקום להדגיש כי חובת תשלום המס ושיעורו נקבעים באופן אישי ולא תלויים במיקום גיאוגרפי שבו נוצר הרווח. לכן, גם מי שבוחר לסחור דרך ברוקר בחו"ל חלים עליו אותם כללי מיסוי, וחובה עליו לדווח למס הכנסה בסוף שנה על רווח/ הפסד מהשקעותיו בחו"ל. אם נוכה מס במקור בחו"ל מרווחים על ניירות ערך זרים, סכום המס שישלם הסוחר בישראל יהיה המשלים שבין המס שנוכה בחו"ל, למס שהוא חייב בישראל.
אם המס שנוכה בחו"ל הוא בשיעור גבוה משיעור המס שחייב הסוחר בישראל בגין אותו רווח, לא יתקבל (לרוב) החזר מס מרשות המסים בישראל.
עולה חדש פטור ממס על מכירת מניות פרטיות בחו"ל שהיו לו לפני שעלה לארץ עד עשר שנים לאחר העלייה.
תושב חוזר פטור ממס על רווחי הון ממכירת מניירות ערך זרים שאותם רכש בתקופת מגוריו בחו"ל, בתנאי שמכר אותם בתוך עשר שנים מיום חזרתו לארץ.
מתי משלמים את המס על רווחי בורסה?
משלמים כאשר מתרחש אירוע מס, ואירוע כזה הוא במימוש ניירות הערך (מכירה, פדיון, תשלום ריבית, תשלום דיבידנד). רווח "על הנייר" לא ממוסה! נניח שרכשתם מניה באפריל ב-100 אלף שקל ובסוף השנה, ב-31 בדצמבר, ערך ההשקעה הוא 300 אלף שקל – הרווחתם 200 אלף שקל. זה רווח על הנייר, וכל עוד הוא לא מומש, אתם לא צריכים לשלם למס הכנסה.
כאשר מממשים, מס הכנסה מקבל את המס המגיע לו בהתאם לחישוב חודשי. ברוב הבנקים והברוקרים הפרטיים השיטה היא כזו – סוכמים את המס שמגיע לרשות המס במהלך כל החודש ולוקחים בחשבון כמובן הפסדים שיש לנישום, ואז בסוף החודש מנכים את המס מהחשבון. עם זאת, יש מקרים שהבנקים/ ברוקרים מחייבים במס במקביל לביצוע העסקה וחישוב הרווח.
המס שנגבה מכם כולל את כל הפעילות, לרבות ההפסדים. אם מכרתם נייר ערך בהפסד אתם רשאים וצריכים לקזז את הפסד הזה מרווח עתידי. זה יכול להיות הפסד שנוצר בחודש מסוים וכבר באותו החודש אתם מנצלים אותו ומקזזים אותו עם רווח בנייר ערך אחר, וזה יכול להיות הפסד שלא מקוזז (ואז הוא נקרא – מגן מס), שיקוזז מול רווחים עתידיים או שלא יקוזז בכלל אם אין רווחים, ואז הוא הולך לאיבוד.
הנה דוגמה: נניח שבינואר מכרנו נייר ערך בהפסד של 20 אלף שקל. יש לנו בעצם מגן מס, שמשמעותו היא שאנחנו יכולים להרוויח עד 20 אלף שקל ולא לשלם מסים. נניח שבחודש מרץ מכרנו נייר ערך ברווח של 30 אלף שקל. במצב כזה, הרווח החייב במס הוא 10 אלף שקל – הרווחנו 30 אלף שקל וקיזזנו הפסד מוכר לצורכי מס הכנסה בסך 20 אלף שקל – נטו, הרווחנו 10 אלף שקל. על הרווח הזה נשלם מס בשיעור של 25%, כלומר 2.5 אלף שקל.
אבל מה קורה אם חודש אחר כך הפסדנו 50 אלף שקל – ובכן, נוצר לנו מעין מגן מס, ומכיוון שהיו לנו רווחים ושילמנו מס בחודשים הקודמים, הרי שההפסד הזה/ מגן המס מופעל מיידית ואוטומטית, כך שבסוף החודש נזכה להחזר בחשבון, אם מתחילת השנה כאמור שילמנו מס לרשות המסים. כלומר, החישוב הוא על בסיס שנתי ומס הכנסה מחשב באופן אוטומטי לכל סוף חודש את היתרה שלנו ומעדכן אם מגיע לנו החזר.
