תאור החברה – הבנק הבינלאומי הראשון, הוא הבנק החמישי בגודלו במערכת הבנקאית. הבנק פועל בתחומים המסורתיים של עולם הבנקאות – מתן אשראי ומתן שירותים שונים (ניהול חשבון, ניירות ערך, פעילות סחר וייבוא ועוד).
צדיק בינו, בעל השליטה
מנכ"לית הבנק – סמדר ברבר צדיק
הבעלים – צדיק בינו
נתוני שוק – מחיר מניה (כולל גרף), שווי שוק
נתונים פיננסיים – לבנק הבינלאומי אשראי לציבור המתקרב ל-80 מליארד שקל. ההכנסות של הבנק מריבית מסתכמות בכ-2 מיליארד שקל (קצב הכנסות שנתי), ואילו ההכנסות מעמלות שוטפות מסתכמות בכ-1.5 מיליארד שקל (קצב שנתי). הרווח של הבנק מסתכם בקצב של 450-550 מיליון שקל. לדוחות הבנק המעודכנים
אנליסטים – בעד או נגד? – האנליסטים מספקים המלצות אופטימיות על מגזר הבנקאות בכלל, אך החשש הגדול שלהם הוא – רגולציה. האנליסטים מביעים חשש, על רקע הצהרות וכוונות של האוצר כי, תחום הבנקאות עשוי לעמוד מול החלטות רגולטוריות שיצמצמו את מרווחי הריבית והעמלות. בין היתר, מתכננים באוצר לתתמוך בבנקים קטנים בכניסה של גופים נוספים לתחום האשראי, והגברת התחרות, וכל זה במקביל לרגולציה שמטרתה לשפר את מצב הצרכנים (על חשבון הבנקים).
אירועים וחדשות:
תאור החברה – בנק לאומי, הוא אחד משני הבנקים הגדולים במשק (לצד בנק פועלים). הבנק פועל בכל תחומי הבנקאות המסורתיים, כאשר עיקר ההכנסות מגיעות משני תחומי הליבה – ריבית על מימון/ אשראי שהבנק מספק ועמלות על השירותים שהבנק מספק (ניהול חשבון, ניירות ערך, פעילות סחר וייבוא ועוד). לצד הפעילות הבנקאית המסורתית, לבנק אחזקה בתחום כרטיסי האשראי (לאומי קארד), וכן אחזקות מיעוט במספר חברות (בעיקר דרך לאומי פרטנרס) לרבות קנון וסופרפארם. 
מנכ"לית הבנק – רקפת רוסק עמינח
נתוני שוק – מחיר מניה (כולל גרף), שווי שוק
נתונים פיננסיים – לבנק לאומי אשראי לציבור העולה על 250 מיליארד שקל. ההכנסות של הבנק מריבית מסתכמות בכ-7 מיליארד שקל (קצב הכנסות שנתי), ואילו ההכנסות מעמלות שוטפות מסתכמות בכ-5 מיליארד שקל (קצב שנתי). הרווח של הבנק מסתכם לקצב של מעל 2.5 מיליארד שקל. הנה דוחות הבנק המעודכנים
אנליסטים – בעד או נגד? – האנליסטים מספקים המלצות אופטימיות על מגזר הבנקאות, אך בהסתייגות חשובה – עולם הבנקאות עובר לתחום הדיגיטלי, ויהיו לכך השלכות על הדוחות הכספיים (לטוב ולרע) – בנק לאומי, אגב, השיק את הבנק פפר שעשוי להיות המעין זרוע הבנקאות הדיגיטלית של הבנק.
הבעיה הגדולה של תחום הבנקאות היא החשש מרגולציה שתתמוך בבנקים קטנים, כניסה של גופים נוספים לתחום האשראי, והגברת התחרות, וכל זה במקביל לרגולציה שמטרתה לשפר את מצב הצרכנים (על חשבון הבנקים).
אירועים וחדשות:
תאור החברה – בנק הפועלים, הוא אחד משני הבנקים הגדולים במשק (לצד בנק לאומי). הבנק פועל בכל תחומי הבנקאות המסורתיים, כאשר עיקר ההכנסות מגיעות משני תחומי הליבה – ריבית על מימון/ אשראי שהבנק מספק ועמלות על השירותים שהבנק מספק (ניהול חשבון, ניירות ערך, פעילות סחר וייבוא ועוד). לצד הפעילות הבנקאית המסורתית, לבנק אחזקה בתחום כרטיסי האשראי (ישראכרט), אחזקת מיעוט בכלל ביטוח ואחזקות נוספות.
מנכ"ל הבנק (החל מ-1 באוגוסט) הוא אריק פינטו (החליף את ציון קינן)
נתוני שוק – מחיר מניה (כולל גרף), שווי שוק
נתונים פיננסיים – לבנק הפועלים אשראי לציבור המתקרב ל-300 מיליארד שקל. ההכנסות של הבנק מריבית מסתכמות בכ-7.5 מיליארד שקל (קצב הכנסות שנתי), ואילו ההכנסות מעמלות שוטפות מסתכמות בכ-5.5 מיליארד שקל (קצב שנתי). הרווח של הבנק מסתכם לקצב של מעל 3 מיליארד שקל.
אנליסטים – בעד או נגד? – האנליסטים מספקים המלצות אופטימיות על מגזר הבנקאות, אך בהסתייגות חשובה – עולם הבנקאות עובר לתחום הדיגיטלי, ויהיו לכך השלכות על הדוחות הכספיים (לטוב ולרע). זו הבעיה הקטנה, הבעיה הגדולה של התחום הוא חשש מרגולציה שתתמוך בבנקים קטנים, כניסה של גופים נוספים לתחום האשראי, והגברת התחרות, וכל זה במקביל לרגולציה שמטרתה לשפר את מצב הצרכנים (על חשבון הבנקים).
אירועים וחדשות:
משרד האוצר מנסה להעביר חוק שיקל על חברות להפצל ולהתמזג. מדובר בעיקר בהוראות מיסים (יחסית מיושנות) שמקשות על שינוי מבני בארגונים. משרד האוצר ורשות המיסים מנסים להעביר מס' שינויים בחוק, ולאחרונה פרסמו תזכיר חוק בעניין –
"הוראות חלק ה2 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן- "הפקודה") מסדירות את התנאים בהם שינויי מבנה, דוגמת מיזוג חברות, פיצול, העברת נכסים תמורת מניות בחברה, לא יחויבו במס. מדובר במקרים בהם מבחינה מהותית לא היה מימוש כלכלי אמיתי המצדיק חיוב במס, וזאת בשל השמירה על הבעלות הכלכלית בנכסים המועברים.
