עלייה של 0.1% במדד תשומות הבנייה למגורים ביוני 2016.
מדד תשומות הבנייה בחודש יוני עלה ב-0.1%. מתחילת השנה עלה המדד ב-0.6%. המדד הגיע לרמה של 108.1 נקודות לעומת 108 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).
מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.1% בחודש יוני 2016 והגיע לרמה של 103.1 נקודות לעומת 103.0 נקודות בחודש הקודם. ב-12 החודשים האחרונים (יוני 2016 לעומת יוני 2015) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.4% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-3.2%. המדד ללא שכר עבודה נותר ללא שינוי בתקופה זו.
בחודש יוני 2016 נותר מדד מחירי חומרים ומוצרים ללא שינוי. לאחר תקופה קצרה של עליות שוב ירדו מחירי רשתות ברזל (ב-2.5%) וברזל לבנייה (ב-2.2%). כמו כן, ירדו מחירי צינורות לאינסטלציה חשמלית (ב5.9%), מוליכים (ב-3.8%), עץ לבנייה (ב-2.0%) וחצץ (ב-1.3%). לעומת זאת, עלו מחירי צבעים (ב-8.2%), מוצרי איטום (ב-3.3%) ואבן (ב-1.2%).
מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה בחודש יוני 2016 ב-0.3% בשל עליה במחירי שכירת ציוד (ב-0.3%). מדד הוצאות כלליות עלה ב-0.1% בשל עליה במחירי ביטוח ובדיקות (ב-0.3%)
מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש יוני 2016 ב-0.2%.
מדד תשומות הבנייה חשוב לרוכשי דירות חדשות – ההתשלומים לקבלן צמודים למדד תשומות הבנייה כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד. ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי. כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.
מחשבון מדד תשומות בנייה –
ומחשבון מדד המחירים לצרכן –
האם יש הצדקה להצמדה למדד תשומות הבנייה?
לא בטוח כלל שההצמדה הזו נכונה עניינית. אמנם, מדד תשומות הבנייה למגורים הוא המדד הכי קרוב לעלויות הבנייה, אבל גם בו יש עיוותים, ובפועל זה לא הכי נכון להצמיד את התשלומים למדד הזה, הרי הוא מבטא את עלויות הבנייה, וההוצאות של הקבלן לא מורכבות רק מעלות הבנייה אלא גם הקרקע והרווח היזמי. ברגע שמצמידים את כל הסכום, מתקבלת הטייה כלפי מעלה – אנחנו משלמים יותר מאשר ההתייקרות של ההוצאות.
מתי לשלם לקבלן?
שאלה חשובה שאיתה מתמודים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.
מדריכים נוספים:
רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
תאור החברה – אפריקה השקעות ( אפריקה ישראל) היא חברת השקעות בתחום הנדל"ן על סוגיו השונים – לחברה יש פעילות בשוק המגורים המקומי (דרך החברה הבת אפריקה מגורים), פעילות בקבלנות ביצוע ותשתיות (דרך דניה סיבוס), פעילות בינלאומית – יזמות ונדל"ן מניב ברוסיה (דרך אפי פיתוח), ויזמות ונדל"ן מניב במזרח אירופה (אפריקה נכסים). כמו כן לחברה פעילות בשוק הפלדה והמתכת (אפריקה תעשיות) עיצוב הבית (נגב קרמיקה) ועוד.
החברה בשליטת לב לבייב, נמצאת כבר שנים במצב פיננסי בעייתי בעיקר בגלל מינוף מאוד גבוה (אשראי מאוד גבוה – רובו, אגרות חוב שהונפקו לציבור). בעבר (2010) עברה כבר החברה הסדר חוב, והיאט לקראת הסדר חוב שני (קראו כאן – מתווה להסדר חוב שני באפריקה; מה יקרה לאגרות החוב?)
