דרור גילאון, מומחה פיננסי (לשעבר סמנכ"ל השקעות במנורה קרנות נאמנות) מסביר לנו מדוע לדעתו פוליסת חיסכון היא מוצר עדיף על קרנות נאמנות. . גילאון מסביר את היתרונות הגלומות בפוליסה – אפשרות לעבור בין מסלולים בלי שהדבר ייחשב כאירוע מס; השקעות לא סחירות, והשקעה ללא הגבלת סכום. הוא משווה את ההשקעה בפוליסת חיסכון להשקעות אחרות, ומדגים את היתרונות ואת הרווח הכלכלי בעקבות השקעה בפוליסה לעומת מכשירים אחרים.

עם זאת,פוליסת חיסכון היא לא המוצר היחיד שנהנה מיתרונות מיסוי. אתם יכולים לקרוא כאן בהרחבה על קופות הגמל להשקעה שככל הנראה מהוות את המוצר המוביל לרוב החוסכים מבחינת מיסוי, גמישות, נזילות ופרמטרים נוספים.  ומי שרוצה להרחיב על פוליסות חיסכון יכול לקרוא את המדריך שלנו

 

חשבון עו"ש ללא עמלות – גימיק או אמת

חשבון העו"ש הוא המוקד שלכם לביצוע פעולות – דרכו אתם מושכים כספים, משלמים כספים, מוציאים צ'קים, מפקידים משכורת, קונים מניות, מוכרים קרנות ועוד. על הפעולות האלה אתם משלמים עמלה – ככה הבנק בעצם מרוויח, אבל בשנים האחרונות הבנקים מציעים לנו – "חשבון עו"ש ללא עמלות". טוב אנחנו לא "קונים" את זה. מדובר בחשבון עם עמלות מסוג אחר, אבל אין דבר כזה בלי עמלות בכל. הבנק משחק עם העמלות בחשבון, מוותר על העמלות השוטפות (חלק מהן), קורא לזה חשבון בלי עמלות, אבל אתם מוותרים על סוגים מסוימים של שירות, וכן יש עמלות מסוימות – הבנקים עובדים בשביל רווח, לא בשביל הלקוחות.

 כמו כן, במקרים רבים זאת הטבה זמנית בעיקר לחשבונות חדשים, וזה יכול להיות לכמה שנים. בבנק סבורים שאחרי התקופה בחינם, כבר לא תעזבו את הבנק, ובפועל מסתבר שהם צודקים.

אבל על מה בכלל המהומה – מהן עמלות העו"ש? ובכן, מדובר בעמלות ניהול החשבון. לא מדובר בעמלות שקשורות לניירות ערך, ולפעולות מעין מורכבות.  אלא לעמלות  קבועות שמשלמים בלי קשר לפעילות. עם זאת, כל בנק והחבילה שלו (פרטים בהמשך), כל בנק מגדיר בעצם חבילה של עמלות עו"ש בחינם וזה יכול לכלול הזמנת צ'קים, ניהול חשבון, הזמנת כרטיסי אשראי ועוד. העמלות האלו מסתכמות לרוב ב-10-12 שקלים בחודש (תלוי בבנק) – כלומר לא מהעמלות הכבדות שלנו, ובכל זאת אם מקבלים את זה בחינם וחוסכים 100-150 שקל בחודש, אז נהדר. עמלות עו"ש אפס לרוב מתקבלות כאשר אנחנו פונים לבנק חדש – הדרך של הבנקים לפתות לקוחות חדשים היא בין היתר להציע חשבון בלי עמלות. זה לא מספיק והם מציעים גם הלוואה לכל מטרה (לרוב עד 100 אלף שקל בתנאים טובים) והטבות נוספות (לרבות מענק).

מקום נוסף שבו תפגשו חשבון עו"ש ללא עמלות הוא בבנקים הדיגיטלים וזה ברור – הבנקים האלו פועלים רק או בעיקר באינטרנט וברגע שחוסכים את הפקיד בבנק אפשר להציע ללקוח ביטול של עמלת הפקיד – כלומר ללא עמלות ניהול חשבון.

ובכן – מי מעניק לנו שירות עו"ש בלי עמלות עו"ש? – תתפלאו, בנק ירושלים היה עד לאחרונה בנק בלי עמלות עו"ש. הבנק הציע חשבון בלי עמלות עו"ש לכל הלקוחות וללא הגבלת זמן. אבל החל מאוגוסט הודיע הבנק שיחל לגבות 6.5 שקל בחודש עבור עמלת פקיד.  עמלה אגב יחסית נמוכה.

חשבון ירוק בבינלאומי; חשבון הפוך באיגוד – מה עדיף? 

