בעוד שבדיני פיטורים יש כתובת ברורה – כשהמעסיק חלילה נפטר, יש קשיים לפנות לכתובת מסוימת, וגם זו תקופה שבה לא נעים לבקש כסף, ובכל זאת אלו כספים שמגיעים לכם. נכון שבעיה זו אינה נפוצה וקשורה בעיקר למי שעוסק בעבודות שהמעסיקים בהן הם קשישים, כמו מטפלים סיעודיים, ובכל זאת הסיכון תמיד קיים.
אדם שמעסיקו נפטר זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר מיום מותו של המעסיק, וכך כתוב בחוק פיצויי הפיטורין: "עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעבידו או מפירוקו או מחיקתו של תאגיד זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר".
בנוסף מגיעיים לו גם דמי פדיון חופשה. כך לפי חוק חופשה שנתית: "חדל עובד לעבוד לפני שניתנה לו החופשה המגיעה לו עד היום שחדל לעבוד ישלם המעביד פדיון חופשתו". על פי הפסיקה פטירת המעיבד כלולה בחוק זה, וכן מגיעים לעובד גם דמי הבראה על פי צו הרחבה. ההבדל העיקרי בין מי שפוטר לבי מי שמעסיקו נפטר הוא שמטבע הדברים לא יוכל לקבל הודעה מוקדמת, ועל כך הדעות חלוקות. החוק חל הן על עובד ישראלי והן על עובד זר. עם זאת לאחרונה קבע בית הדין הארצי לעבודה כי עובד זר זכאי לתמורת הודעה מוקדמת גם אם המעסיק שלו נפטר ובגלל זה הסתיימו יחסי העבודה, גם אם הוא לא מתכוון בכלל להמשיך לעבוד בישראל.
ממי תובעים את הכסף?
אם הזכויות של העובד לאחר שנפטר המעסיק לא ממומשות, עליו לתבוע את היורשים על פי צוואה או מחוק הירושה, ולא את העיזבון, כיוון שהעיזבון אינו ישות משפטית.
אם חל עיכוב וטרם מומש צו ירושה או קיום צוואה, הפסיקה רואה ביורשים על פי חוק את היורשים – בני הזוג והילדים לרוב. אם היורש על פי דין יטען שאינו היורש בצוואה או שיש יורשים נוספים, יהיה עליו להוכיח שיש יורשים אחרים באמצעות צו ירושה או קיום צוואה. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה לפני הגשת התביעה.
אגרת הוצאת צו ירושה תעלה מעכשיו פחות באינטרנט
נדחתה התנגדות לצוואה שהורתה להוריש את כל רכוש האם לאח התאום
בהודעה לרשות ני"ע דיווחה חברת האנרגיה ברנמילר כי בנוגע לתהליך הנפקת האג"ח שתכננה החברה לבצע, ועקב בחינת אפשרויות מימון נוספות החלה החברה לגבש בתקופה האחרונה תוכנית התייעלות להקטנה משמעותית נוספת של הוצאותיה השוטפות, לצד ניהול מגעים עם צדדים שלישיים לגיוס חוב או הון לחברה.
ברנמילר מספרת כי יתרת המזומנים המצויה ברשות החברה אינה מספיקה, בין היתר, להשלמת פרויקט רותם 1 ופרויקטים נוספים, ולכן צפויים עיכובים בביצוע הפרויקטים הללו.
ברנמילר מציינת בהודעה כי המידע, כולל ההסכמים עם צדדים שלישייים, הוא הערכה בלב דהמתבססת על המידע הקיים בידי החברה נכון למועד הדו"ח ועל הערכות ההנהלה. עוד ברנמילר מציינת כי ההתיעלות מותנית בהתקיימות תנאים שונים שאינם בשליטת החברה, כגון תוצאות המשאים ומתנים בין הצדדים וכן בהשפעתם של גורמי הסיכון החלים על פעילות החברה.
ההודעה מגיעה בהמשך לדיווחים קודמים כאמור על השהיית תהליך הנפקת האג"ח שתכננה החברה לבצע, ובחינת אפשרויות מימון נוספות. זאת על רקע כניסת החברה לסחרור פיננסי, לאחר שלא עמדה בלוחות הזמנים להקמת פרויקט רותם 1 וחרגה מעלויות הפרויקט.
לפני כחודש בבנק לאומי טענו כי החברה הפרה את הסכם המימון ולכן דרשו פירעון מיידי של האשראי שניתן לחברה בהיקף של כ-21 מיליון שקל. החברה לכן ביקשה מבנק לאומי להשתמש בפיקדונות שבידיו בהיקף של כ-12 מיליון שקל כדי לפרוע חלק מהחוב שלה, ולדחות את פרעון יתרת החוב בכדי להמשיך במאמצים לגיוס כספים.
