בנק לאומי שמנוהל על ידי רקפת רוסק עמינח, הרוויח 936 מיליון שקל ברבעון השלישי – עלייה של 14% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הרווח משקף לבנק תשואה על ההון של 11.2%, לעומת 10.3% ברבעון המקביל אשתקד.
בתשעת החודשים הראשונים של 2018 רווחי הבנק צמחו ב-10% והגיעו ל-2.57 מיליארד שקל. התשואה על ההון הגיעה ל-10.2%, לעומת שיעור של 9.7% בסוף ספטמבר 2017.
על רקע הדוחות, אישר דירקטוריון בנק לאומי חלוקת דיבידנד בהיקף של 40% מהרווח הנקי של הבנק – סכום של כ-375 מיליון שקל. הדיבידנד המצטבר שחילק הבנק מתחילת השנה מגיע ל-1 מיליארד שקל.
ההכנסות מריבית הסתכמו בנטו של 2.2 מיליארד שקל – עלייה של כ-14% ביחס לתקופה המקבילה. הכנסות אלה צמחו ב-11% בין ינואר לספטמבר והגיעו ל-6.6 מיליארד שקל.
היקף האשראי לציבור בסוף חודש ספטמבר עמד על 276 מיליארד שקל – עלייה של כ-4% ביחס לתקופה המקבילה.
הפרשה והפסדי אשראי הסתכמו ברבעון ב-200 מיליון שקל – סכום משמעותי לעומת הפרשות ברבעונים הקודמים. בכל תשעת החודשים האשונים הסתכמה ההפרשה ב-314 מיליון שקל.
בנק מזרחי מפתיע עם רווח של 454 מיליון שקל ברבעון השלישי. מדובר על זינוק של 70% ביחס לרווח ברבעון המקביל ב- 2017. מדובר על יותר מהכפלה לעומת הרווח ברבעון הקודם בו הפרישה החברה בגין המחלוקת מול רשויות האכיפה והמס בארה"ב (משרד המשפטים האמריקני) בגלל החשד כי הבנק עזר ללקוחות בהלבנת כספים.
בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה רווחי מזרחי טפחות הסתכמו ב-1 מיליארד שקל, בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. אבל כאמור אלמלא ההפרשה (בסך 425 מיליון שקל), הרווח היה גבוה משמעותית מאשר בתקופה המקבילה.
במקביל לדוחות ולמרות הרווח, מסרה הנהלת הבנק כי על רקע חקירת משרד המשפטים בארה"ב, לא יחולק דיבידנד בגין רווחי הרבעון השלישי.
הרווח הרבעוני משקף תשואה על ההון במונחים שנתיים של 13.4%, לעומת 8% ברבעון המקביל אשתקד. רווחי ינואר עד ספטמבר משקפים תשואה על ההון במונחים שנתיים של 9.7%, לעומת 10.1% בתשעת החודשים הראשונים בשנה שעברה. בסיכומה של 2017 כולה התשואה על ההון שהציג מזרחי טפחות עמדה על 10.2%.
בין הגורמים המרכזיים שהשפיעו על רווחי הבנק לרבעון השלישי הייתה עלייה של כ-25% בהכנסות המימון של הבנק, המשך שיפור בשוק המשכנתאות. כמנו כן, ההכנסות הושפעו גם ממדד המחירים לצרכן, שעלה מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר ב-1.1%, לעומת 0.2% בתקופה המקבילה.
האשראי לציבור נטו של מזרחי טפחות הסתכם בסוף חודש ספטמבר בכ-190 מיליארד שקל, עלייה של כ-6% ובמונחים אבסולוטיים – 11 מיליארד שקל לעומת התקופה המקבילה.
אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות מסר במקביל לפרסום התוצאות – "נתוני הרבעון השלישי משקפים את המשך הצמיחה בפעילות הבנק, בתוואי התכנית האסטרטגית, תוך הצגת שיעורי גידול במרבית סעיפי המאזן, בהכנסות וברווחיות".
חלק מהרווח של מזרחי טפחות מגיע דווקא מתחום הביטוח (הרחבה כאן)
הסברה המקובלת היא שלא מושכים את הפיצויים. עושים הכול – לווים ממשפחה, מחברים, מצמצמים הוצאות עד כמה שאפשר, אבל בפיצויים לא נוגעים. האם זה נכון? ובכן, זה יפתיע אתכם – מסתבר שלפעמים (ולא מעט) עדיף למשוך את הפיצויים.
