"אני טוען כבר כמה שנים שההמתנה והציפייה לשינוי לאורך השנים הובילה עד כה לשחיקה ביכולת הזוגות הצעירים לרכוש דירה, ולראיה עלייה מרמה של 108 משכורות בשנת 2008 ל-140 משכורות היום", אומר בראיון לגלובס אמיר לזר, ראש מערך המשכנתאות של בנק לאומי, "מה שמעיד על קושי שהולך וגובר לאורך השנים ברכישת דירה. לכן, לתפיסתי, אוכלוסיית הזוגות הצעירים צריכה לרכוש דירה כשצריך וכשאפשרי – שזה אומר, להתאים את הדירה הנרכשת ליכולת ההחזר שלהם ולרמת ההון העומד לרשותם. באופן אישי, הייתי ממליץ לבן שלי לרכוש דירה, ולא להמתין ליישום הבטחות ותוכניות ארוכות טווח. בפרט למול העובדה שהמחסור בשוק משמעותי מאוד, במיוחד באזורי ביקוש, וממה שאני מבין ייקח הרבה מאוד זמן להשלים את החוסרים. המשמעות היא המשך תשלומי שכירות – שגם הם הולכים ועולים – לעוד כמה שנים, כאשר חוסר הוודאות לגבי התייצבות שוק הנדל"ן נמשך".

מחשבון משכנתא

מדריכים נוספים:

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

למדריך מס רכישה

ריבית קבועה לעומת ריבית משתנה – מה עדיף?

לנתוני ריבית משכנתא מעודכנים

הראל קרנות נאמנות ממזגת את קרנות הנאמנות המנייתיות בתחום היתר. בכוונת מנהל הקרן למזג את הראל (4B) יתר 50 (להלן: "הקרן הנקלטת") לתוך הראל (4B) יתר (להלן: "הקרן הקולטת") (הקרן הקולטת והקרן הנקלטת יקראו להלן ביחד: "הקרנות המתמזגות").

המיזוג צפוי להתבצע בתאריך: 15/03/2015,

הקרן הנקלטת תמוזג לתוך הקרן הקולטת. מנהל הקרן יעביר את הנכסים של הקרן הנקלטת לחשבון הקרן הקולטת, וימיר את יחידות הקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת, באופן ששווי היחידות לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של כל אחת מהקרנות המתמזגות לא ישתנה כתוצאה מן המיזוג. מנהל הקרן לא ימיר במזומנים שברי יחידה שיווצרו עקב המיזוג, אולם יכול ושברי היחידה האמורים יומרו במזומנים על ידי המפיצים בהתאם לנהלים כפי שיהיו קיימים אצל כל מפיץ.

הנאמן של הקרנות המתמזגות, קסלמן וקסלמן פי דאבליו סי חברה לנאמנויות (1971) בע"מ, יפקח על המיזוג.

במועד ביצוע המיזוג יפקעו הסכם הקרן והתשקיף של הקרן הנקלטת, יבוטלו יחידות הקרן הנקלטת והקרן הנקלטת לא תהיה קיימת עוד.

הסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת ישארו בתוקף לאחר השלמת המיזוג.

הקרן הקולטת מנהלת כ-13 מיליו שקל בעוד שהנקלטת מנהלת כ-7 מיליון שקל. הקרן הקולטת גובה דמי ניהול של 2.66% בעוד שהנקלטת גובה כ-2.35%. החל מהשלמת המיזוג דמי הניהול הרלבנטיים כמו גם יתר הפרמטרים יהיו של הקרן הקולטת, כלומר 2.66%.

אלון הדר

פייסבוק (FB)

עם שווי שוק אדיר של יותר מ- 215 מיליארד דולר, פייסבוק הינה אחת מחברות האינטרנט הגדולות בעולם. סביר להניח כי כמעט כל הקוראים מכירים את החברה ופעילותה ולמרות זאת נזכיר כי אתר האינטרנט של החברה (וכל האפליקציות הייעודיות המציגות אותו) הוא הרשת החברתית המקוונת הגדולה ביותר בעולם והוא זמין ביותר מ- 70 שפות. נכון לרבעון הרביעי של 2014 לפייסבוק יש כמעט 1.4 מיליארד משתמשים פעילים, מספר שנמצא בגידול מתמיד מאז אתר החברה עלה לאוויר העולם בשנת 2004.

מבחינה פונדמנטלית לחברה יציבות פיננסית נאה והיא רווחית. ההכנסות נמצאות בצמיחה חזקה וההערכות לכל שנת 2014 הן סך של קרוב ל- 12 מיליארד דולר הכנסות ותזרים מזומנים חופשי של כ – 5 מיליארד דולר. עם זאת מכפיל הרווח הנקי גבוה מ – 70 והחברה נסחרת במכפיל 11 על השווי בספרים, מספרים גבוהים שיכולים גם להתפרש כמנופחים ואף בועתיים. עם זאת הנהלת החברה משכילה להבין כי על מנת להמשיך להיות שחקנית ענק בתחום הטכנולוגיה והאינטרנט בשנים הקרובות, עליה להתפרס לתחומים נוספים והיא עושה זאת באמצעות רכישות. אחת מהאחזקות הבולטות של החברה הינה חברת WHATSAPP (אפליקציית המסרים המידיים המובילה בעולם) שנרכשה תמורת 22 מיליארד דולר, אחזקה בולטת נוספת הינה חברת OCOLUS VR שנרכשה תמורת 2.2 מיליארד דולר ופיתחה קסדת מציאות מדומה שלטענת מפתחיה התגברה על בעיית הבחילה של המשתמשים, בעיה שאפיינה את כל הקסדות שקדמו לה. סביב קסדת המציאות המדומה של אוקולוס פותחו ממשקי עזר כך שהמשתמש יוכל לחוות את סביבת המציאות המדומה לא רק באמצעות חושי הראייה והשמיעה אלא אף באמצעות תנועה במרחב המציאות המדומה. מכירת הקסדה לקהל הרחב צפויה לקראת סוף 2015. מדובר במוצר שיכול לחולל את המהפכה הטכנולוגית הבאה אולם יש לזכור כי יש קסדות מציאות מדומה מתחרות של סוני, סמסונג וחברות אחרות ואולי אף חברות שיש להן טכנולוגיות מהפכניות יותר כגון מגי'ק ליפ שגוגל השקיעה בה 500 מיליון דולר.