לב לבייב, בעל השליטה
(מס' נייר הערך – 611012)
נתוני שוק – ראו כאן, מחיר מניה, שווי שוק ווגרף
נתונים פיננסיים – לחברה ערך נכסי שלילי, כלומר הנכסים שלה על פי מחירם בשוק (בבורסה) בניכוי ההתחייבויות שלה (בעיקר אגרות חוב לציבור), מסתכמים לסכום שלילי – זו הסיבה, שלא יהיה מנוס מהסדר חוב שני שמסגרתו יאלצו מחזיקי החוב לוותר על חלק משמעותי מהחוב, ולפרוס את החוב הקיים לתקופה ממושכת יותר. בתמורה יזרים בעל השליטה, לב לבייב כספים, וכן יוענקו למחזיקי החוב, ככל הנראה אחזקות בחברות הבת.
הנה הנתונים הפיננסיים על החברה
אנליסטים – בעד או נגד? – אין משמעות (נכון ליולי 2016) למניית אפריקה, היא סוג של אופציה על הנכסים של אפריקה, והיא בעיקר תלויה בהסדר החוב.
השאלה אם אגרות החוב עשויות להיות אפיק השקעה מעניין (אך בסיכון)? כאן, תוכלו לקרוא על הדרך לתמחור אגרות החוב (מודגש בהבלטה במרכז הטקסט) – אלה לא מספרים מחייבים כמובן, והם ניתנים כדי להמחיש איך מתמחרים אג"ח בהסדר.
אירועים וחדשות:
תאור החברה – כימיקלים לישראל (כיל) מפיקה ומוכרת דשנים, ברום, אשלג ופוספטים. החברה שנחשבת לאחת מהחברות הישראליות הגדולות בעולם, ואחת מהבולטות בתחמה, פועלת בהתאם לזכיונות שניתנו לה על ידי המדינה (הזכיון הרווחי ביותר – בים המלח). בשנים האחרונות עיקר הרווחים מגיע מתחום האשלג, במקביל לביקושים מסין, והודו. עם זאת, מחירי המכירה של האשלג נמצאים במגמת ירידה במקביל להגברת התחרות בתחום, וירידה בביקושים הצפויים.
כיל נשלטת על ידי החברה לישראל
(מס' נייר הערך – 281014; סימבול בבורסה האמריקאית – ICL)
נתוני שוק – ראו כאן, מחיר מניה, שווי שוק ווגרף
נתונים פיננסיים – מכירות החברה מסתכמות בקצב של כ-20 מיליארד שקל, והרווחים הסתכמו ב-2015 במעל 2 מיליארד, כאשר בשנת 2016 הם צפויים לרדת מדרגה.
הנה תמצית הנתונים הפיננסיים על החברה
אנליסטים – בעד או נגד? – מניית כיל נהנית מסיקור אנליסטי הן בארץ והן בחו"ל הנה תחזיות האנליסטים להכנסות ולרווח השנה ובשנה הבאה
אירועים וחדשות:
אחרי שמדד המחירים לצרכן בחודש מאי עלה ב-0.3% בהמשך לעלייה של 0.4% בחודש אפריל, צופים הכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות כי המדד בחודש יוני יעלה בשיעור של 0.3%. העליות במדד מגיעות אחרי חודשים ארוכים של מדדים שליליים – בשנים 2014 ו-2015 נרשם מדד שנתי שלילי, וגם בחודשים הראשונים של השנה היו מדדים שליליים. מתחילת השנה ירד המדד ב-0.3% .
בקבוצת הפיננסים הראל מעריכים כי המדד בחודש יוני יעלה ב-0.3%, והמדד בחודש יולי יעלה ב-0.2%. הציפיות שלהן לשנה קדימה הן לעלייה של 1% במדד – מעבר לצפיות הגולמות בשוק ההון דרך מחירי האג"ח.
כלכלני הראל מדגישים כי בחודשים האחרונים נרשמו עליות בציפיות לאינפלציה בישראל ובעולם, כאשר הורדה אפשרית של מס הכנסה צפויה להעלות את כוח הקניה של הציבור ולתמוך בעלית הציפיות לאינפלציה.