נזכיר כי לפני כחודש דיווחה ברנמילר על קיום משא ומתן עם קרן השקעות למכירת 80% ממניות חברת הבת, ברנמילר אנרג'י, המחזיקה בתחנת הכח רותם 1 תמורת 43 מיליון שקל, המשקף שווי לחברת הבת של 53.75 מיליון שקל.
yes תספק לראשונה שירות טריפל עם בזק ובינלאומי בעלות 299 שקל לחודש
יס ובזק בינלאומי, שתי החברות הבנות של בזק, דיווחו על שירות טריפל משותף שבו יהיה ניתן לקבל בחבילה אחת שירות טלוויזיה, אינטרנט במהירות 100 מגה (תשתית וספק) וטלפון ביתי.
יהיו שני מסלולים לקבלת טריפל: המסלול הראשון יהיה לפי המסלול של יס: לקוחות חדשים ישלמו החל מ-139 שקל לחודש, לשלושה חודשים ראשונים. מהחודש הרביעי יעלה המחיר ל-299 שקל לחודש. לקוחות קיימים שיבחרו להצטרף לטריפל ישלמו 229 שקל לשלושת החודשים הראשונים.
המסלול השני יהיה מבוסס על שירות הטללויזיה של סטינג: החל מ-99 שקל לחודש לשלושת החודשים הראשונים ואח"כ 199 שקל לחודש. תתווסף עלות התקנה של 99 שקל למי שאין ברשותו תשתית בזק.
עד עתה הן בשל מגבלות תחרות והן בשל מאבקים פנימיים לא ניתן בבזק וביס שירות טריפל, אף שקיים אצצל המתחרות הוט ופרטנר שהופך אותן לאטרקטיביות יותר
בשנה האחרונה החלו מהלכים בחברות הבנות השונות ליצירת סינרגיה בין יס, פלאפון ובזק בינלאומי. שלוש החברות מנוהלות כיום תחת מטה אחד בהובלת המנכ"ל לאחר שהשבוע נחתם הסכם עם עובדי בזק בינלאומי – שמנעו עד כה שיתופי פעולה משמעותיים כאלה – החברות הודיעו היום על המהלך הנוכחי של טריפל ביס .
רן גוראון, מנכ"ל החברות הבנות בבזק מסר : "שיתוף הפעולה בין yes ובזק בינלאומי מאפשר לנו לתת יותר ללקוחותינו הקיימים והפוטנציאליים, כשאנו מייצרים עבורם פתרונות המותאמים למצב שוק התקשורת וצרכי הלקוח, ובהם סל מוצרים מלא של המותגים המובילים בשוק, הכל תחת קורת גג אחת".
כיום קיים טריפל עם שירותי הטלוויזיה של סטינג אך לא עם יס. השירות של סטינג חסר את מרבית הערוצים של יס וכן זכה לביקורת עקב שיהוי והיתקעות של הערוצים החיים, כך שזו בשורה משמחת למנויי יס ובזק שיוכלו לראות טלוויזיה ולגלוש בחופשיות.
בזק – איך הרכישה של YES משפיעה על הדוחות?
מעודכן ל-07/2019
מנהל אחריות תאגידית הוא מקצוע חדש הצובר תאוצה ועניין, כך למשל בסקר של קבוצת הפייסבוק "מתחבטי מקצוע" זכה למקום החמישי בעניין לאחר ייעוץ ארגוני במקום הראשון ולאחר מקצועות כתיבה ושיווק באינטרנט. על אף הביקוש הגואה יש רק מעט יותר ממאה משרות בתחום.
אבל מה זה בעצם? כדי להבין מה זה מנהל אחריות תאגידית יש להבין תחילה מה זה אחריות תאגידית. כפי שהשם מרמז, התפקיד נובע מתוך התפיסה שמלבד שורת הרווח יש לתאגיד אחריות, הן כלפי הסביבה והן כלפי הקהילה, וכן כלפי העובדים.
תחומי הפעילות העיקריים באחריות תאגידית הם אתיקה עסקית ובהם מניעת שחיחתות והפקדה על העסקה הוגנת ודיני עבודה, וכן תמחור הוגן. עוד אחריות תאגידית עוסקת בשקיפות ובהפרדה ראויה בין הדירקטוריון להנהלה, שמירת על זכויות האזרח, שמירה על הסביבה, עבודה והתנדבות עם המגזר השלישי, פילנתרופיה ועוד.
ומה עושה מנהל אחריות תאגידית? בגדול, להשפיע על כל פעילות חברתיות של העסק, ובתוך כך לשפר את התדמית שלו. כך הם מפנים כספים למטרת חברתיות,מנהלים התדנבויות בקהילה, דואגים שיועסקו בעלי מוגבלויות בארגון ועוד.
למי זה מתאים
לרוב העבודה מתאימה למי שמכיר את העסק מקרוב, כך מספר שולי של עוסקים בתחום מגיע מחוץ לעסק, כיוון שצריך להכיר את התרבות הארגונית של העסק. הרבה פעמים העובדים בתחום באים מתוך משאבי אנוש של החברה, או קשרי קהילה, או שבאים מתחומים קהילתיים בזכות הכרתם את השטח.
חשוב שלמנהל אחריות תאגידית תהיה הן את ההבנה העסקית והן את ההבנה החברתית.