מבחינה טכנית כפי שרואים בגרף השבועי המניה מדשדשת כבר 4 חודשים (מאז אוקטובר 2014) בטווח מחירים צר שנע בין 72 ל- 81 דולר לערך, כאשר מחיר המניה הנוכחי עומד על 79 דולר. יתכן שהמניה תמשיך לדשדש בטווח זה עוד זמן רב ויתכן שתפרוץ לאחד הכוונים בזמן הקרוב, לא ניתן לנבא זאת. מתנד MACD עדיין נמצא בטריטוריה שלילית אולם מתנד המחזור מצביע על איסוף לאורך כל תקופת הדשדוש (רמתו ממוקמת מעל קו ה – 0).

הסיבה לכתבה על FB דווקא במועד זה אינה טכנית או פונדמנטלית אלא אחרת. לפני מספר ימים סוחר עלום שם ביצע רכישה של 4,000 אופציות קול לאוקטובר 2015 בסטרייק 82.5 דולר תמורת 5.45 דולר לאופציה שנמצאת מחוץ לכסף. סוחר זה השקיע סכום אדיר של 2.2 מיליון דולר בהימור על עלייה מינימלית של 13% של מניית פייסבוק מעל שער 88 דולר (שער האיזון). אם FB תמשיך לדשדש או אף תרד עד לפקיעת האופציה כל סכום ההשקעה ירד לטמיון.

אופן הפעולה :

יש כאלו הגורסים כי הדרך (החוקית) הטובה ביותר להרוויח בשוק ההון היא לרכב על גב הכרישים השוחים במימיו. לכן ניתן לקחת פוזיציית לונג על פייסבוק ברמות המחיר הנוכחיות (אולי אף במספר מנות אם תרד). ניתן לרכוש גם הגנות למקרה שהמניה תשבור את הדשדוש מטה בדמות אופציות פוט, אלו ייקרו את הפוזיציה אולם במקרה של מפולת בשווקים או במניה יספקו רצפת הפסד מוגדרת מראש.

אפשרות נוספת ופשוטה יותר היא פשוט לפתוח את אותה פוזיציה של הסוחר, קרי רכישת אופציית קול 82.5 לאוקטובר 2015 תמורת סכום דומה של 5.45 דולר לאופציה (כל אופציה היא ל- 100 מניות ולכן סכום הרכישה הוא בעצם 545 דולר) ולהמתין להתפתחויות בתקווה שיהיו חיוביות. במקרה הגרוע ביותר יגרם הפסד נסבל של עלות האופציה ותו לא. במקרה הטוב ערך האופציה יכול להיות מוכפל פי כמה.

הכותב אינו יועץ השקעות, ואין לראות באמור לעיל לפעול באופן מסוים (למכירה או קנייה או החזקה); כל משקיע צריך לעשות את הבדיקות והערכת הסיכון שלו בשיתוף וייעוץ מול מומחים בתחום, ובהתאם הוא צריך לבחור את השקעותיו.  כותב המאמ עשוי להחזיק בניירות ערך המוזכרים בכתבה

מחזיקים בתעודות סל בחסר של תכלית על מדד ת"א 25. תבדקו שאתם לא ממירים את התעודה (המרה כפויה). זה עובד כך – "בהתאם לסעיף 3.20 לתשקיף החברה מיום 11 בפברואר 2007 (להלן: התשקיף), החברה מחויבת לבצע המרה כפויה לתעודות לסכום ההמרה במזומן של התעודות, כאשר ערך מדד ת"א-25 הקובע יגיע ל-80% מהערך הקבוע.

"הערך הקבוע בתשקיף נקבע על 1,900, דהיינו כאשר ערך מדד ת"א-25 הקובע לצורך המרה, יגיע ל- 1,520 נקודות (שהינו ערך המדד הקובע המחושב נכון למועד הדיווח) או יותר, תבצע החברה המרה כפויה של כל סדרת התעודות בחסר (סדרה ט'). ביום 1 במרס 2015 התמלא התנאי להמרה כפויה של התעודות כאשר מדד ת"א- 25 הקובע עמד על 1521.77 נקודות, הגבוה מערך המדד הקובע לצורך המרה. לפיכך, ניתנת בזאת הודעה כי החברה תבצע המרה כפויה של התעודות של החברה, כך שיום המסחר האחרון בתעודות יהיה ביום 2 במרס 2015".

