בעולם קיימים כמה משקיעים אקטיביסטיים – הידועים בהם הם קארל אייקאן, דניאל לואב וביל אקמן. בניגוד למשקיעים היושבים מהצד ומחכים לביצועים טובים של החברה, המשקיעים האקטיביסטיים מגלים יותר ויותר מעורבות בניהולה. לרוב מדובר במשקיעים מיליארדרים שלאחר שהם רוכשים מניות הם יכולים להפעיל לחץ על חברה לשנות את סגנון הניהול כדי להגדיל את שווי המניה. לרוב מדובר במשקיעים לטווח קצר העושים שינויים בחברה וגוזרים את הרווח.
ההשקעות האקטיביסטיות החלו בשנות השמונים של המאה העשרים. אייקן ונלסון פלץ היו החלוצים בתחום. הם קנו מניות בחברות ומינפו את האחזקה שלהם כדי לדחוף לשינוי. עם המטרות הראשונות שלהם היו ענקית הביטוח AIG ויצרנית המזון היינץ. הדרישות השכיחות ביותר היו הנפקה של חברות־בנות, מכירה של חברות, שינוי בהרכב ההנהלה או הדירקטוריון וקנייה חוזרת של מניות.
המוניטין שיצא למשקיעים האקטיביסטים הוא של בעלי מניות לטווח קצר, שדורשים כסף או פיצוי מסוג אחר כדי למכור את האחזקה. מנגד, הם ניסו לשווק את עצמם בתור בעלי מניות מעורבים, או לעתים אף "כאקטיביסטים בונים".
שינויים בהנהלה וירידת שכר
כדי להשיג תוצאות טובות יותר התברר שמשקיעים אקטיביסטיים גורמים בין היתר להורדת השכר של המנכ"לים ולא רק בשכר הישיר, אלא גם במענקים ובבונוסים. כך לפי מחקר אוניברסיטת וורוויק בבריטניה, שמצא כי חבילת השכר השנתית של מנכ"לים נחתכה בממוצע ביותר מ-350 אלף דולר בתוך שנה מרכישת נתח ממניות החברה על ידי משקיע אקטיביסט.
המחקר גם מצא כי שנתיים לאחר כניסת המשקיעים האקטיביסטיים, שכר המנכ"לים חזר לטפס, וכי בתוך שלוש שנים שב והתרחב פער השכר לעומת מנהלים של חברות מקבילות שלא היו יעד למשקיעים אקטיביסטיים, ליותר מ-270 אלף דולר.
החוקרים הסבירו כשהאקטיביסט מצטרף לדירקטוריון ועוקב מקרוב אחרי המנכ"ל יש פחות צורך במענקים מבוססי ביצועים, שנחשבים למסוכנים ויקרים למדי מבחינת החברה. .כמו כן, מענקי מניות משמשים לעיתים קרובות כפיצוי למנכ"לים על משכורת בסיס נמוכה, במקום לשמש כתמריץ.
דור חדש של אקטיביסטים
בשנים האחרונות יש דור חדש של משקיעים אקטיביסטיים כמו מו סקוט פרגוסון, שהיה האנליסט הראשון ששכר ביל אקמן בקרן פרשינג סקוור ב־2003, אלכס דנר, שהיה בן טיפוחיו של קארל אייקן, וקוונטין קופי, שעבד שבע שנים עבור פול סינגר באליוט מנג'מנט.
אומנם גם הם פותחים במאבקים פומביים או מגישים תביעות משפטיות, אבל משתדלים להימנע מהעימותים שאפיינו את הדור הישן והפכו אותם לכוכבים בוול סטריט. הדור החדש מעדיף לבסס את מהלכיו על נתונים, לקיים דיאלוג עם ההנהלות מאחורי הקלעים ולהחזיק לזמן ממושך יותר בעמדות בחברות שבהן הם מושקעים. עם זאת, המטרה היא אותה מטרה: לעשות כסף, אבל כיום יש יותר שחקנים בזירת האקטיביזם ומנהלי הקרנות ממוקדים יותר בעשיית כסף עבור כלל המשקיעים ולא רק עבור עצמם.
למה אין כמעט השקעות אקטיביסטיות בישראל
בארה"ב האחזקות בחברות הציבוריות מבוזרות ולכן מאפשרות – באמצעות שיעור קטן יחסית במניות – להשפיע על התנהלות החברה. אך התופעה כמעט שאינה קיימת בישראל. אמנם יש מעורבות גדלה והולכת של גופים מוסדיים בתהליכי קבלת החלטות בחברות ישראליות, אבל זו עדיין לא תופעה אקטיביסטית.
המוסדיים רואים את עצמם כמפקחים על פעילות החברה ולא כמחוללי שינוי בה. ולכן האינטרסים של המוסדיים הם לרוב ארוכי טווח, שמירת הכסף של הלקוחות, ובכך המטרות שלהם מתמזגות עם מה שנוטים לראות כמטרת דירקטוריון החברה – שמירת טובתה בטווח הארוך. לעומת זאת, בעלי מניות אקטיביסטים מואשמים בדרך כלל בכך שהם לוקים בהתמקדות בטווח הקצר, כלומר השאת ערך המניות בטווח הקצר, במחיר פגיעה בטובת החברה בטווח הארוך.
אז למה אין בישראל קרנות אקטיביסטיות כמו בארה"ב? מעבר לריכוז האחזקות בחברות הציבוריות כאן, הסיבה העיקרית היא דיני החברות הישראליים, המעניקים הגנה טובה לחברות ולדירקטוריונים מפני ניסיונות להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בהן, ומפני ניסיונות לבצע רכישות עוינות.
ארנוֹנָה (לעיתים נקראת בשם "תלפיות") היא שכונה בדרום ירושלים הנמצאת בין אזור התעסוקה תלפיות לבין קיבוץ רמת רחל. בשנות התשעים נעשתה הפשרת קרקעות לבנייה בהיקף נרחב בשכונה, ולכן הייתה עליית מחירים שהפכה אותה לאחת השכונות היקרות בירושלים.
מקור השם ארנון בתצפית שיש ממנה על נחל ארנון היוצא מרמת הרי מואב ונשפך לים המלח, בתחום ממלכת ירדן. גרסה אחרת טוענת שהשכונה על שם הילדה הראשונה שנולדה בה, ארנונה לוריא, בתו של בן ציון לוריא, תושב השכונה, שקרא את שמה על שם נחל ארנון. מייסדי השכונה התלהבו משם הילדה שנולדה בשכונה החדשה וחסרת השם, והחליטו לאמץ את שם הילדה לשכונתם.
גבולות השכונה
גבולות השכונה: במערב – דרך חברון ואזור התעשייה תלפיות; בדרום – קיבוץ רמת רחל; בצפון תלפיות הישנה, ובמזרח מדבר יהודה.
השכונה היא מהגבוהות בירושלים, ושוכנת על גבעה בקו פרשת המים בגובה 800 מ' מעל פני הים. מהשכונה תצפית על מדבר יהודה, ים המלח ונחל ארנון.
השכונה נוסדה בשנת 1931 על־פי תוכנית של האדריכל ריכרד קאופמן, על אדמה שרכשה חברת קרן העזרה. את השכונה ייסד בגבול שכונת תלפיות בדרומה סוכן ביטוח בשם כספי, שכיהן גם כקונסול הכללי של לטביה בפלשתינה-א"י. ב־1935 הוקמה לידה שכונת 'בניין ומלאכה', כיום בגבולות השכונה. במשך שנים הייתה ארנונה, יחד עם השכונות היהודיות שסביבה (תלפיות ומקור חיים) פרבר דרומי המבודד ממרכז ירושלים על ידי השכונות הערביות בקעה וטלביה ועל ידי המושבה הגרמנית.
בימי מלחמת העצמאות הייתה השכונה בקו החזית, כאשר פונתה רמת רחל בעת ההתקפה של כוחות המתנדבים המצרים והמקומיים עליה במאי 1948, פונו תושבי השכונה בלילה בשל הפגזות במשוריינים למרכז העיר, ואז נמלטו גם מגיני ארנונה עם אנשי רמת רחל ובמשך זמן קצר הייתה השכונה בידי הערבים, עד שבסיועו של הפלמ"ח שהוזעק, כבשו בחזרה את השטח שנפל לידי הערבים. עם הסכמי שביתת הנשק עם ירדן ב־1949 עבר קו שביתת הנשק ממזרח לשכונה ושם עבר מדי יום הסיור של אנשי פלוגת הקו העירוני שנועד לאבטח את השכונה. רק גדר תיל לא מאובטחת הפרידה בין הצדדים. עד מלחמת ששת הימים ב-1967 עבר לידה "הקו העירוני" – הגבול עם ירדן.
סוג בנייה
השכונה ארנונה בנויה ברובה מווילות וקוטג'ים. בשנות ה-90 חלה כאמור הפשרת קרקעות לבנייה בהיקף נרחב בשכונה, דבר שהביא לעליית מחירים והפך את השכונה לשכונה יוקרתית מהיקרות בירושלים. ברוב המבנים הבנייה היא צמודת קרקע, ולצד הווילות קוטג'ים טוריים ובניינים נמוכים בבנייה של עד ארבע קומות.