חשוב לציין – קיזוז ההפסדים אפשרי גם מול מס ששולם על תשלומי דיבידנדים ותשלומי ריבית, ולא רק מול מס על רווחים מניירות ערך.
יש לכם הפסד בשנה מסוימת – אם לא תגישו דוח, לא תקבלו מגן מס!
הרחבנו למעלה את אפשרויות הקיזוז כאשר אנחנו בתוך שנה קלנדרית. אבל אם סיימנו את השנה בהפסד ובמגן מס – כלומר ההפסדים שלנו עלו על הרווחים, אזי אם אנחנו רוצים להעביר את ההפסדים האלו כמגן מס בשנה הבאה, אנחנו צריכים להגיש דוח לרשויות המס. רבים לא אוהבים לעשות זאת, חוששים שמס הכנסה "יתלבש" עליהם, ירשום אותם במערכת, ומעתה הם יהיו "מסומנים". אבל גם אם נניח שזה נכון – וזה ממש לא בטוח – אם אתם עובדים לפי הספר, אז מה? אז מה אם תצטרכו להגיש דוח גם לאחר שנה ולאחר שנתיים – העיקר לקבל את החזר המס המגיע לכם ולנצל את ההפסדים לצורכי מס. אם לא מגישים דוח – הפסד המס במערכות הבנקים מתאפס.
האם ניתן לקזז הכל בכל? האם אפשר לקזז בין כל ניירות הערך? ובכן, קיים קיזוז מלא בין ניירות ערך זרים לניירות ערך ישראליים ואין הפרדה בין ניירות מסוגים שונים – רווח מניירות ערך בחו"ל ניתן לקיזוז עם הפסד ניירות ערך שנסחרים בארץ; רווח מאיגרות חוב בחו"ל ניתן לקיזוז מול הפסד ממניות בארץ, וההיפך; הכל אפשרי לקיזוז. אבל, מה שיעור המס הרלוונטי אם מדובר בקיזוז של נייר עם שיעור מס שונה? ובכן, שיעור המס ייקבע על פי המרכיב שממנו נוצר הרווח. כלומר, אם הרווחנו על אג"ח שקלית 1,000 שקל והפסדנו על מניות 500 שקל, נשלם 15% מס על ההפרש, כי הרווח נוצר מאג"ח שקלית. במצב הפוך, כשהרווח היה ממניות וההפסד מאג"ח שקלית, נשלם 25% מס על ההפרש.
האם ניתן לקזז בין חשבונות שונים? מי שמנהל כמה חשבונות של ניירות ערך, ומימש בשנת המס רווחים בחשבון אחד והפסדים בחשבון אחר, יוכל לקזז את ההפסדים כנגד הרווחים רק אם יגיש דוח שנתי לרשות המסים.
רכישה במספר מנות ומכירה במספר מנות – איך מחשבים את הרווח?
כאשר יש לנו פוזיציה בנייר ערך שנרכשה במספר שלבים, כאשר מוכרים את הנייר מה בעצם נמכר? ליתר דיוק, מאיזו שכבה נמכרו ניירות הערך – מהרכישה בשלב ראשון, בשלב שני או בשלב אחר? הטכניקה של חישוב המס היא על פי שיטת ה-FIFO) First In First Out) – נכנס ראשון יצא ראשון. במילים פשוטות פירוש הדבר הוא שמוכרים קודם כל את מה שקנינו בהתחלה. באופן הזה אין משמעות במכירת חלק מהכמות לשער הממוצע שבו קנינו את הנייר.