איך זה יכול להיות? נניח שעובד פרש מהעבודה – הכספים בקופות הגמל , ביטוח מנהלים וכו' נמצאים בחסכונות רשומים על שמו. לרוב, הפורשים לא עושים התחשבנות מול מס הכנסה. הכי נכון לעשות זאת ביום הפרישה, וגם למשוך את הפיצויים. אבל רבים מעדיפים שהכסף יישאר בחסכונות.
אלא שלפעמים מדובר בפצצה מתקתקת. בחסכונות האלו ייתכן ויש סכום שחייב במס – במידה וכספי הפיצויים מעל תקרת הפטור. הרי הפטור הוא עד רף מסויים ובמקרים רבים יש לכם מעל הסכום הזה.
אם המשיכה היתה מתבצעת במיידי, אז היו רואים ביתרה העודפת רווח הון ומחייבים במס ריאלי – 25% על הרווח הריאלי. אבל אם דוחים את המשיכה, משלמים יותר מס.
רשות המיסים דורשת בעת המשיכה טופס 161 (ראו הרחבה כאן), אבל במקרים רבים אין או נכון יותר כמעט לא אפשרי לקבל טופס כזה. לכו תמצאו את החברה שעבדתם בה לפני 20 שנה והיא התפרקה מאז. וגם אם נניח שיש לכם את הטופס הזה. נניח שאתם יכולים להוכיח שהפטור הקיים לכם בעבר לא נוצל. השאלה אם יש גם סכום חייב – מעבר לפטור.
אם יש סכום חייב, אז הוא ממוסה שימו לב, לא ב-25% אלא בשיעור המס השולי המרבי (או במס הנומינלי כשהוא מוצמד בתוספת ריבית של 4% בשנה). למה זה כך, כי מס הכנסה בעצם אומר – בפרישה צריך למשוך מס ולשלם כמו שצריך את המס. אחרת זה סוג של דחיית מס הכנסה כלפי רשות המס, ועל דחייה כזו צריך לשלם הצמדה וריבית. סוג של קנס.
רבים לא מודעים לזה, וחשוב להבהיר – במקרים רבים לא כדאי למשוך פיצויים, אבל השאלה באיזה סטטוס העובד – אם מדובר בפרישה (וזה יכול להיות בגיל צעיר – לא דווקא 62 או 67) אזי חשוב לבדוק – ייתכן שכדאי דווקא למשוך את הפיצויים.
אגב, אתם גם לא יכולים להעביר את הסכום ליורשים ללא מס. מס הכנסה יחייב את הכספים האלו שעוברים ליורשים בדומה למס שהיה חל עליכם.
אי.סי.איי, הנשלטת בידי שאול שני, תכננה לגייס בלונדון 170-180 מיליון ליש"ט (כ-230 מיליון דולר) לפי שווי של 450-500 מיליון ליש"ט לפני הכסף (580-650 מיליון דולר). אבל במחיר הזה לא היו קונים. זאת ועוד – כחלק ממהלך ההנפקה תכנן הבעלים שני למכור מניות ECI שבידיו באמצעות הצעת מכר.
הירידות החדות בבורסות בעולם במהלך אוקטובר אמנם האיצו את חיסול ההנפקה המתוכננת, אבל גם כך, השווי שנדרש לא היה טריוויאלי. באי.סי.איי מסבירים שהחליטו לדחות בינתיים את ההנפקה ולא להתפשר על מחיר החברה, שכן הנפקה במצהב הנוכחי היתה מתבצעת לפי שווי נמוך בהרבה מהמתוכנן.
מטרת ההנפקה היתה לצמצם את חובות החברה לצד המשך השקעות. החברה עמוסה בחובות כשלמעשה בעשר השנים האחרונות, כך על פי ההערכות ההפסדים שלה הסתכמו בקרוב ל-1 מיליארד דולר.
ECI, שהוקמה ב-1961, היא ספקית עולמית של מוצרים ופתרונות כוללים לרשתות תקשורת והעברת נתונים, עבור ספקי שירותים, גופי תשתיות וממשלות, וכן לקוחות הגנה וביטחון. מנתונים שפרסמה החברה לקראת ההנפקה עולה, כי הכנסותיה במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו בכ-198 מיליון דולר, צמיחה של 24% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הרווח התפעולי שלה הסתכם בכ-11 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של כ-5 מיליון דולר, ובשורה התחתונה היא הציגה בתקופת המחצית הראשונה הפסד נקי של כ-19 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-34 מיליון דולר בתקופה המקבילה.
הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) הגיע במחצית הראשונה של השנה לכ-30 מיליון דולר. ההון העצמי של החברה עמד בסוף יוני השנה על כ-101 מיליון דולר.
כמה חברה שמפסידה בשורה התחתונה שווה? אז נכון שהחברה הצליחה להרוויח תפעולית במחצית הראשונה וקצב הרווחים התפעוליים עולה על 20 מיליון דולר, אבל מה עם המימון – הוא לא נחשב? מימון זו הוצאה לכל דבר ועניין. בשורה התחתונה, אחרי המימון, החברה מפסידה.
אז נכון, רבים משתמשים ב-EBITDA כדי להצדיק שווי, זה הרי הרווח בלי בלי בלי – בלי מימון, בלי מיסים, בלי הפחתות ופחת. למה בלי? ככה זנ נראה טוב יוצר, ככה זה מעיד על המצב התפעולי. ככה זה אמור לבטא את מצבה התפעולי של הפירמה. אז האבידה בקצב של 60 מיליון דולר – אז מה? זה ממש לא מצדיק חברה בשווי של 650 מיליון דולר – השווי שאי.סי.איי רצתה להנפיק.
גם אם נקודת המוצא היא האבידה, הרי שמחשבים את השווי התפעולי- שווי הפעילות בהתאם למכפיל רווח תפעולי ואז כדי להגיע לשווי החברה צריך להוריד את המימון – ערימות של מימון. גם אם תהיו נדיבים, יהיה קשה להצדיק שווי של 650 מיליון דולר.
רוכש דירה יחידה זכאי לשיעור מס רכישה מופחת. כך גם משפר דיור (בתנאי שימכור דירתו בטווח של 18 חודשים). אבל מה קורה עם אנשים שרכשו דירה במסגרת קבוצת רכישה, התברר להם שהעסקה מתעכבת, והחליטו לקנות דירה אחרת?
במס הכנסה מתייחסים לסוגיה ומוצאים פתרון שמקל על רוכשים דירות במצב כזה – "אחת הדרכים הנהוגות לרכישת דירה היא הצטרפות לקבוצת רכישה. יחד עם זאת, המציאות לימדה כי רבים שרכשו דירה במסגרת קבוצת רכישה, נתקלים בקשיים ולעיתים אין התקדמות בבניית הדירה במשך שנים רבות", מסבירים במס הכנסה ומוסיפים – "לפיכך, נוצרו מצבים שבהם מי שרכש במסגרת קבוצת רכישה את דירתו היחידה, אשר אין התקדמות בבנייתה, וכעת הוא מעוניין לרכוש דירה אחרת כדי לחסוך את דמי השכירות, נדרש לשלם מס רכישה בשיעורים החלים על מי שיש לו יותר מדירה יחידה, למרות שכרגע כלל אינו מחזיק בדירה ומצבו אף גרוע יותר עקב הכספים שכבר השקיע בקבוצת הרכישה"
על רקע זה, במהלך 2018 חוקק תיקון לחוק – "התיקון הנוכחי מקל על מי שרכש דירה במסגרת קבוצת רכישה וזו הייתה באותו מועד דירתו היחידה, בכך שהוא קובע שאם בנייתה של הדירה שנרכשה במסגרת קבוצת הרכישה לא החלה בתוך 4 שנים ממועד רכישתה, או אם שוכנע המנהל כי חל עיכוב מהותי אחר בהשלמת בנייתה של הדירה בתקופה זו, או אם החזקה בדירה לא נמסרה בפועל לידי הרוכש בתוך 6.5 שנים ממועד רכישתה, אותו רוכש יוכל לרכוש דירה נוספת ויחולו עליו שיעורי המס המופחתים החלים על רוכש דירה יחידה או על משפר דיור.
"ההסדר הנ"ל יחול רק בהתקיים כל התנאים הבאים: העיכוב בהתחלת הבנייה או בהשלמתה חל בנסיבות שאינן בשליטתו של הרוכש ולא היו ידועות במועד רכישת הדירה במסגרת קבוצת הרכישה; על הרוכש למכור את הדירה שרכש במסגרת קבוצת הרכישה בתוך 18 חודשים ממועד השלמת בנייתה; אלמלא רכש את הדירה בקבוצת הרכישה, הייתה הדירה שהוא רוכש כעת דירתו היחידה.