אוכלוסייה
רוב האוכלוסייה חילונית, אך בשכונה גם משפחות מסורתיות ואף דתיות. מבחינת גיל יש שיעור גבוה של בני 20 לצד מבוגרים בגילי 50 למעלה. בני הנוער בשיעור נמוך יותר ביחס לעיר. מדד כלכלי חברתי 6 מתוך 10
חינוך
תושבי השכונה לומדים בעיקר בתלפיות הסמוכה ובבקעה. על פי מדד מדלן, הבודק לא רק ציונים, אלא גם שביעות רצון של מורים ותלמידים ומקרי אלימות, הבתי הספר באוזר ברמה מעט גבוהה מהממוצע ביר, 66 לעומת 55.
נדל"ן
מחיר דירה ממוצעת בשכונה 2,300,000 שקל, מחיר למ"ר 26,340 שקל, עם תשואת שכירות של 2.5%, כ-60% דירות בבעלות
מבני ציבור ומסחר
בשכונה ארנונה פועלים שתי מרפאות חירום, שני בתי אבות, כמה מכולות, מספר רב של בתי כנסת ושבט צופים דתיים פעיל – "להבות" – המונה יותר מ-300 חניכים מהשכונה ומהשכונות הסמוכות. פועלת בשכונה השגרירות האמריקאית בישראל לאחר שהועברה לירושלים מתל אביב.
אזור התעשייה תלפיות הסמוך לשכונה הוא אחד ממתחמי המסחר, תעשייה וקניות הגדולים ביותר בעיר, ניתן למצוא מגוון רחב של רשתות שיווק, שירותים שונים, קניונים וחנויות מגוונות ורבות.
תחבורה
העיר במרחק כמה דקות נסיעה ממרכז העיר ובו מוקדי הבילוי. בכביש דרך חברון, במערב השכונה יש תחבורה ציבורית סדירה לכל רחבי העיר. הנסיעה מהשכונה לכיוון היציאה הראשית מהעיר כרוכה בנסיעה האורכת כ-15 דקות לפחות. בשעות העומס בכבישים הנסיעה יכולה לארוך עד כ-40 דקות. בעתיד תעבור הרכבת הקלה שם
גנים ופארקים
בארנונה מגוון רחב של גני שעשוע ופנאי חדישים לרווחת התושבים
אפשרויות תעסוקה
רבים מתושבי השכונה עובדים בתלפיות הסמוכה ובמרכז העיר, וכן בשאר אזורי תעשייה ומסחר בירושלים.
ביקורות
מהתגובות ברשת עולה כי השכנים נהנים בעיקר מהשקט, מהנוף ומהשטחים הירוקים. התלונות הן בעיקר לגבי שעות העומס ובהן פקקים גדולים ביציאה מהשכונה. כמו כן מתלוננים על היעדר מקומות בילוי ועל המחירים
תוכניות בנייה
לאחרונה חל כינוס דיירים שתכליתו הכנה סופית לקראת פתיחת תיק התב"ע (תוכנית בניין עיר) – צומת תכנוני משמעותי לקידום פינוי-בינוי באזור
טופס 106, 102, 126 ו-856 – טופסי מס שמעביד חייב להכיר
כאילו לא מספיק קשים חייו של העצמאי, בלי חופשות, בלי ימי מחלה, בלי חופשות מחלה, בלי זכויות ובלי השתתפות בפנסיה – אם העסק גדל וכבר צריך להעסיק עובדים, רשויות המס מכבידות עם הבירוקרטיה והטפסים שצריך למלא. אלו הטפסים שצריך להכיר:
טופס 106
טופס 106 הוא טופס של רשות המיסים המופק לכל עובד ע"י המעסיק, בתום כל שנת מס.
הטופס מציג ריכוז שנתי של המשכורות החודשיות ששולמו לעובד על ידי המעביד, במהלך שנת המס. עובד או עצמאי המגיש דו"ח שנתי למס הכנסה או מבצע תיאום מס על הכנסות נעזר בנתונים המצוינים בטופס 106 .
באמצעות טופס 106 ניתן לבדוק את מאזן הניכויים של מס הכנסה ואם ישנים כספים (אם בכלל) המגיעים כהחזר מס.
פס 106 הוא הטופס השנתי הקובע לשלטונות המס. בטופס זה קיים מידע חיוני לבדיקת חבות עובד בהתייחס למכלול הכנסותיו מתלוש השכר (מהכנסת עבודה).
חשוב ביותר לשמור את טופס ה-106 השנתי אפילו יותר מאשר את תלושי השכר החודשים. בעת הגשת בקשה להחזר מס, תיאום מס ובתביעות ונות .יטוח הלאומי, חייביםלצרף את טופס ה-106 כאסמכתא לתשלומים שונים שהתקבלו בעבודתך ולניכויי ביטוח לאומי, מס הכנסה מתלוש השכר. תלוש המשכורת הבודד אינו מספק, וגם לא תלושים בעבור כל השנה.
המועד האחרון להנפקת טופס ה-106 הינו עד ל-31.3 של השנה העוקבת.
למדריך הרלוונטי אצנלו: מהו טופס 106 ולמה הוא חשוב
טופס 102 – דיווח על עובדים שכירים
טופס 102 מורכב משני טופסי דיווח חודשיים שהמעביד ממלא ומגיש עד ה-15 לחודש:
* טופס דיווח למס הכנסה, טופס המרכז את סך המשכורות והניכוי במקור ששולמו באותו חודש. מעביד החייב במס שכר מדווח גם על מס זה בטופס זה.
* טופס דיווח למוסד לביטוח לאומי, טופס המרכז את סה"כ המשכורות, הניכויים וההפרשות לדמי ביטוח לאומי ולדמי ביטוח בריאות ששולמו באותו חודש.
בחלקו העליון של הטופס מופיעים נתונים מזהים של העסק שהודפסו על-ידי מאגר הנתונים במס הכנסה, הנתונים כוללים: שם וכתובת, מספר יישות ומספר תיק ניכויים. יש לרכז בטופס את משכורתם של כל העובדים למעביד מסוים ולהגישו עד ליום ה-15 בכל חודש לגבי החודש הקודם שבו שולמה לעובדים משכורת, אם העסק מדווח דיווח חודשי, או ב-15 לחודש אחת לחודשיים במידה והעסק מדווח דיווח דו-חודשי.
מועד הדיווח והתשלום של דמי הביטוח הלאומ ומס הכנסהי בעבור עובדים ומקבלי פנסיה תושבי ישראל חל ב-15 בכל חודש בעבור החודש הקודם, עם הטופס על .המעביד לשלם את הניכויים שעליהם הצהיר. ייתכן שמעביד יקבל אישור לדווח בכל חודשיים למס הכנסה.
טופס זה כולל את כל 12 החודשים שהמעסיק הגיש במהלך שנת המס.
זהו דין וחשבון שנתי שמגיש המעביד לרשות המסים, ובו פרטים על המשכורת השנתית ששילם לכל אחד מעובדיו וניכוי מס הכנסה שבוצע ממשכורת זו. סה"כ הנתונים בטופס 126, כגון סה"כ תשלומים, חייב להיות זהה לסה"כ הנתונים המקבילים בטופסי 102 החודשיים של אותה שנה. בנוסף, נהוג להשוות טופס זה גם לדוחות של הנהלת חשבונות.
ביטוח לאומי בטופס 126 מתייחס לטופסי 102 בלבד, ללא תושבי חוץ (טופס 612), חופשה ללא תשלום (טופס 613), פנסיונר בפרישה מוקדמת (617). על כן בהשוואת חלק זה לדוחות אחרים יש להפחית את הסכומים של אוכלוסיות אלו.
הטופס בנוי משני צדדים. צד א' כולל
טור א'- ניכוי מס הכנסה של מס מעסיקים והיטל עובדים זרים (טור א' יהיה שווה לטור ב'+ג').
טור ב'- ניכוי מס הכנסה מהעובדים שמופיע ב-102.
טור ג'- מס הכנסה שנוכה מהמעביד עבור עובדים זרים ומס מעסיקים.
טור ד'- סך הכל חייב מס הכנסה כולל תושבי חוץ.
טור ו'- ניכוי דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות כפי שהם מופיעים ב-102 החודשי, כולל 102 קוד דיווח 3 הפרשים, קוד דיווח 7 זיכויים וקוד דיווח 4.
טור ז'- חייב ביטוח לאומי ב-102, כולל קוד דיווח 3 הפרשים, אך לא כולל תושבי חוץ, עובדים הנמצאים בחופשה ללא תשלום ופנסיונרים בפרישה מוקדמת. בנוסף בטור זה לא ניראה את סך כל המשכורות החייבות בביטוח לאומי שנמצא ב-102 בקוד דיווח 4 או 7.
טור ח'- ההטבה למעביד מניכוי המס לעובדים באילת.
טור ט'- מס שכר ושירות התעסוקה.
צד ב' כולל דין וחשבון על עובדים שעזבו:
סעיף 24 – סה"כ המשכורות ותשלומים ללא סעיפים 25-27
סעיף 28 – סה"כ המשכורות ותשלומים החייבים במס הכנסה כפי שהם מופיעים ב-102 של מס הכנסה. סיכום סעיף זה צריך לתאום את סה"כ טור ד' בצד א'.