בבנק הבינלאומי ובבנק הבת שלו – בנק אוצר החייל מציעים חשבון ירוק. מדובר על חשבון דיגיטל  ללא עמלות עו"ש. ההטבות בחשבון הירוק – – פטור מעמלות ערוץ ישיר ופטור מעמלת מינימום; פטור מעמלות בגין שירותי SMS אונליין; החזר עמלות על פעולות בני"ע ובמט"ח, בשיעור של 20% מסך העמלה;

בנק אגוד הוא כנראה אחד מהדומיננטיים בחשבון  ללא עמלות – לבנק יש את "חשבון הפוך" כשבחשבון הזה יש  פטור מעמלות עו"ש  שכוללות עמלת פקיד ועמלת ערוץ ישיר. כמו כן,  לקוחות של חשבון הפוך זכאים ל-3% ריבית שנתית על הפלוס (למשך 3 שנים, עד גובה משכורת), ו- 0% ריבית על המינוס (למשך 3 שנים, עד גובה משכורת).

נשמע מפתה? במיוחד הריבית על הכסף בעו"ש (וחוסר הריבית על המינוס), אבל מדובר על סכום מוגבל/ הטבה מוגבלת שכן הריבית היא רק עד לגובה השכר וכן יש תנאים נוספים לקבלת ההטבה – ראו כאן הרחבה.

בנק יהב מתברר בשנים האחרונות כבנק זול במיוחד. הבנק  מציע חשבון לשכירים ללא עמלות עו"ש. במידה ותעבירו את החשבון ליהב ובמידה והשכר שלכם הוא לפחות 5 אלף שקל, תזכו לקבל – פטור מעמלות לפעולות בערוצים ישירים. הפטור הזה כולל פטור מזיכוי חשבון באמצעות מסלקה, פטור מחיוב בכרטיסי אשראי, פטור מהפקדת מזומן, פטור ממשיכת מזומן במכשיר אוטומטי, פטור מהעברה/הפקדה לחשבון אחר, פטור מתשלום שובר, פטור משאילתת מידע, פטור מהפקדת שיק, פטור ממשיכת שיק, פטור מהוראת קבע, פטור מחיוב על פי הרשאה לחיוב חשבון, פטור מעמלת מינימום.

כמו כן, מעבירי חשבון יזכו לפטור מעמלות לפעולות המבוצעות על ידי פקיד לרבות –  פטור מהפקדת מזומן, פטור ממשיכת מזומן, פטור מהפקה ומסירת תדפיס לבקשת לקוח, פטור מהעברה/הפקדה לחשבון אחר, פטור מהפקדת שיק, פטור ממשיכת שיק, פטור מתשלום שובר בדלפק, פטור מעמלת מינימום, פטור מדמי הקצאת אשראי, עד 6 פנקסי שיקים חינם בשנה, קנייה ומכירה של ניירות ערך בעמלות מופחתות, מסגרת משיכת יתר – עד 300% מגובה המשכורת וכן  הלוואות בתנאים ייחודיים – עד 100,000 שקל ל-10 שנים בריבית החל מפריים (P + 1%).

בנק מזרחי טפחות מציע למעבירי חשבון מעין חשבון ללא עמלות עו"ש אבל באופן מאוד מוגבל. לקוחות שמעבירים  משכורת חדשה של 7,000 שקל נטו או 10,000 שקל נטו לזוג בחשבון משותף, יקבלו – החזר הוצאות עד 1,500 שקל, או פטור מלא ל-3 שנים מעמלות בגין פעולות בסיסיות בעו"ש, או הלוואה עד 30,000 שקל ללא ריבית והצמדה.

בנקים דיגיטליים – בלי עמלות עו"ש

הבנקים הדיגטלים הם בהגדרה בנקים עם עלויות נמוכות, וברובם אין עמלות עו"ש. בנק פפר של לאומי מציע חשבונות ללא עמלות עו"ש, ללא מגבלת זמן. הבנק פוטר את לקוחותיו מעמלות מינימום בחשבון, וכן לא ייגבו עמלות  על פעולות אלו – הפקדת ומשיכת צ'קים, הפקדות ומשיכת מזומן, העברת כספים, חיובי כרטיסי אשראי ועוד. כמו כן, מספק הבנק ריבית של 3% על פיקדונות עד לסכום של 10 אלף שקל.

האח של פפר –  לאומי טוטאל דיגיטל מציע כצפוי תנאים דומים; למעשה פפר מציע תנאים דומים ללאומי דיגיטל שהוא הבכור במשפחה (אבל מצטייר כפחות מוצלח מבין השניים).

