בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח על רקע צניחת הדולר בשבועות האחרונים אל מתחת ל-3.4 שקלים. הבנק רכש מאות מיליוני דולרים ובכך אולי מנע ירידה חזקה יותר, ואותת לשוק שהוא מתכוון לשמור על שער הדולר. ההתערבות בשוק המט"ח מגיעה אחרי שבמחצית השנייה של 2017 היתה מעורבות נמוכה בשוק. עם זאת, בראייה ארוכת טווח – בנק ישראל מתערב בצורה מאוד משמעותית בשוק המט"ח, וכנראה שללא הצלחה – הבנק רכש בשנים האחרונות דולרים בהיקף של 120 מיליארד דולר כדי להעלות את שער הדולר, ללא הצלחה. זאת ועוד – מדובר על הפסד ענק, סדר גודל של 100 מיליארד שקל (ראו הרחבה) שצפוי בהמשך להתגלגל על הציבור.
על כל פנים, הדילמה של בנק ישראל היא האם להמשיך לרכוש על רקע הירידה בדולר, או שמא לחזור להפחית ריבית – שזה צעד שעשוי להעביר את הריבית לטירטוריה שלילית ומסוכנת. מעבר לכך, אנחנו בתקופה שבה הריבית בארה"ב, הריבית הדולרית, עולה על הריבית השקלית, כך שתנועות המט"ח לא אמורות להיות בשל רווחי ריבית/ רווחי "ארביטראז'.
כך או אחרת, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל שבראשו עומדת ד"ר קרנית פלוג, צריכה לקבל החלטה על רקע השחיקה במחיר הדולר – האם לרכוש דולרים וכך למנוע את הירידה בשער הדולר, או להוריד את הריבית וכך להפוך את ההשקעה בדולר למשקיעים זרים ללא אטרקטיבית. אחרי הכל, החוזקה של השקל מול הדולר נובעת בעיקר מהזרמת כספים מחו"ל ורכישת שקלים תוך כדי קבלת תשואה יחסית גבוה (ביחס לריבית בחו"ל). ברגע שהמשוואה משתנה, והריבית בארץ תרד, אז הכדאיות כבר לא תהיה ברורה.
על כל פנים, ההחלטה היתה ברורה – רכישת דולרים, אחרי הכל, אין לאן להוריד את הריבית, והורדה נוספת היתה מתדלקת את השווקים – שוק הדירות, האג" והבורסה. מעבר לכך, בבנק ישראל חששו מהסיכונים שבמדיניות של ריבית שלילית, כך עולה מדוח המדיניות המוניטרית.
בבנק ישראל מנסים לשדר אופטימיות, הבנק כבר רכש דולרים בהיקף מטורף של 120 מיליארד דולר. החולשה של הדולר, פוגעת בבנק בצורה אנושה – הפסד של מיליארדים. אלא שבבנק משחקים עם המציאות – ולטענתם, אם ייווצרו נסיבות מתאימות ויוחלט למכור מט"ח מעודפי הענק, שהסתכמו הדבר ייעשה כשהשקל ייחלש וצפוי להביא רווח משמעותי לבנק. על איזה רווח אתם מדברים? אתם מופסדים מיליארדים.
הניתוק של בנק ישראל מתבטא בדוחות של המדיניות המוניטרית. הדוחות האלו חוזרים על המנטרה ונחזיר אתכם לדוח של בנק ישראל ב-2016 – במסגרת הדוח מסבירים בבנק ישראל את המדיניות המוניטרית – במחצית השנייה של 2016 הותירה הוועדה המוניטרית את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1%, והמשיכה להעריך שהמדיניות תיוותר מרחיבה לאורך זמן. עם זאת, במהלך התקופה היא ביטאה את ההערכה שלא נדרש עוד לבחון את הצורך בכלים מוניטריים שונים. במסגרת המדיניות המוניטרית המשיך בנק ישראל לרכוש מט"ח, ובמהלך התקופה הנסקרת הוא רכש 2.6 מיליארד דולר. הוועדה העדיפה להמשיך להתערב בשוק המט"ח במקום להפחית עוד את הריבית, עקב הסיכונים הכרוכים במדיניות של ריבית שלילית. בספטמבר החליטה הוועדה כי החל מ-2017 תרד תדירותן של החלטות הריבית מ-12 בשנה ל-8.
עוד מתואר בדוח, פרק על מדד המחירים לצרכן – "האינפלציה בפועל והציפיות לאינפלציה: ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר 2016 ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.2%. בתקופה הנסקרת התמתנה הירידה במחירים עקב התפוגגות השפעתן הישירה של הירידות במחירי האנרגיה ושל הפחתות המחירים שהממשלה יזמה. הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה, והציפיות לשנה בעוד שנה (הציפיות פורוורד לשנה השנייה), הוסיפו לנוע מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה. הציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים נמצאו מעל הגבול התחתון, והציפיות פורוורד לטווחים הארוכים (5—10 שנים) נותרו מעוגנות בסביבת מרכז היעד.
"הפעילות הריאלית המקומית: הנתונים המעודכנים של החשבונאות הלאומית לרבעונים השני והשלישי העידו כי המשק צומח בקצב מהיר מזה שפורסם קודם לכן, וזאת בהובלת הצריכה הפרטית וההשקעות בנכסים קבועים, רכיבים שהמשיכו לקבל תמיכה מהריבית הנמוכה. לאורך התקופה הנסקרת התעדכנו נתוני הצמיחה כלפי מעלה במידה משמעותית, והאומדן השנתי הראשון של הלמ"ס הראה כי הצמיחה ב-2016 הגיעה ל-3.8%. בדיונים על הריבית לספטמבר סברו חברי הוועדה כי לאור העדכון המשמעותי באומדן לנתוני הצמיחה ברבעון הראשון, פחתו הסיכונים לצמיחה. שוק העבודה המשיך להפגין חוסן והאבטלה נותרה נמוכה, והתפתחויות אלו באו לידי ביטוי בעליות שכר ובגידול במספר המשרות הפנויות".