סעיף 29 – סה"כ מס הכנסה שנוכה לעובדים במהלך כל השנה- חייב להתאים לסה"כ טור ב' בצד א'.אם לעובד יש פדיון חופשה, פיצויי פיטורין או משמרות הוא יופיע בכמה טורים בחלק ב'.
הגשת טופס 126 לרשויות המס נדרשת להתבצע עד לסוף חודש אפריל בכל שנת מס. הדוח מתייחס לשנת המס הקודמת. ניתן לבצע את הדיווח ישירות אל משרדי מס ההכנסה באמצעות שידור באתר של רשות המסים.
באוופן כללי, טופס 856 הוא דוח שנתי למס ההכנסה שנדרש להגיש כל מי שמשלם תשלומים שמחייבים ניכוי מס במקור על ידו, כגון תשלום לספקים שונים,.
על פי חוקי מס ההכנסה, אם אתם משלמים תשלום כלשהו שמחייב ניכוי מס במקור שבוצע על-ידכם, בין אם המס במקור נוכה מהתשלום ובין אם לא – אתם חייבים בדיווח שנתי בכל שנת מס. את הדיווח השנתי עליכם לבצע באמצעות טופס 856.
החל משנת 2004, כל מי שעורך ניכויי מס במקור, כבר לא יכול לשדר את הדוח למס הכנסה באופן ידני, אלא רק באמצעות שע"מ, שהוא קובץ ממוכן.
ומשנת 2008 אפשר להגיש את הדוח לא רק דרך שע"מ, אלא גם באמצעות האינטרנט באופן מקוון. המערכת יכולה לקלוט דיווחים החל משנת המס 2007 ואילך.
טופס 856 צריך לכלול את כל סכומי המס שניכיתם במקור מתשלומים לספקים, במהלך שנת המס שחלפה. בעצם, טופס זה הוא ריכוז שנתי של כל הסכומים ששילמתם לספקים או לנותני שירות, כולל הפרטים של מקבלי הכספים והמס שניכיתם. פרטים אלה צריכים להתאים גם לרישום בספרים שלכם.
חשוב לציין שעליכם לדווח גם על מקרה שבו לספק או לנותן השירות יש פטור מניכוי במקור, אבל לא ניכיתם ממנו מס.
יש להגיש את טופס 856 עבור השנה החולפת עד ל-30 באפריל.
בעוד טופס 126 מיועד רק לעובדים המקבלים שכר, טופס 856 כולל בתוכו דיווח גם על ספקים ונותני שירות, גם אם בפועל לא נוכה המס.
טופס161
טופס 161 (הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד) מועבר לעובד בסיום עבודתו, כאשר בנוסף לטופס הזה חייב המעסיק להגיש לעובד מכתב שחרור כספי פיצויים המופנה אל הקופות בהם צבורים כספי הפיצויים.הטפסים האלו קריטים כדי שתוכלו למשוך את הכסף שלכם בזמן ובלי תשלום מס עודף. למרות שזה נראה בנאלי ומתבקש, במקרים רבים הטפסים האלו לא ממולאים נכון, לא מסונכרנים ואז יש עכובים ותקלות בקבלת הכספים או בחישוב המס על הכספים האלו. חשוב שתקפידו על מילוי נכון של הטפסים גם שלכם (ראו בהמשך 161 א) וגם של המעביד.
חשוב להבהיר – הטופס עבור להיות מועבר לעובד באופן המהיר ביותר, אבל יש מקרים לא מעטים של מעבידים שדוחים את העברת הטופס (ובהתאמה הם "מרוויחים" זמן בתשלום הפיצויים, או "מתנקמים" בעובדים). לדוגמה בתחילת 2017 בהמשך להתמוטטות של מגה והעברת השליטה בה לידי יינות ביתן, התברר שעובדי מגה עדיין לא קיבלו את טופס 161 – המשמעות היא שלמרות שהם נקלטו (בחלקם) במקום החדש, הרי שהם אמורים לקבל פיצויים על זמן עבודתם במגה (במקום החדש הם מתחילים פשוט מהתחלה). אלא שבפועל מאות עובדים מחכים מעל חצי שנה לטופס המיוחל. אבל לא צריך ללכת רחוק, זה קורה בהמון מקומות – עיכובים ודחיות של הגשת הטופס. צריך פשוט להתעקש, להסביר שאם אתם לא מקבלים את הטופס מהר אתם נפגעים ואתם דורשים שליחה מיידית, אחרת תפנו לגורמים מוסמכים (משרד העבודה, עורכי דין).
ובחזרה למהות הטופס – טופס 161 מעיד בעצם על ניתוק יחסי עובד, זהו סיימתם את העבודה, והטופס הוא מעין גושפנקא רשמית לכך. המעביד מפרט בטופס את זכויותיו של העובד בגין כספי פיצויים, ובמילים פשוטות מה הוותק, השכר ומכאן כמה פיצויים מגיעים לעובד. את הטופס המקורי צריך להעביר לפקיד השומה בצירוף 3 תלושי שכר אחרונים של העובד (ככה מס הכנסה מוודא את השכר המייצג של העובד לצורך קבלת פיצויים), העתק של הטופס נמסר לעובד ולקופות השונות על מנת לשחרר כספי פיצויים שנצברו בהן.
חולמים להיות בוס לעצמכם? חסכתם מספיק בשביל פתיחת עסק? אבל אתם לא יודעים מה אתם רוצים לעשות, קודם כול כדאי שתדעו שעצם פתיחת עסק היא כבר לקיחת סיכון, ו-10% מהעסקים נסגרים בשנה הראשונה, ועוד 15% מהשנה השנייה. עם זאת, יש עסקים – כמו ענף המזון והמלונאות – שבהם הסיכון גדול יותר. תחום העסק הוא לא הפרמטר היחיד להצלחה, בין היתר גם שיטות הניהול והשיווק של העסק הן פרמטר להצלחתו, גם מיקום ועיתוי נכון יכולים להשפיע.
בשנים הקרובות יש כמה תחומים שבהם היצע העסקים קטן, אך הביקוש להם צפוי לגדול, על כך במדריך זה.
בנייה ירוקה – שוק הבנייה הישראלי סבל במשך שנים מבנייה מיושנת ולא אפקטיבית ועתה נכנס לישראל. מכאן שעוליה ביקוש לחומרים ירוקים לבנייה ואם תיכנסו לתחום נראה שתוכלו להרוויח. קראו עוד: למה בארץ בונים עדיין כמו לפני חמישים שנה
טכנולוגיות חכמות למטבח – אנחנו כבר מכירים את השעונים החמכים, הטלפונים החכמים והטלווזיות החכמות, אך התחום הצפוי לשינוי הגדול ביותר הם מוצרי המטבח, תנורים חכמים שיודעים לווסת את החום לבד, מקרר המודיע לכם שהמזון מתקלקל, מיקרוגל שיידע את זמן החמום של המנה ועוד
ביומטריה – תחום זה עם התפתחות תחומי האבטחה צפוי לגדול ולזכות לביקושים רבים, ולא רק באבטחה, גם בבנייה, ובבריאות
ענפים ותיקים – ענפים ותיקים כמו בתחום הביטוח וההשקעות עומדים לצמוח, בעיקר בתחום המכונה פינטק – טכנולוגיה פיננסית, המשלב בין ההייטק לכלכלה ומקצר תהליכם. חברה כזו שהונפקה לא מזמן בתחום הביטוח היא למונייד המשתמשת בכלים של בינה מלאכותית.
אמצעים טכנולוגיים לזיהוי הונאות – עם התפתחות הארנקים הדיגיטליים, אפליקציות התשלומים ועוד שיטות תשלום בדיגיטל יצטרכו לקום מומחים ומכשירים שיזהו את ההונאות מבעוד מועד, ולכן צפוי שהביקוש לתחום רק יגדל
איזה ענף הכי רווחי
אם לא בא לכם להתמקד דווקא בתחום או בכלימסוים ואתם רוצים לדעת איזה ענף הכי רווחי, אז כמובן שמי שמתעסק עם כסף מרוויח הכי הרבה, בתחומים כמו השקעות ובנקאות. הענף נחשב לאחד משלושת התחומים שייצור הכי הרבה מיליונרים בשנים הקרובות, לצד פיתוחים טכנולוגיים בנשוא כאמור.
התחום השני הוא כמובן הייטק ועוד טכנולוגיה, היופי הוא שבתחום זה צפויים המון שינווים, בהם בתחום הכלכלה השיתופית שתתרחב הרבה מעבר למגורים ולנסיעות, וכן בתחומי הבינה המלאכותית ואבטחת המידע הרלוונטיים לתחומים רבים. הוא גם תחום שבו הרבה ישראלים עוסקים ולכן קל להם יותר להיכנס אליו.
התחום השלישי הוא תחום התרופות ולמרות הקשיים של טבע בתחום זה שינויים טכנולוגיים רבים, חלקם כבר איתנו, כמו מציאות מדומה וניתוח רובוטי. .לצד זה יש ביקוש רב ותמידי למוצרי בריאות, כי העתיד כבר כאן אבל אנחנו עדיין חולים לפעמים . עם זאת, עלויות הפיתוח בתחום זה גבוהות מאוד
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם מעל גיל 18, להחליט איך ומי יטפל בו בעתיד כאשר לא יוכל לטפל בכך בעצמו, בתנאי שהוא מבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן ייפוי הכוח המתמשך.
הממנה בוחר את המטפל עד כשהוא מבין ומסוגל לקבל החלטות ולבצען. הוא בחור כאמור מי יטפל בענייניו ואיך יראו חייו אם וכאשר מצבו יידרדר. סיבות להידרדרות: תאונה, מחלות זקנה (כגון דמנציה), מוגבלות נפשית ומוגבלות שכלית העלולות לפגוע בכושר השיפוט של האדם.
איך עושים את זה
ממנים מיופה כוח שיהיה מוסמך לפעול בשם הממנה בעתיד כאשר לא יוכל עוד לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לעינינו בעצמו. הממנה יכול לתת ייפוי כוח מתמשך לכלל ענייניו, האישיים (כולל הרפואיים) והרכושיים או רק לחלקם.
על מיופה הכוח לפעול על פי הנחיות הממנה, והוא צריך לחתום ולאשר בכתב בפני עורך דין (או בפני בעל מקצוע בייפוי כוח רפואי) את הסכמתו לתוכן ייפוי הכוח המתמשך, לרבות ההנחיות המקדימות הנכללות בו אם ההנחיה לא ניתנת לביצוע, בלתי חוקית או כאשר ביצועה יפגע פגיעה חמורה בממנה – אסור למיופה הכוח ליישם אותה. במקרה כזה כדאי שיפנה לבית המשפט כדי לקבל הוראות כיצד לפעול.
לאחר עריכת ייפוי הכוח יש להפקידו במשרדי האפוטרופוס הכללי.
כמה מיופי כוח
אדם יכול למנות מיופה כוח חלופי למקרה שמיופה הכוח הראשון לא ירצה או לא יוכל לפעול בשמו. כמו כן הוא יכול למנות כמה מיופיי כוח. במקרה זה כדאי לקבוע אם מיופיי הכוח יפעלו במשותף או בנפרד, מהו היקף הסמכויות והאחריות של כל אחד מהם וכן מי יכריע במקרה של מחלוקת ביניהם.
ייפוי כוח מתמשך בעניינים אישיים
ייפוי כזה מתייחס לרווחתו האישית של האדם, לצרכיו היומיומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, לענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים. עניינים אישיים כוללים גם עניינים רפואיים, אך ניתן גם לערוך "ייפוי כוח מתמשך רפואי" שמתייחס רק לעניינים הבריאותיים.
ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש
ייפוח כוח כזה תייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם. הממנה יכול לקבוע כי מיופה הכוח מוסמך לקבל בשמו החלטות עתידיות ולקבוע כי למיופה הכוח יהיה שיקול הדעת לגבי תוכן ההחלטות, או שהוא יכול לפרט מהו רצונו לגבי תוכן ההחלטות שיתקבלו בנושאים השונים וזאת באמצעות קביעת "הנחיות מקדימות".
כך למשל הממנה יכול להחליט שהמיופה יפנה רק לרופאים שעליהם הממנה החליט או להותיר את זה לשיקול דעתו.
פיקוח ואנשים מיודעים
הממנה יכול לקבוע "אנשים מיודעים" שיקבלו מידע או דיווחים ממיופה הכוח על החלטות שקיבל או פעולות שביצע או לקבוע שהאפוטרופוס הכללי יפקח על מיופה הכוח.
מיופה כוח מקבל שכר
הממנה רשאי לקבוע בייפוי הכוח כי מיופה כוח יהיה זכאי לקבל שכר. במקרה כזה יהיה עליו לקבוע גם את היקף השכר. מיופה הכוח זכאי להחזר הוצאות סבירות שהוציא עבור הממנה במסגרת מילוי תפקידו.
חשוב לדעת
ניתן לקבוע כי ייפוי הכוח המתמשך יהיה תקף גם למצב שבו האדם יאבד את כשרותו המשפטית, כך שבעניינים הספציפיים שהוגדרו בייפוי הכוח כניסת מיופה הכוח לתפקידו תוכל להיעשות במקום מינוי אפוטרופוס.
מיופה הכוח חייב להסכים למינויו על ידי מייפה הכוח ולא ניתן להכריח אותו לשמש מיופה כוח
אדם רשאי לקבוע בייפוי הכוח הוראות לעניין פקיעת תוקפו של ייפוי הכוח, לרבות מועד פקיעתו, אפילו אם לא הופעל עדיין
כניסה לתוקף
הכניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך תהיה במועד שבו האדם הממנה לא יהיה עוד מסוגל להבין בדבר אשר לשמו ניתן ייפוי הכוח.
אם האדם הממנה קבע במפורש בייפוי הכוח תנאים מסוימים, שהתרחשותם תביא לכניסתו של ייפוי הכוח לתוקף, הרי שברגע שתנאים אלה יתרחשו, ייכנס ייפוי הכוח לתוקף.
האדם העורך את ייפוי הכוח אינו רשאי לקבוע כי ייפוי הכוח ייכנס לתוקף לפי החלטה של מיופה הכוח בלבד.
האדם העורך את ייפוי הכוח יכול לקבוע כי החלטה על כניסת ייפוי הכוח לתוקף תיעשה במשותף על ידי מיופה הכוח עם בת זוגו או ילדיו, שיוכלו לזהות כי במצבו הוא כבר אינו מסוגל להבין בדבר שלשמו ניתן ייפוי הכוח המתמשך.
האדם העורך את ייפוי הכוח יכול לקבוע כתנאי את התרחשותו של אירוע מסוים, למשל, אשפוז פסיכיאטרי.
אם העורך את ייפוי הכוח לא התייחס לכך בייפוי הכוח המתמשך מפורשות – ייכנס ייפוי הכוח המתמשך לתוקפו על פי חוות דעת רפואית, שלפיה אותו אדם שערך את ייפוי הכוח אינו מסוגל להבין באותו עניין שלשמו ניתן ייפוי הכוח המתמשך.
אין בעצם הכניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך, כשלעצמה, כדי לפגוע בכשרות המשפטית של האדם הממנה.
הבורסה, בניהולו של איתי בן זאב, דיווחה על הגשת טיוטת תשקיף לרשות ניירות ערך. התשקיף אושר עלי ידי הדירקטוריון
לאחר שנה של עיכובים בגלל סכסוך עובדים, הבורסה לני"ע בת"א מוציאה לדרך את מהלך הנפקת המניות, שאם יצליח -ייסחרו בבורסה המנפיקה עצמה. הבורסה, בניהולו של איתי בן זאב, דיווחה על הגשת טיוטת תשקיף לרשות ניירות ערך. התשקיף אושר עליידי הדירקטוריון. מי שצפוי להוביל את ההנפקה, הוא בנק ההשקעות ג'פריס , שרק לאחרונה הפך לחבר בורסה מרחוק.
הבחירה בחתם בינלאומי נובעת מרצון הבורסה להציע הצעה לא אחידה. לכן, האינדיקציות לשווי יינתנו רק לאחר התחלת הרוד שואו, וזה ייצא ככל הנראה לדרך ברגע שרשות ני"ע תאשר את התשקיף.
לרוב הליך ההנפקה של חברה שהתשקיף שלה כבר אושר ברשות, נמשך כשבועיים-שלושה. לרשות – שהיא הרגולטור האחראי על הבורסה – יש כחודשיים לכל היותר לבחינת התשקיף, אך סביר שהאישטר יתרחש אף קודם.
בעבר אמר מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, כי "לא תהיה הנפקה מתחת לשווי של 551 מיליון שקל" – השווי שבו נכנסו חלק מרוכשי מניות הבורסה, כשזו יצאה משליטת חברי הבורסה הישראליים בראשות הבנקים. לפי דוחות הרבעון הראשון של הבורסה הונה העצמי גדל ל-563 מיליון שקל.
בבורסה כתבו כי "ההנפקה תתבצע על בסיס הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2019",ולפיהם רשמה רווח נקי של כ-5.4 מיליון שקל בלבד, לעומת רווח של כ-8.1 מיליון שקל ברבעון המקביל.
את הקיטון בבורסה מסבירים שם: "הקיטון בהכנסות נובע מירידה במחזורי המסחר והסליקה, בדומה למגמה הכלל עולמית, וכן מהשפעת הרפורמה בקרנות הסל שהתרחשה בסוף שנת 2018. בשאר סעיפי ההכנסות שאינם ממסחר, רשמה הבורסה גידול לעומת התקופה המקבילה אשתקד". עוד מציינים בבורסה כי "יישום תקן 16 IFRS וגידול בהוצאות השיווק היו הגורמים המרכזיים לגידול בהוצאות הרבעוניות, שהסתכמו בכ-61.7 מיליון שקל".
בשנה שעברה יצאה הבורסה משליטת הבנקים והפכה לחברה בבעלות פרטית, אשר פועלת למטרות רווח. בהמשך לתהליך זה, מתכננת עתה הבורסה להנפיק כשליש ממניותיה. במסגרת שינוי מבנה הבעלות בחברה נמכרו מניותיה לחמישה גופים זרים, בהובלת מניקיי האמריקאית-אוסטרלית שמחזיקה ב-20% ממניות הבורסה.
יתר ארבעת המשקיעים הזרים שרכשו את מניות הבורסה הם Sunsuper ,Moelis, Dalton ו-Novo Nordisk Foundation הדנית, שמתבססת על חברת התרופות הבינלאומית בשם זה, שהעבירו את רוב מניותיהם לידיו של נאמן – משה טרי – בהמתנה להנפקתן לציבור. זאת כחלק מהתחייבות הרוכשים להנפיק חלק ניכר מהחזקותיהן בבורסה, אף שהם יישארו בעלי מניות גם לאחר ההנפקה, עם החזקה של קצת פחות מ-5% לכל אחד מארבעת הגופים.
רוב המשקיעים שילמו עבור מניותיהם כ-64.65 מיליון שקל, לפי שווי בורסה של 500 מיליון שקל, ומניקיי שילמה 110 מיליון שקל עבור מניותיה בבורסה, לפי שווי חברה של 551 מיליון שקל.
עוד 6% ממניות הבורסה כבר ניתנו לעובדיה, עבור הסכמתם להליך. עם זאת, ההנפקה של הבורסה נדחתה בשנה בגל עימות עם העובדים שעוד תלוי בבית המשפט.
יו״ר רשות ניירות ערך, ענת גואט ה,מסרה בתגובה: "הנפקת הבורסה היא צעד נוסף בדרך שאנו מקדמים לפתיחת שוק ההון והפיכתו לחדשני ומתקדם בדומה לשוקי ההון המתקדמים בעולם. תהליך הנפקת הבורסה הוא שלב טבעי ומוכר בשווקים שעברו תהליך של שינוי מבני, מבורסה שהיא בבעלות חבריה, לבעלות של בעלי מניות, בעלי אינטרס הוני מובהק, שרואים את השאת הערך של הבורסה כמטרה עליונה ולכן גם את פיתוחה העסקי לטובת המשקיעים והחברות הציבוריות, כך שניצני השינוי המבני כבר כאן״. את הנפקת הבורסה מלווה משרד עורכי הדין ברגמן וקסלר, ואת ג'פריס מלווה משרד הרצוג פוקס נאמן."
השכר הממוצע למשרת שכיר במשק הגיע בחודש מרץ ל-11,400 שקל לעובדים ישראלים, במחירים שוטפים. מדובר בעלייה של 3% לעומת השכר הממוצע במרץ בשנה שעברה
לפי הלמ"ס, השכר הממוצע למשרת שכיר במשק הגיע בחודש מרץ ל-11,400 שקל לעובדים ישראלים, במחירים שוטפים. מדובר בעלייה של 3% לעומת השכר הממוצע במרץ בשנה שעברה. במחירים קבועים נרשמה עלייה של 1.6% לעומת מרץ 2018.
הנתונים משקפים את השכר השוטף, כלומר זה שהעובדים מקבלים לחשבון הבנק, נתון המושפע במידה רבה מהשפעות של חגים ותנודתיו. מחירים קבועים הם נתון המתקבל לאחר ניכוי מדד המחירים לצרכן באופן שאינו מושפע מעליות או ירידות המחירים במשק כדי לשקף את כוח הקנייה של השכירים
ברבעון הראשון של 2019 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-4% בשנה, בהמשך לעלייה של 4.5% בחישוב שנתי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2018.
בחלוקה לשירותים עליית השכר החדה ביותר ברבעון הראשון של השנה נרשמה בענף שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים – שם עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-7% בשנה, בהמשך לעלייה של 4% בחישוב שנתי ברבעון האחרון של 2018. ירידה בשכר חלה בענף חקלאות, ייעור ודיג, שם ירד השכר הממוצע למשרת שכיר ברבעון הראשון ב-3.7% בחישוב שנתי לעומת עלייה של 4.4% בחישוב שנתי ברבעון האחרון של 2018.
בתחתית הרשימה נמצא ענף שירותי אירוח ואוכל, עם 5,323 שקל בחודש. בענף שירותי האירוח והאוכל גם נרשם פער משמעותי בין שכרם של עובדי בתי המלון, המהווים כ-16% מהעובדים בענף (8,443 שקל), לבין זה של עובדי המסעדות ובתי הקפה, שמהווים כ-84% מהענף ומרווחים 4,717 שקל בחודש.
עלייה במספר העובדים בביטוח ופיננסים, ירידה בשירותי ניהול ותמיכה
מבחינת היקף המשרות, בענף שירותי ניהול ותמיכה ירד מספר משרות השכיר ב-4.3% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרץ 2019, בהמשך לירידה של 0.5% בחישוב שנתי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2018. בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח עלה מספר משרות השכיר ב-2.9% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרץ 2019, בהמשך לעלייה של 2.5% בחישוב שנתי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2018. 66% מההמשרות היו בענפים שבהם השכר לשכיר נמוך מהממוצע במשק.
בהייטק, המחושב בנפרד, שכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 25,900 שקל, עלייה של 4.6% לעומת מרץ 2018. בחודש מרץ 2019 היה מספר משרות השכיר בתחום ההייטק 325.4 אלף, עלייה של 0.4% לעומת פברואר 2019 (324 אלף). משרות השכיר בתחום ההייטק היו 9% מכלל משרות השכיר במשק בדומה לפברואר 2019.
נזכיר כי חודש מרץ מאופיין לרוב בעליות בשכר, על רקע בונוסים הניתנים בענפים מסוימים
לאחר יותר מ-20 שנה שבהן חלים חוקי השכירות בעיר, תקנות שונות העניקו יותר כוח לבעלי הבתים, עכשיו הצעות חוק שונות רוצות להחזיר את הכוח לשוכרים
בקרוב יפקעו בניו יורק התקנות על פיקוח שכר דירה, הקיימות כבר עשרים שנה.
אחת ההצעות שעומדות על השולחן היא "הפיקוח האוניברסלי על שכירות". כבר תשע הצעות חוק לסנאט הן בנושא זה. לפי ההצעות יימחקו בונוסים של המדינה לשיפוצים על-ידי בעלי הנכסים, שאחריהם הם יכולים לגבות שכירות מוגדלת; עוד מוצע שיבוטל ההיתר לבעלי הבתים לייקר את השכירות על דירות ריקות; וכן למנוע ייקור שכירות לדיירים קיימים שמשלמים שכר דירה מועדף, שהוא פחות מהמקסימום החוקי, אבל כפופים לייקור חד כשהחוזים מתחדשים. מטרת הרפורמות לפגוע בהישגי בעלי הבתים שהחלישו את הפיקוח על שוק הדיור בשכירות
מטרת החקיקה, שהיא חלק מגל כולל בארצות הברית, היא לאפשר לדיירים להישאר בבתיהם ובשכונותיהם ולמנוע או להגביל את ייקור השכירות וכן להגביל את יכולת הפינוי של בעלי הבתים. גם באורגון הועבר לאחרונה חוק פיקוח אוניברסלי על שוק השכירות במדינה, וניסיוני חקיקה דומים מתנהלים בקולורדו, באילינוי ובמדינת וושינגטון.
רפורמה בניו יורק, אם תיחקק, תהיה חזרה לשנות ה-70 במובן של הגנה חוקית מסורתית על דיירים. הסיבות לגל החקיקה הן לא רק השלטת אידאולגיה שמאלית על ערי ארצות הברית אלא נובעות מכך שעובדי שכר מינימיום בערים הגדולות לא יכולים להרשות לעצמם דירת שני חדרים, ושיעור חסרי הייור בלוס אנג'לס וכן בניו יורק גדל בעיר..
בעוד מעמדם של העובדים הפשוטים נשחק, כוחם הכלכלי והפוליטי של העשירים גדל. אחד העיסוקים הכלכליים המכניסים בארה"ב ובכל העולם הוא ניהול קרן נדל"ן מניב או חברת השקעות פרטיות (פרייבט אקוויטי) שמשקיעה בנכסים להשכרה.
בעוד מיליוני משקי בית פונו בעקבות המיתון והמשבר, הקרנות וחברות ההשקעה הללו הרוויחו, ואיפשרו לרכוש את הנכסים הללו בזול. הדיירים המפונים חזרו לבתיהם ושילמו שכר דירה גבוה ועם פחות תחזוקה.
עם זאת, בעלי הנכסים טוענים שרפורמות נגדם יפגעו בסופו של דבר בדיירים, ולא רק בהם. במדינת ניו יורק כשלושה מיליון משקי בית מתגוררים בשכירות, ומחציתם משלמים יותר מ-30% מהכנסתם השנתית על שכירות. .
בישראל מי יגן על השוכרים?
בישראל חוק שכירות הוגנת, שאותו יזמו הח"כים סתיו שפיר ורועי פולקמן, אמור היה לצמצם את בעיות השכירות, ובין היתר דובר אז על מנגנון שיגדיר מה היא דירה ראויה למגורים, מה הם החובות של בעלי הדירה ומה הם הובות השוכרים. כדי למנוע את חוסר הוודאות הוצע לייסד פיקוח על עליית שכר הדירה שיוכנס לחוק, ורשם שכירויות שיבצע מעקב אחרי חוזי שכירות ויספק מידע בתחום .
אולם בסופו של דבר, הרעיון להטיל פיקוח על מחירי השכירות עורר התנגדות חריפה מצד כלכלנים; הרעיון לקיים רשם שכירויות שיעקוב אחרי השוק – עורר התנגדות מצד הרשויות המקומיות, שטענו כי אינן יכולות לעמוד בנטל. בסופו של דבר חלקים מהחוק נכנסו כתיקון לחוק השכירות והשאילה מ-1971. נכון לעכשיו הגרסה הסופית של החוק מגדירה מה היא דירה ראויה למגורים, ועשויה למנוע מצבים שאירעו בעבר, של השכרת מחסנים כדירות לכל דבר.
עוד הסדיר החוק את החובות והזכויות של השוכרים והמשכירים, שעד כה נדונו בעיקר בתביעות הדדיות בבתי משפט, אולם הגרסה שהתקבלה בסופו של דבר היא גרסה פושרת המתקשה להגן בפועל על השוכרים בד בד גדל שכר הדירה. גם בבורסה בתל אביב כמה חברות עוסקות בתחום פיקוח השכירות. החשש הוא שהרגולציה תפגע בדיורג שלהן.
למה הכלכלנים מתנגדים לפיקוח שכר דירה
הכלכלנים טוענים שפיקוח שכר דירה מוביל להרס שוק השכירות. בין היתר למחסור, תחזוקה לקויה ושוק שחור. הבעיה העיקרית היא הקושי באכיפת החוק. הכלכלנים אומרים שאין תחליף להורדת דמי השכירות מלבד הגדלת ההיצע.
המסר העיקרי של החוקרים הוא שרצוי ליצור מצב שכדאי להשכיר וכדאי לשכור. לכן המדיניות המומלצת היא בעיקר בתחום מניעת ניצול כוחו של משכיר להעלות את שכר הדירה מעבר למחיר השוק לדייר קיים, שאינו רוצה לשאת בעלות המעבר, ובדרישה להתראה וסיבה סבירה לפני פינוי דייר בחוזה פתוח. מצד שני, הכותבים מדגישים מאוד את החשיבות של היכולת לפנות בקלות דיירים שאינם עומדים בתנאי החוזה.
קבוצת ביתא הגישה תוכנית לפינוי-בינוי בקריית אליעזר – 530 דירות במקום 120 לצד תוכנית שתעלה את מספר הדירות המתוכננות ל-1200
לוועדת התכנון המקומית של עיריית חיפה הוגשה תוכנית פינוי־בינוי לבניית 530 דירות בשכונת קריית אליעזר, במקומן של 120 דירות קיימות. המגישה היא קבוצת ביתא.
התוכנית היא לשלושה בנייני מגורים בגובה 10 קומות ושלושה מגדלים בני 25 קומות, שיכללו גם 3,000 מ"ר שטחי מסחר ומשרדים וכ־1,000 מ"ר שטחים ציבוריים. מדובר בשטח של 12 דונם, בין דרך אלנבי מדרום, דרור ממערב, החותרים מצפון ורוטשילד ממזרח.
תוכנית זו היא תוכנית שנייה של החברה בחלקה הדרומי של השכונה. לפי התוכנית כ־1,200 ייבנו במקומן של כ־300 דירות ישנות.
לדברי מנכ"ל החברה אודי שליין, ההגשה לוועדה בוצעה לאחר תקופה ארוכה של תיאומים בין החברה ובין אגף ההנדסה של העירייה. החברה רכשה אז שלושה מבני מגורים, אחד מהם נטוש, בסך הכול ב-14 מיליון שקל. כעת מחזיקה החברה ברוב של למעלה מ־80% הסכמות של בעלי הנכסים בשטח, ומצויה בשלבי החתמתם על חוזי הביצוע.
מתוך שלושת המבנים שרכשה החברה שניים מאוכלסים ואחד נטוש. עד ביצוע ההריסה בעוד מספר שנים, החליטה החברה להשקיע כמיליון שקל בשיפוצו והתאמתו להקמת גן ילדים קהילתי, מועדון לקיום פעילות חברתית ודיור בהשכרה. הקבוצה פרסמה קול קורא לתושבים, ארגונים וקהילות להקמת גן הילדים.
בנוסף לכך מתכוונת החברה לייעד 20 דירות בפרויקט להשכרה ארוכת טווח, זאת באמצעות החברה־הבת קומיוניט. לדברי אחד ממנכ"לי החברה, אודי שליין, יש לקשור בין הפן הפיזי של פיתוח והתחדשות השכונה לפן החברתי והקהילתי. "אנחנו משקיעים המון כדי להרים את החינוך והתרבות בשכונה ולמשוך צעירים לגור בה".
התוכנית השנייה כוללת בניית 670 דירות בשטח של כ־14 דונם במתחם צמוד, בין הרחובות רוטשילד ממזרח והמעפילים ממערב. תוכנית זו, לדברי שליין, מצויה עדיין בשלבי תיאום עם העירייה.
בשתי התוכניות תמהיל דירות מגוון, מדירות 50 מ"ר בנות שני חדרים עד פנטהאוזים. שטח דירה ממוצע הוא כ־100 מ"ר, 20% מהדירות הן קטנות, בנות שניים־שלושה חדרים.
בביתא שותפים מלבד לנדאו, גם עו"ד דניאל פרידלר, שלו עבר במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, המשמש כיו"ר החברה והאחראי על התחום המשפטי בה, ושליין.
קריית אליעזר – אזור של התחדשות עירונית
קריית אליעזר היא מהמרכזיות שבשכונות חיפה. ולצד בת גלים פועלת בה קבוצה של התחדשות עירוניתץ
היא נוסדה בשנת 1951 בידי עולים מיוון ורומניה שעבדו בנמל עבור אוכלוסייה דתית על שטח חקלאי של המושבה הטמפלרית. את השכונה חוצות שדרות רוטשילד, שלצידן כיכר מאירהוף, טיילת ירוקה ואצטדיון קריית אליעזר, ששירת את שני מועדוני הכדורגל הגדולים של העיר, מכבי והפועל. בקצה המערבי של השכונה נמצאת מערת אליהו, המשמשת אתר צליינות ליהדות, הנצרות והאסלאם, ולצידה מוזיאון ההעפלה וחיל הים ובית הקברות הבהאי. עוד בקריית אליעזר בית הספר לאמנויות "רעות", ובית מיח"א – ארגון המטפל בילדים עם לקות שמיעה, ומבנה מעונות סטודנטים של הטכניון. בשכונה חיים עולים רבים מחבר המדינות.
חלקה המזרחי של השכונה, שבין שדרות רוטשילד ורחוב יצחק שדה, נקרא "קריית אליהו", והוא שכונה מעורבת. .בשכונה קיים מרכז מסחרי גדול "מאירהוף" וכן הסניף הראשון של רשת מקס סטוק.
אתם נהג צעיר שעשה תאונה ברכב מבוטח במגבלת גיל, האם רק יופחת גובה הפיצוי או שלא תקבלו פיצוי כלל? בית המשפט וענף הביטוח סוערים בגלל השאלה הזו
מהפכה בביטוח הרכב? בית המשפט קבע כי אי-עמידה במגבלת הגיל בביטוח מקיף לרכב, או בביטוח צד ג', אינה שוללת לגמרי את הכיסוי הביטוחי, אלא רק גורמת להפחתת הפיצוי. אנשי הביטוח ועורכי הדין צריכים לקרוא עכשיו 100 עמודי פסק הדין כדי להבין את המשמעויות שלו עבור הענף. הדבר לא מטריד רק את הסוכנים ואת עורכי הדין, אלא גם הפך לשיחת היום בקרב השופטים.
בעוד שתחילה נראה שזו החלטה טובה למבוטחים, חברות הביטוח עלולות להעלות את מחירי הפוליסות. בענף הדעות חלוקות
השאלה שעמדה במוקד פסק-הדין והמחלוקת הייתה מה הדין כאשר נגרם נזק לכלי רכב, אם הנוהג בו לא עמד במגבלת הגיל שנקבעה בפוליסות ביטוח הרכב (מקיף או צד ג'): האם תישלל לגמרי זכותו של בעל הפוליסה לקבל תגמולי ביטוח – או שמא מדובר ב"החמרת סיכון" כהגדרתה בחוק חוזה ביטוח, ולכן זכאי המבוטח לקבל תגמולי ביטוח מופחתים בהתאם ליחס בין מחיר פוליסה "רגילה" למחיר פוליסה שכוללת מגבלת גיל?
שופטי הרוב קבעו כי אי-עמידה במגבלת הגיל מהווה "החמרת סיכון" ולכן מבוטח זכאי בתגמולי ביטוח מופחתים. השופטים היו חלוקים בדעתם גם על עניין המרמה, ואחת השופטות טענה כי כאשר אי-העמידה במגבלת הגיל היא פרי התנהלות מתמשכת מצד המבוטח, מדובר בכוונת מרמה השוללת את כיסוי הביטוח. זאת, לדבריה, להבדיל ממצב שבו אי-העמידה במגבלת הגיל נבעה מהתנהלות חד-פעמית, כגון טעות רגעית.
ואילו שופט אחר סבר שיש לפרש בצמצום את סייג המרמה, להגבילו למקרים שבהם המבוטח ביקש להטעות את המבטח, ולמנוע ממנו מידע הדרוש לצורך בירור חבותו.
לפי דעת המיעוט, אי-עמידה במגבלת גיל מובילה מלכתחילה לשלילת הכיסוי הביטוחי. אז מה היה לנו פה? כל שופט עם דעה אחרת, ותוצאה סופית אחת שאם תהפוך לדין תעשה מהפכה בענף הביטוח, על אף ההסכמה המועטה בנושא. בליל הדעות הזה גורם לאי-יציבות ואי- ודאות בענף כולו.
ברגע שיש כלל ברור וודאי, הוא ודאי לכל הצדדים. בסיטואציה הנוכחית ההכרעה מי זכאי לפיצוי בגין פוליסה נתונה לדיון ולפרשנות בביהמ"ש, וזה יגרום לדיונים על דיונים בכל מקרה ביטוח כי אין קו אחיד.
חברות הביטוח שהפסידו בתיק – חברת הכשרה ביטוח ואיי.די.איי – לא הודיעו על כך אבל כנראה כן יגישו בקשה לדיון נוסף. ההשלכות המיידיות כאמור אם הפסק הדין יהפוך להלכה הוא גלגול עלויות לכיסו של הצרכן. החשש הוא שחברות הביטוח ינצלו את ההכרעה ויטענו כלפי מבוטחים שהם רמאים (לכאורה) ורכשו פוליסה עם מגבלת גיל, אך בפועל נתנו לנהגים מתחת לגיל הנקוב לנהוג ברכב באופן קבוע.
שאלות נוספות שמעלים עורכי הדין הן מה הדין במצב שבו אדם רכש ביטוח לפי נהג נקוב בשם (רק אדם מסוים יכול לנהוג ברכב), ואשתו נוהגת ברכב ועושה תאונה – האם היא מכוסה או לא?
לפי פסק-הדין, צריך לראות כמה הייתה עולה פוליסה לאשתו, ואז לראות אם הפוליסה עולה יותר כסף ובכמה, ולתת את הפיצוי החלקי. האם אישה מעלה את הסיכון או לא? יש עוד הרבה סימני שאלה, ועמימות בעקבות ההכרעה".
התומכים: מדובר במקרה נקודתי
עם זאת, יש הטוענים כי חברות הביטוח יודעות שההכרעה רלוונטית למקרים נדירים, שבהם נהג צעיר נהג ברכב, אף שגילו צעיר. כשזה קורה, בדרך כלל אין חשש לתרמית, אלא במקרה חד-פעמי.
עוד טוענים, כי אדם נורמטיבי שעושה ביטוח לא רוצה לקבל חלק מהכסף במקרה של תאונה. תוצאת פסק-הדין היא שאם נהג ברכב אדם צעיר, הוא יקבל חלק מהתגמולים – אין היגיון כלכלי בלהגיד 'אני אחסוך בביטוח, ואספוג את הסיכון לקבל פיצוי של כמה עשרות אלפי שקלים פחות ממה שמגיע לי כשאנזק'.
לפי התומכים, כיוון שמדובר במקרה נקודתי אין סיבה להגדיל את הפרמיות מלבד עוד רווח לחברות
עורכי הדין ג'ון גבע ושלומי הדר ממשרד עוה"ד ג'ון גבע, הדר, אשר ייצגו את המבוטח בפסק הדין, מסרו: "אנו תמימי דעים עם המסקנה שלפיה מגבלת גיל נהג בפוליסה נועדה להתאים את סיכון המבטח לגובה הפרמיה שמשלם המבוטח, ולכן, בהתאם לחוק חוזה הביטוח הפרת תנאי מסוג זה לא בהכרח שוללת את תגמולי הביטוח מהמבוטח.
"התוצאה הזו מעודדת וחשובה מאוד למבוטחים בכך שהיא שומרת על זכויותיהם ומעניקה תוקף להוראות מפורשות בחוק חוזה הביטוח, אשר נועדו לאזן בין פערי הכוחות שבין חברות הביטוח לבין המבוטחים, ומסיימת סאגה ארוכה של מחלוקות ופסקי דין סותרים בערכאות נמוכות.
"חשוב עוד לציין ביחס לאמירות ולטענות שלפיהן פסק דין עשוי להוביל להתייקרות מחירים, כי אמירות מסוג זה נזרקו לחלל האוויר במקרים רבים והתבררו כחששות שווא, וכך לטעמנו יקרה גם במקרה הזה.
"פסק הדין מונע פגיעה שלא לצורך בזכויות מבוטחים, ואין בו כדי להשפיע על חברות הביטוח ולו מהטעם הפשוט שתוצאת פסק הדין אינה מזכה את המבוטח במלוא תגמולי הביטוח, אלא בתשלום מופחת. לכך יש להוסיף גם שתי חלופות שקבע המחוקק, שבהתקיימן חברת הביטוח פטורה לחלוטין מתשלום התגמולים (כוונת מרמה, או שמבטח סביר לא היה מבטח מראש גם בפרמיה גבוהה יותר).
"מכאן שלמרות ההלכה, למבוטח שמלכתחילה ביקש לבטח את רכבו בביטוח רכוש, אין מוטיבציה ואין גם כל היגיון כלכלי שינהג ברכב שלא על פי הגיל הנקוב בפוליסה".
עו"ד דביר דמנד, שייצג את הכשרה חברה לביטוח, מסר בתגובה: "אנחנו לומדים את פסק הדין, והמלצתי ללקוחותיי על הגשת בקשה לדיון נוסף".
עו"ד אלי הישראלי, שייצג את איי.די.איי חברה לביטוח, מסר בתגובה: "אנחנו לומדים את פסק הדין ושוקלים הגשת בקשה לדיון נוסף. בעיניי, חברות הביטוח לא יינזקו מפסק הדין, מי שיינזק מהמשמעויות ומההשלכות שלו זה ציבור המבוטחים, כי הפרמיות יעלו. חברות הביטוח יעלו את הפרמיות כדי לממן את העלויות הנוספות שהושתו עליהן עכשיו.
"אם עד היום ידענו שיש קו פרשת מים, ומי שמתחת לגיל 24 לא מקבל פיצוי כלל אם הפוליסה היא מעל הגיל הזה, ואז חברות הביטוח לא הביאו בחשבון את התשלומים האלה, היום הן יצטרכו להביא זאת בחשבון. מטבע הדברים, הדבר ייקר את הפוליסות.
מאיגוד חברות הביטוח נמסר: "פסק הדין לא רק מכרסם בחופש ההתקשרות, אלא מונע גידור ודאִי של הסיכון, שהוא נשמת אפו של הביטוח – כך שעלול להיווצר תמריץ שלילי לגילוי מלא. יתר על כן, לא נראה שיש להחיל את ההוראות בחקיקה לגבי החמרה בסיכון – על החמרה שנעשתה על ידי המבוטח במכוון או תוך עצימת עיניים, בניגוד לסיכון שהמבטח הסכים ליטול על עצמו בפוליסה. נראה לנו שפסק דין כה מהפכני, הכולל דעת מיעוט, בניגוד לעמדת נציגו של היועץ המשפטי לממשלה ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שיש לו השלכות רוחב ניכרות – ראוי שינתן בהרכב רחב של שופטים".
הגבלת גיל – ביטוח מקיף וחובה
שתי תוכניות לצמצום הגירעון ייקרו את הרכב: ביטול ההטבה על ההיברידיות ואגרת גודש
בעקבות הגירעון ולפני כניסת השר החדש נודע כי מאחורי הקלעים מגבש הדרג המקצועי באוצר תוכנית לצמצום, עד כדי ביטול, הטבת המס לרכב היברידי רגיל ונטען (פלאג-אין), שעשויה להיכנס לתוקף כבר בינואר 2020 בכפוף להחלטת שר האוצר. תוכנית זו הייתה אמורה להיכנס כבר השנה אך נדחתה. עוד נודע כי באוצר פועלים להטלת "אגרת גודש".
. אגרת גודש מקודמת כיום בלי הרבה יח"צ באוצר וברשות המסים. היא כנראה תתבסס על מפה ארצית של אזורי גודש "אדומים" שבהם מרבית העומסים בארץ על פי השעות שבהן חלות.
באוצר מעוניינים במס משתנה, כלומר אגרת גודש מדורגת בהתאם לעומסים בזמן אמת בקטע כביש מסוים. המכשולים העיקריים הם טכנולוגיים ומשפטיים.
נוסעים יחד, רכבים שיתופיים ורכבי שירות יזכו לפטורים ולהנחה ממס
בשלב הראשון, מעוניינים באוצר, ייקבעו כנראה תעריפים קבועים של אגרת גודש בהתאם לשעת הנסיעה, מקום הנסיעה וסוג הרכב. עוד שוקלים פטור ממס, או הפחתה במס בהתאם למספר האנשים שנמצאים בפועל ברכב, כדי לעודד אנשים לנסוע יחד. יינתן גם פטור לכלי רכב שיתופיים – כמו אובר- אם אלו ייכנסו לישראל. בנוסף, ככל הנראה יגבו תעריפים מופחתים מרכבי שירות, דוגמת רכבי טכנאים וכו'.
אגרת גודש רק חמישה ימים בשוע
אגרת הגודש תוטל בשלב הראשון רק במשך חמישה ימים בשבוע,ובעתיד תיבחן שוב הרחבה בהתאם להתפתחות העומסים בסופי השבוע.
איך זה עובד? בשתי דרכים. הראשונה היא אוטומטית באמצעות תשתית "כביש חכם" אלקטרונית ותקשורת V2X – תקשורת אלחוטית מהרכב לתשתית ומעתיקה כבישי אגרה "חכמים" בעולם.
דרך שנייה היא "מנוי נטען", דוגמת רב-קו, שנרכש בסכום קבוע וממנו מתקזז סכום יחסי בהתאם למיקום ולזמן הנסיעה. בנוסף, נשקלים תמריצים כספיים מסוגים שונים לנהגים שיוותרו כליל על כלי רכבם או שיפחיתו משמעותית את השימוש בו, בדומה לפרויקט נעים לירוק
המס אמור להיות מוחל בתוך כ-18 עד 24 חודשים מרגע קבלת החלטת ממשלה בנושא. בתחילה ייערך מכרז בינלאומי להצטיידות בחומרה ובתוכנה. אלה יכללו בין השאר "קופסאות תקשורת שחורות" לרכב, שמבוססות על GPS או אמצעי מיקום נוספים, תשתית אלחוטית לכבישי מס הגודש ותוכנת BILLING.
התקנת "הקופסאות השחורות" לרכבת תחויב כחלק מאבזור החובה של כל רכב חדש שייצא מאתרי המסירה של היבואנים.
איך יאכפו את התקנת הקופסה השחורה
כדי שנהגים יתקינו את הקופסה השחורה, כלי רכב ישנים יחויבו להצטייד ברכיבים כאלה כתנאי למעבר טסט השנתי. הקופסה בשווי עשרות דולרים תסובסד כחלק מתקציב התוכנית שנאמד בכמה מיליארדי שקלים.
באוצר אומרים שמיסוי הגודש לא אמור להגדיל את סך הגבייה ממיסי רכב, והפער יקוזז באמצעות הפחתת מסי רכב אחרים. התוכנית היא להפחתה משמעותית באגרות הרישוי השנתיות לרכב, ובמטרה שהמס יעבור בצורה חלקה יותר. עדיין נראה פחות סביר שהמדינה תחליט לקצץ מסים, הן בגלל הגירעון הגדל והן בגלל עלות הבחירות.
שוב מדברים על ביטול הטבת המס להיברידות
באוצר מתכננים כאמור גם לבטל את הטבת המס על הרכבים ההיברידיים. כיום תקרת מס קנייה על הרכבים ההיברידיים הרגילים עומדת על 30% ו-20% על רכבי הפלאג-אין. זאת, במקום 82% לרכב רגיל.
כיום כבר ההיברידיות והחשמליות מגיעות לנתח שוק של כ-18% מכלל השוק. התחזית היא שעלות הטבת המס הזו תסתכם בפועל בכ-750 עד 900 מיליון. ההטבה ניתנת בצו זמני, ואם זה לא יחודש, המשמעות היא מיסוי מלא להיברידיות בגובה 82%.
הסבירות לביטל כליל של הטבת המס פחותה מאגרת הגודש. ההיברידיות עדיין נתפסות כירוקות יחסית לאלטרנטיביות ומקבלות עדיפות במכריזם ממשלתיים.
להבדיל מביטול, הפחתת ההטבה נראית סבירה יותר. בכמה? תלוי בעומק הגירעון התקציבי ובדחיפות של האוצר לסגור אותו. הערכות מדברות על ביטול הטבות המס במספר שלבים. בפעימה הראשונה, בינואר 2020, יעלה מס הקנייה על רכב היברידי לסביבות 50%-60% ועל רכבי פלאג-אין לכ-40%. הרכב החשמלי "נטו" ימשיך ככל הנראה ליהנות ממלוא ההטבה – 10% מס קנייה בלבד – בעיקר כי ההיצע שלו נמוך ביחס להיברידי.
בסופו של דבר, כל המהלכים הללו ייקרו את ענף הרכב, בין היתר זו המטרה של משרד התחבורה, כך להוריד יותר ויותר רכבים מהכביש ולהקל הן על הפקקים והן על זיהום האוויר. אלא שהאיטנרס של האוצר ורשות המסים הוא די הפוך.
מיינדספייס, חברת חללי העבודה המשותפים, תקים חלל עבודה חדש במגדל רוגובין תדהר ברחוב מנחם בגין במתחם הבורסה ברמת גן. החברה שכרה מקובי רוגובין ארבע קומות בשטח של 4,120 מ"ר.
מתוך 34 קומות מיינדספייס תתפוס את קומות 7־10. עד עתה היו במקום משרדי מטה בנק אוצר החייל ואלו נמכרו לקובי רוגובין, אחד מיזמי המגדל בתמורה לכ־82 מיליון שקל.
מיינדספייס מתכוונת להתחיל בשיפוץ מיד כדי שתוכל לפתוח את הסניף עד סוף השנה. למתחם יכולים להינכס 640 חברים, ולפי יותם אלרואי, מייסד ומנכ"ל משותף של מיינדספייס, לפחות חצי מהשטח יוקצה לחברות בינוניות וגדולות.
עוד הוסיף אלרואיי: "להערכתי, ההבדלים במחיר בין הסניף בבורסה לזה ברוטשילד לא יהיו משמעותיים, מאחר שהמחירים במגדלים החדישים ברמת גן עלו והם די דומים”.
דמי השכירות במגדל עומדים על 90־100 שקל למ"ר
עוד על מיינדספייס
הסניף ברמת גן זה הסניף הרביעי של מיינדספייס בישראל ומספר 29 בעולם. לרשת שני סניפים בתל אביב, ברחוב רוטשילד ובאחד העם (בניין הבורסה לניירות ערך לשעבר), ובהרצליה.מיינדספייס מחזיקה בסניפים בערים נוספות בעולם, כגון סן פרנסיסקו, וושינגטון הבירהֿ, לונדון, אמסטרדם, ברלין, המבורג, מינכן, פרנקפורט וורשה.
מיינדספייס הוא מתחם עבודה המיועד ליזמים, חברות קטנות, מעצבים, יוצרים ועוד. חברי הקהילה של מיינדספייס נהנים מאינטרנט מהיר, ריהוט משרדי, מכונות צילום, מטבח מאובזר, חדרי ישיבות בגדלים שונים ואופניים לשימוש חופשי. המקום מעיד על עצמו כי הוא מתחם עבודה שיתופי ויצירתי, המאפשר לעובדים במתחמו לעבוד ביעילות ולמקסם את יכולותיהם בראש שקט.
יתר על כן, חברי מיינדספייס נהנים מאירועים מגוונים, הרצאות, סדנאות, happy hour שבועי ועוד מגוון פעילויות המעודדות יצירת קשרים עם אנשים וחברות מובילות בסצינת ההייטק והחדשנות
מיייסדי מיינדספייס, דן זכאי (39) ויותם אלרואי (39), הם חברים מאז כיתה ב', שגדלו בשכונת רמת אילן בגבעת שמואל. זכאי ואלרואי הם גם בוגרי בית הספר למשפטים ומינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, ותואר שני במינהל עסקים MBA באוניברסיטאות שיקגו ונורתווסטרן בארה"ב. הניסיון התעסוקתי הביא אותם למקומות שונים, זכאי עבד כבנקאי השקעות בבנק HSBC ובליהמן ברדרס, ולאחר מכן ייסד בישראל חברה העוסקת בתחום האנרגיה הסולארית, בעוד אלרואי שימש כסמנכ"ל פיתוח עסקי בשח"ל ובחברת רובו-טים. בינתיים, שוק חללי העבודה המתפתח בחו"ל, הביא את השניים לאחד כוחות ולהקים את הסניף הראשון של מיינדספייס בישראל.
בניגוד ל-wework מיינדספייס שומרת על פרופיל ציבורי נמוך יחסית מאז הוקמה ב-2014, אך היא פועלת כבר ביותר מ-13 ערים וביותר מ-7 מדינות ומפעילה 28 מתחמים בהיקף כולל של מעל 95 אלף מ"ר. החברה הכפילה את מספר המתחמים שלה בתוך שנה, וכיום מונה קהילת המשתמשים של החברה כ-14 אלף חברי קהילה ברחבי העולם עולם. בין החברות המשכירות ממנה עמדות ומשרדים נמנות מייקרוסופט, סמסונג, אקספדיה, ספוטיפיי, טאבולה, ברקליס בנק, בוקינג.קום, אגודה ועוד. החברה מתבססת על זיהוי מוקדי פעילות במיקומים מרכזיים בערים, כמו מתחם ברחוב רוטשילד בתל אביב. מיינדספייס חותמת על חוזי שכירות של לפחות 10 שניםעם בעלי הנכסים. מלבד אירופה, החברה פועלת גם במתחמי עבודה בווושינגטון די.סי ובסן פרנסיסקו . רק לאחרונה נכנסה למתחמים ברומניה ובהולנד.
חללי עבודה משותפים ברמת גן
ברמת גן לבדה פועלים 13 חללי עבודה משותפים, רובם בסביבת הבורסה, ובהם אופיקס פור יו, הקיבוץ בבורסה, הייבי רמת גן ו ושני חללים של ריג'ס. לצד חלל עבודה חינמי לצעירים מטעם העירייה – הקומה השנייה. כך שמיינדספלייס נכנסת לתחום תחרותי יותר ויותר, אך נראה שפניה, להבדיל מרוב החללים, מיועדים לחברות הגדולות.
