ועדת האכיפה המנהלית אישרו הסדר אכיפה מנהלי שנכרת בין רשות ניירות ערך לבין קרן הגשמה בע"מ. ויוטל על הקרן קנס גדול.
לפי ההסדר, הגשמה הודתה בעובדות ובביצוע הפרה של הצעה לציבור של ניירות ערך שלא על פי תשקיף. במסגרת ההסדר, הוטל על הקבוצה קנס בגובה של 300,000 שקל וכן היא התחייבה לנקוט צעדים למניעת הישנות ההפרה בכך שתגבש ותאמץ נוהל אכיפה הנוגע ליישום הוראות סעיף 15 לחוק ניירות ערך בקשר לאפליקציה הסלולרית שלה, בתוך 3 חודשים מיום אישור ההסדר על ידי מותב האכיפה המנהלית.
קרן הגשמה היא קרן השקעות פרטית שפעילותה מתמקדת בגיוס כספים עבור השקעות בעסקאות נדל"ן שעיקרן בחו"ל. גיוסי ההון ממשקיעים נעשים בכל פעם לצורך פרויקט נדל"ן ספציפי באמצעות תאגיד ייעודי. הגשמה מפרסמת את עצמה ואת השקעותיה באמצעי תקשורת מגוונים – קיום כנסי משקיעים, פרסומים בעיתונות, ברשתות חברתיות, באתר אינטרנט, באפליקציה וכד'. בעלי המניות העיקריים בחברה הם אבנר כץ (30%), חנן שמש (18.33%), ויצחק לאופר (9.67%). בנוסף להשקעות הפרטיות, פרסמה הגשמה מספר תשקיפים שקיבלו את היתר רשות ניירות ערך, שבמסגרתם גייסה מהציבור הון לצורך השקעות ספציפיות.
לפי רשות ני"ע , קרן הגשמה הציעה לציבור ניירות ערך בשותפויות הקבוצה ללא תשקיף בניגוד לסעיף 15 לחוק ניירות ערך וכן בניגוד לפטורים שנקבעו בחוק לחובת פרסום תשקיף. ניירות הערך הוצעו באפליקציה שהקבוצה השיקה בחודש יולי 2017.
האפליקציה נועדה לאפשר למשקיעים לקבל מידע מוגבל (בגדרי "פרסום כללי") על השקעות חדשות, לאפשר חתימה על מסמכים באופן דיגיטלי ולתת לכל משקיע גישה לפורטל האישי שלו, כך שיוכל לקבל מידע על ההשקעות בהן השקיע בלבד.
האפליקציה כללה מידע על פרויקטים נוכחיים ומידע אודות פרויקטי עבר, לרבות נתונים כספיים, אשר על פי הפטור שניתן לפרסומים כלליים אין לפרסמם שלא במסגרת תשקיף.
לאחר השקת האפליקציה ביולי 2017 ובחודשים לאחר מכן עד לאמצע דצמבר 2017 (כארבעה חודשים), מצגות על פרויקטי העבר של החברה, לרבות נתונים כספיים כמפורט לעיל, היו חשופות ונגישות לכל משתמשי האפליקציה אשר נכנסו לעמוד שבו נכללו נתונים על פרויקטים שהושלמו בעבר, בחרו פרויקט ופתחו את המצגת של אותו פרויקט. ממצאי הבירור המנהלי העלו כי מדובר היה בתקלה טכנית, אשר המשיבה לא הייתה מודעת לקיומה בזמן אמת.
ביום 20 בדצמבר 2017, מספר ימים לפני פניית מחלקת החקירות של הרשות לחברה במסגרת הבירור המנהלי, נערכה בדיקה יזומה של החברה כחלק מהליכי בקרה שוטפת שהיא עורכת. כתוצאה מהבדיקה, גילה האחראי על ציות בחברה את התקלה והחברה פעלה לתיקונה תוך מספר ימים בודדים.