לגבי שערי החליפין, במיוחד הדולר, מציינים כלכלני בנק ישראל – "במהלך התקופה הנסקרת התייסף שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, בעיקר עקב הפיחות שחל בשער האירו מול השקל על רקע המשך ההרחבה המוניטרית וסביבת הצמיחה הנמוכה בגוש האירו. מנגד, הדולר שמר על ערכו מול השקל והתחזק מול רוב המטבעות בעולם. בסיכום התקופה התייסף השקל בכ-5.2% מול סל המטבעות (ממוצע יוני מול ממוצע דצמבר). הייסוף המשיך להקשות על המשך הגידול ביצוא הסחורות. לפי המודלים השונים לשער החליפין של שיווי משקל שהוצגו לוועדה המוניטרית, שער החליפין מצוי בייסוף יתר. להערכת הוועדה המוניטרית, חלק משמעותי בייסוף מקורו בהעמקת ההרחבה המוניטרית הגלובלית, ובמיוחד מדיניות הריבית השלילית ובתוכניות "ההקלה הכמותית" באירופה ויפן. הרחבה זו אילצה מספר מדינות (כגון שוודיה ושוויץ) לאמץ מדיניות דומה, ובמדינות אחרות נאלצו הבנקים המרכזיים להפחית את הרבית ולפעול בשוק המט"ח במטרה למנוע התחזקות יתר של המטבע ופגיעה ביצוא. מדיניות ההתערבות נועדה בעיקר למתן את המידה שבה ההרחבה המוניטרית החריגה בקרב שותפות הסחר של ישראל משפיעה על המשק, מבלי להידרש לאמצעים הקיצוניים שאימצו אירופה ויפן.
"הכלכלה העולמית: קצב הצמיחה של הפעילות הכלכלית העולמית המשיך להיות מתון בתקופה הנסקרת, ובמקביל עודכנו כלפי מטה תחזיותיהם של גופים בין-לאומיים מובילים הן לגבי הצמיחה העולמית והן לגבי הסחר העולמי; גופים אלה גם העריכו כי הסיכונים לתחזיות נוטים כלפי מטה. השינוי בתחזיות הגופים הושפע מהתפתחויות בלתי צפויות בכלכלה העולמית: תוצאות משאל העם בבריטניה הראו כי הבריטים החליטו לפרוש מהאיחוד האירופי, ואי-הוודאות הפוליטית עלתה. ברוב התקופה נותר מחיר הנפט יציב, לאחר שבמחצית הקודמת הוא עלה בחדות, ולקראת סופה הוא עלה שוב. במקביל נרשמו עליות תשואה חדות בשוקי האג"ח העיקריים ועליות בציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוני והארוך. המדיניות המוניטרית במרבית המשקים המרכזיים נותרה מרחיבה מאוד ובמרביתם ההרחבה התעצמה. מנגד, הבנק המרכזי בארה"ב (ה-Fed) החליט בדצמבר להעלות את הריבית ל-0.5%—0.75%. על פי ההערכה החציונית של חברי ה-Fed, קצב העלאות הריבית יהיה מעט מהיר מכפי שהעריכו קודם לכן".
בדוח יש גם פרק על שוק הדירות – "מחירי הדירות הוסיפו לעלות במחצית הנסקרת. היקפי המשכנתאות החדשות ירדו מהשיא שהגיעו אליו בתחילת השנה, והיקפי העסקאות נותרו גבוהים. הריביות על המשכנתאות המשיכו לעלות והמרווח בינן לבין הריביות על אג"ח ממשלתיות הוסיף להתרחב, על רקע התגברות הסיכון בתיק האשראי לדיור של המערכת הבנקאית, העלייה בעלות המקורות שהבנקים מגייסים, והצעדים שהפיקוח על הבנקים נקט בעבר על מנת להפחית את הסיכון הנשקף ללווים ולבנקים. מלאי הדירות למכירה המשיך להתרחב במחצית הנסקרת והגיע לרמות שיא. קצב עלייתו השנתי של שכר הדירה ירד במעט לקראת סוף התקופה הנסקרת.
"השווקים הפיננסיים: מדדי המניות המקומיים נותרו כמעט ללא שינוי במהלך התקופה הנסקרת (במונחי דולרים, הממוצע בדצמבר לעומת הממוצע ביוני), בדומה למדדים המובילים באירופה ובשווקים המתעוררים ובניגוד למדדים בארה"ב: מדד ה-S&P 500 המשיך במגמת העלייה שניכרה בו במחצית הקודמת. בעקומי התשואות הנומינלי והריאלי נרשמו עליות בטווחים הבינוניים והארוכים, בדומה למצב בעולם. הדבר מתיישב עם היציבות שמציגות הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים. המרווחים בין אג"ח תאגידיות לאג"ח ממשלתיות דומות נותרו יציבים במחצית החולפת.
"התפתחויות הפיסקליות: הגירעון המקומי המצטבר (ללא מתן אשראי נטו) הסתכם ביולי-דצמבר ב-20.7 מיליארד ש"ח, בשעה שבתקופה המקבילה אשתקד הוא הסתכם ב-18.8 מיליארד ש"ח (במחירים קבועים). הגירעון השנתי הסתכם ב-2.1% תוצר, נמוך משמעותית מהיעד (2.9%) ודומה לגירעון ב-2015. הסטייה מתחזית התקציב המקורית משקפת הכנסות גבוהות יותר – ממסים ומעודפים בפעילות המוסד לביטוח לאומי – שכן סך ההוצאות דומה לתקציב המקורי. סך גביית המסים ב-2016, בניכוי שינויי חקיקה והפרשי עיתוי בגין יבוא כלי רכב, עלה ב-5.5% יחסית לנתון המקביל אשתקד, בדומה לקצב הגידול של התוצר הנומינלי. משקל החוב הציבורי בתוצר ירד ל-61.9%".