זה גם אחד הסיכונים בתעודות הסל – החברות המנפיקות והמנהלות יכולות לכפות מימוש (בהתאם לתשקיף), וזה אומר שאתם צריכים לעקוב אחרי השער (הקבוע) אחרת פתאום תגלו שאתם בלי תעודה, כלומר בלי האסטרטגיה שלכם.

קרנות הנאמנות של  מיטב דש רשמו בחודש פברואר פדיונות של כ-1 מיליארד שקל ומתחילת השנה נפדו כספים בכ-1.4 מיליארד שקל.

מיטב דש מדווחים כי היקף הנכסים בקרנות המסורתיות הסתכם בסוף חודש פברואר ב-18.6 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש פברואר נרשמו פדיונות בסך כ-200מיליון שקל בקרנות המסורתיות. מתחילת 2015 הסתכמו הפדיונות בקרנות המסורתיות של מיטב דש ב-452 מיליון שקל.

מיטב דש מדווחים כי היקף הנכסים בקרנות הכספיות הסתכם בסוף חודש פברואר ב-15.6 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש פברואר נרשמו פדיונות בסך כמיליארד שקל בקרנות הכספיות. מתחילת 2015 הסתכמו הפדיונות בקרנות הכספיות של מיטב דש ב-1.29 מיליארד שקל. כאן הבעיה של מיטב דש. על רקע הורדת הריבית וחוסר הכדאיות שבהחזקת קרנות כספיות  (דמי הניהול עולים או שווים לתשואה הצפויה), צפוי כי הפדיונות יימשכו!

מיטב דש מדווחים כי היקף הנכסים בקרנות המחקות הסתכם בסוף חודש פברואר ב-2.245 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש פברואר נרשמו גיוסים בסך כ-237 מיליון שקל בקרנות המחקות. מתחילת 2015 הסתכמו הגיוסים בקרנות המחקות של מיטב דש ב-367 מיליון שקל.

הקרן המגייסת ביותר של מיטב הינה מיטב שקלית מנוהלת, אשר גייסה 86 מיליון ש"ח. הקרן הפודה ביותר בפברואר הינה מיטב פק"מ ג'מבו כספית – בה נפדו 321 מיליון שקל.

הקרנות הכספיות משמידות הון!

לאומי שוקי הון מפרסם הבוקר סקירה שבועית של התפתחויות מקרו כלכליות והשוק הסולידי . דודי רזניק מלאומי מציין כי בנק ישראל חידש את מאמציו השבוע בניסיון להחליש את שקל, כאשר הפחית הריבית לרמת שפל חדשה תוך התבטאויות כי ימשיך לפעול ככל שיידרש.  כן, אתם זוכרים בטח את האמירה של סגנית הנגידה הגברת טרכטנברג שאם בוזי/לבני יובילו את הממשלה הבאה ויתנו את תפקיד האוצר לפרופ מנואל טרכטנברג תוותר על התפקיד לטובת בעלה.  הגברת הנכבדת והמלומדת רמזה שייתכן שתהיה ריבית שלילית בתקופה הקרובה. אוי ואבוי לנו – האם הם מבינים עד הסוף שם בבנק ישראל את משמעות  הריבית השלילית? האם הם מבינים את הקשר הישיר והישר בין הריבית האפסית לבין שוק הדירות הרותח. האם כל מה שחשוב להם זה מלחמה בשער השקל החזק?  או שאולי פשוט לא אכפת לגברת הנכבדה כי היא רואה בעיני רוחה את בעלה כשר אוצר, ואת פרישתה הקרובה.

על כל פנים, בלאומי סבורים כי  להפחתות הריבית היו השפעות קצרות טווח בלבד על שע"ח, ולכן לא ברורה מידת האפקטיביות, לאורך זמן, של הצעד שננקט השבוע. ואם כך, אז בכלל הצעד הזה נראה תמוה ומיותר.

בלאומי מציינים כי התיסוף הריאלי מאז שנת 2007 מקורו בגורמים בסיסיים אשר אינם רגישים לשינויים בריבית: עודף בחשבון השוטף, עודף בחשבון הסחורות והשירותים ועודף של תנועות הון נכנסות לישראל שנתמך על ידי כניסה של תנועות הון ישירות של זרים ("FDI"). השקל גם ממשיך להתחזק כתוצאה מסביבה תקציבית יציבה והתגברות ההערכות לאחרונה בדבר גיבוש הסדר בענף הגז הטבעי שיאפשר יצוא גז בעשור הבא. בנק ישראל נוקט בהרחבה כמותית, דה פקטו, כאשר הגידול בבסיס הכסף עלה משמעותית מאז תחילת שנת 2014.

בנוסף מציינים לאומי כי קצב עליית המדד המשולב בחודשים האחרונים מאושש כי הפעילות במשק קפצה מדרגה לאחר הירידה בחודשי הקיץ. קצב עליית המדד בחודשים האחרונים קרוב לקצב העליה הממוצע בעשור האחרון. הלחצים לעליות מחירים בשוק הדיור צפויים להימשך לפחות בטווח הקרוב. הפד משדר כי עליית ריבית, ככל הנראה, לא תתרחש בהחלטות הקרובות.