אצל המתחרה פועלים יש את  – פועלים בי אונליין (Be Online). גם כאן אין עמלות עו"ש וניתן לבצע את הפעולות האלו ללא עלות – ניהול חשבון עו"ש בשקלים ובמט"ח; העברות, פנקסי שיקים, הרשאות לחיוב חשבון, הוראות קבע;  קבלת הלוואה (אשראי ברגע לזכאים והלוואה רב ערוצית);  חיסכון בפיקדונות ותוכניות חסכון; הזמנת כרטיס אשראי (עדכן, בנקט יתרת זכות, דיירקט מקומי, מסטרקארד בינלאומי).

בפועלים דיגיטל יש פטורים קבועים מעמלות – לרבות: פעולות המבוצעות באינטרנט, באפליקציה ובמכונות לשירות עצמי פטורות מעמלת ערוץ ישיר. כמו כן, יש פטור מעמלת השלמה למינימום; פטור מעמלה של הזמנת פנקסי שיקים;  פטור מהוראה על ביטול שיק; פטור מעמלת הקצאת אשראי;  פטור מעמלת טיפול בהלוואה מעל 100,000 שקל.

מעודכן ל-09/2018

מתנות לחג – כמה מקבלים?

 חלק מזכויות העובדים הלא רשמיות הוא מתנות לחגים – אין חובה כזו (אלא אם היא מוסדרת החוזה העסקה), אבל נהוג ומקובל לתת מתנות לעובדים לרגל החגים.  מסקרים שקיבצנו במערכת הון  בקרב מעל 1,000 מקומות עבודה, עולה כי מתנת החג (לחגי תשרי) עלתה השנה בכ-10% לעומת שנה קודמת כשערך המתנה יעמוד על 700  שקלים.

תעשיות המתנות לחגים מגלגלת על פי ההערכות מעל 4 מיליארד שקל, כאשר מספר העובדים המקבל את המתנות עומד על כ-3 מיליון איש.  המתנות בארץ הן בסכום כספי גבוה יותר מאשר בארה"ב ובאירופה שם מקובל לתת מתנה בהיקף של עד 150 ו-200 שקל בהתאמה, כשחלק מרכזי ממקומות העבודה בכלל לא נותן מתנות לעובדים.

השנה חלה ירידה משמעותית בשימוש בתווי הקנייה. נראה כי הסיבה לכך היא  הקטנת ההנחה שמעניקות הרשתות לרוכשים. אחרי הכל, תו הקנייה מבטא הנחה ביחס למחירים המקוריים. החברות קיבלו את התווים בעבר בהנחה של 20% ומעלה, וכעת מדובר על הנחה של עד 5%.

הנה נתונים מתוך סקר המתנות:

 עובדי גוגל –  1,500-2,000 שקל.

עובדי מפעלה תובלה בנגב יקבלו לחג 1,800 שקל.

נמל אשדוד – 900 שקל מההנהלה ו-700 שקל מהוועד.

עובדי חרסה בנגב – 1,450 שקל.

עובדי אי.די.אי טכנולוגיות – 1,400 שקל.

עובדי בנק ירושלים –  1,300 שקל.

עובדי אדמה – 1,200 שקל + מארז מתנות בשווי 300 שקל.

עובדי רותם אמפרט – 1,200 שקל.

עובדי שטראוס –  1,200 שקל (600 שקל מתוכם למימוש בחנות המפעל).

עובדי בנק ישראל  – מתנות בשווי 1,186 שקל.

עובדי טבע – 1,050 שקל.

עובדי מספנות ישראל – 1,000 שקל.

עובדי המשקם –  1,000 שקל.

עובדי כלל  – 1,000 שקל + מארז יין.

עובדי משרד ראש הממשלה – 500-1,000 שקל.

עובדי שיכון ובינוי – 400 שקל.

עובדי לאומי קארד – 650 שקל.

עובדי עיריית רמת השרון – 800 שקל.

עובדי מקורות – תווי קנייה בשווי 950 שקל.

עובדי אבן וסיד – 600 שקל מההנהלה +  350 שקל מהוועד.

עובדי פלאפון  – מתנות בשווי 500 שקל.

עובדי בנק לאומי – 600 שקל מההנהלה ו-300 שקל מהוועד.

עובדי אלישרא –  500 שקל.

עובדי חרסה בנגב – 1,450 שקל.

עובדי בנק מזרחי-טפחות – 900-1,000 שקל.

עובדי מפעל הפיס – 1,080 שקל.

עובדי מבטחים – 900 שקל בתווי קנייה.

עובדי רשות שדות התעופה – 1,000 שקל.

עובדי אלקטרה מעליות – 400 שקל מההנהלה ועוד 400 שקל מהוועד.

עובדי כאל (כרטיסי אשראי לישראל) – 900 שקל.

עובדי אל-על – 300-500 שקל.

עובדי פרי הגליל – 750 שקל.

עובדי שירותי בריאות כללית-  555 שקל.

עובדי RISKIFIED – 700 שקל.