מי עוסק בזה
כאמור, רוב העוסקים בחום הגיעו אליו מתך הארגון בעיקר מתחום משאבי האנוש. לעתים ניהול האחריות התאגידית נעשה בשילב תחומים אחרי בארגון, כמו משאבי אנוש, רווחה וקהילה ולעתים העבודה דורשת שעות נוספות על המשרה הראשית.
מחוץ לארגון מקדמים מי שכבר בעל ניסיון בתחום, שכאמור עדיין מעט מאוד אנשים עוסקים בה; יועצים בתחום הפרסום או החשבונאות שעוסקים בין היתר בנושא של אחריות תאגידית מגיעים גם הם לתפקיד הנחשק; לא מעט מגיעים מהמגזר השלישי ומעבודות חברתיות בשל היכרותם עם התחום ואף זוכים למשכורות גבוהות יותר.
איפה אפשר ללמוד את ה
בשל הביקוש המועט יש מעט מאוד מקומות המלמדים אחריות תאגידית, בעיקר בקורס המשותף של BDO -חברת ייעוץ בתחום עם ארגון מעלה -חברת דירוג לארגונים במדד חברתי. אפשר ללמוד את התחום גם במכון לאחריות תאגידית.
כמו כן אפשר ללמוד את התחום כקורס בלימודי מנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. אפשר למצוא את הקורס תחת השם ניהול אחריות חברתית אצל מרצים ספציפיים כמו חנן מלין
כמה זמן?
במעלה קורס הוא בן 8 מפגשים, כל מפגש ארבע שעות. ובנוסף עוד ארבעה מפגשים של היבטים מקצועיים יותר.
במכון לאחריות תאגידית חמישה מפגשים בני שלוש שעות כל אחד
כמה עולה ללמוד את זה?
במעלה:3,000-6,000 שקל
במכון לאחריות תאגידית 1800 שקל
שכר
השכר משתנה מארגון לארגון, על פי רווחיו והחלטותיו, אך המשכורות קרובות למשכורת ההנהלה הבכירה בארגון נתון.
מעודכן ל-07/2019
אורי לוין הוא המנכ"ל הנכנס של בנק דיסקונט. לפני תפקיד זה שימש כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק והוא החליף בץפקידו את ליל אשר-טופילסקי. לוין היה מהמועמדים המובילים לניהול בנק הפועלים, אך לבסוף החליט לפרוש לטובת ניהול דיסקונט.
לוין היה טייס חיל האוויר, סיים בהצטיינות תואר ראשון בהנדסת מחשבים ומדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב, ואחר-כך גם תואר שני במנהל עסקים בלונדון ביזנס סקול. בתום לימודיו החל לעבוד במקינזי לונדון.
אל הקריירה הבנקאית הגיע לאחר שצבי זיו, מנכ"ל הפועלים דאז, ביקש שישמש כעוזרו הראשי. לאחר מכן היה מנהל מחקר ופיתוח בחטיבה העסקית של הבנק.
לאחר שנתיים בפועלים הוא עזב את הבנק לטובת תפקיד מנכ"ל ISP, חברת ברוקרים הפעילה בישראל ובשוויץ ומנהלת השקעות למשפחות עשירות ולגופים מוסדיים.
שמו של לוין נקשר בפרשת הרצת המניות של נוחי דנקנר ואיתי שטרום. שניהם היו מהבעלים של חברת ISP בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי, הוא ניהל את מכירת אגרות החוב מגובות המשכנתאות של בנק הפועלים (MBS). ISP, מכל מקבילותיה הגדולות בהרבה, נבחרה להוביל את המהלך.
על כך אמר בחקירתו:
הייתי בבנק הפועלים והייתה לנו פוזיציה מאוד גדולה – 4.7 מיליארד אגרות חוב מגובות במשכנתאות, שבמשבר הגדול ב-2008 היה להן הפסד מאוד משמעותי. הגענו להחלטה שאנו רוצים למכור את הפוזיציה, אני קיבלתי אחריות על פעילות המכירה, וסופו של הסיפור שהצלחתי למכור אותה בהצלחה גדולה, בהפסד הרבה יותר קטן ממה שהיה יכול להיות. ככה בעצם נוצרה ההיכרות ביני לבין איתי, על בסיס מקצועי של הצלחת מכירת תיק אגרות החוב. נוצרה הערכה מקצועית מאוד גדולה שלי וגם יחסי ידידות".
מי שהביא אותו לדיסקונט היא לילך אשר-טופילסקי שהכירה אותו מבנק הפועלים. היא שכנעה אותו לעזוב את ISP, ומינתה אותו לסמנכ"ל כספים ואסטרטגיה בדיסקונט.
לאחר שנתיים בתפקיד מינתה אותנו למנכ"ל דיסקונט ני יורק, אחד הבנקים הישראליים הגדולים בעיר. בשנתו האחרונה שם נהנה מתגמול (כולל מענק) של 7.3 מיליון שקל, שכן לא חלה עליו הגבלת שכר הבכירים שנקבעה בחוק. על כך מחתה טופילסקי שבעקבות חוק שכר הבכירים היא מרוויחה פחות ממנהלי החברות הבנות
במערכת הבנקאית זכה לשם של מנהל מבריק, ולכן התחרו עליו הן בפועלים והן בדיסקונט. בתחילת 2018 החל לוין ליישם תוכנית אסטרטגית בדיסקונט ניו יורק, ובסופה הציג הבנק שיא ברווח הנקי – 96.2 מיליון דולר, זינוק של 93% בהשוואה ל-2017.