הנה דוגמה: רכשנו 1,000 יחידות של מניה בשער 2 שקלים ורכשנו בהמשך 1,000 מניות נוספות בשער 4 שקלים. בסך הכל השקענו 6,000 שקל ברכישת 2,000 מניות בשער ממוצע של 3 שקלים. בסוף השנה המניה במחיר של 2.5 שקלים – כלומר ערך ההשקעה הוא 5,000 שקל, וההפסד הוא 1,000 שקל. נניח שמימשנו 1,000 מניות בשער הזה – 2.5 שקלים למניה. לכאורה, אנחנו בהפסד ולכן אין מקום לשלם מס, אבל על פי הטכניקה של FIFO זה עובד אחרת – המכירה של 1,000 המניות בסוף השנה היא מכירה של הכמות של 1,000 המניות שנרכשה ראשונה, כלומר של 1,000 המניות שנקנו בשלב ראשון במחיר של 2 שקלים – העלות הכוללת של המנה הזו הסתכמה ב-2,000 שקל, ובסוף שנה מכרנו בהיקף של 2,500 שקל (1,000 מניות ב-2.5 שקלים). מכאן שיש לנו רווח של 500 שקל על המכירה הזו – הרווח הזה ממוסה בשיעור של 25% – 125 שקל (25% על רווח של 500 שקל). ומכאן, שלמרות שעל הפוזיציה כולה יש לנו הפסד, בגלל אופי החישוב אנחנו משלמים מס על המכירה הזו. אגב, אם נמכור את יתר הסחורה, כמובן שנרשום שם הפסד שיקזז את הרווח מהמכירה הראשונה. מכירה של הכמות הנוספת תכניס לנו עוד 2,500 שקל, אך העלות של הכמות הזו מגיעה מהרכישה השנייה במחיר של 4 שקלים, כלומר עלות כוללת של 4,000 שקל, ומכאן שההפסד יהיה 1,500 שקל, ובסך הכל על שתי המכירות האלו – הפסד של 1,000 שקל (רווח של 500 שקל על המנה הראשונה והפסד של 1,500 שקל על המנה השנייה). זה כמובן מסתדר מצוין עם החישוב ההתחלתי – ערך המניות בסוף שנה – 5,000 שקל והשקענו 6,000 שקל – הפסד של 1,000 שקל.
מיסוי של קרנות נאמנות
מס הכנסה מאפשר לקרנות נאמנות לבחור בין שני מסלולים – קרן פטורה וקרן חייבת. הראשונה היא קרן שפטורה מתשלום מס שוטף, המשקיע בקרן משלם את המס בזמן המכירה, בדומה לכל נייר ערך אחר. רוב קרנות הנאמנות בחרו במסלול זה.
לעומת זאת, קרן חייבת משלמת את המס באופן שוטף; המשקיע לא משלם מס בעת מכירת הקרן מכיוון שהקרן בחרה לעשות זאת. במצב זה, השערוך היומי של הקרן כולל את תשלומי המס.
הבחנה נוספת לצורכי מס יש גם לקרנות שבוחרות במטבע עיקרי שונה מהשקל. מדובר על קרן פטורה שמשקיעה לפחות 90% מנכסיה במטבע חוץ מסוים, למשל קרן אג"ח אירו או קרן אג"ח דולרית. חישוב הרווח הריאלי בקרן כזו נעשה על פי שער המטבע ולא בהתאם למדד המחירים לצרכן.
טופס 867 – שווה להכיר!
אז איך עושים את זה, איך מגישים דוח למס הכנסה? התשובה נמצאת בטופס 867. הטופס הזה מכיל את הרווחים שלכם מהשקעות בשנה מסוימת, כמה מס שילמתן בגינן, והאם מגיע לכם החזר.
טופס 867 מופק על ידי הבנק והוא מהווה ריכוז של תוצאות פעילות ההשקעה שלנו לצד חיובי המס שלנו. הטופס כולל רווחים או הפסדים מניירות ערך, רווחים או הפסדים מניירות ערך לא סחירים, והכנסות מדיבידנד וריבית. הטופס מחולק באופן הבא – 867 א': מידע על רווח או הפסד הון מניירות ערך; 867 ב': פירוט מכשירים פיננסיים לא סחירים; 867 ג': פירוט על רווחים מדיבידנד וריבית מניירות ערך.
את הטופס מפיק הבנק שבו מתנהל החשבון, לרוב עד סוף חודש מרץ, בגין פעילות של שנה קודמת.
הטופס חשוב למשקיעים, שכן ממנו עולה אם שולמו מסים ביתר במהלך השנה, ואז ניתן לתבוע החזר מס. החזר כזה יכול לנבוע מכך שחשבונות ההשקעות מנוהלים בכמה מקומות, ואז טופס 867 שהוא בעצם מצרפי מבטא את חבות המס הסופית, או במקרים שבהם שולם מס במהלך השנה ולאחר מכן נוצר הפסד שמומש ובגינו לא הייתה התקזזות. כיום הבנקים והברוקרים מנהלים מעקב חודשי שוטף, ומצבים כאלו אינם שכיחים.