"מעת חקיקתו, בשנת 1994 במסגרת תיקון 94 לפקודה, ועד היום לא עבר חלק ה-2 שינויים מהותיים, זולת תיקון 123 לפקודה שנקבע בשנת 2000, במסגרתו נוספו הוראות לעניין מיזוג על דרך של החלפת מניות, כאמור בסעיף 103כ והחלפת מניות כאמור בסעיף 104ח .
"מהניסיון שנצבר לאורך השנים במהלך הטיפול בבקשות לשינויי מבנה עולה כי החוק במתכונתו הקיימת קובע מגבלות המקשות על ביצוע שינויי מבנה מטעמים עסקיים במציאות כלכלית דינאמית, ואינו נותן מענה הולם לצורכי החברות, בפרט בכל הקשור לשינויי מבנה של חברות הפועלות בענפי הטכנולוגיה המתקדמת (הי-טק). שינוי מבנה הינו כלי חשוב במגזר זה, המתאפיין בשיעורי צמיחה גבוהים ובשינויים תכופים, ומקל על החברות בביצוע גיוסי הון ורכישת פעילויות, במטרה להרחיב את פעילותן העסקית.
"חלק ה2 במתכונתו הנוכחית, נותן מענה אשר אינו תואם את הסביבה הכלכלית המודרנית, מעכב את ביצוען של עסקאות רבות ומציב חסמים ומגבלות אשר מקשים על תפקודן של חברות אלו ועל התפתחותן העסקית.
"מטרתו העיקרית של התיקון המוצע היא הגמשת המגבלות החלות על מתן הקלות המס בביצוע שינויי המבנה ובכלל זה מתן אפשרות רחבה יותר ל"כניסת משקיעים" לחברה, מימוש זכויות, מתן אפשרות לביצוע שינוי מבנה מורכבים והסרת חסמים נוספים בדין הקיים. בנוסף, שואף התיקון המוצע לקבוע נוסח אחיד, ככל האפשר, לעניין מגבלות החלות על שינויי מבנה שונים ולפשט, ככל שניתן, את הוראותיו של חלק ה-2 . בהצעת חוק זו ניתן דגש על שינויים המיועדים לצורכי החברות הפועלות בתחום ההי-טק, בשל החשיבות הרבה לצמיחתן וביסוסן כחברות מובילות בענפים בהם הן פועלות"
במשרד האוצר מפרטים את עיקר השינויים הצפויים –
"עיקר 1- סעיפים 4(2),(3), 11(1), 14(1), 19(1),(2) – שינוי זכויות בתקופת המגבלותבחלק ה-2, בין היתר בסעיפים 103ג(8), 104א(א)(1) ו-105ג(7), נקבעו מספר תנאים מרכזיים לכך ששינוי מבנה לא יחויב במס, הנוגעים למכירת זכויות והקצאת זכויות בחברה העוברת שינוי מבנה, במהלך תקופה של שנתיים (להלן "התקופה הנדרשת", או "תקופת המגבלות"). תנאים אלו נועדו להבטיח את עקרון השמירה על הבעלות הכלכלית בנכסים ובזכויות בחברה, אשר כאמור, מהווה עיקרון יסוד להחלת המגבלות הקבועות בחלק ה-2
על אף המגבלות האמורות, בהתאם לאמור בסעיפים 103ג(9), 104ד(1) ו-105ג(8), ניתן למכור עד 10% מהזכויות של כל אחד מבעלי הזכויות בחברה, ניתן להקצות זכויות לבעל זכויות חדש בהיקף של עד 20% מהון החברה לאחר ההקצאה, ובלבד שהקצאת הזכויות לכל בעלי הזכויות החדשים יחד, לא תעלה על 49%. כמו כן, ניתן להקצות זכויות בבורסה לניירות ערך עד ל- 49% מהון החברה לאחר הקצאת הזכויות. יצוין כי בפיצול ניתן להקצות זכויות למשקיע חדש ובבורסה עד 50%. מכירת הזכויות או הקצאתן כאמור, מתאפשרת כל עוד לא יפחתו זכויותיהם של מי שהיו בעלי זכויות בחברה הקולטת, או החברה אליה הועבר הנכס מיד לאחר שינוי המבנה, לפי העניין, מ- 51%.
הניסיון הנצבר מלמד כי מטרתם של שינויי המבנה רבים היא גיוס כספים לחברות לצורך פעילותן הכלכלית, בדרך של גיוס בבורסה ו/או הקצאה פרטית למשקיעים. המגבלות האמורות מהוות חסם משמעותי במימוש מטרה זו. קושי מיוחד מתעורר מקום שמדובר על הקצאת זכויות חדשות בחבר לבעלי זכויות קיימים, להם לא ניתן להקצות זכויות חדשות בחברה. מגבלה זו מקשה על גיוס הון בחברות, שכן לעיתים רק בעלי זכויות אלו הם אלו המוכנים להשקיע בחברות המתקשות בגיוס אשראי.
לאור כל האמור, מוצע לצמצם את המגבלות האמורות, כך שבמהלך תקופת המגבלות תתאפשר מכירת זכויות על ידי בעלי הזכויות הקיימים וכן הקצאת זכויות, ובכלל זה הקצאת זכויות חדשות לבעלי הזכויות הקיימים, ובלבד שזכויותיהם לא יפחתו מ – 25%. תיקון זה יאפשר מכירת זכויות והקצאתן ביתר קלות, תוך שמירה על השפעה המהותית של גרעין השליטה של בעלי הזכויות המחזיקים בזכויות מיד לאחר שינוי המבנה.
יצוין כי לעניין מיזוג בין חברה בת לחברת אם המחזיקה במלוא הזכויות בחברת הבת – מוצע להסיר לחלוטין את המגבלות בעת הקצאת ומכירת וזכויות בחברה האם (הקולטת) לאחר המיזוג, וזאת מכיוון ששינוי המבנה במקרה זה מתרחש רק במישור החברות (הקולטת והמעבירה) ולא במישור בעלי הזכויות.