התיקון נכנס לתוקף ביוני 2018. בנוסף נקבעה הוראת מעבר לפיה מי שרכש דירה לפני יוני 2018 לאחר שרכש דירה בקבוצת הרכישה, והתקיימו לגביו כל התנאים של ההסדר הנ"ל, פרט לתקופה של עיכוב בבניית הדירה במשך 4 שנים לפחות, עדיין יחולו על הרכישה שיעורי מס הרכישה המופחתים החלים על משפר דיור.
התוצאות של אפל לרבעון השלישי היו טובות, אבל המכירות של האייפון החדש והתחזית הפושרת הביאה לירידה חדה במחיר המניה – 7%.
הרווח למניה ברבעון השלישי הסתכם ב-2.91 דולר, כאשר האנליסטים ציפו ל-2.8 דולר למניה.
הכנסות החברה – 62.9 מיליארד מעל לציפיות להכנסות של 61.5 מיליארד דולר. מדובר בצמיחה של מעל 20% ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה.
מכירות האייפונים ביחידות הגיעו ל 46.9 מיליון, לעומת ציפיות למכירה של 47.5 מיליון אייפונים. הפספוס הזה היה מנהגורמימם העיקריים לירידה החדה במניה.
אפל ממשיכה לחפש וגם למצוא מנועי צמיחה נוספים. ברבעון הנוכחי נמשך הגידול בתחום השירותים, הכולל את מכירות חנות האפליקציות, מנויים לשירות אפל מיוזיק והכנסות מאחסון באייקלאוד. הכנסות אפל משירותים הסתכמו ברבעון בשיא של 10 מיליארד דולר, צמיחה של 27% מהרבעון המקביל בשנה שעברה, אך מעט מתחת לציפיות האנליסטים להכנסות של 10.2 מיליארד דולר.
"אנחנו מתרגשים לדווח על רבעון נוסף שבו אפל שברה שיאים, רבעון שסוגר שנה פיסקלית נהדרת, שנה בה מכרנו את מכשיר ה-iOS השני מיליארד שלנו, חגגנו יום הולדת עשר לחנות האפליקציות והשגנו את ההכנסות והרווחים החזקים בהיסטוריה של אפל" אמר מנכ"ל החברה, טים קוק, והוסיף – "במהלך החודשיים האחרונים, הבאנו פיתוחים חשובים ומוצרים טובים יותר לצרכנים שלנו דרך גרסאות חדשות של האייפון, האפל ווטש, האייפד והמק וגם דרך ארבעת מערכות ההפעלה שלנו. אנחנו נכנסים לעונת החגים עם הקו החזק ביותר של מוצרים ושירותים אי פעם".
לאחרונה השיקה החברה שלושה אייפונים חדשים – ה-XR שמחירו מתחיל מ-750 דולר, האייפון XS מתחיל מאלף דולר והאייפון XS מקס מ-1,100 דולר. א כמו כן השיקה החברה את אפל ווטש, מקבוק אייר, אייפד פרו ומחשב שולחני מק מיני.
בתל אביב יש אינסוף אפשרויות תחבורה – אופניים, אופניים חשמליות, אוטובוסים, מוניות שירות, מוניות, גט, תל אופן, מובייק, קורקינטים להשכרה, רכבים שיתופיים, אוטותל, קר2גו, ועוד. עכשיו גם אינטל שרכשה את מובילאיי מסמנת את תל אביב.
מובילאיי תשיק בעיר ניסוי לשירות היסעים ללא נהג, עם חברת הרכב פולקסווגן. כלי הרכב יחלו לנסוע ברחבי המטרופולין כבר בתחילת השנה הבאה, ויהיו חשמליים לחלוטין – כך מעריכות החברות המעורבות. אינטל מסרה כי היא מתכננת להשיק שירות מסחרי מלא בעיר בשנת 2022. החברות מעוניינות להגדיל, בשלבים, את צי המכוניות – מכמה עשרות לכדי מאות כלי רכב.
הממשלה אישרה את הצעת החברות בוועידת התחבורה החכמה השנתית, שנערכה בתל אביב. הממשלה הסכימה לשתף פעולה בשלוש חזיתות: המדינה תעניק תמיכה משפטית ורגולטורית. הממשלה גם הסכימה להעניק מידע בדבר תשתיות התחבורה והתנועה בכבישים.