הנהלת אי.די.בי ודסק"ש בורחת, המניות צוללות
בנק דיסקונט – רווח של 440 מיליון שקל ברבעון
מעודכן ל-07/2019
על פי העדויות בתקשורת, דב קוטלר הוא המועמד העיקרי לתפקיד מנכ"ל בנק הפועלים, לאחר פרישתו של אריק פינטו. קוטלר שימש מנכ"ל ישראכרט בשנים 2014-2008. אז כמובן ישראכרט הייתה בבעלות הפועלים, אך בשנה האחרונה הונפקה לציבור. קוטלר גם היה מנכ"ל בית ההשקעות פריזמה, אך שימש בתפקיד זה שנתיים בלבד. פריזמה הייתה בית השקעות קטן של קרן מרקסון, שבו קרנות נאמנות וקופות הגמל נרכשו בהון רב.לם בית ההשקעות סבל מפדיונות כבדים של כספים, משערוריות פנימיות – ובסופו של דבר בתחילת 2008 קוטלר נפרד מתפקידו. בהמשך פריזמה קרסה, ונכסיה נמכרו לפסגות ולאקסלנס.
אך ההון הרב שהושקע בפריזמה לא הצדיק את עצמו. רוב הפעילויות שלו מוזגו לתוך האחרים ובית ההשקעות קרס. אך לא בתקופתו של קוטלר ואך לא הצליח לחמוק מתדמית שלילית.
ובכל זאת אמר שנתיים אחרי קריסת פריזמה בראיון לגלובס: "אני מנהל הרבה יותר טוב אחרי פריזמה, חד וחלק. בארה"ב אחד מכללי הניהול למנהלי חברות ענק זה לעבור גם ניסיון שלילי. מלמדים את זה בהרווארד".
בישראכרט הגיע להישגים. אלה היו שנים שבהן לא היתה תחרות אמיתית בתחום כרטיסי האשראי, והדבר סייע לישראכרט – שנהנתה מגב פיננסי חזק של החברה האם בנק הפועלים – לבסס את מעמדה כחברה הגדולה והרווחית ביותר בענף, עם רווח שנתי של מאות מיליוני שקלים. קוטלר העשיר בתקופה זו את חשבון הבנק שלו בכמה עשרות מיליוני שקלים.
לפני הכישלון של פריזמה היה מנכ"ל בנק אגוד וויזה כאל. כיום הוא עוסק בפעילויות "פרטיות" ובעיקר מראשי ובעלי המניות בקרן ההשקעות בנדל"ן אינטו, ואם ימונה למנכ"ל בנק הפועלים, יצטרך להיפרד מאינטו. אינטו היא פלטרפומה להשקעות בנדל"ן יזמי בחו"ל, בעיקר בארה"ב, שפתוחה למשקיעים מהציבור הרחב. נציין כי קוטלר התבקש להיות מנכ"ל דיסקונט, אך סירב.
ידיעות אחרונות ירכוש חזרה את מניות פישמן מבנק הפועלים, סכום העסקה 215 מ' שקל
עסקים זעירים כבר לא יוכלו להעביר תשלומים בלי דיווח לרשוית המס, כך לפי דרישות רשות המסים מהבנקים
רשות המסים חושדת בהעלמות מסים ומכבסות מס באפליקציות התשלום של הבנקים, בעיקר בקרב בתי עסק קטנים. הרשות פנתה לשלושת הבנקים שברשותם אפליקציות – הפועלים עם ביט, לאומי עם פפר פיי ודיסקונט עם פייבוקס – והציבה דרישות שעלולות לפגוע בבתי עסק קטנים. הרשות חוששת כי חלק מהעוסקים הזעירים יעדיפו שלא להצהיר על התשלומים שהם מקבלים באפליקציות ויעלימו הכנסות.
מהמכתב של רשות המסים לבנקים עולה כי היא דרשה שלא יאוחר מ־4 ביולי יוגשו לה רשימת לקוחות שהשתמשו באפליקציה של הבנק ב־2018 בשני המקרים הבאים: קיבלו כספים דרך האפליקציה למעלה מ־500 פעמים באותה שנה או לקוחות שהיו להם מעל 300 פעולות לקבלת תשלום אך סכומם הכולל ב־2018 עלה על 50 אלף שקל. אומנם מוגבלת קבלת הכספים באפליקציות ל־50 אלף שקל בשנה. אך הבנקים נותים אישור לעסקים קטנים להגדלת התקרה.
עוד ברשות המסים דורשים מהבנקים להעביר לידיהם את השם הפרטי ושם המשפחה של מקבל התשלום, מספר הטלפון הנייד שלו, מספר תעודת הזהות שלו, הסכום הכולל שקיבל ב־2018, כמות התנועות בחשבון שלו כולל הפרדה בין קבלת תשלום לשליחת תשלום, ומספר חשבון הבנק שלו.