ולסיום הדוח מפרטים בבנק ישראל כמה תחזיות קדימה – "בתחזית שחטיבת המחקר גיבשה בסוף דצמבר 2016 (לפני שהלמ"ס פרסמה את האומדן השנתי) היא העריכה כי התוצר ב-2016 צמח ב-3.5% (לעומת 2.8% בתחזית הקודמת), וכי ב-2017 וב-2018 הוא צפוי לצמוח ב-3.2% וב-3.1%, בהתאמה. על פי התחזית האינפלציה צפויה להתכנס בהדרגה אל תחום היעד ברבעונים הקרובים, להסתכם ב-1% בסוף 2017, ולעלות ל-1.5% ב-2018. ריבית בנק ישראל צפויה, על פי התחזית, להיוותר ברמתה הנוכחית עד לרבעון השלישי של 2017 ולעלות ל-0.5% בסוף 2018".
יש לך סכום כסף "בצד" שאתה מעוניין להשקיע או שאולי אתה בכלל משקיע ותיק בעל ניסיון אבל עמלות הניהול הגבוהות שגובים ממך הופכות את ההשקעה למשתלמת פחות? ניהול תיק השקעות דרך הבנק הוא אחד מהפתרונות האפשריים עבורך, לצד פתרונות כמו ניהול תיקים דרך קרנות נאמנות, ובכלל – ניהול תיקים זו אחת האופציות לנהל את הכספים שלך. כאן, תוכלו לקרוא על איך לנהל את הכספים שלכם בעצמכם, לבד, יש לזה יתרונות, אבל רוב הציבור אכן מנהל דרך הגופים המוסדיים והבנקים.
רוב הציבור משקיע את הכספים לטווח הקצר והבינוני שלו דרך קרנות נאמנות (בשנים האחרונות גם דרך פוליסות חיסכון וקופות גמל להשקעה). אפר להשקיע ישירות דרך קרנות נאמנות ואפשר גם לנהל תיק דרך קרנות נאמנות כאשר הגוף הוא זה שמנהל בשבילך את התיק-את קרנות הנאמנות. ניהול תיקים דרך קרנות נאמנות מתאים וגם נכון ברוב המקרים, אבל מי שמעוניין בניהול צמוד-אישי, צריך לפנות לניהול תיקים דרך מנהלי תיקים וזה יכול להיות בתי השקעות ובבנקים.
עולם ההשקעות הפיננסי מרתק ועשיר (תרתי משמע…) ומושך אליו עוד ועוד פעילים בתחום. בחירת גוף ניהול מקצועי לכסף שלך, היא אחת ההחלטות החשובות שעליך לבצע אבל ההיצע הגדול של מוסדות המציעים שירותי ניהול עשוי להטעות ולבלבל. אל חשש, מספר דגשים שריכזנו עבורך יסייעו לך לבחור נכון:
זיהוי צרכים והתאמת מסלול
כמנהל תיק השקעות יש לך צרכים, העדפות, מטרות ומשאבים כספיים הייחודים רק לך. מסיבה זו חשוב שהמסלול שתבחר בו יתבסס וישרת את המאפיינים הללו בצורה מיטבית.
בשלב ראשון חשוב שתגדיר מספר מדדים כמו: מטרת ההשקעה, רמת הסיכון הרצויה ואפיקי השקעה מועדפים. ניהול תיק השקעות דרך הבנק או דרך הגוף המוסדי יאפשר לך התאמה אישית באמצעות יועצים מומחים שיסייעו לך בבניית האסטרטגיה הנכונה לך. חשוב להבהיר – הגופים המוסדיים שמנהלים תיקים מפוקחים-מבוקרים ברמת פיקוח הדוקה, ולכן זה כיום פחות חשוב אם ניהול התיק נעשה דרך הבנקים (לרוב חברות בת של הבנקים) או דרך הגופים המוסדיים – בתי ההשקעות.
מערכת חכמה לניהול עצמאי
שמירה על עצמאות בניהול הכסף שלך מצד אחד וקבלת גב וליווי מקצועי של מומחי השקעות מצד שני – אלו הדברים שכדאי לך לצפות להם כשתחליט לנהל את תיק ההשקעות שלך. גישה נוחה למאגרי מידע בארץ ובעולם ועדכונים בזמן אמת, לצד ביצוע כל הפעולות אונליין וחדר עסקאות זמין עם מידע עדכני ומקצועי, הם רק חלק מהיתרונות שמאפשרת לך מערכת הניהול החכמה של הבנק ושל הגוף המוסדי.
ליווי מקצועי וייעוץ אישי – המערכת אמנם מאפשרת לך ניהול עצמאי אבל, בבנקים מדגישים שאתה ממש לא לבד בשטח. שירותי ייעוץ השקעות ממיטב היועצים לצד צוות של סוחרים מקצועיים של הבנק, יספקו לך ליווי בעסקאות מתוחכמות ובמסחר אונליין ויעמדו לשירותך בכל עת. ניהול תיק השקעות דרך הבנק יעניק לך הטבות ייחודיות כמו: מעקב אחרי תיק ההשקעות שלך ועדכוני מסלול, זמינות מיידית בהתאם לשעות המסחר בעולם, ייעוץ בבניית תיק ניירות ערך מותאם אישית ועזרה בבניית האסטרטגיה הכי נכונה עבורך – לניהול הכסף שלך. אלא שזה גם מתרחש דה פקטו אצל בתי השהקעות הגדולים. אין כיום הבדל גדול בין שני סוגי הגופים.