באשר לאג"ח ממשלתי כותבים לאומי כי הורדת הריבית הפתיעה את השוק: תשואות האג"ח הממשלתיות רשמו שפל חדש תוך פיחות משמעותי של השקל ביחס לסל. במידה ובנק ישראל אכן ייצמד למדיניות המוניטארית הננקטת באירופה, בניגוד למדיניות הפד, סביר כי הקורלציה של התשואות הממשלתיות תמשיך להיתנתק מהשוק הממשלתי האמריקאי ותצמד לאילו בשוק האג"ח הממשלתי האירופאי. על רקע ירידת התשואות החדה אנו ממליצים לקצר את המח " מ בתיקים למח"מ של כ -4 שנים . מומלצת אחזקת אג"ח בינוני – ארוך בשילוב מזומן ע"ח אג"ח קצר.

בנוסף כותבים לאומי כי המדיניות המוניטארית של בנק ישראל נותנת עדיפות לאפיק צמוד המדד. תלילות העקום ירדה השבוע ולא צפויה לעלות בטווח הקרוב. אלא שבלאומי לא מפרטים את המדדים הקרובים, ולמרות שהם בעיקרון צודקים – ריבית שקלית כה נמוכה ואולי גם הפחתות בהמשך (נקווה שלא, נקווה שמישהו בבנק ישראל יעצור את המגמה האיומה הזו ), הרי שצריך לזכור שבינואר היה מדד מחירים שלילי – 0.9% (במינוס) וגם בהמשך לא צפויים מדדים משמעותיים.

באשר לאג"ח קונצרני, כותבים לאומי כי מגמת ירידת המרווחים נמשכה השבוע ושוב בעיקר באג"ח בדירוג בינוני – נמוך. ירידת המרווחים מביאה להצטרפות של חברות בדירוג בינוני לשוק ההנפקות. דו"ח בנק ישראל לגבי התפתחות החוב בשנת 2014 מלמד כי לראשונה מאז שנת 2010 פירעונות נטו נצפו באשראי הבנקאי, באג"ח הסחיר והלא סחיר ובאשראי מחו"ל. מנגד, נצפה גיוס נטו של הלוואות חוץ בנקאיות. מומלצת הגדלת החשיפה לאג"ח בדרוג בינוני ואג"ח בדרוג גבוה במח"מ ארוך.

8.8 מיליון כרטיסי אשראי תקפים – נכון לסוף השנה היו בישראל 8.8 מיליון כרטיסי אשראי, מדובר בגידול נאה של חצי מיליון כרטיסים לעומת סוף שנת 2013.

1.7 מיליון כרטיסים לא פעילים – גידול של כ-13% ביחס לשנה שעברה. מדובר בכ-20% מכרטיסי האשראי בכלל וזה בזבוז כסף! מאוד סביר להניח שהתפתתם לאיזה מבצע שנראה לכם נהדר, ובמקביל הייתם צריכים לפעול דרך כרטיס האשראי של בית העסק/ החברה (בשיתוף עם חברת כרטיסי אשראי). אבל גם אם בהתחלה זה בחינם, בהמשך במקרים רבים זה עולה כסף – חסלו את הלא פעילים! אגב, לא פעילים אלו כרטיסים שאין בהם תנועה במשך 3 חודשים.

500 מיליון שקל – סך העמלות (שקשורות להפקת הכרטיס) שגבו חברות כרטיסי האשראי ממחזיקי הכרטיסים, חלק משמעותי מאוד הוא דמי הכרטיס

2/3 בידי הבנקים – הבנקים עדיין שולטים בהפקת כרטיסי אשראי. שני שליש מהכרטיסים הם כרטיסים בנקאיים. מדובר בעצם על הנפקת כרטיס אשראי במסגרת שיתוף פעולה בין הבנק לבין חברת כרטיסי האשראי. הכרטיסים האלו תלויים בלקוח עצמו, המסגרת של הכרטיס תלויה בבנק ובאישורו, וכל ההתקשרות (כמעט) נעשית דרך הבנק. ובכלל, הבנק לרוב הוא גם בעל שליטה או בעל אחזקה מהותית בחברת כרטיסי האשראי. נו, מתי באמת יפרידו לחלוטין את כרטיסי האשראי מהבנקים – אז תגיע התחרות האמיתית.

3.6 מיליארד שקל של עמלות כוללות – סיכום הדוחות של חברות כרטיסי האשראי מראה שהיקף העמלות (תפעול ומימון) שגבו חברות כרטיסי האשראי מגיע ל-3.6 מיליארד שקל. רוב הסכום מגיע מהחנויות/ בתי העסק – כ-2.2 מיליארד שקל, והיתרה (שגם היא גבוהה) מגיעה מהצרכנים – 1.4 מיליארד שקל.

6.4 מיליארד שקל – הלוואות שנתנו חברות כרטיסי האשראי. חברות כרטיסי האשראי כבר מזמן לא פועלות רק בשוק כרטיסי האשראי. החברות האלו החלו בשנים האחרונות לפעול בשוק ההלוואות, והן עושות חייל. הן גדלות משנה לשנה בקצב מרשים; בתחילת הדרך זה היה עשרות אחוזים רבים (הצמיחה במספרים קטנים גבוה מאוד), אבל גם עכשיו זה קצב פנטסטי – כמעט 30% בשנה. החברות האלו כבר מהוות תחלופה משמעותית לבנקים. הבעיה – הריבית שלהם בשמיים!

10.8% – זו הריבית השנתית ממוצעת שגובה כאל בגין הלוואות שסיפקה ללקוחות. החברות האחרות לאומי קארד וישראכרט לא נמצאות הרבה מאחור. בממוצע גובות החברות האלו ריבית של 8.4% על ההלוואות שניתנו במהלך 2014. מדובר בריבית מטרפת, ולהם זה עולה גרושים – הריבית הלכה וירדה במהלך 2014, ובממוצע עמדה הריבית על ההלוואות שלהן (לבנקים) על מתחת ל-1% (ואפילו פחות). כל ההפרש (פחות או יותר) הוא רווח של חברות כרטיסי האשראי.