המהלך נבע מביקורת של רשות המסים באזור חיפה שחשף רכישות באלפי שקלים באמצעות אפליקציית התשלומים ביט של בנק הפועלים בחנות עתיקות בעוספיא, שלא תועדו בספרים של בעל החנות.
אף על פי שמדובר בהעברות מתועדות, בבנקים העלימו עין מתוך הנחה שכל העוסקים שמקבלים תשלומים דרך האפליקציות מדווחים עליהם. ההתערבות של רשות המסים יכולה לגרום למעלימי המס להפסיק להסכים לקבל כסף דרך האפליקציות ולחזור לדרוש תשלום במזומן.
רשות המסים מצפה מהבנקים שיזהו מי מתחזים לכאלה המקבלים כסף לחשבונם הפרטי והאישי אך מקבלים כסף תמורת העיסוק שלהם שעשוי להיות כרוך בתשלום מס.
מהן העמלות על אפליקציות התשלומים ואיך לא לשלם אותן
האם אפשר לשלם באפליקציות התשלומים בבתי עסק
אפליקציות התשלומים רוצות להיכנס לסופר-פארם
ריצ'רד תיילר (1945) הוא זוכה פרס נובל לכלכלה 2017 על תרומתו לכלכלה התנהגותית. כיום משמש פרופסור בבית הספר למינהל עסקים של שיקגו. ב-1974 קיבל את תואר הדוקטור שלו לאחר שהגיש את עבודת הדוקטור בכותרת "The Value of Saving A Life: A Market Estimate"
בשנות השמונים החל לעסוק במאמריו בהשפעות פסיכולוגות על החלטות כלכליות והפך עם השנים גם למנהל קבוצת מחקר של כלכלה התנהגותית. כמו כן פרסם מממאריו ומרשמיו בתחום בטור בכתב העת Journal of Economic Perspectives
חשבונאות נפשית: תיילר טבע את המונח חשבונאות נפשית, כדי להבדיל מהנאת הרווח לעומת ההנאה הרגשית, והוא הבחין בין תועלת העסקה לתועלת הרכישה, תועלת העסקה היא ההנאה שנגרמת מרכישת מוצר ואינה קשורה למונחי רווח והפסד, ואילו תועלת העסקה היא רציונלית ונוגעת למשל למחיר נמוך עבור מוצר בעל ערך רב
ספר של תיילר שיצא בארץ הוא "ככה לא מתנהגים" בהוצאת מטר ובו דן בהתפתחות הכלכלה ההתנהגותית. כמו חוקרי כלכלי התנהגותית אחרים תיילר מראה שההנחה בבסיס הכלכלה, שאנשים מקבלים החלטות רציונליות, היא שגויה .בין החוקרים המובילים בתחום הם הישראלים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, זוכי פרס נובל אף הם, שאף שיתפו פעולה עם תיילר בכמה מאמרים.
על מה קיבל פרס נובל
"תיילר שילב הנחות פסיכולוגיות ריאליסטיות עם ניתוחים של קבלת החלטות כלכליות", נכתב בהודעת ועדת הפרס. "באמצעות בחינת ההשלכות של רציונליות מוגבלת, העדפות חברתיות והיעדר שליטה עצמית, הוא הראה כיצד התכונות האנושיות האלה משפיעות באופן סיסטמטי על החלטות אינדווידואליות כמו גם על תוצאות בשווקים".
"הוא גם הראה כיצד ההימנעות מהפסדים יכולה להסביר מדוע אנשים מעריכים פרט מסוים יותר כשהוא בבעלותם מאשר כשהוא אינו בבעלותם, תופעה שנקראת אפקט הבעלות.
"המחקרים התיאורטיים והניסויים של תיילר לגבי הגינות היו גם הם משפיעים. הוא הראה כיצד חששות של צרכנים לגבי הגינות עלולים למנוע מחברות להעלות מחירים בזמנים של ביקוש גבוה, אבל לא בזמנים של עליות מחירים. תיילר ועמיתיו הגו את משחק הדיקטטור, כלי ניסויי ששימש מחקרים רבים כדי לבדוק את הגישות כלפי הגינות בקבוצות שונות של אנשים ברחבי העולם.
"תיילר גם נתן זווית חדשה לאבחנה הישנה לפיה קשה לעמוד בהחלטות שמקבלים לקראת השנה החדשה. הוא הראה כיצד לנתח בעיות שליטה עצמית בעזרת מודל planner-doer, שדומה למסגרות שבהן משתמשים כיום פסיכולוגים ומדעני מוח כדי לתאר את המתח הפנימי בין תכנון ארוך טווח לביצוע קצר טווח. כניעה לפיתוי לטווח הקצר היא סיבה חשובה לכך שהתוכניות שלנו לחסוך לזיקנה או לבחור בדרך חיים בריאה יותר בדרך כלל נכשלות. במחקריו, המחיש תיילר כיצד "הינד" (nudge) – מונח שהוא טבע – עשוי לעזור לאנשים ליישם שליטה עצמית בצורה טובה יותר כשהם חוסכים לפנסיה, למשל".