עובדי הסוכנות היהודית – 1,000 שקל.

עובדי עיריית פתח-תקווה – 650 שקל.

עובדי מאפיות אנגל – 350 שקל.

עובדי טמפו – 1,000 שקל.

עובדי אלתא – 1,000 שקל.

עובדי ההסתדרות הציונית העולמית יקבלו לחג 1,000 שקל.

עובדי אלביט מערכות יקבלו לחג 500 שקל.

עובדי עיריית הרצליה יקבלו לחג 900 שקל.

עובדי התעשייה האווירית יקבלו לחג 950 שקל.

עובדי מכון התקנים יקבלו לחג 500 שקל.

עובדי משרד הביטחון יקבלו לחג 800 שקל.

עובדי בנק דיסקונט יקבלו לחג 600 שקל

עובדי רד תקשורת יקבלו לחג 450 שקל

עובדי חברת החשמל יקבלו לחג 400 שקל.

פיקדון 2000 – אולי מגיע לכם כסף מהצבא?

פיקדון 2000 הוא לא פיקדון במובן הרגיל – פיקדון בנקאי שמניב לכם ריבית, אלא מדובר בפיקדון לחיילים שהחלו את שירותם בין השנים 1992 ל-2000 (עד 31 בדצמבר 2000). חיילים אלו שלא מימשו את כל יתרת הפיקדון האישי שלהם יכולים לקבל עכשיו את מה שנותר להם בקופה – מדובר על סך כולל של 110 מיליון שקל שמגיע לכלל החיילים.

האגף לחיילים משוחררים במשרד הביטחון השיק לאחרונה ממשק שמאפשר לבדוק את זכאותכם לפיקדון – הנה הסבר והממשק (בדיקה דרך תעודת זהות).

הפיקדון האישי הוא מענק של המדינה לחיילים המשוחררים. גובה הפיקדון נקבע בהתאם לכמה פרמטרים – משך השירות וסוג השירות: לוחם, תומך לחימה או 'אחר' (כל מי שאינו לוחם או תומך לחימה).

סכומי הזכאות לפיקדון האישי, מחולקים לפי שירות של 24 חודשים ו-36 חודשים (לרוב – לבנות ולבנים בהתאמה):​ לוחמים ולוחמות​ זכאים בהתאמה ל-18,579 שקל ו-28,414 שקל בהתאמה. תומכי לחימה​ ותומכות לחימה זכאים ל-16,120 שקל ו-24,317 שקל בהתאמה. וכל האחרים זכאים – ל-13,114 שקל לשירות של שנתיים ו-19,671 שקל לשירות של שלוש שנים. בהחלט סכום מכובד, וחלק מהמשתחררים פשוט שכח אותו.

הפיקדון האישי אינו לכל מטרה (לפחות לא בשנים הראשונות). ניתן לנצל ולהשתמש בפיקדון תוך חמש שנים מהשחרור לצורך שש מטרות – לימודים,  הכשרה מקצועית, הוצאת רישיון נהיגה, הקמת עסק, נישואים ודיור.

לאחר מכן, בחלוף חמש שנים ניתן לנצל את יתרת הפיקדון לכל מטרה וזאת למשך שנתיים בלבד. אם עברו שבע שנים ולא נוצל, הפיקדון נסגר ולא ניתן עוד למשוך  את כספי הפיקדון.

אלא שביולי עבר חוק לפיו כל חייל שמשתחרר לאחר 12 ביולי 2017 , יקבל את יתרת הפיקדון אוטומטית לחשבון הבנק שלו, וזאת תוך שש שנים וחצי מיום שחרורו. כלומר לא יהיה עוד מצב של איבוד הפיקדון משכחה, טעות, וסיבות נוספות. אבל ברגע שפועלים כך, נותרת שכבה של משוחררים שלא היתה לה פריבילגיה כזו, ולכן קבע משרד הביטחון כי חיילים ששירתו בעבר והתגייסו בין השנים 1992 ל-2000 יוכלו לממש את יתרת המענק שעומדת לרשותם, דרך בדיקה באתר (בדקו – האם אתם זכאים לפיקדון מהצבא?)

כדי לבדוק אם אתם זכאים כל מה שצריך זה מספר תעודת זהות. כדי לקבל את הפיקדון אתם צריכים להשלים לפחות 12 חודשי שירות (או פחות אם שוחררתם מטעמי בריאות).

במידה ולא ניצלתם את כל סכום המענק עם השחרור, תקבלו הודעה על גובה הסכום שמגיע לכם. ואז תצטרכו להוריד טופס משיכה, תמלאו אותו באופן חלקי (סעיפים 1,2,3 ו-10), תיגשו לבנק הפועלים או לאומי (כל אחד מסניפי הבנקים האלו) ותמשכו את הכסף. אם כבר משכתם בעבר חלק מהכסף, תצטרכו לפנות לאותו הבנק (לא בהכרח אותו הסניף) כדי למשוך את היתרה.