פועלים – מדד המחירים ביוני עלה ב-0.3%
גם בבנק הפועלים מעריכים כי המדד בחודש יוני עלה ב-0.3%. כלכלני הבנק מציינים כי – "מדדי המחירים של החודשיים האחרונים חזרו להיות חיוביים אחרי רצף של מדדים שליליים, אם כי מדובר בעיקר בהשפעות עונתיות שתרמו לעליות המדד. אנו מעריכים כי קיימים מספר גורמים שיעלו את האינפלציה באופן הדרגתי לעבר הגבול התחתון של היעד. ראשית, מחירי הסחורות בעולם רשמו עליות מחירים חדות של יותר מ-20% מתחילת השנה, וחלק מזה יתורגם לעליות מחירים. עליית מחירי הנפט לכ-50 דולר לחבית עדיין צפויה להשפיע על מדד המחירים לחודש יוני, ויהיו לה השפעות עקיפות גם בהמשך. מעבר לזה, נראה שמגמת עליית השכר התחזקה בחודשים האחרונים, וגם לזה צפויה השפעה על האינפלציה בטווח הבינוני. מחירי שכר -הדירה עולים בקצב שנתי של בין 2% ל-2.5% ואנו מניחים שכך יהיה גם בשנה הקרובה.
"גורם אי -ודאות מרכזי מוסיף להיות השפעת המדיניות הממשלתית להפחתת יוקר המחייה. עדיין עשויים להיות ירידות במחירי מוצרי מזון מסוימים, במחירי המים ובתקשורת, אם כי אנו מניחים שהשפעות אלו יהיו מתונות מאלו של השנתיים האחרונות. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 0.9% ב-12 החודשים הקרובים. השפעה על המדיניות המוניטארית – עליית המדד הייתה די דומה להערכות המוקדמות, ונראה שמכלול הגורמים שציינו ימשיכו להעלות את האינפלציה לכיוון היעד. מבחינה זו המדד תומך באי – שינוי בריבית. ההאצה בעליית מחירי הדיור, מהווה גורם סיכון מבחינת בנק ישראל, וזה רק מחזק את הערכתנו שבנק ישראל לא ינקוט בתקופה הקרובה במדיניות של הרחבה מוניטארית נוספת מסוג כלשהו (מעבר לרכישות המט ” ח). ריבית בנק ישראל צפויה להיוותר ברמתה עד סוף השנה לפחות".
גם רון אייכל מאלומות סבור שהמדד ימשיך לעלות כך שבשלושת החודשים האחונים הוא יבטא עלייה של מעל 1% – "בכל האמור לסביבת האינפלציה, הרי שיש שיפור משמעותי והמשק עובר שינוי מסביבה דפלציונית לכדי עליות מחירים. בשלושת החודשים אפריל עד יוני מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ביותר מ-1%. היינו, אין צורך ממשי שבנק ישראל יפעל להאיץ את האינפלציה אשר הושפעה בעיקר מהוזלה במחירי האנרגיה. יחד עם זאת, בשנה הקרובה תהיה האינפלציה עדיין נמוכה מיעד יציבות המחירים, במיוחד על רקע העובדה שמשרד האוצר פועל להסרת חסמים (פתיחת שווקים ליבוא מקביל), ולפיקוח מחירים (פירות וירקות) שכל מטרתם היא הוזלת המחירים לצרכן".
אייכל בעצם מספק תחזית בעקיפין למדד המחירים ביוני של 0.3% – בדומה ליתר הכלכלנים. ובכלל, הפעם נראה שיש רוב בין הכלכלנים למספר הסוכה – 0.3%, אם כי, פה ושם יש בתי השקעות שסבורים שזה יהיה בעשירית גבוה או נמוך יותר.