עמלות נמוכות – חשוב לבדוק את העמלות השוטפות שמשלמים דרך ניהול התיקים. כלומר, כשמנהל התיקים ולא משנה אם זה בנק או גוף מוסדי פועל בתיק שלך, מה הם העמלות שהוא משלם? כמובן שחשוב שזה יהיה נמוך ככל האפשר. כמו כן, קריטי שדי הניהול השוטפים על ניהול התיק יהיו נמוכים, זה תלוי כמובן בגודל התיק. דמי ניהול של 0.5%-1% הם הסביבה הטבעית (תלוי בהיקף התיק), כדאי לעשות בדיקה, אם כי הכי חשוב האמון שיש לכם עם מנהל התיקים והרקורד שלו.
ניהול תיקים – כל מה שצריך לדעת; כ-100 אלף איש מנהלים כספים אצל מנהלי תיקים; מה היתרונות והחסרונות?
השלד הבורסאי סוהו נדל"ן קלט לתוכו את בית ההשקעות, הלמן אלדובי, לפי שווי של 120 מיליון שקל. העסקה אושרה ברוב של כ-81%, אבל המתנגדים הבולטים לעסקה היו איילים קרנות נאמנות, המחזיקה בכ־5% מהמניות.
איילים קרנות נאמנות הודיעה ששווי הלמן אלדובי בעסקה, גבוה מדי. הם הסבירו כי לא ייתכן ששווי השוק של נכסי בית ההשקעות איי.בי.איי בניכוי שווי פעילות פועלים איי.בי.איי חיתום, הוא 27 מיליון שקל וזאת בשעה שאי.בי.אי מנהלים נכסים בהיקף כולל של קרוב ל-40 מיליארד שקל, בעוד שווי הלמן אלדובי (שווי פעילות בהתייחס לחוב) הוא 210 מיליון שקל – עבור נכסים מנוהלים בסך של 11 מיליארד שקל. הערכת השווי לצורך הכנסת הפעילות של הלמן אלדובי, נעשתה על ידי פרופ' אמיר ברנע.
רגע לפני אישור העסקה דיווחה סוהו כי בעל עניין בחברה, דני מגן המחזיק ב־10%, החליט למכור את אחזקתו – מגן גם מכר אחזקותיו לצד שלישי בתמורה לכך שהתחייב לא להתנגד לאישורה. בהמשך התברר כי מגן חתם על הסכם נוסף מול ערן מיטל, המכהן גם כמנכ"ל סוהו, ולפיו מיטל עשוי למכור למגן בהמשך חלק ממניותיו אם יתברר שהמיזוג אכן יצליח. בנוסף, אישרו בעלי מניות המיעוט, במסגרת האסיפה, תשלום רטרואקטיבי של 1.4 מיליון שקל למיטל (שלא משך שכר ממאי 2015) מיטל צפוי לקבל 3 מיליון שקל נוספים מהלמן אלדובי כפרמיית שליטה.
מדד מלניק למצב המשק עלה ב-0.3% בחודש ינואר 2017. להערכת פרופ רפי מלניק – "בסוף 2016 ובתחילת 2017 ניכרת האצה מסוימת בשיעור צמיחת המגזר העסקי.
"מדד פדיון ענפי המסחר והשירותים, המשקף את הביקושים המקומיים ובעיקר את הצריכה הפרטית, ירד במקצת, כך שרמתו הגבוהה-עדיין נשמרה, עקב עלייתו החדה בחודש הקודם – כל אלה ממשיכים עדיין להוות את הגורם העיקרי להמשך צמיחת המשק. גם הייצור התעשייתי, המשקף את צד ההיצע של המגזר העסקי, ירד במקצת, כך שגם רמתו הגבוהה-יחסית נשמרה, לאחר עלייתו החדה בחודש הקודם. ירידת מדד היבוא, הכולל בעיקר יבוא תשומות לייצור מקומי אך גם מוצרי תצרוכת, הייתה בעוצמה דומה לעלייתו בחודש הקודם. מספר משרות השכירים במגזר העסקי משקף חוזקה בשוק העבודה".
רכיבי מדד ינואר כוללים: ירידה של 0.5% במדד הייצור התעשייתי בחודש דצמבר, לאחר עלייה של 4.5% בחודש נובמבר; ירידה של 0.8% במדד הפדיון של ענפי המסחר והשירותים בחודש דצמבר, לאחר עלייה של 3.2% בחודש נובמבר; ירידה של 8.4% במדד היבוא בחודש ינואר, לאחר עלייה של 6.8% בחודש דצמבר, ועלייה של 1.8% במספר משרות השכירים בסקטור העסקי בחודש נובמבר, לאחר ירידה של 3.0% בחודש אוקטובר.
קופת גמל בניהול אישי – עכשיו, כל אחד יכול!
רשות שוק ההון, המנוהלת על ידי דורית סלינגר, מרחיבה את האוכלוסייה שרשאית לחסוך לפנסיה באמצעות הגמל בניהול אישי (IRA ) לכלל השכירים. כמו כן, קובעת הרשות תקרה לחיסכון באמצעות קופת הגמל האישית
ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ משה גפני, אישרה את הרחבה ואת התיקון לתקנות קופת גמל בניהול אישי. המשמעות היא שיתאפשר לראשונה לשכירים לחסוך כספים בקופת גמל בניהול אישי, מהשקל הראשון, ובלבד שינהלו כספים אלו בצורה פסיבית – במכשירי השקעה עוקבי מדדים כמו תעודות סל וקרנות מחקות. מדובר במכשירים שנחשבים פחות מסוכנים מהשקעה ספציפית בניירות ערך, ולכן המחוקק "מעדיף" שדרכם ישקיעו המחזיקים בקופות גמל אישיות.
מעבר לכך, נקבע כי שכירים שהבטיחו לעצמם קצבה מינימלית בקופת גמל רגילה (בגובה של כ=4.8 אלף שקל, שמעליה זכאי החוסך למשוך כספים כתשלום הוני, יוכלו לחסוך במוצר זה ללא מגבלות על אופי ההשקעה. כלומר, לאותם אנשים שמובטחת כבר קצבה מינימלית, ניתן להשקיע באופן שהם רוצים, מהטעם שהם כבר יכולים להסתכן – יש להם קצבה מינימלית.