440 מיליון שקל – הכנסות הריבית של כל חברות כרטיסי האשראי.

670 מיליון שקל – הרווח של חברות כרטיסי הארשאי בשנת 2014. ישראכרט הרוויחה 328 מיליון שקל, בדומה לרווח בשנת 2013. לאומי קארד הרוויחה 200 מיליון שקל בדומה לרווח בשנת 2013. כאל הרוויחה 142 מיליון שקל לעומת כ-130 מיליון שקל בשנת 2013.

1.6 מיליארד שקל – הלוואות לרכישת רכבים. חברות כרטיסי האשראי גילו בשנתיים האחרונות את ההלוואות לרכישת רכבים. מדובר בהלוואות בריבית נמוכה יותר (מאחר ויש גיבוי/ בטוחה – הרכב). לאומי קארד מובילה את התחום הזה ולכן הריבית המשוקללת של האשראי שלה נמוכה מהשחקניות האחרות. לאומי קארד סיפקה מימון לרכב בסכום של כ-1 מיליארד שקל, כמעט שליש מהיקף האשראי שלה לצרכנים.

זאת תמונת המצב לשנת 2014, ואל תתבלבלו – המצב לא הולך להשתנות בשנת 2015. החברות האלו למרות הפיקוח והרגולציה מצליחות לגלגל עמלות שמתבטלות להן לעמלות אחרות, ולמנועי צמיחה חדשים; וההלוואות שהן מספקות לצרכנים רק יילכו ויגדלו – עד שהבועה תתפוצץ!

בית ההשקעות מיטב דש מפרסם סיכום חודשי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות  לחודש פברואר 2015.

מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים,  מציין כי  הקרנות המסורתיות רושמות את החודש הטוב ביותר מאז אוקטובר 2014 לאחר גיוסים של כ-2.7 מיליארד שקל, מתוכם, גיוסי שיא של כ-1.46 מיליארד שקל בקרנות המחקות ו כ-1.26 מיליארד שקל נותבו לקרנות המנוהלות. שוב, זה ממחיש את חשיבות הקרנות המחקות לתעשיית הקרנות כולה כאחד הכלים המרכזיים במלחמה מול תעודות הסל. הקרנות המחקות כבר מנהלות כ-27 מיליארד שקל!

עוד מצייני במיטב כי לאחר עליות נאות במדדי המניות המקומיים בסיכום חודש פברואר, קרנות מניות בישראל חזרו לגיוסים חיוביים של כ-110 מיליון שקל, לראשונה מאז ספטמבר 2014. הקרנות המחקות רשמו החודש זינוק של כ-20% בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם, בהובלת קרנות מחקות על מדדי אגרות החוב הממשלתיות (450 מיליון שקל) וקרנות מחקות על מדדי אג"ח חברות (320 מיליון שקל). זה חודש שיא של כל הזמנים לקרנות המחקות. הקרנות הכספיות נפגעו קשה מהפחתת הריבית לקראת סוף החודש ופדו כ-3.1 מיליארד שקל. אבל כתבנו כאן, מדוע כנראה זו רק ההתחלה וצפוי כי הפדיונות יגברו!

בסקירת מיטב דש נכתב כי חודש פברואר הסתכם בעליות שערים חדות במדדי המניות בארץ ובעולם, עם שיאים חדשים במדד המעו"ף ובמדד הדאקס הגרמני. מדדי אגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות המשיכו את המגמה החיובית גם החודש ורשמו עליות שערים שהתחזקו עם הורדת ריבית בנק ישראל לשפל היסטורי חדש העומד על 0.1%, מה שתדלק את הגיוסים בקרנות המסורתיות שהסתכמו בכ-2.7 מיליארד שקל. אלה התרכזו בעיקר בקרנות אג"ח מדינה, קרנות אג"ח ומניות בחו"ל ובקרנות אג"ח כללי. כאשר הפדיונות התרכזו בעיקר בקרנות הכספיות ובקרנות אג"ח קונצרני. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', גייסו החודש כ-1.2 מיליארד שקל- פי 10 לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה הגיוסים בקרנות אג"ח כללי מסתכמים ביותר מ-1.3 מיליארד שקל.

אגרות החוב הקונצרניות המשיכו במגמה החיובית מהחודש הקודם – מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו עלייה של עד כ-2.5%. התשואות החיוביות באגרות החוב הקונצרניות לא מנעו פדיונות, אבל הביאו לירידה חדה של כ-30% בקצב הפדיונות של קרנות אג"ח חברות לעומת החודש הקודם, הנאמדים בכ-610 מיליון שקל וכ-1.45 מיליארד שקל מתחילת שנה.

עליות שערים במדדי המניות: מדד ת"א 25 ות"א 100 רשמו החודש תשואה של עד כ-5.8%. בהמשך לכך,  מדד ת"א 75 שבר את המגמה השלילית מראשית 2014, זאת לאחר שזינק החודש ביותר מ-10%. הקרנות המנייתיות1 סיכמו את חודש פברואר עם גיוסים של כ-470 מיליון שקל – החודש החזק ביותר מאז ספטמבר 2014. קרנות מניות חו"ל גייסו החודש כ-360 מיליון שקל, 200 מיליון שקל מתוכם נותבו לקרנות המחקות. קרנות מניות בישראל רשמו החודש גיוסים של כ-110 מיליון שקל, אם כי מתחילת השנה הן פודות כ-70 מיליון שקל.