בנוסף, תעניק המדינה גישה לתשתיות הנחוצות. שירות המוניות של אינטל-מובילאיי הוא שירות ההיסעים האוטונומי הראשון בישראל.
"לכבוד הוא לנו להשיק את שיתוף הפעולה עם חברת רכב מובילה, שנועד להעניק שירות היסעים מהפכני", אמר הפרופ' אמנון שעשוע, מנכ"ל ומייסד מובילאיי, שנרכשה במארס 2017 על ידי אינטל תמורת12 מיליארד דולר. "השירות שלנו נועד להתאים עצמו לצרכי התחבורה העירונית של המאה ה-21, ולצמצם את ההשלכות החברתיות – פקקי תנועה, זיהום אוויר וסכנות בטיחות".
בערים גדולות בי
עולם נעשים פיילוטים בתחום הרכבים האוטונומים. ויימו (Waymo) של גוגל ואובר השיקו בפניקס, אריזונה שירותי מוניות אוטונומיים; דרייב AI עורכת תכנית ניסוי באזור פריסקו, טקסס.
IBM מדווחת על רכישת חברת רד האט (Red Hat) תמורת 34 מיליארד דולר במזומן – מחיר של 190 דולר למניה, פרמיה של כ-65% על מחיר השוק.
רד האט מובילה בתחום הקוד הפתוח. מדובר בחברה שהיתה חלוצה בתחום כבר לפני 20 שנה והיא בין המפיצות הגדולות בעולם של מערכת הפעלה מבוססת לינוקס. רד האט שנסחרת בוול-סטריט לפי שווי של כ-21 מיליארד דולר, איבדה בחודשים האחרונים שליש מערכה בגלל ציפיות לירידה בקצב הצמיחה ותוצאות חלשות יחסית.
מחיר המניה של רד האט היה לפני כחצי שנה קרוב ל-180 דולר אך הוא ירד לכיוון 120 דולר – משמע IBM שנסחרת בשווי של 115 מיליארד דולר, משלמת פרמיה נדיבה (מחיר של 190 דולר).
הרכישה הזו נובעת מהחובה של מנהלי IBM לייצר מנועי צמיחה. הפעילות הבסייסת של IBM לרבות תחום ה-IT והמיינפריים צומחים בשיעור מתון במיוחד, ולחברה אין מנועי צמיחה חזקים. הרכישה של רד האט אמורה לספק לחברה מנוע צמיחה בתחום הקוד הפתוח.
גמידה סל התפשרה: גייסה 50 מיליון לפי שווי של 165 מיליון דולר; פחות ממה שציפתה, אבל מהלך חכם – חברות רבות שלא התפשרו על המחיר וחזרו הביתה בידיים ריקות, לא הצליחו בסופו של דבר להנפיק. לפעמים מה שחשוב זה להיות במשחק – לגייס, לקבל תג מחיר, לקבל חברה עם מניה ששוויה משתנה מדי יום – התוצאות כבר יתבטאו במחיר המניה בהמשך, ואז גם אפשר לקבל שווי גבוה, גם לצורך הנפקה נוספת.
גמידה סל ל גייסה לפי שווי של 165 מיליון דולר לפני הכסף ו-215 מיליון דולר אחרי הכסף. הכוונה היתה לגייס לפי שווי של 275 מיליון דולר לפני הכסף – כך שמדובר בשווי נמוך משמעותית ממה שהחברה התכוונה, אבל צריך גם לזכור שמדובר בימים קשים בבורסה האמריקאית.
בעלי מניות בחברה, כולל תאגיד נוברטיס שהוא בעל המניות הגדול בחברה (21% לפני ההנפקה), וחברת אקסס מדיקל של לן בלווטניק, שהיה עד כה מושקע בחברה דרך כלל ביוטכנולוגיה (18% לפני ההנפקה) השתתפו בהנפקה. חתמי ההנפקה הם BMO Capital Markets ו-RBC Capital Markets. החתמים המשניים הם נידהם ואופנהיימר.
גמידה סל, המנוהלת על-ידי ד"ר ג'וליאן אדמס, מפתחת מוצרים מבוססי תאי גזע, והמוצר הראשון שלה, NiCord, מיועד לטיפול בסרטן הדם. המוצר עבר בהצלחה את שלב I/II של הניסויים הקליניים, שבו נמצא כי הוא משפר את מהירות קליטת השתל בחולים שעברו תהליך של הרס מערכת החיסון ושיקומה מחדש באמצעות השתלת דם טבורי.