כמו כן, מאפשר התיקון החדש לנהל עצמית את כספי החיסכון הפנסיוני במכשיר קופת הגמל האישית, גם באמצעות מנהלי תיקים זרים.
במקביל נקבע כי על רקע הניסיון שנצבר ואופיין קהל החוסכים במוצר זה בריבוי בעלי הון שחסכו סכומים גבוהים מאוד תחת הפטור הנדיב ממס של עולם החיסכון הפנסיוני, קובע התיקון לתקנות תקרת הפקדת לקופת גמל בניהול אישי ולקרן השתלמות בניהול אישי, בגובה של 5.2 מיליון שקל בכל אחד מהמוצרים. בפועל דיברו ברשות על תקרה נמוכה משמעותית, אך בסופו של דבר, אחרי דיונים, זה מה שהוחלט בועדת הכספים.
במקביל להחלטה לאפשר לכל השכירים להשקיע בקופת גמל אישית, אמרו ברשות – "קופת גמל בניהול אישי נהנית מהיתרונות הייחודיים הקיימים בקופות הגמל הרגילות ביחס לאפיקי השקעה הקיימים בשוק. בתוך כך, כספים המופקדים לקופה זו נהנים מהטבות המס הקיימות בכל קופת גמל בשלב ההפקדה, הצבירה והמשיכה. קופת גמל בניהול אישי מיועדת לכספים שמעבר לרובד הבסיסי של החיסכון שאותו חוסכים על פי חוק".
מדובר במכשיר השקעה שמיועד בעיקר לקהל מצומצם שמבין בניהול השקעות, ושמוציא את
ניהול ההשקעות מידי ועדות ההשקעה של הגופים המוסדיים. למרות התיקונים המרחיבים
שנעשו ביחס לגמל בניהול אישי בישראל, בשורת הIRA) ניהול אישי) עדיין רחוקה מרובם
הגדול של השכירים הישראליים החוסכים לפנסיה.
ומה זה בעצם קופת גמל אישית? קופת גמל אישית וקרן השתלמות אישית (Individual Retirement Account – IRA) הינן מכשירי השקעה בניהול אישי של המשקיע עצמו, או של גורם שהוא מסמיך. הרעיון הוא לתת לחוסך בקופה את המושכות ואת הניהול – בעל הקופה/ הקרן קובע במה להשקיע, מתי להשקיע, איך להשקיע וכו'.
דמי הניהול במכשיירם האלו – IRA, נמוכים משמעותית מדמי הניהול בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות "הרגילות".
היועץ המשפטי של הכנסת אמר בהקשר למס על דירה שלישית כי לא צריך לפסול את חוק מס דירה 3, אבל כן צריך לתת התראה.
היועץ – עו"ד איל ינון הודיע לבג"ץ כי אמנם נפלו פגמים מהותיים בהליך החקיקה של חוק מס דירה שלישית, אך עמדת הכנסת היא שיש להסתפק ב"התראת בטלות" שתזהיר מפני פגמים דומים בעתיד מבלי לפסול את החוק . בהודעה של היועץ לבג"ץ מספק היוטעץ דוגמאות מפסיקות דומות מהעבר, והדגיש כי בית המשפט מעולם לא פסל בפועל חוקים רק על סמך פגמים פרוצדורליים בהליך חקיקתם.
כלומר, כל עוד אין בעיה במהות, אז לא נורא שיש בעיות טכניות, עליהם אפשר להתגבר, ובסה"כ זה נשמע נכון. היועץ הבהיר כי הוא לא מקבל את הטענה של מרבית העותרים נגד החוק, ולפיה מלבד הפגמים בהליך, עצם החוק אינו חוקתי בשל פגיעתו בזכויות הקנייניות של בעלי הדירות.
עם זאת, חשוב להדגיש ולהזכיר כי לבג"ץ הוגשו 6 עתירות שונות בעניין: עתירה אחת של ראש האופוזיציה יצחק הרצוג, ו-5 עתירות נוספות שהוגשו עלידי אנשים שמחזיקים מספר דירות
מדד שכר הדירה עלה בינואר ב-0.2%; מדד מחירי הדיור ירד ב-0.5%
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) עולה כי מדד שכר הדירה עלה בינואר ב-0.2% ומדד מחירי הדיור ירד ב-0.5%. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ירד ב-0.8%.
שירותי דיור בבעלות הדיירים – במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש ינואר 2017, נרשמה ירידה בהשוואה לחודש דצמבר 2016. ירידה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים דצמבר 2016 – ינואר 2017, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים נובמבר 2016 – דצמבר 2016.
הלמ"ס מפרסמים אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן, לרבות את מדד מחירי הדירות – מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר 2016 – דצמבר 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2016 – נובמבר 2016, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-1.2%. ירידה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות נובמבר 2016 – דצמבר 2016, לעומת נובמבר 2015 – דצמבר 2015, עלו המחירים ב-5.9%. מהשוואת העסקאות אוקטובר 2016 – נובמבר 2016, לעומת אוקטובר 2015 – נובמבר 2015, עלו המחירים ב-8.1%.
מחירים ממוצעים של דירות בבעלות – המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקאות שבוצעו ברבעון הרביעי של שנת 2016, עמד על 1,489.6 אלפי ש"ח, בהשוואה למחיר העסקה הממוצעת ברבעון השלישי של שנת 2016 שעמד על 1466.9. עלייה זו, של 1.5%, יכולה לנבוע הן משינוי שחל ברמות המחיר והן משינוי באיכות הדירות שנמכרו ובגודלן.
יודגש שהמחירים הממוצעים של דירות בבעלות משקפים שינויים בנתונים רבעוניים לעומת מדד מחירי דירות שמבטא שינוי חודשי ומתחשב באיכות הדירות הנמכרות.