אגרות החוב הממשלתיות ממשיכות את המגמה החיובית על רקע הורדת הריבית לשפל חדש של 0.1%: מדד ממשלתי כללי עלה החודש ב-1.5% בהובלת מדד ממשלתי צמוד שזינק החודש ב-2.4%. קרנות אג"ח מדינה גייסו החודש כ-1.2 מיליארד ₪ – זינוק של פי 2 לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה, קרנות אג"ח מדינה גייסו כ-1.9 מיליארד שקל – האפיק המגייס ביותר.

פדיונות באפיק השקלי – העליות במדדי המניות בארץ ובעולם עוררו את תאבונם של המשקיעים לסיכון, מה שהתבטא ביציאת כספים מהאפיקים הסולידיים כגון הקרנות הכספיות שאיבדו החודש כ-6% מנכסיהן המנוהלים. הקרנות השקליות (בעיקר קרנות מק"מ פלוס) רשמו החודש פדיונות של כ-60 מיליון שקל, זאת לאחר שאת החודש הקודם סיימו באיזון.

ירידות באגרות החוב של ממשלת ארה"ב ותנודתיות חדה בשער החליפין הביאו לירידה של כ-40% בקצב הגיוסים בקרנות אג"ח חו"ל. זאת, לאחר שגייסו השבוע כ-40 מיליון שקל בלבד  וכ-550 מיליון שקל בסיכום חודשי.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-26.02.15 כ-267.1 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-216.6 מיליארד שקל והקרנות הכספיות מנהלות כ-50.5 מיליארד שקל.

לאחרונה מאיצה הרשות את הטיפול בתעודות הסל והקרנות המחקות (שניהם מכשירים פסיביים). הכוונה להפוך אותם למעין תעשייה מאוחדת של קרנות סל שייסחרו באופן שוטף בבורסה

למדריך קרנות נאמנות

למדריך תעודות סל

מה עדיף – קרנות מחקות או תעודות סל?

למדריך קופות גמל בניהול אישי ( IRA )

בית ההשקעות מיטב דש מפרסם תחזית ביצועי קופות הגמל בפברואר 2015.  אבי ברקוביץ, מנהל מערך אשראי במיטב דש מעריך כי  בפברואר 2015 נרשמה תשואה חיובית של כ-2.5% לקופות הגמל כתוצאה מעליות השערים שנרשמו בשוקי המניות בארץ ובחו"ל, בשוק האג"ח בארץ ובשערי המט"ח. מתחילת השנה השיגו קופות הגמל תשואה ממוצעת חיובית של כ-3.3%. מדובר בתשואות פנטסטיות, במיוחד על רקע הריבית האפסית. באפיקים הסולידיים מגרדים תשואה של 1% בשנה (במקרים טובים), וזה רק ממחיש עד כמה הריבית נמוכה, ועד כמה היא בעצם מייצרת ומנפחת בועות (אנשים מזרימים כספים לאפיקים מסוכנים יותר, כי הם לא מסתפקים בבקושי 1% – אבל, הסוף יכול להיות כואב במיוחד!).

בכל מקרה, במיטב מעדכנים, כי קופות הגמל הבולטות לטובה  הן אלו שהשקיעו רכיב גדול מנכסיהן בשוקי המניות בארץ ובחו"ל, בשוק האג"ח בארץ ובחשיפה למט"ח.  התשואה הנומינלית של קופות הגמל הגדולות בפברואר 2015, צפויה לנוע בין תשואה של 2.3% לבין תשואה של 2.7%.  תשואות קופות הגמל בתעשייה כולה בפברואר 2015 צפויות לנוע בטווח רחב יותר שבין תשואה של 2.1% לבין תשואה של 2.9%.

בית ההשקעות מיטב דש ממשיך בסיקור החודשי של תשואות תעשיית קופות הגמל על בסיס מודל שפיתח. מודל זה מסוגל לתת אומדן מקורב מאוד לתשואות שהשיגו בממוצע קופות הגמל בשוק מיד עם סיום החודש החולף בלא שיהיה צורך להמתין לנתונים המתפרסמים ע"י קופות הגמל עצמן, מאוחר יותר, בדרך כלל באמצע החודש.

הערכת מיטב דש היא, שקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הגדולות (כמו גדיש, עוצמה, תמר, קה"ל, כנרת), יציגו בפברואר 2015 תשואה נומינלית (ברוטו) משוקללת חיובית של 2.5%. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע בין תשואה של 2.1% לבין תשואה של 2.9%.