מעודכן ל-03/2018

 

דירות גדולות במחיר למשתכן – גדולות על הזוכים; הם רוצים קטן וזול

הזוכים במחיר למשתכן מקבלים הודעה כזו (במילים אחרות) – זכית בתוכנית מחיר למשתכן בפרויקט… עלות מטר רבוע תסתכם ב….

נו, מה זה אומר? מתי? כמה? למה? איזו דירה? מה השטח? מה הקומה? מהם כיווני האוויר? איך יראה חדר המדרגות? מה יהיה סטנדרט הבנייה? כלום, נאדה. אפלה גדולה.  טוב נו, אתם אומרים, העיקר שיש הנחה של 20%, אבל גם ההנחה הזו בספק, ולכל זה מצטרפת בעיה נוספת, ואתחיל בדוגמה – עדי ומיכל זוג צעיר רצו לקנות דירה בשוק החופשי  ברמת גן. התקציב שלהם (עם משכנתא) היה 1 מיליון שקל, אבל הם לא מצאו את מה שרצו – דירה קטנה של 2 חדרים (בשטח של 50-60 מ"ר), והתייאשו. בסופו של דבר הם נרשמו לתוכנית מחיר למשתכן וזכו בדירה בראש העין לפי מחיר של 10 אלף שקל למ"ר. אחרי תקופת המתנה ממושכת, התברר להם שהדירה שלהם גדולה, ושטחה 120 מ"ר, כך שהעלות הכוללת תגיע ל-1.2 מיליון שקל. זה לא מה שהם רצו, הם רצו דירה זולה, לא דווקא דירה בזול. ההנחה של 20% כמובן מעניינת אותם, אבל מה שחשוב להם לא פחות, זה ההיקף הכולל של מחיר הדירה.  אז יש להם יתרון – הם יוכלו לקבל משכנתא גדולה יותר (לרוב) – תוכלו להבין כאן איך הזוכים במחיר למשתכן מקבלים משכנתא בשיעור של …90%. אבל זה בטח לא היתה מלכתחילה המטרה שלהם לעלות במימון.

ועל רקע זה, ובהמשך להגרלה הגדולה של 15 אלף דירות,  צפות תלונות רבות  על התופעה הזו – דירות גדולות. מסתבר שהקבלנים מציעים לזכאים מעט יחסית  דירות קטנות והרבה יחסית דירות גדולות (דירות של 5 חדרים).

הדירות הגדולות פשוט גדולות על הזכאים. זה לא מה שהם צריכים, הם בעצם "משכיבים" סתם כסף, יותר נכון הלוואה/ משכנתא. הטענות שלהם צפות ועולות, אבל מסתבר שיש כאן בעיה עמוקה.

משרד האוצר פועל מהר בכל מה שקשור לתוכנית מחיר למשתכן, זו הרי תוכנית הדגל של שר האוצר, משה כחלון, והוא מבין ויודע שעליה הוא ייפול או יעלה…כחלון רץ בכל הכח, וגם אם יש מקלות בגלגלים, הוא עוקף אותם ומנסה לטפל בהם בהמשך. כן זו השיטה של "יהיה בסדר". הבעיה בקשר לגודל הדירות היא שכדי לפרסם מכרזים של מחיר למשתכן צריך להתבסס על תב"ע – תוכנית בניין עיר שכבר קיימת ומאושרת. זה ברור – אי אפשר להוציא מכרז בלי לדעת מה יש? מה אפשר לבנות על הקרקע? איזה קבלן יתמודד במצב כזה? אלא שתב"ע במקרים רבים מבטאת את מדיניות הערים, כלומר את מה שראש העיר רוצה. ראשי הערים דחפו בשנים האחרונות לבנות כמה שיותר גדול. הם בעד דירות גדולות כדי למשוך אוכלוסייה מבוססת. זה תהליך של העשור האחרון, לפני שתוכנית מחיר למשתכן עם אג'נדה הפוכה (דירות קטנות) נכנסה לתמונה.

כן, אז כחלון רץ, מה אכפת לו, העיקר לפרסם מכרזים לעשרות אלפי דירות, העיקר להוציא את הזכאים משוק מבקשי הדירות, ושאף אחד לא יפריע לו בדרך, ובטח שלא עם בעיות שוליות  על גודל הדירה – זכיתם בדירה, תגידו תודה.

ולמה לא דאגו לפתור את עניין התב"ע  עוד לפני המכרז על הקרקע, ואז היה מקום לדירות קטנות רבות יותר? ובכן, שינוי תב"ע זה עניין של חודשים רבים מאוד, ואף למעלה מכך – גם מעל שנה. זה ממש לא זמן שהאוצר יכול לחכות, הם צריכים לרוץ עם הפרויקט.