"תרומתו של תיילר בנתה גשר בין הניתוח הכלכלי והפסיכולוגי של קבלת החלטות אינדווידואלית. הממצאים האמפיריים והתובנות התיאורטיות שלו היו חיוניים ליצירת תחום חדש ומתרחב במהירות של כלכלה התנהגותית, שיש לו השפעה משמעותית על תחומים רבים של מחקר ומדיניות כלכלית".
מחקר בשנים האחרונות – הטווח הקצר מול הארוך
בשנים האחרונות חוקר ת'ילר את הנטיה של בני אדם לקבל החלטות שאינן לטובתם בטווח הרחוק, גם כשהם עצמם בהחלט מודעים לכך. חוסר השליטה, נובע מכך שרווחים לטווח הקצר נחווים כאטרקטיביים יותר לאדם מאשר רווחים לטווח ארוך. ואולם, כל טווח ארוך סופו להתקצר, וכאשר אנחנו חווים עכשיו את המחיר של ההחלטה של אתמול אנחנו עלולים להצטער למרות הפיתוי המיידי, בדיוק כמו הסיפור על החרגול והנמלה. תיילר הגדיר כי הדרך הטובה לעשות זאת, היא באמצעות תכנון מראש, עוד במועד שבו שני הטווחים נחווים כארוכים, ואנחנו יכולים להחליט ביו שתי האלטרנטיבות באופן רציונלי יחסית, ואז להשית פיזיות של ממש על עצמנו, כדי שלא ניכנע לאפקט הטווח הקצר ברגע המכריע.
ביקורת
תיילר זכה לביקורת על כך ששם משקל רב להחלטה האישית, בעיקר בתאוריית נאדג' ולא להובלה של גורמיי כוח, כמו שההחלטה להיגמל מעישון מופנית רק לצרכן ולא למאבק בחברות הטבק.
דניאל כהנמן – זו לא הכלכלה, זו הפסיכולוגיה
אלדד פרשר (1963) הוא המנכ"ל של בנק מזרחי-טפחות . פרשר למד תואר ראשון ושני במינהל עסקים באוניברסיטה העברית. העבודה הראשונה שלו בתחום הכלכלה הייתה במשרד האוצר במחלקת הביקורת של החשב הכללי. לאחר שנתיים בלבד הפך לעוזר של החשב הכללי, אלי יונס. לאחר מכן שימש כסגן נציג האוצר בארצות הברית. כשחזר לארץ בשלהי שנות התשעים מונה לסגן החשב הכללי בענייני מימון. עם פרישתו של ניר גלעד היה למשך תקופה החשב הכללי בפועל. אך לבסוף מונה ירון זליכה לתפקיד.
אל בנק מזרחי הגיע ב-2004 כשאלי יונס מינה אותו לתפקיד מנהל החטיבה הפיננסית, ב-2013 מונה למנכ"ל החברה. בתקופת כהונתו חלו כמה אירועים:
המלצת קנייה מסיטי ואקסלנס: שני בתי ההשקעות אקסלנס וסיטי נתנו למניית מזרחי המלצת קנייה בעיקר בזכות הרווחים מתיק המשכנתות
ההסדר בעקבות פרשת המסים: בנק מזרחי בראשותו הגיע להסדר של קנס מופחת בעקבות פרשת העלמת המסים, בטענה שבנקים ישראליים סייעו לאזרחים אמריקאים להעלים מסים. את הקנס שילם לאחר ששילם כבר סכום זה בהפרשות בגובה 195 מיליון גדולר, שבעקבותיה הפסיק הבנק לחלק דיבידנד. האירועים המדוברים קרו כשפרשר שימש בתפקידי הנהלה בכירים בבנק כמנהל החטיבה הפיננסית וכיו"ר מזרחי שוויץ
רווח: למרות הקנס הרווח הנקי בשנת 2018 הסתכם ב-1.206 מיליארד שקל, המשקף תשואה שנתית על ההון של 8.5%.
עלות שכר: עלות שכרו של המנכ"ל אלדד פרשר הסתכמה בשנת 2017 ב-3.32 מיליון שקל. מתוכם השכר עצמו עמד על 2.58 מיליון שקל והיתרה כוללת הפרשות סוציאליות ומענק בגובה 25 אלף שקל לעומת מעל 6 מיליון שקל ב-2014 לפני חוק הגבלת השכר במוסודת הפיננסיים.
על השאלה אם מתכוון לפרוש בעקבות החוק השיב בראיון בידיעות: "אשקר אם אגיד שלא עבר לי בראש, אבל אני נהנה מהתפקיד"
והוסיף:
לא רק בגלל הירידה המשמעותית בשכר, אלא הרבה יותר בגלל הדרך. הדורסנות, ההתלהמות, השמחה לאיד כאילו יש כאן עסק עם אויבי הציבור. זה בהחלט מעורר מחשבות נוגות על הסביבה הבעייתית שבה אנחנו פועלים. אני סבור שלאורך זמן החוק ישליך על אורך התקופות שבהן מנכ"לים יישארו בתפקיד, על הרצון של סמנכ"לים להיות מנכ"לים, ועל הנכונות של צעירים מבריקים להיכנס למערכת ולראות בה את עתידם. החשש הגדול הוא יצירת בינוניות בשכבות הבכירות של המנהלים בבנקים".