הטופס גם חשוב לצורכי "קיבוע" ההפסדים. אתם צריכים להגיש אותו במסגרת הדוח השנתי – טופס 1301, וכן לצד טפסים נוספים כמו העברת הפסדים לשנים הבאות – 1344, ואז יתאפשר הקיזוז בעתיד. אחרת, מס הכנסה לא יכיר לכם בהפסדים האלו, ובמגן המס. לדוגמה, אם הפסדתם בשנת 2015 ולא הגשתם דוח, ונוצר לכם רווח בשנת 2016, אתם תמוסו עליו באופן מלא, כלומר מס של 25% על הרווח הריאלי במניות, אג"ח, אופציות, למעט באג"ח שקליות ופיקדונות – מס נומינלי של 15%.
טופס 867 מוגש במסגרת הדוח השנתי, למי שחייב בהגשת דוח למס הכנסה, ומי שהיקף פעילותו מעל רף של 811 אלף שקל – הנתון מתעדכן בהתאם להצמדה.
למדריכי השקעות:
כתבות קשורות למיסוי על הבורסה:
אפריל 2021: 43% מס על רווחי הון: ג'ו ביידן רוצה להעלות את המס על רווחי הון למשקיעים שמרוויחים למעלה ממיליון דולר בשנה (הרחבה כאן)
דצמבר 2020: "למה לשלם 25% מס רווח הון כש-600 מיליארד שקל שוכבים בריבית 0?" איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, מסכם את 2020 כשהוא הודף את הביקורת על שיטת ההצעה הלא אחידה ועוקץ את הבנקים; עוד הוא מקווה לרישום כפול של חברות ההייטק הגדולות וסבור שפירוק הממשלה לא ישפיע על הבורסה (הרחבה בביזפורטל)
מרץ 2020: איגוד בתי ההשקעות לנתניהו – יש להוריד את המס על רווחי הון ל-15%. המס על הבורסה בשיעור 25% מוטה כלפי מעלה ביחס למס על השקעות בנדל"ן (הרחבה)
נובמבר 2018: מנהל רשות המיסים ערן יעקב מדגיש כי אין מקום להפחתת המס על הבורסה (הרחבה)
דצמבר 2017: חובת הדיווח למשקיעים בבורסה – החל מרף מחזור של 2.5 מיליון שקל (הרחבה כאן)
אפריל 2017 – יו"ר אלומות קובי נבון אומר בראיון ל"גלובס": "הבורסה המקומית שלנו היא גוף חולה. גוף שצריך לקבל בדחיפות שני עירויים – עירוי אחד הוא הקלה ברגולציה ועירוי שני הוא הפחתת שיעור המס על רווחי הון. כל עוד לא יתקבלו שני העירויים האלו בבורסה הישראלית, לא יקרה בה שום דבר – היא תמשיך להיות לא רלוונטית, אפילו ביחס לנדל"ן, שבו המס הוא 10% בעוד שמס על רווחי הון בבורסה עומד כבר כמה שנים על 25%. צריך ששיעורי המס בשני האפיקים האלו יהיו דומים, אי אפשר לתת עדיפות לנדל"ן על הבורסה, על השקעות בניירות ערך בבורסה. אלו שינויים שיעשו את השינוי בבורסה המקומית, והגיע הזמן לעשות אותם".
תשלום מס נמוך על רווחים בבורסה לגילאי 60 ומעלה
קרן הנאמנות – מנורה מבטחים (0B) מדדית פלטינום (מספר קרן: 5120191) סיפקה למחזיקים בה תשואה שלילית של 1.2% ב-12 החודשים האחרונים. בחודש האחרון התשואה אמנם חיובית – כ-0.6%. אבל, במבט ארוך יותר, כאמור, הנתונים מאכזבים.
ובכל זאת, למנהלי מנורה קרנות נאמנות זה לא מפריע להעלות את דמי הניהול בקרן מ-0.65% ל-0.88%, ולהעשיר את קופתם, על חשבון הציבור המחזיק בקרן –במנורה פשוט מעבירים עוד 0.23% מתשואת הקרן לחשבון הבנק שלהם, וזה מקומם – הרי הקרן הניבה תשואה שלילית, והרי אגרות החוב מבטאים פוטנציאל תשואה נמוך במיוחד בהמשך הדרך והרי דמי ניהול של 0.88% אבסולוטית ויחסית הן דמי ניהול גבוהים לקרנות אג"ח – אז איך לכל הרוחות אתם מרשים לעצמכם?