משקיעים בבורסה המקומית? מסתבר שאתם חשופים מאוד לשווקים בחו"ל. החברות הגדולות הנסחרות בבורסה המקומית חשופות מאוד לבורסות בעולם – חלקן דואליות (טבע, היא הגדולה והבולטת מבינהם), חלקן בכלל זרות לחלוטין – מיילן ופריגו, ורובן יצואניות משמעותיות שמושפעות מהמתרחש בשווקים. כיל להמחשה תלויה מאוד בשוק הסיני וההודי (כספקית של אשלג ודשנים לשווקים האלו), ובכלל רוב החברות התעשייתיות הנסחרות בבורסה הן חברות יצואניות.
ולא רק היצואניות תלויות במה שקורה בחו"ל – מניות הפיננסיים, לרבות הבנקים המקומיים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות תלויות מאוד בשווקים הפינסים בעולם – גם בגלל השקעות שלהן בשווקים בחו"ל וגם בגלל השקעות של גופים זרים במניות האלו. המתאם בין הבורסה המקומית לבורסות בחו"ל גבוה, אפילו גבוה מאוד, ואת זה גם מראה מחקר חדש של בנק ישראל.
על פי המחקר – כמחצית ממכירותיהן של החברות הציבוריות הלא-פיננסיות הגדולות בישראל הופנתה בשנים האחרונות לשווקים זרים; מדד המניות העולמי משפיע על מחירי המניות של החברות הציבוריות במדד ת"א 100. ההשפעה על מניית חברה שכל מכירותיה מופנות ליצוא גבוהה ב-40% מההשפעה על חברה שמוכרת רק לשוק המקומי. כמו כן, מגיעים החוקרים למסקנה כי כאשר מוסיפים לחשיפה המנייתית הישירה לחו"ל את החשיפה העקיפה, הדבר מגדיל בכ-40% את סך החשיפה המנייתית לחו"ל בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל ובכ-15% את החשיפה בתיקי המוסדיים.
החוקרים – שניר אפק ונדב שטינברג, חוקרים מחטיבת המחקר בבנק ישראל, בחנו את החשיפה הבין-לאומית של החברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ואת השפעתה על סך החשיפה של הציבור ושל המשקיעים המוסדיים לשוקי ההון העולמיים. על פי התיאוריה המימונית במידה ששוקי ההון בעולם אינם שלובים לחלוטין זה בזה, ובפרט בהינתן חסמים על זרמי ההשקעות הפיננסיות, פירמה יכולה לספק למשקיעים בה ערך מוסף באמצעות פיזור בין-לאומי. לפי תפיסה זו, השקעה בחברות רב-לאומיות משמשת למשקיעים תחליף להשקעה בשווקים בין-לאומיים – שווקים שאינם מושלמים עקב מגבלות שונות על השקעה ועקב העלויות הישירות והעקיפות הכרוכות בהשקעה בהם. מנקודת המבט של החברות המפנות את עיקר מכירותיהן למדינות זרות, העובדה שהן בוחרות להיסחר בבורסה המקומית עשויה להעיד כי הבורסה המקומית מאפשרת להן להקטין את העלויות הכרוכות במסחר בשווקים זרים, ובפרט לגייס הון בעלות נמוכה יותר.