תחזוקת הדירה – מדד מחירי תחזוקת הדירה עלה ב-1.2%. מדד מסים עירוניים עלה בחודש ינואר 2017 ב-1.4%. עלייה זאת מבטאת את ההפרש בין שיעור העלייה בפועל של תשלומי ארנונה למגורים בחודש ינואר 2017 לעומת ינואר 2016, לבין אומדן השינוי שחושב במשך תקופה זו. עוד התייקרו: חשמל לצריכה ביתית (ב-3.5%), אבקות ונוזלי כביסה (ב-2.6%), נפט וסולר לחימום הדירה (ב-2.1%), צרכי משק בית אחרים, כגון: נרות, גפרורים ושקיות (ב-1.8%), חומרים לניקוי ורחיצת כלים (ב-1.6%), חומרי כביסה אחרים, כגון: מרכך כביסה וסבון כביסה (ב-1.3%), מוצרי חיטוי והדברה (ב-1.2%) ושירותים לבית ולגינה (באחוז אחד).
הוזלו במיוחד: חומרים לניקוי הבית (ב-3.6%), גז מרכזי (ב-1.6%) ושירותי צביעה וסיוד (ב-1.6%).
ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.3%. הוזלו במיוחד: ספלים וכוסות (ב-3.7%), צלחות (ב-2.7%), כלי מיטה ומגבות (ב-2.6%), כלי עזר למטבח (ב-1.4%), ציוד אחר לתינוק, כגון: עגלה וסלקל (ב-1.3%), ארונות, מזנונים, כונניות, שידות וכדומה (ב-1.2%), חפצי קישוט לבית (ב-1.1%), מדיח כלים (באחוז אחד) וכלים שונים לניקיון ותחזוקת הבית (באחוז אחד).
התייקרו במיוחד: ריהוט לגן ולמרפסת (ב-3.6%), שולחנות, כסאות ופינות אוכל (ב-1.5%), ציוד חשמלי אחר לבית, כגון: שואב אבק ומגהץ (ב-1.3%) ומיטות ומזרנים (באחוז אחד).
- מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.2% בינואר 2017, בהשוואה לדצמבר
מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...
2016. בחודש ינואר 2017 חושב לראשונה המדד במתכונת מעודכנת, לפי מערכת משקלות חדשה וביחס
- לתקופת בסיס חדשה (ממוצע 2016=100.0 נקודות) והגיע ל-99.8 נקודות ביחס לתקופת הבסיס הנ"ל.
- עוד יצוין כי בעת עדכון סל הצריכה, כפי שנערך בחודש זה, המדד בחודש ינואר 2017 בהשוואה לדצמבר 2016, משקף הן שינויים במחירים והן שינויים הנובעים מעדכון סל הצריכה.
- המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא דיור, ירדו ב-0.3% כל אחד והגיעו לרמה של 99.8 ו-99.6 נקודות, בהתאמה. המדד ללא אנרגיה ירד ב-0.5% והגיע ל-99.5 נקודות.
- ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-9.2%, ירקות טריים ב-1.2% ותרבות ובידור באחוז אחד.
- עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: פירות טריים ב-2.7%, תחזוקת הדירה 1.2% ושונות 1.1%.
- בשנים עשר החודשים האחרונים (ינואר 2017 לעומת ינואר 2016) עלה המדד הכללי ב-0.1%, המדד ללא ירקות ופירות עלה אף הוא ב-0.1%. לעומתם, המדד ללא דיור ירד ב-0.5% והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.4%.
על פי נתוני המגמה לתקופה שבין אוקטובר 2016 – ינואר 2017, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.9%. קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור ושל מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.3%, כל אחד.
מזון (ללא ירקות ופירות)
מדד מחירי מזון עלה ב-0.5%.
התייקרו במיוחד: עופות (ב-4.9%), מוצרים לאפייה וקישוט העוגה (ב-4.4%), בירה שחורה (ב-3.4%), תה (ב-3.1%), תחליפי סוכר (ב-3.0%), בצק ומוצרי בצק קפואים (ב-2.3%), קפה (ב-2.0%), דגן ומוצרי דגן (ב-1.7%), עוגיות וביסקוויטים (ב-1.7%), לבן ויוגורט (ב-1.7%), קמח (ב-1.4%), שמנים (ב-1.4%), סלטים מוכנים (ב-1.4%), בשר בהמה אחר: כבש וחזיר (ב-1.2%), בשר בקר (ב-1.1%) ומלח (באחוז אחד).
הוזלו במיוחד: מיצי פירות טבעיים (ב-4.6%), ופלים (ב-2.8%), דגים מעובדים (ב-2.3%), חטיפים מלוחים (ב-2.1%), טחינה (ב-1.7%), לחמניות, בייגלים ובאגטים (ב-1.6%), חלב (ב-1.3%), גבינה (ב-1.3%), דבש (ב-1.2%), בשר משומר ומעובד (ב-1.1%), חמאה (ב-1.1%), אטריות, ספגטי וכדומה (ב-1.1%), מוצרי דגים מוכנים (ב-1.1%) וממתקים ושוקולד (באחוז אחד).
ירקות ופירות
מדד מחירי ירקות ופירות ירד ב-0.1%.
מדד מחירי ירקות טריים ירד ב-1.2%; לעומתו מדד מחירי פירות טריים עלה ב-2.7%. מדד מחירי פירות משומרים ויבשים ירד ב-1.8% ומדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים ירד ב-0.2%.
מבין הירקות הטריים הוזלו במיוחד: מלפפונים (ב-19.2%), גזר (ב-16.9%), כרובית (ב-10.2%), שומר (ב-9.0%), ברוקולי (ב-7.5%), ארטישוק (ב-6.8%), כרוב (ב-4.9%), נבטים (ב-4.1%), סלק (ב-2.7%), צנון וצנונית (ב-2.0%), קישואים (ב-1.8%) ושום (ב-1.5%).