הקרן הזו שהינה קרן אג"חית שמחזיקה בעיקר באגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד (כ-70%) מנהלת סכום נאה של 650 מיליון שקל. תעשו חשבון ותמצאו שמדובר על תוספת של כ-1.5 מיליון שקל להכנסות של מנורה. וזה לא נגמר כאן. במקביל, דיווחה מנורה על העלאה בדמי הניהול בקרן – מנורה מבטחים (0B) צמודות מדד (מספר קרן: 5106471). דמי הניהול היו 0.4% והן יועלו ל-0.45% . הקרן הזו מנהלת כ-288 מיליון שקל והתשואה שלה ב-12 החודשים האחרונים היתה – מינוס 0.8%, אם כי בחודש האחרון מדובר בתשואה חיובית של 0.9%. גם כאן, קשה לראות הצדקה להעלאה בדמי הניהול, אך להבדיל מהעלאה הקודמת – כאן, דמי הניהול מראש נמוכים יותר משמעותית.
מנורה קרנות נאמנות מנוהלת על ידי זיו זמש, והיא מנהלת כ-10 מיליארד שקל, אחרי שמתחילת השנה איבדה כ-2 מיליארד שקל. אה, אולי זו הסיבה להעלאת דמי הניהול – הרצון לשמור על ההנסות והרווח למרות השחיקה בהיקף הכספים המנוהלים, אבל אולי במקום להתעסק עם ההכנסות שלכם, תתחילו לחשוב על התשואות של המשקיעים – הרי, אם תצליחו לייצר תשואה עודפת, המשקיעים יזרמו לקרנות שלכם.
מנורה חייבים לומר לא לבד – שורה של גופים מעלים דמי ניהול בקרנות בחודשים האחרונים – כאן, תראו, ממש מהיום את ההעלאות של מגדל, וכאן תראו את כל החדשות האחרונות בתחום בכלל ובדמי הניהול בפרט
מגדל קרנות נאמנות ממשיכה להעלות את דמי הניהול בקרנות האג"חיות – דמי הניהול בקרן: מגדל (1A) אג"ח מדינה + 10% (מספר קרן: 5113683) יועלו מ-0.45% ל-0.65%. הקרן הזו מנהלת כ-220 מיליון שקל (נכון לספטמבר 2015) . התשואה של הקרן הזו בשנה האחרונה היא 0.7%, ובהינתן שמאז הריבית המשיכה לרדת ובמקביל אגרות החוב המשיכו לעלות, ייתכן שהתשואה הזו תהיה מאתגרת במבט קדימה, משמע יהיה ממש לא פשוט להשיג תשואה כזו ב-12 החודשים הבאים; וגם אם כן, גם אם איכשהו מגדל ישיגו או יתקרבו לתשואה כזו – האם במגדל חושבים שהם צריכים לקבל דמי ניהול של 0.65% בשעה שהמשקיעים מרוויחים 0.7% – במגדל, יספרו על העלויות שלהן ובעיקר על עלויות ההפצה שמגיעות ל-0.35% (עלויות הפצה שהם משלמים לבנקים), ועדיין – אין שום סיבה שדווקא שפוטנציאל התשואות באגרות חוב יורד, דמי הניהול בקרנות יעלו על חשבון הציבור – הרי ברגע שמעלים דמי ניהול בעצם מורידים את התשואה למשקיע.
במגדל מעלים גם את דמי הניהול בקרן מגדל (0A) אג"ח מדינה פלוס (מספר קרן: 5131479). דמי הניהול היו 0.49% והן יועלו ל-0.65%. הקרן הזו מנהלת 105 מיליון שקל (נכון לספטמבר 2015) והיא הניבה למשקיעים בה 0.9% בשנה האחרונה. גם כאן, העלייה בתשואה היא על חשבון המשקיעים שגם ככה ממש לא מקבלים תשואה מרשימה.