ועכשיו הבעיה עולה, אבל גם עכשיו מספרים לנו שיימצא פתרון. הכוונה של האוצר ומטה הדיור היא לסכם עם הקבלן והרשות המקומית לאפשר לקבלנים לבקש ולקבל תוספת במספר הדירות בפרויקט באמצעות הקלת שבס-כחלון, הקלה שמאפשרת להגדיל את מספר הדירות כמו גם את השטח הבנוי בעד 20%, ושילוב יחידות דיור קטנות יותר בפרויקט. בקיצור, זה יכולה להיות מתנה נוספת לקבלנים, אבל זה יכול להיות סוג של פתרון.

עם זאת, לא בהכרח שהקבלן ירצה ויסכים לעשות זאת, הוא לא מחויב לכך, ויש לו אולי אינטרס שהדירות האלו לא יימכרו לזכאים ואז אולי הוא ימכור אותם למשפרי דיור. אם הזוכה מוותר על הדירה ואין אחר שמעוניין בה ועברה שנה מיום הזכייה, רשאי הקבלן למכור את הדירה למשפרי דיור, ואלה עשויים לקנות את הדירה במחיר גבוה יותר.

מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת

מחיר למשתכן – חצי הכוס הריקה 

משכנתא במחיר למשתכן 

 

 

קבוצת לוזון הפסידה 46 מיליון שקל במחצית. כן לוזון בכל זאת לא כוכב. הוא לקח את החברה הכושלת דורי – קבוצת דורי, שהחזיקה בדורי בנייה, ויש לה אחזקה בדוראד וברונסון הפולנית, מידיה של גזית גלוב, והצליח לייצב אותה, ועדיין החברה מדממת.

במחצית הראשונה של 2017 הקבוצה הפסידה 46 מיליון שקל, כשההכנסות ממכירת בניינים, קרקעות ומביצוע עבודות הסתכמו ב-430 מיליון שקל. במחצית המקבילה ההכנסות הכוללות הסתכמו ב-565 מיליון של וההפסד הסתכם ב-14 מיליון שקל. ברבעון השני של 2017 ההפסד הסתכם בכ-30 מיליון שקל לעומת 16 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.

החברה לא ממש מפרטת את הסיבות להפסד הגדול, למעט הסבר על הוצאות חריגות, ייחוס הוצאות הפחתת בגין רכישת מלוא המניות של רונסון. אבל הירידה בהכנסות המצרפיות לצד חולשה ברווחיות הגולמית והתפעולית מהווים תמרור אזהרה.

מדד הביג מק  – מה זה? ומה הוא מודד?

מדד הביג מק  הוא מדד שמשווה את יוקר המחייה בין מדינות שונות. הוא אינו מתיימר להיות מדד מדעי, אבל הוא מאוד פופולארי, והוא מבטא את עלות הביג מק (של מקדונלדס) במדינות שונות. המדד שהחל כקוריוז של המגזין הכלכלי – אקונומיסט, כבר ב-1986, מצוטט היום בהרחבה בתקשורת.  המדד מפורסם פעם בשנה כשעורי אקונומיסט מציינים כי לא מדובר במדד מדעי, אלא במדד שמבטא  בצורה נוחה יותר את המושג 'שוויון כוח הקנייה' (PPP).

המדד נשען על מחיר ארוחה במקדונלדס' כאשר הרעיון פשוט – אם יוקר המחייה בארה"ב למשל כפול מיוקר המחייה בצ'כיה , אזי צפוי שמחיר ההמבורגר יהיה כפול. אם יוקר המחייה במדינות שונות זהה, אז צפוי שהמחיר יהיה בערך זהה. מאחורי ההנחה הפשטנית הזו, יש הרבה מאוד אלמנטים שעלולים להשפיע על המחיר ולפגוע בטענה הזו – ביקוש והיצע של המבורגרים; הכח של מקדונלדס באותה מדינה, שערי חליפין, מדינות מס ועוד. אבל, חייבים להודות שי בו הגיון וזה מכיוון שמקדונלדס' אכן חזקה במספר גדול מאוד של מדינות, והישענות על המחירים שלה, בעצם משמעה הישענות על הכלכלנים ואנשי התמחיר שלה שלוקחים בחשבון בעיקר את יוקר המחייה.