"מחקר זה בודק, לראשונה, אילו השלכות יש לפעילותן של חברות רב-לאומיות על החשיפה הפיננסית של משקיעים ישראלים לעולם. החוקרים אספו נתונים על חברות ישראליות ציבוריות ולא-פיננסיות שנכללו לפחות בחלק מתקופת המדגם במדד ת"א 100, והם מראים כי חברות אלה מקיימות פעילות משמעותית בחו"ל: בשנת 2012 למשל הן הפנו כ-53% ממכירותיהן לחו"ל. רוב פעילותן של החברות מתמקדת בשווקים מפותחים, וקיימת חשיפה נמוכה יחסית לשווקים מתפתחים ולאזור אסיה ומדינות האוקיינוס השקט (איור). נוסף לכך נמצא כי חברות מענפי התעשייה, הטכנולוגיה והביומד מוכרות לחו"ל יותר מחברות מענפיה האחרים של הבורסה"" כותבים החוקרים ומוסיפים – "עולה השאלה אם החשיפה הריאלית של החברות לשווקים זרים מתבטאת גם בחשיפה פיננסית משמעותית למדדי המניות העולמיים. כדי לבחון שאלה זו החוקרים אומדים מודל לתמחור בין-לאומי של נכסים ובמסגרתו מסבירים את תשואת המניה באמצעות פקטור מקומי ופקטור עולמי. אף שהמשק הישראלי קטן ופתוח, נמצא שהפקטור העולמי משפיע פחות מהמקומי.
חברות יצואניות מושפעות ב-40% יותר מהשווקים בחו"ל
"המחקר ממשיך ובוחן אם קיים קשר בין התפלגותן הגיאוגרפית של מכירות החברות לבין רגישות מניותיהן למדדי המניות העולמיים. המחקר מעלה כי שיעור המכירות שהחברות הציבוריות מפנות לחו"ל משפיע באופן חיובי ומובהק על רגישות מניותיהן לפקטור העולמי במודל: נמצא כי ההשפעה על מניית חברה שכל מכירותיה מופנות ליצוא גבוהה ב-40% מההשפעה על חברה שמוכרת רק לשוק המקומי. התוצאות עמידות בשיטות אמידה שונות, והן אינן משתנות באופן משמעותי גם כשמשתמשים בהתפלגות הגיאוגרפית של הנכסים לטווח ארוך של החברות (במקום בהתפלגות הגיאוגרפית של מכירותיהן) כבמדד לפעילותן הבין-לאומית. התוצאות חזקות אף יותר במקרה של חברות דואליות.
"ממצאי המחקר מעלים כי משקיעים ישראלים, לרבות המשקיעים המוסדיים, אינם חשופים לשוקי ההון העולמיים רק ישירות, דרך השקעותיהם בנכסים זרים, אלא גם בעקיפין, דרך השקעותיהם בחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה המקומית. מהבדיקה המוצגת במחקר עולה כי כאשר נוטלים את החשיפה המנייתית הישירה של המשקיעים הישראלים לחו"ל ומוסיפים לה את החשיפה העקיפה, הדבר מגדיל בכ-40% את סך החשיפה המנייתית לחו"ל בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל. זאת ועוד, המשקיעים המוסדיים הגדילו בשנים האחרונות במהירות את חשיפתם הישירה לחו"ל באמצעות הגדלה מהירה של השקעתם בנכסים זרים בחו"ל. מהבדיקה המוצגת במחקר עולה כי כאשר מוסיפים לחשיפה המנייתית הישירה של המשקיעים המוסדיים לחו"ל את החשיפה העקיפה, הדבר מגדיל בכ-15% את סך חשיפתם המנייתית לחו"ל.
"תוצאות המחקר עשויות להיות רלוונטיות לקבוצה גדולה של משקים קטנים ופתוחים שהחברות הציבוריות בהם נוטות להיות מקומיות באופיין, אבל חלק ניכר ממכירותיהן מופנה לחו"ל. משקים קטנים ופתוחים אלה חשופים מאוד להתפתחויות בכלכלה העולמית, בין השאר דרך השפעת ההתפתחויות הללו על התמחור של החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה המקומית. ירידה בביקוש לסחורות ושירותים באזור מסוים בעולם שבו פועלות חברות הנסחרות בבורסה המקומית יכולה להתבטא לא רק בפגיעה ברמת פעילותן העסקית של החברות אלא גם במחירי מניותיהן ובכושרן להחזיר את חובותיהן, ותהליכים כאלה פוגעים בשווי תיק הנכסים של הציבור. לכן ניתוח החשיפות של החברות הציבוריות לחו"ל, בפרט החברות הממונפות והחברות בענפים בעלי פוטנציאל להתממשות של סיכון מערכתי, נושא חשיבות לשמירה על היציבות הפיננסית".
מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים צפוי לעלות בחודשים יוני עד אוגוסט ב-0.2% בלבד – כך מעריכים כלכלני הראל. מדובר על תחזית לעלייה מתונה וזה בהמשך לעלייה של 0.5% במדד מתחילת השנה.
בחודש מאי עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.2%. מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה עלה במאי ב-0.1%. ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2016 לעומת מאי 2015) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.3% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-3.3%. המדד ללא שכר עבודה ירד ב-0.3% בתקופה זו, בשל ירידת מחירי החומרים ב-0.2%.
מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים חשוב במיוחד לרוכשי דירות חדשות. הקבלנים מצמידים את החוב של הרוכשים למדד זה, וכל פיפס של שינוי מתבטא ברבבות שקלים. לפעמים, כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן ניתן לשנות את ההצמדה למדד המחיירם לצרכן, ולפעמים אגב, אין בכלל הצמדה – יחסית נדיר. בשנים האחרונות מדד תשומות הבנייה עלה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן מי שהצליח להעביר את ההצמדה למדד המחיירם לצרכן, הרוויח, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה הלאה, ממש לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה. לגבי החודשים הקרובים, אז בעוד שהתחזית היא כי מדד תשומות הבנייה ביוני עד אוגוסט יעלה ב-0.2%, הרי שמדד המחיירם לצרכן צפוי להערכת כלכלני הראל לעלות בשיעור ניכר יותר (0.5% רק בחודשיים הקרובים).
במחשבונים הבאים תוכלו לבחון את המדדים בחודשים ובשנים האחרונות:
מחשבון מדד תשומות בנייה –
ומחשבון מדד המחירים לצרכן –
האם יש הצדקה להצמדה למדד תשומות הבנייה?
לא בטוח כלל שההצמדה הזו נכונה עניינית. אמנם, מדד תשומות הבנייה למגורים הוא המדד הכי קרוב לעלויות הבנייה, אבל גם בו יש עיוותים, ובפועל זה לא הכי נכון להצמיד את התשלומים למדד הזה, הרי הוא מבטא את עלויות הבנייה, וההוצאות של הקבלן לא מורכבות רק מעלות הבנייה אלא גם הקרקע והרווח היזמי. ברגע שמצמידים את כל הסכום, מתקבלת הטייה כלפי מעלה – אנחנו משלמים יותר מאשר ההתייקרות של ההוצאות.
מתי לשלם לקבלן?
שאלה חשובה שאיתה מתמודים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.
מדריכים נוספים:
רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
מגדל קרן פנסיה – כל מה שצריך לדעת על קרן הפנסיה מהגדולות בארץ – כמה כספים היא מנהלת? מהם דמי הניהול? מה התשואה ועוד
קרן הפנסה מבטחים החדשה של חברת מנורה מבטחים – כמה כסף היא מנהלת? כמה דמי ניהול היא גובה? מה התשואה של הקרן ועוד
גדיש – קופת הגמל הגדולה ביותר בארץ – כמה כסף היא מנהלת? כמה דמי ניהול היא גובה? מה התשואה של הקרן ועוד
קופת הגמל , תמר – כמה כסף היא מנהלת? כמה דמי ניהול היא גובה? מה התשואה של הקרן ועוד
מיטב גמישה – קרן הנאמנות של מיטב- דש. כמה כסף היא מנהלת? מהם דמי הניהול? מה התשואה? ועוד
אלטשולר 90/10 – קרן הנאמנות של אלטשולר שחם שמשקיעה את הרוב הגדול באגח"ים, ואת היתרה – 10% בהשקעות מסוכנות יותר, ובעיקר מניות. כמה כסף מנהלת הקרן? מהם דמי הניהול? ומנה התשואה שלה?