לפני כחודש הלה מנהל הקרנות במגדל דמי ניהול בקרנות המעורבות. דמי הניהול בקרן הנאמנות – מגדל (1B)(!)י 10/90 פלוס (מספר קרן: 5118195) עלו מ-0.59% ל-0.79%. דמי הניהול בקרן הנאמנות מגדל 20/80 (2B) פרימיום קרן נאמנות (מספר קרן: 5113485) עלו מ-0.69% ל-0.89%.
מגדל קרנות נאמנות המנוהלת על ידי שגיא שטיין, מנהלת (נכון לסוף ספטמבר) כ-27.7 מיליארד שקל (נתח שוק של כ-12% בתעשיית הקרנות). מגדל שלישית בגודלה בתעשייה אחרי פסגות ומיטב דש שמנהלות 28.4 ו-28.2 מיליארד שקל בהתאמה. מגדל מובילה את תחום הקרנות המחקות (קרנות העוקבות אחרי מדדים בדומה לתעודות סל).
למדריכים נוספים:
קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות
חשבונות הבנקים ללא תנועה / חשבונות רדומים מוערכים בכ-4 מיליארד שקל. מדובר בכספים של בעלי חשבונות שפשוט ניתקו מגע עם הבנק/ הסניף. אולי זה בגלל שינוי מקום מגורים/ שינוי כתובת; אולי פשוט שכחתם מהחשבון ההיסטורי; אולי זה בגלל פטירה של בעל החשבון, נסיעה לחו"ל – יש הרבה מאוד סיבות אפשריות, אבל מה שבטוח שלהרבה אנשים יש כסף והם כנראה לא יודעים עליו.
אין אפשרות פשוטה ומהירה לאתר חשבון כזה. חשבונות פנסיה וגמל ניתנים לאיתור יחסית מהר – ראו כאן. אבל חשבונות בנקים זה כבר סיפור אחר, אם כי מתישהו יהיה פתרון איתור מהיר (השאלה מתי?). בינתיים, אנחנו תלויים בחסדי הבנק. בעבר הלא רחוק דיברו על הקמת מאגר מידע מרכזי עם ממשק אינטרנטי , שיכלול נתונים על החשבונות שאין להם דורש. אבל ההקמה הזו התעכבה, והיוזמה של איגוד הבנקים די התמוססה (לפחות בינתיים).
בפועל, היה ניתן לצפות שהבנקים יאתרו את בעלי החשבונות, אבל זה לא ממש קורה. בפועל, כדי לאתר חשבון רדום , תצטרכו לפנות להנהלה של הבנקים במכתבים. מעבר לכך, אם תעשו זאת, אתם תשלמו עמלה כמובן, והיא יכולה להיות גבוה.
התקנות של המפקח על הבנקים מחייבות את הבנקים בנוגע לחשבונות שנותק בהם הקשר עם הלקוח למעלה מעשר שנים, לדווח עליהם לאפוטרופוס הכללי. מעבר לכך, המפקח על הבנקים הורה לבנקים להשקיע יותר מאמץ בחיפוש בעלי החשבונות. כמו כן, יידרשו על פי טיוטא שהוציא המפקח על הבנקים (ועדיין לא יושמה) למסור בדוחות הכספיים השנתיים את מספר החשבונות ללא תנועה הקיימים בכל בנק והסכומים המצויים בהם.
בינתיים, דממה – כ-220 אלף שקל של חשבונות כאלו מחכים לבעלים שלהם, כשההיקף הכספי מגיע ל-4 מיליארד שקל.
אז מה צריך לעשות כדי שגם במערכת הבנקאית בדומה לגופים המוסדיים יאפשרו לציבור לחפש את הכסף שלהם? נראה שהמכשולים הגדולים עכשיו הם דרישות רגולטוריות שקשורות לאבטחת מידע ולזיהוי והזדהות של הלקוחות מול המערכת הבנקאית. זה ייפתר,בינתיים תוכלו לפנות ישירות להנהלות של הבנקים. זה מעט מתיש, אבל זה הכסף שלכם.
איפה מציגים את רווחי החברות המוחזקות? איך זה שהרווח התפעולי בדוח החשבונאי של שטראוס שונה מהרווח התפעולי בדוח הניהולי? וכמה באמת הרוויחה שטראוס?