התייקרו במיוחד: חצילים (ב-14.6%), דלעת ודלורית (ב-13.4%), שעועית טרייה (ב-12.4%), קלחי תירס (ב-10.9%), ירק עלים (ב-6.4%), ירקות לתיבול (ב-6.3%), פלפלים (ב-4.2%), תפוחי אדמה ובטטות (ב-2.0%), עגבניות (ב-1.8%) ובצל (ב-1.2%).
מבין הפירות הטריים התייקרו במיוחד: בננות (ב-14.4%), רימונים (ב-13.8%), אבוקדו (ב-5.3%), קיווי (ב-3.9%), תפוחי עץ (ב-2.4%), אפרסמון (ב-2.4%) ומלון (ב-1.6%).
הוזלו במיוחד: תפוזים (ב-6.4%), אשכוליות (ב-3.7%), לימונים (ב-2.9%) ופומלה (ב-2.7%).
מבין הירקות והפירות המעובדים הוזלו במיוחד: פירות יבשים (ב-6.0%), ירקות קפואים (ב-2.7%), אגוזים ופיסטוקים (ב-1.7%) ופירות משומרים (ב-1.5%).
התייקרו במיוחד: זיתים (ב-2.4%), רסק ושימורי עגבניות (ב-2.2%), בוטנים (ב-1.1%) ושקדים (באחוז אחד).
מדד תשומות הבנייה בינואר 2017 נותר ללא שינוי. בשנה שעברה (כל השנה) עלה המדד ב-1.5%.
כאן את השינויים במדד שכר הדירה
וכאן את השינויים במדד מחירי הדירות
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עומד על 109.0 נקודות (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות). מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה ירד ב-0.2% בינואר 2017 והגיע לרמה של 103.4 נקודות לעומת 103.6 נקודות בחודש הקודם. ב-12 החודשים האחרונים (ינואר 2017 לעומת ינואר 2016) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.2% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.4%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-0.3% בתקופה זו.
חומרים ומוצרים – בחודש ינואר 2017 נותר מדד מחירי חומרים ומוצרים ללא שינוי.מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי מוצרי איטום (ב-4.4%), חצץ (ב-1.3%), מוצרי מתכת אחרים (ב-1.1%) ומחירי טיט (ב-1.0%). לעומת זאת ירדו מחירי מוליכים (ב-9.6%), עץ לבנייה (ב-2.7%) וברזים סוללות ואביזרים שונים (ב-1.0%).
שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב ירד בחודש ינואר 2017 ב-1.2% בשל ירידה במחירי שכירת ציוד (ב-1.2%) ובמחירי שכירת רכב (ב-1.4%). מדד הוצאות כלליות נותר ללא שינוי.
שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש ינואר 2017 ב-0.2%.
הסיבה ההעיקרית שמדד תשומות הבנייה מאוד חשוב היא שהוא משמש להצמדת התשלומים לקבלנים. כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד. ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי. כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.
מחשבון מדד תשומות בנייה – מחשבון מדד תשומות הבנייה
ומחשבון מדד המחירים לצרכן –
אז מתי כדאי לשלם לקבלן?
שאלה חשובה שאיתה מתמודדים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.
מדריכים נוספים:
רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת
מדד תשומות הבנייה למגורים צפוי לעלות ב-0.4% בשלשות החודשים הקרובים (מדדים לדצמבר, ינואר, פברואר) – כך מעריכים כלכלני קבוצת הפיננסים הראל. עוד מעריכים בהראל כי מדד המחירים לצרכן בתקופה זו יירד ב-0.5% ומנגד המדדים הקשורים לשוק הדיור ימשיכו להיות מעל מדד המחירים – מדד מחירי דירות בבעלות דיירים יעלה בשלושת החודשים הקרובים ב-0.6%, וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירויות) יהיה בתקופה זו ללא שינוי.
מדד תשומות הבנייה בחודש שעבר – בדצמבר 2016 נותר ללא שינוי. בשנת 2016 כולה עלה מדד תשומות הבנייה ב-1.5%.
כאן את השינויים במדד שכר הדירה
וכאן את השינויים במדד מחירי הדירות
מדד תשומות הבנייה הפך בשנים האחרונות לאחד המדדים החשבוים ביותר שמפרסמת הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). הסיבה פשוטה – מדד תשומות הבנייה למגורים מהווה את בסיס ההצמדה של הכספים לקבלן – כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד. ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי. כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.
מחשבון מדד תשומות בנייה – מחשבון מדד תשומות הבנייה
ומחשבון מדד המחירים לצרכן –
אז מתי כדאי לשלם לקבלן?
שאלה חשובה שאיתה מתמודדים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.
מדריכים נוספים:
רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת
מחיר למשתכן – הנחה ממוצעת של 290 אלף שקל; 21%!
מניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי ההנחה הממוצעת לדירה בתוכנית מחיר למשתכן לעומת מחיר השוק של דירות דומות עומדת על 290 אלף שקל – מדובר על הנחה של כ-21% לעומת מחיר השוק – הנחה נאה, לכל הדעות.
ההנחה הכספית גדולה יותר ביישובים במרכז וקטנה יותר ביישובים רחוקים מהמרכז. את הניתוח ערך הכלכלן איתמר מילרד ובמסגרתו נבחנו 77 פרויקטים של מחיר למשתכן ברחבי הארץ. הפרויקטים האלו נמצאים בשלבים שונים, ובבדיקה נמצא כי אובדן ההכנסות משיווק הקרקע במסגרת התוכנית עשוי להגיע בשנים הקרובות לכ-6 מיליארד שקל (לתקופה של שלוש וחצי שנים). בשנת 2015 (בה החלה התוכנית) עמד אובדן ההכנסות משיווק הקרקע על 350 מיליון שקל, בשנת 2016 על כ1.3 מיליארד שקל ובשנים 20182017 מעריך מילרד כי הסכום יעמוד על 2.1 מיליארד בשנה (לפחות).