ולכן, בהחלט יש למחיר ההמבורגר משמעות – אולי לא מדעית ורשמית, אבל זה מבטא, לפחות באופן חלקי,  את יוקר המחייה היחסי בין מדינות

הביג מק נבחר על ידי אקונומיסט משום שהוא מוצר מאוד סחיר, של חברה מאוד חזקה. כמובן שאם היה נבחר סל של מוצרים סחירים של חברות בולטות, זה היה אפילו אמין יותר. באקונומיסט מסבירים כי הביג מק מיוצר באופן זהה בכל העולם – מאותם חומרי גלם, כך שמדובר בעקיפין בסל של מוצרים (חומרי גלם).

בפועל, משמש מדד הביג מק להבנת חוזקת המטבע המקומי מול הדולר. אם לדוגמה מקבלים שהביג מק יקר ביחס למחירו בארה"ב הרי שהמטבע המקומי גבוה ביחס לדולר, וההיפך.

השקל – יקר או זול?

על פי עדכון של האקונומיסט מינואר 2018 – השקל נמוך ב-9% משוויו ההוגן מול הדולר, אך הוא עדיין אחד מעשרת המטבעות החזקים בעולם. המטבע היקר ביותר בעולם, לפי המדד, הוא הפרנק השווייצי, שגבוה ב-28% ביחס לשווי ההוגן שלו מול הדולר.

מחירו הממוצע של הביג מק בארה"ב הוא 5.28 דולר, ואם במדינה מסוימת, המחיר הדולרי נמוך יותר, הרי שהמטבע שלה מתחת לשוויו ההוגן מול הדולר. זה המצב אצלנו, אבל חשוב להסתייג –  הביג מק אינו מתיימר להיות מדד מדויק.

בשלוש מדינות – שווייץ, נורווגיה ושוודיה – ביג מק עולה יותר מאשר בארה"ב. זה  סימן לכך שהדולר זול מדי ביחס למטבעות שלהן, אבל שוב צריך להסתייג – זה כמובן לא בהכרח המצב בפועל.  ב"אקונומיסט" מציינים כי מחירו של המבורגר גם בגורמים לא סחירים כמו דמי שכירות ושכר לעובדים, שגבוהים יותר במדינות העשירות באירופה. לכן מחיר ארוחה אולי אינו מדד טוב לבדיקת התחרותיות של מדינה בשוק של מוצרים סחירים. המטבעות של שווייץ ונורווגיה נראים יקרים, למשל, אך לשתי המדינות יש עודפים גדולים במאזני הסחר שלהן.

מאז יולי, אז התפרסם המדד בפעם האחרונה, צמצמו מטבעות זולים רבים את הפער מול הדולר. בגוש היורו, למשל, המחיר הממוצע של ביג מק הוא 3.95 יורו, שהם 4.84 דולרים לפי השער הנוכחי. לפיכך, היורו נמוך ב-8.4% מערכו ההוגן מול הדולר. זהו שיפור לעומת הפעם הקודמת שבה פורסם המדד, אז היה היורו חלש ב-16% מהערך ההוגן שלו מול המטבע האמריקאי. היורו זינק לאחר שנגיד הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגי, רמז כי הוא עשוי לצמצם בקרוב את רכישות האג"ח שלו.

מבין המדינות העשירות, רק המטבעות של בריטניה ויפן זולים במיוחד. במקרה של הליש"ט זה נובע מהברקזיט, בעוד שלין יהיה קשה יותר להישאר זול כל כך. כפי שאפשר היה לראות בהתחזקות היורו, כל רמז הכי קטן לסיומה של הרחבה מוניטרית עלול לעודד זינוק חד במטבע, וגם הבנק המרכזי של יפן החל לצמצם את רכישות האג"ח ואותת כי יעלה בשלב מסוים את הריבית

איך להשקיע בדולר?

מה החוב של המדינה לפנסיה של אנשי הקבע? אף אחד לא יודע!

 

משרד האוצר לא יודע להעריך את גובה ההתחייבות של המדינה לפנסיית הגישור בצה"ל. זאת ועוד – גם הפנסיה התקציבית לאנשי הקבע היא סוג של אומדן גס שתלוי במספר גדול של פרמטרים – מה שברור, מדובר בסכומי עתק שהמקורות להם יותירו חור גדול בתקציבים העתידיים.

ובכלל – החוב הכולל בגין הפנסיות לצד ההתחייבות העתידית בגין הקצבאות של ביטוח לאומי (קצבאות שונות) מבטאים גירעון משמעותי מאוד בתקציב.

החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, הדגיש בדוחות מדינת ישראל לשנת 2016 שפורסמו לאחרונה כי עד מועד פרסום הדוח הכספי, טרם נקבעו תקנות ליישום עקרונות הסיכום התקציבי לתקציב הביטחון לשנים 2015-2020 אשר קבעו כללים חדשים לחישוב פנסיית הגישור של משרתי הקבע בפנסיה צוברת, לרבות הכלל כי קצבת פנסיית הגישור לא תעלה על קצבת הפנסיה. חזקינו טוען  כי חישוב החבות בגין הפנסיה התקציבית במערכת הביטחון הינה חלקית ואינה מייצגת את מלוא החבות.