שטראוס מפרסמת שני דוחות כספיים – דוח כספי חשבונאי ודוח ניהולי. בטור הקודם, הוסבר הגורם לפער בין הדוחות – שטראוס במקביל ליישום תקינה חשבונאית הפסיקה לפני מס' שנים לאחד (באופן יחסי) חברות בשליטה משותפת. עד אז היא איחדה 50% מהתוצאות העסקיות של החברות האלו, ומדובר בשתי חברות מרכזיות וקריטיות לעסקים של שטראוס – חברת TRES הברזילאית שפועלת בשוק הקפה וסברה האמריקאית שפועלת בשוק הסלטים. מאז, היא הפסיקה לאחדם והציגה אותן לפי גישת השווי המאזני/ גישת האקוויטי – בשורה אחת במאזן ובשורה אחת בדוח רווח והפסד.
עד כאן הדוחות החשבונאיים, אבל שטראוס לא מוותרת כל כך מהר על "איבוד ההכנסות" בגלל התקינה החשבונאית, והיא החליטה לדווח על החברות בשליטה משותפת כאילו החשבונאות לא זזה, כלומר כאילו עדיין מדובר בהצגה בהתאם לאיחוד יחסי (שיטה שבה לוקחים את חלקה של המחזיקה בחברה המוחזקת בכל סעיף וסעיף). האמת ששטראוס פועלת נכון – החשבונאות מפספסת כאן חלק גדול מהסיפור ואיכשהו לוקחת פעילות כל כך מהותית ודוחפת אותה למספר אחד. ולכן, התוספת של שטראוס שמתבטאת בדוח ניהולי וגם בדוח התאמה (שמסביר את עיקרי השינויים בין הדוח החשבונאי לדוח הניהולי) תורמת להבנת הדוחות הכספיים, ורק כדי להבין את סדרי הגודל – במחצית הראשונה של 2015 הסתכמו ההכנסות של שטראוס בדוח הכספי (חשבונאי) ב=2.51 מיליארד שקל. ההכנסות האלו לא לקוחות בחשבון כלל את ההכנסות בחברות בשליטה משותפת (חברת TRES הברזילאית וסברה האמריקאית); בדוח הניהולי כולל את הכנסות החברות האלו מסתכמות ההכנסות ב=3.77 מיליארד שקל – 1.25 מיליארד שקל מעל הדוח החשבונאי, פער גדול שטוב שקוראי הדוחות מקבלים עליו פרוט (גם בדוח עצמו וגם במסגרת המידע האיכותי בדוח הדירקטוריון). הפערים נמשכים גם ברווח הגולמי וגם ברווח התפעולי. אבל האם הרווח התפעולי אמור להיות שונה – אחרי הכל, ההבדלים אמורים להיות רק עניין של הצגה, כשבפועל מבחינה תפעולית לא אמור להיות שינוי.
טכנית הגישה החשבונאית (גישת השווי המאזני) סוכמת את כל התוצאות של המוחזקת לשורה אחת. השורה הזו היא חלק מהרווח התפעולי (כלומר רווחי ההשקעות בחברות המוחזקות הם מעל הרווח התפעולי ולכן הם משפיעות עליו) וזה לא טריוואילי. בעבר כל הרווחים מהאחזקות היו מוצגות מתחת לרווח התפעולי שכן זה לא רווח תפעולי של החברה עצמה או של החברות הבנות (חברות בשליטתה). אלא שבאו ואמרו שמדובר בפעילות משלימה ואינטגרלית לפעילות הקבוצה, ולכן כבר שנים שרווחי השקעות מוחקות/ רווחי אקוויטי הם חלק מהתפעול. וזה רק מחזק את הבעיה – אם כך, אז מאיפה נובע ההבדל בין החשבונאות לבין הדוחות הניהוליים.
ובואו נהיה פרקטיים – שטראוס מדווחת במחצית הראשונה של השנה, על רווח חשבונאי בסך של 281 מיליון שקל (על פי שיטת השווי המאזני) ואילו בדוח הניהולי היא מדווחת על רווח תפעולי של 305 מיליון שקל. אולי לא הבדל ענק, ובכל זאת הבדל משמעותי ובעיקר מטריד. הרווח החשבונאי כולל רווחי אקוויטי/ רווחים מחברות מוחזקות המטופלות בשיטת השווי המאזני בסך של 83 מיליון שקל.