בבדיקה עלה כי על כל עלייה של 100 אלף שקל במחיר השוק של הדירה (מחיר ממוצע בפרויקט) ההנחה גדלה ב4.25 אלף שקל. עם זאת, כשבוחנים את אותם הנתונים על פי שיעור ההנחה באחוזים נראה שאין הבדל משמעותי בין מרכז ופריפריה.
מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת
ריבית המשכנתא בחודש פברואר 2017 ממשיכה לעלות. כך עולה מנתוני בנק ישראל. הריבית הממוצעת צמודת המדד עלתה ל-3.85%, לעומת ממוצע של 3.84% בחודש ינואר. מדובר על עלייה של קרוב ל-2% בטווח של שנה וחצי! הסיבות לעלייה הן ציפיות לעלייה במדד, תחרות נמוכה יותר בין הבנקים, תנודתיות בשוק האג"ח שמשליכה על שוק המשכנתאות, צפי לעלייה בריבית, והכי חשוב – המשך ביקושים לדירות.
הריבית על המשכנתאות לתקופה של 20 עד 25 שנה עלתה בפברואר ל-4.19%, בהשוואה ל-4.13% בחודש הקודם. הריבית הממוצעת לתקופה של 15 עד 20 שנה עלתה ל-4.14% לעומת 4.11% בחודש ינואר. בפועל, העלייה בריבית היתה לאורך כל תקופות המשכנתא.
במקביל נרשמה ירידה קלה בריבית הממוצעת על משכנתאות לא צמודות. מדובר בממוצע של ריבית קבועה וריבית משתנה, כך שבפועל לא ממש ניתן לדעת ולגזור מהנתונים האלו האם הרייבת שמציעים לכם בבנק טובה או לא. אולי זה הזמן לבקש מבנק ישראל שידרוש מהבנקים את הריבית לפי הנתון המאוד חשוב ובסיסי הזה – ריבית משתנה לעומת ריבית קבועה. בפועל, הריבית הקבועה נמוכה מהמשתנה (אך מסוכנת יותר כי היא יכולה לעלות, בעוד הקבועה לא תשתנה לאורך חיי המשכנתא).
הריבית השקלית הממוצעת ירדה ל-3.33%, לעומת 3.37% בחודש ינואר, אך גם כאן, בדומה לריבית הצמודה, נרשמה בשנה האחרונה עלייה מרשימה בריבית של כ-1.2%. גם כאן, העלייה מוסברת בציפיות לעלייה בריבית ובביקוש הגדל לדירות.
הירידה בריבית הממוצעת בפברואר לא ממש רלבנטית לרוב לוקחי המשכנתאות, בעיקר מהסיבה הפשוטה שבתקופות הפופולאריות נרשמו עליות ריבית – ריבית המשכנתא הלא צמודה לתקופה של 20 עד 25 /נה עלתה ל-5.01%, לעומת 4.91% בחודש ינואר. ריבית המשכנתא לתקופה של 15 עד 20 שנה עלתה ל-4.71% לעומת 4.66% בחודש הקודם.
העלייה בריבית המשכנתא מייקרת בעקיפין את מחיר הדירה. המימון הוא מרכיב גדול בעלות הכוללת של הדירה ועשוי להגיע בממוצע לכ-10% מערך הדירה (ואף למעלה מכך) – והנה המחשה, נניח שלקחתם משכנתא בגובה 50% מערך הדירה, ובריבית של 3%-4% (שקלול של כל המסלולים), אתם בעצם משלמים ריבית של 1.5-2% מערך הדירה כל שנה (3%-4% על 50% מערך הדירה), אבל זה יורד בהתאמה במקביל לירידת הקרן של המשכנתא, כאשר באופן גס, ניתן להגיד שהמשכנתא היא בממוצע 25% על פני התקופה שלה – נניח 20 שנה, ואז (אם מדובר על ממוצע של 25% חוב על פני התקופה של המשכנתא), הרי שמדובר על ריבית של 0.75%-1% מערך הדירה על פני 20 שנה – זה יכול להגיע ל-20% מערך הדירה, אבל זה הסכום הנומינלי. כלומר יש עלות נוספת של 15% עד 20% כתוצאה מהמשכנתא, אבל אם רוצים להתייחס למחירים ריאליים (מהוונים נכון להיום), הרי שזה פחות (בניכוי הצמדה למדד), זה יכול להגיע לסדר גודל של 10%.
והמשמעות היא ששינוי של 1% בריבית בשנה האחרונה מייקר את הדירה וזה יכול להגיע גם לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה (ריבית של 3%-4% שקולה לעלייה של 10% במחיר הדירה, ובתאמה גסה עלייה של 1% שקולה לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה) – כאן, תוכלו לראות את ההשפעה של המימון ומרכיבים נוספים על המחיר האמיתי של הדירה.
ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה
ריבית המשכנתא וליתר דיוק השינוי בריבית המשכנתא משפיעים על עיתוי התשלומים לקבלן (באם רוכשים דירה מקבלן). רוכשי דירות חדשות משלמים את התשלומים לקבלן עם הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדד תשומות הבנייה עלה בשנים האחרונות יותר ממדד המחירים לצרכן – זה לא מחייב שכך יהיה גם בהמשך, אבל אם אתם מעריכים שזה מה שיקרה גם בהמשך, כדאי לכם לנסות ולהתמקח עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.
ואם אתם (כמו הרוב) משלמים בהצמדה למדד תשומות הבנייה, כדאי לנסות ולמזער את ההצמדה בדרך הבאה – אם תקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומים מוקדם אתם תחסכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם.
כאן, תמצאו מידע על ריביות המשכנתא וכאן תמצאו מידע על מדד תשומות הבנייה לרבות תחזית.
מדריכים נוספים: