כלכלני קבוצת הראל פיננסיים מעריכים כי מדד תשומות הבנייה בשלושת החודשים הבאים – מאי עד יולי, יעלה ב-0.4% בלבד, בעוד שמדד המחירים לצרכן יעלה להערכתם בתקופה זו ב-0.7%. כמו כן, מעריכים כלכלני הראל כי המדדים הקשורים לדיור יעלו בשיעור חד – כאשר מדד מחירי דירות בבעלות יעלה ב-0.7% וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה ב-1.1%.
מדד תשומות הבנייה עלה באפריל ב-0.3% ומתחילת השנה באותו השיעור. הקצב השנתי (12 חודשים אחרונים) מבטאים עלייה של 1.1%.
מדד תשומות הבנייה משמש להצמדת התשלומים של רוכשי הדירות כאשר הם רוכשים דירה מקבלן (דירה חדשה). בפועל, רבים מתלבטים בעיתוי התשלום לקבלן – חלק משמעותי בתחילת הדרך או לדחות את התשלומים עד כמה שאפשר. מבחינה כלכלית התשובה תלויה במדד תשומות הבנייה החזוי – כככל שהוא צפוי להיות גבוה יותר כך התשלום לקבלן צפוי לגדול, ולכן לכאורה כדאי לשלם מהר. אם אתם אמורים לקחת משכנתא לצורך מימון הרכישה (וזה רובנו), אז החישוב הכלכלי צרים להיות כך – הריבית הצפויה על המשכנתא לעומת המדד הצפוי. אם המדד הצפוי עולה על הריבית (כמה שתשתלמו) אז כלכלית עדיף לשלם מהר ולחסוך את ההצמדה הגבוה.
מעודכן ל-2/2017
ביטוח סיעודי – האם ביטוח לאומי מספיק? מה הביטוח הסיעודי הנפוץ ביותר? כמה בכלל תמיכה נקבל (אם נקבל) מחברות הביטוח לתקופה של הסיעוד? מה הסיכוי שנהיה סיעודיים? כמה כסף צריך לתקופת הסיעוד? ועוד…
ההוצאה הכוללת על ביטוח סיעודי מגיעה ל-15 מיליארד שקל. מחצית מהסכום היא הוצאה ציבורית ובעיקר מימון דרך ביטוח לאומי, ומחצית הוצאה פרטית של כ-4 מיליון איש שמשלמים לביטוח סיעודי פרטי דרך חברות הביטוח וביטוח סיעודי דרך קופות החולים.
שר הבריאות לייצמן הגדיר את תחום ביטוח הסיעוד בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות, ובכוונתו להפוך את ליותר ציבורי ופחות פרטי. זו משימה לא פשוטה שדורשת תקציב ענק, אבל גם אם הוא יצליח חלקית זה יהיה הישג מבורך. בינתיים, עדיין יש ריצה לביטוח הסיעודי – כאן, תוכלו לקרוא על החיסרון הגדול של הביטוחים הפרטיים (חברות הביטוח מתנערות מהמבוטחים), וכאן, תוכלו לקרוא על המהפכה הצפויה בביטוח הסיעודי של קופות החולים.
ביטוח סיעודי נשמע ביטוח חשוב, אבל האם כדאי לעשות ביטוח סיעודי? אין תשובה מוחלטת, ובכלל – חשוב להבין ולהכיר את סוגי הביטוח – יש ביטוח סיעודי דרך קופות החולים שהוא לא רע, ששיעורי האישור תמכיה מצד חברות הביטוח גבוהים (יחסית) ועלותו נמוכה, לעומת הביטוח הסיעודי בחברות הביטוח. מעבר לכך, יש ביטוחים של חברות הביטוח שמאפשרים הרחבה של הביטוחים הקיימים (בתקופה ובהיקף), בין היתר ביטוחים שמתאימים לכאלו שרוצים לבטח לתקופה שעולה על הביטוח דרך קופת חולים (לרוב הביטוח בקופת חולים תקף עד ל-5 שנים).
ביטוח סיעודי, חשוב לדעת, יכול להתברר כביטוח חסר ערך – במידה ולא תקבלו את הכסף מחברת הביטוח, אבל יש גם סיכונים נוספים ובעיקר – הפרמיה של הביטוח עלולה להשתנות על פני התקופה (מה שאתם משלמים עכשיו לא רלבנטי למה שתשלמו בהמשך.
ביטוח סיעודי – משרד הבריאות מרחיב את התמיכה
עלות של טיפול סיעודי בבית מגיעה לכ-7 אלף שקל, והעלות של אשפוז במוסד סיעודי מסתכמת ב-15 עד 20 אלף שקל. מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי תוחלת חיים של קשיש סיעודי מסתכמת ב-5 שנים, והמשמעות היא שהעלות הנזקקת לתקופה זו מסתכמת בין 400 אלף שקל ל-1.2 מיליון שקל. עוד עולה מנתוני ביטוח לאומי כי מעל שליש מהקשישים יזדקק לטיפול סיעודי. מדובר בעלויות ענק למשפחות, ומדובר בהוצאת ענק למדינה. ולכן, קשה להאמין שמשרד הבריאות יצליח להשיג מימון מלא לכל האזרחים.
כיום אגב, ביטוח הלאומי מעניק מקסימום של 3 שעות טיפול יומיות (בבית). קיימת רפורמה שמרחיבה את היקף הטיפול ל-5 שעות ביום, אבל זה עדיין לא מספק. ולכן, חלק גדול מהציבור פונה לביטוח של קופות החולים שעלותו יחסית נמוכה (העלות של הביטוחים הפרטיים גבוהה מאוד).
הבטוח הסיעודי הנפוץ ביותר
הביטוח הסיעודי הנפוץ ביותר הוא ביטוח סיעודי שמבטיח למי שיוכר כסיעודי 5 אלף שקל בחודש למשך חמש שנים. הביטוח, מבטיח למעשה תשלום של 300 אלף שקל, החל מגיל 75 ומעלה (בפועל, הסיכון למקרה סיעודי נמוך מאוד מתחת לגיל 75). האם הביטוח הזה משתלם?
הביטוח הזה שנעשה דרך קופות החולים עולה לנו פרמיה חודשית של 50+ שקלים בחודש בגילאי 43-45 . האם זה משתלם, האם זה כדאי? בואו נחשב ביחד. התשלום השנתי במקרה זה – מעל 600 שקלים, על פני 30 שנה מדובר בפרמיה מצטברת של 20 אלף שקל. אלו סדרי גודל, אבל הם דווקא מבטאים כדאיות כלכלית לביטוח. נכון, לא בטוח שנשתמש בביטוח הזה (ועדיף שלא), אבל זה בדיוק העניין – המשמעות של ביטוח היא לשלם סכום קטן/ סביר כדי להימנע מקטסטרופות, ואם מבחינתנו 300 אלף זה קטסטרופה, אז לשלם סך של 20 אלף שקל על פני 30 שנה בשביל להימנע ממנה זה סביר, גם בהינתן שלא בטוח שנהיה סיעודיים וגם שלא בטוח שנקבל את הכסף (חברות הביטוח דוחות חלק מהפניות; אך הדחייה של תביעות שנעשו דרך קופות החולים, נמוכה יותר מאשר הדחייה דרך חברת ביטוח פרטית).
אבל, החישוב הזה משתנה לחלוטין כאשר מדובר בביטוח דרך חברת ביטוח פרטית. ראשית, הסיכוי לקבל את הכסף נמוך יותר (שיעור דחיות גבוה – מעל 40%), ומעבר לכך הפרמיה החודשית עבור ביטוח כזה, לאדם בן 45, היא 200-300 שקלים, ואם תחשבו מה היקף הפרמיה הכולל, וגם בהתחשב בתשואה שהיה ניתן לייצר בכסף הזה, הייתם מקבלים סדר גודל של 150-250 אלף שקל. עכשיו הכדאיות כבר לא ברורה, במיוחד בהינתן בשיעור הדחייה של חברות הביטוח ובכך שאולי לא תצטרכו את זה, ואז אם הייתם חוסכים, היה יותר כסף למשפחה.
חשוב להדגיש שהחישוב שעשינו כאן תלוי כמובן בסוג הביטוח, בהיקף התמיכה, ובסכום הפרמיה. הפרמיה, נדגיש הולכת ועולה עם השנים והיא צפויה להמשיך ולעלות בשנים הקרובות, גם על רקע המפכה בביטוח הסיעודי בקופות החולים. מעבר לכך, קיימים סגנונות וסוגים שונים של ביטוח סיעודי. לחברות הביטוח יש סוג של מעין ביטוח משלים (משלים בתקופה) שמשמעותו שאחרי תקופה מסוימת – לדוגמה, 5, 6 שנים, הביטוח מתחיל לתפוס. כלומר, הביטוח מתחיל בשנה החמישית, או בשנה השישית או יותר מכך. אבל, מרבית הסיעודיים לא שורדים יותר מ-5 שנים. זה לא אומר שהביטוח לא טוב, דווקא ייתכן שהוא זול במיוחד והוא באמת מהווה כיסוי טוב.
הפסקתם לשלם את הביטוח – מה קורה?
בביטוח סיעודי אם אתם מפסיקים לשלם במהלך התקופה, הפרמיה לא הולכת לאיבוד, היא כאילו מבטאת תשלום מלא עד הזמן ששילמתם ולאח מכן אפס, וזה פשוט שקול לפרמיה נמוכה יותר על פני כל התקופה ובהתאמה סכום ביטוח סיעודי (סכום תמיכה) נמוך יותר באם תזדקקו לזה.
ביטוח סיעודי – יתרונות וחסרונות
ביטוח סיעודי – חברות הביטוח לא משלמות
ביטוח סיעודי דרך קופות חולים – מה זה, והאם כדאי?
מעודכן ל-3/2017
ביטוח סיעודי – חברות הביטוח דוחות מעל 40% מהתביעות, זה אומר שאתם משלמים כל חודש (לרוב כמה מאות שקלים טובים) וכשתצטרכו את התמיכה של חברת הביטוח, סיכוי טוב שתדחו או שיקצצו לכם את התביעה. אז מה עושים כדי להגדיל את הסיכוי למימוש התביעה – פרטים במדריך
ביטוח סיעודי הופך להיות יותר ויותר נפוץ בשנים האחרונות ובצדק. העלות הכלכלית של "החיים" במצב סיעודי יקרים – מטפל/מטפלת, בית אבות, תרופות, השלכות על כל המשפחה (לרבות השלכות כלכליות) – זה קשה במובנים רבים וגם במובן הכלכלי. אז מה עושים? מבטחים. למרות שלא בדיוק יודעים על מה מבטיחים – יש בלגן שלם בשוק הביטוח הסיעודי – יש לקופות החולים ביטוח סיעודי שתקף ל-5 שנים. הביטוח הזה אינו חלק מהשירותים הסטנדרטיים שמספקת הקופה, צריך לפנות ולעשות אותו. אבל מה הוא מכיל, ומה לאחר מכן? הביטוח של הקופות לרוב במחיר יחסית זול, אבל הוא סוג של הסכם קולקטיבי בין הקופה לכלל המובטחים והתנאים יכולים להשתנות עד שתגיעו (ונקווה שלא) למצב סיעודי.
במקביל יש ביטוחים סיעודיים של חברות הביטוח, כשבגדול נחלקים לשני סוגי ביטוחים , כאלו שמספקים מעין הגנה מלאה (ומייתרים את הביטוח של קופת החולים), וכאלו שנקראים ביטוחים משלימים שמספקים שירותים לאחר התקופה של ה-5 שנים. מה הם מספקים בדיוק, האם זו הגנה מלאה? כל חברה והביטוח שלה, אבל ככלל, אין באמת הגנה מלאה, ואין באמת מצב של וודאות כלכלית במצב הסיעודי – אתם יכולים לבטח במאות שקלים בחודש (כן, הביטוח הסיעודי יקר – וככל שהוא נעשה בגיל מבוגר יותר כך הוא יקר יותר), ובסוף יתברר לכם שזה אל מספיק.
חברות הביטוח לא משלמות!
ומעבר לכך, חברות הביטוח אינן מתנדבות לשלם את תביעות המבוטחים. מסתבר (על פי דוח של הממונה על הביטוח ושוק ההון – דורית סלינגר) שבתחום הביטוח הסיעודי משלמים רק 59% מהתביעות. וזה לא רק זה, 59% מהתביעות משולמות, אבל בתוך ה-59% יש גם תביעות חלקיות, כלומר, חלק (וכנראה משמעותי) מאותם 59% מהתביעות מקבל סכום חלקי ממה שתבע. ואז כאמור נוצר מצב שלמרות הוצאה כבדה על ביטוח סיעודי מדי חודש בחודש, המבוטח לא באמת מקבל ביטוח מלא בתקופה שהוא צריך את חברת הביטוח. ההוצאה בתקופה של סיעודי מסתכמת לרוב בין 5 אלף ל-12 אלף שקל בחודש, ואם אין את חברת הביטוח שמשלמת, במקרים רבים אין לאותו אדם את הכסף הנדרש. אגב, על פי חוק, במצב שאין מספיק כסף (ונעשית בדיקה ), הילדים צריכים, בתקופה זו, לתמוך בהורה.
חברות הביטוח מטפלות בתביעות ביטוח סיעודי של המבוטחים שלהם, וגם בתביעות ביטוח סיעודי של מבוטחי קופות החולים. אלא שכאשר מדובר בקופות החולים, חברות הביטוח כבר פחות חזקות, הן כבר לא מול האזרח הקטן שלא יכול להילחם מול המנגנון הבירוקרטי שמתיש אותו (בתקופה שהוא כבר מותש), אלא מול מנגנון גדול וחזק. על פי נתוני המפקחת על הביטוח ושוק ההון, כאשר מדובר בתביעות של קופת חולים (מבוטחי קופת חולים ) שיעור התשלום בתביעות בביטוחי סיעוד פרטיים עולה ל-75%, לעומת 595 כאשר הביטוח הוא ישירות של האדם הפרטי מול חברת הביטוח. כן, ככה העולם נוהג, ואתם צריכים להסיק מכך את המסקנות.
ביטוח פרטי או דרך קופת חולים?
ושימו לב להבדלים בין מבוטח דרך קופת חולים לבין מבוטח באופן ישיר דרך חברת הביטוח. הפניקס משלמת באופן פרטי 57% מהתביעות, אבל כאשר מדובר במבוטחי קופת חולים, היא משלמת 86%. פער בלתי נתפס.
הראל משלמת 69% מהתביעות באופן פרטי, ודרך קופות חולים זה מזנק ל-83%; כלל משלמת באופן פרטי 61% מהתביעות ודרך קופות חולים זה עולה לעד 68%.
איך זה שיש כאלו הבדלים? ולמה בעצם יש מצב שחברת הביטוח לא משלמת? אז כאמור ההבדלים כנראה נובעים מחוזקן של קופות החולים, ויש גם סיבות נוספות – ההסכמים (חוזי הסיעוד, הקריטריונים לקבל הכסף) ניתנים לפרשנויות, כך שמדובר בנושאים אפורים, ולא בהכרח מוגדרים ובמקום הזה, חברות הביטוח יכולות לנצל את המצב (ובפועל הן מנצלות את המצב) לטובתם. מי אמר שהמצב של המבוטח הוא סיעודי? יש כללים? יש וועדות? אבל מבחינתו הוא לא במצב סיעוד. ואז לכו תשברו את הראש אם זה נקרא מצב סיעודי או לא, ובהתאמה אם מגיע כסף או לא. צריך גם לזכור – מי שיילחם את המלחמה של הסיעודי, זאת המשפחה שלו, ובמקרים רבים, אין זמן אין אנרגיה, כוח ומשאבים לעשות את המלחמות האלו.
בעיה נוספת עם הביטוחים הסיעודיים היא חוסר הרלבנטיות שלהן. במקרים רבים הביטוח הסיעודי נעשה בגיל צעיר (ואז, אגב, התשלום החודשי הוא יחסית נמוך ומקובע על פני כל התקופה עד למצב של סיעוד). אלא שיש בעיה – התביעה מגיעה עשרות שנים לאחר תחילת הביטוח (לרוב מגיל 75 ומעלה) ובינתיים יש שינויים רבים בקריטריונים, בהגדרות של נזקק לסיעוד, כך שמה שהיה לפני עשרות שנים כבר לא תקף כשאנשים מגיעים למצב סיעודי – הביטוח שלהם יכול להיות פחות רלבנטי.
מעבר לכך, התחום נשלט על ידי חמש חברות הביטוח הגדולות. מדובר בשוק ריכוזי וכתוצאה מכך, עם תחרות יחסית נמוכה. ברגע שחברות הביטוח הקטנות והבינוניות ייכנסו לשוק הזה, אז כנראה תהיה תחרות אמיתית – גם במחירם, גם בשירות, וגם באישור התביעות.
הפיקוח על הביטוח נגד חברות הביטוח
על רקע הפרשניות והתירוצים של חברות הביטוח שנועדו להימנע מתשלומים למבוטחים, הוגשו תלונות רבות לפיקוח על הביטוח שמבקר ובודק את חברות הביטוח, ומוצא בשנים האחרונות כי אלו מנצלות את ההסכם הלא ברור ונמנעות מלשלם כספים במקרים שבהם כן הם צריכים לשלם. אחת לתקופה מוציאים בפיקוח על הביטוח הבהרות על מקרים מסוימים (נפוצים) ובהם דרישה מחברות הביטוח לקבל את המקרים האלו כמקרים סיעודיים.
מתברר שחברות הביטוח נוטות לענות תשובות לקוניות למבוטחים – "לא אירע מקרה הביטוח". זו תשובה מזלזלת, יהירה, ובמיוחד מתחמקת – מה בדיוק לא קרה הרי לסיעודי בורח שתן, או שהוא צריך כסא גלגלים או כל עניין אחר, מה לא ברור בזה?
המבוטחים לא ממש יודעים לענות ולהתגונן מול הטענה הזו, ועל רקע זה, הפיקוח על הביטוח קבע כי הנימוק הזה פסול – אם אתם מקבלים אותו, פנו מיד לפיקוח על הביטוח. החברות מחויבות לתת נימוקים לטיעונים שלה, כלומר להגיב לגופו של עניין.
במקרים רבים הטיעונים של חברות הביטוח הם שיש ליקויים במסמכי ההצטרפות לביטוח הסיעודי. לדוגמה – אין מילוי של הצהרת הבריאות, או מילוי חסר (אפילו בסעיף אחד). חברות הביטוח פשוט מחפשות להימנע מתשלום, והם עושות הרבה כדי לאתר ליקויים במסמכים המקוריים. אז מה תגידו לה? הסוכן לא אמר שצריך להביא את המסמך הזה או הסוכן אמר שאין צורך בבדיקת בריאות? או בהצהרת בריאות מפורטת? הרי אתם לרוב כבר לא זוכרים מי הסוכן, מה הוא אמר אז, על מה הוא החתים. הוא מבחינתו רוצה חיים קלים, עבודה קלה, ולסוגר עסקה – הוא יודע שככל שהוא יבקש וידרוש ממכם יותר בשלב החתימה, כך פחות תרצו לעשות ביטוח וכך גם יה לכם יותר קשה לעמוד בתנאים, אז הוא עושה את המינימום הנדרש ומעביר הלאה – אתם חושבים שהכל בסדר, אבל זה לא נכון – כולם בעצם עושים כאן עבודה בעיניים, ואז כמגיעה הבעיה, זה מתפוצץ בפרצוף – שלכם. הסוכן כבר קיבלת את הפרמיה הגדולה שלו, חברת הביטוח כבר הרוויחה עליכם, לכו תחפשו אותם.
הפיקוח פתר את הבעיה. הפיקוח טוען שזה לא סביר להגדיר את המבוטח כאחראי על מילוי הטפסים והשאלונים, והורה על הפיכת האחריות – כאשר חברת הביטוח מקבלת מבוטח זו האחריות שלה לבדוק ולוודא שכל המסמכים מולאו כמו שצריך, ואז , אם האחריות על חברת הביטוח, היא כבר לא יכולה להאשים בעתיד את המבוטח ולמנוע ממנו כספים בשל כך שלא מילא הצהרת בריאות, שאלונים וכו'.
הפיקוח גם התייחס לאחרונה לבעיות ספציפיות שקשורות לתביעות הסיעודיות. מסתבר שאחת התביעות הנפוצות היא אי שליטה על סוגרים. חברות הביטוח "הפילו" את התביעות האלו בטענות מגוחוכות כמו – זה לא אי שליטה על סוגרים זה קושי בהתניידות (הוא לא מספיק להגיע לשירותים), זה לא חוסר שליטה בסוגרים, אלא קושי מסויים בהתאפקות (לצד קושי בהתניידות), והם בעצם מעין הגדירו ששימוש בחיתולים הוא סוג של שליטה על סוגרים. אבסורד שדורש תיקון, והפיקוח על הביטוח נכנס לעובי הקורה והגדיר שקשיש שגם מתקשה בהתניידות וגם מתקשה בהתאפקות, ומשתמש בחיתולים (שנודף מהן ריח שתן), ייחשב כמי שאינו שולט על סוגריו.
כמו כן, הגדירו בפיקוח על הביטוח כי אנשים שסובלים מחוסר שיווי משקל ונטייה לנפילות, הם פחות ניידים (מוגבלים בהתניידות). חברות הביטוח טענו שמי שסובל מאי־שיווי משקל אינו נחשב למי שיש לו בעיות התניידות. הפיקוח הבהיר שהטיעון הזה מגוחך.
אז מה עושים?
ובכן, לביטוח סיעודי יש כמובן גם יתרונות, רק שצריך לדעת את החסרונות ואת הקושי לקבל בזמן אמת את הכספים מחברת הביטוח. זה משתנה תודות לפיקוח על הביטוח, ועדיין המצב רחוק מלהיות מזהיר. אתם גם צריכים לדעת שלפעמים מדובר בסוג של מלחמת התשה מול חברת הביטוח, אלו הזכויות שלכם, ואתם יכולים להשיב לחמה, גם עם עורך דין שילווה אתכם. לפעמים אין ברירה.
מכל מקום, אם אתם רוצים או עושים ביטוח סיעודי חשוב לדעת – הביטוח הסיעודי בקופות החולים (לתקופה של חמש שנים) זול יותר. הוא צפוי להתייקר, ועדיין להיות זול מהביטוח הסיעודי של חברות הביטוח. מעבר לכך, שיעור הקבלה של התביעות דרך קופות החולים גבוה יותר מאשר האישורים של התביעות הפרטיות (של אנשים פרטיים). והנה ריכוז של ממצאי הפיקוח על הביטוח ביחס לשיעור קבלת התביעות
ביטוח סיעודי פרטי – מנורה מובילה בתשלום תביעות
מנתוני הפיקוח על הביטוח עולה כי חברת מנורה מאשרת 74% מהתביעות לביטוח סיעודי, בעוד שהראל מאשרת 69%, כלל 61%, מגדל 61%, הפניקס 57% ואיילון – 33% בלבד. הממוצע כאמור – 59%.
אישור התביעות דרך קופות חולים מגיע ל-75%, כאשר בקופת חולים מאוחדת (הפניקס) שיעור הקבלה – 86%; כללית (הראל-דקלה) שיעור הקבלה הוא 83% ; לאומית (כלל) שיעור קבלה של 68% ומכבי (כלל) שיעור קבלה של 65%.
למדריכים נוספים:
מהפכה בביטוח הסיעודי בקופות החולים – בכמה יתייקר הביטוח הסיעודי
ביטוח סיעודי – יתרונות וחסרונות
ביטוח סיעודי – האם ביטוח לאומי מספיק? ומהו הביטוח הנפוץ ביותר?
בית ההשקעות פסגות ירכוש 20% מחברת בלנדר (Blender) המתמחה בהלוואות חברתיות. השלמת העסקה מותנית בקבלת אישורים רגולטוריים.
הרכישה הזו מגיעה לאחר שבית ההשקעות מיטב דש רכש כ-23% מ- eLoan. כאן, תוכלו לקרוא על התחום ועל כל אחת מהחברות הפעולות בו (לרבות נתוני ריבית והיקף השוק של כל אחת). שתי החברות האלו – בלנדר ו- eLoanמובילות את התחום כשבנוסף פועלות בשוק זה – b2b שמתמחה בהלוואות בין עסקים, וטריא.
בלנדר, מעסיקה כ-30 עובדים בישראל ומחוצה לה. לבלנדר חברה בת – בלנדר ישראל שמרכזת את פעילות ההלוואות החברתיות בארץ. פעילות בלנדר ישראל הושקה בסוף 2014 ועד כה העמידה אשראי של 35 מיליון שקל.
הלוואות חברתיות הן הלוואות בין עמית לעמית (per to peer p2p). בפועל אלו הלוואות בין אנשים זרים לחלוטין. השיטה היא פשוטה – אתם מתחברים לגוף פיננסי שמחליף את הבנק (וכבר נתייחס לגופים המקומיים), ואלו משדכים לכם השקעות או הלוואות דרך האתר – כלומר זו זירת הלוואות אינטרנטית למפגש בין מלווים (משקיעים) ללווים . בדרך הזו עלויות המימון ללווים עשויות להיות נמוכות והמלווים/ משקיעים אמורים להרוויח תשואה נחמדה (אם כי צריך לזכור שיש סיכון) – כאן, תוכלו למצוא את כל התורה של הלוואות חברתיות.
האם משפרי דיור יוכלו לרכוש דירה במחיר למשתכן? מסתבר שכן, אבל רק במקומות ספציפיים ודירות יחסית מעטות (בינתיים)
אחרי שמשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון קיבלו ביקורת על כך שתוכנית מחיר למשתכן מיועדת רק לרוכשי דירה ראשונה (ולא גם למשפרי דיור), החיליטו באוצר לשנות את התנאים ולפתוח חלק מהדירות בחלק מהפרויקטים גם למשפרי דיור.
בינתיים שווקו קרקעות ל-12 אלף דירות שמיועדות לרכושי דירה ראשונה, מתוכם שווקו פחות משליש, והיתר בתהליך. אך בסה"כ מתוכננים להימכר בתוכנית מחיר למשתכן מעל 70 אלף יחידות דיור, וכעת מתברר שהאוצר ומדרש השיכון והבינוי נכנעו ללחץ ובכוונתם להתחיל ולשלב בחלק ממכרזי מחיר למשתכן גם דירות למשפרי דיור. הכוונה לשווק מספר קטן של דירות במספר קטן של פרויקטים, במכרזים שאינם במקומות ביקוש קלאסיים.
הסיבה כנראה היא לא רק הלחץ של משפרי הדיור, אלא בעיקר הערכה כי לא תמיד מובטחת הצלחה של 1005 באם הדירות מופנות לקהל של רוכשי דירות ראשונות, ולכן הם במקומות מסוימים מתכוונים להרחיב את פוטנציאל הרוכשים. בינתיים המכרזים בהם תהיה למשפרי דיור אפשרות להציע לרכוש דירה הם בבארשבע, שדרות וטבריה, ובכל פרויקט כזה, מס' הדירות למשפרים הוא מצומצם.
מדריכים קשורים:
למדריך משכנתא לרוכשי דירה במחיר למשתכן
מחיר למשתכן – גימיק או תוכנית רצינית
בחודש הבא (יולי) תתבצע הפעימה הראשונה בהעלאת ההפרשה לפנסיה, ובחודש ינואר 2017 תתבצע הפעימה השנייה.
ההפרשות לפנסיה כיום הינם בשיעור כולל של 17.5% מהשכר – 5.5% על חשבון העובד, 6% הפרשות המעסיק לתגמולים ו-6% נוספים, הפרשות המעביד לפיצויים. בפעימה הראשונה והשנייה יוגדלו ההפרשות ב-0.5% (בכל פעם), ובסה"כ תגדל ההפרשה ל-18.5% (הנה ההסכם להעלאת הפנסיה)
ביולי יועלו תשלומי המעסיק לקרן הפנסיה מ-6% ל-6.25% מהשכר, ובהתאמה יעלו ההפרשות של העובד מ-5.5% ל-5.75%. בעוד חצי שנה יועלו הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה ל-6.5%, והפרשות העובד ל-6%, ואז סך ההפרשות יעמוד על 18.5% (הפרשות העובד – 6%, הפרשות המעסיק – 12.5% – 6% תגמולים ו-6.5% לפנסיה)
העלייה בהפרשה לפנסיה היא בהתאם להבנות בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגוניים העסקיים, אבל האם זה באמת טוב לעובדים? לא בטוח. ככלל, גידול בהפרשה לפנסיה הוא מצוין לעתיד העובדים, כי הכספים שמופרשים היום ישמשו אותם בעתיד (בתקופת הפנסיה), כשבנוסף העובדים נהנים מהפרשה של המעביד (ולא רק שלהם) וכן הם נהנים מהטבות מס על ההפרשה. על פי ההערכות התוספת לקצבה בפנסיה כתוצאה מהמהלך הזה תהיה בממוצע 5%-6%, ומנגד השכר יירד בפחות מ-0.5% (סכום ההפרשה בניכוי הטבת המס).
אבל צריך להיזהר עם ממוצעים – ככל שגיל החוסך גבוה יותר, כך התרומה תהיה קטנה יותר, וככל שהשכר נמוך יותר כך התרומה קטנה יותר. למעשה, שלאנשים בשכר הנמוך הגידול בפנסיה יכול דווקא להזיק. הם בעצם מפרישים סכום נוסף, ועל הסכום הזה אין להם הטבה (כי הם לא מגיעים למדרגות תשלום המס). הסכום הזה חשוב להם היום, ולא בעוד כמה עשרות שנים, כך שהתועלת במקרים רבים לא ממש ברורה.
זאת ועוד – יש עובדים (לא מעטים) שהשכר שלהם נמוך מאוד ואז כשהם יוצאים לפנסיה הם מקבלים ביטוח לאומי (כמו כולם בהתקיים עמידה בתנאים), וגם השלמת הכנסה. מה שיקרה עכשיו בעקבות הגדלת ההפרשה – הם יקבלו פחות בנטו השוטף שלהם, אבל הם עדיין יצטרכו השלמת הכנסה – במילים פשוטות, הם לא ייהנו מגידול בקצבה בפנסיה בעקבות הגידול בהפרשה השוטפת לפנסיה.
ומעבר לכך – גם מחקרים שבדקו את העלאת הפנסיה הקודמת (ב-2008) מצאו שהסדר הפנסיה החדש לא הביא תועלת לאוכלוסייה גדולה. העלאת הפנסיה, וליתר דיוק – קביעת פנסיית חובה בשנת 2008, פגעה בעובדים שלא הפרישו בעבר וזאת מכיוון שהם צריכים את הכסף עכשיו, ולא בעוד כמה עשרות שנים. אז נכון שחיסכון לפנסיה הוא מבורך, אבל יש רבים שלא גומרים את החודש, וכשלוקחים להם מהנטו ואומרים להם שהם יקבלו את זה בעוד 30 שנה, זה לא ממש מעניין אותם, הם צריכים כסף למחייה.
מדריכי פנסיה:
קרן הפנסיה ביררת מחדל – מה זה? והאם זה מתאים לכם?
לאחד את חשבונות הפנסיה – זה חוסך הרבה כסף!
מה פגע בתוצאות של פוקס? איך זה שהיא רשמה הכנסות מיסים? ואיך זה שהתזרים היה חיובי?
הדוחות של פוקס ברבעון הראשון של השנה היו חלשים במיוחד – החברה הפסידה תפעולית כ-18 מיליון שקל, על הכנסות של 309 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של 600 אלף שקל, על הכנסות של 317 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2015 כולה הסתכם הרווח התפעולי ב-68 מיליון שקל, על הכנסות של 1.32 מיליארד שקל. הסיבה הרשמית לחולשה ברבעון הראשון – חג הפסח.
הנהלת החברה הדגישה בסקירת המנהלים כי השנה פסח גלש לרבעון השני והמכירות המוגברות לקראת החג ישפיעו על הרבעון השני ולא השפיעו על הרבעון הראשון וזה בניגוד למצב בשנה הקודמת, אז פסח תרם בעיקר לרבעון הראשון – "הכנסות החברה מושפעות מעונתיות, המתבטאת בדרך כלל במכירות מוגברות במהלך חג הפסח, חגי תשרי והרבעון הרביעי של השנה כתוצאה מהשפעת מכירות עונת החורף", כתוב בסקירת המנהלים, "חג הפסח חל השנה בתאריך ה-22 לאפריל והשפעתו קיבלה ביטוי בתוצאות הרבעון השני של שנת 2016 בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד שבו חל חג הפסח בתאריך ה-3 לאפריל כך שמרבית השפעתו קיבלה ביטוי בתוצאות הרבעון הראשון של שנת 2015. עיתוי חג הפסח השנה הביא להארכת מבצעי סוף עונת החורף אל תוך חודש מרץ 2016 ובשל כך לשחיקה במכירות וברווח הגולמי ברבעון הראשון של השנה".
מה שההנהלה בעצם אומרת זה שפסח פגע בהם בריבוע – לא רק שהמכירות גלשו לרבעון השני, אלא שהמבצעים של סוף עונה גלשו למרץ, ומבצעים משמע – הנחות גדולות ורווחיות גולמית נמוכה (אם פסח היה במרץ, אז כמובן שבחודש זה לא היו מבצעי סוף עונה).
המבצעים מתבטאים לרוב במכירות כמותיות גדולות, אך לא בהכרח במכירות גבוהות בערכים כספיים, כשבמקביל הרווחיות יורדת, ורק להמחשה אם פריט נמכר ב-40 שקל, ועלותו 20 שקל אז הרווח הגולמי הוא 20 שקל שמבטא רווחיות של 50% מהמכירות (20 שקל חלקי 40 שקלים). אך אם במבצע הוא נמכר ב-30 שקל, אז הרוו הגולמי הוא 10 שקל והרווחיות היא 33.3% (10 שקל חלקי 30 שקלים).
ברבעון הראשון ירד הרווח הגולמי של פוקס ל-154 מיליון שקל, לעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ומדובר ברווחיות גולמית של 49.9%, לעומת 55.5% וזה כנראה המכה הגדולה ביותר של פסח – הירידה ברווחיות (כתוצאה מהמשך המבצעים).
ולמרות פתיחת שנה ברגל שמאל, בפוקס אופטימיים לגביה ההמשך. מעבר לכך, שפסח אמור להתבטא במכירות מוגברות (לצד שיפור במרווח הגולמי) ברבעון השני, יש גם אינדיקציה חשבונאית לאופטימיו – פוקס רשמה ברבעון הראשון הכנסות מס (הטבת מס) בסך של 6.1 מיליון שקל מס בדרך כלל הוא במינוס, כלומר הוצאה – החברות מחשבות את הרווח לפני מס, ועליו משלמות מיסים. בפוקס נוצר הפסד לצורך מס (של 25.7 מיליון שקל), אז עקרונית לא נוצרה לה ברבעון הוצאות מס, אבל בפוקס מעריכים שהחברה תרוויח בהמשך, ובהתבסס על הערכה זו, הם יוצרים נכס מס במאזן ורושמים הכנסת מס, וזאת כדי ליצור הקבלה נאותה בין התוצאות לבין המס, והנה המחשה. נניח שחברה הפסידה ברבעון 2 מיליון שקל, והנהלתה מעריכה כי בתשעת החודשים הבאים היא תרוויח 2 מיליון שקל – בסה"כ הרווח הוא אפס, ואין חבות מס. אם החברה תרשום ברבעון הראשון הפסד של 2 מיליון שקל ללא הוצאות מס, אזי בשלושת הרבעונים הבאים היא תרשום את הרווח – 2 מיליון שקל ללא הוצאת מס, מכיוון שההכנסה לצורך מס מתקזזת עם ההפסד ברבעון הראשון. אלא שהקבלה נכונה יותר היא ההקבלה הזו – מאחר שברבעון הראשון הנהלת החבה מעריכה שיהיו רווחים בעתיד שיקזזו את ההפסד האמור היא כבר ברבעון הראשון מייחסת להפסד את הכנסת המס (ההפסד יצר בעצם נכס מס, אפשרות לקיזוז עתידי , ויש סבירות לשימוש בקיוזז הזה ולכן רושמים אותו כבר ברבעון זה). התוצאות ייראו כך – הפסד של 2 מיליון שקל ומנגד הכנסת מס של (נניח מס בשיעור של 25%) 0.5 מיליון שקל, והפסד בשורה התחתונה של 1.5 מיליון שקל. בשלושת הרבעונים הבאים הרווח לפני מס הוא כאמור 2 מיליון שקל ובמצטבר הרווח הוא אפס, ולכן המס המצטבר הוא אפס – היתה הכנסת מס של 0.5 מיליון ברבעון הראשון, משמע תהיה הוצאת מס של 0.5 מיליון בשלושת הרבעונים הבאים – ואז הרווח יהיה 1.5 מיליון שקל. זו הקבלה נכונה יותר (שעל הדרך בולמת את התנודתיות בתוצאות).
התזרים של פוקס – 26.8 מיליון שקל
ובשעה שפוקס רושמת ירידה במכירות, במרווחים ומעבר להפסד, התזרים שלה מפעילות שוטפת מצוין. ברבעון הראשון רשמה החברה תזרים חיובי מפעילות שוטפת בסך של 26.8 מיליון שק, וזה לעומת תזרים שלילי של 17.4 מיליון שקל בתקופה הקודמת ותזרים שלילי של 5.6 מיליון שקל בשנת 2015 כולה.
התזרים החיובי נובע מכמה סיבות (הרחבה בשבוע הבא), אבל לפני כן – מה בעצם מבטא תזרים המזומנים מפעילות שוטפת? ובכן התזרים הזה מבטא מזומנים שנכנסו לחברה בניכוי המזומנים שיצאו כשהמזומנים האלו (שנכנסו ויצאו) הם אך ורק כאלו הקשורים לעסק עצמו – תשלומים בגין רכישת חומרי גלם, תשלומים על שכר עבודה, תשלומים על שכירות של חנויות בקניונים, תקבולים בגין מכירה של מוצרי ביגוד ועוד. התזרים הזה מחושב בצורה טכנית כשנקודת המוצא שלו היא הרווח בדוח רווח והפסד. הרווח הזה הוא על בסיס צבירה (להבדיל מבסיס מזומן) – הרווח מבטא את כל העסקאות שנצברו בתקופה, עסקאות שיצרו הכנסות (עסקאות מכירה) ועסקאות שיצרו הוצאות (רכישת חומרי גלם, משכורות ועוד). חשוב לחדד – העסקאות האלו נצברות על פני התקופה (במקרה הנדון – רבעון ראשון) ונחשבות כמכירה או הוצאה, אך לא מדובר בהכרח בתקבולים או תשלומים, והדגמה – עסקאות מכירה בחודש מרץ שהתקבול בגינה יהיה בחודש אפריל. העסקאות האלו נרשמות בדוח רווח והפסד (בהתקיים התנאים החשבונאיים), אך הן לא נרשמות בדוח תזרים מזומנים, ולכן מהדוח רווח והפסד שהוא על בסיס צבירה, יש לעשות התאמות כדי להגיע לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת.
חברת ברנד שדיווחה לאחרונה על תוצאות כספיות טובות לרבעון הראשון של 2016 וכן על צבר נאה להמשך, מגייסת ממשקיעים מוסדיים ומשקיעים פרטיים 7.6 מיליון שקל, לפי מחיר של 6.3 שקל למניה (1.2 מיליון מניות). רוב הגיוס (בהנפקה הפרטית ) יהיה לקבוצת הפניקס – כ-750 אלף מניות (4.7 מיליון שקל) והיתר יהיה לשני משקיעים פרטיים (225 אלף מניות לכל אחד בסך של 1.4 מיליון שקל לכל אחד).
המחיר בבורסה הוא 9.1 שקל, כך שמדובר על דיסקאונט של 31% – המשמעות פשוטה, החברה, העוסקת בתחום הפלדה (ייצור והרכבה של מתקנים, רכבים ועוד), נותנת הנחה לבעלי מניות חדשים על חשבון בעלי המניות הקיימים, לרבות גופים מוסדיים וציבור. אז למה לעשות זאת במחיר הזה? מי הם המשקיעים בהנפקה הפרטית? ולמה לתת להם ולהפניקס הנחה כל כך גדולה למה לא להנפיק במסגרת הנפקת זכויות וכך לייצר שיוויון בין כל בעלי המניות? יש המון שאלות, וגם – איך בכלל נותנים לזה לקרות? למה לא מגבילים את הדיסקאונט שנותנים בהנפקות פרטיות, הרי מדובר במתנה על חשבון (בין היתר) הגופים המוסדיים?
ברבעון הראשון של השנה הסתמו הכנסות ברנד ב-80.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-44 מיליון שקל ברבעון המקביל. הגידול נבע מסביירם בחברה מצבר ההזמנות גבוה, שחרור עיכובים לביצוע הזמנות קיימות וכניסת החברה לפעילות בתחום ההקמות. התוצאות האלו לא הותירו את השוק אדיש ומניית ברנד זינקה בעקבות הדוחות ב-12% במחזור גבוה. עם זאת, נראה שמה שהלהיב במיוחד את המשקיעים הוא צבר ההזמנות השמן של החברה – 334.1 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון הראשון, בהשוואה ל278.6 מיליון שקל בסוף שנת 2015. מועד מימוש הצבר – עד (כולל) הרבעון השלישי של 2017.
למדריך מעודכן על חוק שכירות הוגנת
חוק שכירות הוגנת אמור להגן על השוכרים, אבל יש בו דווקא יתרונות למשכירים – הצמדה למדד, לצד ביטוח דירה וביטוח מפני עזיבה, לצד השכרה לטווח ארוך, ולצד מימון ההסכם שכירות ועוד – כל משכיר יחתום על זה; לשוכרים זה גם טוב, ואת המחיר משלמים כולנו – החוק הזה עולה כסף, צריך לממן ערבות, ביטוח, הוצאות ועוד, בסופו של דבר נקבל עלות שגדולה מהתועלת.
חוק שכירות הוגנת במקור נועד לפקח ולהגביל את העלייה בשכר הדירה. ליוזמת החוק, סתיו שפיר יש "זכויות רבות" בחוק הסופי שאמור להיות מאושר בתוך שבוע, אבל הוא עבר גלגולים רבים מאז ההצעה המקורית.
מתווה הצעת חוק שכירות הוגנת שיעלה לאישור, מבטל את הפיקוח, ובצדק – אי אפשר באמת לפקח על מחירי השכירות, וזה יגרום להעלאת מחירים תלולה רגע לפני הפיקוח. אז מה עושים? נותנים תמריצים למשכירים כדי שאלו ייחתמו על הסכמי שכירות לטווח ארוך.
ביום ראשון הקרוב ועדת השרים לענייני חקיקה אמורה לדון בחוק ולאשר את הצעת החוק הפרטית שקידמה שפיר יחד עם ח"כ רועי פולקמן (שהצטרף בשלב מאוחר יותר). שבוע לאחר מכן, תצורף להצעת החוק, ההחלטה הממשלתית שנוסחה בשיתוף ובעידוד של שרת המשפטים, איילת שקד.
בהצעה הנוכחית התחלף הפיקוח על מחירי השכירות במתן עידוד למשכירים לחתימה על הסכמי שכירות ארוכי טווח ולכך בעצם גרום ליציבות בשוק השכירות.
ועל מה אנחנו מדברים, כמה דירות שכורות יש בארץ? ובכן – המון. מספר השוכרים עולה על 600 אלף משפחות (ויחידים) ומבטא קרוב ל-30%מהמשפחות. מדובר על שכירות שנתית בהיקף העולה על 20 מיליארד שקל.
על פי הצעת החוק יינתן תמריץ כאמור למשכיר שיקבל פוליסת ביטוח מסובסדת וזה בתנאי שהמשכיר יציע חוזה שכירות לתקופה שלא תפחת מ-5 שנים. במהלך תקופה זו לא יעלה מחיר השכירות מעבר לעליית מדד המחירים לצרכן, והביטוח בעצם יספק למשכיר ערך שכן על פי ההצעה, יישקל לתת למשכיר ביטוח נזקים בסיסי לדירה וכן הגנה על המשכיר במקרה שבו שוכר עוזב לפני סיום החוזה ומבלי לעמוד בתשלומים המוטלים עליו.
הטבה נוספת שעדיין לא גובשה סופית (ולא ברור אם תצא לפועל ) – סבסוד של גוף מסוים שיספק שירותי ניהול חוזה מול הדיירים. המדינה תממן את שירותי הניהול של הגוף הזה.
כן, אז מה קיבלנו – ששכר הדירה יעלה כמו המדד – מה העניין, ככה הוא צריך לעלות, אף אחד לא עושה לאף אחד טובה. הרי בסוף עוד המחירים (של הדירות) עשויים לרדת, והשוכרים יהיו תקועים עם הסכמים צמודים למדד, ועל ההטבה "בכאילו" הזאת, מספקים שורה של הטבות למשכירים – שירותי ניהול, שירותי חוזה, ביטוח מוזל, ביטוח מפני עזיבה.
על פי ההצעה (המורחבת – הצעת החוק לצד החלטתה של שרת המשפטים) המשכיר יוכל לגבות ערובה מראש, עד שליש מדמי השכירות עבור שליש מהתקופה, ולא יותר מפי 6 מדמי השכירות לחודש, ואם הערובה כרוכה בהוצאה כספית של השוכר, היא תוגבל בעד פי 3 מדמי השכירות לחודש.
עוד קובעת הצעת החוק – חובה על המשכיר למסור את הדירה בהתאמה מלאה למה שהוסכם עם השוכר. המשכיר גם לא יוכל להוסיף בחוזה התניה מסוימת הפוטרת אותו מאחריות לאי התאמה או לפגם שיתגלה בנכס. מעבר לכך, החוק מגדיר דירת מגורים ראויה ולא ראויה – כן, הבנתם – הם יחליטו איפה אנשים יגורו ואיפה לא? ואם לאותו אדם אין כסף והוא מסתפק בדירה בקושי שלא עומדת בתנאים, אז מה – אז לא ישכירו לו, כי היא לא נחשבת דירה?
על פי הצעת החוק , דירה שיש בה גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות או לבריאות השוכר, דירה שאין בה מערכת חשמל, תאורה וביוב תקינים, ודירה שאין בה פתחי אוורור – היא לא דירה להשכרה, אסור להשכיר אותה.
עוד קובעת ההצעה שמשכיר דירה יכול להודיע על סיום השכירות בהודעה מוקדמת של 90 יום, ואילו שכר דירה יכול להודיע בהתראה של 60 יום לפני סיום החוזה.
למדריך מעודכן על חוק שכירות הוגנת
למדריכים קשורים:
מס על השכרת דירה – כמה ואיך ניתן לחסוך?
קרן ברק ממונפת (מספר קרן – 5122684), מעלה את שיעור ההוספה ל-0.4%. מנהל קרן הנאמנות דיווח כי החל מ-6 ביוני יעלה שיעור ההוספה מ-0.02% (שזה עוד נסבל) ל-0.4% – שזה כבר משמעותי. למה להעלות את שיעור ההוספה? נתחיל בכך שמדובר בקנס על המחזיקים בקרן – ברגע שרוכשים קרן עם שיעור הוספה, מפסידים מיד את שיעוןר ההוספה ולהמחשה אם קניתם קרן שמחירה (לאחר שיעור הוספה) הוא 100.4 נקודות, הרי שהשערוך שלה בתיק רגע אחרי הוא (בהנחה ששיעור הוספה 0.4) – 100 אגורות. אם תרצו למכור, תוכלו במחיר של 100.