בניסוי, שכלל 36 חולים, נקלט השתל תוך 21 ימים בממוצע, כחצי מן הזמן הממוצע לקליטת שתל מדם טבורי המוכר בספרות המקצועית. גמידה סל כבר נמצאת במהלך ניסוי שלב III במוצר, ומצפה לתוצאות ב-2019.
מלאנוקס דיווחה על תוצאות טובות ברבעון השלישי, המניה בתגובה עלתה ב-10%, ואז הגיעה בשורה טובה למשקיעים. מדיווחים בתקשורת האמריקאית עולה כי החברה שכרה בנקאי השקעות למצוא רוכש לחברה, והתקבלו שתי הצעות.
הדיווחים האלו הזניקו את המניה במסחר שלאחר הסגירה ב-15% נוספים! בשנה האחורנה זינקה מניית החברה ב-70% והיא נסחרת בכ-4.5 מיליארד דולר. החברה שמפתחת רכיבים לתקשורת מהירה בין שרתים ושיפור יכולת ההעברה והאחסון של נתונים, מתחרה מול ענקיות כמו אינטל, ברודקום וסיסקו ומחזיקה נכון לרבעון השלישי של 2018 בנתח שוק של 69% מהשוק למתגי את'רנט במהירות של 200 ג'יגה ביט לשנייה.
מלאנוקס שולטת גם בשוק האינפיניבנד עם נתח שוק של 77%. אינפיניבנד הוא תקן תקשורת נוסף מיועד למחשבים בעלי ביצועים גבוהים כמו מחשבי על ולחוות שרתים. בתחום זה מלאנוקס מתחרה מול.
ומכאן שהרכישה עשויה להגיע משני כיוונים עיקריים – אינטל עצמה שתרצה לחסל את המתחרה הגדולה שלה בשני השווקים הצומחים האלו. או ברודקום, סיסקו ואחרות שירצו להיות שחקן דומיננטי בשווקים האלו.
מלאנוקס דיווחה על גידול של 90% ברווח התפעולי ברבעון השלישי של 2018 בהשוואה לרבעון המקביל לו ב-2017 – ל-90 מיליון דולר. ההכנסות גדלו ב-24% ברבעון השלישי של 2018 לעומת הרבעון המקביל לו ב-2017 והסתכמו ב-279 מיליון דולר. מלאנוקס העלתה את תחזית ההכנסות ל-2018 בפעם הרביעית ברציפות.
מיקרוסופט דיווחה על תוצאות טובות לרבעון שהסתיים בספטמבר (הרבעון הפיסקלי הראשון של 2019).
הכנסות החברה הסתכמו ב-29.1 מיליארד דולר, מעל ציפיות האנליסטים להכנסות של 27.9 מיליארד דולר. ההכנסות בשנה שעברה עמדו על 24.5 מיליארד דולר – צמיחה של כמעט 20% ביחס לרבעון מקביל.
הרווח המותאם למניה עמד על 1.14 דולר – מעל ציפיות האנליסטים לרווח של 96 סנט למניה, ועלייה של 37% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה.
הרווח האבסולוטי – 8.8 מיליארד דולר, בהשוואה ל-6.6 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.
וול-סטריט העריכה כי התוצאות יהיו משופרות, ולכן למרות התוצאות הטובות, מניית החברה ירד לאחר הפרסום, במסגרת המסחר שלאחר הסגירה ב-3%.
התחום הצומח ביותר במיקרוסופט הוא תחום מיחשוב הענן. הצמיחה מהכנסות תחום זה עמדה על כמעט 80%, אך מתחת להערכות האנליסטים שציפו לצמיחה חזקה עוד יותר.
הרשת החברתית לינקדאין שבשליטת מיקרוסופט צמחה ב-33% ברבעון הנוכחי, מעל ציפיית האנליסטים לצמיחה של 32%.
מנכ"ל החברה, סאטיה נאדלה, אמר, עם פרסום התוצאות "התחלנו את השנה הפיסקלית 2019 בצורה טובה מאוד. ההצלחה והשיפור בתוצאות נובעים מהחדשנות שלנו והאמון שלקוחותינו רוחשים לנו בהתנעת הפלטפורמות הדיגיטליות. אנחנו מתרגשים לעזור ללקוחותינו לבנות את היכולת הדיגיטלית לה הם זקוקים כדי לשגשג ולצמוח, עם מודל עסקי שמקושר באופן יסודי להצלחה שלהם".