"עיקר 2- סעיפים 4(5), 14(3), 24 – ביצוע שינוי מבנה לאחר שינוי מבנה בתקופת המגבלות
על פי סעיפים 103ג(11),104ד(5) ו-105(ט) שינוי מבנה נוסף שנעשה בחברה בתקופת המגבלות לא יחשב כהפרת תנאי החל על שינוי המבנה הקודם לעניין אי חיוב במס, אך ורק אם עמד בתנאים אשר קבע לעניין זה המנהל. עם זאת, הניסיון מלמד כי במקרים רבים שינויי מבנה נוספים נותנים מענה לצורך עסקי מהותי של החברות ולא מונעים בהכרח משיקולי מס והכל תוך שמירה על עקרון הבעלות הכלכלית בנכסים המועברים. לאור האמור מוצע שלא להתנות את הקלת המס בהגבלה על שינויי מבנה נוספים, זאת בכפוף לסייגים המכוונים לכך ששינויי המבנה הנוספים ייעשו לתכלית עסקית וכלכלית ולא יפתחו פתח להתחמקות מתשלום מס.
"עיקר 3- סעיף 5(4) – תשלום במזומן מאת החברה הקולטת לבעלי מניותיה של חברה מעבירה / נעברת במיזוג
בסעיף 103ג(4) נקבעה הגבלה לפיה קבלת תמורה במזומנים בעת מיזוג תהווה הפרת תנאי מהתנאים שנקבעו לעניין אי החיוב במס. הגבלה זו נקבעה לאור ההנחה שקבלת תמורה במזומן מהווה אינדיקציה למימוש כלכלי המצדיק חיוב במס, להבדיל מקבלת תמורה בדרכים אחרות אשר אינן מעידות בהכרח על מימוש כלכלי כאמור. עם זאת, הניסיון מלמד שתמורה חלקית במזומן היא רכיב אשר עשוי להופיע בעסקאות מיזוג הנעשות לתכלית עסקית-כלכלית ובפרט בעסקאות כאמור בתחום ההי-טק. לאור האמור מוצע לתקן את סעיף 103ד(א) ולאפשר, בכפוף לאישור המנהל, העברת תמורה במזומן בהיקף אשר לא יעלה על 40% מהתמורה הכוללת ובכפוף לתנאים שמטרתם לוודא כי אין מדובר בעסקת מימוש: היותן של החברות המתמזגות חברות בבעלות נפרדת בעיקרה, וביצוע המיזוג תוך העברת תמורה שווה לבעלי הזכויות בהתאם לחלקם היחסי. יודגש כי ביחס למרכיב המזומן במיזוג לא תינתן הקלה כלשהי והוא ימוסה במלואו במועד המיזוג.
"עיקר 4- סעיפים 10(1),23 –ביטול דרישה למתן אישור מראש מאת המנהל
לעניין מיזוג בדרך של החלפת מניות כאמור בסעיף 103כ ופיצול כאמור בסעיף 105א(2) נקבע כי אי החיוב במס בשל שינוי המבנה, תלוי באישור מראש של מנהל רשות המסים. הוראות אלה יצרו חסמים משמעותיים אשר הביאו לנטל ביורוקרטי ולעיכובים בביצוע שינויי מבנה. לצורך הסרת החסמים כאמור, מוצע לבטל את הדרישה לאישור מראש של שינוי המבנה ולהסתפק בעניין זה בדיווח לפקיד השומה בתוך 30 יום ממועד המיזוג כאמור בסעיף 103יט.
במספר מקרים מורכבים יותר נותרה בעינה הדרישה לאישור מראש של המנהל, בין היתר בעת שינוי מבנה בו החברה הקולטת היא חברה זרה ובעת פיצול אופקי לפי סעיף 105א(1).
בנוסף יקודם תיקון תקנות מס הכנסה (הקלה ביחסי גודל במיזוגים מסויימים), התשס"ג-2003, לפיו לא יידרש אישור המנהל לצורך הקלה ביחסי גודל שניתנה לפי תקנות אלו.
"עיקר 5- סעיף 2 –קיצור תקופת המגבלות בעת מיזוג בדרך של החלפת מניות
תקופת המגבלות החלה בעקבות מיזוג הנעשה בדרך של החלפת מניות, כהגדרתה בסעיף 103 לפקודה, עומדת כיום על שנתיים מתום שנת המס בה בוצע המיזוג. לעניין שינויי מבנה אחרים בחלק ה-2 נקבע כי תקופת המגבלות תעמוד על שנתיים ממועד שינוי המבנה. לאור האמור, ועל מנת להקל במגבלות החלות לעניין מיזוג בדרך של החלפת מניות, מוצע לקצר את תקופת המגבלות ולקבוע כי היא תימשך שנתיים ממועד המיזוג.
"עיקר 6- סעיפים 7, 20- צמצום המגבלות החלות לעניין קיזוז הפסדים
בסעיף 103ח לפקודה נקבע כי הפסדים שהיו לחברות המשתתפות במיזוג לפני מועד המיזוג, יותרו בקיזוז החל מהשנה שלאחר המיזוג כנגד הכנסתה של החברה הקולטת, ובלבד שלא יותר לקיזוז סכום העולה על 20% מסך כל ההפסדים כאמור או על 50% מהכנסתה החייבת של החברה הקולטת (לפני קיזוז הפסדים לפי סעיף 103ח לפקודה), לפי הנמוך. הסדר זה נועד לצמצם הפחתת מס בלתי נאותה במסגרת מיזוג בין חברה מרוויחה לבין חברה מפסידה, בדרך של פריסת קיזוז ההפסדים על פני חמש שנים.
הניסיון הנצבר מלמד שהסדר זה עלול ליצור עיוותים במקרים מסוימים. לדוגמה, כאשר מתמזגות חברה אם וחברה בת ושווי חברת האם עולה באופן ניכר על שווי חברת הבת ולחברה האם הפסדים ניכרים. בשל סעיף 103ח יחולו על חברת האם מגבלות על קיזוז ההפסדים גם ביחס להכנסותיה שלה, על אף שהמיזוג לא יצר לה יתרון כלשהו ביחס לניצול ההפסדים. לפיכך ראוי במקרה זה שלא להגביל קיזוז הפסדים.
לאור האמור, מוצע לקבוע כי מגבלת קיזוז ההפסדים הקבועה בסעיף 103ח לפקודה, ביחס להפסדי החברה הקולטת, לא תחול במקרים בהם החברה הקולטת מחזיקה במלוא הזכויות בחברה המעבירה ושווי החברה הקולטת עולה על פי תשע משווי החברה המעבירה. כמו כן, מוצע לקבוע סמכות למנהל לקבוע בכללים מקרים נוספים בהן לא יחולו המגבלות האמורות.
יובהר כי ההסדר האמור יחול גם לגבי המגבלה על קיזוז הפסדים בעקבות פיצול לחברה קיימת כאמור בסעיף 105ט.
נוסף על כך, מוצע לבטל את המגבלות הקבועות לעניין קיזוז הפסדים של חברה מתפצלת בסעיף 105ה. בסעיף זה נקבעה מגבלת קיזוז הפסדים זהה לזו הקיימת לגבי מיזוגים. אך בעוד שבמיזוגים מדובר בחיבור בין חברות שונות, שיתכן ולחלקן רווחים לצורכי מס ולחלקן הפסדים ועצם המיזוג ביניהן הוא שמאפשר את קיזוז ההפסדים, הרי שבפיצולים לחברה חדשה מקור ההפסדים ומקור הפעילויות המפוצלות הם מאותה חברה ועצם הפיצול אינו זה שמאפשר את קיזוז ההפסדים. לאור האמור מוצע לבטל את סעיף 105ה לפקודה.
"עיקר 7- סעיף 10(4),(5),סעיף 15(3),(4) – השוואת הגבלות הקיימות בעניין קיזוז הפסדים
בסעיף 104ה(ג) לפקודה נקבע כי בהעברות נכס לפי סעיפים 104א-104ג תחול מגבלת קיזוז הפסדים לפיה רווח הון או הפסד הון שנוצר עקב מכירת נכס שהועבר לא יותר לקיזוז במשך שנתיים ממועד העברה כנגד רווח או הפסד בחברה שאליה הועבר הנכס. קביעת מגבלת קיזוז ההפסדים לתקופה של שנתיים שבהן ממילא קיימת מגבלה למכירת הנכס שהועבר, הופכת את ההוראה האנטי תכנונית האמורה להוראה כמעט ריקה מתוכן.
כמו כן בסוגים אחרים של שינויי מבנה בחלק ה-2, כמפורט לעיל, נקבעה מגבלת קיזוז הפסדים לתקופה של חמש שנים.. לאור האמור, נראה, כי ראוי ליצור הרמוניה בעניין זה בין ההסדרים השונים בחלק ה-2ן כך שבכולם תקבע מגבלה לתקופה של חמש שנים.
עניין זה מקבל חשיבות יתרה, לאור ההקלות המוצעות בחוק זה במסגרתן יתאפשר ביצוע מהלכים מורכבים כדוגמת שינוי מבנה לאחר שינוי מבנה כמפורט לעיל, באופן העשוי לפתוח פתח לתכנוני מס בלתי נאותים (בעיקר בתחום קיזוז הפסדים).
לאור האמור לעיל, מוצע להרחיב את מגבלת קיזוז ההפסדים הקבועה בסעיף 104ה(ג) לפקודה, ולהעמידה על תקופה של חמש שנים, בדומה להסדר הקיים בסעיף 104ח(ד)(1) לפקודה וכן להעניק למנהל סמכות להרחיב מגבלה זו במקרים מיוחדים כאמור בסעיף 103ח(ז).
בנוסף מוצע לקבוע תיקונים אלו גם בסעיף 103כ לעניין מיזוג בדרך של החלפת מניות.
"עיקר 8- סעיף 12 – הרחבת האפשרויות לביצוע העברות נכס על ידי שותפים בשותפות או בעלים משותפים בנכס
סעיף 104ב(א) קובע כי בהעברת נכס בבעלות משותפת או נכס בבעלות שותפות לחברה, נדרש כי ההעברה תהא לחברה שהוקמה במיוחד לצורך כך מבלי שהיה לאותה חברה נכס אחר או פעילות אחרת באותו מועד או לפניו. יש להניח כי כוונת המחוקק היתה למנוע העברות של נכסים המשמשים בפעילות עסקית לחברה קיימת שלה הפסדים עסקיים, כאשר כתוצאה מההעברה ניתן יהיה לקזז הפסדים אלו כנגד רווחים שינבעו מפעילות הנכסים המועברים.
הניסיון מלמד, כי הדרישה לפיה העברת הנכס תיעשה לחברה חדשה בלבד, מהווה חסם לביצוע שינויי מבנה שלהם תכלית עסקית וכלכלית. לאור האמור מוצע להרחיב את האפשרויות לבצע שינויי מבנה על פי סעיף 104ב(א) לפקודה, כך שתתאפשר העברת נכס שבבעלות מספר שותפים גם לחברה קיימת. יצוין כי התיקונים המוצעים בחוק זה ביחס למגבלות על קיזוז הפסדים יבטיחו כי העברה כאמור לחברה קיימת לא תעשה לצורך הפחתת מס בלתי נאותה. תיקון סעיף זה הינו תיקון משלים לתיקון 221 לפקודה שהוסף לאחרונה לחלק ה2 לפקודה שעניינו החלת הוראות חלק ה2 לפקודה על שותפויות רשומות בתנאים שיקבע המנהל.
"נושאים נוספים אשר מוצע לבחון במהלך הכנת הצעת החוק:
הקלה בדרישת יחסי גודל במיזוג– מוצע לבחון מתן הקלה לחברות בצמיחה במגבלה הקיימת על יחסי גודל לפי סעיף 103ג(6) לפקודה, כך שהמגבלה תעמוד על יחסי גודל של 1:9 במקום 1:4.
שינוי מועד מיזוג/פיצול – מוצע לבחון הרחבת ההיתר למועד מיזוג/פיצול רבעוני, על אף האמור בהגדרת "מועד מיזוג" ועל אף האמור בסעיף 105ג(א)(9) לעניין קביעת מועד הפיצול, וזאת על מנת להקל על חברות המבצעות את שינויי המבנה במהלך השנה.
תאור החברה – אפל ( נסחרת בוול-סטריט; סימבול AAPL) היא אחת מהחיברות הגדולות בעולם. החברה, תחת ניהולו של סטיב ג'ובס (ז"ל) המציאה ועיצבה מחדש את עולם הטלפונים החכמים (הסמארטפונים) – האייפון שלה הוא אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בעולם הטכנוליגה, ובנוסף היא פיתחה את האייפד, האייפוד ומוצרים נוספים.
טים קוק, מנכ"ל אפל
מנכ"ל החברה הנוכחי הוא טים קוק.
נתוני שוק – ראו כאן, מחיר מניה, שווי שוק ווגרף
נתונים פיננסיים – לחברה קצב הכנסות שנתי של מעל 215מיליארד דולר ורווחים מעל 40 מיליארד דולר. האנליסטים מעריכים כי הכנסות החברה בשנת 2017 יעלו בקצב של 5%-105 והרווח למניה יעלה על 8 דולר למניה. התחזית לשנה הבאה אמנם התמתנה במהלך 2016 ובמקביל נרשמה במניית אפל ירידה – מסתבר, שבמספרים הגדולים קשה מאוד לצמוח (ככל שאתה גדול יולתר כך קשה יותר להציג צמיחה). אבל, בחודשים האחרונים של 2016 חזרה אפל לצמוח בביזנס, כשבמקביל "גילה אותה" וורן באפט שרכש נתח גדול מהחברה במסחר בבורסה. בעקבות הרכישות האלו, ובעקבות ההצהרות של באפט על ההשקעה באפל (שהפכה להיות מההשקעות הבולטות בפורטפוליו של חברת השהקעות שלו), מניית אפל חזרה למחירי שיא
ההון העצמי של אפל מסתכם בכ-120 מיליארד דולר, ויש לה בקופה ובהשקעות פיננסיות כ-230 מיליארד דולר (מנגד יש אגרות חוב והתחייבויות פיננסיות) – מדובר בסכום עתק שלא ברור מה בכוונת החברה לעשות בו – המשקיעים מעדיפים שהסכום יחולק (בקצב מוגבר מהקצב הנוכחי), או שישמש לצמיחה, אבל גם אם החברה פה ויש רוכשת, הרי שיש לה מטבע חזק – מחי המניה (שמשמש לעסקאות של רכישות) ויש לה מספיק מזומנים – הר המזומנים הזה הוא בעוכרי המשקיעים, אחרי הכל, טים קוק והנהלת אפל לא מנהלי השקעות והשקעה באפל לא אמורה להיות השקעה בהרי מזומנים והשקעות פיננסיות אלא השקעה בטכנולוגיה, במוצרים, בעסק שנקרא – אפל.
אנליסטים – בעד או נגד? – רוב האנליסטים מאמינים במניית אפל, למרות שהחל משנת 2015 המנייה בטריטוריה של דשדוש (בחודשים הראשונים של 2017 חזרה המניה לשיא בעקבות ההשקעה של וורן באפט במניית אפל) – הנה תחזית האנליסטים והמלצותיהם
אירועים וחדשות:
– חמש שנים טים קוק מכהן כמנכ"ל אפל (התמנה שישה שבועות לפני מותו של סטיב ג'ובס) – הנה ראיון על חמש השנים האלו, על התחושה והאחריות להנהיג את חברת אפל, על האייפון שנמכר כבר במעל 1 מיליארד יחידות, על החזון ועל בדידותו של המנהיג – הרחבה בגלובס
- – אפל מדווחת על תוצאות שיא ברבעון הרביעי של 2016 – ההכנסות ברבעון האחרון 78.4 מיליארד דולר (שיא חדש) – 3% יותר מהרבעון המקביל ומעל הצפי ל-77.4 מיליארד דולר. הרווח הסתכם ב-17.9 מיליארד דולר בכ-8% מעל תחזית האנליסטים. מכירות האייפונים הסתכמו ב-78.3 מיליון מכשירים! שיא מרשים (ברבעון המקביל – 74.8 מיליון יחידות )
- – אחרי שאכזבה מספר רבעונים ברציפות, דיווחה אפל על תוצאות טובות ברבעון השני של 2016 , וכן הכתבה את התחזית לרבעונים הבאים. החברה מפתחת מנועי צמיחה חדשים ומצליחה להתמודד עם התחרות הזולה לאייפונים וליתר המוצרים מצד יצרניות סיניות. – להרחבה בדהמרקר
מדד שכר הדירה בחודש יוני עלה ב-0.1% ועלייה דומה נרשמה גם ביתר המדדים הקשורים לדירות – מדד הדיור עלה ב-0.1% וגם מדד מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.1%.
שירותי דיור בבעלות הדיירים – במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש יוני 2016, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש מאי 2016. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים מאי 2016 – יוני 2016, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים אפריל 2016 – מאי 2016.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת אינדיקטורים נוספים וחשובים (אפילו יותר מהמדדים הקיימים) על מצב שוק הדירות – מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים אפריל 2016 – מאי 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים מרץ 2016 – אפריל 2016, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.3%. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות אפריל 2016 – מאי 2016, לעומת אפריל 2015 – מאי 2015, עלו המחירים ב-7.8%. מהשוואת העסקאות מרץ 2016 – אפריל 2016, לעומת מרץ 2015 – אפריל 2015, עלו המחירים ב-7.7%.
אחזקת הדירה – מדד מחירי אחזקת הדירה נותר ללא שינוי.התייקרו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (ב-5.5%). הוזלו במיוחד: חומרי כביסה, ניקוי והדברה (ב-1.2%).
ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.6%. הוזלו במיוחד: כלי מיטה ומגבות (ב-10.4%), כלי בישול ואפייה (ב-6.7%), וילונות מוכנים ובדי ריפוד (ב-5.0%), אביזרי אמבטיה (ב-2.6%), ציוד חשמלי לחימום וקירור הבית (ב-1.3%), כלי אוכל (ב-1.3%) ושידות (באחוז אחד). התייקרו במיוחד: ריהוט לגן ולמרפסת (ב-2.2%) ואביזרים לציוד חשמלי (ב-1.4%).
מדד המחירים לצרכן בחודש יוני עלה ב-0.3% בהתאם להערכות הכלכלנים.
המדד הגיע לרמה של 99.1 נקודות לעומת 98.8 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: ממוצע 100.0=2014 נקודות). המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-0.5% והגיע ל-99.1 נקודות, המדד ללא דיור עלה ב-0.4% והגיע ל-97.5 נקודות והמדד ללא אנרגיה עלה ב-0.3% והגיע ל-100.4 נקודות.
עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-8.3%, תחבורה באחוז אחד ותרבות ובידור ב-0.6%. ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות טריים ב-4.4%, ריהוט וציוד לבית ב-0.6% ומזון ב-0.5%. מתחילת השנה נותר המדד הכללי ללא שינוי, המדד ללא אנרגיה נותר אף הוא ללא שינוי, המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-0.2% המדד ללא דיור ירד ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (יוני 2016 לעומת יוני 2015), ירד המדד הכללי ב-0.8%, המדד ללא דיור ירד ב-1.7%, המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.7% והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.2%. על פי נתוני המגמה לתקופה שבין מרץ 2016 – יוני 2016, קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן, של המדד ללא דיור ושל המדד ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.3%, כל אחד.
עלייה של 0.1% במדד תשומות הבנייה למגורים ביוני 2016.
מדד תשומות הבנייה בחודש יוני עלה ב-0.1%. מתחילת השנה עלה המדד ב-0.6%. המדד הגיע לרמה של 108.1 נקודות לעומת 108 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).
מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.1% בחודש יוני 2016 והגיע לרמה של 103.1 נקודות לעומת 103.0 נקודות בחודש הקודם. ב-12 החודשים האחרונים (יוני 2016 לעומת יוני 2015) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.4% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-3.2%. המדד ללא שכר עבודה נותר ללא שינוי בתקופה זו.
בחודש יוני 2016 נותר מדד מחירי חומרים ומוצרים ללא שינוי. לאחר תקופה קצרה של עליות שוב ירדו מחירי רשתות ברזל (ב-2.5%) וברזל לבנייה (ב-2.2%). כמו כן, ירדו מחירי צינורות לאינסטלציה חשמלית (ב5.9%), מוליכים (ב-3.8%), עץ לבנייה (ב-2.0%) וחצץ (ב-1.3%). לעומת זאת, עלו מחירי צבעים (ב-8.2%), מוצרי איטום (ב-3.3%) ואבן (ב-1.2%).
מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה בחודש יוני 2016 ב-0.3% בשל עליה במחירי שכירת ציוד (ב-0.3%). מדד הוצאות כלליות עלה ב-0.1% בשל עליה במחירי ביטוח ובדיקות (ב-0.3%)
מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש יוני 2016 ב-0.2%.
מדד תשומות הבנייה חשוב לרוכשי דירות חדשות – ההתשלומים לקבלן צמודים למדד תשומות הבנייה כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד. ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי. כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.
מחשבון מדד תשומות בנייה –
ומחשבון מדד המחירים לצרכן –
האם יש הצדקה להצמדה למדד תשומות הבנייה?
לא בטוח כלל שההצמדה הזו נכונה עניינית. אמנם, מדד תשומות הבנייה למגורים הוא המדד הכי קרוב לעלויות הבנייה, אבל גם בו יש עיוותים, ובפועל זה לא הכי נכון להצמיד את התשלומים למדד הזה, הרי הוא מבטא את עלויות הבנייה, וההוצאות של הקבלן לא מורכבות רק מעלות הבנייה אלא גם הקרקע והרווח היזמי. ברגע שמצמידים את כל הסכום, מתקבלת הטייה כלפי מעלה – אנחנו משלמים יותר מאשר ההתייקרות של ההוצאות.
מתי לשלם לקבלן?
שאלה חשובה שאיתה מתמודים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.
מדריכים נוספים:
רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
תאור החברה – אפריקה השקעות ( אפריקה ישראל) היא חברת השקעות בתחום הנדל"ן על סוגיו השונים – לחברה יש פעילות בשוק המגורים המקומי (דרך החברה הבת אפריקה מגורים), פעילות בקבלנות ביצוע ותשתיות (דרך דניה סיבוס), פעילות בינלאומית – יזמות ונדל"ן מניב ברוסיה (דרך אפי פיתוח), ויזמות ונדל"ן מניב במזרח אירופה (אפריקה נכסים). כמו כן לחברה פעילות בשוק הפלדה והמתכת (אפריקה תעשיות) עיצוב הבית (נגב קרמיקה) ועוד.
החברה בשליטת לב לבייב, נמצאת כבר שנים במצב פיננסי בעייתי בעיקר בגלל מינוף מאוד גבוה (אשראי מאוד גבוה – רובו, אגרות חוב שהונפקו לציבור). בעבר (2010) עברה כבר החברה הסדר חוב, והיאט לקראת הסדר חוב שני (קראו כאן – מתווה להסדר חוב שני באפריקה; מה יקרה לאגרות החוב?)
לב לבייב, בעל השליטה
(מס' נייר הערך – 611012)
נתוני שוק – ראו כאן, מחיר מניה, שווי שוק ווגרף
נתונים פיננסיים – לחברה ערך נכסי שלילי, כלומר הנכסים שלה על פי מחירם בשוק (בבורסה) בניכוי ההתחייבויות שלה (בעיקר אגרות חוב לציבור), מסתכמים לסכום שלילי – זו הסיבה, שלא יהיה מנוס מהסדר חוב שני שמסגרתו יאלצו מחזיקי החוב לוותר על חלק משמעותי מהחוב, ולפרוס את החוב הקיים לתקופה ממושכת יותר. בתמורה יזרים בעל השליטה, לב לבייב כספים, וכן יוענקו למחזיקי החוב, ככל הנראה אחזקות בחברות הבת.
הנה הנתונים הפיננסיים על החברה
אנליסטים – בעד או נגד? – אין משמעות (נכון ליולי 2016) למניית אפריקה, היא סוג של אופציה על הנכסים של אפריקה, והיא בעיקר תלויה בהסדר החוב.
השאלה אם אגרות החוב עשויות להיות אפיק השקעה מעניין (אך בסיכון)? כאן, תוכלו לקרוא על הדרך לתמחור אגרות החוב (מודגש בהבלטה במרכז הטקסט) – אלה לא מספרים מחייבים כמובן, והם ניתנים כדי להמחיש איך מתמחרים אג"ח בהסדר.
אירועים וחדשות:
תאור החברה – כימיקלים לישראל (כיל) מפיקה ומוכרת דשנים, ברום, אשלג ופוספטים. החברה שנחשבת לאחת מהחברות הישראליות הגדולות בעולם, ואחת מהבולטות בתחמה, פועלת בהתאם לזכיונות שניתנו לה על ידי המדינה (הזכיון הרווחי ביותר – בים המלח). בשנים האחרונות עיקר הרווחים מגיע מתחום האשלג, במקביל לביקושים מסין, והודו. עם זאת, מחירי המכירה של האשלג נמצאים במגמת ירידה במקביל להגברת התחרות בתחום, וירידה בביקושים הצפויים.
כיל נשלטת על ידי החברה לישראל
(מס' נייר הערך – 281014; סימבול בבורסה האמריקאית – ICL)
נתוני שוק – ראו כאן, מחיר מניה, שווי שוק ווגרף
נתונים פיננסיים – מכירות החברה מסתכמות בקצב של כ-20 מיליארד שקל, והרווחים הסתכמו ב-2015 במעל 2 מיליארד, כאשר בשנת 2016 הם צפויים לרדת מדרגה.