קמפיין נגד הדיגיטציה: להבדיל ממהלכים של הבנקים הגדולים ובראשם לאומי שסגר סניפים והגדיל את ההשקעה בדיגיטציה, מזרחי יצא בקמפיין הפוך עם הדגשה על השירות האישי והפך לבנק השני במספר הסניפים שלו.
אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות: "תוכנית למשתכן עולה כסף, ולא בטוח שהיא מצליחה"
פרשר: ";תוכנית מחיר למשתכן תעלה את מחירי השכירות במרכז";
מעודכן ל-07/2019
אדם נוימן (1979) הוא המייסד של WeWork, חברת חללי העבודה העולמית. נוימן מדורג שישי ברשימת הישראלים של פורבסל-2019 והוא הצעיר ביותר בעשירייה הראשונה.
הוא נולד בתל אביב לזוג רופאים, ולאחר גירושי הוריו עבר לארצות הברית כשאמו התמחתה ברפואה. לאחר ארבע שנים חזר לישראל לקיבוץ ניר עם וגדל שם עם אחותו הדוגמנית עדי נוימן.
את WeWork הקים -2010 לאחר שמכר את חברת חללי העובדה הירוקים GreenDesk. המתחם הראשון של WeWork היה בסוהו בניו יורק. נכון לסוף 2018 יש לה יותר מ-400 סניפים ברחבי העולם ופנה להתרחבות נוספת
ב-2018 נבחר לאחד ממאה המשפיעים של מגזין דה מרקר, שם ציינו שאף על פי שאינו היה הראשון שעלה על הקונספט של חללי עבודה משותפים, לזכותו נזקפת הפיכת סביבת העבודה של חללים משותפים לסביבה מועדפת על הדור הצעיר.
היתרון של WeWork הוא זיהוי שינויים בטעם הקהל בסביבת העבודה ובצורכיה, ואף יש לה חלק מהותי ביצירת הטעם הזה. אך מבחינת מודל כלכלי רבים מתקשים להבין מה החידוש הגדול, ורואים בה כעוד חברת נדל"ן להשכרת משרדים עם עיצוב ופיצ'רים קצת אחרים.
המשקיעים שתומכים בו ואחראים להונו הם סופטבנק וקרן רוהן הבריטית. המשקיעים מאמינים שהחברה תהיה אטרקטיבית יותר ויותר לשוכרים החדשים ותחליף את שוק המשרדים המיושן. עוד סימן לאמון שנתנו בו המשקיעים הוא רכישת אג"ח ב-700 מיליון דולר.
אלא שעל פי דיווחים אחורנים החברה לא מרוויחה ואפילו מפסידה, בעיקר בגין הוצאות על התרחבות. לחברה חסרה טכנולוגיה, פטנטנים, מספיק נכסים עצמאים משלה וגם יש לה לא מעט מתחרים. אבל יש לה מותג אהוב והרבה לקוחות, בעיקר בזכות אסטרגייית ההתרחבות והפרסום האדיר שיכול לראות כל מי שמוציא את הראש מהחלון.
ובכל זאת עם כ־60% ממניות החברה שעדיין בידיו על פי התקשורת הכלכלית העולמית, נוימן לפחות על הנייר אחד הישראלים העשירים ביותר – גם אם מדובר בבועה שיכולה להתנפץ מחר בבוקר. ב-2019 החברה הגישה תשקיף לבורסה לקראת הנפקה, שבסופו של דבר יגלה כמה באמת החברה שווה.
נוימן הקים גם את מתחם המגורים המשותפים WELIVE – מתחם מגורים משותפים אורבני, שמציע את כל השירותים הדרושים לשוכרים תחת קורת גג אחת עם אזורי בילוי משותפים.
ב-2019 רכש את Managed By Q המציעה פלטפורמה לניהול חדרים בכל רמות ההיבטים שלהם, מהקצאת משאבי IT ועד ניקוי. כמו כן שינה את השם של WeWork ל-The We Company.
הוא הרוויח מיליוני דולרים מהחכרת נכסים רבים שבבעלותו ל-WeWork עצמה, כך על פי תחקיר של הוול סטריט ג'ורנל
3.5 מיליארד ין נגנבו מבורסת קריפטו יפנית. החשבונות שנפגעו הם רק חשבונות שהיו מוחברים לאינטרנט
עוד הסתבכות בפלטופורמות הקריפטו: פלטפורמה למסחר במטבעות וירטואליים איבדה 32 מיליון דולר. הגרדיאן דיווח כי חברת רמיקספוינט היפנית שמפעילה את בורסת ביטפוינט ג'פן, גילתה כי נעלמו מטבעות וירטואליים בשווי 3.5 מיליארד ין – 32 מיליון דולר – מהחשבונות שהיא מנהלת.
את הפריצה גילו באמצעות שגיאה במערכת העברת הכספים של החברה. המטבעות נגנבו מארנקים בחשבונות המחוברים לאינטרנט, בעוד שהמטבעות שנשמרו בארנקים שאינם מחוברים לאינטרנט לא נפגעו. מדבר בפלטפורמה הסוחרת בין היתר בביטקוין, אתריום וריפל.
הפריצה האחרונה הממשיכה כמה פריצות שבהן היו מעורבים מטבעות וירטואליים. בשנה שעברה פלטפורמת קוינצ'ק היפנית נפרצה ומטבעות וירטואליים בשווי מעל 500 מיליון דולר נגנבו ממנה. לכך קדמו שתי פריצות לפלטפומת המסחר הדרום קוריאנית יוביט, שב-2017 נסגרה והגישה בקשה לפשיטת רגל בעקבות הפריצות. בדומה, ב-2014 נסגרה בורסת MtGox היפנית, שבשיאה ניהלה קרוב ל-80% מכלל עסקאות הביטקוין בעולם, לאחר ש-85 אלף מטבעות ביטקוין בשווי חצי מיליארד דולר נעלמו מהחשבונות הווירטואלים. רק לאחרונה נחשד ישראל ששירת ביחידה עלית שפרץ לשחבונות ביטקויון וגנב מהם 100 מיליון דולר. כמו כן פרצו השנה לבורסת coinmama הישראלית ונגנבו ממנה 450 אלף פרטי משתמשים. עוד השנה מנכ"ל בורסת קריפטו קנדית מת במפתיע, ולאחר מותו התגלה כי נגנבו מהבורסה שלו כ-190מיליון דולר.
מרמיקספוינט נמסר כי בכוונתם לפצות את הלקוחות על ההפסדים. בסביבות 2.5 מיליארד ין שנגנבו שייכים ללקוחות. מניית החברה צנחה ב-20% לאחר ההודעה. מהחברה נמסר כי הם בודקים את היקף ההפסדים, אך לא סיפקו פרטים נוספים על התקרית.
עוד בנושא מטבעות דיגיטליים השבוע צפויה להופיע לשימוע לפני הקונגרס בנושא ליברה, המטבע הדיגיטלי שלה, ולאחר מכן יוחלט אם ואיך להטיל על המטבע פיקוח.,
הנציבות הפדרלית קנסה את פייסבוק בקנס הגדול בהיסטוריה על חברת טכנולוגיה: 5 מיליארד דולר, שנייה לה רק גוגל עם קנס של 22.5 מיליון דולר. הדמוקרטים אומרים שזה לא מספיק
לאחר הסכם פשרה עם הנציבות הפרדלית תשלם פייסבוק 5 מיליארד דולר בגלל פרשת קיימברידג' אנליטיקה, שבה נחשדה בדליפת נתוני משתמשים לחברת מחקר לטובת קמפיינים פוליטיים.
זה הקנס הגבוה ביותר שהוטל על חברת טכנולוגיה, שנייה לה רק גוגל שנקנסה ב-22.5 מיליון דולר, אף היא על הפרה בפרטיות. נציגי המפלגה הרפובליקנית תמכו בהצעה, ואילו נציגי הדמוקרטים טענו שמדובר בהצעה נמוכה מדי, כי פייסבוק כבר הפרישה בגין הקנס 3 מיליארד דולר.
פרשת קיימברידג' אנליטיקה עוסקת בדליפת מידע של 87 מיליון משתמשים לחברת המחקר קיימברידג', אנליטקה שהשתמשה בפרפיולים האישיים של משתמשי פייסבוק, שהשיבו על שאלון אישיות, עבור קמפיינים לתעמולת הבחירות בארצות הברית.
הסיבה לגובה הקנס היא הפרה של הסם עם הנציבת הפדרלית, שלפיה התחייבה פייסבוק לאמץ מדיניות פרטיות נוקשה יותר. מדובר בקנס החל רק בארצות הברית, אך גם האיחוד האירופי ומדינות נוספות חוקרים את הפרשה ועשויים לתת קנסות גבוהים אף יותר.
בשבוע הבא צפיה פייסבוק להגיע לשימוע בפני הקונגרס שיעסוק בליברה. כבר כמה חברי קונגרס הביעו את חששותיהם מהכיוון של הליברה של פייסבוק, ומיכולתה של פייסבוק להגן על הסוחרים והמשקיעים, כשפרשת קיימבריגדג' אנלטייקה עדיין ברקע.
הוועדה אישרה את ההסכם, וכעת הוא זקוק לאישור סופי של משרד המשפטים האמריקני. בפייסבוק סירבו לאשר את הידיעה. בשלב זה טרם ידוע מה כוללת העסקה מלבד הקנס, אם בכלל. עם זאת, הקנס לא אמור לפגוע מהותית באחת החברות העשירות בולם. בנוסף, יצאו הן ראש הפד' והן הנשיא דונלנד טראמפ נגד העדר פיקוח בנקאי של מטבע ליברה, המטבע הדיגיטלי של פייסבק, כך שפייסבוק תצטרך להילחם קשות נגד הרגולציה.
מחקר חדש קובע: פייסבוק עושה אתכם מאושרים
המטבעות שיתחרו בליברה של פייסבוק,
המטבע החדש של פייסבוק: ליברה – איך זה יעבוד