עליות השערים באפיק המנייתי בארץ ובחו"ל, העליות באג"ח הקונצרני והממשלתי בארץ, השקלי והצמוד, ועליות שערי המט"ח (הדולר) מול השקל פעלו כגורם חיובי לתשואות הקופות החודש.
בשוקי המניות בעולם נרשמו עליות שערים תלולות (עד יום חמישי 26.2 שהוא היום האחרון לחישוב התשואות בגמל) : בארה"ב מדד ה-S&P עלה ב-4.4%, מדד הדאו ג'ונס עלה ב-4.6%, מדד הנאסד"ק עלה ב-6.5%. גם באירופה נרשמה מגמה חיובית חזקה: ה-DAX הגרמני עלה ב-5.5%, ה-Eurostoxx 50 וה-CAC הצרפתי עלו ב-6.0% כ"א. ביפן נרשמה מגמה חיובית והניקיי עלה בשיעור של 6.7%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

גם בשוק המניות בארץ נרשמו עליות שערים: מדד ת"א 25 עלה ב-4.8%, מדד ת"א 100 עלה ב-5.8%, מדד ת"א 75 עלה ב-10.2% ומדד יתר 50 עלה ב-8.8%.
באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה חיובית. מדדי התל בונד רשמו עליות שערים: מדד התל בונד 20 עלה ב-2.5%, מדד התל בונד 40 עלה ב-2.0% ומדד התל בונד 60 עלה ב-2.2%. אגרות החוב הלא מדורגות עלו ב-1.8%.

מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות  למדד עלה בשיעור של 2.4%. בחינת תשואותיהן על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מראה על עליות שערים, כאשר האג"חים לטווח של 2–0 שנים עלו ב-0.1%, האג"חים לטווח של 2-5 שנים עלו        ב-1.1%, ואילו האג"חים לטווח של 10–5 שנים עלו ב-1.5%.

מדד אגרות החוב הממשלתיות השקליות הלא צמודות (שחרים) עלה ב-0.8%. השחרים הקצרים לטווח של 2–0 שנים עלו ב-0.1%, השחרים הבינוניים לטווח 2-5 שנים עלו ב-0.4% והשחרים הארוכים לטווח של 5 שנים ומעלה עלו ב-1.5%. המק"מים והגילונים עלו ב-0.1% כ"א.

הישראלים גילו את ברלין. זה לא רק אותם צעירים שעברו לשם כי פשוט בברלין יותר נוח, יותר זול,פחות קשה להתקיים. זה גם חברות ישראליות רבות ויזמים ישראלים שהימרו על העיר בעיקר על הנדל"ן המניב שם. חברות כמו איי.די.או, בראק קפיטל ונוספות כבר שוות מיליארדי שקלים בזכות ההימור על הנדל"ן הגרמני , החברות האלו רכשו מקבצי דירות (בהיקפים גדולים) והשכירו את הדירות בתשואה העולה משמעותית על הריבית.

מה מיוחד כל כך בברלין? ברלין, בירת גרמניה היא העיר הגדולה ביותר במדינה, והשנייה בגודל האוכלוסייה בכל מדינות האיחוד האירופי. העיר משתרעת על פני שטח כולל של 891 קמ"ר, והיא נחשבת לאחת הערים הגדולות ביותר באירופה.

בניגוד לערי בירה אחרות ברחבי יבשת אירופה, ברלין נחשבת לאחת הערים הזולות ביותר למחיה באירופה בכלל ובגרמניה בכלל, וזאת למרות שהיא נחשבת לאחת מהערים עם שיעור העניים הגבוה ביותר בגרמניה. כעיר בירה רב תרבותית, ליברלית וזולה למחייה, הפכה ברלין בשנים האחרונות למעין "עיר מקלט" עבור אלפי צעירים מישראל שהחליטו להגר למדינה בשל יוקר המדינה בישראל.

המעבר לברלין נובע בעיקר ממוצרי צריכה הבסיסיים הזולים ביחס לישראל. מדובר בעיקר בדיור וברכב, וגם השכרת רכב וגם כמובן למזון בסיסי ועלויות החיים הבסיסיות – חשמל, מים, ארנונה, טלפון ועוד. .

ברלין- עיר למגורים או לתיירות בלבד?

מעבר להיותה עיר בירה עם שיעורי המחייה הנמוכים ביותר בעולם המערבי, גרמניה עצמה נחשבת גם לאחת המדינות הליברליות ביותר בעולם. בכל רחבי העיר תוכלו לפגוש בהמוני מהגרים צעירים מכל קצוות העולם, המגיעים לברלין על מנת לממש את רוח החיים הליברלי. כעיר המושכת אליה צעירים מכל רחבי העולם, ברלין נחשבת גם לבירת הבילויים של אירופה, וגם בכל הנוגע למוקדי הבילוי, המהגר או התייר מישראל זוכה ליהנות מעלויות נמוכות. הפיכתה של ברלין לאחד מיעדי ההגירה הפופולאריים ביותר בקרב הציבור הישראלי בשנים האחרונות, הוביל לכך שעל פי הערכות שונות מתגוררים כיום בברלין למעלה מ-25,000 ישראלים שפשוט החליטו להגר למדינה, וזאת בנוסף לעשרות אלפי הישראליים המגיעים לברלין או לערים אחרות בגרמניה כתיירים לאורך כל ימות השנה. ברוב המקרים, התיירים הישראלים בגרמניה עושים שימוש בשירותי השכרת רכב, דבר המאפשר להם לפקוד את כל חלקי המדינה התיירותיים. בשנים האחרונות, חלק מהתיירים הפוקדים את ברלין, נחשפים לרמת המחייה הזולה המאפיינת את העיר, וחלק מהם פשוט מגיע להחלטה לעשות כל מאמץ על מנת להגר לעיר.

לסיכום, רמת המחייה הזולה בברלין, החל מרמת שכר הדירה בעיר ועד לרשימת הקניות במרכולים המקומיים, הפכו את ברלין ליעד הגירה מועדף בקרב ישראלים רבים שפשוט כרעו תחת נטל המחייה בארץ. השאלה איך זה יתפתח. האם ימצא פתרון לצעירים הרבים האלו (וכמובן שצריך למצוא להם פתרון כך), או שגם הממשלה הבאה לא תשכיל למצוא פתרון כולל.