יוזכר עי על פי הסכם מלפני שנה וחצי בין שר האוצר משה כחלון ובין שר הביטחון דאז משה יעלון נקבע כי תשולם פנסיית גישור – פנסיה המשולמת למשרתי הקבע מיום פרישתם מצה"ל (43 לקצינים ו-53 לנגדים) ועד הגיעם לגיל הפנסיה (67 לגברים ו-63 לנשים).

הבעיה בהערכת פנסיית הגישור היא לא עניין חדש. גם החשכ"לית מיכל עבאדי-בויאנג'ו בדוחות של שנה קודמת (2015) סייגה את היקף פנסיות הגישור וטענה שאין את הכלים להעריך סכום זה.

על פי אומדן החלקי של החשב הכללי. התשלומים לגמלאי מערכת הביטחון מהווים מחצית מכלל תשלומי הפנסיה כאשר חלקם של גמלאי מערכת הביטחון מהווה 40% מהחבות האקטוארית הכוללת של המדינה המגיעה ל-747 מיליארד שקל (כולל גם את העובדים שטרם פרשו לפנסיה ויהיו זכאים לפנסיה תקציבית).

לתכנן את הפרישה, זה תהליך לא פשוט, אבל אפשר והכרחי לעשות זאת – הנה מדריך פרישה, והנה מחשבון פרישה.

 

כתבנו כאן כמה מדריכים על החזרי מס- איך בודקים אם מגיע החזר מס, איך ממלאים בקשה להחזר מס,  איך יודעים אם יש החזר מס כתוצאה ממס על הבורסה, ועוד ועוד.

כולל מחשבוני מס (מחשבון נקודות זיכוי, מחשבון חישוב מס ועוד)

חשוב לזכור – בקופת האוצר יש מיליארדי שקלים שמחכים לכם – אתם זכאים להגיש דוחות למס הכנסה ולקבל החזר כספים – זה יכול להיות בגלל עבודה לא רציפה בשנה מסוימת; בגלל שלא עדכנו לכם בתלוש שכר את מס הילדים, את המיקום הגיאוגרפי של הבית ועוד סיבות רבות. החשש של רבים הוא שברגע שהם דורשים ממס הכנסה כסף, אז מס הכנסה לא יעזוב אותם, זה סוג של דעה קדומה עם אינסטינקטים הישרדותיים – זה לא אמור להיות קשור, אבל בהחלט ייתכן שאם אתם מבקשים עכשיו החזר גדול, מס הכנסה ירצה לראות את הדיווחים שלכם בשנים הבאות.

אבל אם מגיע אז מגיע – זה הכסף שלכם, אין לכם ממה לפחד.

 

 

לא לגעת בכספי הפיצויים – נכון, לפעמים אין ברירה, אבל חשוב שתדחו את הרגע הזה. כספי הפיצויים הם הכסף שאמור לשרת אתכם בעתיד, בתקופת הפנסיה, לצד הפנסיה השוטפת, אז תשתדלו לא לגעת בסכומים החשובים האלו.  כאן תוכלו לקבל הסבר על פיצוי פיטורין, וכאן יש מחשבון פיצוי פיטורין וכאן – הסבר משעשע (יחסית) של משרד האוצר –


 

מדד חודש יולי ירד ב-0.1% בדומה להערכות הכלכלנים.

למחשבון מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן בחודש יולי ירד ב-0.1% בהמשך לירידה של 0.7% בחודש הקודם. ומכאן שלמרות הציפייה שהמדד השנה יהיה חיובי בשיעור של כ-1% ומעלה, זה לא הולך לקרות (כנראה). קצב העלייה במדד המחירים היא סביב האפס, כאשר הכלכלנים מעריכים שגם ב-12 החודשים הקרובים המדד לא יעלה בצורה משמעותית – מתחת ל-1%.

ואם כך, עולה שאלה מאוד פשוטה – למה בנק ישראל מתעקש להותיר את תוואי האינפלציה (טווח מדד המחירים לצרכן) על 1% עד 3% בשנה. כבר שנים רבות שהמדד נמוך משמעותית מהיעד הזה, כשבשנתיים האחרונות המדד היה שלילי.

לאחרונה פרסם בנק ישראל מחקר שלפיו אחד מהגורמים למדד הנמוך הוא הייבוא הזול, לרבות הייבוא העצמי. אנשים פשוט קונים דרך האינטרנט עם מכס זול במיוחד ובמחירים נמוכים מאוד, וזה חוסך להם עשרות אחוזים ביחס למחירי המוצרים של החברות המקומיות