הפער בין הדוחות 24 מיליון שקל נובע מההצגה השונה בין הגישות והתייחסות שונה להוצאות שמתחת לרווח התפעולי. כאשר מאחדים באופן יחסי, עוברים בין כל השורות של דוח רווח והפסד ומייחסים/ לוקחים את חלקה של המחזיקה. למעשה, המחזיקה גם משתתפת בהוצאות המימון והוצאות המיסים של החברה המוחזקת. מנגד, בשיטת השווי המאזני כל ההוצאות , לרבות אלו שמופיעות אחרי הרווח התפעולי (הוצאות המימון והמיסים) הם חלק מרווחי האקוויטי. כלומר, במילים פשוטות, באיחוד היחסי יוחסו יותר הוצאות מימון ומיסים על ובגישת האקוויטי מוצגות פחות הוצאות מימון ומיסים – הכסף כמובן לא הולך לאיבוד, ואם מציגים יותר מימון ומיסים בדוח הניהולי המשמעות שהחלק ברווח התפעולי הוא גבוה יותר, כך שאחרי שינוכו ממנו המיסים והמימון היחסי הוא יהיה שווה להצגה החשבונאית (לפי רווחי אקוויטי).
ונפשט בדוגמה הפרקטית – שטראוס באיחוד יחסי איחדה רווח תפעולי של 107 מיליון שקל (נגזר מהנתונים תחת הנחות פשטניות – אין עסקאות בינחברתיות ו"סיבוכים" חשבונאיים) ואחר כך רשנה הוצאות מימון של 11 והוצאות מיסים של 13 מיליון שקל (שנובעים מהאחזקות בשליטה משותפת). בסה"כ ההשפעה של החברות האלו בנטו מסתכמת ב=83 מיליון שקל. בדוח החשבונאי שטראוס לא איחדה את כל השורות אלא כאמור לקחה מס' אחד – הרווחים מהחברות המוחזקות בסך 83 מיליון שקל. ועכשיו זה כבר ברור שבדוח הניהולי נקבל רווח תפעולי גבוה יותר (רווח שכולל 107 מיליון שקל של החברות המוחזקות, בעוד בדוח החשבונאי התרומה התפעולית היא 83 מיליון שקל).
עד כאן הסבר על הפער בשורה התפעולית, וחשוב להדגיש כי בשור התחתונה הנתונים זהים – כאן כבר "נסגרים" כל הפערים שהיו בשורות העליונות. אבל לא לדאוג החשבונאות מסדרת לנו בלגן מסוג אחר. הרווח לתקופה של שטראוס במחצית הראשונה של השנה הסתכם ב=167 מיליון שקל. אבל, למרות שכתוב, שחור על גבי לבן – רווח לתקופה, ונכון שרוב הקוראים (ובצדק) סבורים שזה הרווח של שטראוס זה עדיין לא הרווח הרלבנטי למשקיעים. הרווח הזה כולל את כל הרווחים של החברות בשליטה, אלו שהחברה איחדה אותם באופן מלא. הרי, יש את החברות בשליטה משותפת שהחשבונאות העבירה אותם מאיחוד חלקי/ יחסי לגישת האקוויטי (שורה אחת), ויש חברות שמלכתחילה היו נשלטות ולכן הן מוצגות באופן מלא בדוחות החברה המחזיקה, גם אם שיעור האחזקה בפועל מתחת ל=100%. ואז נוצרת בעיה מתמטית – אם מאחדים ב=100% חברה מוחזקת שבפועל לא מוחזקת ב=100%, צריך איכשהו לתקן את הדוח של המחזיקה כדי להתאימו לשיעור האחזקה המדויק, וזה מה שקורה בדוח של שטראוס – הרווח לתקופה כולל את החברות בשליטה באופן מלא, ובשורה מתחת נעשית התאמה – נותנים לבעלי המניות בחברות המוחזקות את חלקם, ולהמחשה – אם שטראוס מחזיקה ב=70%, אז בשלב ראשון מאחדים 100% ובשלב הבא מעין נותנים 30% מהרווח לבעלי המניות האחרים, וכך מגיעים לאחזקה של 70%. אחרי ששטראוס נתנה לבעלי המניות האחרים את חלקם, היא דיווחה במחצית על רווח המיוחס לבעלי המניות שלה בסך 124 מיליון שקל – זה הרווח הרלבנטי, אבל גם הוא לא סופי. על כך בטורים הבאים.