הסיבה האמיתית לעלייה במחירי הדירות היא לא מחסור בדירות, מחסור בקרקעות. השבוע התפרסם דוח המבקר על שוק הדיור. הוא מותח בו ביקורת עזה על הממשלות האחרונות, ובמיוחד הממשלה של ביבי נתניהו. אז נכון – ברור שי גם מקום לטיפול גורף של כל הגורמים הממשלתיים, ברור שמשרד האוצר צריך להיות מתואם עם משרד השיכון, אבל זה לא רק היצע הדירות.

המבקר נמנע מלבקר את בנק ישראל, אולי בגלל שעם כל הכבוד זה לא מעניינו – מה לו ולהבנה על ריבית בנק ישראל. הוא לא מתעסק עם גורמים מקצועיים, הוא מתעסק עם  פוליטיקאים. זו הסיבה כנראה שהוא טען וכתב שבנק ישראל לא אשם בריבית הנמוכה. אבל אנחנו כאן כותבים שנים שהריבית היא שורש הרע, הריבית הנמוכה ניפח את שוק הדירות, והיא הסיבה העיקרית למחירים הגבוהים, הנה כמה מאמרים/ כתבות – סטנלי פישר דואג לתדמית שלו ולא למחירי הדירות;  למה פישר לא מעלה את הריבית? ; סטנלי פישר מחמם את שוק הדירות;   קרנית פלוג , אולי מספיק להזיק למשק? ; בנק ישראל מנותק מהשטח 

הנה  מאמר של אלי ציפורי מגלובס, מאמר מצוין וחשוב שמסביר ומפרט למה האשם העיקרי הוא בנק ישראל על נגידיו – סטנלי פישר וקרנית פלוג. השניים האלו ניפחו וניפחו והם אלו שחתומים על הבועה וגם על התפוצצות הבועה, שיגיע המשבר, אולי יהיה נוח להאשים את הפוליטיקאים, אבל הנגידים האלו הם אלו שהביאו והם אלו שחתומים על האסון הגדול

כלכלני בנק לאומי קובעים כי הורדת הריבית על ידי בנק ישראל הביאה לירידה נוספת בתשואה הצפוייה ממכשירי השקעה סולידיים המהווים תחליפי מזומן, כגון מק"מ וקרנות כספיות. ירידה זו בפוטנציאל הרווח מול העלויות (קנייה ומכירה/דמי ניהול/שיעור הוספה) עלולה להביא, בחלק מהמקרים, לחוסר כדאיות ברכישת המוצר ו/או בהחזקתו.
לדעתם, הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף לנטילת סיכון, למרות שרמת התמחור הכוללת באפיק אינה נמוכה. באירופה נראים ניצנים ראשונים של שיפור כלכלי, וצפויה סביבת ריבית נמוכה מאוד (והרחבה כמותית מאסיבית) בטווח הזמן הנראה לעין. בנוסף, רמת תמחור נוחה, מהווה משקל נגד לסיכון גבוה יחסית.
השיפור ההדרגתי בכלכלת ארה"ב, בשילוב עם הפיחות שהתרחש בשער החליפין של השקל מול הדולר, צפוי להמשיך ולתמוך ברווחי הפירמות היצואניות בישראל אשר שוק היעד העיקרי שלהן הוא ארה"ב.
בהסתכלות רחבה, התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל נמוכות מאוד, וצפויות לעלות בהדרגה בטווח הזמן הבינוני. זאת, כתלות בשיפור בכלכלה הגלובלית, בדגש על כלכלת ארה"ב. מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).
הם מעריכים כי מומלצת חשיפה לאג"ח ממשלת ישראל במח"מ בינוני, גם לנוכח הציפיות שהאינפלציה בסיכום הרבעון הראשון של שנת 2015 תהיה שלילית, ושסביבת הריבית תשאר נמוכה בחודשים הקרובים. התשואות האפסיות במח"מ הקצר, אינן כדאיות להשקעה.
המשך ירידת תשואות בעקום הממשלתי בישראל אפשרית בזמן הקרוב. לנוכח זאת, ניתן לגוון את האחזקות באפיק האג"ח הממשלתי באמצעות אגרות חוב במח"מ ארוך. יש להתייחס להשקעה זו כהשקעה קצרת טווח (טקטית), כיוון שרמת המחירים בחלק הארוך של העקומים הינה גבוהה מאוד, ומגלמת רמת סיכון גבוהה.
הם ממשיכים להמליץ על חשיפה נמוכה יחסית לאפיק הקונצרני בישראל, תוך התמקדות בדירוגים איכותיים (A+ ומעלה) ובטווח בינוני-קצר.
מומלץ להמיר חלק מהאחזקות של אג"ח קונצרניות איכותיות בישראל, באג"ח קונצרניות בארה"ב ברמת סיכון דומה (יש להתחשב בפערי סולמות הדירוג בין השווקים). זאת, בשל תמחור עדיף באפיק האג"ח הקונצרני בארה"ב.
ביקושים גלובליים נמוכים לסחורות, ממשיכים לתרום לירידות מחירים רוחביות בשוק. מומלצת חשיפה ישירה נמוכה בלבד לאפיק הסחורות בתיק ההשקעות.