הרעיון בשיעור הוספה, כך טוענות הקרנות, לווסת את התנודתיות, לגרום למחזיקים להבין שהם נכנסים לקרן לטווח בינוני וארוך – הרי ככל שהזמן עובר כך הקנס הזה מתפרס על פני תקופה ארוכה יותר והעלות השנתית פוחתת. אבל, בפועל אין כאן באמת הצדקה – שיעור ההוספה הוא פשוט קנס על המחזיקים.
וזה מקומם שבעתיים כשזה בקרן חדשה וקטנה כמו ברק ממונפת. עד לא מזמן הרוב הגדול של הסכומים בקרן היה סכומים של מקורבים (ראו כאן – 76% מהקרן בידי מקורבים), אך לא צריך להתרגש מדי כל הקרן היתה בהיקף של 100 אלף שקל. בשבוע שעבר הודיעה הקרן כי המקורבים ירדו לשיעור החזקה של 5.6% (2 מקורבים).
הקרן הזו אמנם חדשה, אבל כבר היו בה כמה מקרים חריגים – ראשית, החזקה בשיעור גבוה של מקורבים; שנית – תשואה מאוד חריגה (מינוס של 23%) ביום אחד. איך זה קרה? ובכן, כשהקרן כל כך קטנה (וזה מה שהיה אז), כל שינוי קטן בנכסים משפיע משמעותית על ערך הנכסים; זה יכול לייצר תשואה גבוה אם הכיוון כלפי מעלה וההיפך – תשואה שלילית כמו שקרה בברק. בקרן הזו הבעיה גדולה יותר כי מלכתחילה מדובר בקרן ממונפת, אז מספיקה אסטרטיגה קטנה שלא מצליחה (ולא מאוזנת – לא מגדרת את ההפסדים) כדי שהתשואה תהיה לא סבירה. הבעיה הגדולה, אגב, היא לא כמו במקרה של ברק (תשואה שלילית גבוה) כי אז זה בולט; הבעיה הגדולה היא במקרים של תשואות חיוביות, אבל לא חריגות על פני כמה ימים. ואז מה יודע שמדובר בארועים חריגים שלא קשורים לאכות ולביצועים של מנהלי הקרן בטווח בינוני וארוך? אז פשוט התשואה החיובית יכולה לבלבל את יועצי ההשקעות ואת המשקיעים וגם – את מערכות הדירוג של הבנקים, ואז הקרן שעשתה תשואה של עשרות אחוזים כי היו לה אלפי שקלים או רבבות שקלים בקרן, תיכנס (בשנה השנייה שלה) לדירוגים במקום מצויין ותקבל מיליונים רבים – כי יועצי ההשקעות עובדים על פי מערכות הדירוג. כאן הבעיה!
לכתבה על התשואה החריגה בקרן הנאמנות ברק ממונפת
למדריך על שיעור הוספה – מה זה? ואיך זה פוגע לכם בתשואה
קרן מגדל אפיקים אג"ח אקטיבית מעדכנת את מחיר חפציבה ג'רוזלם אג"ח (שתי סדרות) על רקע הערכה כי ניירות הערך הלא סחירים האלו שווים יותר מערכם הרשום. ככלל, כאשר בתיק של קרן נאמנות יש ניירות ערך לא סחירים מנהל הקרן צריך לבדוק את ערכם ואם יש שינוי לעדכן זת בנכסי הקרן.
במגדל אפיקים אג"ח מעדכנים כי מנהל הקרן החליט להעלות את שווים של חפציבה ג'רוזלם אג"ח ב' (מס' בורסה: 1099951) (חפציבה ג'רוזלם אגח ב) ושל חפציבה ג'רוזלם אג"ח ג' (מס' בורסה 1099969) (חפציבה ג'רוזלם אגח ג), המוחזקים בקרן. ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות עדכון המפרק באסיפת נושים.
המחיר שנקבע לחפציבה ג'רוזלם אגח ב: 5.73 אג'. המחיר האחרון שנקבע לחפציבה ג'רוזלם אגח ב על ידי מנהל הקרן: 2.23 אג'. שיעור השינוי בשוויו של חפציבה ג'רוזלם אגח ב: כ-156.95%. שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי הנוכחי בשוויו של חפציבה ג'רוזלם אגח ב: כ-0.05%.שיעור ההשפעה המצרפית של כל השינויים שחלו בשווי חפציבה ג'רוזלם אגח ב (כולל השינוי הנוכחי), מהיום בו הוא שוערך לראשונה על ידי מנהל הקרן, על השווי הנקי של נכסי הקרן: כ- 0.22%.
המחיר שנקבע לחפציבה ג'רוזלם אגח ג: 5.73 אג'. המחיר האחרון שנקבע לחפציבה ג'רוזלם אגח ג על ידי מנהל הקרן: 2.19 אג'. שיעור השינוי בשוויו של חפציבה ג'רוזלם אגח ג: כ-161.64%.שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי הנוכחי בשוויו של חפציבה ג'רוזלם אגח ג: כ-0.08%. שיעור ההשפעה המצרפית של כל השינויים שחלו בשווי חפציבה ג'רוזלם אגח ג (כולל השינוי הנוכחי), מהיום בו הוא שוערך לראשונה על ידי מנהל הקרן, על השווי הנקי של נכסי הקרן: כ- 0.32%.
מעודכן ל-03/2018
בנק לאומי השיק במהלך 2017 את הבנק הדיגטילי – פפר /Pepper (כתובת – www.pepper.co.il). להבדיל מבנק הפועלים שהקים סניפים דיגיטליים שכבר בהגדרה מדובר על סתירה פנימית – סניף, או דיגיטל? בלאומי הלכו עד הסוף – הכל אינטרנטי, ובמיוחד מותאם לסמארטפונים, הכל מהיר, נגיש בלחיצת כפתור על הסמארטפון. האם זה העתיד, האם זה יצליח? לא ברור, זו שבירה של הבנקאות המסורתית, וכנראה שייקח זמן, עד שהבנקאות הדיגיטלית תוגדר באופן ברור, ותמצא את המקום שלה בעולם הבנקאות, אבל מה שברור שבעתיד היא תהיה חלק משמעותי (מאוד) מעולם הבנקאות. אחרי הכל – מי צריך סניפים?
פפר – דיגיטל על אמת?
בפפר שמנוהלת על ידי לילך בר דוד, מסבירים שהם "ראש אחר" – אין עמלות ניהול חשבון, אין עמלות משיכה מכספומטים. אבל צריך יותר מזה – צריך תחרות אמיתיים לבנקים המסורתיים גם בקשר לגובה הריבית. מה תהיה הריבית בפפר? תלוי בלקוח; האם הריבית תהיה תחרותית עם הבנקים המסורתיים? לא בהכרח; ואיך בעצם אפשר בלי ניירת – מה עם כל הדפים האלו של פתיחת חשבון, אישורים, ערבויות, הלוואות, חתימות ועוד. אז נכון, זה העתיד – לא ברור איך הבנקאות הדיגיטלית תתפתח, ואיך היא תמצא את מקומה לצד הבנקאות המסורתית, אבל דבר אחד ברור – הפעילות בדיגיטל תלך ותגדל ואולי גם תהיה הבסיס בעתיד לפעילות בנקאית. בינתיים מדובר על סוג של יריות באפילה, עד שהתחום יעוצב מחדש.
ואם אתם סקפטים, אז יש בזה מהצדק – מהפכות בשווקים לרוב לא מתרחשות מבית – לחברות וארגונים קשה להמציא את עצמן מחדש – מהפכה בשוק הסלולר הגיעה דרך חברות חדשות, מהפכה בשוק המזון (רשתות המזון) הגיעה דרך רמי לוי, חצי חינם, יינות ביתן ועוד. וזה ברור – החברות החזקות בענף, לא מעוניינות לייצר תחרות מבית, וגם אם כן, אז היא תהיה כזו שלא תפגע בחברה האם. האם לאומי ייתן לפפר את הכלים להתחרות בלאומי? צריך לחכות, אולי פשוט לא תהיה ללאומי ברירה, וחייבים לצין את הרצינות של המנכ"לית רקפת רוסק עמינח ושל האחראית על הדיגיטל, תמר יסעור, בנוגע לבנק הדיגיטלי החדש.
ואיך זה בעצם אמור לעבוד? המעוניינים פותחים חשבון פעיל. איך בעצם פותחים חשבון? "ישר מהמובייל", מציינים בפפר, "תוך פחות מ-10 דקות ובלי ללכת לשום סניף. אחרי הפתיחה, תקבלו עם שליח כרטיס אשראי חדש ושני פנקסי צ'קים ובנוסף, תיפתח לכם מסגרת אשראי במקום, מבלי שתצטרכו להציג מסמכי משכורת או דפי חשבון. בינתיים, אתם יכולים להירשם ואנחנו נודיע לכם מתי אפשר להצטרף. המסמכים שצריך כדי לפתוח חשבון – תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון וכרטיס אשראי של הבנק שלך. זהו"
אבל, האם אפשר לוותר על הבנקאי? הרי התרגלנו לדבר עם מישהו (לא תמיד זה עזר, ובכל זאת…). אז בפפר יש תשובה מוכנה – "אין שום בעיה. אמנם אנחנו במובייל, אבל אם תרצו לדבר, או לנהל שיחה בצ'אט, צרו איתנו קשר ישירות מהמובייל ובנקאים אמיתיים, לא רובוטים עם תשובות מוכנות, יענו לך 24 שעות, 6 ימים בשבוע".
ובכל זאת – אם אין סניף איך מקבלים עזרה או מושכים כסף? " בקלות. אנחנו זמינים 24 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע, בצ'אט כתוב או בטלפון ישירות מ-Pepper. משיכת כסף אתם יכולים לבצע עם כרטיס האשראי שלנו בכל כספומט וליהנות ממשיכה ללא עמלות בכספומטים של כל הבנקים. פיצוציות או בתי עסק שונים לא נחשבים בנקים".
הכסף בחשבון בנק הדיגיטלי יתנהל בלחיצות מקלדת או בסמארטפון – "זה חלק מהמשימה שלנו. אנחנו עובדים קשה כדי לייצר חווייה בנקאית סופר פשוטה שתאפשר לכם לנהל את הפעילות הבנקאית שלכם וליהנות מ-Pepper בכל מקום, בכל רגע".
טוב, נשמע מבטיח, אבל לפני שחוגגים צריך לבדוק שזה עובד. בינתיים יש הרבה שאלות; מה יהיו מסגרות האשראי שיינתנו בבנק הדיגיטלי, מה תהיה הריבית, מה יהיו העמלות? ובכן, העלויות יהיו נמוכות ואפילו אפסיות – כן בנק ללא עמלות! זה המודל החדש והמבטיח של בנק לאומי, ושל הבנקאות הדיגיטלית בכלל – גם בנק פועלים נמצא בתמונה, אם כי על אש שקטה, וגם בנקים נוספים. אז הנה העלויות של הבנקאות הדיגיטלית, רק קודם נחדד קצת את היתרונות והחסרונות
בנקאות דיגיטלית – יתרונות וחסרונות
מה זה בעצם בנקאות דיגיטלית? הרי גם בבנק "רגיל" גם בבנקאות רגילה, אפשר לעשות פעולות דרך האתר של הבנק. אז מה זה בעצם בנק דיגטלי, במה זה שונה מבנק עם אתר? טוב, אז אולי זו סמנטיקה, הרעיון הבסיסי הוא שבנקים עם אתר (שמאפשרים לכם פעילות מקוונת) אכן פונים יותר ויותר לעולם הדיגיטל ואתם מבצעים פעולות דרך האתר והאפליקציה, אבל לא הכל.
בנקים דיגיטליים הם בנקים שהכל נעשה דרך האינטרנט שאין להם בכלל סניפים (אם כי, כיום – כנראה, כשלב ביניים יש בנקים דיגיטליים עם סניפים – בארץ, זה בנק פועלים – ראו הרחבה בהמשך).
היתרונות של בנק דיגיטלי הם קודם כל בעלויות – מכיוון שמדובר במנגנון רזה ויעיל (אין סניפים, אין עובדים), אז הלקוח נהנה מעלויות תפעול נמוכות מאוד. מעבר לכך, זה כמובן מאוד נוח פשוט וידידותי למשתמש, במיוחד למשתמשים הצעירים – הם כבר רגילים לעשות הכל דרך האפליקציה, ושירותים בנקאיים דרך אפליקציה זה חיסכון בזמן, נוח וקל. חוץ מזה, בבנק דיגיטלי יהיה אפשר לעשות הכל דרך האפליקציה, זה לא כמו באתר בנק שחלק אפשר וחלק לא.
הפעילות דרך בנק דיגיטלי אפשרית 24 שעות ביממה. השירות יינתן בעיקר דרך צ'אט בוטים – רובוטים שמספקים ללקוחות מענה (המתבסס על אינטליגנציה מלאכותית). בעיני רבים זה גם החיסרון הגדול – מי שמחפש קשר אישי עם הבנקאי, לא יקבל אותו עם הרובוט (צ'אט בוט). מי שרגיל לרבקה מהסניף, יתקשה מאוד לעבור אחרי שנים רבות לתקשר עם רובוט. אבל זה העתיד.
חיסרון נוסף, הוא שברגע שאין את רבקה מהסניף, קשה להציג בעיות קצת מורכבות – אתם רוצים הלוואה רק עם הפיקדון לא ישתחרר באם המדד יעלה בפחות מ-2%; או אתם רוצים לעשות שורט על נייר ערך מול רכישה של נייר אחר. כאן, לא תוכלו לקבל אישור מהרובוט, זה כבר דורש בדיקה, ניתוח , מעקב של אנשי הבנק.
כמו כן, למרות כל מנגנוני האבטחה – העולם הדיגיטלי לא בטוח עדיין לחלוטין. אז נכון שיש גם פוטנציאל לבעיות אבטחה באתרי הבנק, אבל במנגנונים של העולם הדיגיטלי המלא – אפליקציות , אתר ועוד ממשקים, זה דורש אבטחה גדולה עוד יותר.
מה פפר נותן לכם?
פפר של בנק לאומי נותן לכם את הפעילויות הבנקאיות האלו – הפקדת ומשיכת מזומנים; העברת כספים לחשבון אחר; הפקדת ומשיכת צ'קים; אחזקת כרטיס אשראי וביצוע חיובים. בהמשך פפר צפוי להשיק מערך לביצוע פעולות בניירות ערך.
העמלות של פפר – כאן יש בשורה. בכל מה שקשור לניהול החשבון השוטף העמלות הם אפס – כל הפעולות האלו הם בעמלה אפס: הפקדת מזומן, משיכת מזומן בכספומט, חיוב בכרטיס אשראי, העברת כסף לחשבון אחר, תשלום קבוע לחשבון או הוראת קבע, משיכת צ׳ק, הפקדת צ׳ק , הזמנת פנקס צ׳קים חדש, ביטול צ׳ק, הקצאת אשראי (עמלה מאוד גבוה בעולם הבנקאות "הרגיל"); אחזקת כרטיס אשראי; פירעון מוקדם של הלוואה ועוד.
עם זאת, כשיש פעולות חריגות יחסית, יש כבר עמלות, אך הן עדיין נמוכות משמעותית מהעמלות הבנקאיות, והנה דוגמאות – החזרת חיוב באמצעות הוראת קבע, הרשאה לחיוב חשבון או צ׳ק – 55 שקל; חיוב החזרת צ׳ק מסיבה טכנית – 19 שקל; ביטול חיוב של הוראת קבע או הרשאה לחיוב – 17 שקל; שליחת מכתב התראה בדואר – 5 שקל; מכתב התראה של עורך דין – 147 שקל;
בפפר אתם גם מקבלים הטבות לאחזקת כריס אשראי מבית לאומי קארד. לא תהיה עמלת דמי כרטיס אשראי. הטיפול בהכחשה לא מוצדקת של עסקה תהיה 15 שקל; הנפקת כרטיס חליפי תעלה 30 שקל; הנפקת כרטיס חליפי מיידי – 50 שקל; עסקאות במט"ח ומשיכת מזומן במט"ח – 3% (זה יקר – קראו את המדריך שלנו על המרת מט"ח), ועוד.
בנק הפועלים בעולם הדיגיטל
בי־אונליין. הבנק הדיגיטלי אמנם הושק לפני פפר, אבל הוא לא עשה באזז כמו בלאומי – זאת פשוט היתה האסטרטגיה של פועלים – השקה שקטה, לבחינת השטח. במקביל, בנק הפועלים פתח שישה סניפים דיגיטליים (תחת פועלים דיגיטל): בתל אביב, ירושלים, חיפה ורחובות.
הסניפים הדיגיטליים אמורים לכאורה לספק שירותי בנקאות רק באמצעים דיגיטליים, כלומר בלי מגע ידי אדם, בלי עזרה של יועצים, פקידים, בנקאים אנושיים. אלא שתוך כדי תנועה הבינו בפועלים שזה לא כך – ושילבו יחד עם השירותים הדיגיטליים גם עובדים – מנהלים ויועצים.
במקביל השיקו בפועלים את אפליקציית ביט – אפליקצייה להפעלה דיגיטלית של החשבון ובעיקר להעברות כספים.
מה מקבלים בבי אונליין?
בבנק הדיגיטלי של בנק הפועלים מציעים לכם את האפשרויות האלו – לנהל חשבון עו"ש בשקלים ובמט"ח (העברות, פנקסי שיקים, הרשאות לחיוב חשבון, הו"ק); לבקש ולקבל הלוואה ואשראי (אשראי ברגע לזכאים והלוואה רב ערוצית); לחסוך בפיקדונות ותוכניות חסכון; לבקש מסגרת משכורת בחשבון. כמו כן, תוכלו להזמין כרטיס חיוב (עדכן, בנקט יתרת זכות, דיירקט מקומי, מסטרקארד בינלאומי).
העמלות בבנק הדיגיטלי כמובן נמוכות – כל הפעולות שיבוצעו באינטרנט, באפליקציה ובמכונות לשירות עצמי תהיינה פטורות מעמלת ערוץ ישיר; יינתן פטור מעמלת השלמה למינימום; פטור מעמלה של הזמנת פנקסי שיקים ועל ביטול שיק; פטור מעמלת הקצאת אשראי; פטור מעמלת טיפול בהלוואה מעל 100,000 שקל.
לפועלים יש בנוסף את פועלים דיגיטל, אבל כאן לא ממש ברור מה העמלות. השירות כאן (בסניפים הדיגיטליים) הוא ערבוב של שירותים דיגיטליים בתוך הסניף, לצד שירות אישי (גם דרך וידאו) באם הלקוח צריך. זה ייצור כלאיים של הבנקאות המסורתית לבנקאות הדיגיטלית.
מה חושבת המפקחת על הבנקים על בנקאות דיגיטלית?
ד"ר חדווה בר, המפקחת על הבנקים מדגישה לאחרונה כי בשנים האחרונות נסגרו עשרות סניפי בנק, ובחמש השנים הקרובות ייסגרו לדעתה 20% מסניפי הבנק – "הבנקאות עוברת מהפכה דיגיטלית טכנולוגית" אמרה באוגוסט 2017 בר למוסף כספים, "אנחנו מובילים ומקדמי את המהפכה. אנחו עושים זאת כי לדעתנו זה יצור בסופו של דבר שירותים טובים, נוחים, זולים ומותאמים יות רלמשקי הבית ולעסקים הקטנים.
"התפיסה שלנו שהלקוח יוכל לעשות הכל מרחוק באמצעים ישירים – באתר האינטרנט, באפליקציה של הבנק או במכשיר האוטומטי. הלקוח לא ייצטרך לטרטר את עצמו לסניף, למצוא חנייה, לעמוד בתור ולבזבז זמן. זה לא ייקרה ביום אחד, אבל זה יקרה. כבר כיום 4 מיליון אנשים פועלים באתרי האינטרנט של הבנקים. הפעילות שלהם תהיה במגוון רחב של פעילות בנקאית. יש היום 1,100 סניפי בנק ואני מערירכה שיהיה כ-200 פחות תוך 5 שנים. אנשים יגיעו לסניפים אבל בתדירות נמוכה יותר, ועבור פעולות מורכבות יותר. המידע הפיננסי יהיה זמין נוח ומובן לכל הלקוחות. הלקוח יוכל לראות את כל המידע מהבנקים, חברות כרטיסי האשראי והגופים החוץ בנקאיים, בצורה נגישה ונוחה דרך המכשיר הנייד. הוא גם יקבל התראות שונות על ההתנהלות הפיננסית שלו שיעזרו לו בהתנהלות פיננסית נבונה ונכונה, כמו התקרבות למצב של חריגה בחשבון, תשלום ריבית גבוהה על חוב או תשלום גבוה על עמלות".
בר מסבירה שכבר היום הפעילות הדיגיטלית זולה משמעותית ביחס לפעילות דרך הסניף, כאשר יש פעולות שזולות ב-75% ויש פעולות שמסופקות בחינם, לרבות העברות כספים באופן דיגיטלי".
אז זו רק שאלה של זמן – עד שהבנקים יספקו את כל השירותים (כמעט) באופן דיגיטלי, אבל זה יקרה מהר. בינתיים פפר מתיימר להיות הבנק הדיגיטלי הראשון, אבל ההימור שלנו שבמהרה יהיו כאן כמה בנקים דיגטליים מתחרים בצורה כזו או אחרת – או בשם אחר ובצמידות לבנק הבית (כמו פפר ולאומי), או פשוט כחלק הולך וגדל בתוך הבנק עצמו (כמו בפועלים).
מזרחי טפחות שבינתיים יחסית מזלזל בדיגטליות ונצמד לצורך בחיבור אישי, עשוי לגלות שהוא מאבד לקוחות צעירים (בעיר צעירים) לגופים הדיגיטליים, מה שיחייב אותו לשים גז בתחום הדיגיטל. בקיצור ולסיכום – יהיה מעניין.
מדריכים נוספים:
עוד בנושא – בנקאות דיגיטלית:
יוני 2017 – השקה רשמית של פפר. פפר יחל להציע שירותים ללקוחות. עד עכשיו זו היתה השקה לייט, סוג של פיילוט, עכשיו עוברים לשלב המעשים.
ההשקעה בפפר גדולה במיוחד, אבל כרוכה גם בסיכוי להיות מובילים בתחום הדיגיטלי – בשביל לאומי משוואת הסיכון סיכוי הזו שווה. לפי הערכות, בנק לאומי השקיע עד היום כ-300 בבנק הטכנולוגי – פפר – "התחלנו לפני שנתיים עם 8 עובדים, והיום אנחנו כבר 150", אמרה לילך בר דוד, מנכ"לית פפר בהשקה של הבנק הדיגיטלי, "בפפר הושקע לא מעט, גם במונחים של בנק לאומי. הציפייה היא שבתוך 5 שנים יהיו לנו כבר כמה מאות אלפי לקוחות".
בלאומי ממתגים את פפר בנפרד מהבנק עצמו. למעשה מדובר בבנק הנמצא אך ורק בטלפון הנייד – אין לו סניפים, ואפילו לא אתר אינטרנט. עם השקת פפר, כל אדם ולא רק לקוח בנק לאומי יכול להוריד את האפליקציה של פפר ולפתוח חשבון, אם כי, בשלב זה פפר מכוון ללקוחות של בנק לאומי. פפר מציע כעת בעיקר שירותי עו"ש לרבות שימוש בכרטיסי אשראי וצ'קים, פיקדונות ואשראי. בהמשך יציע פפר גם פעילות בשוק ההון, הלוואות ומשכנתאות.
פפר פונה בעיקר לדור ה-Y – צעירים טכנולוגיים ודיגיטליים שמבינים את היתרונות של העולם הדיגיטלי. היתרונות של פפר לעומת הבנק הפיזי הם, לטענת בר דוד, המחיר והזמינות. אין בבנק הדיגטלי עמלות עו"ש ודמי כרטיס. השאלה אם זה יצליח – גיוס הלקוחות זה לא עניין פשוט. "לקוח בדרך כלל עובר בנק בעקבות חוויה שלילית שעבר. אנחנו לא מתכוונים לחכות שאנשים יצברו חוויות שליליות, אומרת תמר יסעור האחראית בבנק לאומי על עולם הדיגיטל, "נרצה לגרום ללקוחות להבין שיש כאן משהו חדש ושונה. בעבר, אם בנק היה יוצא בשיווק אגרסיבי, הוא היה יכול למכור מוצר בינוני. היום הלקוחות בוחרים ועוברים בקליק, ואנחנו חייבים להציע להם את המוצר הכי טוב שיש".
לפפר יש כיום 2,000 לקוחות (מבנק לאומי) ויש עוד כמה אלפים שממתינים להירשם. כעת האפליקציה פתוחה לציבור כולו (לקוחות כל הבנקים) . הבנק מתיימר להיות זול גם בריביות . כמו כן, מתיימר הבנק להיות מהיר בהצעות ללקוחות וזאת כמובן מעצם היותו דיגיטלי – "המערכת היא מערכת ריל טיים, כאשר הלקוח מבצע פעולה, הוא מיד, תוך רגע, רואה אותה בחשבון שלו", אומר גל בר דעה, סמנכ"ל המוצרים של פפר, "היכולות הטכנולוגיות מאפשרות לנו לנטר את הפעילות של הלקוח, ללמוד אותו ולהציע לו הצעות מתאימות. במובן הזה פפר מזכיר קצת את ווייז".
- רקפת רוסק עמינח אמרה (תחילת נובמבר 2016) – "תעשיית הבנקאות כפי שהיא מוכרת לנו היום עומדת בפני סופה.ענף הבנקאות עומד בפני מהפיכה, ומי שלא יבין זאת לאישרוד. עד היום, לא היה לנו שום תמריץ להשתנות. הרווחים היו טובים, ותעלת מגן מלאת חסמיכניסה הגנה עלינו מפני חדירה. תעשיית הבנקאות הייתה מבצר בטוח לאורך זמן רב. ואולםתעלה המגן הזו, עולה עכשיו על גדותיה. אנו חווים תהליך ברור, שבו כל חסמי הכניסה החלולהתמוטט. ולכן, אם לא נעשה טרנספורמציה אנחנו פשוט ניכחד. מבפנים, בתוך הבנק, נשמעים קולות רבים ששואלים: 'מדוע צריך להשתנות? זה מצליח לנו כלכך הרבה שנים. מדוע לתקן את מה שאיננו שבור?' ואני חוזרת ואומרת להם, שהעולם משתנה והחומות שמגינות עלינו מתפוררות. חסמי הכניסה לתחום הבנקאות של העלויות והרגולציה לא ימשיכו להגן על הבנקים למשך זמן רב. לדעתי, בסופו של דבר, החסם המשמעותי ביותר, הוא האמון. הבנקים אולי לא אהודים במיוחד, אך האמון בהם עמוק, ומהווה מרכיב מאד משמעותי בתעלת המגן של הבנקאות". להרחבה בגלובס
– רו"ח בבלי, בכנס של גלובס – "בישראל, ברבעון האחרון קרוב ל-50% מהפעולות הבנקאיות עדיין מבוצעות באמצעות פקיד. באירופה המספר נמוך משמעותית. הכוונה שלנו בבנק ישראל במסגרת הפיקוח על הבנקים, היא ללוות אותם בשימוש בערוצים הדיגיטליים, מה שישפר את השימוש ויוריד את העלות" – להרחבה בגלובס
– תמר יסעור, מנהלת הדיגיטל של בנק לאומי בראיון בדהמרקר – "חברות הטכנולוגיה הגדולות מצליחות גם הן לזכות באמון, שמתקרב לבנקים. ארבע החברות הגדולות (גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל) הן לחלוטין הדבר המאיים הבא כי הן לוקחות את רוב הדאטה ורוב הטרנסאקציות, והן יכולות להיות בעתיד מתווך פיננסי. אבל מה שקרה עם לנדינג קלאב הוא דוגמא לכך שכשהריבית בארה”ב קצת זזה והגיע משבר אמון אז היא נכנסה לבעיה" – להרחבה בדהמרקר
– בנק הפועלים משיק סניף דיגיטלי (ללא נייר). בסניף יהיה ניתן לקבל גם שירות מאנשי מקצוע – הרחבה ב-YNET