הנה תמצית הנתונים הפיננסיים על החברה
אנליסטים – בעד או נגד? – מניית כיל נהנית מסיקור אנליסטי הן בארץ והן בחו"ל הנה תחזיות האנליסטים להכנסות ולרווח השנה ובשנה הבאה
אירועים וחדשות:
אחרי שמדד המחירים לצרכן בחודש מאי עלה ב-0.3% בהמשך לעלייה של 0.4% בחודש אפריל, צופים הכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות כי המדד בחודש יוני יעלה בשיעור של 0.3%. העליות במדד מגיעות אחרי חודשים ארוכים של מדדים שליליים – בשנים 2014 ו-2015 נרשם מדד שנתי שלילי, וגם בחודשים הראשונים של השנה היו מדדים שליליים. מתחילת השנה ירד המדד ב-0.3% .
בקבוצת הפיננסים הראל מעריכים כי המדד בחודש יוני יעלה ב-0.3%, והמדד בחודש יולי יעלה ב-0.2%. הציפיות שלהן לשנה קדימה הן לעלייה של 1% במדד – מעבר לצפיות הגולמות בשוק ההון דרך מחירי האג"ח.
כלכלני הראל מדגישים כי בחודשים האחרונים נרשמו עליות בציפיות לאינפלציה בישראל ובעולם, כאשר הורדה אפשרית של מס הכנסה צפויה להעלות את כוח הקניה של הציבור ולתמוך בעלית הציפיות לאינפלציה.
פועלים – מדד המחירים ביוני עלה ב-0.3%
גם בבנק הפועלים מעריכים כי המדד בחודש יוני עלה ב-0.3%. כלכלני הבנק מציינים כי – "מדדי המחירים של החודשיים האחרונים חזרו להיות חיוביים אחרי רצף של מדדים שליליים, אם כי מדובר בעיקר בהשפעות עונתיות שתרמו לעליות המדד. אנו מעריכים כי קיימים מספר גורמים שיעלו את האינפלציה באופן הדרגתי לעבר הגבול התחתון של היעד. ראשית, מחירי הסחורות בעולם רשמו עליות מחירים חדות של יותר מ-20% מתחילת השנה, וחלק מזה יתורגם לעליות מחירים. עליית מחירי הנפט לכ-50 דולר לחבית עדיין צפויה להשפיע על מדד המחירים לחודש יוני, ויהיו לה השפעות עקיפות גם בהמשך. מעבר לזה, נראה שמגמת עליית השכר התחזקה בחודשים האחרונים, וגם לזה צפויה השפעה על האינפלציה בטווח הבינוני. מחירי שכר -הדירה עולים בקצב שנתי של בין 2% ל-2.5% ואנו מניחים שכך יהיה גם בשנה הקרובה.
"גורם אי -ודאות מרכזי מוסיף להיות השפעת המדיניות הממשלתית להפחתת יוקר המחייה. עדיין עשויים להיות ירידות במחירי מוצרי מזון מסוימים, במחירי המים ובתקשורת, אם כי אנו מניחים שהשפעות אלו יהיו מתונות מאלו של השנתיים האחרונות. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 0.9% ב-12 החודשים הקרובים. השפעה על המדיניות המוניטארית – עליית המדד הייתה די דומה להערכות המוקדמות, ונראה שמכלול הגורמים שציינו ימשיכו להעלות את האינפלציה לכיוון היעד. מבחינה זו המדד תומך באי – שינוי בריבית. ההאצה בעליית מחירי הדיור, מהווה גורם סיכון מבחינת בנק ישראל, וזה רק מחזק את הערכתנו שבנק ישראל לא ינקוט בתקופה הקרובה במדיניות של הרחבה מוניטארית נוספת מסוג כלשהו (מעבר לרכישות המט ” ח). ריבית בנק ישראל צפויה להיוותר ברמתה עד סוף השנה לפחות".
גם רון אייכל מאלומות סבור שהמדד ימשיך לעלות כך שבשלושת החודשים האחונים הוא יבטא עלייה של מעל 1% – "בכל האמור לסביבת האינפלציה, הרי שיש שיפור משמעותי והמשק עובר שינוי מסביבה דפלציונית לכדי עליות מחירים. בשלושת החודשים אפריל עד יוני מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ביותר מ-1%. היינו, אין צורך ממשי שבנק ישראל יפעל להאיץ את האינפלציה אשר הושפעה בעיקר מהוזלה במחירי האנרגיה. יחד עם זאת, בשנה הקרובה תהיה האינפלציה עדיין נמוכה מיעד יציבות המחירים, במיוחד על רקע העובדה שמשרד האוצר פועל להסרת חסמים (פתיחת שווקים ליבוא מקביל), ולפיקוח מחירים (פירות וירקות) שכל מטרתם היא הוזלת המחירים לצרכן".
אייכל בעצם מספק תחזית בעקיפין למדד המחירים ביוני של 0.3% – בדומה ליתר הכלכלנים. ובכלל, הפעם נראה שיש רוב בין הכלכלנים למספר הסוכה – 0.3%, אם כי, פה ושם יש בתי השקעות שסבורים שזה יהיה בעשירית גבוה או נמוך יותר.
משקיעים בבורסה המקומית? מסתבר שאתם חשופים מאוד לשווקים בחו"ל. החברות הגדולות הנסחרות בבורסה המקומית חשופות מאוד לבורסות בעולם – חלקן דואליות (טבע, היא הגדולה והבולטת מבינהם), חלקן בכלל זרות לחלוטין – מיילן ופריגו, ורובן יצואניות משמעותיות שמושפעות מהמתרחש בשווקים. כיל להמחשה תלויה מאוד בשוק הסיני וההודי (כספקית של אשלג ודשנים לשווקים האלו), ובכלל רוב החברות התעשייתיות הנסחרות בבורסה הן חברות יצואניות.
ולא רק היצואניות תלויות במה שקורה בחו"ל – מניות הפיננסיים, לרבות הבנקים המקומיים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות תלויות מאוד בשווקים הפינסים בעולם – גם בגלל השקעות שלהן בשווקים בחו"ל וגם בגלל השקעות של גופים זרים במניות האלו. המתאם בין הבורסה המקומית לבורסות בחו"ל גבוה, אפילו גבוה מאוד, ואת זה גם מראה מחקר חדש של בנק ישראל.
על פי המחקר – כמחצית ממכירותיהן של החברות הציבוריות הלא-פיננסיות הגדולות בישראל הופנתה בשנים האחרונות לשווקים זרים; מדד המניות העולמי משפיע על מחירי המניות של החברות הציבוריות במדד ת"א 100. ההשפעה על מניית חברה שכל מכירותיה מופנות ליצוא גבוהה ב-40% מההשפעה על חברה שמוכרת רק לשוק המקומי. כמו כן, מגיעים החוקרים למסקנה כי כאשר מוסיפים לחשיפה המנייתית הישירה לחו"ל את החשיפה העקיפה, הדבר מגדיל בכ-40% את סך החשיפה המנייתית לחו"ל בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל ובכ-15% את החשיפה בתיקי המוסדיים.
החוקרים – שניר אפק ונדב שטינברג, חוקרים מחטיבת המחקר בבנק ישראל, בחנו את החשיפה הבין-לאומית של החברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ואת השפעתה על סך החשיפה של הציבור ושל המשקיעים המוסדיים לשוקי ההון העולמיים. על פי התיאוריה המימונית במידה ששוקי ההון בעולם אינם שלובים לחלוטין זה בזה, ובפרט בהינתן חסמים על זרמי ההשקעות הפיננסיות, פירמה יכולה לספק למשקיעים בה ערך מוסף באמצעות פיזור בין-לאומי. לפי תפיסה זו, השקעה בחברות רב-לאומיות משמשת למשקיעים תחליף להשקעה בשווקים בין-לאומיים – שווקים שאינם מושלמים עקב מגבלות שונות על השקעה ועקב העלויות הישירות והעקיפות הכרוכות בהשקעה בהם. מנקודת המבט של החברות המפנות את עיקר מכירותיהן למדינות זרות, העובדה שהן בוחרות להיסחר בבורסה המקומית עשויה להעיד כי הבורסה המקומית מאפשרת להן להקטין את העלויות הכרוכות במסחר בשווקים זרים, ובפרט לגייס הון בעלות נמוכה יותר.
"מחקר זה בודק, לראשונה, אילו השלכות יש לפעילותן של חברות רב-לאומיות על החשיפה הפיננסית של משקיעים ישראלים לעולם. החוקרים אספו נתונים על חברות ישראליות ציבוריות ולא-פיננסיות שנכללו לפחות בחלק מתקופת המדגם במדד ת"א 100, והם מראים כי חברות אלה מקיימות פעילות משמעותית בחו"ל: בשנת 2012 למשל הן הפנו כ-53% ממכירותיהן לחו"ל. רוב פעילותן של החברות מתמקדת בשווקים מפותחים, וקיימת חשיפה נמוכה יחסית לשווקים מתפתחים ולאזור אסיה ומדינות האוקיינוס השקט (איור). נוסף לכך נמצא כי חברות מענפי התעשייה, הטכנולוגיה והביומד מוכרות לחו"ל יותר מחברות מענפיה האחרים של הבורסה"" כותבים החוקרים ומוסיפים – "עולה השאלה אם החשיפה הריאלית של החברות לשווקים זרים מתבטאת גם בחשיפה פיננסית משמעותית למדדי המניות העולמיים. כדי לבחון שאלה זו החוקרים אומדים מודל לתמחור בין-לאומי של נכסים ובמסגרתו מסבירים את תשואת המניה באמצעות פקטור מקומי ופקטור עולמי. אף שהמשק הישראלי קטן ופתוח, נמצא שהפקטור העולמי משפיע פחות מהמקומי.
חברות יצואניות מושפעות ב-40% יותר מהשווקים בחו"ל
"המחקר ממשיך ובוחן אם קיים קשר בין התפלגותן הגיאוגרפית של מכירות החברות לבין רגישות מניותיהן למדדי המניות העולמיים. המחקר מעלה כי שיעור המכירות שהחברות הציבוריות מפנות לחו"ל משפיע באופן חיובי ומובהק על רגישות מניותיהן לפקטור העולמי במודל: נמצא כי ההשפעה על מניית חברה שכל מכירותיה מופנות ליצוא גבוהה ב-40% מההשפעה על חברה שמוכרת רק לשוק המקומי. התוצאות עמידות בשיטות אמידה שונות, והן אינן משתנות באופן משמעותי גם כשמשתמשים בהתפלגות הגיאוגרפית של הנכסים לטווח ארוך של החברות (במקום בהתפלגות הגיאוגרפית של מכירותיהן) כבמדד לפעילותן הבין-לאומית. התוצאות חזקות אף יותר במקרה של חברות דואליות.
"ממצאי המחקר מעלים כי משקיעים ישראלים, לרבות המשקיעים המוסדיים, אינם חשופים לשוקי ההון העולמיים רק ישירות, דרך השקעותיהם בנכסים זרים, אלא גם בעקיפין, דרך השקעותיהם בחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה המקומית. מהבדיקה המוצגת במחקר עולה כי כאשר נוטלים את החשיפה המנייתית הישירה של המשקיעים הישראלים לחו"ל ומוסיפים לה את החשיפה העקיפה, הדבר מגדיל בכ-40% את סך החשיפה המנייתית לחו"ל בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל. זאת ועוד, המשקיעים המוסדיים הגדילו בשנים האחרונות במהירות את חשיפתם הישירה לחו"ל באמצעות הגדלה מהירה של השקעתם בנכסים זרים בחו"ל. מהבדיקה המוצגת במחקר עולה כי כאשר מוסיפים לחשיפה המנייתית הישירה של המשקיעים המוסדיים לחו"ל את החשיפה העקיפה, הדבר מגדיל בכ-15% את סך חשיפתם המנייתית לחו"ל.
"תוצאות המחקר עשויות להיות רלוונטיות לקבוצה גדולה של משקים קטנים ופתוחים שהחברות הציבוריות בהם נוטות להיות מקומיות באופיין, אבל חלק ניכר ממכירותיהן מופנה לחו"ל. משקים קטנים ופתוחים אלה חשופים מאוד להתפתחויות בכלכלה העולמית, בין השאר דרך השפעת ההתפתחויות הללו על התמחור של החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה המקומית. ירידה בביקוש לסחורות ושירותים באזור מסוים בעולם שבו פועלות חברות הנסחרות בבורסה המקומית יכולה להתבטא לא רק בפגיעה ברמת פעילותן העסקית של החברות אלא גם במחירי מניותיהן ובכושרן להחזיר את חובותיהן, ותהליכים כאלה פוגעים בשווי תיק הנכסים של הציבור. לכן ניתוח החשיפות של החברות הציבוריות לחו"ל, בפרט החברות הממונפות והחברות בענפים בעלי פוטנציאל להתממשות של סיכון מערכתי, נושא חשיבות לשמירה על היציבות הפיננסית".